אוהד אזרחי מקים את האקדמיה העברית של הרוח

אוהד אזרחי הוא מהמנהיגים הבולטים ביותר בהתעוררות הרוחנית היהודית בישראל כיום. […] החזון שלו לתחייה היהודית הפך למודל עבור קהילות והוגים אחרים […] לאזרחי ידע מעמיק בטקסטים הקנונים והמיסטיים של היהדות. דבר זה ממקם אותו בעמדה ייחודית בהשוואה לחסידיו: הוא סוכן תרבות שמתווך בין הטקסטים היהודיים וקוראיו ותלמידיו הניו-אייג'יסטים. *

על אוהד אזרחי שמעתי כשחזרתי מהמסע הראשון שלי בהודו, לפני כארבע-עשרה שנה. חיפשתי מקורות ומקומות לרוחניות בישראל, ושמעתי על "המקום" במצוקי דרגות, קהילה רוחנית שבמסגרתה הפעיל אזרחי את ה"ישיבה-אשראם", מעין מדרשה ללימודי רוחניות יהודיים. לכאורה מקום אידיאלי עבור מחפש רוחני טרי שכמוני, אלא שאז (למעשה, עד פסח תש"ע) נמנעתי מתוך עקרון מיציאה מתחומי הקו הירוק (שלא לצורך פעילות אנטי-כיבושית), ולכן לא הייתי יכול להגיע לשם.

מאז עברו שנים רבות. אזרחי, כמוני, עבר גלגולים שונים. בשלוש השנים האחרונות אני מכיר אותו יותר מקרוב, בפעיליות שונות וגם מתוך ידידות אישית, ולמדתי להעריך אותו מאוד. לבד מהיותו אדם טוב, ולבד מכך שהוא מקדיש את חייו לחיפוש ולימוד רוחני, אזרחי הוא תלמיד חכם גדול בתורת הסוד היהודית, ומקובל. בשנים האחרונות מתארגנת סביבו קבוצה לא מגובשת אבל כן מכוונת, וכעת הוא והם מקימים יחד מעין בית ספר גבוה לרוחניות יהודית תחת השם נביעה. במוסד החדש ישתדלו אזרחי ועמיתיו לקדם חזון יהודי מעניין ביותר (ג"נ: יש סיכוי שגם אני אלמד שם).

ברשימת התפוצה שלו כתב אזרחי כי

פעם היו בישראל בתי ספר לנביאים. התנ"ך מספר כי סביב שמואל הנביא וסביב אלישע הנביא התקבצו חבורות של "בני הנביאים" שלמדו בדיוק את זה: לדעת לפתוח את הנפש לקול הלחישה העדין של רוח הקודש, שהוא "קול דממה דקה" (כפי שאמר יהוה לאליהו). לדעת להקשיב לקול הדממה הדקה הזו, ולדעת להבחין בין לחישה קדושה זו ובין לחישתם ההרסנית של הפחדים והשטויות שלנו, הדמיונות, האשליות והשקרים העצמיים. כבר שנים רבות אני מייחל לחזרתו של בית הספר הזה, מרחב הלימוד של בני הנביאים ובנות הנביאות, שלומדים יחד את הקשב העמוק אל רוח הויה, דרך טכניקות מדיטטיביות ומוזיקאליות שונות, דרך המפגש המחודש עם רוח האלהים בטבע. לומדים את העצות של חכמי הדורות הקודמים, ולוקחים אותם בפרופורציה של שיקול השכל הישר.

ובמסמך אחר הוא מסביר את העניין בשפה יותר פשוטה:

בית הספר מציע תהליכים שכרוכים בלימוד עמוק של תורת הרוח העברית (קבלה, חסידות, תורת הנבואה וכדומה) תוך מפגש עם תורות אחרות (בודהיזם, סופיזם, שמאניזם ועוד). מפגש עמוק עם הטבע ועם הרוח הגדולה המנשבת דרכו, כולל שיטות שונות של עבודה מדיטטיבית ושמאנית. טקסים וריטואלים המשלבים תהליכים אומנותיים, ותהליכי יצירה שהם עצמם טקס טרנספורמטיבי המעורר השראה. וכן, עבודה מעמיקה בתחומי האהבה, המיניות ומערכות היחסים שלנו עם עצמנו ועם אחרים. והכל, כאמור, קשור בהכל.

מזה זמן רב מטיף אזרחי על הצורך למצוא נתיבים לתיקון שלושה מימדים שונים ביהדות: המפגש עם האישה, עם הגוי ועם הטבע (ובכלל זה הגוף). על פי אזרחי במהלך הגלות הארוכה התעוותה היהדות לכדי ניכור משלושת תחומים אלה, וכעת הגיע הזמן לתקן מצב זה. מתוך עמדה זו הוא מעוניין לקדם "תיקון עולם" חברתי ואקולוגי, תוך "לקיחת אחריות כוללת, על כל החיים על פני אדמות, ושאיפה לשלום שלם".

החזון של אזרחי, אם לדבר לרגע מחקרית, משלב געגועים ל"תור זהב" שלכאורה היה נחלתה של היהדות בעבר הרחוק עם שאיפה לחדש ימינו כקדם (קדם ממש). אולם זאת (בהתאם להיגיון של הרוחניות העכשווית) לא על ידי חזרה להקרבת קורבנות במקדש מרכזי בתיווך קאסטת כוהנים, אלא דווקא על ידי חקירת מעמקי נפשנו והתגייסות למסע רוחני טרנספורמטיבי לפרט ולכלל, תוך שילוב תובנות וטכניקות ממסורות רוחניות אחרות, וכל זאת תוך דגש שמאני, ניאו-פגאני. (ועל כל זאת גם כתבה רחל ורצברגר, מחוקרות התחום בארץ, במאמרה המצוטט לעיל).

כדי לברר על מה ולמה שאלתי את אזרחי על מה ולמה:

בצעירותך חזרת בתשובה, הפכת לחסיד בעלז, למדת כתלמוד בכולל, אחר כך כיוונת כוונות וייחדת ייחודים בישיבת המקובלים "שער השמיים" בירושלים, מאוחר יותר היית תלמידו של הרב שג"ר, ולבסוף, לפני שפרקת עול מצוות, היית מתלמידיו הבולטים של הרב יצחק גינזבורג. ראשית אשאל, אם יותר לי, מה גרם לך, אחרי כל העושר שודאי קיבלת במסע המרתק הזה, לנטוש את הדרך ההלכתית-אורתודוקסית ולפתוח בדרך יהודית-עצמאית? מה היה חסר? מה לא התאים?
ראשית הרשה לי לתקן אותך: מעולם לא "פרקתי עול מצוות". פרקתי את עולו של הממסד הרבני ואת עולו של ה"שולחן ערוך" כמי שבסמכותו להגדיר את המצוות. הרבי מקוצק צחק פעם על מישהו שיש לו "יראת השולחן ערוך" במקום יראת שמים. אני הגעתי לצומת בחיים שבצד אחד היה חץ שמצביע לכיוון העולם הדתי, ולצד השני היה צד שמצביע לכיוון הקב"ה. והלכתי בשני. בחרתי בקרבת אלהים על פני להיות "בסדר" מבחינת העולם הדתי. בחרתי ללכת אחרי אותו קול פנימי שהביא אותי מתחילה אל היהדות. כי אותו קול עשה לי סיור מכובד בפנים ואמר לי – עכשיו צריך להמשיך הלאה. לא עזבתי. המשכתי הלאה, למחוזות שהיהדות עדיין לא הגיעה אליהם, ועם הזמן יש להניח שתגיע, בדרך זו או אחרת.

קצת פחות בצעירותך היית ממקימי וראשי קהילת "המקום", שהיתה ניסיון ליצור קהילה רוחנית במצוקי דרגות. האם היית מגדיר את הניסיון ההוא ככישלון? מה תביא מהניסיון שצברת שם לפרויקט החדש?
לא כל מה שמגיע לסופו הוא "כישלון". אני מונע כבר הרבה שנים על ידי הצורך ליצור סוג של מרכז לימודי רוחני יהודי אחר. זה הביא אותי להקים בשנת אלפיים את ה"ישיבה-אשראם" במצוקי דרגות, וכשעשיתי זאת אמרתי "זו טיוטא". אחד מרבותי אמר לי פעם: אנחנו כל החיים כותבים טיוטות. וקבלתי. אני אדם יוצר: כותב טיוטות, מנסה, מתנסה, מוחק וכותב מחדש. מנגן את אותה המנגינה שוב ושוב רק בסגנון חדש.

וחוצמזה המון דברים טובים הושגו בקהילת המקום. פרוייקטים נהדרים שרבים בציבור לא יודעים שהתחילו אצלנו. פרוייקטים שנהגו בבית המדרש שלנו או סביב שולחן השבת, והיום הם חלק מהנוף הרוחני בארץ. כמו למשל ליווי רוחני לחולים סופניים, שאת צעדיו הראשונים בארץ, כשזה עוד נחשב למשהו בלתי מובן לחלוטין – עשה דרכנו, ויש הרבה מה לספר על זה. או כמו פרוייקט המפגש היהודי-ערבי ביום העצמאות-יום הנכבה. מפגש שמנסה לראות יחד את שני הפנים של המטבע ולהביא לכך שאנשים, ערבים ויהודים, יראו את אלו שיש להם נארטיב שונה משלהם ויקשיבו לו רוב קשב. או בכלל הנושא של מעגלי הקשבה, שהגיע מאוהאי בקליפורניה ארצה דרך קהילת המקום. ועוד ועוד. כך שהרבה דברים ב"המקום" הצליחו מאד, וקיימים עד היום.

יחד עם זה – אם אתה שואל מה הולך להיות אחרת עכשיו אז התשובה היא פשוטה: אנחנו לא מקימים קהילה, אלא מכללה. בית ספר גבוה. וחוצמזה אני לא עושה את זה לבד אלא בשיתוף גמור עם עמיתי שמואל שאול, שהוא מורה חכם ועמוק, ומיוחד במינו, העומד יחד אתי בראש היוזמה של הקמת "נביעה", ועם עוד צוות מכובד של מורים שילמדו אספקטים שונים שכולם קשורים לעבריות בתפיסה שלנו, מפסיכולוגיה ועד אקולוגיה, משמאניזם ועד מדיטציה. מורים כמו השופט בדימוס שלמה שוהם, או הפסיכולוג ד"ר מיכה אנקורי, כמו השחקן והליצן הרפואי ירון סנצ'ו גושן, או ד"ר מריאנה רוח מדבר, ועוד. יש צוות מרשים של מורים ומורות שכל אחד קליבר בתחומו.

אני חושב שלא קשה להבחין שמתחוללת בשנים האחרונות תחייה והתרעננות של התרבות היהודית בארץ, ואפילו הייתי אומר, של הרוחניות היהודית בארץ. האם נביעה היא חלק מזה? במה היא דומה ובמה היא שונה?
אוהד אזרחי בודאי שנביעה היא חלק מההתעוררות הרוחנית בארץ, ומהעניין שיש לחלק נכבד מהמתעוררים רוחנית להכיר טוב יותר את המקורות היהודיים. אבל היא יחודית בכמה אספקטים מאד משמעותיים מכל מה שקיים בשטח. א. היא לא נמצאת תחת איזו תפיסה יהודית. לא יהדות דתית ולא יהדות תרבותית. אנחנו לא מנסים "לקרב לבבות לדת" וגם לא מעוניינים להעשיר את התרבות היהודית. זה ממש לא מעניין אותי. אדבר בשם עצמי: אני מורה רוחני. אותי מענינת ההתפתחות הרוחנית של עצמי ושל תלמידי. אני משתמש בכלים שבאים מהמסורת העברית, שכוללת את דרכם של הנביאים והמקובלים, החכמים, החסידים והכופרים, כדי לעזור להתפתחות הזו.

אני סבור שיש במכמני המסתורין העברי כלים טובים להתפתחות האדם באשר הוא, אבל במקומות אחרים לומדים את החומר היהודי ולא נוגעים בכלים הללו, או כי יש להם אינטרס דתי אפולוגטי, ולנו אין, או כי יש להם אינטרס אקדמי מנותק, ואנחנו שלא חייבים להגיש דין וחשבון לממסד האקדמי, חופשיים להיות גם אקדמיים במידה טובה וגם למרות זאת כן "מחוברים". יש מקומות שמפחדים מה"ניו-אייג'" ומרוחניות ומסתפקים לכן בתרבות יהודית, וזה ממש לא מוקד העניין שלנו.

לנו יש עניין להביא את הגישה העברית אל הרוח האוניברסאלית. לעזור לאנשים להתפתח, מבחינת התודעה והתפיסה והחיים, ולקחת אחריות טובה יותר על שלום כדור הארץ. זה לא רק לשחות בביצה היהודית המקומית. אנחנו חלק מאנושות שנמצאת במשבר, ומכדור ארץ שנמצא במשבר, וכולם צריכים להתעורר ולהשתנות כדי שנחיה טוב יותר כיחידים וכחברה וכאנושות. אנחנו בנביעה לוקחים את חלקנו ברשת הרבה יותר גדולה של התעוררות גלובלית. אנחנו עושים את שלנו פה, ולוקחים אחריות על המורשת העברית.

על פי הכתוב באתר נביעה, זו מקדמת דרך רוחנית "בהשראת מקורות הרוח העברית והיהודית". ראשית אשאל – למה בכלל להתעסק במקורות הרוח העברית והיהודית? אם מה שחשוב הוא הרוחניות, למה לא להתעסק במקורות הרוח הסנסקריטית וההינדואיסטית (יש שם יופי של דברים, תאמין לי)?
תאמין לי שאני יודע… דרכי המזרח הן חלק אינטגראלי ממני, והיו עוד לפני שהכרתי את היהדות. אני אפילו נושא הסמכות מסוימות הן במסדר זן והן בעבודה שמאנית אינדיאנית על ידי מורים גדולים מהעולם שאני קשור אליהם במשך שנים רבות. שמואל שאול שותפי בילה גם הוא שנים במנזרים במזרח בעבודה עמוקה על התודעה שלו, וכך רבים מאנשי "נביעה". המפגש החי בין העבריות והמרחב הרוחני הכללי יהיה בנביעה מפגש חי, מרתק, ובלתי מתנצל. אין לנו צורך להיות "עם נבחר" או צורך להגיד ש"הכל כבר נמצא ביהדות" ועוד מיני אמירות כאלו.

אבל יש לנו צורך עמוק באותנטיות, ועבור רבים מאתנו סנסקריט, הינדואיזם, בודהיזם ושאר "שפות" נהדרות של עולם הרוח אינן ולא יהיו נמל הבית. הם מקומות נפלאים לבקר בהם, אפילו לעשות בהם בית-שני. אבל אני מרגיש שבגלגול הזה נשמתי בחרה לרדת כחלק מהעם העברי היושב בישראל, או בכנען 2000, עם התרבות הזו והתסביכים האלו, ועד שלא אקח על זה אחריות ואלמד כיצד להאיר אור רוחני עם זה ודרך זה לא אעשה את תפקיד נשמתי כראוי.

חוצמזה, כפי שאמרתי קודם – יש במסורת הזו כמה פנינים נהדרות שחבל לזנוח. זה שהן לפעמים מטונפות לא אומר שאי אפשר לנקות אותן מהבלים דתיים נמוכים, או מהבלים מסחריים שקשרו בימינו ל"קבלה", ולעשות בהן שימוש אותנטי וטוב. יש כלים רוחניים מיוחדים במסורת העברית שאנחנו אוהבים לחלוק עם העולם.

בהמשך לכך, האם נביעה, על אף ההתמקדות שלה ביהדות, תהיה פתוחה להשראה ממקורות רוח אחרים? האם היא תהיה מוכנה להודות שיש גם מה ללמוד מהם בתחומי הרוח?
ברור לחלוטין וזה גם כתוב באתר שלנו. נביעה לומדת יחד עם התרבויות האחרות של הרוח. יש מה ללמוד מהאינדיאנים ומהסופים, מהבודהיסטים ומחסידי שיווה ושאקטי. וגם – מתרבויות קדומות שנעלמו, כמו תרבות מצריים וכנען. העבריים תמיד חשבו כך, אני מתכוון לעם העברי הקונקרטי, שתמיד עמד בהפריה תרבותית עם תרבויות רוח אחרות, כולל איש חכם כמו שלמה המלך. ותמיד, לאורך כל הדורות, היו במקביל גם מנהיגים דתיים פונדמנטליסטים, שחשבו שזה נורא ואיום וצווחו כנגד הקשר הפתוח עם האומות. הצרה היא שכיום מכירים יותר את קולם של השמרנים, שנכתב והתקדש במסורת, בעוד את החיים בפועל של העבריים והיהודים, שתמיד, מימי המקרא ועד ימינו, ניהלו בפועל שיח פורה עם סביבתם הכללית, הציבור מכיר פחות.

