להלן כמה ציטוטים של ח"כ דוד רותם מישראל ביתנו, מתוך ראיון עם מיכאל טוכפלד, מוסף "יומן", מקור ראשון, 31.12.10. הכותרת של הראיון: "אנחנו בדרך להיות מפלגת שלטון":
ישראל ביתנו מדברת על עקרונות יהודיים, על הערכה ליהדות, על ערכים יהודיים. אנחנו תמיד אומרים שאם יש ויכוח בין 'דמוקרטית' ל'יהודית', ה'יהודית' קודמת.
[ליברמן] ממלא את תפקידו כשר חוץ בצורה מצויינת, על אף שהוא עושה גלים. הגיע הזמן שגם בעולם ישמעו את האמת. הבידוד של ישראל בעולם הוא לא בגללו. האווירה האנטי-ישראלית היא כיוון ש'בידוע שעשו שונא ליעקב'.
שתי מדינות לשני עמים זה לא דבר פסול לחלוטין. נכון, יש בעיה, ארץ אבותינו, ההבטחה האלוהית וכל הדברים האלה, אבל לפעמים אתה צריך להסתכל על המציאות שבה אתה עוצר ואומר: רגע, המדינה מפסיקה להיות יהודית ומתחילה להיות משהו כמו מדינת כל אזרחיה. זה דבר שצריך למנוע אותו בכוח. אנחנו שומעים שה'דמוקרטית' קודמת ל'יהודית'. זה דבר שצריך למצוא לו פתרון. מה גם שבעולם לא בדיוק אוהבים את התנהלותה של ישראל. אם נצליח ליצור מצב שבו יש מדינה שהיא באמת יהודית, זאת אומרת ש-90 אחוז מתושביה הם יהודים והיא בית לאומי לעם היהודי, מצבנו לא פחות טוב.
מה אנחנו למדים מדברים המדהימים האלה של רותם? אנחנו למדים מהם שהוא מאוד "יהודי", כלומר שהוא מגדיר את זהותו קודם כל כיהודי, ואחר כך כאדם. אנחנו למדים שהיהדות חשובה לו יותר מהדמוקרטיה. גם יותר מארץ ישראל. שמדינת כל אזרחיה, לדעתו, "זה דבר שצריך למנוע אותו בכוח". שהדמוקרטיה עבורו היא רק מכשיר בידי היהדות, ובטל הצורך בה, בטלה הדמוקרטיה. מצד שני, שהתורה גם היא, כמו גם המסורת, רק דבר שמשמש לתחזוקת זהותו היהודית. ארץ אבותינו, ההבטחה האלוהית, כל "הדברים האלה" הם "בעיה" שאפשר גם אותה לפתור (בכוח?) אם צריך, למען שמירה על מדינה יהודית.
מה אם כן עומד במרכז יהדותו של ח"כ רותם? המדינה היהודית, הבית הלאומי של העם היהודי, היא המוקד האמיתי של זהותו היהודית של רותם. "ישראל ביתנו", כאמור. לא התורה, לא ההלכה, לא המסורת, לא האמונה, לא המוסר, לא הארץ, אלא המדינה, והמדינה היא של העם, האתנוס. "היהדות" של ח"כ רותם היא העם; העם המגובש, האחיד, הטהור.
מתגלה לנו כאן אתוס של לאום יהודי אורגני חזק וגאה – נגד כל העולם. והעולם כמובן יתנגד, ואולי יתנגד עוד יותר כאשר ליברמן יהיה ראש הממשלה (במקומות אחרים בראיון מסרטט רותם את חזון השלטון ה"נשיאותי" שמפלגתו מעוניינת בו). אבל מה זה משנה? הם ממילא שונאים אותנו. לא חשוב מה נעשה, כי בידוע שעשו שונא ליעקב. בידוע. כך שלא צריך גם ממש להכין מדיניות.
דברים אלה מזכירים לי מאמר קטן וטוב שכתב לפני כשנתיים אנשיל פפר. במאמר דן פפר בחוק הגיור של מפלגתו של ליברמן, שמאז עבר כמובן דרך ארוכה. מיוזמת החוק מבין פפר את תפיסת הדת של ליברמן. הנה:
מהצעותיו בתחומי הגיור והנישואים עולה בבירור שהוא מצפה מהרבנים להתגמש ולוותר על עקרונותיהם בהתאם לצורכי המדינה והחברה. בעיני רוחו הוא רואה מערכת יחסים בין השלטון לרבנות, הדומה מאוד ליחסים שבין הקרמלין של ולדימיר פוטין והכנסייה הרוסית האורתודוקסית. ראשי הכנסייה זוכים לכבוד רב כמשמרי המורשת הלאומית, אך מצופה מהם לשרת את המדינה, ולא שהמדינה תשרת אותם. אם יהיה שותף בכיר בממשלה, ליברמן ינסה למסד סוג של נישואים אזרחיים ולהגמיש מאוד את הליכי הגיור. אבל אסור לטעות, היהדות על פי ליברמן היא דת שוביניסטית ולאומנית, כלי שרת בידי השלטון והאיש החזק שבראשו.
המשפט האחרון אומר הכל. נראה שליברמן הצליח גם לשכנע את רותם שכך נאה וכך יאה. זהו למעשה הקצה השני של האיחוי הבעייתי בין דת ומדינה בישראל: הדת שכרגיל נותנת 'צביון' למדינה ומנצלת את משאביה הופכת כאן לשפחתה (מוטי פוגל כתב על זה יפה כאן). היהדות אינה עוד הדת של רוב אזרחי המדינה, אלא הזהות הלאומית שלהם. היהדות כדת מרוקנת מתוכנה. היא הופכת לכינוי אחר ללאומיות הישראלית.
עמדתם של ליברמן ורותם צוברת פופולריות רבה בימים אלה של שנאת זרים והתכנסות פנימית, ובאופן פרדוקסלי מקבלת גיבוי לא רק מפוליטיקאים כביבי ("השמאל שכח מה זה להיות יהודי") נתניהו או פובליציסטים כאיזי ליבלר, אלא גם מהרבנים שמרדדים את ההלכה לכדי נשק במאבק הלאומי. מה שקורה כאן הוא שהלאומיות משתמשת במטבעות ה'זהות' של הדת כדי לקנות גיבוש פנימי, נאמנות, אחידות מחשבתית וחוסר-ביקורתיות. כך מרוששת הדת בכדי לממן לאומנות. רותם משתמש במטבעות האלה כדי לכפות את עמדתו ההלכתית על הרבנות הראשית. ליברמן משתמש במטבעות האלה כדי להגיע לשלטון.
