על חזירים, אלילות, משיחים והדלאי לאמה

1. קשה להפריז בחשיבות שאנדרו כהן, מהמורים הרוחניים המפורסמים בעולם, מקנה לערכים כאותנטיות, שקיפות ויושרה (למשל כאן). למעשה, הוא טוען שהסיבה שעזב את הגורו שלו, פפג'י, היתה חוסר כנותו של זה האחרון. על פי כהן הוא פשוט לא היה מוכן לסכן את היושרה שלו. לפני שנים בודדות הוא אף פרסם "הצהרת יושרה" הוא מסיים בקביעה המפורשת שמעולם לא שיקר לאיש.

כאן היה אמור להתפרסם קטע ארוך שמגלה חשדות די סבירים שאנדרו כהן משקר במצח נחושה ונטולת עין שלישית. מדובר בדברים שעלו על פני השטח לאחרונה ולדעתי מטילים צל כבד על היושרה שמר כהן אוהב מאוד להתהדר בה. הקטע הזה היה אמור להיות מפורסם היום גם בטור השבועי של באתר מעריב, אלא שהיועץ המשפטי של האתר החליט להטיל וטו מפחד תביעת דיבה – לדעתי בצורה לא סבירה וללא סיבה טובה. ייתכן שהקטע יופיע בצורה מצונזרת מעט מחר באתר מעריב, וייתכן שכלל לא. כך או כך, הוא יופיע כאן במלואו כמובן, ברגע שתיפול החלטה.

יחד עם כל הבלגן הצנזוריאלי שהיה לי בניסיון לפרסם את מילותי על כת "בני ברוך", אני מבין הרבה יותר טוב היום שיש בעיה אמיתית בפרסום ביקורת על כל גוף שמחזיק משרד עורכי-דין עם נייר מכתבים מסוגנן. הפחד מתביעות דיבה משתק את כלי התקשורת הגדולים, ולמעשה מגביל אותם לעריכת "תחקירים" על אנשים כגואל רצון, או כתבות תדמית על כתות כ"בני ברוך" (כמו אותה כתבה של רוני קובן ב"עובדה". ראו כאן). טוב שיש בלוגים.

2. התמונה משמאל צולמה פני כמה ימים על ידי צלמי רויטרס במקסיקו. זהו פסלו של הקדוש תדאי (St. Jude) המופקד על שאיפות חסרות-שחר ותקוות קלושות. הוא נישא לתפילה על יד מאמין, ומה שמוזר הוא כמובן שהפסל חובש מסכה כנגד הידבקות בשפעת החזירים.

לבד מהתגובה המיידית לתמונה הזאת בנוסח "אם הקדוש שאמור להגן עלינו זקוק להגנה שלנו המצב באמת קשה", הרי שהתופעה שלפנינו חושפת את אופי האמונה המאוד לא מערבי של אותו נוצרי. כוונתי היא שבשביל המאמין ההוא, שחבש לפסל הקדוש מסכה, הפסל איננו סמל. הפסל הוא הקדוש עצמו.

למרות שהתפיסה המערבית הרווחת של האלילות רואה בפסלים ובצלמים למיניהם סמלים ארציים של מציאות עליונה, תפיסתם של הפסלים על ידי עובדי האלילים עצמם בדרך כלל שונה. הפסל בשביל עובד האלילים איננו סמל של האל, אלא, ניתן לומר, חלק אלוה ממעל ממש. לשון אחר: הפסל הוא האל, גם אם ברמת ממשות פחותה. אכן, בחברות לא מערביות רבות (למשל בהודו) אין סמלים: יש דרגות שונות של ממשות.