כשמדברים על "השראה", מן הסתם לא מדברים על ציות עיוור. למעשה, אתה מדגיש כבר שנים שיש לדעתך כמה תחומים ספציפים שבהם סטתה היהדות מדרך המלך, ושעלינו להחזירה אליה, כלומר לתקן את היהדות. מה לדעתך נותן לאנשי נביעה את היכולת להבחין באותם קלקולים, ועוד יותר מכך – מה נותן להם את היכולת לתקנם?
שום דבר לא מבטיח ש"אנשי נביעה יוכלו להבחין בקלקולים ולתקנם". אנחנו בני אדם ובני אדם עושים טעויות. לכן כל מה שנעשה זה תמיד רק סוג של "כתיבת טיוטות". זה מאד אנושי וגם מאד יפה בעיני. אבל אם לחזור לשאלתך אז כן – כבר שנים מספר שאני מלמד מעל כל במה אפשרית שהיהדות חלתה לעניות דעתי בשלוש מחלות אקוטיות: נתק מהרוח שבטבע, נתק מהאלמנט הנשי ונתק מהאומות. על פי חכמת הקבלה ניתן להראות בקלות שכל אלו הם סימפטומים של מחלה שורשית אחת בעולם הרוח, ובלימודי ההיסטוריה ההתפתחותית של התיאולוגיה היהודית ניתן לשים את האצבע על איפה זה התחיל.

נביעה קמה מתוך רצון ברור לקשר מחדש את דרכי הרוח העברית אל האנרגיה הנשית בכל גדלותה ועוצמתה, אל האומות ואל ממד הרוח שבטבע. פחד, חרדות ותופעות פוסט-טראומטיות אחרות של הקולקטיב היהודי גרמו להעמקת הנתקים הללו בתפיסה הרוחנית היהודית (כולל בקבלה). אבל אנחנו לא באים מפחד, אלא מאמונה עמוקה בקדושה הטבעית שקיימת בכל. ומכירים גם את היופי והכלים העמוקים והמיוחדים שיש למסורת העברית של הרוח להציע, ולהבריא מתוך המקום הזה.

העבודה הרוחנית שלך, ואני מתאר לעצמי שהעניין יבוא לידי ביטוי גם בנביעה, מדגישה מאוד את התחום המיני. ראשית – למה?
אחד התחומים הכי פחות מטופלים בעולם הרוח הוא התחום של הארוס, תחום האנרגיה הויטאלית של האהבה והתשוקה שכל כך חשובה לכולנו. זה מפליא שבכל שנות החינוך והלימוד של האדם כיום מעט כל כך מידע רציני ותשומת לב מעמיקה ניתנים לתחום הזה, שעושה אנשים שמחים או אומללים. בנביעה אנחנו מקדישים מסלול יחודי שמתמקד בהעמקה בתחומי האהבה והמיניות המקודשת, מסלול שייועד למי שרוצה גם לשפר את חייו שלו ולעשות אותם מאושרים יותר, וגם לדעת לסייע לאחרים שמתחבטים בתחומי מערכות היחסים, האהבה והמיניות. אני מאד שמח על כך.

אולי עוד כמה מילים על מין. נדמה לי שקל לראות שאחד ממישורי החיים שיצאו בימינו מאיזון בריא הוא התחום המיני, כאשר מצד אחד בחברה החילונית-ליברלית-צרכנית המיניות נחגגת בראש חוצות, ויחד עם זאת היא מנותקת לחלוטין מכל מימד של עומק או רוח; ואילו מצד שני פעמים רבות הניסיונות להכניס לתחום הזה עומק ורוח מובילים (וכאן אתייחס ליהדות בזמננו) לדקדוקי "צניעות" אובססיבים וילדותיים דוגמת הרב אבינר, לחוקי-חנק אנטי-אנושיים דוגמת חסידות גור, או להזיות קבליות החורגות מכל פרופורציה כגון החרדות מאוננות. מה אתה מציע ששונה בגישה ובמהות (את הפרקטיקה נשאיר לפעם אחרת)?
אנחנו מציעים מסלול שלא מפחד לגעת בתחום הזה, לפתוח אותו, ללמוד אותו, לערער מוסכמות, ולהציב גבולות חדשים המשרתים את התפתחות האדם ואושרו, כיחיד, כמשפחה (מהי "משפחה"?) וכחברה. לאחר לימוד במסלול הזה לא תשאר אבן שלא הפכת והתבוננת מה יש מתחתיה, ואני מבטיח לך שחייך רק ישתנו לטובה מזה. כל כך הרבה "שדים" ופחדים מתחבאים מתחת לשרוולי הצניעות כביכול של העולם הדתי החרד, וגם מתחת לשלטי הפרסומת הפרוצים של החברה שכביכול מיניות זה לחם חוקה, אבל בעצם יש בה בורות עצומה ביחס למיניות עמוקה ואין בה רוח. באף אחד מהם אין לא הבנה מעמיקה ולא חגיגה אמיתית של רוח האדם הגבוהה הקשורה למניות האדם. והאדם הוא יצור מיני ללא הרף, מינקות ועד שיבה!

אנחנו משלבים ידע טנטרי מן המזרח עם תורות קבליות שעסקו ב"סודי עריות" ובתורת הזיווג הקדוש, עם מידע פסיכולוגי ומדעי מתחום הטיפול המיני, ועם גישה אומנותית החוקרת את עצמנו דרך יצירה. השילוב הזה מאפשר סוף סוף יצירה של מסלול עם עומק, עם רוח, עם פתיחות ועם עוצמה שיכשיר מטפלים מיניים ברמה אחרת בכלל ממה שקיים עד כה. זו תפילתי כמובן.

למעשה לראשונה נתפתחת כאן מגמה רצינית למתענינים בתחום האהבה והמיניות שלא באה ממקום רפואי, קליני, אלא ממקום של העמקה במיניות כקשורה לרוח האדם ואושרו. אחד הדברים היחודיים לתפיסה העברית של הרוח זה שהמין לא נחשב בה מעולם לחטא (אפילו ביהדות הדתית, שלא כמו בנצרות), ולהיפך – הזיווג נתפס בתורות המסתורין כאירוע מקודש, סודי ומכונן. יחד עם זה – העובדה שהקדשנו לכך מסלול מיוחד אומרת גם שמי שלא מעוניין להתעמק כרגע בתחום האהבה והמיניות זה אכן לא יהיה מרכיב מרכזי בתכנית הלימודים שלו.

היחס המסוייג (נקרא לזה כך) של היהדות המסורתית מהמימד הנשי ומהטבע הוא לדעתך עוול ואיוולת. אם נעזוב לרגע את המישורים החברתיים והמוסריים של העניין, מה לדעתך מחמיצה היהדות כדרך רוחנית כשהיא לא מקבלת במלואם את הנשיות ואת הטבע?
הו! כבר כתב על כך רבי צדוק הכהן מלובלין שברגע שהיהדות בחרה (מתוך פחד) להנתק מהרוח שבטבע היא אבדה אחוז גדול מההשראה שלה, ובפועל – את הנבואה. לא לחינם קראנו לאקדמ>יה שלנו נביעה גם בעין וגם באלף. אנחנו מבקשים לעזור לכל אחד להתחבר לנביעת נשמתו, ולנבוע. המפגש עם האלהי אפשרי ואף הכרחי. כבר כתב הרב קוק שחסרון הנבואה בישראל איננו סתם חסרון אלא סוג של מום. הנפש שלנו בריאה רק כשהמעיין יכול לנבוע – וזו משמעותה של נבואה.

קראנו לאקדמ>יה שלנו נביאה גם באלף, כי הממד הנשי של הנבואה ושל הרוח גם הוא חסר לנו כמו אבר שחסר לגוף. אם תהרהר בזה רגע תראה שכל ארון הספרים היהודי לא מכיל ולו ספר אחד שכתבה אישה! חצי מהעם הושתק לאורך אלפי שנים. היש עוולה גדולה מזו? ואני לא בא מתוך מקום פמיניסטי פשטני אלא באמת מבכה על זה שכאדם אין לי יכולת ללמוד חכמה נשית מהסבתות של הסבתות שלי, כי הן לא הונצחו בכתב והמסורת שלהן לא הועברה אלינו.

התרבות הנשית היתה תמיד יותר אוראלית, ועברה בעל פה. היא היתה קשורה פעמים רבות גם לתחומים שנראו מסוכנים להגמוניה הרבנית הגברית של היהדות. לכן שמעון בן שטח, מחשובי חכמי הפרושים בימי בית שני, תלה ורצח באשקלון 70 נשים שהוא החשיב כ"מכשפות". היום ה"מכשפות" הללו היו מעבירות סדנאות נפלאות בתרבות הניו-אייג' הישראלי. אני שב ומלמד כבר שנים שהיהדות לא דכאה נשים אלא את הנשיות של הנשים. היהדות קבלה נשים שדיכאו את נשיותן והסכימו להצטרף כחברות בתרבות הפטריארכאלית הרבנית. אבל העידן שלנו מבקש כבר אופק חדש ובריא יותר.

מה החזון שלך? בחלומותיך הורודים הפרועים ביותר, מה אתה רואה נובע מנביעה?
תודה על השאלה. איזה כיף לענות עליה. דבר ראשון אני רואה את נביעה מסייעת לרוח הגדולה ליצור כאן תרבות רוחנית אחרת. תרבות רוחנית עתיקה-חדשה. אני רואה גברים ונשים חכמים וחכמות בכל מיני סוגים של חכמה, ובעיקר בחכמת הלב, שיוצאים ממספר שנות לימוד בנביעה עם הכרה מעמיקה של מקורות הרוח של אבותיהם ואמותיהם, ומסוגלים ליצור דיאלוג מעניין ופורה בין הנביעה הספונטאנית והרעננה של נפשם בהווה החי, ובין המקורות העבריים. אני רואה מקובלים ומקובלות מסוג חדש, שמתחילים ליצור קבלה חדשה, מתוך כבוד לעבר ומתוך כבוד גדול לעתיד כדור הארץ, פיתוח קבלה תומכת שלום בין כל האומות ובין כל הברואים על פני כדור הארץ.

אני רואה את התחום של השמאניזם העברי שב בגדול אל זירת עולם הרוח העולמי. נשים וגברים שמכירים באופן אינטימי נקודות של עוצמה בארץ כנען, שיודעים לערוך טקסים בעלי משמעות, לפעמים להביא ריפוי לאדם ולפעמים ליצור עבורו חניכה לדרך חדשה. אני רואה גברים ונשים שחיים באינטגרציה של הגוף והנשמה, שיודעים לעשות אהבה כשער אל הרוח, שיודעים לאכול מתוך מודעות אקולוגית רחבה וגם "להעלות ניצוצות", כמו שקוראים לזה בחסידות. אני רואה מנהיגים קהילתיים שעוברים את מסלול מתקני עולם בנביעה ומתוך החכמה העברית מתחילים ליצור פרוייקטים שונים של תיקון עולם, צדק חברתי, שלום, פיתוח של כלכלה חומלת ועוד ועוד.

בכלל – ברור לי שאם החידוש של נביעה יתפוס זה ישפיע על המאזן שקיים בארץ בין דת וחופש, כי הרי אנחנו מציעים דתיות יותר עמוקה במובן הרליגיוזי ממה שמציעים לרוב בעולם הדתי וחופש יותר עמוק ממה שמורגלים לו בעולם החילוני. ברור לי שאם החידוש של נביעה יתפוס – תהיה לזה השלכה במעגלים רחבים מאד, בארץ ובעולם הרחב. אתה יודע, העם שלנו צריך כבר לתת משהו חדש ומרענן לעולם. לתרום את חלקנו להארת המציאות. עם כל הענווה – זהו החלק שאני הייתי רוצה לשחק במהפכה החיובית שהאנושות חייבת לעבור בקרוב.

מה עכשיו? האם כבר נפתחה ההרשמה? ואם כן, למי? למי אתה קורא?
ההרשמה לשנת הלימודים הראשונה נפתחת ממש עכשיו. יש לנו מיקום נהדר באזור המרכז, יפה, מכובד ונח מאד לגישה. מערכת השעות שגיבשנו מציעה לימוד עשיר עם צוות משובח של מורים ומורות. ניתן להתרשם מכל זה באתר שלנו www.neviah.co.il

למי אני קורא? לכל מי שמרגיש קרוא להתקרב לנביעת נשמתו בדרך זו. לצעירים ולמבוגרים, לבעלי ידע נרחב או לטירונים גמורים, לאומנים מסוגים שונים שמחפשים השראה עברית מקורית, לאנשי רוח ולמחפשים רוחניים שהגיעו כבר לבשלות מספקת, כזו שמאפשרת להם כבר לגלות מחדש את שפת הרוח העתיקה של אבותיהם ואמותיהם, ולהביא מתוכה מתנה נפלאה לעצמם ולעולם כולו.

לא ממש

* Wertczberger, Rachel, "Memory, Land, and Identity: Visions of the Past and the Land in the Jewish Spiritual Renewal in Israel", Journal of Contemporary Religion, Vol. 26, No. 2, May 2011, 269–289

117 תגובות

    1. שוב אני מסכים עם דרול –
      אני אפילו שלחתי לו (או עם מי שמונה על ידו לענות לאימיילים…) מייל עם שאלות, והתרשמתי שמדובר בשרלטן פופוליסט.
      פשוט במקום להשתמש בקבלה כאמצעי לעשות רוח (כדרכם של "מקובלים-בשקל"), הוא משתמש בפאגאניות (אירוטית כמובן).
      ועליו כבר אמרו חכמינו: "לא עבדו ישראל עבודה זרה אלא כדי להתיר להם עריות בפרהסיה".
      נשארה רק השאלה – מה לתבן את הבר? (=מה לאדם כמו תומר פרסיקו ולאותו האיש?)

      מי שרוצה להתרשם מה"ידע" הנרחב של הנ"ל במקורות, בהיסטוריה וכו', מוזמן לקרוא תגובונת שלי כאן:
      http://kabalove.org/articles/or_ivri/comment-page-1#comment-833

      אהבתי

        1. תודה, ונכון – הם היו הוגנים מספיק להשאיר את התגובה ואפילו לנסות לענות לי במייל.
          אם כבר, ארשה לעצמי לנצל את הבמה (בתקווה שתומר לא ימחק…) לצטט פיסקת סיכום מהמייל שכתבתי להם:

          "…אם אתם רוצים דיון רציני על התרבות העברית הקדומה, ומה השלכותיה אלינו – תקראו למשל את הערך שכתבתי על העברים בוויקיפדיה – גם שם יש השערות, אבל צאו וראו את ההבדל.
          ואח"כ פשוט תקראו שוב את המקרא, בעיניים נקיות מיצר ומתאוות מין, ותראו שתגיעו למסקנה אליה הגיעו אפילו חוקרים נוצרים – עיקרו של המקרא הוא היחס בין עם ישראל לאלהיו (ואם נרצה לכלול גם את איוב וקהלת, אז היחס בין האדם ואלהיו). כל השאר הוא בשוליים….
          בימי המקרא אנשים חוו נוכחות אלהית בעולם, ומתוך כך האנרגיות הרוחניות שלהם "השתוללו" גם לטוב וגם לרע – והרע היה רע לתפארת (מהעברה למולך ועד אורגיות עם נשים ועם בהמות [אגב, לרמה "גבוהה" כזו הכת שלכם עוד לא הגיעה?]) – אתם באים היום בעולם נטול-התגלות ואומרים הפוך: בואו נעשה אורגיות ונחזיר את הרוחניות – והיא לא תצלח כמובן.
          ודבר אחרון לסיום – המילה "מוסר" נעדרת כמעט מהגיגיו של אזרחי. במקרה?"

          עד כאן.

          אהבתי

          1. אני גם מקווה שתומר לא ימחק את התגובה הזאת כי היא מביישת רק אותך. אין כאן שום דבר מלבד רדידות והתנשאות.

            אהבתי

            1. יונתן,
              אני לא רואה כיצד היא מביישת – היא די מנומקת ובניגוד להודעה שלך לא מתמקדת בעלבונות.

