גילויים חדשים על חייו, תשוקותיו ושאיפותיו של ר' נחמן מברסלב

141025b אפשר רק לקנא בעמדה שתפס לעצמו צבי מרק בשדה מחקר היהדות של ימינו. בתקופה שחסידות ברסלב פורצת למרכז הבמה (תרבותית, טקסטואלית, רוחנית, מוזיקלית), הוא היום המומחה לתורתו וחייו של ר' נחמן. ספרו הראשון, מיסטיקה ושיגעון ביצירתו של ר' נחמן מברסלב (עם עובד ומכון הרטמן, תשס"ד), שהיה מבוסס על עבודת הדוקטורט שלו, פרץ דרכים בחקר היסוד המיסטי בתורת ר' נחמן (מרק הראה שלר' נחמן צד מיסטי מובהק, ולא אקזיסטנציאליסטי בעיקרו, כפי שהראו מחקרים קודמים) והראה את אופניה השונים (דמיון, ניגון, סיפור, בכי) ואופייה האקסטטי. ספרו השני, מגילת סתרים: חזונו המשיחי הסודי של ר' נחמן מברסלב (בר אילן, תשס"ו) חשף לראשונה טקסט ברסלבי סודי שמתאר את חזונו המשיחי של ר' נחמן, חזון שבמרכזו משיח אוניברסלי ואוהב-גויים (כתבתי על הספר אז להארץ).

לפני כחודש יצא ספרו השלישי של מרק על ר' נחמן: התגלות ותיקון: בכתביו הגלויים והסודיים של ר' נחמן מברסלב (מאגנס), ואפשר לומר שהוא מכנס בין עמודיו מרכיבים משני ספריו הקודמים, שכן מרק מתאר כאן עוד נדבכים מהעולם המיסטי של ר' נחמן, וכן חושף טקסט מסתורי שהיה נצור עד כה בכתב-יד. הספר עצמו, שארבעה מתוך תשעת הפרקים שלו הופיעו כמאמרים בעבר, נע בין שני קטבים, כפי שניתן להבין משמו: ההתגלויות המיסטיות של ר' נחמן מחד גיסא, ויוזמות התיקון הקבליות שלו מאידך. ברשימה הזאת אני רוצה לסרטט כיוון מעניין שעולה מתוך הספר בקשר למיסטיקה של ר' נחמן.*

התיקון למקרה לילה והתיקון הכללי – ילכו שניים ממש יחדיו

לאורך הספר מסרטט מרק את דמותו המיסטית-משיחית של ר' נחמן. מה שאני רוצה להתעקב עליו תחילה הוא אחד הדברים שר' נחמן נודע בהם ביותר, והוא עניין ה"תיקונים" השונים שהוא פיתח (או גילה). מרק כותב על ריטואלים שונים שר' נחמן חידש ולעיתים לאחר מכן ביטל. כך למשל, אמירת וידויי בפני הצדיק, או צומות ותעניות אישיות לחסידים, ננהגו בתחילת דרכו של ר' נחמן כצדיק, ואחר כך בוטלו. מנהגים אחרים, כתיקון לקרי לילה, התיקון הכללי, והעלייה לקברו באומן נשארו איתנו עד היום, ואף הפכו פופולריים ביותר, הרבה מעבר לגבולות חסידות ברסלב.

לאלו האחרונים מקדיש מרק עמודים רבים בספרו. הוא מסביר איך שלושת התיקונים הנבדלים האלו, אותם פיתח ר' נחמן בצורה נפרדת, הפכו אחרי מותו של ר' נחמן לתיקון אחד כולל ומעורבב, כפי שמכיר אותו כל מי שהיה באומן בראש השנה.

