מלחמת מצווה

האמת הידועה על כך שבכל מאבק שני הצדדים הולכים והופכים דומים זה לזה מקבלת בימים אלה אישוש חדש, ולא רק בחוסר ההבחנה ההולך וגובר של צה"ל בין חמאס לאזרחים חפים מפשע. ביום ראשון השבוע פירסמו עמוס הראל ואבי יששכרוף כתבה ב"הארץ" בה הם מדווחים בין השאר על פעילות הרבנות הראשית בקרב החיילים שנלחמים בעזה. על פי השניים

[הרב הראשי לצה"ל, תא"ל אביחי רונצקי] כבר הספיק לשהות בשטח, עמוק עם הכוחות […] דיווח תמים בגיליון האחרון של המגזין הצבאי "במחנה" מספר על כוח גבעתי שלוחמיו, דקה לפני הכניסה לעזה, מצטופפים כדי לקבל את ברכת הרב הגדודי, המשוטט ביניהם כשספר תורה בידו ונוגע בראשיהם. אולי אין להתפלא שזה הנוהג, בצבא שקרוב לשליש מלוחמיו ביחידות החוד הם חובשי כיפה. הרבנות נכנסת כאן לוואקום נרחב שהותירו המפקדים וחיל החינוך.

אבל חיילים מהשטח מספרים גם על תופעות אחרות: מכשירי אם-פי-3 ובהם דרשות מוקלטות של רבנים, שחולקו ללוחמים (כך מדווחת התנועה ליהדות מתקדמת), אספקת  טליתות ("שכפ"צ רוחני") ועוד. האם מישהו מפקח על המסרים של הרבנים? זה מתחיל להריח כמו "מלחמת מצווה". אמנם איש עוד לא התיז כאן מים קדושים על הלוחמים או חילק להם מפתחות לגן-עדן, אבל לשם כך תהיה תמיד המלחמה הבאה.

אחרי פוליטיקאים ואנשי עסקים שמלחכים את פנכתם של רבנים שונים (אני לא מתכוון לעובדיה יוסף, אלא ל"רנטגן" ודומיו), ואחרי חברות שמעסיקות יועצי פנג-שואי וקואצ'רים רוחניים, אולי היה צפוי שתהיה איזושהי זליגה של הרוחניות הניו-אייג'ית עובדת האלילים הזאת גם לצבא, אבל בעוד שכאשר מדובר באזרחים הרי העניין נוגע לאנשים מבוגרים שמחליטים לנהוג על פי רצונם ומיטב שיפוטם (נאמר), אין כל דרך להצדיק הטפה דתית לחיילים שנמצאים במצב שאולי אין כמוהו נתון להשפעה: הם צעירים, הם חייבים למלא פקודות, והם עומדים בפני סכנת חיים.

הפרופגנדה הדתית הזו, שמערבבת פונדמנטליזם עם ניו-אייג' ומציעה אמונה תמימה במקורות תוך ניצולם חסר המחויבות למען התועלת האישית, היא בזיון לצה"ל ועוד ראייה לנמיכות הקומה של חילונים כאשר הם ניצבים, בבורותם ורגשות הנחיתות שלהם, מול רבנים שבטוחים שהם ורק הם יודעים את האמת.

אבל התעטפות ב"שחפ"צים רוחניים" היא כלום לעומת הכתבה הבאה של אנשיל פפר שפורסמה היום ב"הארץ":

 

כאן אם כן מדובר כבר בהצדקת הרג חפים מפשע על ידי טיעונים דתיים פונדמנטליסטים: ציטוט פסוקים, המוצאים מהקשרם, כדי להכשיר את שרץ ההרג חסר האבחנה. האייטולות לא היו יכולים לנסח את זה טוב יותר.