לולאת האל 
there goes the neighborhood
אהבתיאהבתי
כלומר, ח"כ דוד רותם החליט באופן מוזר שהיהדות היא לא דת – למרות שכל חוקרי הדתות חושבים כך – אלא לאום… איזו עזות מצח! להפוך אותנו לעם במקום לעוד כת רוחנית עם טקסים מיסטיים? ועוד לדרוש שעושי הטקסים (=הרבנים) יהיו כפופים למדינה?!
(עד כאן באירוניה)
על משמרתי אעמודה להזכיר כי היהדות (=דת היא המצאה מאוחרת. אנחנו לאום – כן, הדבר הזה עם מדינה, צבא וכל השוביניזם הכוחני הזה.
כמו שכתבתי אלף פעם, העולם מתפקד כאוסף של לאומים, לא כאוסף של דתות, עם כל הצער שבדבר, ולכן מסתכלים עלינו כעם ישראל ולא כאוסף מאמיני הדת היהודית.
ואגב, ההשוואה לפוטין היא מגוחכת – עם ישראל הוא לא העם הרוסי, ואף אחד לא מחכה פה ליצור כמו פוטין, ואם יהיה – הוא יודח מהשלטון.
ועוד אגב – לגבי התנגדות העולם – הצחקתני…העולם מתרפס לפני מנהיגים חזקים ומתנכל לאלו החלשים – צא ובדוק. אבל אל תדאג – גם אם ליברמן יינצל מכתב אישום ויהיה בשלטון, הוא יזמר זמירות אחרות, משהו בלחן המוכר של "דברים שרואים משם לא רואים מכאן"…
אהבתיאהבתי
באמת? היהדות היא גם לאום????
עד כאן באירוניה. ועכשיו ברצינות: כולנו יודעים את זה. מה שהוא כותב זה שליברמן עושה רדוקציה של הדת היהודית ללאום היהודי. "היהדות" הופכת להיות מבנה לאומי-מדיני ותו לא. יחליט כל אחד אם טוב הדבר.
אהבתיאהבתי
אף אחד לא מחכה פה ליצור כמו פוטין… דווקא נראה לי שזה בדיוק מה שההמון המוסת רוצה לראות כאן. לכן ליברמן קיבל 15 מנדטים, לא פוטין אבל the next best thing
אהבתיאהבתי
ליברמן הוא קריקטורה של סובייטי ממוצא יהודי
אהבתיאהבתי
בקיצור, ליברמן נכנס לחלל הריק של הזהות היהודית הישראלית.
לנו אין מושג מה זה אומר אז ליברמן אומר לנו מה זה.
הדרך להתמודד איתו היא לא לקרא לו פשיסט אלא להעמיד אלטרנטיבה. שלנו יהיה ברור מה המשמעות עבורנו של להיות יהודי.
לטובת ליברמן יאמר, שהוא עושה עבודה יסודית מאד. הוא עונה על כל השאלות שנותרות ללא מענה.
אהבתיאהבתי
אני מסכים עם קודמיי שליברמן יוצק תוכן לזהות היהודית\ישראלית, ע"י רדוקציה שלה אל המדינה וכו'.
אבל לדעתי זה תהליך בריא – הרי גם תומר קורא לרענון וניעור של היהדות ההלכתית אל המציאות החדשה שנוצרה מאז שיבת ציון המודרנית וזה מה שליברמן עושה, לא?
גיור למשל לא אמור להיות בכלל אקט "דתי" – זהו אקט לאומי לכל דבר, ולכן אין כל מניעה שהעם (=מדינה) יקבעו מי יכול להתגייר ומי לא, בלי צורך באישור רבני.
כנ"ל לגבי השכרת בתים לערבים או היחס לעובדים זרים וכו' – למה צריך בכלל את דעת הרב אליהו או אחרים שיגידו לנו מה "ההלכה" (=זו שנקבעה במציאות שרלוונטית אלינו כמו לאחד מהעולמות הבדיוניים של אסימוב…) חושבת שנכון או לא נכון לעשות?!
אני מניח שגם תומר וליברלים אחרים יסכימו עם זה – אז למה ההתנגדות?
כנראה משום שליברמן ימני, קרי – טוען שהזהות היהודית החדשה היא קודם כל נבדלת, ורק אח"כ אוניברסלית (אם בכלל), בעוד שלדעת מתנגדיו הרבים, הזהות היהודית צריכה למעשה להימחק ולהיות קוסמופוליטית לחלוטין (=מדינת כל אזרחיה), עם שאריות של פולקלור יהודי.
ולכן תומר קורא לרענון של היהדות וכו', בתנאי שתישאר בגבולות הנוחים שנתחמו לה, כלומר – דת טקסית בלבד, עם טרנדים חביבים פחות או יותר של ברסלביזם, קבליזם וכו'.
אהבתיאהבתי
מעניין מה היה קורה אם מישהו אחר, נאמר אהוד ברק, היה אומר שההבטחה האלוהית וארץ אבותינו הן בעיות שיש לפתור ושאפשר לוותר עליהן. מעניין אם אברהם העברי היה מקבל את זה כל כך בשקט.
למה אם כן הוא מקבל את זה כל כך בשקט?
אה… כי ליברמן ורותם הם ימנים. לכן להם מותר לומר דברים כאלה. כלומר בעצם אברהם העברי גם הוא כבר ויתר על כל מימד נוסף ביהדות שלו שאינו "מדינת היהודים", ומי ש"בעד" המדינה יכול מבחינתו להשתין על התורה.
אהבתיאהבתי
משמע מדבריך שיש פסיקה הלכתית מוסכמת לפיה ויתור טריטוריאלי הוא אסור על פי התורה?
אני יודע שלצערנו אין שום סמכות רבנית מקובלת (אפילו אורתודוקסית!) שהכריעה האם מותר או אסור למדינת ישראל לוותר על ריבונות – או יותר נכון לא להחיל אותה, כיוון ששטחי יש"ע למרבה המבוכה עדיין אינם רשמית בריבונותנו!
לדעתי, כמו בגיור, נושא הריבונות הוא נושא לאומי, ובמונחים הלכתיים ה"מלך" (=השלטון) צריך לדון בכך לאחר התייעצות עם ה"סנהדרין" (=סמכות רבנית), כפי ששלמה כידוע "ויתר" על 20 ערים ונתן לחירם וכו'.
ואגב, הנושא העיקרי שתומר העלה הוא בכלל לא הנקודה הפוליטית של החזרת שטחים וכו' – במקרה זו אחת הדוגמאות שרותם הביא, הגיור הוא דוגמה נוספת והרבה יותר רלוונטית. העניין העקרוני הוא שרותם (בשם ליברמן?) הביע עמדה לפיה הזהות היהודית נקבעת (גם) עפ"י מדינת ישראל, ולא (רק) עפ"י ההלכה.