למעשה הדברים אפילו מורכבים יותר: בתורה "בקרוב עלי מרעים" (ליקוטי מוהר"ן קמא לו), שנאמרה לפני שר' נחמן הורה לעלות לקברו וגם לפני הוראת התיקון למקרה לילה, אנו מוצאים לראשונה את המונח "התיקון הכללי". שם העניין מתייחס לתיקון "תאוות הניאוף", שהיא על פי ר' נחמן (על פי מרק) "התאווה האירוטית בכללה", ומוסבר בתורה זו ש"מי שמשבר התאווה הזאת, אזי יכול בקל לשבר כל התאוות." התיקון כאן בכלל קשור לעצימת העיניים בעת קריאת שמע.

התיקון להוצאת זרע לבטלה בעת שינה הגיע בכלל מאוחר יותר. ר' נחמן חולק בו חד משמעית על מה שכתוב בזוהר, כאילו על חטא זה אי אפשר לעשות תשובה, ומציע אמצעי לאותה תשובה. מרק מסביר כיצד התיקון הזה עצמו התגבש בשלבים שונים, ובתחילה כלל טבילה במקווה, ואמירת עשרה פרקי תהילים בכוונה מסויימת – כל זה ביום שבו אירע המקרה. בראשית היה גם מדובר באמירת עשרה פרקי תהילים כלשהם (בשנת תקס"ה), עד שלבסוף (בשנת תק"ע) נתן ר' נחמן את הרשימה המדוייקת של הפרקים.

ואז,

כחמש שנים לאחר ייסוד התיקון למקרה לילה, וכחצי שנה לפני פטירתו, עיצב ר' נחמן ריטואל חדש עבור חסידיו, ריטואל המיועד לתקופה שלאחר הסתלקותו. עיקרו של הריטואל הוא העלייה לקברו של ר' נחמן, ומרכיביו הנוספים הם אמירת עשרה פרקי תהילים ומתן פרוטה לצדקה. לאלו צריכה להתלוות קבלה שמקבל האדם על עצמו שלא ישוב עוד לעולם לאיוולתו. על תיקון זה, העלייה על קברו, אמר ר' נחמן שאף הוא יכול לשמש כתיקון כללי שיתקן את כלל עוונותיו של האדם. (עמ' 117)

כלומר יש לנו כאן (1) דיבורים על תיקון "תאוות הניאוף" שהוא מעין תיקון כללי, כי זו התאווה השורשית והכללית, אחרי זה (2) תיקון ספציפי למקרה לילה, ולבסוף (3) תיקון כללי שכולל עליה לציון הקדוש באומן, תהילים, צדקה ותשובה.

מרק מלווה את תהליך התגבשותם והתערבבותם של התיקונים בתורות שונות שנאמרו מפי ר' נחמן, ולא אכנס לפרטים. העניין המשמעותי הוא ש"חוסר הבהירות הקיים בנוסח הדברים, יצר הבנה מוטעית שדברי ר' נחמן כאן [שיחות הר"ן, קמא, קפ] מבטאים זהות בין התיקון למקרה לילה לבין התיקון הכללי." (עמ' 144)

כלומר דבריו של ר' נחמן לא הובנו נכונה, ומאז נחשב התיקון למקרה לילה (כלומר קריאת העשרה פרקי תהילים) לתיקון הכללי (זה עם העלייה לאומן), זאת למרות שניתן לקבוע בבירור, קובע מרק, שרק על העלייה לקברו, ורק על זה, הכריז ר' נחמן ש"הוא התיקון הכללי" (עמ' 148). עד כדי כך הגיע הדבר, שכיום גם רבנים ברסלבים גדולים (מרק מביא משיחותיו עם הרב אליעזר ברלנד והרב אליעזר קעניג) מתעקשים שאמירת עשר פרקי התהילים "יעליה ותקפה גם לעוונות ופגמים אחרים, ולא רק למקרה לילה." (עמ' 261).