22 תגובות

  1. לא קראתי את הידיעות האלה.
    העגלה המלאה ממלאת את הריקה בשנאה ותאוות רצח.
    אבל חשוב לציין שהצדקות הלכתיות ובוודאי שתנ"כיות למלחמת המצווה אפשר למצוא, והטענה שמדובר בפירוש שגוי של ה"יהדות" היא חלשה.
    היהדות היא דת מונותאיסטית וככזו אפשר למצוא בה בהחלט אלמנטים של דה-הומאנזיציה של מי שאינם משתייכים אליה.

    .

    אהבתי

  2. .אמירה חשובה
    בדיונים עם רבנים בשבועיים האחרונים
    אני מוצא שימוש נפוץ ונפיץ בתשובתו של הרב שאול ישראלי באשר לפעולת קיבייה, בדברי הנצי"ב בהעמק דבר אודות הנורמטיביות של המלחמה
    ולפני הכל בגמרא המפורסמת, המתירה להרוג עד שישית מבני העיר בעת מלחמה ואין עונשין על כך.
    בדור שבו מוצג המוסר האוטונומי-הסוברני של האדם
    כעוין את עמדת שלומי אמוני ישראל
    אנשים המביעים מחאה (ולו קלושה) על הפעולה הצבאית ועל אופן דרבון הכוחות מהווים מיעוט בטל בשישים
    ואלו המטים אוזן הם בלאו הכי בין המוחים

    אהבתי

  3. אנחנו בדיוק, אבל בדיוק כמו החמאס. אולמרט הוא בדיוק, אבל בדיוק אייטוללה אשכנזי וציפי לבני היא … אה בעצם באיראן ואצל חמאס אין נשים בשלטון. אולי בעצם אני טועה.

    אהבתי

  4. רון,
    לא אמרתי שזהו פירוש שגוי של היהדות! אני מסכים איתך שבהחלט, ובקלות, ניתן למצוא בין המקורות הכשר להרג המוני של "בלתי-מעורבים". אמרתי שזה פירוש פונדמנטליסטי של היהדות, ושכפייתי על חיילים לפני קרב הוא דבר בזוי ופסול.

    שועי,
    תודה על הדיווח מהשטח. מעניין ומצער.

    אהבתי

  5. באו אלינו אנשי חב"ד בחנוכה אמרו דברי תורה שלא הזחזי לאף אחד משהו בסגנון האיגרות אל העבריים ודווקא היה נחמד

    אהבתי

  6. תומר שלום.

    רציתי להודות לך על שני הפוסטים האחרונים. אני חושב שהם חשובים מאוד בזמן זה.

    אני אישית חש שבשניהם אתה נוגע במאפיינים של תהליך עמוק שעובר על החברה הישראלית בשנים האחרונות – וששיאו הוא המלחמה האחרונה. אני מתכוון לתהליך שבו קיום החברה הופך להיות מהותה.

    המשך קיומנו, נתפס כגובר על כל דבר אחר, וכך אנו מוכנים לנקוט באמצעים שאני חש כי נוגדים את עצם מהותנו כבני אדם בכלל, וכיהודים בפרט. אומנם ניתן למצוא במקורות עמדות רבות והיפוכן, אך איפה הדיון של רבנים ואנשי דת ב"כל המקיים נפש אחת", "בנפול אויבך לא תשמח" וכמובן – "אין דוחין נפש מפני נפש"?

    שבת שלום, ושיהיו לנו קצת בשורות טובות…

    אהבתי

  7. ודאי שאני לא מצדיק את ניצול המקורות כדי לתדלק אידיאולוגיה של שנאה ואתנוצנטריזם. ההלכה היתה תמיד כפופה לראיית עולם רחבה יותר (כדוגמת "דרף ארץ קדמה לתורה"), והייתי מצפה מרבנים להיות אלה שבולמים אלימות ולא להפך, גם אם יש צורך לפעמים באלימות.

