אב אבר אברה אברהם יצחק בהר הזיתים

המודעה, השנה

ב-12 בצהריים עמדו ליד קבר הרב קוק כעשרים איש, וקראו מתוך דפים שחולקו במקום. הסככה הקטנה שהקימו היתה גדולה מספיק עבור הקהל, והקהל עצמו שקט ומתחשב, עומד איש איש (וכמה נשים) מכונס בעצמו, ממלמל. עמדתי גם אני ונשאתי תפילה, הודאתי לרב על תורתו וגם ביקשתי ברכה. החלפתי מבט עם אשתי לראות האם מיצינו, וזהו, הלכנו לנו הביתה.

זה היה ביום שישי האחרון, ג' אלול כמובן, הר הזיתים. היארצייט של הרב. אולי בבוקר היו ההמונים, אמרתי לעצמי. אולי. אולי זה פשוט לא מעניין אף אחד, למרות המודעות הצבעוניות שקראו מעל דפי עלוני בית הכנסת ועיתוני המגזר הסרוג לעלות "בהמונינו" אל "הציון הקדוש" של הרב. ערוץ 7 דיווח שהיו אלפים, אבל על פי הוידאו שהוא עצמו מביא זה לא נראה ככה.

ואולי על פי המבוכה שניתן היה להרגיש שעולה מהמודעות אפשר היה לנחש את המבוכה סביב הקבר עצמו. וכי מה למייסד ישיבת מרכז הרב ולהילולות צדיקים – אפילו יהיה הוא עצמו הצדיק? ממתי "מרכז" הפכו למשתטחי קברים? והרי רק לפני שנה, לקראת ראש השנה ופסטיבל אומן השנתי, הזכיר הרב אבינר ש"בתורה ובתרי"ג המצוות בהן מחויב כל יהודי, לא מוזכרת מצוות תפילה על קברי צדיקים", הרב שרלו קבע כי "הפיכת קבר של צדיק למוקד עליה לרגל – היא משובשת", ואילו הרב אמנון בזק הסביר שתופעת אומן "שמה דגש קיצוני על דמות אחת ביהדות, וגם כאן מדובר בסטייה מדרכה של היהדות לאורך כל הדורות" – ונדמה שאי אפשר לשמוע דברים ברורים יותר מאלו.

מה אם כן השתנה? מה שהשתנה הוא ההכרה שהחלה לפלס את דרכה הסבוכה אל תוך תודעותיהם של רבני המגזר כבר לפני כמה שנים, ההכרה שאומן בפרט ותורת ברסלב בכלל שובה הרבה יותר את לבותיהם של צעירי המגזר מאשר תורת הרב קוק. ההכרה הזאת סוף סוף הצליחה לחדור אל הקודש פנימה, וכאסימון זה שנופל ומשמיע קול 'פינג', לא רק שהיא חדרה, אלא הביאה איתה את ההבנה הפשוטה שבכלי הנשק של פעם (לאומנות, התנחלות, בני עקיבא) אי אפשר לנצח את המלחמות של היום.

אורות החיקוי

כידוע, חכמה בגויים – תאמין, ולכן אימצו רבני המגזר את הכלל הנוכרי הידוע if you can't beat them, join them, והחליטו על ייסוד פסטיבל קברי צדיקים משל עצמם. והמחיר גם הרבה יותר זול: לא לאומן צריך לעלות, כי אם רק להר הזיתים!

ואכן, הקורא הזהיר* יכול היה להבחין בהתגבשותה של ההילולה המודרנית הזו מול עינינו: בעוד שלפני שנה (75 שנה למותו של הרב!) קראו המודעות להתאסף

בחלקת הנביאים בהר הזיתים בבית החיים בו נטמן ומול הר הבית. נשמע דברי תורה מפי חכמי דורנו כדי לינוק מאורו (ישע שלנו, גליון 208, כאן ב-pdf)

השנה כבר קראו המודעות

נעלה בהמונינו, תלמידיו וההולכים לאורו, לשאת תפילה למען עם ישראל, ארצו ותורתו על יד ציונו הקדוש בהר הזיתים מול הר הבית (ישע שלנו, גליון 258, כאן ב-pdf).

ההבדלים ברורים: לא נשמע דברי תורה, אלא נתפלל. לא "בבית החיים", אלא "על יד ציונו הקדוש". אמנם נתפלל על עם ישראל, אבל מכאן ועד תפילה לזיווג הגון בשביל אחותנו הדרך כבר לא כל כך ארוכה. ועם הנצח לא מפחד מדרך לא ארוכה.