              ראיתי לפני חצי שנה תכנית של דב אלבוים עם אוהד אזרחי ובגלל שגם אני מכיר את ההתייחסות של אזרחי ליהדות ואת פעילותו משנים קודמות ברשת צפיתי בספקנות גדולה בתוכן המסרים שהעביר.

              יבסופו של דבר יצאתי בתחושה מעורבת. מצד אחד התרשמתי שאזרחי באמת כנה לגבי המסע הרוחני שלו כאדם ומצד שני, אנטנות הגורואיזם שלי לא נרגעה במשך כל הצפיה.

              יכול להיות שהאנטנה שלי יצאה מכיוון וצריכה תיקון ויכול להיות שמדובר בניסיון נוסף להתפרנס מתקוות של אנשים שמישהו יוביל אותם אל האור.

              אהבתי

          2. ובנוסף למה שיונתן אמר – אני רואה שאוהד ענה לך שם תשובה קצרה שמעמידה בסימן שאלה את רברבנותך. כי אתה פשוט תוקף את המאמר שלו והוא מביא לך פסוקים מפורשים שמראים את מה שהוא אומר.

            אברהם העברי – אולי תדבק במידתו של אברהם ותהיה איש חסד, מכניס אורחים, ולא תוקפן שמנסה להגן על אמונתו ולבזות אחרים?
            סתם הצעה.

            אהבתי

    2. טעית בכתובת: הקבוצה הפאנקיסטית היא זו שנעצרה היום בירושלים. ריבוי נשים והתעללות בילדים. חסידי ברסלב, אגב.

      אהבתי

      1. הטעות שלך.
        לפאנקיסטים אין ילדים והם מתעללים בעיקר בעצמם , עד שהם מתים ממנת יתר.
        בינתיים הם עושים חיים , לא כמו שעושים הברסלבים , אבל לבטח יותר ממך.

        אהבתי

        1. עזוב, לא יעזור לך להעביר נושא עם השיר הנחמד. כל ההתהללות שלך על זה שר' נחמן תיקן את שורש הפרנקיזם התפוצצה לך בפרצוף. הנה לך חסידי ברסלב שמתעללים בנשים וילדים. אז מה הואיל ר' נחמן בתקנתו? והעיקר להתלכלך על אזרחי. מסתבר שהפוסל וגו'

          אהבתי

          1. לא העברתי נושא.
            אני יודע במי מדובר , אבל אין לי כוונה להפר את צו בית המשפט , למרות שלכאורה הוא לא חל פה.
            אני רק רוצה להגיד לך שכבר שנים חסידי ברסלב האמיתיים (ואני בהחלט לא כזה) סובלים סבל רב וסופגים ביזיונות , בגלל האיש הזה, שהחליט להגדיר את עצמו כקשור לרבי נחמן מברסלב ומתנהג בצורה שאינה מקובלת על חסידות ברסלב ואף פעם לא הייתה נחשבת כראויה או כרצויה.
            עם כל ההסתיגות מהאיש ומעשיו , אין קשק משמעותי בינו לבין הפראנקיזם , או הפסאודו פרנקיזם של אזרחי. לא מדובר כאן על פילוסופיה שמכבסת את התועבה תוך שימוש בסיסמאות בסגנון "סודי עריות".
            הכל די ברמה חמולתית , שאולי מזכירה מין שבט בדואי.
            לא אכפת לי שישמיצו אותי בגלל הפרשיה הזו , כל זמן שלא יטענו שאני חסיד ברסלב , באמת שקטונתי. מאוד הייתי מודאג לגבי כל הילדים הללו במשך הרבה זמן ואני שמח שהם עברו עכשיו לטיפול מקצועי.

            אהבתי

    3. עצה לכל בת מלך מלכי המלכים הקב"ה. נא תכבדי את עצמך – וגם הסביבה תכבד אותך יותר!!! איך אני יודעת שהצניעות צריך שיפור? בגלל כשאני הולכת ורואה את כל הפאות המסולסלות, ואת הבגדים הצמודים והפרוצים ביותר, כל חלקי הגוף בולטים!! כן אני יכולה להעיד שאני רואה “כל” חלקי הגוף בולטות, אפילו מרוב נשי החרדים! אז מה אם הגוף מכוסה.. אבל איפה הצניעות! איפה רבונו של עולם? איפה הלב שלנו? איפה ההרגש שלנו? איפה היראת שמים שלנו? איפה שרה באוהל? איפה הצניעות של יראת ד’? איפה שקר החן והבל היופי? זה מזעזע!!! תגידו לי, איך השם יתברך יכול לראות ולסבול את זה, ועוד מי דורש מהנשים להתלבש בפריצות?

      מי דורש? הנשים תמימות, שטוענות “אני עושה את זה בשביל בעלי” ועל זה ד’ מאוד כועס עכשיו, זה הבושה הכי גדולה לחרדים שהבעל לא שומר את העינים שלו ומסתכל ברחוב בנשים פרוצות, ורוצה שאשתו תתלבש יפה (שהיא התלבש כ-ז-ו-נ-ה כשאר נשי חרדים, עם חצאיות מיני חולצות צמודות…) שמושכת העין של בחורי חמד ואברכים, בושה!!! אלף אלפי פעם!!! אני פשוט מזועזעת שהשם ישמור את כל עם ישראל וכולם יזכו לעשות תשובה שלמה באהבה ובשמחה.

      חז”ל אומרים שאלמלא נתנה תורה היינו לומדים צניעות מחתול, תראו איך הם בקושי נראים עושים צרכים, לעומת הכלב ההופכי לו, והם מכסים במדויק. נראה שד’ נותן לנו כלי להשפיע, רק ננצל. אנא ד’ בזכות התשובה של הנשים צדקניות, שמהיום ילבשו רק מטפחת, אמור לכל צרותינו די.

      אנחנו בדור האחרון שלפני הגאולה- דור בו תנאים לא רצו להיות. ועכשיו המלחמה האחרונה היא המלחמה על קדושת ישראל. היצר הרע משתולל עכשיו, בהבינו שעוד רגע קרב סופו, והוא יודע “אלוקים של ישראל שונא זימה הוא” אז הוא מנסה להגיע לכל סוגי הציבור בישראל וגם לצערנו אצל החרדים..

      על כן בנות ישראל קדושות עלינו להתחזק ולהיות בעוז ותעצומות נפש בכדי לקיים והדר בלבושנו ואז יקוים בנו הפסוק ותשחק ליום אחרון. כי בזכות נשים צדקניות יבוא גואל! ובל נטעה יש לנו אחריות גדולה מאוד על שלום עם ישראל וכן זה מתבטא במלבושינו אנחנו לא לבד בעולם. על כל איבר ואיבר שברא ד’ באישה ביקש ואמר “בתי היי צנועה” וגם לחרדיות יש מה לשפר, החצאית הקצרה כדאי שתחזור להיות ארוכה, הפאה המתנופפת כדאי שתהיה מתפחת. ובכלל אנחנו חיילים של המלך הבנים שלו ואנו לא חסים על כבוד השכינה הקדושה? בואו נתחזק ונביא יחד את הגואל!!!

      אפילו "הגויה" המלכה של אנגליה, שומרת על צניעות כמו שחרדית צריכה לשמור, והיא יודעת שכבודה של בת מלך פנימה כל שכן כשמדובר במלך העולם ולא בבשר ודם. פירוש המילה צניעות הוא מלשון "להצניע" – כלומר להצניע כל האיברים..

      אהבתי

  1. תומר נשמע שהאקדמיה לנביאים היא מעשה מבורך במובן זה שהיא מרחיבה את הקריאה ל'תיקון עולם' ומכשירה סוכני שינוי בקהילה ובמשפחה.

    היא כמובן גם מתכתבת עם זרמים תת קרקעיים של הנפש ומנסה לעלות אותם למודע ובכך יוצרת תבנית של רחם נשי בציבור הדתי ומנביטה זרעים של נבואה.

    אבל, לדעתי זהו מעשה חתרני כמוהו לעלות בחומה או לנסות להקים בית ספר לפרחי כהונה, ראה את 'מכון המקדש' , רק שכאן הוא מנסה להחזיר בכוח את הנבואה.

    כאדם מאד לא רוחני שכמוני, אני מתקשה לראות את עצמי לומד שמאניזם או מדיטציה בתפילה, למרות שהייתי שמח להיות בשיעורים שלך.

    אני מאחל לכם הרבה הצלחה, אני משוכנע שיהיה למכללה קהל לומדים ,

    הצעה אחת לקידום המכללה היא לבקש ממשרד החינוך אישור לקבלת גמול השתלמות למורים עבור הלימודים במכללה והכרה בקורסים שלה ,כך ילמדו אנשי חינוך במכללה בתקווה שיעשו שינוי גם בקהילת בית הספר ואצל התלמידים בכיתות.

    אהבתי

  2. ראשית, שכוייח לאוהד על הליכתו
    עזת הפנים בדרכים לא סלולות
    שנית, כדאי היה לציין טרם
    הראיון תומר, שאתה מתעתד ללמד
    במכללה המדוברת
    שלישית דרול, אולי מספיק עם ההיצמדות
    הסכמטית לתוויות קהילתיות
    ובפראפראזה על אימרה של יעקב
    פרנק שאהד פעם הלחין
    אנחנו לא מצד ההגדרות, כי ההגדרות
    הן מצד המוות ואנו מצד החיים

    אהבתי

  3. לפי הראיון, אין המדובר בבית ספר לנבואה, אלא במרכז ניו-אייג'י, אשראם במדבר, או סתם פאגאניזם ברוח הצייטגסט.

    המהות של הנבואה היא העברת דבר האל – האל היחיד כדאי לציין. מי שמציין שאמאניזם כחלק מהמקורות שלו, יכול להתחבר לנביאי הבעל יותר מאשר לבני הנביאים שהזכרת.

    אותו אליהו של "קול דממה דקה", אם שכחנו, היה הרבה דברים – פלוראליסט דתי זה לא אחד מהם. זוכר מה עשה לנביאי הבעל?

    אהבתי

    1. לא מזמן דיברנו בבלוג של ד"ר אמיתי על זה שהציונות צינזרה את רבי שמעון בר יוחאי והחליפה אותו בבר כוכבא.
      באותו אופן אוהד אזרחי צינזר את הקורבנות ואת אליהו הנביא והכניס במקומם מועדון סווינגינג.
      אמנם מפרספקטיבת MTV ,הסווינגינג שעשה אזרחי נראה יותר אטרקטיבי , אבל אני מאמין שזה הציוני ,יעמוד יותר טוב במבחן ההיסטוריה.

      אהבתי

  4. טוב, אחרי שקראתי הרצאה שלו כאן ברשת, אז אני לא מתפלא. אני רק מתפלא על מי שמקשר את האזרחי ליהדות.
    בסך הכל, יש לנו מישהו שמנסה למצוא את הקשר היהודי לפגאניזם הניו-אייג'י שכל כך אופנתי במקומות מסויימים.

    דן בראון לנייטיבז.

    אהבתי

  5. רציתי וניסיתי, אבל אחרי ששמעתי את אוסף הגיבובים שהם הביאו בסרט ברור שיש שם שפע חוויות מעניינות, אבל בכל צורה בה ננסה לקשר, זה לא יכול להתחבר ליהדות.

    אלא אם יחד עם כל הספרות המאוחרת של היהדות, זורקים גם את חמשת החומשים ובמקום יהדות נשארים עם התרבות הכנענית, אז יכול להיות שזה יכול לעבוד.

    חבל, כי בהתחלה זה נשמע מבטיח

    אהבתי

  6. מבחינתי, אין לי את הכלים לדעת מה כן יהדות ומה לא יהדות. מי שרוצה לקרוא לעצמו יהודי שיקרא. גם אין לי התנגדות לאנשים בגירים שרוצים לחקור כל מיני צדדים במסורת, באישיות או במיניות שלהן בכל דרך בה הם יבחרו – שיבושם להם.

    אבל לדעתי, חייבים להבין שעסקינן בחוויות פסיכולוגיות קיצוניות, וזה לא משנה אם זה התנתקות מהחברה, שתיקה ממושכת, צום, התנסות בחומרים פסיכואקטיביים או התנסויות מיניות, יש בהן פוטנציאל לגרום נזק. וזה מסתבך עם הדינמיקה שנוצרת בסביבה לימודית של מורה-תלמיד ומתקדם-מתחיל. בסיטואציה כזו קל יותר לגרום נזק, גם בלי כוונה, קל להסחף וקל להגיע למקומות לא-בריאים ולא נחמדים (שלא לדבר על פליליים).

    אם חבר או חברה שלי היו מעורבים בדבר מסוג זה ולא היה שם קוד אתי כתוב, פיקוח חיצוני או לפחות נורמות ברורות של התנהגות נאותה הייתי מתחיל לדאוג. נכון, קודים ומסמכים וחשיבה על אתיקה זה משעמם ופוגם בזרימה, אבל אני חושב שזה כדאי.

    אהבתי

  7. בית ספר לנביאים זה ליד בית ספר לקוסמים של הארי פוטר?
    כי זה נשמע ממש כך.

    האל בוחר את נביאיו, ואת בני הנביאים, לא אזרחי. מי שנבחר לנבואה גם לומד כל מה שצריך. כך מעצמו, בלי אקדמיה לנביאים.. למה, אזרחי הוא נביא שהוא מלמד דרך לנבואה?

    עדיך שאזרחי יעסוק עוד בהתפתחותו האישית רוחנית – למשל אקסביציוניזם , אגו – לפני שהוא בא ללמד את הדרך לנבואה. 'הנביא כל דבריו קיימין', אמר הרמב"ם- איפה אזרחי ואיפה נביא….

    שלא לדבר על כך שנבואה היא פטנט יהודי יחודי. אין כל טעם 'לערבב' שם שיטות אחרות להתפתחות רוחנית כי זה ממש לא בכיוון.

    בקיצור תומר, עצתי היא שאל תצטרף לתועבה הניו איג'ית הזו. זו בדיחה גרועה ואינה לכבודך.

    אהבתי

    1. איריס,
      רק אתקן אותך שהנבואה, גם כשליחות מהאל למען תוכחה מוסרית, ובטח כביטוי רוחני אקסטטי, אינה ייחודית ליהדות. בחלק מהדתות השמיות האחרות באזור זה בתקופת המקרא היו נביאים.

      אהבתי

      1. שהביאו אתיקה חדשה בשמו של אל יכול כל? מי? אשמח אם תפנה אותי לקריאה.

        בכל אופן לדעתי אין לבלבל בין נבואה לבין התפתחות רוחנית ו/או חווית הארה בדתות המזרח. אני לא אוהבת את הסלט הניו אייג'י הזה.

        בכל אופן, בדבר אחד אני מסכימה עם אזרחי – לעם הזה דרוש נביא. (אני אעדיף אחד טוב על פני 'אקדמיה' שלמה), רק שאכשהו לא נראה לי שאקדמית אזרחי צריכה לקחת על עצמה את האחריות לכך.

        אהבתי

        1. על הגבול שבין סוריה למסופוטמיה היתה ממלכה שמית שדיברה ב"שמית מערבית". זה אזור שקרוב לארם נהריים ממנו הגיעו אבות ישראל, העם מאורגן שם בשבטים, כמו בנ"י. הם דיברו בשפה הקרובה לארמית ועברית. באזור זה התגלו "כתבי מארי", ובתעודות הללו, שקדומות מאות שנים למקרא, התגלו כמה וכמה עדויות לנביא שנשלח ע"י האל (האל דגן), אל למלך לומר לו כל מני דברים. באחד המקרים הנביא נשלח להוכיח את המלך מבחינה מוסרית. צר לי.

          אהבתי

          1. למה צר? סבבה. לי אין שום בעיה עם זה שנבואה עוברית כלשהי היתה קיימת גם לפני היהדות. אגב, זוכר את שמו של הנביא הזה? גם מעניין שדיברו שם בשפה הקרובה לעברית.

            אהבתי

            1. יופי, אני שמח שעינך לא צרה : )
              אלו היו תרבויות קרובות לתרבות העברית הקדומה, ובעלי מאפיינים רבים דומים.
              והנה רשימת שמות של מתנבאים ומתנבאות, מתוך הספר "הנבואה הקדומה בישראל" של בנימין אופנהיימר:
              איניבנה, מלכדגן איש שאכו, האפלתם, האפלם אציאחו, אל-חסניה, דדו, אדן-אל.

              אהבתי

              1. ועל זה נאמר: "מה לך לדרך אשור לשתות מי נהר"?
                והלא מפורש בתורה (במדבר כ"ב-כ"ד) על בלעם שהיה "יודע דעת עליון", וחז"ל דרשו שהיה גדול כמשה רבינו – אלא שהיה שטוף בעריות (אהממ, מזכיר מישהו?)
                אמנם הוא גם מכונה "הקוסם" (שם ל"א), מה שמראה שאיריס בכל זאת צודקת איפשהו.