לא זאת אף זאת: כיום חוברות המכילות את הפרקים הללו, תחת הכותרת "התיקון הכללי" כמובן, משמשות כקמעות שלהן "השפעה סגולית העוזרת ומועילה לאלו הנושאים אותן אף אם אין אומרים את עשרת פרקי התהלים" (עמ' 263). התיקונים, בין אם כטקסים ובין אם כקמעות, הפכו פופולרים ביותר, ועל פי מרק למעשה "לא ניתן להפריד בין ההתפתחויות האחרונות בתחום התיקונים לבין הפריחה הגדולה שחסידות ברסלב שרויה בה בעשרות השנים האחרונות." (עמ' 253)

נסכם: תיקון לפליטת זרע תוך כדי שינה, הפך, תוך בלבול עם תיקון אחר (וייתכן, אני מעריך, תחת ההנחה שהתשוקה המינית היא הגדולה והבסיסית ביותר, הנחה שבאה לידי ביטוי בתיקון "תאוות ניאוף" לעיל) לתיקון כללי לכל העוונות והחטאים. התיקון המיני הפך ליסוד, וממנו נמשך הכל. השלב הבא הוא כאשר התיקון הכללי הפך מטקס לטליסמן, מפרפורמנס לפטיש.

ר' נחמן כצדיק יסוד עולם – התיקון הכללי כמפעל חייו

כל מי שאי פעם קרא בספרי ר' נחמן היה יכול לראות בנקל את ההתעסקות התכופה שלו בעיניני מין (ותשוקה בכלל). ואכן, כפי שמרק ממשיך ומגלה בספרו, היה לר' נחמן עניין מיוחד במין ובתיקון מיני, עניין שהקיף את כל מסלול חייו, מצעירותו ועד מותו.

באחד הפרקים המרתקים ביותר בספר חושף מרק טקסט לא מוכר שמספר על פיתוי מיני שר' נחמן עמד בו. לא אביא את כל הטקסט כמובן, אולם הרי עיקריו: הדבר קרה בצעירותו, אחרי חתונתו, כלומר כשהיה לפחות בן 14 ולפני שמלאו לו 18. בעת שביקר בבית הוריו במז'יבוז', הגיעה לארוחה שם אשה אחת, שכל כך נפעמה מיופיו וכל כך "הבעיר יצר הרע תאוותה בקרבה עד שהעיזה פניה ותאמר לו לכה ונתעלסה באהבים". ר' נחמן הצעיר נבהל מאוד ומיד יצא מהבית, שכר עגלה והתחיל לנסוע חזרה אל ביתו, תוך שאותה אישה רצה אחרי העגלה ומנסה לתפתותו.

העמידה בפיתוי הזה היוותה עבור ר' נחמן מעין טקס חניכה. על פי מרק "יש מקום להניח, שלהתנסות זאת היה מקום חשוב בעיצוב תודעתו העצמית של ר' נחמן כצדיק, ובמיוחד כצדיק בחינת משיח בן יוסף, שכן אף הוא כיוסף הצדיק התגבר על הפיתוי והתאווה המינית." (עמ' 168). אולם ר' נחמן התעלה אף יותר מיוסף, שכן על פי המדרש יוסף, למרות שלא קיים יחסי מין עם אשת פוטיפר, פלט את זרעו, ואילו ר' נחמן אף בזה לא חטא. על כן

הטענה בדבר ההתאמה והזיקה בין תודעתו העצמית של ר' נחמן כצדיק שעמד בכל הניסיונות והפיתויים המיניים לבין התיקונים הנוגעים לתיקון הברית והתאווה הכללית שייסד, וכן הטענה שישנה זיקה בין שבירת התאווה המינית באופן שלא היה כמוהו לבין ההישגים של ר' נחמן בהתגלות התורה באופן חסר תקדים, עלו ופותחו בקרב חסידי ברסלב להשקפה כוללת על מעמדו של ר' נחמן כצדיק כל הדורות, ועל חשיבותם הקריטית של התיקונים שתיקן לגאולת ישראל ולגאולת העולם כולו. (עמ' 173)

כלומר ר' נחמן מצטייר כאן כדמות משיחית מובהקת, המסוגלת לתקן את כל העולם כולו, וזאת על ידי כך שעמד בפיתויים מיניים שונים, ועל כן זכה להתגלויות אלוהיות שחשפו בפניו צדדים לא מוכרים לפנים של התורה. ועוד: מרק מסביר איך ר' נחמן למעשה דאג בכוונה להעמיד עצמו בניסיונות מפני שהיה בטוח שאין דרך אחרת להגיע להישגים רוחניים ומשיחיים עליונים. על פי מרק