לא צריך גם לחפש רחוק כדי למצוא את האקדח המעשן. חברי הכנסת שארגנו את העלייה לציון הקדוש מסבירים בצורה מפורשת:

האבסורד הוא שעשרות אלפים מבני הציונות הדתית נוסעים לאוקראינה להשתטח על קברי צדיקים, אך את קברי צדיקנו בהר הזיתים, הם כמעט ולא פוקדים.

אולי הם לא פוקדים אותם פשוט כי חינכו אותם שעלייה לקברים לא שייכת למרכזניק שמכבד את עצמו? אולי, אבל כל זה היה ואיננו עוד. הצעירים רוצים קברים? ניתן להם קברים.

מעשה מקבצן ומלך

הבעיה היא שהצעירים רוצים יותר מקברים, הם רוצים רוחניות. את זה הם שואבים מתורתו של ר' נחמן, ואת זה הם מוצאים באומן. לא שאין רוחניות חלילה בכתבי הרב – יש ויש, ושפע ממנה מואר ומוזהב (ואישית אני הרבה יותר מזדהה עם המיסטיקה של הרב מאשר עם זו של ר' נחמן) – אלא שכפי שאמר פעם הרב שג"ר, ישיבת מרכז ובנותיה לקחו את תורתו המיסטית "אך איבנו אותן לכדי דוגמות קשוחות".** לר' נחמן תורה שבורה, שלא ניתנת בקלות ליציקה לתוך תבנית, ויש לו גם את ה'התבודדות' החיה, ויש לו עוד כמה דברים שמשמרים לו את הלחלוחית.

על המתח בין "מרכז" לאומן כבר כתבתי, והבאתי שם ציטוטים ממאמרו המעניין של משה ויינשטוק בעניין. ווינשטוק, שבימים אלה יוצא לאור ספר שהוא כתב על תופעת אומן, חקר את התייחסותם של בני הציונות הדתית לציון של ר' נחמן ומביא ציטוטים (ראו שם) שממחישים את הכמיהה לדתיות חיה, כמיהה שעבור רבים מבניה של הציונות הדתית ניתן לה מענה רק שם.

ההילולה בציון הרב קוק אורגנה על ידי ח"כ אורי אריאל, האיחוד הלאומי, הבית היהודי, מועצת יש"ע, "עם כלביא", "משקפת", "אור האורות", "קוממיות". ניכר, אם כן, שיש כאן גיוס כללי ומאמץ אמיתי להציע לבני המגזר אלטרנטיבה תוצרת בית לאקסטאזה של אומן. ואם לשם כך צריך לשנות חלק מהשקפת העולם, אז משנים. כך קורה שבשקט ולכאורה מבלי משים עוברת הציונות הדתית מהפך מחשבתי.

ורק עוד עניין פעוט: ביציאה מ"בית החיים" (שם אידיוטי) עמד דוכן ספרים, ועליו ספר חדש, "שיצא ממש עכשיו", כדברי המוכר: שני המאורות: הרבי נחמן מברסלב זצ"ל והרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. הספר מקבץ בתוכו עדויות שונות לקשר שהיה בין הרב קוק לתורת וחסידי ברסלב.

כך למשל, נכתב על "זיקתו של הראי"ה לתורת ברסלב", מובאות "הקבלות בין תורת הראי"ה לתורת ברסלב", ואף מאירים את עינינו על כך ש

מסופר כי הראי"ה התבטא פעם כך: "חסידות ברסלב היא ה'שפיץ' של החסידות".

הנה כי כן, עוד לא שבענו מהניסיון מעורר הרחמים להציע תחליף אומן על הר הזיתים, והנה ממשיכים אנו גם בין דפי ספר את ריקוד "מה יפית" מול אהלי ברסלב.

* ותודה לקורא הזהיר – שביקש להישאר עלום שם – שהסב את תשומת לבי לעניין.
** הציטוט מתוך הרצאה של ד"ר סמדר שרלו על הנטישה של תורת הרב לטובת תורת הצדיק.