עבור האדם המערבי הממוצע, שגדל על ברכי ההבחנה היוונית בין "הדבר האמיתי" לבין הסמל שלו, תפיסה כזאת נראית משונה ואי-רציונלית – ולכן גם עבודת פסלים נראית טיפשית וחסרת ערך. אבל עבור עובד האלילים היותו של הפסל התגלמות מצומצמת של האל היא בדיוק מה שמאפשר את עבודת האל דרך עבודתו: הפסל מנכיח את האלוהות בעולם, ומאפשר למאמין גישה אליה. דאגה לפסל והגנתו מפני חיידקים מאפשרת על כן את המשך הגנתו עלינו מפני אותם חיידקים: למאמין הזה יש ברית עם אלוהיו, ברית הגנה הדדית מפני שפעת החזירים. וברית עם האל היא לא דבר שזר ליהודים, נכון?

3. מאמר מעניין מהוושינגטון פוסט על מיניינים יהודיים אלטרנטיבים שצצים כקופתאות אחרי הקוגל. על פי הפוסט חברים בהם עשרים אלף מתוך מיליון היהודים האמריקאים שטורחים להגיע לתפילות במניין. אך העניין איננו הכמות, אלא האיכות. על פי המאמר "חוקרים טוענים כי אלה שמגיעים [למניינים האלטרנטיבים] הם מהמשכילים ומהאדוקים שבין היהודים, ועל כן מייצגים את הדור הבא של המנהיגים היהודיים". פרופ' ארי קלמה מצוטט כאומר ש"תהיה להם השפעה אדירה, מכיוון שאנחנו חיים בתקופה שבה הזרמים השונים [רפורמים, קונסרבטיבים ואורתודוקסים] לא ממש מצליחים, בעיקר בקרב בני העשרים-שלושים". ואכן, אותם יהודים מעדיפים לא לשייך עצמם לזרמים המוכרים, שמהווים עבורם עדות לפירוד שבין הקהילות היהודיות. יחד עם זאת, הם ודאי חורגים מהמנהג האורתודוקסי המקובל [תוקן], כאשר חלק מהתפילות אצלם מונהגות על ידי נשים. "מומחי דת טוענים שהם יכולים להגדיר מחדש את יהדות אמריקה". ימים יגידו.

4. רשימה וראיון מעניין מאוד עם אסגהר עלי אנג'יניר, הוגה דעות מוסלמי הודי בן 70, שניהם על דת ובחירות בהודו. הבחירות בדמוקרטיה הגדולה בעולם בעיצומן, וכמו כל שטח אחר בחיים ההודיים, גם כאן הדת משחקת תפקיד נכבד. אנג'יניר מספר למשל על הסיבות למתינות היחסית של המוסלמים בהודו, ואומר שכמיעוט אין להם הרבה ברירה אלא להיות מתונים. לבד מזה הוא מסביר שהתרבות ההודית משפיעה עליהם, ולבד מזה מכיוון שרוב המוסלמים בהודו "מאמינים באיסלאם סופי, שהוא בבסיסו שוחר שלום". ובאותו עניין: כתבה ביוגרפית מעניינת על מאיאוואטי, המתמודדת מקאסטת הטמאים בעלת הסיכוי להיות רה"מ הבא של הודו.

איור מתוך המאמר על נוסטרום

5. מאמר מגזין מצויין בניו-יורק טיימס על לואיס נוסטרום, פרופסור לפילוסופיה ומתרגל זן ותיק, שמצא מזור לבעיותיו הנפשיות דווקא בטיפול פסיכולוגי. המאמר עוקב אחרי התובנות שלו בטיפול, על כך שהשתמש בזן דווקא כדי לברוח מבעיותיו.

6. עוד מאמר מגזין מהניו-יורק טיימס, הפעם על כניסתה של כנסייה אפריקאית, the Redeemed Christian Church of God, שמיסיוניריה נכנסים לארה"ב וכובשים יותר ויותר אמריקאים. הסיפור המעניין כאן הוא בעצם השינוי הגדול שמתרחש בכנסיות הנוצריות, בהן אחוזי המאמינים הלא-לבנים עולים בהתמדה. פחות ופחות אנשים פוקדים את הכנסיות באירופה, ואילו במזרח הרחוק, בדרום אמריקה ובאפריקה הנצרות גדלה כל הזמן, עד שמומחים חוזים שבעתיד רוב הנוצרים יחיו במדינות עולם שלישי.