הניסיון בעיני ר' נחמן אינו הכרח אשר לא יגונה אלא דרך שמחוייב אדם לעבור אם ברצונו להגיע אל הקדושה ואל התגלות התורה. […] גם דרכו שלו עברה בקליפת הניסיונות כשלב הכרחי על מנת שיוכל להגיע ליעד של התגלות התורה, יעד שר' נחמן אכן חש שזכה לו באופן המלא ביותר והגבוה ביותר האפשרי. […] בשל כך הוא ראה את עצמו ראוי לייסד ולגלות את תיקוני הברית באופן מלא ומושלם שטרם היה כמותו מאז ומעולם. (עמ' 278)

ר' נחמן, אם כן, מתעלה על המין כדי להשקיף עליו מלמעלה – ומנקודת מבט (אלוהית) זו לייסד תיקונים לשאר בני האדם.**

וכאן אנחנו מגיעים לשיא שיאה של הדרמה הברסלבית: ר' נחמן, כצדיק האמת, מבקש לתקן את חטאו של יוסף הצדיק, חטא השחתת הזרע בסיפור אשת פוטיפר, חטא שכידוע גרם למותם על קידוש השם של "עשרת הרוגי מלכות":

שאיפתו של ר' נחמן למות על קידוש השם מובנת עתה על רקע תודעתו העצמית כצדיק שמוטל עליו לתקן את פגם הברית בשלמות, פגם שנוצר מעשר טיפות יוסף שרק מיתה על קידוש השם יכול לתקנו. (שם)

ולכן על פי מרק הגיע ר' נחמן כדי למות באומן, שם נטבחו אלפים רבים של יהודים, כלומר מתו על קידוש השם, שנים בודדות לפני לידתו של ר' נחמן. זהו הפיתוי האחרון של ר' נחמן.

דמותו של ר' נחמן מצטיירת כבעלת שיעור קומה מיתולוגי העולה במעלתו על יוסף הצדיק. מוטל עליו לתקן את הפגמים הקוסמיים שיוסף פגם בשכינה. כמשיח בן יוסף ר' נחמן צריך למסור את נפשו למען תיקון פגמי השכינה, תיקון כללי שיסלול את הדרך למשיח בן דוד ולגאולה שלמה שתבוא תחת מלכותו. (עמ' 279)

מי שעמד בפיתוי כנער ותיקן תיקונים כרבי צעיר, מי שהעמיד עצמו בנסיונות כצדיק חסידי וגילה בעקבותיהם סודות ותורות, מתעלה עכשיו למדרגת צדיק יסוד עולם, המתקן לא רק את חטאיהם המיניים של חסידיו אלא אף את חטאו של יוסף הצדיק ואת קליפת החטא המיני בכלל, זאת כדי לפתוח לרווחה את השער למשיח ולגאולה שלמה. מה עוד נותר לומר?

השפע האלוהי יורד למטה – התיקון הברסלבי עולה למעלה

נותר רק לדרוש מדרש קטן, מדרש מאוייר. נדמה לי שחייו של ר' נחמן, חייו בעלי המימדים המיתולוגים, נשזרים בצורה מעניינת בעץ הספירות הקבלי הידוע – רק במהופך. כי אם נתבונן בתחנות חייו של ר' נחמן שסקרנו כאן, לידה, עמידה בפיתוי בעודו צעיר, תחילת דרכו כצדיק וייסוד תיקון מקרה לילה, ייסוד התיקון הכללי, העירבוב בין השניים, התגברות על פיתויים נוספים וחידוש תורות נוספות, ולבסוף מוות (כמעט) על קידוש השם באומן – נדמה לי שאפשר להתאים את הדברים על פי ההגיון הפנימי של המסורת הקבלית בתבנית עץ הספירות.

