ספרים שהתקבלו במערכת, ומני שונות

כמה ספרים מעניינים נשלחו לאחרונה אל הבית שמשמש כנספח הפיזי לבלוג זה, ואני רוצה להציגם כאן למרות שלא הספקתי לקרוא את כולם. אחריהם יבואו מני שונות.

ספרים

בעת אישון ואעירה: על תפילות שבין יום ובין לילה, דליה מרקס, ידיעות ספרים
זמני היקיצה והמעבר לשינה הם רגעים רגישים ומיוחדים שנודעים במטענם הרוחני. ר' חיים ויטאל, למשל, תיאר בפירוט כיצד יש להתעורר ואיזו פעולה (מנתינת השתן הראשונה של הבוקר ועד תפילת השחרית) מתקנת איזה עולם שמימי. זמני בין הערביים נחשבים גם לרגישים יותר מבחינה רוחנית, ואני חושב שקל לראות שהם גם פורטים בנו על מיתרים מיוחדים. בספרה חוקרת ד"ר דליה מרקס, שהיא גם רבה רפורמית, את מעברי היום והלילה, שמעצם טבעם נתחברו לכבודם תפילות שהיו פעמים רבות אישיות ומגוונות הרבה יותר מאלו שנישאות בבתי הכנסת. אביגדור שנאן כותב באחורי הספר ש"טקסטים שגרתיים ויומיומיים מוארים מחדש בין השאר כביטויים של היענות למצבי חרדה, עיצוב תודעת האני ואישור מקומה של הגופניות האנושית במערכת הבריאה." הנה הפרק הראשון של הספר, והנה מאמר שסוקר אותו (עמית עסיס, "הארץ")

היכלות בשמיים, רן להב, כרמל
את רן להב הכרתי בכמרצה לפילוסופיה של הדת בתואר הראשון שלי, ומאז מתקיימת בינינו ידידות ושיחה מתמשכת על עניני רוח. הספר הוא הרומן הראשון שלו, אותו קראתי בגרסתו האנגלית (בה הוא לא ראה אור), ואהבתי אותו: הוא עוסק בשלושה גיבורים שמתמודדים עם כוחות קמאיים, נקביים, שפורצים ועולים מחדש אל תודעותיהם וחייהם של בני האדם בזמננו. הסיפור, נאמר, הוא שילוב של המיסטיקה היהודית כמו שהמקובלים מדמיינים אותה עם רגישות לתהליכים שעוברים על החברה כיום. אגב, להב הוא גם פסיכולוג, גם מחלוצי ה"יעוץ הפילוסופי" בעולם, ויש לו גם אתר צנוע. והנה הספר באתר סימנייה.

האיום מבפנים: החברה הישראלית בצבת החרדים, יובל אליצור, כרמל
בספר הזה סוקר העיתונאי יובל אליצור בקצרה את היסטוריה האומללה של יחסי מדינת ישראל והחברה החרדית: הניצול, העושק, השקרים, חוסר השוויון וחוסר ההגינות שמאפיינים את יחסיה של החרדיות עם המדינה מאז תחילתה, תוך התעלמות מכל קריטריון, חוקי או מוסרי. התחזית לעתיד, כמובן, פשוט איומה. אלא שאליצור לא מסתפק בכך ומציג תוכנית אפשרית לפתרון מצבנו העגום, הכוללת הנהגת תוכנית ליבה בכל בתי הספר, תמיכה בלימודים אקדמאים של חרדים והשתלבות חרדים בשירות לאומי (בתנאי שאינו קשור לישיבה ממנה הגיעו). הנה הספר באתר סימנייה, והנה מאמר של המחבר באותו עניין.