                אהבתי

              2. וכמובן שכנציג העברים (האמיתיים! לא של ה"אקדמיה":) אני מזכיר את עֵבֶר, אבי העברים, שאכן היה נביא ואף ייסד (יחד עם שם) ישיבה של ממש, שייתכן ושרידיה התגלו בעיר אֶבְּלָה:
                http://tinyurl.com/3duobkg
                (עד כה לא אותרו שם ממצאים התומכים בחילופי זוגות, אבל מי יודע)

                אהבתי

  8. אני דווקא מסכים עם אזרחי באופן כללי. הבעייה היא שהוא באופן אישי לא ממש נחמד ובעל אגו ענק. הוא מאוהב בעצמו ולא אדם סימפתי במיוחד. נו, עוד שרלטן.

    אהבתי

    1. רק לראות את אזרחי בווידיאו עושה לי בחילה. הבן אדם אכן מלא בעצמו וחסר רגישות.

      אהבתי

      1. נו כף זכות , כף זכות.
        האדם יישב את הבקעה , פעם. מאוד חשוב.
        הוא גם כבר לא הולך עם כיפה וזה מונע חילול השם. גם חשוב.

        אהבתי

  9. אני לא צדקנית גדולה, אבל מנהיג קהילה שמעודד את בני קהילתו לנהל מערכות יחסים פתוחות בתוך הקהילה עושה שימוש לרעה בסמכותו, ומחשיד עלי את האידיאולוגיה שלו מתחילתה. בכלל, ריח רע של היעדר זולת נודף ממנו, ואני לא מבינה איך אתה שוקל ברצינות להיות קשור אליו.

    אהבתי

    1. למה? מכיוון שתומר מוחמא מזה שפנו אליו.

      לאזרחי יש שכל והוא מניפולטר לא קטן.

      אהבתי

      1. תומר –
        אני אישית מקווה שאם תיאלץ ללמד שם זה רק מתוך אילוץ כלכלי –
        והרי חז"ל אפילו לימדו זכות על יהונתן בן גרשם בן משה (רבינו!) ש"השכיר עצמו לעבודה זרה" כדי שלא יצטרך לבריות (בבא בתרא קי.)

        אבל לא נראה לי שאוכל להמשיך להתייחס לבלוג שלך ברצינות כמו עד עכשיו –
        שהרי מה ההבדל הגדול בין אוהד אזרחי לשי טובלי?
        זה וזה ניהלו כת, זה וזה עשו מניפולציות אינטלקטואליות, זה וזה התיימרו להיות מי שאינם וזה וזה התעלמו מכללי המוסר הטבעי –
        לפחות טובלי לא התיימר לקרוא לעצמו "רבי" ולקשר את "הגותו" ליהדות!

        אהבתי

        1. אברם,
          אם יש לך אילושהן עדויות רציניות על כל רע שעשה לכאורה אזרחי, אשמח לשמוע אותן. אם לא, אני מבקש ממך להרגע. להשמיץ מאוד קל, ואני מבין שאזרחי מעורר התנגדות בקהלים שונים, אבל באמת שאתה על הגבול בין ביקורת לגיטימית להכפשה. אני גם מקווה שלא תעלב אם אומר לך שאם לא תוכל להתייחס לבלוג שלי ברצינות אני כנראה אתמודד עם זה לא רע.

          אהבתי

          1. סליחה, תומר – שמת מילים בפי – לא טענתי על שום עבירה כזו או אחרת שדורשת "עדויות רציניות", כפי שנראה לי שאתה רומז.
            אני מדבר על ההגות שלו, הלא היא כתובה על דפי אתרו וברחבי האינטרנט + על היעדר של תורת מוסר כלשהי בהגות זו.
            לגבי "ניהול כת" ולגבי הקריאה לעצמו "רבי" – זו עובדה, והשאלה האם הכת הזו "חוקית" או לא, ממש לא מעניינת אותי.

            אבל אני אחדד את השאלה –
            מה ההבדל ***מבחינת היחס שלך*** בין טובלי לאזרחי?
            (ולא מה ההבדל בין ההתנהגות הקלוקלת שלו וכו' כפי שאולי ניתן היה להבין מדבריי)

            אהבתי

            1. אנחנו כנראה לא מבינים אחד את השני, אבל נראה אם נצליח עכשיו.
              תראה, ראשית, טובלי הוא ראש כת. אזרחי אינו. אין לאזרחי שום קהילה הכפופה לו. גם אותה מכללה תהיה מוסד לימודי, לא קבוצת סוד. כך שה"עובדה" שלך היא בעצם דיבה.
              שנית, טובלי מרמה את תלמידיו. הוא טוען שהוא הבודהה מאוריון, והוא לא. הוא טוען שיש לו ידע טראנס-גלקטי, ואין לו. על סמך טענות אלה הוא משכנע את תלמדיו לעשות כל מני דברים. אזרחי לא מרמה את תלמידיו ולא משתמש ברמיה כדי להעביר את תורתו.
              אני חושב שההבדלים האלה מספיקים כדי להבחין לא רע בין השניים.
              אתה כמובן מוזמן לא לקבל ולו אות אחת מהגותו של אזרחי, אבל הייתי מצפה ממך לשיקול דעת והתנסחות בזהירות.

              אהבתי

              1. אוקיי – טובלי טוען שהוא לא מנהיג כת, מה תעשה לו?…
                אני מתבסס על הכתוב בערך "אוהד אזרחי" בוויקיפדיה, ומתייחס ל"קהילת המקום" המתוארת שם כ"כת" – אין פה שום האשמה כלשהי, "כת", כמו "דת", עדיין מותרות עפ"י החוק…

                אבל בוא נסכם שאכן אני פשוט לא מקבל את הגותו – הן משום השרלטנות האינטלקטואלית, הן משום הניצול הציני של מקורות היהדות, והן משום חוסר מוסריות. שום דבר אישי.

                אהבתי

                1. תראה, באופן אירוני מתברר שאני לא יכול לקחת אותך ברצינות. הרי כתבתי ממש ברשימה הזאת שקהילת "המקום" פורקה לפני שנים, לא? וטובלי יכול לטעון, אבל לי יש ראיות שכן, מבין את ההבדל?
                  אז אחרי שהבהרנו את הדברים בוא נסכם שתחזור בך מההשוואה הפזיזה שלך בין אזרחי וטובלי, כדי שנוכל להמשיך לנהל דיאלוג פורה. שום דבר אישי.

                  אהבתי

                  1. אוייש, אני יודע שה"קהילה" פורקה, קראתי את זה בוויקיפדיה… לכן הקפדתי וכתבתי "ניהלו כת", בזמן עבר (ולא מדובר על ראיות, רק עניין של סמנטיקה).
                    בכל מקרה, מבחינתי לפחות, זה זרזיר וזה עורב (אינטלקטואלית כמובן) – אבל זה כבר עניין של טעם אישי.

                    אהבתי

  10. קראתי את הכתבה ואת התגובות, שרבות מהן לא ממש מכבדות את הבמה הטובה הזו.

    על הכפשות אישיות וכדומה אבחר להבליג. אני מבין שהדברים שאני אומר ועושה גורמים לאנשים מסויימים לאי נוחות. ככל שהאדם יותר קשור במערכת החשיבה המסורתית ו\או הקונבנציאונלית – כך הוא נוטה להרגיש לפעמים קצת מאויים ממה שאני מייצג עבורו, ונוטה להשליך עלי את "דמות הצל" הפנימית שלו. כך אני הופך במוחם של אנשים מסוימים למי שמגלם את הפחדים והפנטזיות הכרוכים יחדיו בדמות הצל שלהם. לפעמים זה לא נעים. לפעמים אפשר להתנחם שזה גם לא נורא, וגם רבים וטובים וגדולים ממני חטפו בשיניים לאורך כל הדורות. אז מה לנו כי נלין?

    ולעצם העניין: כן – נביעה בעיני זה סוג של הוגוורטס של העבריים :) בית הספר לקוסמים עבריים, שהדוד וורנון שונא מאד… הכניסה לנביעה, דרך אגב, היא מרציף שבע ורבע…

    ולעניין הנבואה: המסורת התלמודית והקבלית ביחס לנבואה רואה את עניין הנבואה באמת כסוג של נביעה פנימית. כקשר בלתי אמצעי עם האחדות הגדולה של ההויה. ולא כל נבואה "נצרכה לדורות" אמרו חז"ל, והוסיפו שכמות הנביאים שהסתובבו בישראל היתה "כפליים כיוצאי מצריים" (מליון מאתיים נביאים לפחות). עיון במקרא מלמד גם שנביאים ובני נביאים היו מחזה נפוץ ולא כל נביא בא בנאומים חוצבי להבות של "כה אמר השם". היו כל מיני. והרוב לא נכתב כי זו היתה שירה, או אפן הויה.
    שמשון למשל היה נביא של כח פיזי. (ראו את מה שהרב עדין שטיינזלץ כתב עליו ב"דמויות במקרא", או את מחקריו של פרופ' זקוביץ' כיום). הרב קוק ביקש כבר לחדש את רוח הנבואה בישראל המודרנית, וברור הדבר שנביא מודרני לא הולך לדבר כמו ירמיה או יחזקאל. עיקר העניין הוא סוג הקשר עם ההויה האלהית. זוהי פרדיגמה אחרת מהפרדיגמה הרבנית, וצורת ההכשרה אליה גם היא שונה – אף כי היא יונקת מאותם שורשים.
    ובעיקר בעיני צריך לחקור את הדברים כיום בשילוב של כל הכלים העומדים לרשותנו. מחקר מדעי והתנסותי גם יחד. להתנסות ולנסות. ללמוד מטעויות ולתקן. אלו חיים של יצירה רוחנית. וכאמור תמיד ראו בנביאים סכנה לחברה המבוססת ותמיד אמרו "אויל הנביא, משוגע איש הרוח", ואף על פי כן נוע תנוע.

    אהבתי

    1. אתה בדיוק כמו שי טובלי. "שונאים אותי כי אני מזעזע אנשים עם האמת, אוי אוי אוי".

      למעשה כפי שאמרתי קודם, אני מסכים איתך במירב הדברים (אם כי אינני בטוח כלל שטוב היה לו היהדות הייתה נישארת ברמת פולחן וטקסים ולא הייתה מגיעה לרמה האינטלקטואלית העצומה שלה היום- שדרשה כמובן דיכוי עצמי מסויים. פולחן וטקסים יש גם באפריקה ובהודו ואילו הראש היהודי יש רק אחד בעוד שאתה מנסה לבטל 2000 שנה של יהדות גלותית אומנם אך גאונית).

      הבעיה היא לא בדברים שאתה אומר, אלך בך אישית.

      אתה רחוק מליישם את הדברים אליהם אתה קורא.

      יש לך בעיה רצינית של אנוכיות וחוסר התחשבות באחרים.

      אהבתי

      1. כאמור – על ההתקפות האישיות אני בוחר להבליג. ברור שאינני כזה צדיק, וגם לא כזה רשע. אז חבל על הזמן להתעסק אתי.

        ולעצם דבריך: א. אני לא זורק את היהדות. להפך! אני לומד ומלמד את כל הפנים שבה, ויש לי אהבה גדולה לספרות חז"ל, דרך אגב.

        ב. יחד עם ד"ר מיכה אנקורי פרסמתי ספר (בסוד לויתן – עיון פסיכומיתולוגי במחשבת ישראל \ מודן 2005) שכל ענינו הוא חקר התהליכים הנפשיים שהתחוללו ביהדות שהיו כרוכים בהדחקת המיתוס ועליית השכל (המינד) בהתחלה, ולאחר מכן שיבתו של המיתי אל המרחב הפסיכולוגי דרך הקבלה ושלוחותיה. התהליך כולו נראה לי חשוב. והתקעות בכל שלב היא בעייתית.

        ג. זה קשור ל"ראש היהודי"…. התקעות בשלב הראש היהודי לא מוסיפה טוב לעולם כבר. העולם נדרש כיום לתפיסה הרבה יותר אינטגרטיבית, המכילה שלבים שונים ורבדים שונים של הנפש. הכוללים את הלימוד, העיון, המחקר, הביקורת, יחד עם ההתנסות, הטראנס, השקיעה המדיטטיבית, ובעיקר – ההומור! בלי קורטוב הומור כל הדיון הזה נראה כמו חדר מחדרי האינקוויזיציה שתופסת הכל נורא בכובד ראש.

        אהבתי

        1. יש משהו בדבריך, בעיקר בנקודות ב וג.

          כל עוד אתה לא מנסה להחזיר את הגלגל אחרונית, שהוא מהלך בלתי אפשרי בעצם.

          אני מסכים שהראש היהודי הגיע למצב בו הוא סובל מהפרעות פסיכולוגיות שונות (נרקסיזם, פראנויה, פיצול אישיות ועוד), ושחרור מיני יחד עם הומור עלולים להועיל.

          דווקא מורה רוחני כפי שאתה מתיימר להיות אמור לקבל ביקורת אישית ולנסות לתקן את מעשיו מנקודת מבט טהורה ובלי להתייחס לזה כהשמצות.

          אהבתי

        2. התיזה שאתה מציג פה בדבר המאבק בין המיתוס לרציונליות היא תיזה גרשם שולמינית ידועה, שחוקה, ושגויה לחלוטין שמקורה באי הבנה מוחלטת של הרמב"ם.

          אהבתי

    2. אולי אינני מבין גדול, כי היום נתקלתי בשמך בפעם הראשונה – וקראתי ברשת כמה מהרצאותיך.

      אבל לאחר קריאה זו, אינני מבין.

      מה אתה בא לחדש – לחדש את עבודת האלילים שהושמדה/פסה מן העולם?

      אין חידוש בכך שבישראל וביהודה עבדו את הבעל ואת הארה, כמו גם אלילים רבים אחרים. מה הקשר בין הנאו-פאגאניזם הזה לבין היהדות?

      אם אתה מגדיר כל דבר שיהודים עשו אותו בשם "יהדות", אז גם אצירת שמן היא יהדות, וגם דריכה בגת היא יהדות. אם אתה מגדיר כל פולחן דתי שעשו יהודים בשם יהדות, הרי שגם הנצרות היא יהדות, ואולי בכך תהיה תאוריה פאן-תאית פלורליסטית, אבל קשה לי לזהות בכך יהדות.

      קושי אחר שלי הוא להבין את הקשר בין סדנאות למיניות לבין נבואה. אני מבין שיש קשר מסויים, בכל זאת יש אכסטאזה נבואית, ויש גם אכסטאזה מינית, אבל זה מספיק כדי לקשר ביניהם?

      בקיצור, יותר ממה שנראה שאתה בא לחדש את היהדות, נראה שאתה בא לחדש פולחנים קדומים באנכרוניזם מסויים. אוירה של בומבמלה?

      אהבתי

        1. להאיר על הפאגאניזם שחבוי בתוכו של האדם?

          לשם מה?

          בלב האדם טמונים גם זרעים של אלימות, של רציחה, של פגיעה באחרים – והתרבות, ההלכה והחוק מחזיקים אותם קשורים היטב באפלה. לא כל בר צריך להאיר.

          אהבתי

  11. אף אני חושב שהכיוון נכון, והייתי רוצה לקחת חלק בלימוד ובעשייה שכאלה,
    אך לא בהנהגת הכריזמות הללו.

    ואף אני, הקטן באמת, מציע לך תומר להתבונן בזהירות בטרם תכנס למערבולת הפוטנציאלית הזו, שהרי האזרחי כבר יצר כאלו בעבר…

    חוכמה ודעת, וגם יצירתיות וכריזמה ברוך ה' יש לו, אך הללו אינם מספיקים בכדי להוביל, לא אותי לפחות.
    כנראה שלא סתם נאמר על משה 'והאיש משה עניו..'.
    וענווה וצניעות גם הם כנראה קשורים זה לזה ולא בכדי.
    מיניות פרוצה גם היא לא עושה לי את זה, וזו הלו חלק מדרכו של הבחור האזרחי.
    תקן אותי אוהד אם אני טועה.

    צר לי שאני צריך לומר את הדברים, אבל הם צריכים להשמע, כאן וכעת לנוכח המיזם הזה.