כבר היום רבע מהאנגליקנים חיים בניגריה (ולא מוכנים לשנות את המדיניות בקשר לנישואים חד-מיניים, למגינת לבה של הנהגת הכנסייה הליברלית יותר!), ובניגריה גם נמצא הסמינר להכשרת כמרים קתולים הגדול בעולם. במאה העשרים מספר הנוצרים באפריקה גדל מעשר מיליון ל-360 מיליון. נשיא ארה"ב שחור כבר יש. האם זה רק עניין של זמן עד שייבחר אפיפיור שחור?

7. לרב שמואל אליהו היה מה לומר על שפעת החזירים. כלומר לא היה לו שום דבר לומר על שפעת החזירים, אבל הוא ניצל את העניין כדי לומר את מה הדבר היחיד שכן יש לו לומר:

עשיו הוא שם קוד לאירופה ולנצרות. הם מראים את עצמם כלפי חוץ מוסריים והגונים וכל כך אוהבים להטיף לנו מוסר, בעוד ידיהם מלאים דמים. הם מתהדרים באוצרות תרבות מרשימים שחלקם בכלל נשדדו מעמים אחרים. זו עוד סיבה לכך שתרבות אכילת החזיר נחשבת כאויבת לתרבות הישראלית.

אז בסדר, העולם של רב אליהו כנראה לא מורכב במיוחד. אבל התופעה המעניינת כאן איננה תמונת העולם הילדותית של הרב אליהו, אלא העובדה שנותנים לו במה באתר כמו וואי-נט. את התופעה הזאת ניתן להסביר בשתי צורות: או שהעורכים באתר מחשיבים את אליהו כקוריוז, בדיחה חביבה ולא מזיקה, ומצפים שהקוראים שלהם יגחכו איתם; או שהם מנסים לקרוץ לקהל שמחבב דברי שטנה שכאלה, קהל שלצערנו הולך וגדל בארץ. לצערי נדמה לי שהאופציה האחרונה היא הנכונה.

8. ועוד על חזירות: הנה השער של Ynet ב- 26.4, עם התפרצות (הפאניקה של) שפעת החזירים:

לא יודע, הצחיקה אותי השאלה "האם מותר לאכול בשר חזיר?"

9. ראיון עם אנדרו ניוברג ומרק וולדמן, חוקרי מוח, על הספר החדש שלהם How God Changes Your Brain. ניוברג הוא חוקר מקורי בתחום המקבילות הנוירולוגיות של החוויה הדתית, וכתבתי עליו כאן. השניים מדברים על השפעת פרקטיקות מדיטטיבייות שונות על המוח.

10. בשלושים לאפריל דיבר הדלאי לאמה בהארוורד. הנה:

His Holiness the Dalai Lama from Harvard Magazine on Vimeo.

ניסיתי לצפות בזה אבל בקושי הצלחתי להבין מה הוא אומר. זה קצת מוזר שאחרי חמישים שנה של גלות הוא עדיין לא למד לדבר אנגלית כמו שצריך, לא?

פאר. אך נגד ה' משיחו! מה לא?

11. בכל דור ודור הם קמים עלינו להושיענו, ובכל דור ודור הם עושים יותר נזק מאשר תועלת. אלה כמובן הטוענים לכתר משיח בן דוד. גולש נחמד בשם אורן שלח אלי לינק לאתרו של עוד טוען לכתר המשיח, אחד שמו פאר. הנה מעט מדבריו:

הַנָּבִיא בִּגְאוֹנוּת עַל
פְּאֵר מֶּלֶךְ הַמָּשִׁיח
הַקָּדוֹשׁ מִשּׁוֹשֶׁלֶת בֵּית-דָּוִד
וְשָׁלִיחַ הַשֶּׁמֶשׁ,
הוּא מְיַסֵּד התבונה הַחֲדָשָׁה
אֲשֶׁר תּוֹרָתָהּ יוֹצֵאת מִצִּיּוֹן-
תבונת הָעִבְרִית מַמְשִׁיכָת הַיָהֲדוּת
בְּסִיּוּעַה שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה

מזכיר קצת את טובלי, לא?