ולגבי אהוד ברק – אנחנו מדברים כאן על עקרונות, ערכים, אידיאולוגיות… – איך ברק קשור לדברים כאלה? :)
אהבתיאהבתי
האבחנה בין יהודי לאדם היא תוצר של תנועת ההשכלה, אולם זוהי אבחנה מלאכותית, כי יהודי הוא יהודי באשר הוא אדם, ויהודי הוא אדם באשר הוא יהודי. כדברי בן זומא: כלל גדול בתורה זה ספר תולדות אדם, וכדברי בן עקיבא: כלל גדול בתורה ואהבת לרעך כמוך. לפיכך, גם לאומנות פאשיסטית וגם מדינת כל אזרחיה הן גישות המקצינות את המציאות ומבינות באופן חלקי את התורה ואת תכלית הלאום.
אהבתיאהבתי
כל מדינה בעולם היא 'מדינת כל אזרחיה' כפי שכל יער מורכב מסך העצים שבו, כל אימא היא 'אם כל ילדיה' וכל חברה היא 'חברת כל עובדיה' .
אהבתיאהבתי
ישראל איננו לאום כשאר העמים בנטייתם להתבולל זה עם זה, תולדותיו אינן כתולדות שאר העמים בהיותם מרוכזים מאז ומעולם בארצותיהם , והלאום הישראלי לדורותיו איננו מבוסס רק על שייכות ללאום אלא גם על קנינו הרוחני – התורה.
אהבתיאהבתי
אבל לא כתבתי על ה'עם' אלא על המדינה.
אהבתיאהבתי
תומר, נראה שאתה מתמכר לבכיינות הזו, כמה שגונבים לך את היהדות והופכים אותה לדת שוביניסטית. זה מביא אותך לדקדקנות המיותרת בדברי רותם או ליבלר, תוך הוצאת הדברים מהקשרם, כך שאתה הופך כל עמדה הנכונה להגן על הזהות היהודית-ישראלית לעמדה שוביניסטית עד פשיסטית. קצת מגוחך, לדוגמה, לקבול על כך שאדם רואה את עצמו יהודי לפני היותו אדם — בשעה שהיהודי מותקף ומאויים (לפחות ברמה התרבותית) על-ידי בני-אדם כמותו.
כמו כן, תקן אם אני טועה, שמתי לב שאתה מזדהה עם העמדה של שטרנגר ולוברבוים, כאילו שאם רק נציית לחוק הבינלאומי ולא נפלה מיעוטים וכו' העולם יהיה שם לצידנו. אז הנה ציטוט בכיוון, השלב הבא על הסקאלה של ההתכחשות (כמובן, איני אחראי על רמת הדיוק) : http://www.faz.co.il/story_450
אהבתיאהבתי
לא יודע מי זה לוברבוים, אני כן יודע שברמת ה'מותקף' אני אכן יהודי לפני שאני בן אדם. כלומר זאת כל הזהות היהודית שלי, אם לא הייתי מותקף (על ידי בני אדם אחרים כדבריך) לא הייתה לי שום סיבה לחיות בארץ שבה יש חובת גיוס לצבא, להדליק נרות חנוכה (עץ עם מתנות זה באמת יותר שווה) ולאכול מצות בטעם קרטון בפסח. עכשיו, אם אני כחלק מהמורשת היהודית שלי סופג כל הזמן התבכיינויות על גורלם האכזר של יהודים בגולה אני אמור להבין מזה שלא כך נוהגים במיעוטים נכון? או שזה תופס רק כשהיהודי הוא במיעוט ולא כשהוא השליט.
אהבתיאהבתי
תומר שלום
ליברמן וישראל ביתנו – כמו כל מפלגה מבטיחות הבטחות לסקטור חסר ישע שמצפה שהבטחות כאלו ואחרות יתממשו. הם לא באים עם בשורה אמיתית של יהדות אחרת.
אני למשל רואה בעצמי יהודי דתי אם כי לא אורתודוכסי במובן המחייב של המלה. רוב תודות לאל – אינני פסול חיתון ואין לי שום בעיה טכנית להתחתן דרך הרבנות – אם היתה לי בעיה טכנית כזו אולי הייתי מצפה למימושן של הבחות ישראל ביתנו.
אז מה אני רוצה? אני רוצה להתחתן עם בת זוגי ללא קשר לממסד האורתודוכסי. לא חתונה אזרחית שאנחנו יכולים בסבבה לעשות בקפריסין אלא חתונה יהודית-יהדותית – טקס התקשרות והתחברות אמיתי ביננו ובין האל – אך ללא שום קשר לממסד השחור הלא נעים, לא סימפטי ולא רוחני.
אתה חושב שזה פשוט? אתה לא מדמיין כמה קשיים עומדים בדרכנו – החל מבני המשפחה הקרובים שלא יודעים איך לאכול אותנו, המשך באולמות וגני אירועים שכאשר נופל להם האסימון הם פשוט מסרבים כי מאבדים לאבד את תעודת הכשרות שלהם וכלה כמו שאני מתאר לעצמי – כאשר נצטרך להתמודד עם רישום במשרדי הממשלה כזוג נשוי ומקושר.
לזה אין לליברמן אפילו הצעת פיתרון, זה לא מעניין אותו כלל. ולך? ולמגיבים אחרים? מישהו יכול לייעץ, לתת כתף?
אהבתיאהבתי
אם רצונך שלא יהיו לילדיך בעיות להתחתן עם כל יהודי, מוטב להתחתן באמצעות הרבנות. אתה יכול להתחתן בעזרת רבני צוהר שמקיימים בהתנדבות חתונות יהודיות ללא כל ממסדיות. בהצלחה!
אהבתיאהבתי
אין שום בעיה להתחתן גם אם ההורים לא נשואים. לרבנות איכפת רק אם אתה יהודי לדעתם. אבל ממילא לא ראוי להתחתן דרך הרבנות כי מדובר באחד הגופים המושחתים במדינה.
אהבתיאהבתי
אם הרבנות הראשית לא מוצאת חן בעיניך, תקן אותה ע"י בחירת רבנים ראויים.
אהבתיאהבתי
איך יהושע? יש לי זכות בחירה?
אהבתיאהבתי
כיום הגוף הבוחר מורכב גם מנציגי ציבור שנבחרים לכנסת ולממשלה. מכל מקום, לא ראוי שהציבור יבחרו את הרבנים, אלא שגדולי הרבנים יהיו חברים במועצת הרבנות הראשית. מה שהציבור זכאי לדרוש הוא שהרבנות, כמוסד ציבורי, תתנהל בצורה נקיה וללא פניות.
אהבתיאהבתי
מכירים מישהו שהצליח לעשות את זה בארץ? צהר הם לא אלטרנטיבה (בדקתי) כי הם שכביכול אמורים להיות יותר אנושיים ומתקדמים לא יחתנו אותך אם לא נרשמת אצל הרבנות.