    אהבתי

  8. וזה מעניין לראות איך הדת הזאת שהפוך בה והפוך בה דכולה בה, מביאה איתה גם את הרבנים למען זכויות אדם המחפשים את צד השלום המשותף להם ולאימאמים מסויימים מהצד השני
    וגם את החומייניסטים שלנו שמשום מה משפיעים על החברה שלנו יותר מכל.

    ואם אני זוכרת נכון יש גם אחת הסיסמאות החדשות שמוחות יצירתיים הגו לכבוד המלחמה המשמחת הזאת שיש בה איזו התחכמות עם ב"ה ננצח. לא מצליחה להזכר כרגע ביצירה המופתית הזאת, ומבקשת את עזרת המגיבים. מישהו?

    אהבתי

  9. עצוב מאוד שארגון טרור בשם חמאס משגר טילים מאוכלוסיה אזרחית אחת לעבר אוכלוסיה אזרחית אחרת ועוד יותר עצוב שהלוחמים בו נקראים רוצחים כאשר נפגעים חפים מפשע הרי בסופו של דבר מי שאחראי למותם הוא החמאס.
    שלא לדבר על כך שהחמאס הוא שלטון דיקטטורי והמחלמה בו בסופו של דבר תשתלם לתושבי עזה.
    וחוץ מזה לומר אמירה שתושבי עזה הם אינם חפים מפשע לא רחוקה מהאמת בכלל.תושבי עזה הצביעו בבחירות לשלטון חמאס והחמאס הוא זה שמשגר טילים מפה יוצא שלתושבי עזה יש חלק בפעולות חמאס שהרי הם נתנו לו כוח.

    ההומאניות האמיתית לא מסתכלת על טובת האדם היחיד היא מסתכלת בהיבט כללי על בה"א הגרים בעזה ובדרום מדינת ישראל וטובתם ברורה השמדת החמאס גם אם זה כרוך במותם של חפים מפשע כיון שהמבט הוא על בה"א הגרים שם עכשיו ועל הדור הבא שלהם שברור שעם שלטון חמאס יסבלו הם והדורות הבאים וסבל המתים מתגמד לעומתו

    אהבתי

  10. שתי הערות
    אחת לגבי הנגנים עם השיעור לפי מה שהבנתי ישנם הרבה לוחמי "הסדר" בעזה ולכן אני לא מבין מדוע ציתת את הקטע עם השיעורים הרי זה בעצם שירות שהרבנות הצבאית מספקת לחיילים הדתיים, שאני מאמין שהם אלה שקיבלו את הנגנים.שלא לדבר על כך שלפי הסקרים משרתים בצה"ל הרבהלוחמים דתיים מה שגורם בצורה טבעית ולגיטימית ל"התחרדלותו של צה"ל"
    ולגבי הפסוקים האם אתה אתה מצפה שהרבנים יתחילו להכניס את החיילים שבאו לשמוע שיחה של חצי שעה לעמוק הדיון ההלכתי? ברור שלא.

    אהבתי

  11. שוב אתה מעלה נושא כואב שכמו רבים אחרים חומק מדיון ציבורי, בגלל שזה נוח לא לעסוק בדברים מהותיים אלא בפרופגנדה נבובה של שנאה.
    כרגיל במחוזותינו…

    הייתי מבקשת שתתייחס למה שאמרת בנוגע ל"קואוצ'רים רוחניים" וגו'. אני מאמנת אישית כיום ואני מוצאת במקצוע המון התפתחות ודהרמה, דהרמה שאני מקווה להעביר הלאה למתאמנים שלי.

    האם עסק ששוכר שירותיו של מאמן זה דבר רע ? ואם כן מדוע?