מתוך הספר

12. מכאן ניתן להוריד ספר ענק (56MB) מ- 1908 על יוגה, כולל תרשימים כמו זה משמאל. הבעיה היחידה: כולו בגרמנית.

13. אודיו: קן וילבר מדבר עם האב תומס קיטינג על Centering Prayer, שהיא בעצם מעין מדיטציה נוצרית. קיטינג מדבר בפתיחות על הצורך שהוא הרגיש לספק למאמיניו בשנות השישים פרקטיקה רוחנית שיכולה להתחרות במדיטציה המזרחית, וכמובן לאפשר טרנספורמציה נפשית. אני עצמי למדתי את הטכניקה הזאת לפני כתריסר שנים באשרם נוצרי בהודו (Shanthivanam) מידי כומר קתולי אוסטרלי שפעל ברשות מפורשת של האפיפיור דאז, ובעצם גם הציג בפני לראשונה את פניה המיסטיות יותר של הנצרות.

14. לג'ון רולס, אחד הפילוסופים הגדולים של המאה העשרים, היה מסתבר צד דתי – לפחות בתחילת דרכו. על פי המאמר הארוך הזה הוא חשב אז, למשל, שחברה צודקת יכולה להתקיים רק אם האגואיזם של חבריה מרוסן, ושזה דורש את חסדו של האל.

15. מאמר מעניין של יאיר אטינגר ב"הארץ" על בריחת האדמו"רים בזמן השואה.

16. פרופ' ישראל קנוהל, חוקר מקרא חשוב, מסביר איך תפיסה אחרת של אלוהות, כישות עליונה שאינה מתערבת במהלכי העולם ושלא בראה את הרוע אלא רק את הטוב (כפי שמופיעה בפרק א' בספר בראשית), יכולה לספק את "צידוק הדין" (או למעשה לבטל את הצורך בו) לזוועות כמו השואה.

17. ספרו של ידידי יקי מנשנפרוינד, "עידן הבורות", כעת להורדה חינם בקבצי pdf כאן.

18. סטיבן בצ'לור, מלומד ומורה מדיטציה בודהיסטית, מהמפורסמים ולדעתי מטובים בעולם, בתוכנית דוקומנטרית בת חצי שעה על חייו. לפני שנתיים וחצי הבאתי ראיון ארוך שלו לבלוג זה, וואם תציצו כאן תוכלו לראות שהוא יגיע לארץ בסוף יוני כאורח של עמותת תובנה. אני מתכוון להיות שם ככל שעבודתי תאפשר לי.

19. ראם דאס מראיין את טיך נאת האן.

20. לא קשור: אחרי שראיתי כתבה בערוץ 10 על הילדה אריאל אקטע והוריה קניתי את הדיסק שאביה הכין במיוחד עבור מי שרוצה לתרום להם כסף. על מצב המשפחה היפיפיה הזאת ניתן ללמוד מהסרטון הזה. הדיסק מענג (לדעתי קלאסי לתוך כדי נהיגה) ואני ממליץ עליו בחום. כדי לקבל דיסק (התרומה אחרי זה) שלחו מייל ל- tamir.akta@gmail.com יחד עם הכתובת לדואר והשם המלא.

23 תגובות

  1. נדמה לי שאתה מפספס לגמרי את ההגיון המאגי של חבישת המסכה לקדוש. זה לא שהקדוש זקוק למסיכה, אלא בזה שחובשים לו אותה מקשרים באופן ספציפי בינו לבין המחלה, כאילו מזכירים לו את קיומה ועושים אותו ייעודי יותר להציל ממנה.