אהבתיאהבתי
רק לרבנות יש סמכות לרשום נישואין, אחרת במקום מדינה אחת ועם אחד יהיה באלאגן גלותי. באותו אופן כיום רק הרבנות מסמיכה אנשים להיות רבנים.
אהבתיאהבתי
שום כלום. לא צריך את הרבנות, ואסור מוסרית לשתף איתם פעולה. אפשר להתחתן דרך עמותת "הוויה": http://www.havaya.info/ . הם מנהלים טקסים אזרחיים. נכון שזה לא יירשם במדינה כנישואין רשמיים, אבל לא מפסידים שום זכויות חוקיות או ענייני מס, וכאמור מרוויחים רווח מוסרי גדול.
אהבתיאהבתי
תומר, המוסר שלך מעוות. נישואין במסורת היהודית הן קידושין לפי תנאים שחכמי התורה הורו בכל הדורות.
נישואין בהן אשה יכולה לקדש את הגבר? נישואין לפי עדים שאינם בהכרח כשרים הלכתית? המצאת נוסח כתובה וברכות פרטיים? חילונים שאין להם מושג קלוש ביהדות ומתחתנים ברבנות צדיקים לעומת כאלה רפורמים.
אהבתיאהבתי
יהושע,
מה הקשר בין מה שכתבת למוסר שלי? מאיפה הגעת לזה?
לגבי ההלכה והמסורת, נדמה לי שאתה לא ממש מכיר אותן. אין שום מצווה להירשם בפקידות הרבנית של מדינת ישראל. שולחן ערוך לא ממש הכיר את המדינה שהוקמה ב-1948. אפשר להתחתן גם בטקס אורתודוקסי למהדרין בלי להירשם ברבנות, ומי שזה מה שהוא רוצה, שיבושם לו.
אהבתיאהבתי
כשהשלחן ערוך נכתב לא היו רפורמים ולא היו נישואין אזרחיים. הרבנות הראשית הוקמה ע"י גדולי ישראל לתת מענה הלכתי לכלל ישראל. הרישום ברבנות נועד לאחד את הלאום.
אהבתיאהבתי
"גדולי ישראל"? היא הוקמה על ידי הבריטים, וסופה ברב מצגר. אלו גדולי ישראל שלך? ואם הרישום נועד לאחד את העם הרי הוא נכשל כישלון חרוץ ועושה בדיוק ההפך. הגיע הזמן לפרק את המוסד המנוול הזה.
אהבתיאהבתי
נראה לי שאתה מערב טינה אישית שיש לך כלפי רבנים מסוימים עם דעותיך הכלליות. והתוצאות אינן לכבודך.
הרבנות הראשית הוקמה ביוזמת חיים וייצמן ובהסכמת כל היישוב היהודי בא"י מלבד העדה החרדית. לראשיה הראשונים נבחרו הראי"ה קוק והרב יעקב מאיר, כשאת תפקידיה ואופייה קבע לדורות הראי"ה קוק. חברי המועצה הראשונים היו: הרב צבי פסח פראנק, הרב יונה ראם, הרב פישל ברנשטיין, הרב בנימין אלקוצר, הרב בן ציון קואינקה, והרב אברהם פילוסוף. הבריטים הכירו במוסד הרבנות הראשית כפי שקודמיהם התורכים הכירו במוסד החכם באשי. בקום המדינה הוסדרה פעילותה של הרבנות הראשית בחוק, ובראשיה עמדו הרב אייזיק הלוי הרצוג והרב בן ציון מאיר חי עוזיאל שפעלו רבות לאחד ולרומם את העם.
יש הבדל ביחס של אשכנזים לרבנות הראשית ליחס של ספרדים לרבנות הראשית. אצל הספרדים אחד מגדולי הדור נבחר תמיד להיות רב ראשי ספרדי, ותפקיד רב ראשי נחשב לנעלה ביותר בעולם התורה הספרדי. אצל האשכנזים, רוב החרדים התנגדו לרבנות הראשית, וממילא הדבר פגם בסמכותה. אם ראוי לעשות משהו, זה לבטל את הכפילות של רב ראשי אשכנזי ורב ראשי ספרדי, ולמנות רב ראשי אחד (רצוי ספרדי, גדול בתורה ומתון בהנהגתו).
אהבתיאהבתי
אתה יכול לפרט בכמה נקודות מה מושחת או מנוול בדיוק ברבנות הראשית?
(אני באמת שואל בתמימות מתוך חוסר היכרות עם המוסד הזה)
עד כמה שאני יודע אפשר לפי ההלכה להתחתן עם אבטיח ו2 עדים.
(כלומר עם שווה פרוטה)
אהבתיאהבתי
אני אענה במקום תומר – עצם קיומה של הרבנות. מדובר בגוף שאמור להיות דתי אבל מקבל את כוחו מהמדינה שבהגדרה איננה דתית ומעולם לא הציגה את עצמה כמדינת הלכה.
תחשוב שאתה צמחוני ומפיץ את משנת הצמחונות שלך אבל מי שמממן אותך הוא האח שלך שיש לו מפעל רווחי לשימורי בשר, לא ממש הגיוני נכון?
תחשוב על אדם צדיק שעושה כל היום מעשים טובים כי האח העבריין שלו מממן אותו – זה הופך את כל המעשים הטובים שלו לטמאים. או בלשונו של ליבוביץ' הרבנות היא כמו נביאי הבעל אוכלי שולחן איזבל.
אהבתיאהבתי
הרבנות הוקמה על דעת הנהגת היישוב היהודי בארץ
וכשנוסדה המדינה קיבלה את סמכותה מהכנסת והממשלה שייצגו את כל אזרחי ישראל. המדינה קמה כמדינה יהודית, והרבנות קמה במתכונתה על מנת לשמור על צביונה היהודי של המדינה, וחכמתו של הרב אייזיק הלוי זצ"ל היא זו שאיפשרה מציאות המאפשרת ליהודים שומרי מצוות וליהודים שלא מכנים את עצמם שומרי מצוות לחיות בארץ יחדו. הרבנות ממומנת ע"י אזרחי ישראל, שרובם משתמשים בשירותיה, וממילא המשל של ישעיה ליבוביץ איננו לעניין.
אהבתיאהבתי
כששולחן ערוך נכתב לא היו רפורמים ונישואים אזרחיים. בוא נמשיך את זה קצת, כשהלכות השבת נכתבו לא היה חשמל, כשנקבעה הלכת הייבום והחליצה מצבה של האישה בחברה היה שונה לגמרי מאשר היום, כשכתבו על המבול ועל בריאת העולם המדע לא היה מפותח כמו היום, בקיצור תמשיך בכיוון! אולי בסוף תגלה את האור.
