הרבנית ברג מקשקשת, מלחמות האורתודוקסים, ואובמה (שוב) כאנטיכריסט

1. שרי מקובר-בליקוב ראיינה את קרן ברג, אשתו של הרב ברג שעומד בראש מכון קבלת ההבלים "המרכז לקבלה", ל"סופשבוע" של מעריב, וקטע מהראיון התפרסם גם באתר העיתון (והנה עוד כתבה על פעילותה של הרבנית בארץ הקודש). את עיני תפסו כמה פרטים קטנים. ראשית, לשאלה: "למה פאה?" עונה הרבנית:

כל אדם שמתחתן הופך לכלי מלא. השיער שלו הוא אנטנה שמעבירה אנרגיה. כשאישה נשואה מקבלת את המחזור החודשי, הכוח של האנרגיה יורד ויש לה תסמונות כמו הורמונים שמשתוללים ועוברים דרך השיער ועלולים לייצר עומס. כדי לאזן את האנרגיה המתפרצת הזו, צריך לכסות את השיער בפאה או במטפחת.

כוהנים מניכאים, המאות ה- 8-9

WTF? זה אמור להיות הסבר, או פרודיה מגוחכת על ז'ארגון ניו-אייג'י חסר מודעות עצמית ברופי? השאלה המעניינת כאן לדעתי היא לא איך אנשים מאמינים לקשקושים האלה (כי אנשים שלא מעוניינים לחשוב היו ויהיו תמיד), אלא למה דווקא בצורה כזאת הסבירה הרבנית את מצוות כיסוי הראש לנשים נשואות. זה מעניין מפני שאם נבדוק נגלה שתיאוריות הסבריות לשאלות נסתרות עוקבות תמיד אחרי הפרדיגמה המדעית (או הפרוטו-מדעית) של התקופה.

כך למשל בימי קדם, כאשר המציאות נתפסה דרך שרידים של חשיבה אנימיסטית, כלומר האמונה שלכל חפץ יש נפש פרטית (או לפחות "יעוד"), התפתחו תיאוריות על ניצוצות אלוהיים שטמונים או כלואים בחומר ושאותם ניתן או צריך לשחרר. המניכאים, אותה דת גנוסטית פופולרית מהמאות הראשונות לספירה שייסד הנביא הפרסי מאני, גרסו כך, והיו מצווים לאכול ירקות ופירות כדי לשחרר מהם את אותם ניצוצות אלוהיים (לתשומת לבכם, הירק עם מירב הניצוצות לשחרור: מלפפון). אל האר"י הגיעה אותה "תיאוריה" יותר מאלף שנה אחר כך (למה תמיד הכל מגיע לכאן באיחור?), והיא הפכה לחלק חשוב בתורתו הקבלית (וזו עוד נקודה לחשבון הגדרתו של גרשם שלום את המיסטיקה היהודית הקדומה "גנוזיס יהודי"). גם הנפש כמובן נחשבה אז לניצוץ טהור הטמון בגוף הטמא, ומתוך תפיסה דואליסטית שכזאת אפשר להבין את זעקתו של פאולוס: "אוי לי מגוף המוות הזה!"

על השובל הארוך של המהפכה התעשייתית ועם התרבות מנועי הבערה-הפנימית הגיעו הסברים חדשים ותואמים גם על עצמנו. בעולם בו התרבו מכונות בכלל, ומכונות המונעות על ידי הזרקת דלק או לחץ איור, מים או קיטור בפרט, לפתע פתאום הוסברה הנפש על ידי פנייה להידראוליקה ומערכות-בוכנה. כך אצל פרויד הנפש שלנו היא מכונה גדולה המונעת על ידי לחצים שונים, מווסתת אותם על ידי שסתומים מגוונים, או מנתבת אותם לכיוונים כאלה (מעודנים, טובים) או אחרים (מודחקים, רעים). אחד הויכוחים בין ממשיכי פרויד היה האם הבעיה שלנו היא שהשסתומים שיש לנו אינם חזקים מספיק (אנה פרויד) או שאולי חזקים מדי, ועדיף לשחרר (וילהלם רייך).