    אהבתי

  2. אתה ודאי מודע לעובדה שתהליך דומה מתרחש גם בישראל.
    ועל אף שעל פי המחקרים המניינים האלטרנטיביים מעטים וחלשים יחסית, כאן במודיעין יש חמישה או שישה מהם, שניים גדולים מאוד. בכולן נשים עולות לתורה וקוראות בתורה כעניין שבשגרה.

    מה שמשמעותי לא פחות הוא החלחול של הדברים לקהילות האורתודוכסיות – בשבת שעברה היה בבית הכנסת שלי שיעור לנשים. לפחות רבע מהנשים הנשואות הגיעו ללא כיסוי ראש כלל.
    גבאי אחד נשוי לחילונית. הגבאי שקדם לו נשוי לאשה שהולכת במכנסיים קצרים וגופיה (היא בת 70, אישה מקסימה ולא פרובוקטיבית).

    אולי בארה"ב העסק עובד מהר יותר, אבל כאן כל האמהות שאני מכירה קופצות מדי פעם למניין השוויוני כדי שהילדה תכיר אותו, וכמעט כל הנשים בבית הכנסת שלי מדברות על העלייה לתורה שהן מתכננות לבת המצווה של בנותיהן. דניאל שפרבר והמאמר שלו מוכרים כמעט לכל באי בתי הכנסת, והדיון בנושא סוער וערני.

    פני הדת בהחלט משתנים גם בישראל. רבנים כמו שי פירון ויובל שרלו מסמנים את היכולת של המרכז להכיל את השינויים האלה. למרות שהיהדות מעדיפה אבולוציה על רבולוציה, נדמה שאנחנו חיים בתקופה מהפכנית ממש.

    אהבתי

  3. אני חושב שאת צודקת, וזה מאוד מעניין לעקוב אחרי זה. אז ראשית תודה על העדכון מהנעשה בסביבתך. מה את אומרת על הרב שרלו מזכיר לי דברים שהבאתי לכאן של הרב בני לאו, על כך שהאורתודוקסיה הולכת לקראת פיצול. כי מול שרלו ופירון ישנם כמובן רבנים רבים שהשינויים העוברים על קהילות יהודיות מסויימות (אורתודוקסיות ודתיות או מסורתיות אחרות) מאוד לא מוצאים חן בעיניהם, והם יעדיפו לדחות אותם מאשר לנסות להכיל אותם. זה רק עניין של זמן עד שהדוחים לא יהיו יכולים לקבל את המכילים, ויווצרו שני זרמים.

    אהבתי

  4. צריך לחקור יום אחד לעומק מה חלקו של הדלאי לאמה הזה בחיסולה השיטתי של טיבט.
    הגישה הפציפיסטית שלו – שטיבטים רבים, אולי הרוב, מתנגדים לה – שיחקה כל השנים לידי הסינים.

    אהבתי

  5. הוא לא דובר טיבטית כמו שליברמן כן דובר ערבית. תראה, אין ספק שהגישה של הדלאי לאמה לא הביאה את התוצאות שהוא קיווה להן (ואפילו לא קרוב אליהן). אבל מבחינתו כמובן שהוא צודק ברמה העקרונית-רוחנית, וזה כנראה יותר חשוב לו. מה שכן, זה יכול להוות ראייה למה שאומרים על המאבק הבלתי-אלים של גנדהי, והוא שהוא הצליח כל כך רק בגלל שמולו עמדה האימפריה הבריטית, עם עקרונותיה המוסריים והקודים המובהקים של משחק ג'נטלמני, ולא הרייך השלישי למשל.