אהבתיאהבתי
אם לרבנות לא יהיה מונופול על רישום נישואין עדיין תהיה פה מדינה אחת. יש כאן יותר מעם אחד אם לא שמת לב ואני לא מבין איזו זכות יש לך לקבוע לי שלא אוכל להתחתן עם ערבייה (ותחסוך לי בבקשה את הבירבור הקבוע על המשפחה שלה שתרצח אותי, לא זה הנושא כאן).
אולי אני פוגע בטוהר הגזע היהודי, אולי אפילו זה לא רצוי מבחינה לאומית, אז מה? גם ירידה מהארץ לא רצויה האם מותר לנו כמו בריה"מ למנוע מאנשים לרדת מהארץ אם בא להם?
אהבתיאהבתי
הבחירה בין טוב לרע נתונה לכל אדם, אולם אדם שבוחר במעשה לא טוב איננו יכול לצפות מהחברה שתצדיק אותו,
ובכל זאת עדיין יש לו פתח לעשות תשובה. המסורת היהודית
והמוסר היהודי הם נגד התבוללות. ראה לדוגמא ספר עזרא פרק ט. מדינה מתוקנת מוסרית איננה כזו המעודדת מעשים לא טובים או אדישה למוסר, אלא כזאת העוזרת לתושביה להיות אנשים טוב יותר.
אהבתיאהבתי
א. אני במקרה נשוי ליהודיה אבל אין לי שום כוונה להפריע למי שמאוהב במישהי שאימא שלה לא יהודיה כשרה
ב. לא יודע מה זה 'מוסר יהודי' יש מוסרי ולא מוסרי, זה מה שאני מכיר
ג. המדינה היא לא נציגת 'המוסר היהודי' הזה אלא גוף שהוקם כדי לתת לי שירותים, לא עניינה של המדינה אם אני שומר על ה'מוסר היהודי' שאתה מאמין בו.
אהבתיאהבתי
המדינה גוף שהוקם לתת שירות לכל אזרחיה מתוך הגדרת אופיה כיהודית דמוקרטית. ממילא אם מעט תושבים חפצים בשירותים הפוגמים בייחודה היהודי, הרי שרצונם אנוכי ואיננו מתחשב לא ברצון רוב התושבים ולא ברצון מייסדיה של המדינה.
אהבתיאהבתי
אני חוזר לטיעון הקודם שלי, גם ירידה מהארץ של יהודים 'פוגעת באופי היהודי של המדינה' (יש פחות יהודים ביחס לגויים נכון?) אז בואו ונאסור גם על זה.
אם כמו שאמרת 'רוב' האנשים רוצים במה שאתה רוצה אז הרוב ימשיך להתחתן בתוך העם היהודי ואין שום בעיה. אם אתה טוען שברגע שיפתחו את הסכר מיד תהיה כאן מכה של התבוללות נוראית אז ה'רוב' לא באמת רוצה במה שאתה אומר ואז באיזו זכות אתה מונע את זה ממנו?
אהבתיאהבתי
שאלותיך טובות.
א. ההשוואה איננה נכונה. יהודי שיורד מא"י נשאר יהודי. ואילו יהודי המתחתן עם נכריה כמתבולל, אלא אם יפרד ממנה.
ב. לשלטון טוב יש אחריות למנוע נזיקין מהכלל. לדוגמא, כשם שהמדינה צריכה לוודא ששמורות הטבע והחופים יהיו נקיים, שלא יהיו מהמורות ובורות בכבישים, שהתעריפים של החברות נותנות השירותים יהיו ישרים והגונים, כן אם מכלילים את הדברים הללו על כל פרטיהם מקבלים חברה צודקת מתוקנת וטובה. לדוגמא, בשנות ה-50 הממשלה סירבה לתת לחברת קוקה-קולה רשיון למכור את מוצריה בארץ, ורק כעבור כעשרים שנה קיבלה מהמדינה רשיון למכור את מוצריה. כיום ידוע שהמשקה הנ"ל איננו בריא. מה יעשו כל אלו שהתמכרו אליו? הנהגה טובה היא כזאת העושה את מה שטוב ללאום ולא נסחפת אחרי תאוותיו.
אהבתיאהבתי
תומר, אתה חכם ואינטלגנטי מדי מכדי להצטרף למקהלת הבהלה של שולי השמאל כנגד ליברמן, שכבר הפך אולי לפוליטיקאי הכי מושמץ בתולדות המדינה.
את מה שאתה מתאר כאן כמזימת ליברמן ביחסי דת-מדינה, לא חדש, אני לא מבין מה שונה מודל זהות לאומית שאתה מתאר כאן בין המודל הלאומי שעל בסיסו התהוו התנועה הציונית והתרבות העברית?
אתה לא מסכים לדעותיו של ליברמן, מקובל, זכותך. אך למה אתה בתור אדם חילוני מנסה לגייס למאבק שלך את ה"יהדות האמיתית" שאת עורכות חייה אתה כלל לא מקיים אך רץ בראש המחנה "להציל" אותה ולמנוע אולי רפורמה ברוכה לרבים במדינה זו?
התנהגות זו מזכירה את פעילי שמאל קיצוני, שמצד אחד מנפנפים בדגל האנטי-דת ו"נאורות" אך מאידך לא בוחלים משתוף הפעולה עם המשוגעים מנטורי כרטא כנגד מדינת ישראל.
אהבתיאהבתי
סבט,
ראשית, אני לא חילוני. מאיפה הגעת לזה?
שנית, לא דיברתי על "היהדות האמיתית" (שוב, מאיפה וכו'?). דיברתי על קידוד היהדות על ידי ליברמן ועל ידי רותם (שאמור להיות שומר מצוות) לכדי קליפה לאומית ותו לא.
שלישית, אני לא מכיר פעילי שמאל שמשתפים פעולה עם נתורי קרתא. נראה לי שהמצאת את זה, והתנהגות כזאת מזכירה פעילי ימין שמעלילים עלילות מחוסר בטיעונים אינטליגנטים.
אהבתיאהבתי
תומר,
לגבי שיתופי פעולה בין החרדים האנטי-ציונים לשמאל:
http://hagada.org.il/2010/11/28/%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa/
לגבי קידוד היהדות:
בשביל יהודים חילונים רבים כמוני יהדות היא אכן "קליפה לאומית" בין עם במודע ובין עם לא, כמובן שישנם ציבורים דתיים שבשבילם יהדות היא מעבר לסימבול לאומי (גם מצד ציונות הדתית ואף אנשי ש"ס שומעים לא פעם על יהדות כמסגרת לשמירת הלאום היהודי, כלומר מעבר למטאפיסיקה גם בעיניהם זה כלי לגיבוש הקבוצה), אך לאזרח ממוצע שלפעמים הולך לבית כנסת ולפעמים אף מצביע ש"ס, אך לא שומר שבת וכו' כל נשיקה לרב וכל ביקור בקבר צדיק הם אכן קודם כל אקט של זהות לאומית.