תלמידי הרב וחסיד ברסלב אחד מתפללים על הציון הקדוש של הראי"ה, ג' אלול תשע"א, צהריים

62 תגובות

  1. הדברים שאומר פה לא מדוייקים עד הסוף גם בגלל שאני לא בקיא מספיק ב"תורות" של ההוגים האלו וגם בגלל קיצור המקום. אני אתבסס על הייצוגים המעורפלים משהו של גישה ואופי של הוגה כפי שמשתקפים לי… אני חושב שהמרכזניקים ניצבים בפניי מבוכה גדולה. ההגות של הרב קוק לא ממש תואמת את הזמן את רוח הדור, ולא דור אחד, אלא כמה וכמה.. יותר מזה, עולה הספק אם לא היתה טעות מראש.. בכל הפרשנות של הרב קוק את המציאות. להוגים כמו רבי נחמן וקריקגור אין את הבעיה הזו, להפך אולי זה רק מעורר בהם את חדוות האבסורד. אדרבה, האל מסתתר… יש גם הוגים יותר פוליטיים או יותר חברתיים שיכולים לומר "גם אם חלילה יאחר לבא היום, כמו ססמא יהא השיר מדור לדור.." כלומר שניי סוגיי ההוגים האילו הינם הוגים שהפער בין המציאות לבין האידאה או כמו אצל קריקגור ופילוסופים קיומנים בין המציאות בין התשוקה/ היומרה / התפיסה האנושית הבסיסית למציאות הוא פער מובנה וגם מפרה… אבל אצל הרב קוק לפחות כפי שאני מכיר אותו בדימוי הרווח ולא סתם כנראה..האבסורדים והסתירות נראות כרוח רפאים חולפת.. האבסורד הפער נראים אבסורדים ומיותרים פסיכולוגיים כאלה… אני משער שרוחב רוחו של הרב קוק וגם פיתוליה של המחשבה הדיאלקטית שלו בהחלט מאפשרים גם חלקת שמיים ברסלבריים, אבל יש בכל זאת פער חשוב… אז מה עושה מרכזניק שמגלה שאין קשר בין מאמר הדור לדורנו בין השיר של היחיד האומה והעם, בין הקץ המגולה למציאות… הגם שהוא מגלה שהפטנט הנהדר של הרבה קוק של שיכלול הסיפרות וקישור הדברים לשורשיהם ואת הפרטים לכלליהם וכו.. אסטרטגיות דעת שבעצם אין להם השפעה ממשית כבר חצי מאה בערך… הוא יכול להשתבלל להפנות גב לעולם ולומר פשוט שלא שהרב קוק טעה אלא העולם טועה, אבל נוצר פער כמו המרקסיסטים (עוד תנועה ברוחו של היגל) ניצבים המרכזניקים בפניי הצורך הדחוף לערבב את ההגות הכוללנית של הרב קוק עם הגות פרטית חסידית (גלותית!). אבל הציר של הרב קוק הוא ציר גאולי הסטורי מתקדם וישר והציר החסידי נראה בעייניי יותר מעגלי…
    הילכו שניהם יחדיו? א. ה"היסטוריה" והמחשבה לא ממש הולכים ביחד, וסך הכל האנושות כן נאלצת להיות יותר אחידה ויותר מאורגנת כך שאולי עוד מעט ותפיסות כוללניות יהיו הכי in שאיפשר… (בניגוד למרכזניק אני לא מאמין באיזו ליניאריות או התקדמות.. גם זה וגזה יקרה עוד…) ב. מעניין להשוות בין הפעילות ההגותי של הניאומרקסיסטים עם הניאו מרכזניקים… (לשלב חסידות והרב קוק, פרויד, ניטשה והרב קוק) ג. בהקשר הזה נדמה לי ששווה להכיר את הרב פרומן כדמות שגם דומה בכמה וכמה מאפיינים לרב קוק בפעילות שלה וגם יונקת ממנו כנראה הרבהמאוד. הרב פרומן בו זמנית יונק מחשבתית ופועל ברוחו של הרב קוק ורוח רבי נחמנית ועוד… כל זאת בלי המלאכותיות שניכרת אצל מרכזניקים אחרים, (כמו הרב שרלו למשל…) הוא עוסק ברב קוק אחר וברבי נחמן אחר….

    אהבתי

  2. יפה. ניתוח מעניין ומשכנע.
    אבל ממה נובע הצורך של כל האישים והארגונים הללו להיאחז ברב קוק? אמונה כנה ועזה שיש בתורתו אמת שאין בתורות האחרות? נאמנות אישית? שמרנות? פוליטיקה?