    אהבתי

  6. פוסט מצויין ועשיר במידע. אתייחס רק לנושא הנצרות במתכונת האלילית, שהמאבק הפנימי להימנע מאלילות הוא בלב ליבה של העובדה הדתית (למי שעוסק בה), גם כאשר לא מנשקים פסלונים או קדושים או מזוזות או קברי צדיקים. אנחנו נוטים כל הזמן לקבע דימויים, כדי להרגיש בטחון, והניתוץ תמיד מגיע ממקום לא צפוי.
    ספציפית, עם זאת, יש הרבה תרבויות שהנצרות התלבשה עליהן בצד הפולני פגאני, ונותר משהו משולב. מכסיקו עדיין חוגגת את ליל המתים וכל מיני פגאניזם שהם שילבו עם הנצרות. לאחרונה שוחחתי ברשת עם קבוצות מהמדינות הנורדיות שעוסקות ב"קילוף" הכפייה הנוצרית מהפרקטיקות הפגאניות המקוריות והילידיות. מתחת לכל קהילה אנושית שוכן השבט עם הטוטם או הפסילון או העצים והאבנים, וגם בתוכנו פנימה זה כך.

    בקשר לסיקור ה"גורואים" והמחדלים של העיתונות הישראלית, אכן כן, מספיק להיות קצת עשיר עם משרד עורך דין מפורסם ואתה מוגן מביקורת.
    כלב השמירה של הדמוקרטיה נתון בזמם…וזה נוח למי שנהנה ממקומו ההגמוני.

    לבסוף, לגבי הדלאי למה וההצעות של יוסי ברוח הציונות הגאה.
    הדלאי למה נתון בביקורת כמו כל מנהיג בתקופה קשה שצריך לקבל החלטות מאד קשות והרות גורל לעמו. הישראלים כבר מנדנדים לו עשרים שנה שיודיע שפציפיזם זה רע ויעשה כמו הציונים. משלחת אחת מפורסמת היתה של "הרב" המטריד מרדכי גפני וגיל קופטש, ונידמה לי שהדלאי למה היה עדין מאד בקשר לקנטרנות שהם הביאו הן בנושא הזה, והן בקשר למין ונזירות. מעניין שכאשר גפני חזר ופירסמו את הראיון בכתבה ענקית במוסף ידיעות, כבר נפתחה נגדו חקירת משטרה על הטרדה סדרתית של תלמידות והוא ברח מישראל מאימת המשטרה.

    ישנה גם ביקורת הפוכה על הדלאי למה שהוא בעצם שירת ומשרת אינטרסים אמריקאים נגד סין, וכולי וכולי. אני לא חושבת שישראל במצב להשיא עצות ולערוך השוואות בין טיבט לבין היהדות (נושא ההגלייה ווכולי). התביעה הסינית לגבי טיבט גם היא די מוצקה, וכדאי גם לשמוע סינים (לא את הממשלה) מתבטאים בנושא הבעלות המקורית על האדמות שם. אולי דוקא הסינים הם "הציונים" שחוזרים לנחלתם, אם חייבים לאמץ תמיד את ההשואה לישראל. שנית, העניין המרכזי הוא המפגש של הבודהיזם המסורתי עם המודנה, ובינתיים המפגש פורה ומענין, גם בנושא החשוב של רוחניות ונשים, אלוהות ונשים וכולי.