אהבתיאהבתי
סבט,
אם אלה הראיות שלך לשיתוף פעולה בין שמאל לחרדים אין לי אלא לקוות שהטיעונים האחרים שלך רציניים יותר.
לגבי הלאומיות, זה כמובן עניין של מידה. אני טוען שליברמן מרדד את הדת בצורה אלימה, משתמש בה ככלי.
אהבתיאהבתי
תומר, לא הבנתי את דבריך:
"…היהדות על פי ליברמן היא דת שוביניסטית ולאומנית, כלי שרת בידי השלטון והאיש החזק שבראשו."
המשפט האחרון אומר הכל. נראה שליברמן הצליח גם לשכנע את רותם שכך נאה וכך יאה. זהו למעשה הקצה השני של האיחוי הבעייתי בין דת ומדינה בישראל: הדת שכרגיל נותנת 'צביון' למדינה ומנצלת את משאביה הופכת כאן לשפחתה (מוטי פוגל כתב על זה יפה כאן). היהדות אינה עוד הדת של רוב אזרחי המדינה, אלא הזהות הלאומית שלהם. היהדות כדת מרוקנת מתוכנה. היא הופכת לכינוי אחר ללאומיות הישראלית."
הדת היהודית עצמה, בתיאור העצמי שלה בתנ"ך מתארת קבוצה אתנית (ואת רקעה) המקבלת על עצמה עקרונות ומצוות כתוצאה מברית עם אלוקים. כלומר מדובר על יחידה אתנית, יחידה לאומית שחלק עיקרי מהביטוי הלאומי שלה הוא קיום דבר האל.
או קיום דבר האל הוא ביטוי לאומי שלה.
אני חולק על המושג דת במובן המקובל, כמו למשל הדת הנוצרית או אפילו המוסלמית. דת הבאה מתוך ראייה אוניברסאלית בלבד. דת שהיא מספר טקסים או התבוננות רוחנית לאינדיבידואל כל שהוא, וחס, חס וחלילה הדת באה לקדם סדר יום לאומי.
"היהדות", לדעתי, היא אכן כזאת, באה לקדם סדר יום לאומי על פי עקרונות שבסיסם הברית עם אלוהים, המכונה עתה "אלוהי ישראל". כמובן שחלק מהעקרונות הם בעלי אופי אוניברסאלי, אך באותה עת הם משרתים אופי פרטיקולרי לאומי.
תומר, אם זה כך, אולי המדינה באה לשרת את "היהודים" את "הלאום היהודי" מה כי תילון על הדת היהודית, אולי אתה לא הבנת אותה לכתחילה!
וכל הדיבורים הללו על "חטפו לי את הדת" באופן אישי ועם כל הכבוד, עוררו את חמתי.
מעבר לכך, קיימת מציאות שהשיח של זכויות האדם, הנחטף לטובת מטרה שהיא לרעתנו, רעת העם היהודי- יוצא ששיח זכויות האדם פוגע בזכויות אדם- זכויותנו. "כל אזרחיה" משמעם הפשוט הוא שאסור לי להיות יהודי ריבון ובעל חירות במדינה היהודית, שככזאת היא דמוקרטית כי היא נותנת את ההזדמנות לבני אדם המכונים יהודים לעמוד ברשות עצמם, ולהגשים את מה שנראה טוב בעיניהם (פרקטיקות של "הדת" היהודית הראויה להיקרא "הברית").
המדינה היחידה שהיא מדינת "כל אזרחיה" היא ארה"ב של אמריקה. למה? כי לא משנה מי אתה או מה אתה, משנה למה אתה מחוייב. אתה מחוייב לחוקת ארה"ב המבוססת על עקרונות שהן בסיס לזכויות האדם המוכרות לנו. חוקה זו אינה נותנת מקום לכתחילה כל העדפה לאדם מסוים על בסיס זהותו הלאומית.
אך ישראל אינה ארה"ב. ישראל היא דמוקרטיה לאומית. כן! היא באה לשרת את העם היהודי!
אם רצונך במדינת כל אזרחיה בעצם הינך אומר שרצונך שאנשים יהיו אזרחים על בסיס נכונותם למסמך עקרונות ולא על בסיס זהותם.
אך באומרך זאת, אתה עושה עיוות:
אתה פוגע במה שאנחנו. אנחנו רוצים לקיים את האזרחות שלנו על בסיס הזהות שלנו ואת העקרונות הנובעות מזהות זו (ומבריתנו עם האל לדוג').
משתמע מדבריך:
שלהיות יהודי ריבון על עצמו זו בעיה. אני חייב לוותר על הזהות שלי שהיא דבר יסודי בי לטובת "האחרים" עבור אוטופיית יישום זכויות האדם.
זאת מעבר לתמימות האיומה המשתמעת מדבריך, המתעלמת מאויבינו הערבים (קרא לי גזען אם תעז!) אשר מתכחשים לרעיון שליהודים תהא ריבונות עצמית, ומקדמים את הרעיון שלנו היהודים תשלל יכולת ההחלטה על גורלנו באמצעות מדינת "הוונדר לנד" כל אזרחיה אשר בה החלטות רוביות מוטות למה שלא לטובת היהודי…
לעיונך…
אהבתיאהבתי
א. כבר כתבתי קודם, כל מדינה בעולם היא מדינת כל אזרחיה כשם שכל יער הוא סך כל העצים שבו וכל אימא היא 'אם כל ילדיה'.
ב. אין דבר כזה 'מדינה יהודית' הדת היהודית אוסרת בפירוש על הקמת מדינה עד שיבוא המשיח, אם אתה חושב שחילוני בור כמוני לא יודע מה הוא אומר תשאל את החרדים שאין כמותם אדוקים בתורה ומצוות. עצם קיום מדינת ישראל הוא 'אנטי יהודי' במהותו ומהווה הצהרה שעם ישראל הוא רק עם ולא דת.
ג. 'דרכי הגויים' הם בדיוק מה שבשבילו הקמנו את המדינה הזאת, זאת משום שבאלפיים השנים האחרונות רק הגויים הקימו להם מדינות בצורות כאלו ואחרות כך שבעצם הקמת המדינה הלכנו בדרכי הגויים וטוב שכך.
אהבתיאהבתי
אם אתה מגדיר את עצמך חילוני בור, מאין לך מי אדוק בתורה ובמצוות? המדינה הוקמה ע"י חילונים, דתיים וחרדים,
שכולם הגדירו את עצמם יהודים. אלה שהתנגדו להקמת המדינה היו חרדים קיצונים וחילונים מתבוללים.