    אהבתי

  3. יפה מאוד.
    פגשתי את הרב ברוך קנפלר לפני כמה חודשים במקווה בספסופה , הוא התנבא באוזני שעתידים כולם להפוך לברסלבים.
    כמובן שאני חולק עליו בעניין הזה, כיוון שבתורה נ"ה כתוב שהצדיק שולט בכל הנשמות ומכאן שרק בעלי נשמות יכולים לההפך לברסלבים ובוודאי שלא מדובר בכל האוכלוסיה , אפילו לא בכל המיזרוחניקים.
    לגבי הנהירה לאומן, מדובר בעיקר בwishful speaking . מגיעים לשם סרוגי כיפות מעטים ומי שבא הם מזרחיים מהפריפריה שהציונות הדתית אצלם היא ברירת מחדל ולא אידאולגיה.
    אנשי הגרעין הקשה , כלומר הבורגנות המיזרוחניקית , אנשי המשמרת הצעירה של המפד"ל , בוגרי בר אילן וכל כת דילהון ,לא ימצאו את עצמם באומן , אפילו לא בטעות.
    זה נכון לגבי הגברים.
    נשים ונערות מזרוחניקיות , גם ביצתיות לגמרי פוקדות את אומן במספרים גדולים.

    אהבתי

    1. אורי שלום,
      כהתחלה הייתי ממליץ לך לקרוא את הספר של בנימין איש שלום, "הרב קוק – בין רציונליזם למיסטיקה" כדי להבין קצת מתורתו, ואת הספר של אביעזר רביצקי "הקץ המגולה ומדינת היהודים" כדי להבין על ההקשר החברתי שהמשיך ופיתח אותה. אבל כל זה לא שווה אם לא תקרא קצת לפחות מהרב עצמו, מה שייתן לך טעם מסויים של הקסם שהוא מסוגל להלך על תודעות בני אנוש.

      אהבתי

          1. הספרים של ראש יהודי הם בהחלט ספרי מבוא טובים.

            בנוסף ישנם ספרים הנוטים יותר לנוף האמנותי, שאף שאינם תחליף ללימוד מסודר, הם בהחלט מטעימים מרוחו השירית של הרב קוק. הכוונה לספריו של רן שריד מ "דברי שיר", וכדו'.

            כמו כן, תמיד כדאי לקפוץ לשיעור או שיחה אישית עם אחד מתלמידי תלמידיו, כמו הרב אורי שרקי, ואחרים.

            בניגוד לתומר, לא הייתי ממליץ להתחיל מספרי מחקר. אלא קודם כל להפגש עם הכתבים עצמם, ועם בית המדרש עצמו. המחקר הוא תמיד בבחינת "חיצון". כלומר, מסתכל על תופעה מבחוץ ומבקר אותה משם, כך שמפגש עם ספר מחקרי אינו פגישה עם תופעה רוחנית, אלא רק דוח ביקורתי עליה ועם כותב הדוח.

            אהבתי

            1. ואני הייתי ממליץ רק לקרוא את הכתבים, וממש לא להתקרב לתלמידים, לתלמידי התלמידים או לתלמידי תלמידי התלמידים, לפחות לא בשלב ראשון.
              מקובל להמליץ להתחיל לקרוא "אגרות ראי"ה".

              אהבתי

          2. מפגש עם ישיבת רמת גן והרב יהושע שפירא וחבורתו יכול להוות בהחלט התחלה רעננה ומעניינת לרב קוק. יש שם כמה אנשי רוח צעירים כמו רן שריד, עדו גנירם, ורבים אחרים, שיחד עם הרב יהושע חיים את תורת הרב קוק בצורה מעוררת התפעלות, לטעמי…

            אהבתי

          1. דרך אגב תומר, האם אי פעם בחנת את תורתם של אלה המוזכרים בתגובה מעלי- קרי תורתה של ישיבת רמת גן בראשות הרב יהושע שפירא? נראה לי שתורת הרב חיה ובועטת אצלם יותר מתמיד, ואף יותר מברסלב…

            אהבתי

  4. לא שהוא צריך אותי, וגם אי אפשר שלמדתי הרבה את כתביו, אבל אני דוקא רוצה לסנגר על גדולתה של תורת הרב קוק, ולומר (דרול אל תהרוג אותי) שהיא באמת התורה הכי אמיתית והכי חיה ששמענו עליה, אולי מימי הבעל שם טוב זצ"ל.