והנה כיום, כאשר נחשפנו לכך שהעולם שלנו מלא בגלי אנרגיה (רדיו, רנטגן, רדיואקטיביות) ושמא הוא עצמו כל כולו אנרגיה (כפי שניתן לתפוס את מכאניקת הקוונטים, תורת המיתרים וכו'), לפתע גם אנחנו עצמנו איננו אלא גלים שובבים של אנרגיה. כמובן שמכאן שעלינו להסדיר את "הזרימה" שלנו עם זו של הקוסמוס, לא "לחסום" את האנרגיה שלנו או של הבית שלנו או של היקום, ולזהות, ולהתקרב, אל מקומות ומעשים שיש בהם "אנרגיות". ומכאן מגיעים שלל "אנטנות", "עומס" (כדברי הרבנית) וגם מחשבות חיוביות, הילות, תקשורים וחייזרים: הכל קשור לז'אנר האנרגטי השוטף אותנו בגליו.

החוט האדום הזה, הפשוט למראה, למעשה יאפשר את זרימת האנרגיה התקינה מהאל ישר אליכם. נסו ותיווכחו!

וזה עוד בלי לומר מילה על גיוסה של ההלכה הפשוטה כשצריך. ראו כאן:

שמונה שנים מאוחר יותר, כשהיא גרושה טרייה ואם לשתי בנות, שבה ופגשה את ברג באירוע חברתי. איש העסקים הפך לתלמיד הבקיא בתורת הקבלה. "מתוך דחף פתאומי הצעתי לו עסקה, שהוא ילמד אותי קבלה, ואני אחזור לעבוד אצלו בחינם", היא משחזרת. "והרב הסכים. באותו ערב יצאנו לארוחה כדי לדון בפרטים וכבר אז היה ברור לנו לחלוטין שנועדנו זה לזו". למענה עזב ברג אישה ושמונה ילדים. אבל לרעייתו השנייה אין בעיה עם העובדה המטרידה הזו. "נכון הוא רב ומנהיג רוחני", היא אומרת בשלווה. "אבל גם על פי ההלכה, גבר לא חייב להיות גרוש כשהוא יוצא עם מישהי אחרת. רק האישה".

איזה מזל שההלכה מפלה נשים לרעה. אל דאגה: גם לזה יש הסבר אנרגטי מלומד.

ורק עוד קצת על הרבנית: לפני כשבועיים ראיתי כתבה ב"חדשות 10" עליה. כאשר שאל הכתב את קרן ברג מה היא מייעצת למדונה תלמידתה שנראית לאחרונה קצת רע, אמרה זו מיד שמדונה צריכה לזכור שתמיד כשנסגרת דלת נפתח חלון. אז נכון: זה אותו המשפט בו השתמשה שרי אריסון כבר לפני כעשור כדי לתרץ את פיטורי 900 עובדי הבנק שלה. ונכון: זה משפט אידיוטי וקלישאה איומה. אבל דעו לכם שהקיץ הצלחתי סוף סוף לגלות את הניצוץ האלוקי הטמון בפסוק הזה – או שמא את משמעותו האנרגטית – כי אכן נכון שעם קצת קארמה טובה כשנסגרת דלת נפתח חלון, אבל אם אתה ממש מקובל אתה יודע גם שכשנסגר חלון נפתח מזגן.

2. פרופ' חביבה פדיה היא אדם מאוד מעניין. חוקרת מיסטיקה יהודית, נצר למשפחת מקובלים בעצמה, משוררת, מסאית, ועוד כל מני דברים (ראו התיאור שלה בבלוגה). לאחרונה, אם כן, גיליתי את הבלוג שלה ונרשמתי מיד לרשימת התפוצה.

3. מלחמות האורתודוקסים: נערי גבעות פנאטים תוקפים את זמביש, שר המתנחלים; חרדים מבטלים את הרצאתו של הרב יובל שרלו בכנס בבית חולים בבני-ברק; וסרוגי-כיפות משבשים את נאומו של הרב שרמן, מפוסלי הגיורים של הרב דרוקמן, ובתגובה ב"יתד נאמן" מתייחסים לדרוקמן ללא התואר "רב". אמנם ט' באב רק עבר, אבל לדעתי בכל שנאת החינם הזאת גם יש נקודה חיובית: עם משטמה פנימית שכזאת בין האורתודוקסים לבין עצמם הולך וקשה לשמור על האשלייה שיש הלכה אחת ויהדות אחת.