נצייר את הדברים כך: ר' נחמן נכנס לעולם בספירת מלכות כמובן; עומד בפיתוי המיני בספירת יסוד כמובן; מתקן תיקונים בנצח והוד, ומאחדם בתפארת כמובן; מחדש חידושים בחסד ובגבורה; מלמד תורות בחכמה ובבינה, ולבסוף עוזב את העולם בכתר, בתיקון העליון שיביא את הגאולה. כלומר מסלול חייו הוא כאור השופע מהאלוהות מטה, רק במהופך, כחץ גאולי ותיקוני מלמטה למעלה.*** הנה, הכנתי גיף קטן שממחיש את העניין:

כך יאה לצדיק האמת, לא?
טוב, כמובן שזה רק מדרש מצוייר שעלה בראשי. לא צריך לקחת ברצינות.

כככככ

* אני בכל זאת חייב לומר שתי מילים על הפרק הראשון, שלא אעסוק בו, ובו מנתח מרק טקסט שנראה כטקס חניכה שעבר ר' נחמן, כפי הנראה בעולמות העליונים. בטקס הוא התבקש לבצע צירופי אותיות למיניהן, וכל העניין על פי פרשנותו של מרק מסמן אותו כדמות בעלת פוטנציאל משיחי. מאותה חוויה גם יצאו מאוחר יותר "תורות" שהוא לימד (ליקוטי מוהר"ן קמא פט, צ). העניין מרתק ואני כמובן ממליץ לקרוא עליו בספר.

** מעניין להשוות את התנהגותו של ר' נחמן לזו של מהאטמה גנדהי, שכפי שכתבתי כאן העמיד עצמו בניסיונות מיניים כדי להפיק "טָפָּס", ומתוך כך כוח לעמוד מול הבריטים ולגאול את הודו משיעבודה. אצל גנדהי הפקת טפס שורפת את התשוקה המינית ומתמירה אותה לעוצמה, ועל כן העמידה בניסיון המיני מעצימה כוח פנימי שלאחר מכן יכול להיות מופנה החוצה כדי לשנות את העולם. עבור ר' נחמן העמידה בניסיון המיני משדרגת אותו לכדי "צדיק" ומזכה אותו בהתגלויות אלוהיות, שמתוכן הוא יכול לחדש תיקונים למען הכלל, תיקונים שמקרבים את ביאת המשיח. הבדל אחד ברור לעין: המהאטמה מקבל את עוצמתו מתוך עצמו; ר' נחמן מקבל התגלות ממקור חיצוני.

*** כך באופן כרונולוגי, באופן טכני ממילא הא בהא תליא: השפע האלוהי מאפשר את התורות שחידש ר' נחמן, אלו מאפשרות את התיקונים החדשים שתיקן, ואלו בתורם מאפשרים את זרימתו המקסימלית של השפע האלוהי, עד לגאולה.

26 תגובות

  1. "השחטת הזרע" – צ"ל השחתת.
    נשמע די חולני כל הסיפור, מין ושירותי גאולה לגברים.

    אהבתי

  2. ראיתי בגוגל שעשית ראיון עם צבי מארק אבל הלינקים לא עובדים. יש לך קישור לראיון הזה?

    אגב למי שמתעניין: תקס"ה זה 1806 ותק"ע 1810 כלומר סמוך למותו של ר' נחמן(החישובים עם אפשרות לסטיה של שנה).

    אהבתי

  3. תודה.
    אגב אתה יכול להרחיב טיפה לגבי
    "מרק הראה שלר' נחמן צד מיסטי מובהק, ולא אקזיסטנציאליסטי בעיקרו, כפי שהראו מחקרים קודמים"?
    כלומר וחוקרים המוקדמים (אגב הכוונה לוייס?)סברו שר' נחמן לא עסק במיסטיקה אלא בקיום האנושי בעולם נעדר אלוהות?