    תשאלו בצדק, אז למה אף אחד לא מבין את זה?

    קודם כל, מבחינה טכנית – הרב הוא אדם פואטי, וכך גם כתיבתו – משתפכת, נמלצת, מרבה דימויים, מקורות ומדרשים המסתתרים שזורים בין השורות, שמי שלא מכיר אותם בקלות יפספס את עצם עובדת היותם חלק מהזוהר או מהגמרא, ומצביעים על עומק גדולותו כתלמיד חכם עצום. ואף כי גם תורת רבנו (מוהר"ן) אינה בדיוק מופת של סדר וארגון, בכל זאת יש בה משהו מיסטי, חלקלק, שמבטיח שיש בפנים איזה דבר גנוז וכמוס שיש לחפש אחריו, ומאלץ יותר את הקורא לנבור. יחד עם זאת, בספרי הראי"ה שעברו עריכה על ידי תלמידיו (להבדיל מהמחברות המקוריות, שמונה קבצים וכו') הכל יותר מסודר ודוגמטי. כשמכניסים את התורה לסדר, מאבדים את החיות.

    אבל העניין העיקרי הוא בתוכן. בניגוד להרבה הוגים רוחניים אחרים, הרב קוק לא מתעלם מהמציאות, הוא לא רואה בסתירות מכשלה, יש רע – אבל הוא לא סיטרא אחרא של קליפות שצריך להכריתו אלא שורש שיונק מהטוב, שיש להעלותו בקודש עד שיתגלה במלוא תפארתו (הנה, אפילו לכתוב על הראי"ה אי אפשר בלי להתפייט קצת). וזה בדיוק שורש העניין – הראי"ה לא מתעלם מכך שהמציאות היא אמיתית, וההתמודדות איתה היא בעלת ערך ויאידאל כשלעצמו. זו לא מציאות בדיעבד, זו גם לא אשליה אלא היא כאן, היא נוכחת ועל היהודי מוטלת החובה לחשוף את שורשי ההויה שמתגלים בתוכה.
    כלומר, תורת הראי"ה היא לא רק תורה שצריך לעמול קשה כדי ללמוד ולהבין אותה, אלא היא גם מאלצת את האדם לעבוד קשה בכיוונים לא פופולריים כל כך בימינו, לא מספיק "רוחניים". אולי לדור הקודם זה יותר התחבר, ובדור שלנו, שדי שמח להתרחק מכל קשר למציאות, פוליטיקה או הוכחות אמונה – זה קצת פחות מתאים. מצד שני, אולי התיקון שלנו יהיה כשנחזור ללמוד את הרב קוק, ונראה שאפילו מה שלא כתוב בתניא, כתוב בתורתו.

    אהבתי

    1. דרור היקר,
      לפני כמה שבועות תפסו אותי שני מיזרוחניקים לסדר לילה ללמוד אוה"ק בישיבה ברמת גן.
      האמת שללמוד עם ת"ח מובהקים זו תמיד ברכה גדולה ואשרי שזכיתי , אבל לומר את האמת מה שלמדתי איתם באותו הלילה אצל הראי"ה זצוק"ל נראה אצלי יותר מדי "מסורק" , כשכוונתי ב"מסורק" להגיוני , סביר , מתקבל על הדעת, נורמאלי וכיו"ב.
      על זה אמר כבר בודהא "ואני לא באתי לאנשים כדי לחזק את האמונה שלהם במה שהם ממילא מאמינים בו , אלא להרוס את כל האמונות שלהם כדי שיוכלו להגיע אל האמת בעצמם."

      אהבתי

        1. כן , בשמחה (תסלח לי אם אני לא יודע את המיקום המדוייק).
          הוא מדבר שם על הסיבה שקיים תהליך של תשובה. הוא אומר שאם לא היה מצב שאנשים מתרחקים מהקדושה ומתקרבים , אזי הבריאה הייתה טהורה , אבל חד גונית.
          עכשיו שיש מצב של תשובה , אנשים מתרחקים מהקדושה לכל מיני כיוונים וכשהם חוזרים , אז כל אחד מביא משהו אחר מהמסע שלו , מה שיוצר בריאה ססגונית ומגוונת.