    אהבתי

  12. אוהד

    אם כבר פנית אלינו, והרבת מלל על מניענו הכמוסים (אגב, גם כאן אתה טועה לגמרי), אודה לך אם תשיב לשאלתי הפשוטה בתשובה פשוטה-

    האם אתה נביא?

    אהבתי

  13. איריס,
    כתוב באתר שהוא "מורה בכיר"…

    עוד לא התחילו וכבר יש היררכיה… :(

    תומר,
    גם לי זה נראה מוזר…

    אהבתי

  14. הדחף הכלל-אנושי להרגשת העוצמה מחפש להגשים את עצמו גם באמצעות דרכים רוחניות. רוחניות, מיניות, התחברות לטבע- כל אלו נסיונות להשגת העוצמה המיוחלת. לכן, למרות שלא בדקתי בעצמי, אני לא מופתע מהטענות בתגובות לגבי אופיו של אוהד אזרחי.
    אני לעומתו, מתחבר הרבה יותר להערצתו של דניאל בויארין את היהדות התלמודית דווקא בשל ויתורה על חיפוש העוצמה.

    אהבתי

  15. אני רחוק מלהגדיר את עצמי ניו אייג'י או אפילו יהודי, בטח ובטח איני "שייך לכת" אבל אוהד עזר לי רבות וקידם אותי רוחנית, באופן מעשי. בחיים, בקריירה, כגבר, מול האישה שהיתה בחיי, ועוד. הוא לא עסוק בלאונן ברשת כמוכם.
    המבקרים את אוהד… נשמעים כמו חבורה של הולכי בטל שעסוקים בלהתפלפל ולהראות למי יש יותר גדול או יותר קטן. לא שמעתי ביקורת אחת לעניין. הכל מלא חשד, פחד, תמיהה וכלימה. מה הקשר לאישיותו? לא מתאים לך, אל תלמד אצלו. בטח לא נותן זכות לפסול את מה שהוא עושה. עושה. הכלבים נובחים ואוהד יעבור גם יעבור.
    יישר כוח איש יקר.

    אהבתי

        1. ליאור, ביקורתיות היא לא אוננות. אנחנו מודאגים, ותאמין לנו שיש לנו סיבות טובות. אני מאמינה לך שאוהד עזר לך מאד, אני מאמינה שהוא עזר גם לרבים נוספים בתחומים רבים – אבל ראינו אנשים שנפגעו מהעבודה שלו, ובעיקר מדרך ההנהגה שלו, ולכן אנחנו לא מבינים מה יש לתומר לעשות שם.

          אהבתי

  16. רבי שמחה מבונם שאל את תלמידו רבי מנדל: "מה פירוש המלה אמונה?" אמר רבי מנדל: "אמונה פירושה נאמנות. נאמן, נאמן, אני מחזיק בזה העניין. כך נאמר: וכל מעשהו אמונה. וכן נאמר: ועד דור ודור אמונתו. נאמנים, נאמנים חייבים אנחנו להיות".

    אהבתי

  17. שלום תומר,
    לא זוכר אם כתבת על הרב מנחם פרומן, אבל אני מקווה שאתה מעריך אותו קצת.
    אז דבר איתו לפני שאתה הולך למקום הזה. ממש ממש כדאי.
    יהדות וגילוי עריות ועבודה זרה לא הולכים ביחד.
    לא רואה איך זה משתלב עם הפוסט החגיגי שלך, שאהבתי מאוד, לכבוד היום הולדת חמש.
    דבר עם הרב פרומן.
    סליחה על הטון, אבל אזרחי זה לא מצחיק. זה הרבה מעבר.

    אהבתי

  18. אוהד היקר השלום והברכה,

    התוועדתי לקיומך רק לפני כמה שעות (וצפיתי בהרצאות שלך) ותרשה לי לחלוק איתך את ההתרשמות הראשונית / האינטואיטיבית / הסובייקטיבית שלי, שזה דרך רוחנית יפה ומנומסת להגיד שיש סבירות גבוהה שאני אכתוב הרבה שטויות… :)

    בנוסף, כדי שהדיון יהיה צבעוני ומעניין, אני כמובן נהנה להיות פרובוקטור (יש בי צד של סטנדאפיסט…) אבל היות ואיני מכיר אותך, אין לי שום כוונה רעה ואני מתנצל מראש אם משהו שאכתוב יהיה מעליב או פוגע ואני מזכיר שוב את הסבירות הגבוהה שאכתוב שטויות

    בתור התחלה, הסיפור הזה של 'דמות הצל' הוא ממש טיפשי.

    אוגוסטין הקדוש תיאר את השינוי שחל בו במילים 'זנחתי את הצעצועים'.

    כמו שאנחנו ילדים ומשחקים בצעצועים ואח"כ אנחנו מתבגרים, אנחנו זונחים את הצעצועים בצורה טבעית. אף אחד לא מכריח אותנו להפסיק לשחק עם הבובה או הלגו אבל אנחנו ממשיכים הלאה בצורה טבעית.

    המיסטיקן רואה את בני האדם כ-'ילדים' או כ-'ישנים' וכמו שאנחנו לא נריב עם ילד קטן על הצעצועים שלו, כך גם המיסטיקן לא מתכתש עם בני אדם חסרי מודעות.

    בעיני, מיסטיקן אמיתי שמטיחים לעברו 'אתה ניהלת כת!' או 'אתה רק רוצה לעשות אורגיות', מה שהוא רואה זה ילד קטן שרב איתו על צעצועים וזה מאוד מאוד מצחיק אותו (כי הילד ממש חמוד והאהבה אליו היא טבעית וזה כמו שכולם צוחקים כשילד ממש קטן מתחיל לחזור על הקללות ששמע בגן)

    בעיני, מיסטיקן אמיתי יודע שהוא יוצר את המציאת שלו והוא 'משך' לתוך החיים שלו את האירוע בו הטיחו בו האשמות.

    כשילד ממש קטן רב עם מבוגר על צעצוע, המבוגר לא מרגיש מאויים או נעלה על הילד אלא יענה לו מתוך אהבה על כל שאלה ומורה אמיתי כמובן ינצל כל הזדמנות כדי ללמד.

    התחושה שעלתה בי מהשטןת הזאת של '-דמות הצל' הייתה של מבוגר מטיח בילד קטן את תורת קרל מרקס כדי לקחת לו את הצעצוע…

    היית יכול לפתוח דיון מאוד מעניין על מהי כת, על המאבק שיש לכל מנהיג בין האגו (תראו כמה מקשיבים לי… אני בטח מה זה חכם) לבין הידיעה שרק ענווה וכניעה אמיתית יעזרו למנהיג לפרוח.

    קצת קשקשת מיסטית.

    על פי המיסטיקה, העולם מורכב מהפכים וזה מאוד קל להבין, אין מהר בלי לאט, אין גבוה בלי נמוך, חם/קר, /חיובי/שלילי וכן הלאה (הביטוי הקבלי הוא 'זיווג דהכאה')

    לכן אי אפשר להרגיש 'שווה' בלי להרגיש 'לא שווה'. אי אפשר להרגיש 'שליטה' בלי להרגיש 'כניעה'.

    ר' שמחה בונים מפשיסחה אמר לתלמידיו: כל אחד מכם צריך שיהיו לו שני כיסים , כדי שיוכל להשתמש בזה או בזה לפי הצורך. בכיס הימני מונח המאמר :"בשבילי נברא העולם" (משנה סנהדרין פרק ד' משנה ה) , ובכיס השמאלי : אנכי עפר ואפר" (בראשית יח' 27) (מתוך מרטין בובר, האור הגנוז- סיפורי חסידים)

    החווייה המיסטית טוענת את המיסטיקן בכוח אדיר שנותנת לו את התחושה שהוא יכול לשנות את העולם אבל הוא יודע שללא ה-'אנוכי עפר ועפר' ה-'בשבילי נברא העולם' לא יתממש.

    קראתי וצפיתי בך לכמה שעות והתרשמתי שאתה אדם חכם ונבון ומאוד יצירתי אבל עם הזמן התחלתי להיות משועשע כי אתה נותן תחושה של 'הפוסל במומו פוסל' או של
    You don’t practice what you teach

    אני אסביר

    אתה אומר דבר נכון: ביהדות של ימינו יש דגש חזק מידי על הרציונלי ופחות מידי דגש על הרגשי / מיסטי / רוחני / שמאני וכן הלאה.

    אבל התחושה היא שאת המאבק שלך נגד הרציונל אתה מנהל באמצעות הרציונל… (שהוא מאוד חכם אצלך בלי טיפה של ציניות) וה-'מנגינה' שאני שומע ממך היא משהו כמו: 'אם רק תהיו לא רציונליים אז מייד תהיו רגשיים' וזה כמובן שטויות.

    הכנעת הרציונל על ידי רציונל חזק יותר דומה לניסיון למשוך החוצה חושך כדי שבחדר יהיה אור.

    בגדול, התחושה שאני מקבל היא שאתה מנסה לעשות הפוך: אם שאול המלך התגלגל על הרצפה עירום כשהוא ניבא, אז אולי אם נתגלגל אנחנו על הרצפה עירומים גם לנו תהיה נבואה וזאת כמובן טיפשות.

    כשאני צופה או מדבר עם מיסטיקן אמיתי קורים לי 3 דברים:

    1. אני מרגיש את העוצמה מאחורי השלווה הצנועה.

    2. אני מרגיש שאני רוצה לשמוע עוד והלב 'נמשך' ל-'מנגינה' של המיסטיקן

    3. המיסטיקן מעורר אצלי את 'בלוטת המיסטיקה' שמתחילה לייצר עוד תובנות רוחניות.

    בצפייה בך ובהרצאות שלך התחושה היא שאתה מה זה חופר… וחופר וחופר וחופר ופשוט מתיש.

    התחושה היא שהתאהבת במילים או התאהבת בסמלים ואתה מדבר ומדבר ומדבר, ועוד סמל ועוד סמל ועוד מדרש ועוד מדרש.

    כחוזר בשאלה, ה-'מנגינה' שלך מזכירה לי את מילמולי התפילה בבית הכנסת האורתודוקסי– אמנם ממלמלים דברי אמת אבל לא מבינים בהם בכלל.

    זכור ידידי, לא מספיק לומר את האמת – היה האמת – שנאמר ' וְהָאֱמֶת וְהַשָלוֹם אֱהָבו' (ואתה צריך קצת לעבוד על החלק של ה'שלום' ידידי…)

    ונסיים באזהרה.

    'ארבעה נכנסו לפרדס': אחת מת, אחד השתגע, אחד נהיה כופר ורק אחד יצא בשלום וכולם היו חכמים גדולים.

    החוויה המיסטית היא חוויה בה היחסי נפגש עם המוחלט ובלי יותר מידי דיבורי ניו אייג', מדובר בחוויה רגשית ואקסטטית עזה.

    לכן על המיסטיקן להיות מאוזן. מאוזן מבחינה גופנית, מאוזן מבחינה רגשית, מאוזן מבחינה מנטלית ומאוזן מבחינה רוחנית (והסבר על כל אחד מהם הוא ספר שלם)

    הקמת 'בית ספר לנביאים' דומה בעיני להקמת בית ספר ללימוד על חשמל בו התלמידים לא לומדים בכלל על בטיחות אלא מנסים לגעת באנרגיה עם האצבעות ללא כפפות, והמורה בטיפשותו קורא לזה 'כותב טיוטות, מנסה, מתנסה, מוחק וכותב מחדש. מנגן את אותה המנגינה שוב ושוב רק בסגנון חדש'

    בעיני זאת הגירסה המיסטית של שיטת ה-'סמוך עלי, יהיה בסדר' עם גוון קצת ילדותי של 'יהיה מה שיהיה'

    אתה לוקח על עצמך אחריות עצומה בכך שאתה רוצה לחשוף תלמידים לחוויות מיסטיות.

    זכור ידידי: תפיסת המציאות יוצרת את המציאות ולהתחיל לשחק עם תפיסות המציאות של אנשים יכול לגרום לקלקול בלתי הפיך.

    התוכל לשתף אותנו בתחושת האחריות הזאת?

    כתב נכון רון קינן: 'אבל לדעתי, חייבים להבין שעסקינן בחוויות פסיכולוגיות קיצוניות, וזה לא משנה אם זה התנתקות מהחברה, שתיקה ממושכת, צום, התנסות בחומרים פסיכואקטיביים או התנסויות מיניות, יש בהן פוטנציאל לגרום נזק. וזה מסתבך עם הדינמיקה שנוצרת בסביבה לימודית של מורה-תלמיד ומתקדם-מתחיל. בסיטואציה כזו קל יותר לגרום נזק, גם בלי כוונה, קל להסחף וקל להגיע למקומות לא-בריאים ולא נחמדים (שלא לדבר על פליליים).

    אם חבר או חברה שלי היו מעורבים בדבר מסוג זה ולא היה שם קוד אתי כתוב, פיקוח חיצוני או לפחות נורמות ברורות של התנהגות נאותה הייתי מתחיל לדאוג. נכון, קודים ומסמכים וחשיבה על אתיקה זה משעמם ופוגם בזרימה, אבל אני חושב שזה כדאי'

    הוא צודק בכל מילה.

    תוכל להרחיב את תיאור תחושת האחריות האישית שלך ולענות גם לרון?

    מיסטיקן אמיתי מתעלה מעל המוסר, מעל הטוב והרע.

    אמר הבודהא: 'המצווה היחידה היא חכמה. החטא היחיד הוא בערות'

    לכן זאת לא שאלה של האם אתה אדם טוב או אדם רע, זה חסר משמעות.

    השאלה היא היא אתה עושה משהו חכם בהקמת בית הספר או משהו טיפשי.

    נכון לעכשיו, ההתרשמות האישית שלי היא שזה לא חכם.

    אתה כמובן יכול לענות שלי יש 'דמות הצל' מפותחת במיוחד או שאני לא מכיר אותך ולכן אני כותב שטויות, אבל המיסטיקן האמיתי בתוך עמו הוא יושב.

    אנו חיים בתקופה הנקראת מודרנית ומקובל לתת תשובה ישירה לשאלה ישירה בלי להתחיל למלמל מילים עתיקות

    תרשה לי להזכיר לך אמת עתיקה

    במיסטיקה יש בעצם שני שלבים: השלב הראשון מיועד לאלו שלא ידעו את האל והשלב השני מיועד לאלו שכן ידעו את האל.

    לכן המיסטיקן מדבר בצורה ישירה לאלו שלא ידעו את האל (תכל'ס) ואילו למיסטיקנים אחרים או בספריו הוא כותב ומדבר בשפה של אלו שכן ידעו את האל כמוהו (וכאן חשוב להדגיש ש-'שפת השלב השני' אינה יכולה להיות מובנת לאלו שעדיין בשלב הראשון שלא ידעו את האל)

    לכן כשאתה זורק בחזרה את 'שפת השלב השני' למי ששואל אותך שאלה ישירה ב-'שפת השלב הראשון' ברור לי שזה לא חכם.

    וממה שהתרשמתי, אתה מאוד חכם ואולי כדאי שתהיה עוד יותר חכם

    מיסטיקן אמיתי, תמיד אומר לעצמו, עד סוף חייו, 'מכל מלמדי השכלתי' ולעולם אינו מפסיק ללמוד, להתפתח ולצמוח.

    השלמות היא דבר מת משום שמעצם הגדרתו, המושלם הגיע לשיא צמיחתו ואין לו יותר לאן לצמוח, כלומר הוא מת.

    בעולמנו שלנו, עולם ההפכים (זיווג דהכאה), ה-'שלמות' מצד אחד וה-'חוסר השלמות' מצד שני יחד יוצרים 'שלמות מתפתחת' או 'שלמות צומחת'

    אני מכיר את הנעימות שהמיסטיקה גורמת שהיא אומרת לך שאתה בעצם מושלם ואלוהי אבל אל תשכח ידידי את 'חוסר השלמות' כדי להמשיך לצמוח.

    היה שלמות צומחת ידידי

    ועוד משהו קטן

    אודה לך אם תקרא את החיבור המצויין של תומר 'מדיטציה על פי הרמב"ם הדרך לנבואה'

    אהבתי

      1. אם רבינו הדרול אומר כך, מי אני שאתווכח.

        אכן דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב וניכרים דברי אמת.