הרב צבי יהודה ואריק שרון מקימים את אלון מורה

4. ובשולי המהלומות ההדדיות, ד"ר אמנון שפירא מתנגד שיכתירו את הרב מרדכי אליהו כרבה של הציונות הדתית, ובאותה הזדמנות מזכיר את הפארסה המבזה שבמבוכתה היינו שרויים כולנו, כאשר כבוד הרב חשב בטעות כי הוא ניחן ברוח נבואית וקבע לפני ההתנתקות ש"היה לא תהיה. פתאום יבוא הנביא. יהיו נסים גלויים. לא תהיה התנתקות". וזה מזכיר לי שגם לרב הקודם "של הציונות הדתית" היתה פליטה מוקדמת פסאודו-נבואית שכזו: כמה חודשים אחרי מלחמת יום כיפור, כאשר הגבול הושב לקודמו וקוניטרה נמסרה חזרה לסורים, קבע הרב צבי יהודה קוק באוזני חסידיו כי "למרות הכל אין נסיגה", ש"קוניטרה היתה ותהיה בידינו לעולם", ושאין עיניים אנושיות מבחינות בכך משום ש"האידיאה שתכיר בה בגלוי ותציגה בפומבי עוד צריכה להתברר" (כתבתי על זה כאן). טוב, אז או שהאידאה מבוששת להתברר, או שצדקו חכמינו בדבריהם בנוגע לבידי מי בדיוק נמסרה נבואה לאחר שחרב בית המקדש.

5. זוכרים שדיווחתי על כנס "קבלה והתחדשות רוחנית בת-זממנו" שהתקיים באונ' בן-גוריון? ובכן, עכשיו תוכלו לוודא שלא כתבתי דברים שלא אמרו: כל הכנס ניתן לשמיעה כאן.

6. וזוכרים שכתבתי על השידורים האינטרנטיים פורצי הדרך (הרוחנית) של אופרה וינפרי ואקהרט טולה, שעוררו עליה את זעמם של הנוצרים האדוקים? ובכן, שחר שילוח מאתר מעריב מביאה פולו-אפ מצויין על מלחמת הנוצרים ב"מכשפת הניו-אייג'", שכולל גם סרטון שהם מפיצים כנגדה (ונצפה יותר מ- 7.5 מיליון פעם), ומראה אותה אומרת (תחזיקו חזק, זה נורא:) שישו אינו הדרך היחידה לגאולה!

7. אובמה-מאניה: לאמה סוריה דאס ממליץ לאובמה להפוך לבודהיסט-טיבטי ב"קולבר ריפורט":

ויותר חשוב ומעניין: מקיין מפרסם תשדיר ובו אובמה מוצג כמשיח:

התשדיר הזה כנראה יותר מתוחכם ממה שהוא נראה. אובמה כאן לכאורה לובש דמות משיח, אבל לעיניים הנכונות הוא מוצג כאנטיכריסט. כזכור, כל מני אוונגליסטים מלחשים שאובמה בעצם הוא האנטיכריסט, שכן כמוהו הוא כריזמטי, סוחף את ההמונים ומבטיח שלום ואחדות (הממזר!). על פי קבוצת אליסון, עמותה שקשורה לקמפיין של הדמוקרטים, הסרטון הזה רצוף רמזים מתוחכמים שאובמה הוא האנטיכריסט, רמזים שיובנו רק למי שמצוי בשיח האוונגליסטי, ובעיקר לקוראי סדרת הספרים הסופר-פופולרית (70 מיליון עותקים) בחוגים אלה, Left Behind. ברשימת הבלוג הבאה, של אחד מעורכי האתר Beliefnet, תוכלו למצוא את ריכוז הטיעונים של העמותה, שמראים קשר ברור בין איך שאובמה מיוצג לאיך שהאנטיכריסט מיוצג בסדרת הספרים.

אז מה בעצם קורה כאן? התשדיר נגמר בשאלה:"Barack Obama may be The One, but is he ready to lead???" – שאלה שהיא פשוט דבילית או חסרת משמעות למי שלא מבין מה מתכוונים במילים "האחד", שהרי אם אובמה הוא אכן המשיח, ודאי שהוא מוכן להנהגה! אבל לצופים שקולטים את הרמזים העניין ברור, והשאלה היא רטורית לחלוטין: אובמה הוא האנטיכריסט, והוא ינהיג את העולם לאבדון. הבלוגר הזה מציין שרוב הציבור אמנם לא יבין את המסר, אבל התשדיר יפעל כמשרוקית כלבים עבור נוצרים אוונגליסטים רבים, שישמעו את זעקת האזהרה היטב, וימהרו להצביע מקיין (אף שהם לא אוהבים אותו), ולו רק כדי שהאנטיכריסט לא ישלוט.