          אהבתי

  5. אני לא יכול להבין את זה, ויתכן שאני פוסל במומי, אבל למה תמיד כשמדברים על תנועות רוחניות או כיוונים רוחניים בעם ישראל, ודאי במסגרות הציונות הדתית, אוטומטית האינטרפרטציות הולכות לכיוונים אשכנזיים? מדוע הסברה לא תעלה על הדעת שלא מדובר במשהו אחר אבל עדיין מאנ"ש, אלא שהציבור (ולא רק הדל"י) מחפש יהדות יותר "ספרדית" (כמובן במובנה האורגינלי ולא במוטציות הש"ס/ליטא שלה) – סובלנית, זורמת, חמה, שנותנת מקום לעולם הרגשי בלי להסתבך עם איך זה מסתדר לי שכלית, שלא רואה את קידומה דרך הדיאלקטיקה אלא דרך ההרמוניה, שמעריכה יהודים פשוטים גם אם הם לא רבנים ונותנת כבוד גדול לכל רב פשוט.
    למה?

    אהבתי

    1. בגלל שביהדות הספרדית אין אוטנטיות, רק מסורת.
      הצד השני של המטבע היא שהתובענות שלה נמוכה יותר, תבוא לבית כנסת תשיר את המנגינות ואתה בסדר.
      מי שמתחבר לזה, סבבה לו, מי שלא, אין לו בכלל שפה לדבר עם בית המדרש הזה.

      אהבתי

      1. אם כוונתך באותנטיות הוא לקיום מלא ורחב של חיים דתיים – אז ודאי שאתה טועה.
        היהדות הספרדית מציגה מנעד רחב של אפשרויות ולמעשה מאפשרת ליהודי לחיות לאורך כל סקלת רמת הקיום של חיי הדת, לעומת הדוגמה האשכנזית שבוחרת להציב מודל של "הכל או כלום".
        תפיסה זו מאפשרת בתוכה גם מצב שאדם יבוא לבית הכנסת ותו לא. אין הכוונה שאין דרישה לקיום מלא ורחב יותר, אלא הכרה בזכותך לקיום מופחת שבעטיו לא תדחה מתוך החברה.
        אם כוונתך באותנטיות הוא לקנאות לדרך הקיום בה אני חי, ואין בלתה, ומי שלא שם לא קיים – אז אין בספרדיות אותנטיות.

        אהבתי

          1. לא חסר.
            ספריו של הרב עוזיאל במחשבה , למשל.
            ספריו של הרב אליהו בן אמוזג , למשל (שיצאו עכשיו על ידי הרב זיני מחדש).
            כנ"ל אם תחפש טוב בוודאי תמצא פנינים אצל החיד"א , הבן איש חי וכו'.
            אני מעריך שקיימים רבים רבים שגם לא שמענו עליהם , רק שבתהליך מכוון מחקו את היהדות הספרדית מתחום המחשבה. למזלינו מתחום ההלכה לא יכלו להתעלם.

            כמו כן , חלק גדול מהיהדות הספרדית בשורה תחתונה לקחה את חוכמת הקבלה כיסוד ההגות המחשבתית.וכאשר אני אומר "חוכמת הקבלה" , אינני מתכווין לקבלה ה"שכלית" של הרמח"ל , למשל, אלא לקבלת הרש"ש ותלמידיו.

            האמת היא שגם את הרב קוק לא ניתן להבין ללא רקע בקבלה בפרט קבלת הרמח"ל. זו לדעתי הסיבה העיקרית שהוא מרוחק בעיני לומדים רבים.
            לדעתי הרב צבי יהודה באיזשהו מקום הרחיק את המימד המיסטי מתורת הרב קוק , בניגוד לתלמידים אחרים (הרב הנזיר , הרב חרל"פ). זה בעצם ניתק את תורת הרב קוק משורשיה העמוקים ביותר.
            לא במקרה טענו כאן שבישבת רמת גן יש לרב קוק המשכיות , כי בישיבה זו (שזכיתי ללמוד שם בעבר הרחוק בעת הקמתה) לומדים חסידות כחלק אינטגרלי ממהות הישיבה מיום הקמתה.
            כמו כן לא במקרה תומר המליץ על ספר "אורות הקודש" שכולו קבלה ונערך על ידי הרב הנזיר כדי להבין מהי תורת הרב קוק. כי אחרת , בלי להבין קבלה אין שום אפשרות למצוא שיטה מסודרת בכתבי הרב , שהיה בראש ובראשונה – מיסטיקן.