        אהבתי

  19. לעניות דעתי, המנוגדת לדעתם של רוב המגיבים, זכותו של כל אדם לנכס לעצמו את המסורת שגדל בה ולפתח ולפרש אותה בהתאמה לצו מצפונו.
    זאת מטרתה של הרוחניות, לא? לעזור לנו לקחת אחריות על העולם ועל עצמנו? (ועל תרבותנו)?
    אבל אני מסכימה עם מי שכתב על הצורך בקוד אתי מפורט וברור.
    כשתלמיד בא ללמוד "מיניות מקודשת", "מדיטציה ותפילה", הוא חייב לבוא עם אמון עצום. וחשוב שלמורה יהיה ברור מעל לכל ספק גבול סמכותו. ושזה יהיה ברור גם לתלמיד אפילו אם הוא לא דרש זאת.
    אני אומרת זאת כאחת שכבר נתקלה מקרוב במורים רוחניים מדהימים עם בעיות שונות של גבולות. (ולא מצטערת על כך). אבל זה יהיה ממש מרענן להתקל בגישה שונה (-:

    אהבתי

    1. אולי זה זכות לנכס מסורת…שאלה מורכבת שאין לי תשובה עליה, אבל כאן מדובר בעסק מסחרי לכל דבר שמתיימר ואני מצטט:

      "לגשת אל מעיינות הנפש, אל הנביעה, אל המקור, ולתת בידיהם כלים ו"דליים טובים" כדי ולדלות משם מים חיים"

      מכאן: http://www.neviah.co.il/tabid/63/default.aspx

      מצד אחד, יש את חופש העיסוק והאמונה וזה עניינו של כל אדם. מצד שני אני לא מבין מדוע למהר וללתת במה ליחצנות של עסק עם הצהרות ויומרות שכאלה, דבר כזה לא הייתי מסכים שיקרה בבלוג שלי.

      אהבתי

  20. אוהד שלום .
    האם ישנה תוכנית המתאימה לסטודנטים (אבל יש להם קצת זמן פנוי) שלא גרים במרכז?
    אני מעוניין להשתלב, אבל ברמה מינורית, ואשמח לפרטים לגבי תוכניות הלימודים (לא הצלחתי דרך האתר)
    דבר שני – האם הלומדים במכללה יהיו קהילה, או חבורה רוחנית או שרק ישבו אחד על יד השני בשיעורים?
    דבר נוסף – האם כדי להרשם לקורסים צריך לשלם וכמה?
    תודה

    אהבתי

  21. אכן דיון מעניין
    סקרנות וחשדנות מתערבבים יחדיו…
    נראה לי שלא מעט מהמבקרים מעולם לא פגשו את אוהד.
    כאחד שלמד אצלו וקיבל המון ,אני יכול רק להודות לו.
    ולשמוח שיש אנשים כמוהו- צבעוניים,מעוררי סקרנות ושאלות,אמיצים והולכים בדרכם.
    גם אם הדרך שנויה במחלוקת,וגם אם (וכאשר) עושים טעויות מהם לומדים אחר כך.
    אוהד- המון בהצלחה עם נביעה…
    מי יתן ורוח האמת תנחה ותוביל אתכם.
    נועם

    אהבתי

  22. על פניו, על פי המאמר הזה נראה לי שהבחור הזה מבריק וכנראה מכיר טוב מאוד את היהדות ואני משער שגם זרמים אחרים.
    לעומת זאת, אם יש לו את "זה" מספיק בשביל להיות מורה רוחני, אין לי מושג. בהקשר זה אני מצטרף לשאלת האחריות של מרטין, מורה רוחני צריך לדעת לזהות מתי לספק לתלמיד את מה שהוא באמת זקוק לו, בייחוד כאשר הוא יגיע לשלבים כמו "הבעיטה הפנימית" ומכשולים רבים בדרך שעשויים ו – אם הלימוד הוא אמיתי, גם אכן יופיעו.
    על פי התגובות יש כאן הרבה קריאה כאילו מדובר בניו אייג', אז אם יש ניחוח כזה יש לי גם שאלה איך אפשר לזהות אם המוטיבציות של התלמידים נכונות, כי אחרת זה יפגע בכל הלימוד, לעניות דעתי.

    אהבתי

  23. מכללה, למה לא, הרי בעשור האחרון כל אחד שרוצה לעשות כמה גרושים פותח בארץ מכללה.
    כנראה שלאדון אזרחי נמאס לקבץ כל שבועיים כמה משתתפים לסדנאות ליצניות שלו בכל מיני מקומות מרוחקים ונידחים (פעם יבניאל, פעם ראש פינה) אז הוא החליט לשווק את מסריו השנונים בסיטונאות ולהמציא "תוכנית לימוד" ארוכת תווך.
    כמו שאר הפרוייקטים שלו גם הפעם זה לא יחזיק מעמד יותר משנתיים.

    אהבתי

    1. תגידו – למה הרוע הזה שנוטף פה?
      למה לטפטף כל כך הרבה ארס
      ציניות, לעג, זלזול, פוגענות, ושמחה לאיד???

      בלי קשר לאזרחי או לא אזרחי
      למה להיות כאלו?

      פשוט חבל
      הפוסט של תומר מעניין ואיכותי
      והתגובות מעידות על קהל קוראים שלא הייתי רוצה להיות חלק ממנו
      ורק שלא יתקיפו גם אותי
      אני הולכת מהר החוצה מפה
      שלום!

      אהבתי

  24. ועוד דבר שקלטתי כשקראתי את התגובות:
    נדמה לי שכל מי שכתב פה שמכיר את הבנאדם אזרחי – הודה לו מקרב לב וכתב עליו רק דברים טובים. ועל החוויות איתו גם.
    וכל מי שכתב נגדו – נראה שלא מכיר אותו ולא למד איתו.

    אז מה קרה לכם?
    די. עכשיו הולכת מפה באמת.

    אהבתי

  25. בזה רובנו הפסימיים מתעסקים, ישנם הרבה דברים נעימים, אבל כהכללה מורה שעל פניו נשמע כל כך אקלקטי ובעצם מייסד סןג של מסורת (טנטרית?) שמשתמשת בכלים עוצמתיים. חייבים לתהות אם יש שם כלים מאזנים מספיק חזקים. בשביל ללמד על פי ההבנה שלי לא מספיק להיות מתקדם או אפילו מאוד מתקדם בדברים מסוימים, יש עניין של מיומנות ואחריות והמניעים צריכים להיות טהורים לחלוטין.

    אהבתי

  26. אני מוכרח להצטרף לסטטיסטיקה של DNA…
    אני מכיר את אוהד אישית, ואני חושב שהוא אדם עמוק ומעורר.
    במיוחד אני רוצה להתייחס להערות שמוציאות את אוהד כמסוכן. הוא לא מסוכן!
    הוא מלמד, והוא רואה בזה שליחות, אבל שליחותו חשובה בעיניו כמו שליחותו של הסנדלר.
    אף אחד לא מוכרח לעשות כלום ולמעשה גם אין ממש תנאי קבלה לשום דבר שנעשה.
    כל אחד יכול ללכת ולבוא מכל סדנא או דבר אחר שנעשה לפי רצונו ויש דגש עצום על לקיחת אחריות אישית על החיים שלך בכללל ובסדנא בפרט.

    אהבתי

  27. שלום תומר,

    אינני מעוניין לקחת צד בוויכוח אודות אזרחי (על אף שאני חייב להודות שבמבט חטוף העניין לא נראה טוב, אבל ייתכן שמדובר פשוט ברטוריקה של הפוסט, שלאור ריבוי התגובות השליליות פה נראה שמאירה את אזרחי באור מפוקפק – אני אינני מכירו כלל), אבל הייתי מעוניין, אמנם באיחור מה, לציין לרעה את את הנימה שבה אתה משתמש בהתכתבות עם אברהם העברי מתאריך ה- 2.8 : "אתה על הגבול בין ביקורת לגיטימית להכפשה" , "ה"עובדה" שלך היא בעצם דיבה" , "הייתי מצפה ממך לשיקול דעת והתנסחות בזהירות" , "בוא נסכם שתחזור בך מההשוואה הפזיזה שלך בין אזרחי וטובלי" – ייתכן שלא התכוונת שהדברים יראו כך, אך מכאן הדברים נראים כמו איום מרומז. אינני מכיר את אוהד אזרחי ואת הגותו, וכמו כן אין לי מושג מי זה אברהם העברי, אני חיצוני לגמרי לדיון; מה שאני כן מכיר זה את ניסיונך המר עם טובלי (לפחות ממה שקראתי כאן), ולאור זאת נראה לי חשוב שתדע לפחות (בהנחה שהעניין לא מכוון) שאתה נשמע כאן כמו הצד הלא נכון.

    רועי

    אהבתי

  28. ראיתי את התגבות המקטרגות שחלקן ענייניות וחלקן סתם השמצות שלא מתאימות לערב תשעה באב…
    ברצוני לענות באופן יסודי על הטיעונים אחד לאחד. גילוי נאות, בשנה הבאה בסמסטר השני יש קורס שאני אמור ללמד בנביעה.
    הביקורת מתחלקת לחמש קטגוריות 1) פגאניות 2) חוסר קודים מוסריים 3) האשמה בפרנקיזם (אורגיה, חילופי זוגות וכו') 4) זו לא יהדות 5) זו כת.
    1) בנוגע לפגאניות, יש להבדיל בין רצון לחזור לאמונה של עובדי עבודה זרה בעולם ריבוי אלים לבין יכולתה של התודעה המיסטית האחדותית (תודעה שאין אפשרות בתגובה בבלוג להבהיר אותה) להעלות ניצוצות מתוך העולם הפגאני, שהיה מחובר לכוחות הטבע. מהלך זה איננו חידוש של אוהד. הרב קוק מדבר על שאיבת "קרני אור וניצוצות חיי קודש מפוזרים" גם "באמונות זרות וטמאות" (שמונה קבצים, ב', ז'. אגב, באורות הקודש זה צונזר). התרבות הפגאנית היא "עזיזה היא בהבלטת רשמי החיים, בחדירה אל היופי ואל העשירות הגוונית" (א', ת"ד) מאשר המונותיאיזם הרגיל. הופעת המונותיאיזם בעולם זה שתי צעדים קדימה וצעד אחד אחורה, מכיוון שבעקבותיו "נעשה מצב הדתות זו לזו במעמד של איבה חדה, שזהו חסרון מיוחד שלא היה דוגמתו בעולם האלילי" (קבצים מכתב יד קודשו ב', תשס"ח, עמ' נ').
    הרב קוק היה אורתודוכס ולכן יכולתו להעלות ניצוצות היתה מוגבלת. כמו כן, הוא היה אפולוגטי, וניסה למצוא לכל דבר אחיזה ביהדות. הוא היה חי בסתירה בין האהבה שלו לכל העולם ובין העולם ההלכתי שבו היה כבול: "ממקור החסד צריכה אהבת הבריות להתפרץ, לא בתור חק מצוה, כי אז תאבד חלקה היותר ברור מזהרה, כי אם בתור תנועה נפשית פנימית עזה. והיא צריכה לעמוד בנסיונות קשים מאד, לנצח סתירות רבות, המפוזרות כצורי מכשול, במאמרים בודדים, בשטחיותן של כמה הלכות" (שמונה קצבים, א, תקסג).דרכה של נביעה איננה בהונאה עצמית ופלפולי סרק, אלא מודעות למורכבות שיש בתרבות היהודית, שעל אף עושרה ועומקה יש בה פגמים, וישנם נושאים שליליים שהיא הביאה לעולם (קנאות דתית) וישנם נושאים שצריך ללמוד מבחוץ, מתוך העולם הפגאני, ולעכל אותם לתוך תודעה מונותאיסטית-מיסטית.
    2) חוסר קודים מוסריים. מן המעט שיצא לי להיות עם חברי נביעה, מצאתי רגישות מוסרית מאד גבוהה, לכל אדם וכל נפש חיה. במרחב הפרטי כל אחד חי את חייו, ישנם צמחונים ואוכלי בשר, אבל סעודות המתקיימות במרחב הציבורי הן על טהרת הצמחונות. זאת דוגמה לכך שהסוגיה המוסרית היא מאד מרכזית בנביעה, ולא מדובר במיסטיקה ואקסטזה שמנותקת מהעולם המוסרי.
    מי שכן נמצא בבעיה של קודים מוסריים זה העולם האורתודוכסי שלא מוכן לבקר את המסורת של עצמו (כגון דין מוות על הומוסקסואליים או דין 'לא תחיה כל נשמה' לשבעת העממים) ובעקבות כך מוציא מוטציות מוסריות פונדמנטליסטיות מסוכנות.

    אהבתי

  29. 3) מיניות. במסלול של לימודי אהבה ומיניות לא יהיו אורגיות או חילופי זוגות, כפי שאולי חלק מהמבקרים מפנטזים, אלא יצירת אלטרנטיבה בין היהדות האורתודוכסית לתרבות החילונית. האורתודוכסיה דוחה בצורה קיצונית כל דבר אירוטי שמחוץ למסגרת הנישואין (כגון 'קול באישה ערוה'). גם בנוגע למסגרת הנישואין ישנם קולות שונים ביהדות. דוקא הקולות הפחות סימפטיים הן אלה שנכנסו להלכה הנורמטיבית בשו"ע ("ישמש באימה וביראה, […] כמו שכפאו שד" או"ח, רמ, ט).
    מן הצד השני, בעולם החילוני ניתן למצוא הרבה פעמים ישנה מיניות וולגארית. בנביעה המטרה היא להכניס קדושה במיניות, בהשראת המקורות היהודיים במקרא (שיר השירים), במדרש ("זכו שכינה בינהם") ובקבלה, תוך כדי ביקורת על הצדדים השליליים שיש במסורת זו.4) הטיעון שזה לא יהדות. זה כבר עניין של זוית הראיה. ניתן להסתכל על המרכיבים השונים מהיהדות המסורתית שיש בנביעה ולטעון שזה לא יהדות וניתן להסתכל על המרכיבים הבאים מתוך היהדות שיילמדו בנביעה ולהגיד שזה כן יהדות. בכל מקרה, עולמי בנוי ממרכיבים שבאים מהיהדות ומחוצה לה, ומבחינה זאת אין לי בעיה להגיד שאני פחות יהודי מהיהודי במאה שערים, ועל זאת גאוותי. עולמי רחב יותר מעולמם של אלו ש"אין להם בעולמם אלא ארבע אמות של הלכה".
    אם מסתכלים על החברה הישראלית, נביעה הרבה יותר יהודית מרוב החילונים שהם עמי-ארצות וגם יותר מחלק מהחוגים החילוניים שעוסקים ב"יהדות כתרבות", שמדירים את עצמם מהרגש הדתי ומימד הקדוש.
    5) בנוגע לנושא הכיתתיות. אוהד עצמו מתנגד לכיתתיות ומדבר על החשיבות שיש לכל אינדיבידואל ועל הצורך בקולות השונים שצריכים להרכיב את החזון הכללי של נביעה. אפשר להמשיך ולהאשים את אוהד בכך, אבל זה דומה לקביעה של חוגים דתיים מסויימים שגם האתאיסט הוא מאמין. זה לא הוגן ולא מכבד…