8. אלן וואטס הוא אחד הפילוסופים/מורים-רוחניים שהשפיעו עלי הכי הרבה. קטע מספר שלו תורגם באתר מעריב. ואם כבר וואטס, אז כאן מתחילה סדרה של כמה סרטונים שבהם הוא מדבר יפה מאוד על המצב האנושי.

9. חולצות T יפות עם שלל מסרים בודהיסטים חיוביים לרכישה כאן. על פי האתר "סכום נכבד מהרווחים של כל חולצה שתירכשו ייתרם לתמיכה בהתהוותו של מרכז מדיטציה חדש בארץ"! הנה דוגמא:

20 תגובות

  1. אותי דווקא הרשימו שני ציטוטים מופלאים אחרים, האחד בשם הרב ברג אחוז השבץ המוחי: "אני לא יכול להיות כל הזמן למטה, קרן. גם למעלה צריכים אותי" והשני, ממש פליטה פרויידיאנית: "אני לא השליח של הבורא".

    אהבתי

  2. הקטע עם ה"צריכים אותי למעלה" באמת מרשים. אני מוכן לנחש שהוא גם אף פעם לא נאמר. כפי שאמר קיקרו, "לא יכולים שני מעוננים ללכת אחד מול השני ברחוב מבלי לחייך" – אין פשוט טעם להתל במי שברור לך שבעצמו מהתל.

    אהבתי

  3. עוד לפני שהוא היה כזה מפורסם כי ההזניה שהוא עושה לקבלה, ממש לא מקובלת למעלה והוא יחטוף על כך. כמובן שהוא לא רצה להקשיב וכך מצבו הפיזי היום. כמובן שאני לא מצפה מהקוראים פה להאמין לדברים, אבל זה משהו שסופר רבות וידוע.

    ככלל, כמעט *כל* החומר הוא שטויות ניו אייג'יות ממוחזרות מדתות וכתות אחרות שם, גב' ברג לא הוסמכה להיות רבנית, ואין לי בעיה לכתוב את זה: היא פשוט תחמנית שעובדת על כולם, בדיוק כמו ברג וכל המוסד עצמו, ואין לי שום בעיה לקחת אחריות על זה. הייתי בטוח שפרסמתי בבלוג שלי לגבי זה ומשום מה אני לא מוצא את זה. אני אכתוב את הדברים מחדש.

    אהבתי

  4. המחלוקת על הפרסומת נגד אובמה מעניינת, אבל הפרשנות הזו אולי קצת מאולצת. בניגוד לטענה המרכזית שלה, המסר בהחלט ברור גם למי שאינו נוצרי פונדמטנליסט – הגחכה של האידיאליזציה שעושים לאובמה. (עופרה ווינפרי, תומכת מרכזית, היא זו שקראה לו "האחד"). בכלל, הנוצרים הפונדמנטליסטים אמנם די תמימים, אבל כאינידיבדואלים אינם טפשים עד כדי כך שבאמת אפשר לשכנע אותם שאובמה הוא ממש האנטי כרייסט עצמו.

    אגב לא מזמן שמעתי עתונאי חילוני שמסקר שנים את השפעת הנוצרים הפונדמנטליסטים בארה"ב. לטענתו (והוא אינו מתומכיו) מקיין הוא האתאיסט הראשון שרץ לנשיאות ארה"ב – לא אתאיסט מוצהר, שאז לא היה לו כל סכוי, אבל אדם שברור שאין לדת מקום כלשהו בחייו הפרטיים, בשונה מאד מאובמה. הענין הזה ידוע ומובן היטב אצל מנהיגי הפונדמנטליסטים, ולא מסייע לו כלל.

    אהבתי

  5. מעניין מאוד מה שאתה אומר על מקיין. יכול מאוד להיות שזה כך.
    בנוגע לאובמה, אתה צודק שיש כאן הגחכה של ההייפ המשיחי סביב דמותו, אבל אני חושב שיש בהחלט מספר לא מבוטל של פונדמנטליסטים שמוכנים לחשוב בו שהוא האנטיכריסט. אני לא יודע מה מספרם הכולל בארה"ב, והוא כנראה לא גדול, אבל מבחינת הקמפיין של מקיין מספיק לרמוז על כך ולקוות לטוב.