            אהבתי

        1. אוטנטיות היא לא קנאות ולאו דוקא דתיות.היא סתם קיום האמת מפני שהיא אמת.
          ובספרדיות החלק הזה לא קיים.מקיימים את המסורת בגלל כבוד להורים , תחושת שייכות ואלף ואחד סיבות חוץ מאוטנטיות.

          אהבתי

          1. אם הכונה באותנטיות למקוריות, אז אין ספק שיהדות המסורתית של ארצות האיסלם שמרה על האופי של היהדות שלפני המודרניות אותו מודל, שהיה בעבר גם באירופה.
            הגישה של המודל המסורתי פשוט יותר סלחנית מהגישה הווזווזית, כלומר לא זורקים אותך גם אם אתה לא צדיק גמור.

            אהבתי

              1. דל"מ, עם כל הכבוד, הצמצום שאתה עורך למה שהוא יהודי לכדי מה שהוא הלכתי מעיד או על בוקיות בני"שית חסרת מודעות או על התחכמות ליבוביציאנית מנותקת מהמציאות. אני מתפלא שאתה לא יודע שיש הרבה יותר ביהדות, גם האורתודוקסית, מחוקים ומצוות, ולא לכל דבר אפשר או צריך להביא מקור מ"הראשונים". וזה בכלל בלי להביא בחשבון את היהדות הלא אורתודוקסית.

                אהבתי

                1. עזוב את המשנה והתלמודים כמקור הלכתי, גם כמקור הסטורי אם תכמת את התובענות הדתית שבהם אל מול ה"סלחנות הטרום מודרנית" תגיע לחוסר פרופורציה בלשון המעטה.
                  בית הלל היו נגד סקילת מחללי שבת? נגד שריפת בת כהן? לא שמעתי על זה.

                  אהבתי

                  1. לא ירדת לסוף דעתי. לא רק ההלכה חשוב ולא רק הראשונים חשובים, אלא כל המהלך החי של העם היהודי. וכאן ליהדות ארצות ערב יש בהחלט מה לומר באשר למתינות וסובלנות.

                    אהבתי

                  2. ההיגיון והשכל של חכמי היהדות הטרום מודרנית אומר שיש לקרב את החוטאים ולקרבם לתורה ומצוות כדי שיעשו תשובה. בניגוד לגישה הווזווזית עם השיפוט המהיר שלה. צריך לציין שהשיפוט המהיר זה השפעה זרה ומנוגד לערך התורני של התשובה.
                    יש גם גבולות מאוד ברורים לסלחנות הזו, למשל שלילה מוחלטת של אנטי תורניות אידאולוגית.
                    בית הילל התנגדו מאוד לסנהדרין קטלנית.

                    אהבתי

                  3. התשובה לשאלתך "בית הלל היו נגד סקילת מחללי שבת? נגד שריפת בת כהן?" היא משנה מפורשת :
                    "סנהדרין ההורגת אחד בשבוע (=7 שנים) , נקראת חבלנית; רבי אלעזר בן עזריה אומר, אחד לשבעים שנה. רבי טרפון ורבי עקיבה אומרים, אילו היינו בסנהדרין, לא נהרג בה אדם לעולם; רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף הן מרבים שופכי דמים בישראל. "

                    גם רשב"ג שהיה בעד עונש מוות היה בעד ישומו דווקא אצל שופכי דמים.

                    אהבתי

              2. מה הפירוש של בית הילל אם לא "יהדות הסלחנית טרום מודרנית"? כמובן שתמיד היו זרמים קנאים כמו: בית חשמונאי ובית שמאי.
                יש הבדל בין סלחנות להעדר תביעות.

                אהבתי

          2. אתה אומר שטויות , ומוציא שם רע על ציבור שלם.
            אולי גם אתה שומר את המסורת בגלל כבוד להורים תחושת שייכות ואלף ואחד דברים חוץ מאוטנטיות ? כל הפוסל במומו פוסל.

            אהבתי

  6. האם המשיכה של ר' נחמן תחזיק מעמד לנצח?
    האם לא ייתכן שבאיזה שלב אנשים יתעיפו מכל התורות שרק מקדשות את המשבר ובסופו של יום אינם מסוגלות להציע חוץ מלהתחזק ולשמוח, כמה אפשר ללא תוצאות?

    אהבתי

    1. רבי נחמן אמר "האש שלי תוקד עד ביאת המשיח" (חיי מוהר"ן רצ"א) , אבל נראה שפשוט נצטרך לחכות ולראות.
      כמובן , עדיף להתחזק ולשמוח כדי להעביר את הזמן בנעימים.