    אהבתי

    1. סוף סוף מישהו שמנסה לענות לעניין! אז הנה תגובתי האחרונה בבלוג הזה (הבטחתי לא להגיב יותר, למנוע בעיות…):
      1) פגאניות – אני אחדד את הטיעון: אין היום פגאניות אמיתית בעולם – זה ברובו שטויות שנועדו למטרות מין, כסף וכו' (עיין בבלוג זה עצמו). פעם זה היה אמיתי, כי פעם היתה נוכחות אלהית (מתועדת) בכל תרבויות העולם – היום זה איננו. הפאתטיות בנסיון של "נביעה" הוא החלפת סיבה במסובב – קרי, אם שאול התנבא ונפל עירום, אז בואו ניפול עירומים, ואולי גם אנחנו נתנבא… (הדימוי של מרטין לעיל).
      אגב, הרב קוק עם כל הכבוד, אינו יכול להיות מקור להבנת הפגאניות – מה הוא ידע על זה? מה שקרא בספרי מחקר של המאה ה-18-19?
      2) מוסריות – נקודת כשל קשה. זה שהאנשים איתם נפגשת הם מוסריים, לא רלוונטי לחלוטין. הקמת תנועה מיסטית-כביכול הקוראת לפגאניות כזו או אחרת היא מסוכנת, ועלולה להוביל לתוצאות קשות, כמו שכתבו רונן ואחרים לפני כאן למעלה – נדרש לפחות קוד אתי ברור.
      אבל זה עניין טכני – העניין המהותי והאבסורדי כאן הוא, ש"נביעה" קוראת לחידוש "הנבואה" – הנביאים המתועדים ברצינות שיש לנו הם נביאי ישראל, והם עסקו במוסר (ואפילו מוסר לאומי!), לא במיסטיקה, ואני מקווה שלא צריך להאריך להוכיח את זה. אז אני מצפה שעיקר של "נביעה" תהיה פיתוח תורת מוסר חדשה, ולא העלאת גירה של כנעניות שאמאנית.
      3) מיניות -כזכור, הפגאניות כללה מעבר לעבודה זרה גם גילוי עריות (וגם שפיכות דמים, אגב) – הועלה פה חשש רציני האם "יחסי מין חופשיים בתוך הקהילה" (מתוך וויקיפדיה – אני מכוסה משפטית…) לא יובילו בדיוק לשם. ואין אפוטרופוס וכו', אפילו לא פרופסור מכובד כמוך. ואגב, גם כאן מעורב חוסר מוסריות, כי לפחות על פי נביאי ישראל (שלא לדבר על התורה עצמה), אחד העוונות החמורים ביותר הוא לקיחת אשת רעך (אלא אם מבטלים את מוסד הנישואין בכלל ואז אין אשת רעך…)
      4) זה לא יהדות – טוב, אין טעם להאריך. מי שמסוגל להכליל תנועה פגאנית כחלק מהיהדות, אז או שזו אפולוגטיקה, או סתם בערות – ואין לי כוח להגיב לא לזה ולא לזה.
      5) כיתתיות – בסדר, זו לא כת, אלא מוסד לימודי. מבחינתי גם חסידויות מסויימות הן כת. העיקר שיהיה אפשר להעביר ביקורת גם על ראש התנועה.
      6) שרלטנות אינטלקטואלית – זו נקודה שלהפתעתי לא התייחסת אליה, והלא אתה איש אקדמיה ותיק: הטיעונים הפסאודו-מקראיים-אקדמיים של אזרחי הם חוכא ואיטלולא, ואני מקווה שיש לך יושר אקדמי לפחות להודות בזה. מה היה רע פשוט לקרוא לפגאניות וכו' בלי לערב את התנ"ך בפרט ואת היהדות בכלל בצורה מעוותת ושטחית כ"כ? זו נקודת הזכות היחידה שיש לי ללמד על שי טובלי למשל – הוא מעולם לא טען שמשה רבינו למשל היה הבודהא מאוריון והוא יורש את מקומו…

      אהבתי

      1. אתה אומר שהוא לא רציני מבחינה אינטלקטואלית. אבל כמה אנשים די רציניים מבחינה אינטלקטואלית כנראה לא חושבים כמוך (תומר למשל, וגם אלחנן שאתה מתייחס אליו בכבוד, וראיתי שגם ד"ר אנקורי שאני מכבד מאד מלמד שם בנביעה )
        אזמה זה אומר?

        אני לא מכיר אותך, אבל נראה שאתה אדם דתי, "חרד" כמו שכתב פה מישהו למעלה, ושהמלחמה שלך נגד אזרחי היא "מלחמת קודש", וריח אינטלקטואלי חריף ממילא לא נודף ממנה.

        אהבתי

  30. אהבת חינם.
    אנחנו בעיצומה של מהפכה.
    מהפכה של תודעה.
    מהפכה של אהבה.
    מספיק לראות בכל דבר את האוייב שלנו…
    האלימות שמבצבצת פה בערוגות הגינה הזאת
    מוחקת את הניצוץ של אהבת חינם שהתכסה בשכבות בוץ ולכלוך כה עבים…

    אהבתי

  31. משה ענה ליהושע אשר קרא בהתרגשות שאלדד ומידד מתנבאים במחנה, כאשר נאצלה רוח נבואה ממשה ל 70 זקנים, מה אתה מקנא לי שאני נביא? הלואי וכל העם היו מתנבאים, הנביא רואה או שומע את האלוהות ממש, ולא משער קולות כשאר האנשים אשר שומעים רק את קולם הפנימי ואין הם יכולים בעצם להפריד בין הקולות, חווית הנבואה היא אובייקטיבית  הנבואה בעצם נתפסת כיכולת על אנושית, כדבר הנאצל מן האלוהות ופוקח את התודעה מאיר אותה, יש דרגות נבואה, משה היה נביא הנביאים אשר זכה ממש לדבר פנים מול פנים ולראות את האלהים מאחוריו,הנבואה ניתנה למשה כי היה ענו מכל אדם, לכן לא ביקש משה נבואה לכל ישראל אלא ענוה לכל ישראל, הנבואה אם כן היא לא תוסף לאגו וסוג של יכולת על אנושית, כדי להשיג נבואה חייבים ללמוד להיות בענוה. ענוה היא קודם השתוות הרוח הפנימית אל הלא נודע מבלי לעשות קרדום לחפור בה. לימוד מבני אדם המבינים את הדינמיקה הזו ואינם מבקשים ללמד זאת כדי להאדיר את הגאוה שלהם, התמסרות להווה, התבוננות ללא שפיטה קודמת, קשב, הרחבת ההתבוננות דרך אברי החישה, והשתחררות מההזדהות המידית מחשיבה אוטומטית דפוסית.  

    אהבתי

  32. קשה לשוחח עם אנשים שקופצים ומכפישים אדם בציבור על בסיס שמועות ששמעו.
    אוסף התגובות כאן לא נראה כמו שיחה, כי לא נראה שלמכפישים היורדים לגופו של אדם יש רצון להקשיב לדברים ש"עלולים" לשנות את תפיסת עולמם.
    אכן, למכפישים כאלה ראוי הכינוי "חרדים" – חרדים מן השונה, מן החדש, מן האחר.
    מאפיין בולט של היצירה העברית \ יהודית הוא התאמת הכתבים העתיקים למציאות העכשווית בכל דור ודור. התאמה שמטרתה לתת ולמצוא משמעות עכשווית, אישית ותרבותית, לטקסט העתיק.
    התאמה שמולידה יצירה מתחדשת.
    למיטב ידיעותי המועטות, זהו לא רק מאפיין חיצוני, אלא אף צווי פנימי עתיק יומין.
    לא ניתן לקיים את האקט הזה, והציווי הזה אם מכפישים לפני שמכירים, ודוחים לפני שמקשיבים.
    במיוחד ניכרת החרדה הגדולה של המכפישים לנוכח נושא המיניות.
    חרדים יקרים, נשאלות בימים האלה שאלות על מיניות שלא נשאלו בעבר. בוודאי לא באופן בו הן נשאלות כיום.
    התשובות שנתנו לאורך השנים בכתבים העתיקים, כפשוטן, לא עומדות בהתאמה לאורח החיים העכשווי. הקול היחיד שנשמע לאורך אלפי שנים הוא הקול הגברי. כיום, ברוך השם, שומעים גם את הנשים, ומסתבר שהן רואות קצת אחרת את הדברים מאשר ראו אותם הגברים שדיברו אל עצמם. גם הנישואין שקידשו את הקשר בין הגבר לאשה הם כבר לא מה שהיה פעם. כיום מתחתנים ומתגרשים כמעשה שבשגרה.
    שלא במפתיע, גם בנושא הקשר בין גברים לנשים נדרשת ההתאמה שמוצאת משמעות במלים העתיקות.
    הנסיון להתמודד עם המציאות על ידי כיסוי העיניים בספרי הקודש העתיקים, הוא נסיון מוכר וידוע, אבל איך לומר בעדינות… זה לא עובד. אף פעם לא עבד.
    קטונתי מלשפוט אם אוהד, חברי הטוב, מצליח למצוא את ההתאמה הזו, אבל אני יודע שהוא מחפש אותה בחרדת קודש, בכוונה להיטיב, מתוך אהבת אדם עמוקה, ואהבת התורה.
    ובכלל, במוסד החדש הזה, נביעה, פועלים אנשים נוספים ולא פראיירים בכלל, אז אולי מספיק עם הקשקושים המכוערים וחסרי הבסיס על "כת" שמטרתם לסתום פיות ולהבריח שומעים.

    אהבתי

    1. חכחתי בדעתי לגבי הסיפור הזה ותהיתי ותהיתי האם לא נעשה כאן משפט שדה נמהר למר אזרחי.
      בסופו של דבר הגעתי למסקנות הבאות.
      א. מכוח חופש הדת , זכותו של אדם לעבוד אלילים , אם הוא רוצה ואם נעשה הדבר מבחירתו החופשית. אפשר לגנות את המניפולציות שחשף אברם כדי ליצור מצג שווא של אלילות ביהדות , אבל זו כבר התקטננות צרת עין , בעולם שבו כתות נלעגות , צצות יש מאין באופן יומיומי.
      ב. זכותו של אדם גם למשוך אליו אנשים בפיפי שלהם. הוליווד עושה את זה שנים והוליווד היא לגיטימית. מה שמותר להוליווד מותר גם לאוהד אזרחי.
      ג. הליקוי הגדול והמשמעותי בתוכניותיו של מר אזרחי הוא באמריקניזציה, אותה ניתן למצוא רק בתת טקסט. אותה תפיסה שהכל סחיר והכל נגיש וסדנא מסויימת או קורס מסויים יכול להביא אדם להכרת האל של אליהו הנביא או של האדם הראשון, היא הפגם האמיתי שמשותף לאזרחי ולמכון לחקר קבלה וליהדות הריקונסטרוקטיבית ממנה אזרחי צמח , כל אלו תוצר של שעטנז בין דיסנילנד לבין קבלת האר"י ז"ל. אני לא מכיר מתלמידיו של אזרחי , למיטב ידיעתי , אבל די לי בהצצה באתר שלו , כדי לנחש באופן מושכל מי קהל הלקוחות הקבוע ומה אותו קהל מחפש .
      לא מדובר בכוונת זדון , דווקא , אלא יותר בזיהום ערכי – תפיסתי שמוביל להתדרדרות במדרון תלול אל בור ניו אייג'י הניזון מחולייתו.

      זו דעתי , הלוואי שהיא מוטעית .

      אהבתי

      1. "…הלוואי שהיא מוטעית"

        מדוע זה פגם מה שאתה מכנה המסחרה הזאת?
        האם אתה יכול להוכיח שמדובר בזיהום ערכי או שמא זו לא האמת המדברת מגרונך אלא פחדיך?
        אני חושב הפוך ממך בנושא זה ובנושאים אחרים. האם זה אומר שאתה צודק ואני טועה?
        מהו סולם הערכים שלך? מי קבע שזה הסולם הנכון ? חז"ל או אתה? מי קבע שיש בכלל סולם ערכים של נכון ולא נכון?

        אינני יכול להגיד על דעתך שהיא מוטעית , אבל באותה מידה היא גם איננה אמיתית(היא אמיתית רק לגביך).

        אהבתי

        1. אני מאוד סבלני ,מושון.
          אם אתה רוצה לשאול אותי שאלה , אנסה לענות לך.
          אם אתה רק רוצה להגיד לי "נו נו נו"
          אין מה.

          אהבתי

          1. יש לי קושי עקרוני בדרך בה אתה מציג את הדברים(דרך אגב הקושי הוא לא רק עם דעתך אלא גם עם רבים אחרים)
            תפיסתך שיש לך דעה מסויימת על משהו שאתה מגדיר כערכי היא טבעית ולגיטימית.
            אולם משתמע מדבריך שדעתך היא גם אמיתית דהיינו היא נכונה תמיד, אלא אם כן מישהו יוכיח אחרת.

            התפיסה הזו היא נחלתם של דתיים רבים שאני מכיר שמסתכלים על היהדות בתור האמת ועל כל שאר האנשים בתור
            כאלו שעדיין לא הבינו אותה.לשיטתם חילונים הם אנשים שעדיין לא מקיימים מצוות(ולא כאלו שלא מאמינים, כיוון
            שזה לא יכול להיות שלא יאמינו , שהרי הדת היא האמת).

            וממה שאני רואה בפוסטים הרבים כאן לגבי אוהד(שאגב אינני מכירו אישית כלל וכלל, אלא רק קראתי את מאמריו)
            הם נכתבו ע"י אנשים שמונעים ע"י התפיסה הזו בתת הכרה שלהם,וכל עולם החשיבה שלהם עובר דרך המשקפת
            שנקראת הדת היהודית ודרכה נעשית הפרשנות של טוב ורע של ערכי ולא ערכי.

            מה שאני מציע לך ולעוד רבים שהגיבו כאן בנוגע לעבודה זרה,גילוי עריות ועוד כהנה וכהנה תפיסות שבאות מתוך עולם
            היהדות.לנסות לצאת מהמשקפת הזו שנקראת הדת היהודית ולחשוב : האם גם אז מדובר בזיהום ערכי?
            האם סולם הערכים הוא שלי בלבד (אולי של עוד רבים אחרים)? אבל לא כזה שמחייב אחרים.
            לדעתי התשובה לשאלה זו היא סובייקטיבית כל אחד יכול להחליט מה נכון בשבילו.

            כך שלמעשה כל מי שדבר נגד אוהד מתוך טענה עניינית(מול טענות אישיות אין לי דרך להתמודד כיוון שאני לא מכירו)
            לשאול את השאלה הרלוונטית האם התורה וכל העולם שנלווה אליה הוא אמונה או אמת?

            רוב הטענות שראיתי כאן נגדו הן טענות שהייתי מגדירם למדניות פלפלניות כלומר נובעות ממקור טקסטואלי(התורה במקרה דנן)
            ורוב הטענות שראיתי בעדו באות ממקור חוויתי.

            ממה שהתרשמתי ממאמריו ומדבריו, למי שמקבל את תפיסת התורה כפי שציינתי קשה עד כמעט בלתי אפשרי
            להסכים עם דבריו וגם פלפולי למדנות לא יביאו לשום מקום(אולי יהיו כאלו שישתכנעו אולם על כל טענה בעד
            יהיה אפשר למצוא עשר טענות כנגד).

            נתפסתי לדבריך לא בשל תוכנם(כי מבחינתי התוכן ברוב הדעות שכנגד כאן וגם חלק מהדעות בעד הוא די דומה מבחינה תפיסתית – הכל
            פרשנויות ולמדנויות שמבוססות על אותן הנחות יסוד לגבי משמעות הדת היהודית ואמינותה) אלא בשל הסיפא
            שבדבריך ששלבה שני נושאים שלדידי הם המהות כאן: "זוהי דעתי" – מהי הדעה של כל פרט
            "הלוואי שהיא מוטעית" – כלומר: כרגע מבחינתך זוהי אמת.ומהי האמת? והאם יש בכלל קשר
            בין דעה לאמת?

            אם אהפוך את דברי לשאלה אנסח זאת כך עבורך:
            לשיטתי דבריו הם זיהום ערכי רק במידה ואני מאמין שתורה ודברי חז"ל הם אמת.במידה ולא –
            אפשר להגיד שזהו זיהום ערכי אך זוהי רק דעה ולעולם לא אמת(אפשר למצוא פלפולים למדניים למה כן ולמה לא ואין לדבר סוף).

            האם תוכל להוכיח שהתורה היא אמת עבורי?

            Liked by 1 person

            1. נתחיל מהסוף, למיטב ידיעתי אני לא אוכל להוכיח שהתורה היא אמת עבורך , אלא אם כן מצויים בי כוחות מיסטיים שעליהם איני יודע.

              לגבי ההתחלה , אבשר לך שהמציאות מאוד מורכבת.
              כל כך מורכבת שהיא מכילה מישורים שונים ומקבילים של מורכבויות, כמו שטיח רב קומתי.
              אדם יכול לא להבין בכלום.
              אדם יכול להבין מעט בכמה מישורים.
              אדם יכול להבין הרבה מאוד במישור מסויים והידע הזה יטפח בו את האשליה שרק המישור שהוא מבין בו קיים או חשוב.
              הבנה מלאה , היא דבר שנמצא מעל כוחותיו של בן אנוש.
              עם כל זה , ישנה אמת אחת , ישנה מציאות אמיתית חד משמעית , אלא שהיא מאוד מאוד מסובכת להגדרה.
              כיוון שהיא מסובכת , אנשים מנסים לסדר אותה ולעגל אותה , כדי שיהיה להם קל להתמודד. הם יוצרים לעצמם דפוסי מחשבה אוטומטיים , שחוסכים להם התעסקות עם המציאות הרב צורתית.
              לדפוסי המחשבה האלו , ניתן לקרוא "קליפות" , הם מכסים על האמת ולכך נוצרו.
              גם האמריקניזם של אוהד אזרחי , הוא סוג של קליפה.
              מה הוא אומר ? אתם רוצים להבין בשדים ? קחו קורס שמאני , אתם רוצים להבין בנירוואנה ? קחו קורס מדיטציה בודהיסטית , אתם רוצים להבין בנבואה? קחו את הקורס הזה והזה.
              ככה גם המכון לחקר הקבלה עובד.
              שלא תבין אותי לא נכון, אני לא מדבר בכלל על תוכן הקורסים . אני אוהב קורסים ואני הולך , אבל הרעיון מאחורי הקורסים האלו הוא קליפתי ואם אתה משתעבד לו אתה משתעבד לתפיסת הקליפה , שכל מהותה הוא להפריד בינך ובין האמת.
              אז איך שוברים את הקליפה הזו?
              הכי נכון והכי טיבעי , זה בכוח צדיק האמת.
              ברגע שאתה בא במגע עם צדיק , עם אדם שחווה את האמת , כבר אי אפשר לעבוד עליך. אתה יודע שיש אמת ואתה כבר לא רודף אחרי אשליות.
              מה שתעשה אחר כך , הוא כבר נתון לבחירתך , כיוון שאתה חופשי ואתה כבר מסוגל לבחור.
              אתה יכול לקורס של אוהד , או לקורס פילאטיס או ללכת לקולנוע, מה שקרוב ללבך.
              האמת משחררת.