    אני יודעת שיש כניסה של רוחניות, שלא במקומה, לתוך סיטואציות עסקיות (כמו שרי אריסון "איפה שנסגרת דלת נפתח חלון" היא אמרה למאות מפוטריה, נדמה לי שקראתי את זה אצלך :-)

    אבל בכל זאת לא ממש הבנתי למה מיוחסים דבריך בהקשר של אימון…

    אהבתי

  12. לא התכוונתי שקאוצ'רים הם עניין רע בהכרח – אני חושב שתלוי באדם ובאופן העבודה שלו באופן ספציפי. ודאי יש הרבה קואוצ'רים שהם לא הרבה יותר משרלטנים, אבל לא כולם כמובן. ההתייחסות שלי היתה לכך שהתופעה של חברות עסקיות שמעניקות "סעד רוחני" לעובדיהם היא כל כך נפוצה ומקובלת, שקל להבין למה גם הצבא יראה דבר כזה כמקובל, ויביא רבנים שיעודדו רוחנית את החיילים. פשוט, היום רבים רואים את הרוחניות כאיזה מסלול נישה, מעין תחביב, שניתן להקדיש לו זמן פעם בכמה זמן, ולהמשיך את החיים כרגיל לבד מזה. פשוט ככה זה נתפס, ולכן זה גם מגיע לצבא.

    אהבתי

  13. אתה צודק בעניין הרוחניות בימינו, שהיא נתפסת כסוג של תחביב ולא משהו ערכי מחייב.

    ה"רוחניקיות", כלומר הרוחניות-לייט הזו שפושה במקומותנו היא כיסוי להמון דברים. בחברות עיסקיות זה כיסוי לחוסר ערכים אנושיים בסיסי שהשתלט על החברה האנושית בשל השתלטות תאגידים והשתוללותם של כוחות השוק. עבור המנהלים זה שקט למצפון ועבור העובדים זה כדי להרגיש שעבודת הפרך והלויאליות אינה לשווא, שיש בכל זאת משמעות לחיים לבד מן העבודה עצמה ולחזרה הביתה בשעות שהילדים כבר ישנים עד שאתה רואה אותם רק בסופי שבוע.

    בדומה לכך, אותה רוחניות מדומה בצבא ("אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים" שרים חיילים לפני כניסתם לעזה) היא כיסוי לפחד של החיילים מפני הקרב (אכן, יש כאן מקום למידת החמלה) ברמת המיקרו, ולהתרוששות הערכית של המדינה ושל צהל בעקבות כיבוש מתמשך, ברמת המאקרו.

    כך או כך, זהו אופיום להמונים, ומזכיר לי את ימי הביניים: אמונה חסרת בסיס, חסרת ידע אמיתי, מלאה בפחד, באמונה תפלה, בהשתלטות של גורמים דתיים על חיים אזרחיים ושאר ירקות. רוחניות הפכה להיות מערך, לאופנה. לשעטנז.

    זה יכול להיות רעיון לרשימה נפרדת על הדמיון בין ימינו לימי הביניים בתחום השתלטות הדת \ הרוחניות…. אני מאוד אשמח לקרוא, אתה מתאר את הדברים האלה טוב ממני.

    אהבתי

  14. אני אומרת, אפשר לעשות גם אחלה סלוגנים נגד בעזרת טקסטים יהודיים, היהדות היא לא רק משהו שאפשר למצוא בו הטפה לאלימות וגזענות. נניח כמו "לא בכח ולא בחיל" או הכי טוב "כאשר תענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" שאולי יבהיר לאנשים שיודעים להסתכל רק מפרספקטיבה של האני ולא זו של האחר, על כך שהמלחמה הזו, כמו כל 41 וחצי השנים האחרונות, רק מייצרות חמאס, רק מייצרות שנאה ורק גורמות לעוד ילדים לגדול ולשנוא את ישראל. ובהקשר זה מי שלא צפה בסרט המופת "הילדים של ארנה" של ג'וליאנו מר-חמיס, אולי כדאי להקדיש לו זמן. הסרט מגולל את סיפורם של ששה חברים בג'נין מהיותם ילדים על הריסות ביתם וכן הלאה ועד בגרותם הכוללת השתתפות בלחימה, פיגועים ועלייתו של אחד מהם- זכריה זביידי. ותומר- תודה. כרגיל זה מאד מעניין ובמיוחד טוב לראות את השילוב המתייחס למה שקורה ולא ניתן להתעלם ממנו.