    אהבתי

  6. נכון, כעקרון "רבנית" היא אחת שמתחתנת עם רב, אבל במקרה דנן התכוונתי שהיא לא רבנית במושג של הלכות וכו' וכו'. היא פשוט מריצה את העסק שלהם שאני קורא לו "עושק" ליתר דיוק. אני לא יודע מה היא "מביאה" להם מפי ברג, אבל יהיה מה שיהיה, אסור לקבל זאת מבחינה הלכתית.

    אהבתי

  7. איזה מין מושג של הלכות יש לרבנית? לא "כל המלמד בתו תורה מלמדה תיפלות"? גם את מה שרעייתו של הרב מצגר, לצורך הדיון, אין לקבל הלכתית. ממתי ביהדות האורתודוכסית יש לנשים – ויהיו נשות רב – איזושהי סמכות הלכתית?

    אהבתי

  8. משתי סיבות: האחת, טוענת רבנית לא חייבת להיות רבנית וממילא זה לא התואר שלה, ועוד יותר ממילא הרבנית ברג לא מציגה עצמה ככזו, ועוד יותר כשלטוענת רבנית אין סמכות הלכתית. לדיין יש. דבר איתי כשתהיה דיינית.
    השניה, לא מדובר במושג קונסנזואלי, כן? למשל: http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=1927

    אהבתי

  9. תומר שלום,

    מזה זמן שאני קורא את הבלוג שלך, ונהנה. רציתי לבקש ממך טובה: האם תוכל להמליץ לי על ספר טוב עך יסודות החסידות?
    כוונתי לא לספר אקדמי, שנותן איזשהו מבוא לתחום, אלא מפי הסוס עצמו – ספרים שכתבו המעורבים בעניין עצמם (הרבי מלובביץ' או אחרים)? אני אוהב את השפה שבה הם כותבים, וזה גם מעניין אותי. אין לי מי יודע מה הכרות עם היהדות במובן זה, אז זה לא יכול להיות ספר "למתקדמים", ואם יש שם סיפורים ומעשיות וכו' – גם טוב.
    כמו כן, אם הספר לא זמין לדעתך בחנויות ספרים גדולות בת"א, אשמח אם תוכל להגיד לי איפה סביר שאפשר יהיה לרכוש אותו.

    תודה רבה על טרחתך
    לשם

    אהבתי

  10. אני אחשוב על זה ואכתוב לך בתגובה אחרת – כרגע אני לא בבית וקשה לי להיזכר.

    אגב, בזמן הקרוב לא אהיה ליד מחשב, אז לא אוכל להגיב.

    אהבתי

  11. במחשבה שנייה הייתי מציע לך ללמוד את "התניא" של ר' שניאור זלמן מלאדי. רק זכור שני דברים: ראשית, שקשה מאוד להבין את כל הרבדים של הגותו ללא הדרכה – כלומר בקריאה פשוטה, לבד (ולכן אני ממליץ לך לקרוא גם ספרות עזר על הספר, ובאופן אישי כן הייתי הולך לכיוון היותר אקדמי, כי הפרשנים המסורתיים פעמים רבות רואים לנכון לצנזר את המשמעויות היותר רדיקליות של תורות רבותיהם, מפחד שהקהל הרחב "אינו מוכן" לאמיתות שכאלה); ושנית, שמדובר, על פי הגדרת המחבר, ב"ספר לבינונים", כלומר יש לרש"ז רובד אפילו עמוק יותר (ויותר רדיקלי) של תורתו, שהוא לא כותב במפורש בספר.

    ועכשיו באמת בזמן הקרוב לא אהיה ליד מחשב, אז לא אוכל להגיב.

    אהבתי

  12. לשם,

    אם אתה בוחר ללמוד את ספר התניא , המלצתי שתיעזר באחד משני הביאורים של המחברים הבאים:
    1. הרב עדין שטיינזלץ
    2. פרופ' משה חלמיש

    כמו-כן, יש ספר מקסים של הלל צייטלין בשם "בפרדס החסידות והקבלה" שיכול לשמש כמבוא
    ראשוני.