    אהבתי

    1. אני יכול להרחיב, אבל אני קצת מפחד להכניס ראשי בין הרים וכו'. אבל בגדול, כן: וייס בעיקר, וגם ארתור גרין שכתב את ביוגרפיה על ר' נחמן בשם "בעל היסורים", צמצמו מאוד את המימד המיסטי בחייו וחשיבתו של ר' נחמן, ואפיינו אותו יותר כאדם שנאבק מול החידות הגדולות והבלתי-ניתנות-לפתרון של הקיום. עכשיו כמובן שיש את המימד הזה אצל ר' נחמן, ובצורה מאוד מופגנת. אבל מרק הראה (לדעתי בצורה משכנעת) שיש גם מימד מיסטי בהחלט לא מבוטל בחייו. אבל הויכוח על המידות השונות של המיסטיקה והאנגסט הקיומי בחייו של ר' נחמן עדיין רחוק מלהסתיים.

      אהבתי

  4. מעניינת המקבילה למיתוס הפאוליני. כמובן שאינני סבור שר' נחמן הושפע ממנו, אלא כנראה שיש כאן איזושהי תבנית עומק הקשורה לדתיות אינטנסיבית.
    נועם

    אהבתי

  5. אין שום קונפליקט בין אקזיסטנציאליזם לתפיסתו של ר' נחמן, נהפוך הוא – כל כולו התמודדות עם הבעיה הקיומית עם התשובה שסארטר וחבריו התקשו לקבל – האדם הוא האלוהים והאלוהים הוא הכל ( אלוהים אתם ובני עליון כולכם – תהילים פ"ב).

    אגב באחת מחוברות התיקון הכללי מופיעה טבלה המסבירה באיזו קומת נפש (ספירה) חל הקלקול (בקליפה) ומהי הקדושה (בתיקון):

    כתר – ענווה, סבלנות אריכות אפיים – כעס, גאווה

    חכמה – התחדשות – זקנה (חוסר התחדשות)

    בינה – שמחה – עצבות

    דעת – חיבור – פירוד

    חסד – אהבה – אהבות נפולות, שנאה

    גבורה – יראה – יראת נפולות (פחד מדברים שאין בהם ממש)

    תפארת – אמת, רחמים – שקר,אכזריות

    נצח – עצות אמיתיות נצחיות – עצות שקריות

    הוד – הודיה – כפירה בטובה

    יסוד – שלום – מחלוקת

    מלכות – אמונה – כפירה

    בתיקון הכללי יש עשרה לשונות של נגינה וכשאדם אומר את התיקון הכללי הוא מחזיר ומתקן את הניצוצות של חלקי נפשו שנפגמו.

    תרפיה עצמית מומלצת גם למי שאינו מאמין אבל מאמין בשיפור עצמי.

    אהבתי

  6. תודה רבה על הרשימה המעניינת,
    כמה שאלות בקצרה: האם ברסלב יוצאי דופן בחשש המורבידי מחטאי מין? דומני שזה מרכיב מפתח גם בחסידויות אחרות.
    עד כמה מחקריו וניתוחיו של צבי מרק נקראים ומוכרים בקרב האליטה האינטלקטואלית של ברסלב, ואם כן-מה יחסם לדברים.

    אהבתי

    1. ישראל,
      החשש המורבידי ממין בוודאי לא מוגבל לחסידות ברסלב. מה שחידש ר' נחמן הוא את התיקונים להפגת החשש הזה (במעט).
      לגבי יחסם של רבנים שונים – אין לי מושג. אבל אולי אפשר ללמוד משהו משיחותיו עם הרבנים שמניתי כאן בקשר לבלבול בעניין התיקון: המחקר יכול לומר מה שהוא רוצה, אבל מה שעושים החסידים הוא העיקר.

      אהבתי

  7. עבר הרבה זמן מאז שעלעלתי בליקוטי מוהרן אבל עד כמה שזכור לי מוזכר שם שתיקון תאוות המין הוא תיקון כללי (לא רק מעין), וקל להבין משם למה התיקון למקרה לילה נקשר בתיקון הכללי כי הא בהא תליא.
    אוסיף לכך שבליקו"מ מוזכר כי התיקון הכללי נוסד על עשרה מיני נגינה וכו'. שזה מוטיב שחוזר אצל הרב נחמן על האופן בו הוא מרפא את 'בת המלך', כך שהזיהוי בין התיקון הכללי לתיקון למקרה לילה, גם אם איננו מדוייק, לא יהיה ככל הנראה רחוק מדיי מהאמת.