    אהבתי

  7. 1. מיסטיקן/גורו יכול להיות להיות מחובר לאיזה משרד עו"ד שירצה. אני קוטל מיסטיקנים שונים על ימין ועל שמאל בבלוג שלי ולא על פי מידע שניתן לי ע"י איזה מישהו אנונימי, אלא על פי מידע שמפורסם ונגיש לציבור. בשביל להימנע מתביעות נגדך, חשוב שהפוסט ידבר על האספקט המקצועי של האדם ולא "לרדת" לנקודות אישיות, ומנסיון אני יכול לאמר לך – שזה עובד. אם יש לך איזה מידע שאתה חושש לפרסם, תביא, נעיף מבט ואם יש לדברים בסיס יותר מ"נסיבתי", אני אשמח לפרסם.
    2. פאר משיח? הבנאדם נראה כאילו הרגע הסניף כמה דברים! קטעים לקרוא את ה"הוכחות" שהוא מביא כאילו הוא המשיח. מסתובבים לי באזור עוד כמה לינקים לכל מיני "משיח"ים כאלו, כולל אחת שעברה איזו תאונה ובטוחה שאלוהים נגלה אליה ואמר לה שהיא ה"משיח".
    3. בקשר לדלאי למה: איכות ההקלטה מבחינת קול די גרועה ואין SYNC בין השפתיים בוידאו לקול, כך שדי קשה להבין מה הוא אומר.
    4. לגבי סיפרו של חברך "עידן הבורות" כתבתי ביקורת ב-2 חלקים (חלק ראשון כאן: http://benhamo.org/wp/?p=1395). בוא נאמר שהוא "חוטף" מ-2 הצדדים לגבי הספר וגם לגבי התוכן. ספר חלש.

    אהבתי

  8. איריס,
    שמח שיצאת מגלותך לרגע!

    חץ,
    אני חושב שלא קראת היטב את מה שכתבתי. אני אפרסם כאן בבלוג מה שאני רוצה, כי אני בהחלט לא חושב שיש איזושהי עילה לתביעה. הבעיה היא שהרבה פעמים כלי תקשורת גדולים וממוסדים הרבה יותר חוששים מזה.

    אהבתי

  9. איזה יופי של מאמר בניו יורק טיימס על לואיס נוסטרום,הדיכוטומיה הזו בין המשמעות לאי המשמעות, מאוד משמעותית בחיים שלי, אז התחברתי לזה לאללה. ובכלל מלא דברים טובים כהרגלך בקודש :)
    תמשיך תמשיך

    אהבתי

  10. wisper,
    תודה רבה. וזה באמת מאמר מצויין וחשוב.

    ועומר, באמת, אולי השורה התחתונה יכולה להיות איכשהו דומה, אבל איך מגיעים אליה? הרי הרב אליהו מסתמך על ישויות מיתיות כגון "ישראל" ו"עשיו". העמדה שלו נובעת מאמונה במהויות אידיאליות. יש איזה הבדל קטן בין זה לבין ניתוח סוציולוגי מושכל, לא? (לא שאי אפשר למתוח ביוקרת על תיאוריות פוסט-קולוניאליסטיות כמובן. ואולי דווקא זה שאפשר למתתוח עליהן ביקורת הוא עוד הבדל משמעותי וכו')

    אהבתי

  11. יצא לי לשמוע את האיש פעמיים: פעם כשיצא הספר שלו לפני 10 שנים בערך בבית דניאל ופעם לפני 4 שנים ביחד עם הרב גפני הצדיק זכור לטוב. מה אני אגיד לך: לא התרשמתי. לא מהפוזה, לא מהמילים הגבוהות. אני בכלל בדיעה שאיש חכם יכול להסביר דברים מורכבים בפשטות ואדם לא חכם מסבך ללא סוף גם את המסרים הפשוטים ביותר. אני בדעה שמר כהן שייך לסוג השני.

    אהבתי

  12. אינני יודע כמה אנשים חכמים ו/או "מורים רוחניים" פגשת, אבל להרבה, הרבה מאוד יש את הבעיה שכל פיפס הכי קטן ופשוט אצלם מסתבך בטירוף והם זקוקים ללוליינות מילולית של 10 דקות בשביל להעביר משפט פשוט :)

    אהבתי

  13. שבחרו לשים דווקא לקדוש שמופקד על תקוות קלושות את המסכה. זו כשלעצמה אמירה תת מודעת אדירה! אם זה לא היה עצוב היה אפשר לצחוק.

    תודה על פוסט מאלף. הולכת לצלול בשפע האוצרות שחלקת איתנו.

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s