אהבתיאהבתי
א. אתה צודק במשמעות המילולית, אך השורה התחתונה היא, שמדינת כל אזרחיה בישראל משמעה הוא שאין המדינה באה לשרת את צרכי העם היהודי, אלא המדינה, במקרה הטוב, היא ניטרלית ומשרתת כל צרכי האזרחים לא משנה מהי זהותם. במקרה זה, המשמעות שאני כיהודי ריבון על עצמי מוגבלת להתחייבויות שמכתיבה המדינה הנייטרלית, היא תאסור העדפה לי כיהודי על פני לא יהודי. במקרה הפחות טוב, אם תהליך הבחירות הולך על פי החלטות רוביות, יש סיכוי שאני כיהודי אסבול בגלל מיעוט ערבי נחוש.
ב. אני אדם דתי הרואה עצמי אדוק בתורה ובמצוותיה.
הדעה שאסור ליהודי דתי להקים מדינה עד בוא המשיח, היא דעה אחת בלבד בעולמה של היהודות הדתית ואינה מוכרחת כלל.
אני כאדם דתי מכיר דעה זו, היא מסתמכת על רעיון הקרוי "שלושת השבועות" ורבו מערערים על דעה זו.
לעיון מלא ראה כאן:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA
בקצרה:
שלושת השבועות הוא לימוד הנלמד בתלמוד הבבלי על ידי רבי זירא מפסוקים המופיעים בשיר השירים, במסכת כתובות הוא אומר: שאין לעלות ביד חזקה, אין למרוד באומות ואין לזרז את ביאת המשיח.
אגב גם האומות הושבעו ביחס לישראל לא לשעבדם יותר מדי.
אפשר לומר שהקמת המדינה היא מרידה באומות.
להלכה, הרמב"ם לא מביא דעה זו בספרו ההלכתי "משנה תורה", לא בגלל שהוא לא ידע- כי דעה זו מופיעה באיגרת תימן, אלא בגלל שהוא כנראה לא מקבל זאת כדין. ייתכן והוא רואה בלימוד זה כאגדה שאין פוסקים ממנו להלכה- על פי דברי עצמו. כמותו הלכו הרי"ף והרא"ש אשר שלושתם מהווים את אבני הבסיס החוק העברי לדורות.
הרמב"ן למשל, מוסיף מצווה ירושת הארץ על ספר המצוות של הרמב"ם ומביא אותה כמצווה הרלוונטית במנותק משאלת הגעת מלך המשיח, לאמור שכיבוש הארץ והקמת ריבונות יהודית עליה, היא מצווה רלוונטית בכל עת ומכך הוא חולק על שלוש השבועות.
אגב לרמב"ם מינוי מלך מבית דוד האמור להיות מלך המשיח, היא מצווה שקיומה בכל עת. מתוך כך אפשר להסיק שאין השבועות אמורות לסייג את מינוי המלך שמיניה וביה מינויו מביא לידי מרידה בגויים.
דיון שלם על ידי הרב שאול ישראלי המתחשב בדיון סביב שלושת השבועות מסיק את המסקנה שהאידנא הקמת המדינה נעשה בדין ובסמכות, היות והיא הוקמה בהסכמת האומות החל מבריטניה וחבר הלאומים, וכלה באו"ם על החלטת החלוקה שאותה קיבלה ישראל.
זה על קצה המזלג ביחס ובשאלת הקמת המדינה על פי ההלכה היהודית האורתודוכסית.
ג. "דרכי הגויים", העם היהודי מדרכו מסיני וממצרים בא להקים ממלכה, התורה מדברת בחיוב על מינוי מלך כמצווה דווקא על רקע רצון עם ישראל לעתיד למנות מלך כמו שהוא רואה אצל הגויים (דברים פרק י"ז):
יד כִּי-תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. טו שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא-אָחִיךָ הוּא.
כאן אין שום דבר המתייחס "לדרכי הגויים" בשלילה.
שורה התחתונה- כדאי שלא תסמוך על מה שהחרדים אומרים, רכוש בקיאות בתנ"ך, משנה, תלמוד ומדרש, ובכלל בכל חלקי התורה, רוב הסיכויים שתמצא דברים שיפתיעו אותך- מה שלא העזת לשאול והחרדים לא העיזו לענות…
אהבתיאהבתי
משה, נהניתי שוב לקרוא את דבריך. ראה הגיוני עוזיאל, פרק כד.
אהבתיאהבתי
אני אעיין בשמחה
אהבתיאהבתי
משה, צדקת בדבריך. מזמן לא קראתי דברים שמנוסחים כל כך טוב ובאופן ישר. שים לב שאת ההבדלה בין יהודי לאדם יצרה תנועת ההשכלה עקב הניוול שגרמה הגלות ליהודים. אז אמרו: היה יהודי באהלך ואדם בצאתך. אח"כ בא אחד העם ודרש שהמוסר היהודי יתאים לדרך ארץ. על-כן אמר: היה אדם בביתך, והכוונה שהיהודי צריך להיות ראשית-כל אדם. אח"כ באו אנשים שלא למדו ולא הבינו את דברי קודמיהם, ומבלבול דעתם חושבים שיכולה להיות יהדות מתבוללת או יהדות שתוכנה רק יישוב הארץ או יהדות המחקה את דרכי הגויים או יהדות של לאום ללא תוכן מוגדר. ממליץ לכולנו ללמוד את דרכי ישראל והוגי ישראל בכל הדורות, ואז ממילא דברינו יהיו ישרים וטובים.
אהבתיאהבתי
תודה
יש להדגיש, דברי העיקריים כוונו על שאלת הקמת המדינה והטעם לקיומה ועל האופן שבו רואים את שיח זכויות האדם ותוצאותיו.
אהבתיאהבתי
לגבי סעיף ב. של משה: כפי שאמרתי אני אכן בור בהגות היהודית ולכן מסתכל על התמונה הגדולה, אלפיים שנה העם חי בגולה ולא עושה שום נסיון רציני לעלות לישראל ולהקים בה מדינה אלא מסתפק בסידור של 'החלוקה' במקרה הטוב. גם חסידי הגר"א והתימנים שעלו הנה במאות הקודמות עשו זאת כי האמינו שהמשיח יבוא בקרוב, לא כדי להקים מדינה בעצמם. לעומת זאת הציונות זכתה להתנגדות מהיום הראשון על ידי היהדות הדתית ובמה שקשור לחרדים זה כך עד היום. כך שבמבחן המעשי היהדות – כפי שאנחנו מכירים אותה – היא גלותית והגלות היא יסוד מיסודותיה, אפשר להוציא את הגלות מהיהדות, אפשר גם להוסיף חובת שפגט בסוף תפילת שחרית ולבטל את צום ט' באב השאלה היא האם מדובר באותה יהדות או שלא. גם ישו וגם שבתאי צבי טענו שהם הם מבשרי היהדות האמיתית. אולי אבל מה שהם הביאו לא היה ה'יהדות' כפי שהייתה עד זמנם.