לרפא עולם שבור: החיים כקריאה לאחריות, יונתן זקס (תר. צור ארליך), מגיד / ירמיהו: גורלו של חוזה, בנימין לאו, ידיעות ספרים / בצדק אחזה פניך: עניים ועוני – בין תמיכה לצמיחה, עורכים חיותה דויטש, אליקים כסלו, בנימין לאו
שלושת הספרים הללו מציגים יהדות של "תיקון עולם", כלומר יהדות שיוצאת מהנקודה עליה עמדו רבים מנביאי המקרא, והיא השיאפה והפעולה למען חברה שמושתתת על צדק ועל עזרה לחלש. ירמיהו של הרב בני לאו עוסק באחד מהנביאים ממש, אותו ירמיהו שנבואות קסנדרה שלו נופלות על אזניים ערלות ושאינו מצליח למנוע את חורבנה הראשון של ירושלים (ראוי כאן אולי לשים לב לאחד ההבדלים הגדולים בין קסנדרה היוונית לנביאי המקרא: נבואותיהם של האחרונים לא היו גזירות גורל, אלא מותנות במעשיהם, והחזרה ממעשיהם, של נמעניהן). לאו סידר את נבואות ירמיהו על פי סדר כרונולוגי שמאפשר הבנה ברורה של הכרוניקה ההיסטורית הטרגית של ימיו, ועל פי הכתוב על הספר "העימותים בעולמו של ירמיהו מעסיקים גם היום את העיתונות הישראלית [… ויכולים להוות] מקור השראה לדיון הישראלי בשאלות הקיומיות של זהות, תרבות, לאומיות ועצמאות." הנה הפרק הראשון מתוך הספר, והנה ראיון קצר של לאו על הספר עם ורד לי במוסף "ספרים" של "הארץ".

בצדק אחזה פניך מביא מאמרים של אנשי מקצוע והוגים שונים על המדיניות החברתית הראויה על רקע הפערים הגדלים שבין רבדי החברה בישראל. בניגוד למקור האקדמי-כלכלי של הדיונים מהאופי הזה בדרך כלל, המאמרים שבספר יוצאים מתוך בית המדרש ומנסים להציג את גישתה הראויה של התורה והיהדות לנושא. כך כותב בו הרב יובל שרלו על "ההבחנה בין 'צדק' ו'חסד'"; הרב יעקב מדן על "קו העוני בהלכה"; יצחק רונס על "תקציב הבריאות וחובת הצלת נפשות", ויוסף אחיטוב מציג "תמורות בהתייחסות של הציונות הדתית ל'צדק חברתי'". הנה הפרק הראשון, מאת הרב בני לאו.

בלרפא עולם שבור מביא הרב פרופ' יונתן זקס את השקפתו בנוגע לאחת מהעקרונות המרכזיים שעומדים בבסיס האתיקה היהודית: האחריות. על האדם, לפי רעיון זה, מופקד להשתמש בחירות שנתן לו האל כדי להיות שותף במעשה בראשית, דהיינו לכונן ולתקן עולם. זקס, שהוא כבר שנים רבות הרב הראשי של בריטניה, קורא ליהדות פתוחה, שמתערבת בחברה ובעולם ומרגישה עצמה אחראית לתיקון עולם בצורה שהיא הרבה יותר מעשית, ובוודאי גם הרבה יותר קשה, מייחודי ייחודים או שירת "יחי אדוננו" בציפייה שדווקא אלו יביאו את הגאולה. הנה הפרק האחרון של הספר, בבלוג של צור ארליך, המתרגם.

ערב בבית מורשה

ב-25 לאוקטובר, י"ז חשוון, יתקיים ערב עיון בהשתתפותי לרגל יציאת גליון אקדמות כ"ה, שמוקדש לחוויה הדתית. הערב יתקיים בבית מורשה, בקרית מוריה בירושלים, 20:00-23:00. הנושא: עמידה מול האל – בין סערה לשקט. משתתפים: פרופ' שלום רוזנברג, הרב ד"ר יהודה ברנדס, יואל יפה, ד"ר מוישי וינשטוק, ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי, אלחנן ניר, סיוון הרשפי ואנוכי כאמור. מנחים: ד"ר דוד ענקי וחיותה דויטש. יש גם דף פייסבוק.

מינים

כמו כן, העלתי לאחרונה כמה הודעות קצרות בבלוג הנלווה, "מינים", שנדמה לי שיש בהן משום עניין כללי:

5 תגובות

  1. ועוד דבר:
    לגולשי אקספלורר שחווים בעיות בתצוגה מומלץ להיכנס לסרגל העליון ולהקטין את "גודל הטקסט". זה אמור לסדר את הבעיה.

    אהבתי

  2. בוקר טוב.
    אם בספרים אתה עוסק, אז רוץ וקרא את הספר החדש של חיים באר.
    אתה ושאר הקוראים את הבלוג.

    צדיק חסידי 'צנטרא דזהבא' נוסע לטיבט לפגוש את אבותיו שהתגלגל ביאק פרא.
    מה עוד קוראי הבלוג הזה צריכים…

    אני מחכה לדיון שיתפתח על הספר הנפלא הזה ( למרות שאין לצפות לעודף תובנות רוחניות שם…) שהיה בין אלה 'שעשו לי את החג'.

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s