    עוד שני ספרי מבוא, ואני מקווה שאינני מבלבל אותך, הם:
    1. 13 עלי השושנה של עדין שטיינזלץ
    2. מבוא לחכמת הקבלה של הרב גינזבורג

    תומר,

    אליבא דהאר"י, גם לקליפות יש תקנה; בסופו של דבר בורא אחד לעולם על פי המקרא והנביאים (המקובלים פלפלו טובא ביחס בין "עושה טוב" ל-"בורא רע", ועל הפער המהותי שבין עשייה לבריאה) על כן נדמה לי שאין לטפול בו את 'אשמת' הדואליזם. (או את ראיית העולם הגנוסטית שוללת העולם. בכלל, למה לא להניח שהוא חשב על זה בעצמו? :-) אני שואל ברצינות. נשמע לי משונה להניח שכל רעיון שהופיע בעבר התגלגל ולא פשוט נחשב מחדש על ידי הוגה יצירתי. אני בטוח שגם אתה חשבת על רעיון ומצאת אותו ב'ספרים' רק לאחר מכן)

    [ עוד הערה קצרצרה – אני חושב שיש עומק רב בניסיון ליצור 'התכללות' בין עולם המושגים המדעי לעולם המושגים הפילוסופי, ולהסביר תופעות נפשיות במאמצעות מושגים פיזיקליים ולהפך, ובלבד שניתן לכל מרחב את ההקשר הנכון שלו ולא נקרוס לרדוקציה.
    זהו, לדעתי, פרויקט 'איחוד הקודש והחול' של הרב קוק, שלימד שהבנת האחדות העומדת בתשתית העולם מנביעה רשתות מושגים הוליסטיות שיאחדו את שדות הידע כולם, ושנתן העמקה קבלית לרעיון השפינוזיסטי אודות תכלית הפילוסופיה . ]

    ורציתי להמליץ לך מזמן על הבלוג של חביבה.. בתוספת ברכות להוצאת הספר. ראיתיהו בחטף

    אהבתי

  13. הי תומר
    חשבתי שהלינק הבא אולי יעניין אותך
    יש כאן נזירה שקובלת על סוג של כפיה דתית
    שמוביל – לטענתה – הדאלי למה (!)

    האם בארזים נפלה שלכת ???

    אורי

    אם זה לא עובד, זה נקרא
    the dalai lama's dark side – on youtube

    אהבתי

  14. הבודהיסטים – הטיבטים ובכלל – מעולם לא היו גזע חייזרים שרעיון הפילוג והיריבות זר להם. בסופו של דבר, מדובר בבני אדם שתמיד יש ביניהם רמות שונות, דעות שונות וגם אם כולם מלאי כוונות טובות, אין לצפות שבכל מקום תשרור הרמוניה מלאה. הסוגייה של הדורג'ה שוגדן, כמו גם הפילוג בעניין הקרמפה, הם דוגמאות לכך, ולא מדובר בעניין חדש.

    אהבתי

  15. תודה על תגובותיכם. מעוניין לבדוק את כל הספרים שהזכרתם. האם הם זמינים לדעתכם בקלות?

    אהבתי

  16. טוב לשמוע ממך.

    לגבי האר"י והגנוזיס: ודאי שיש הבדל גדול מאוד ביניהם! אני טענתי אחרת? ואמרתי שהוא דואליסט? חלילה. לפחות זה הוא לא… (מבחינה מטאפיזית – מבחינת היחס בין החומר לרוח הוא כן, במידה רבה). אמרתי רק שהרעיון על הניצוצות האלוהיים שתקועים בחומר הגיע אליו אחרי שמאני כבר פיתח אותו. כמובן שיכול להיות שהוא חשב עליו בעצמו, אבל תנועתו של מאני היתה כל כך נפוצה שקשה להאמין שרעיונותיה לא היו ידועים לכל אדם שהתעניין בנושאים אלה.

    וגם אין לי שום בעיה עם שאילת מודלים מדעיים כדי להסביר את הנפש. צריך רק להיות מודעים לזה, זה הכ.

    ותודה על פירוט הספרים עבור לשם. ולשם: כן, כל הספרים אמורים להיות זמינים.

    אורי:
    עוד לא הספקתי לעיין בסרטון. בקרוב, אני מקווה.

    אהבתי

  17. והיה מעניין ללמוד על שורשיה של תורת הכוונות באכילה של האר"י אצל המניכאים. לא הייתי מודע לשורשים הגנוסטים של התורה הזו.

    עידו

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s