אגב, אם אתה יהודי דתי אז בוודאי ידוע לך יותר טוב ממני שכל ההלכות (להוציא כמה פסוקים אצל הרמב"ם נדמה לי) וכל ההגות היהודית באלפיים השנים האחרונות יוצאת מהנחה שהיהודי הוא אורח בארצו של הגוי ובכלל לא מביאה בחשבון מצב שבו היהודי הוא בעל מדינה משלו.
למשל: טנקים, מטוסים וצוללות קיימים כבר ממלחמת העולם הראשונה והנה אנחנו רואים חיילי הסדר מתקשרים לרב שלהם כדי לשאול אם מותר להניע את מנוע הטנק בשבת כדי לשמור על כשירות מבצעית או לא ועוד שאלות כאלו ואחרות (מה עושה יהודי בתוך צוללת כשצריך לברך קידוש הלבנה?) כלומר אין להם תשובות לדברים כי אף רבי לא העלה על דעתו שהשאלה תישאל בכלל לפני תשעים שנה.
אהבתיאהבתי
לאמת יש תמיד מתנגדים. הציונות לא היתה מעשה של אדם אחד, אלא התעוררות של רוח הלאום. ראשית, רבנים מגדולי הדור, כמו הרב קאלישר והרב מוהליבר ועוד, שקראו לישראל לשוב לארצו. שנית, תנועת חובבי ציון שהיה מורכבת מתלמידי חכמים ואנשי רוח שהחלו לפעול ליישוב הארץ. שלישית, הקמת התנועה הציונית ע"י הרצל שהצליח לאחד זרמים שונים סביב הרעיון של ציונות מדינית.
הציונות מעולם לא התיימרה לעסוק בדת או לשנות אותה. אלה שהתנגדו לה עשו זאת או כי אמנם ציפו לגאולה בדרך ניסית או כי חששו שהציונות מנסה לבטל את הדת.
בציונות תמכו רבנים צדיקים מגדולי הדור ובהם הרב עלישברג, הרב ריינס, הרב יעקב מאיר, הרב בן ציון מאיר עוזיאל, הרב משה כלפון הכהן, הרב אייזיק הלוי הרצוג ועוד. גם אלה החולקים על הציונות מכירים בצדיקותם ובגדולתם התורנית.
להזכירך, כבר בשיבת ציון בתקופת עזרא ונחמיה רוב היהודים
נשארו בבבל ולא רצו לעלות לא"י.
אהבתיאהבתי
השאלה היא כזאת, כיצד נוצר פער בין מציאות והוויה הרחוקה מהדרישות של הכתוב, כתוב הקורא לשלטון ואדנות. מקורות רבים המצביעים שאין הכרח למצב הגלותי. שהמציאות התנכי"ת קוראת לגיבושה של ממלכה יהודית. או לכל הפחות רואים בכינונה של ממלכה יהודית דבר הראוי המגשים את יעודה של היהדות.
טוב, נאמר לא קיים בספרות ההלכתית מלבד הרמב"ם החובה לממלכה יהודית, אך אין במקורות ההלכתיים מה שאפשר לכנותו- החובה לקיים חיי שפלות ועבדות בארצות הגלות. בצד זה, קיימים מקורות הלכתיים תורניים שהמסקנות היוצאות מעיונם הן, שהמקום לגילוי "כפיפות קומה הגלותית" אינה מחויבת.
אך אני לא בא אלא להדגיש את השאלה: על קיומו של הפער בין המציאות התורנית "החזונית" לבין המציאות הריאלית בגלות, שהשלכותיה הן, חיוב הגלות על כל המשתמע מכך. על מציאות חיים עלובה שעליבותה אינה ברדיפת היהודים דווקא, אלא בכך שהמציאות הבסיסית של היהודי הוא שחייו תלויים לו מנגד, תלויים בגוי, אם גוי טוב, מה טוב, אם רע – אז תברח, ואם אין לאן, תירצח.
ואומנם הצעת שמדובר בדבר אינהרנטי ליהדות עצמה, ביהדות עצמה קיים "הבאג" (או החומרה) שבגללו המציאות של העם היהודי היא הגלות, זו חובה דתית על אף שאין "מצוות גלות". יותר מכך, מה שמגדיר את היהדות זו הגלות. לא בניין הממלכה העתידית, המופיעים בתנ"ך וברמב"ם לא העוז והעוצמה הנדרשים לכך, לא "רגש אדנות" המובע בשירי אצ"ג. לא חיי החברה שתלמידי החכמים שבכל דור מחדשים ומגלים מחדש את יכולת התורה להביא את מצוותיה לידי מציאות בחברה המשתנית- שום דבר מעין זה.
אבל, העיון בתנ"ך מעלה שהגלות הייתה מציאות שחזו את קיומה האפשרי. הגלות היא מציאות שבה גם אם הדברים כתובים, היהודי בגלות לא מבחין בהם. כי הרגש, הערכים או הנחות היסוד שלו נתערערו.
כלומר, הגלות היא עונש, היא מחלה שעיקרה שינוי האישיות של היהודי:
סו וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ. סז בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי-יִתֵּן עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי-יִתֵּן בֹּקֶר מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה. (דברים כ"ח)
על פי פירסינג ("זן ואומנות אחזקת האופנוע") מה שגורם להבחין במציאות (ובמקרה זה הכתובה) היא בעצם המקום הנפשי של האדם, במקרה זה היהודי. אם הוא אינו מכיר רגש אדנות הוא לא יזהה באמצעות מה שיש בלבו מה מול עיניו.
על כל פנים, השורה התחתונה, העמדת ההנחה שהגלות היא היא היהדות, מעלימה את האפשרות שהיהדות בצורתה השלמה אינה כזאת, אתה מתעלם מכך שהיהדות היא בסופו של דבר גם בני האדם, והיחס הדינאמי שלהם. היהדות ללא יהודים היא אות מתה. שיגובה, גידולה על ידי היהודים משלימה אותה- זה רעיון התשובה ביהדות. וזה רעיון התשובה והשיבה לארץ, בבניין הממלכה היהודית אחר ההתנסות בגלות.
להניח שהיהדות היא קובץ של דרישות ומנהגים מבלי להניח את הדינאמיקה של היהודים עצמם והאופן שהם מפעילים ומופעלים באותם דרישות, להניח את התעלמות מחידוש שבדרישות ובמנהגים ובמהפכה הנפשית האישיותית של האישים כאשר הדרישות עצמן ביהדות- הקוראות לשינוי, זה עיוות.
אהבתיאהבתי