              אהבתי

              1. דרול אני לא מכיר אותך כלל. רק מקריאת דבריך כאן. אז סליחה אם אני טועה. אבל ההרגשה שלי היא שהיכולת שלך להתחבר אל מה שאתה קורא צדיק האמת מתרחשת כשהנל כבר בר מינן. אם רבי נחמן היה חי ליידך, בשר ודם, אני חושב שלא היית חוסך שבטך ממנו. ממש כמו מאזרחי. אלא שאזרחי עוד חי. אחרי מותו יהיו שיגידו שהוא היה צדיק האמת. ואנשים כמוך יתלהבו מזה אם רק התלמידים שלו ירשמו את תולדותיו ומעשיו באופן בו כתבו על רבי נחמן.
                אני מרגיש מהכותבים פה שמכירים את אזרחי שהוא עושה עבורם את מה שצדיק האמת אמור להבנתי לעשות: לחבר לקדושה , לאלהים, לגעגוע רוחני, ולגרום להם לזכור שהוא עצמו אינו אלא בשר ודם ושלא יעריצו אותו יתר על המידה.

                אהבתי

                1. בדבר אחד אתה צודק , בזה שאתה טועה בי.
                  אין לי חיבה מיוחדת לצדיקים מתים וברזומה הרוחני שלי שכולל עשרים ומשהו שנים של פעילות אינטסיבית , תמצא הרבה מורים חיים מאוד.
                  אם תשווה את אזרחי לרבי נחמן או למשה רבינו או למהאווירה , זה לא ישנה את דעתי עליו , דעה שמתבססת על חוש ריח מלוטש ומנוסה.

                  אהבתי

                  1. חוש ריח מלוטש ומנוסה שבמשך עשרים ומשהו שנים החליף מורים כמו גרביים. נראה לי דרול שאתה עוד רוחני ברופי, תמיד בחיפוש אחרי ההתרגשות הרוחנית הבאה, תמיד עסוק בהשוואה בין מורים ותמיד בטוח לגמרי ביוהרה אדירה שרק המורה שלו הוא צדיק האמת. אז פעם היית אושואיסט והיום אתה ברסלבר – ביג דיל. השינוי אצלך הוא חיצוני בלבד.

                    אהבתי

              2. זו הפעם הראשונה בחיים שאני כותב תגובה באינטרנט אז אני קצת מתרגש.
                אני חושב שמה שאמר דרול על כך שמי שבא במגע עם צדיק כבר אי אפשר לעבוד עליו,
                זו אמירה אמתית ונכונה שניתן להבינה רק ע"י מגע עם צדיק. אין בטענה זו הגיון אבל היא נכונה.
                אני משער שדרול בא במגע עם צדיק וזה נראה לי דבר נדיר ומעניין.
                במידה ואני צודק אשמח לשמוע ממך.

                Liked by 1 person

  33. אני מציע פה עדות אופי והצעה לפרספקטיבה לראיית העשייה של התחדשות יהודית בישראל
    אני מכיר את אוהד אזרחי שנים רבות (13 ליתר דיוק). יש לנו יחסי ידידות. זכיתי להשתתף במספר סדנאות שהעביר וחגגתי איתו מספר חגים. אין אני בוחן כליות ולב ועם זאת אני יכול להעיד שלמיטב חוויתי כוונותיו כנות.
    אני חושב שרבים בארץ מחפשים את הנשגב והנעלה את היפה והאמיתי. אוהד יצר מסגרות שבהן היתה לי הזדמנות לגעת לרגע במימד הנעלה של מציאות חיי. הרגעים הלה בתוך מסגרת של שיח יהודי בישראל הן מה שחידשו את הקשר שלי ליהדות ולישראליות אחרי תקופת גלות רוחנית ומעשית
    למען האמת היו גם רגעים סתמיים נטולי השראה או עומק באירועים בהם השתתפתי בהנחיתו.
    למיטב הבנתי באותו אופן שבו אנחנו חווים אחרים כך אנחנו לומדים על הרוח -בגוף שלישי שני וראשון. כל אחת מהפרספקטיבות הללו היא אמיתית אבל חלקית.ֿ
    יש לי הרושם שרבים מהמבקרים פה כותבים בגוף שלישי על מושגים מופשטים (הפאגניות, תורת ישראל וכולי) על רוחניות יהדות וכולי . אחרים מכפישים את אוהד עצמו ומעמידים את עצמם כמגיני הדור מפני סכנות רוחניות או כמציליו של תומר פרסיקו ממשיח שקר.
    אם אין לכם ענין בשאלות שמעסיקות את אוהד ואחרים בעולם היהודי אל תבואו ללמוד בנביעה. זו לו המסגרת בשבילכם .
    ההשמצות מאנשים שמעולם לא פגשו את אוהד הן לשון הרע.
    אוהד מסמל בעיני את מחלקת המחקר של היהדות. לא כל מה שהוא וכמוהו עושים יצליח אבל בלעדי החידושים הללו המפעלים היהודי והציוני יכרעו תחת נטל המוכר והידוע ויאבדו את יכולתם להיענות לקריאה של אל חי וקיים.
    נחשון כרמי

    אהבתי

  34. אחרי תשעה באב, כמה דברים נכנסים לפרספקטיבה, מבחינתי לפחות.
    הפוסטים של תומר בנושאי יהדות\ישראליות קרובים לליבי, ומכיוון שאני מרגיש בדעת מיעוט לגבי השאלה מהי בכלל יהדות, אז כמו כל מיעוט – אני נזעק להגן על "עיקרי האמונה" (שהרי ברור שאני צודק, לא? :)
    אלא שפורמט של תגובות ל… מחייב אותך להיות קצר וחד, ולמעשה גורם לך בסוף להתעסק כל הזמן בשלילה במקום בחיוב – והפוסט הזה הוא דוגמה קלאסית (ולמען האמת, הוא גם גרם לי ל"משבר אמון" עם בעל הבלוג, אשר נאה דורש נחרצות כנגד תופעות שונות, אבל לא נאה מקיים כשמדובר במיזם שנוי-מאוד-במחלוקת כגון זה).
    בקיצור, בזמן אחר הייתי שמח "להשיב מלחמה שערה" למגיבים על דבריי, אבל זה כמובן לא נגמר, והבלוג הזה מטבעו עוסק בעיקר בשלילה וביקורת, ואני מנסה להיגמל…
    אז מי שלא יכול בלעדיי (דרול? :), מדי פעם אני כותב ב:
    http://70panim.org.il/ivri
    שזה באמת "תיקון" בשבילי (שבעים פנים!), ואולי הקלישאה הנדושה של "בזכות אהבת חינם" וכו' תצליח להשפיע גם עלי בסופו של דבר.
    וכמובן תודה לתומר (איתו יש לי "תוכחה גלויה ואהבה מסותרת") שבצילו ישבתי, ושאיפשר לי להתבטא פה – ובסופו של דבר כולנו שואפים לתיקון עולם, והלוואי ונצליח ולו במשהו.

    אהבתי

  35. עדות אופי נוספת
    אוהד יקר לי מאוד כאדם וכחבר,ואני מכנה את עצמי תלמידתו ואותו רבי לרוחניות עברית.
    אני מוסיפה לדבריו של נחשון משלי , אודות חוויה עמוקה של חיבור בלתי אמצעי לאחדות הגדולה בארועים בהם השתתפתי בהם הנחה או השתתף, שהתוו לי דרך למציאת דרכי האישית לעבודת השם יתברך. אני מדגישה דרכי האישית.
    אני מודה לו מעומק לבי על שיעוריו בהם השתתפתי שהעמיקו אצלי הן ידע ביהדות ובעבריות והן חווייה דתית של נוכחות נשגבת בחיי.השילוב המופלא בין המקורות העבריים של תפילה והגות הנשענים על ידע מעמיק ובין תרבות חיה של חוויה אקסטטית דרך שירה, נגינה, יצירה אומנותית וחיבור לטבע יצרו אצלי את החיבור הנכסף. אני זוקפת לזכותו את שיבתי אל האמונה בנוכחות הוויה קדושה בחיי (בפשטות ניתן לכנות את זה אמונה באלוהים) . אני פוגשת מחפשי דרך רבים שכמהים לחיבור הזה ולא מוצאים אותו בדרכים היהודיות המסורתיות,שלא נותנות מענה צרכים הרוחניים של בני הדור הזה. על כן אני מברכת על הקמת נביעה ומאחלת למבקשי הדרך האחרת, הלא מסורתית, למצוא שם את דרכם,או ליתר דיוק לחפש שם את דרכם, להתנסות, לחוות ולחקור.
    הלימוד שלו ושל זוגתו דואן בנושא אהבה, זוגיות ומיניות מקודשת שינו ,העצימו והעשירו את חיי האהבה שלי עם בן זוגי ועל כך יבורכו .תקוותי שהלימוד שלהם יגדל וירווה צמאונם של אנשים רבים למציאת אמת במערכות היחסים שלהם.
    ויחד עם זאת לא עם כל דרכיו אני מסכימה ולא כל מילה שלו בסלע עבורי, ואני יכולה להגיד לו את זה ישירות ובשקיפות והוא יודע גם להודות כשהוא טועה וגם לבקש סליחה. הוא איננו גורו במובן המקובל, אך בהחלט מורה רוחני גדול.
    וגם אני חושבת שצריך ליצור קוד אתי ברור כדי לייצר מיכל בטוח שימנע פגיעה בתלמידים מתוך תום לב או טעויות אנושיות, משום העיסוק בעניינים כה עמוקים, רגישים ונפיצים- אך בעלי פוטנציאל ליצירת שינוי תודעתי עמוק.

    אני מאחלת מעומק ליבי הצלחה לנביעה . האנשים העוסקים במלאכה כולם בעלי שיעור קומה, רואים שליחות במלאכתם ועוסקים בתיקון עולם.

    דריה פלג

    אהבתי

  36. שלום לכולם.
    ליבי נחמץ בכאב על ההשמצות חסרות ההיכרות האישית.
    יחד עם זאת יש בי חמלה כלפיהן. לפני שהיכרתי את אוהד, גם אני כיסיתי את מוחי ופי באמונות נחרצות לגבי מה ואיך יהיה להיות בחברתו, ואף הרחבתי בדמיוני הפרוע – איך יהיה להיות בחברת האנשים הקרובים לו. מתוך שמועות לא נכונות.
    בדרך כלל אני נוטה לבחון אנשים שעתידים להתחבר עם חיי ולעשות להם "מבחנים פנימיים" כדי שיהיו ראויים באמוני ובנדיבות ליבי.
    במהלך 4 השנים האחרונות בהם היכרתי את אוהד בהרבה סוגי חוויות,
    אני רואה את בן – האנוש שבו. חלילה לא לוקחת כל מילה שלו כאמת קדושה.
    אני אוהבת ומעריכה אותו כחבר, כמורה, כשותף, כאורח, כמארח, כמאחד לבבות.
    יש לו כמות ידע עצומה. למזלם הרב של תלמידיו, הוא היה מספיק יסודי כדי להתעמק בדרך אחת (ולקבל על כך הערכה רבה, גם בקרב החוגים החרדים ששהה בהם),
    וגם פתוח מספיק כדי ללמוד ולהכיר דרכים אחרות. עושר הידע שלו, מאפשר לאלו המחפשים להתפלפל ולהתעמק לצעוד לצידו שנים ארוכות ולמצוא עוד ועוד אתגרים אינטלקטואלים לעצמם.
    יש לו לב רחב – ראיתי אותו אוהב ופתוח אנשים מכל סוגי הדתות והמינים, פותח את ביתו לפניהם וחולק איתם את מה שיש לו.
    יש בו יצירתיות נפלאה – שמאפשרת לו לא להישאר רק בצד האינטלקטואלי, אלא להפיח רוח חיים ביצירות שלו, דרך ציור, נגינה ושירה, צילום. הרבה מחבריו הקרובים הם אמנים מוכשרים ומגוונים ביותר. חוויה משמחת מאד – כאשר הם חוברים יחד וכל אחד מביא את העושר הפנימי שלו, לכדי יצירה משותפת של תיאטרון, ריקוד, מוסיקה, יופי, צבעים וצורות.
    יש בו מספיק ענווה לישון ברחובות כדי להרגיש את החוויה של אלו שחיים כך ביום ביום, ומספיק אהבה וחיות כדי ליהנות גם מהצד הנהנתני של החיים.
    מנהיגים רוחניים מהעולם נותנים הערכה רבה לאוהד ולדרכו. הם מזהים בו אח ושותף לדרך לעולם טוב יותר. הם מזהים בו מעצמם.
    אוהד חיתן בארץ זוגות אוהבים רבים, כולל אותי ואת בעלי האהוב. תהליך ההכנה לחתונה מאפשר העמקה של הקשר וכוונת איחוד הנישואין, כך ששני בני הזוג מגיעים לשער של המשך חייהם מוכנים ונוכחים ובוחרים באמת.
    אוהד מעצים קבוצות של גברים רבים בארץ, למציאת הקול האישי הייחודי שלהם, להגברת כח החיים שלהם ויכולת מציאת מקומם ומתנתם האמיתית.
    יצא לי להכיר את אוהד ואשתו דון, גם כאורחים שלנו במהלך שהותינו בחו"ל. כשמישהו מתארח בביתך, אתה רואה הרבה ניואנסים קטנים. אני ראיתי הכרת תודה, ויכולת חלימה ויצירה, והתפעמות מהטבע ומהאנשים.
    אני רואה אותו לעיתים קרובות מעניק לזוגתו הרבה אהבה, כבוד ותשומת לב ושמחה.
    אני רואה אותו אבא טוב ומעצים לבנו המקסים. אחד הנערים העשירים נפשית ושכלית שהיכרתי.
    וכדי להסיר ספק – אני לא מעריצה את אוהד, וכאמור, לא רואה את מעשיו בהאדרה.
    כמו כל בן אנוש, אני רואה גם דברים שאני לא מסכימה איתם, ויכולה לעמוד מולו ולהביע את דעתי השונה משלו, או לבחור להציב את גבולותיי כרצוני. כך גם חבריו ותלמידיו.
    החוויה שלי היא שאוהד נותן הרבה מאד כבוד לגבולות של אחרים ולחופש הבחירה.
    וזה חשוב לי מאד.
    ולסיום, חברו לאוהד מורים נפלאים ומקצועיים מאד. כל אחד בתחומו. הם, שמכירים את דרכו המקצועית, וחלקם חברים שנים ארוכות, בחרו להצטרף לחזון הזה שביקש שער לתודעתו של אוהד, על מנת להיטיב עם העולם הזה. לאפשר לתלמידים למצוא את קולם האישי, ולצייד אותם בכלים שמחברים אותם למקום הזה ולזמן הזה, ולא רק במחוזות אחרים.
    אני רואה בזה משהו מבורך.
    ברכות ואהבה לכולכם.
    הילה

    אהבתי

  37. אין אפשרות לדת ולאומניות ללא קשר ישיר לתושב״ע ולמצוות אתם פשוט הוזים ומלאי דימיונות

    אהבתי

  38. פשוט קוראים דברים של גדולי עולם ובגלל התאוות המיניות שלהם מעוותים אותם חושבים שע״י סמים וארוטיקה אפשר לייצוא את האני הפנימי ור״ל גם להגיע לנהריה פשוט ריקנות וזוהמה פנימית.
    רפואה שלמה!

    אהבתי

כתוב תגובה למושון לבטל