    אהבתי

  8. כתיבה מעין זו מחלנת {מלשון חולין + מחלה} את כל הרוח שרבי נחמן מייצג.
    ודי למבין!!

    אהבתי

  9. ההבנה שרבי נחמן עסק רק באקזיסטנציאליזם, זה כל כך מגדל שן אקדמי קלאסי…
    לא שאני חושד במישהו בשקר או באי כנות, אבל אני כן חושד באי הבנה של מושא המחקר שלך.
    במידה מסוימת צורמת לי האמרה שהבחור הזה הינו מחוקרי היהדות הגדולים של זמננו, אתה מבין למה, מחקר אמיתי הוא לא רק בספרים ולא רק בידענות מנומקת.

    תודה על הרשומה, הכתיבה שלך בנושאים אקדמיים , דתיים, ואנטרופולוגית שקשורים ליהדות תמיד מעניינת ומאוד מחדשת לבורים כמוני.

    אהבתי

    1. לא קראתי את ספריו של מרק על רבי נחמן מברסלב אבל למי שמתעניין בנושא אחד החוקרים הגדולים של החסידות הוא הלל צייטלין וכאן ניתן למצוא ספר קצר שכתב בנושא http://www.hebrewbooks.org/43254

      אהבתי

  10. וכנצר למשפחה ליטאית של מתנגדים אני חייב להגיד שבולט הדמיון למישהו אחר שנודע בכך שמת בתול והיו לו כוחות להציל את העולם

    אהבתי

  11. ניזכרתי בסיפור שסיפר לי אחד מצדיקי הדור , הרב ישראל מאיר ברנר ממאה שערים.
    הסיפור הולך ככה ,
    עגלון אחד עשה מסירות נפש להביא חסידים לאומן.
    אחרי שנפטר עלה לשמיים.
    כעסו בבית דין של מעלה וצעקו "מה אתם מביאים לנו עגלון?"
    טענו נגדם הסנגורים "הוא עשה מסירות נפש להביא חסידים לאומן!"
    ישבו בשמיים וטיכסו עצה ובסוף יצאה החלטה.
    יביאו לעגלון סוס ויביאו לו עגלה ושיעשה סיבובים בגן עדן.

    אהבתי

  12. אני רק שאלה.

    נראה לי ברור (ונרמז ישירות בטקסט) שהתפיסה של רבי נחמן היא מעין נוצרית. יש כאן שורה ארוכה מכדי להיות מקרית של הקבלות ברורות שכמעט מיותר לציין. אז השאלה שלי היא האם זה מפני שרבי נחמן הושפע, ואפילו מבלי דעת, מהנצרות, מפני שהנצרות צמחה ממקורות יהודיים והדברים האלו היו ביהדות מלכתחילה, או שמא מדובר על עניין טיפולוגי קדם נוצרי\יהודי שדתות מאוחרות אלו הולבשו עליו?

    אהבתי

    1. תורת ברסלב רחוקה מאוד מהנצרות. למרות שלנצרות ישנן הרבה ואריאציות , היא מעיקרה דואליסטית.
      רבי נחמן היה פאנאתאיסט כמו סבו רבי נחמן מהורדנקא וכמו אבי סבתו הבעש"ט , אבל הפאנאתאיזם שלו היה קיצוני יותר ומבחינה תיאולוגית הוא קרוב יותר לדתות הגדולות של סין , במיוחד לדאואיזם.
      למעשה מוהר"ן חוזר על ציטוטים כמעט טהורים מתוך היצירה הדאואיסטית הגדולה "דאו דה ג'ינג" כמו "המנהיג האמיתי תמיד סמוי מהעין" ו"המעט הוא ברכה".
      יותר מזה, מתנגדי הדאואיזם כמו הקונפוציאנים , טענו שסופם של הדאואיסטים להתבודד ולהתרחק מהחברה וכן גם הפרקטיקה של ברסלב היא ההתבודדות.
      רבי נחמן חולק על הדאואיסטים בכך שהוא טוען שהעולם אינו קיים ממש , אלא קיומו אפשרי ובכך הוא מחזיק בדעתם של הבודהיסטים הראשונים והפונדומנטליסטים.