    אהבתי

  15. אבל לפי מה שאני מבין בכלליות הטפה ללאומניות ולאלימות כלפי החמאס מוצגקת לחלוטין הרי החמאס נלחם נגד המדינה היהודית לא? הוא רוצה להמיד אותה לא? מפה גם שהנלמים נגדו נלחמים בסופו של דבר בשביל העם היהודי.
    ומה זה הסתה לאלימות? מי קבע שאלימות זה ערך פסול? גם לאלימות יש מקום בעולם ויש מצבים שצריך לנהוג באלימות מי כמוך בודהאיסט יודע.

    אהבתי

  16. הטפה ללאומיות אינה כשרה כשהיא נעשית באוזני חיילים על ידי גוף צבאי שאמור להיות א-פוליטי. והטפה לאלימות היא לא העניין (כתבתי בקיצור), אלא הטפה לאלימות כלפי חפים מפשע, שהיא לא מוסרית ופסולה.

    אהבתי

  17. שלום

    הסיבה למעשיהם של אנשים אלה, הנה:
    1. בורות מוחלטת בעניני דת…
    2. בורות מוחלטת בעניני חזרה בתשובה…
    3. ידע מופלג בדמגוגיה.
    4. ידע מופלג בהסתה.

    אז מה ההבדל ביניהם לבין המסיתים במסגדים?
    אנשים אלה, החליטו שהם מעל אלוהים וחוטאים לו מדי יום ביומו.

    אין, לא יכול להיות ולעולם לא תהיה, הצדקה להרג.
    המסית להרג, אחראי להרג.
    הדרך לגן עדן, רצופה במכשולים רבים.
    הגיהנום שעריו פתוחים לרווחה…

    צדיקים…

    אהבתי

  18. שלום לך, פוסט נחמד אך יש לי כמה הערות.
    ראשית, בתור לוחם דתי שהשתתף במבצע בעזה יצא לי לעיין בדי הרבה חומר שהגיע מהרבנות הצבאית ועל אף כל הרעש שנעשה לא זכור לי שהיה חומר המסית לרצח חפים מפשע (למעט פלייר שחולק מטעם הרב גינצבורג מחב"ד שהיה די מיליטנטי וגם זה רק בעקבות הגעת חסידיו ,עצמאית, לשטחי האימונים)
    עצם העובדה שעיתון הארץ איננו מרוצה מהתנהלות הרבנות הצבאית מעיד על כך שישנו שינוי מבורך בפעילותה, אכן לפני היכנסי לשדה הקרב אני מצפה לשמוע שהעם חזק, הצבא חזק ושאנחנו ננצח, אני מצפה לשמוע, הן מרבנים והן מקצינים, שכאשר איש חמאס מאיים אלי עם טיל נ"ט ומחזיק בני ארובה כדי שלא אגיב באש אז אני אירה בו, למרות כל הצער שבדבר. ולרבותי שוחרי השלום כוונתכם רצויה אך מעשיכם אינם רצויים , איננו מתגוררים בפינלנד השקטה ושכנינו אינם נורבגים שוחרי שלום, החמאס שניהלנו איתו מלחמה הוא אירגון שיעשה הכל כדיי להשיג את המטרות שלו, וזה כולל שימוש באזרחים כמגן אנושי. על אוייב כזה אי-אפשר לרחם ,לכן בשעה זו אנו זקוקים לכמה אנשי רוח וגם אנשי צבא שיתנו לנו תמיכה ולו גם מתלהמת ולא תמיד פוליטיקלי קורקט , כי הרי צריך הרבה אש כדי ללבות את רוח הלחימה שעיתונים ואנשים נוסח הארץ הקפיאו
    תודה, ושלא נדע עוד מלחמות

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s