      אהבתי

    2. שלום אהלן,
      רק עכשיו, בזכות תגובתו של דרול (שאני לא מסכים בה לאף מילה), ראיתי את תגובתך. אז ברור, כל החסידות מאוד מזכירה את הנצרות: ההתמקדות באדם שמתווך בינינו לבין האל וביכולתו להביא את הגאולה; התמקדות בפנימיות, באמונה ובחוויה, יותר מאשר בלימוד תורה וקיום מצוות; טקסים שונים ואמצעים חוץ הלכתיים שבהם דווקא יש קדושה מיוחדת (למשל הטיש, שגם כארוחה מזכיר מוטיב נוצרי ידוע) וכמובן החרדה המגוחכת ממין, ואיתה הדואליזם רוח-בשר הבעייתי, שר' נחמן הפך לאומנות.

      האם זה עניין יהודי קדם-נוצרי? יש עדויות שכן, במידה מסויימת. תלוי כמובן מה אתה מחשיב כיהודי, כי בימי בית שני היה מאוד צבעוני כאן. אבל גם ברור שהנצרות ניכסה את המודל הזה לעצמה במשך 1800 השנים לפני שהחסידות עלתה, ולכן יש כאן חשש להשפעה זרה. אם כי אישית אני לא חושב שזה העניין – זה פשוט מודל שפועל (מבחינת התודעה הדתית של האדם), ולכן הוא מופיע גם ביהדות.

      ראה גם בעניין חב"ד, שעוד יותר מזכירים את הנצרות כמובן, כאן:
      http://7minim.wordpress.com/2011/05/03/habad_christianity_chap_847/

      אהבתי

      1. אכן, יהודי קדם-נוצרי זה מינוח של לעשות לעצמי חיים קלים ולא להיכנס להסברים. מבחינתי היהדות והנצרות הן ענפים מקבילים שצמחו בערך באותה זמן מתוך הדת היהודאית ומדגישים אספקטים שונים בה.

        גם אני נוטה לחשוב שמדובר באיזה מודל עובד שהתפשט כמו עשב שוטה בהרבה דתות. ובכל זאת, בסיפור חייו (הטיפולוגי, מן הסתם) של רבי נחמן אני מוצא דברים כמו "סגירת המעגל" בינו לבין יוסף שמקבילה ליחסי ישו עם אדם הראשון ועוד כמה דברים שנראים לי מעט קונקרטיים יותר מסתם מודל שעובד.

        ואולי זה מה שנקרא לפצל שערות. בכל אופן, נראה לי שחלקים גדולים (מדי) ביהדות, ובמיוחד מהזן הלאומני, נעשים יותר יותר נוצריים. אני אהיה רוחניק לרגע ואניח שיש כאן יותר מאשר ענייני בעל מאה-בעל דעה.

        אהבתי

  13. תודה על המאמר הנהדר.
    כתבת: "וכאן אנחנו מגיעים לשיא שיאה של הדרמה הברסלבית: ר' נחמן, כצדיק האמת, מבקש לתקן את חטאו של יוסף הצדיק, חטא השחתת הזרע בסיפור אשת פוטיפר, חטא שכידוע גרם למותם על קידוש השם של "עשרת הרוגי מלכות":"
    מקובל שהחטא שגרם למותם של עשרה הרוגי מלכות הוא דווקא מכירת יוסף. כל נושא השחתת הזרע בעניין אשת פוטיפר אין לו זכר בתורה, וגם הקישור ל"עשר טיפות" נראה קצת מאולץ (מפוברק?) למטרות פרשניות. לא?

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s