      אהבתי

    2. מדהים ומשונה שאתה חושב שכל מה שרבי נחמן כתב היה להתחזק ולשמוח. ממש פלאי פלאים.

      אני מקווה שלפחות את העצה הזאת אתה מיישם…

      האם יצא לך ללמוד לעומק את ליקוטי מוהר"ן – אם יש לך אותו במחשב, תנסה לספור כמה פעמים רבינו מדבר שם על שמחה ועל התחזקות.

      אהבתי

      1. לפחות על פי רבני ברסלב זה 'עיקר עניינו' :

        "עיקר ענינו של רבינו ז"ל ותורף דבריו בכל דבר וענין הוא תורת ההתחזקות: כי "יש בני אדם, שמונחים במדרגה התחתונה מאד, עד שהיו מיאשין את עצמן לגמרי, חס ושלום, ונדמה להם שהם רחוקים מאד מהשם יתברך, וכבר אבד נצחם ותוחלתם מה', צריך הצדיק שיהיה לו כח לעוררם ולהקיצם שלא יהיו מיאשין עצמן בשום אופן בעולם, יהיה איך שיהיה, ולהראות להם ולהאיר בהם, כי עדיין ה' עימם ואצלם וקרוב להם. ואפילו בתוך הארץ ממש, אפילו אם נפל לשאול תחתיות חס ושלום, אעפי"כ שם דייקא נמצא כבודו יתברך, כי מלוא כל הארץ כבודו" (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה ז' סעיף ז').
        "ועיקר שעשועיו יתברך ועיקר קיום העולם הוא ע"י בחינת השגת התלמיד שהוא בחינת מלא כל הארץ כבודו שמודיע ומגלה אלוקותו יתברך לכל שוכני עפר המונחים למטה מאד" (ליקוטי הלכות חו"מ שותפים בקרקע ה' סעיף ח').
        "והכלל והעיקר הוא התחזקות, לחזק עצמו תמיד, אף אם הוא כמו שהוא, להאמין באמונה שלמה שאין שום ירידה בעולם, כי בכל מקום יכולין למצוא את השם יתברך (ליקוטי הלכות חו"מ אונאה ג' א'). ודרך זו תוביל את האדם לתקן את עצמו ולעבוד את בוראו כראוי."

        http://www.breslev.co.il/forum/forum_posts.asp?TID=23268

        יש פה כמה ממשפיעי ברסלב הידועים שחתומים על הדברים.

        אהבתי

        1. אני אלמד עליך זכות , שלא יכולת לדעת שאתה מצטט את האתר של מעריצי הרב ארוש , בתור "דעת רבני ברסלב".
          אני לא רוצה להתייחס לגופם של דברים , כי הספרות הברסלבית האמיתית והמתחזה , כבר מגיעה למימדים מנומנטלים ותוכל למצוא בה כל מיני דברים , חלקם שנויים במחלוקת.
          מה שרציתי להגיד לך זה שאת "דעת רבני ברסלב" אתה לא תמצא באיזה אתר אינטרנט ואם תמצא היא לא נחשבת.
          כדי לגלות את דעת רבני ברסלב האמיתית , אתה צריך להתגנב למקווה של פפא ברחוב יואל במאה שערים , בערך בשלוש לפנות בוקר ולארוב לרב ברנר ולרב חשין שיצאו להתבודדות ואם יהיה לך מזל ותתפוס אותם מתנגשים , כי שניהם ב"שמירת עיניים" .תקליט אותם מהר באיי פון.
          אחר כך אתה יכול לחכות בסבלנות לתפילת ותיקין בשול , לתפוס איזה חסידון צעיר בפיאתו הגולשת ולבקש ממנו שיתרגם לך , אתה מה שהקלטת באיי פון.
          יכול להיות שזה יהיה משהו בסגנון :
          "אוי הגלות!"
          "העיקר להיות בשמחה, אחח"

          אהבתי

          1. חביבי,
            יש שם את הרבנים שחתומים:
            הרה"ח אליהו גודלבסקי שליט"א
            הרה"ח שמעון טייכנר שליט"א
            הרה"ח חיים מנחם קרמר שליט"א
            הרה"ח יחזקאל ששון שליט"א
            הרה"ח צבי צוקר שליט"א
            הרה"ח אלכסנדר זושא שטיצר שליט"א
            הרה"ח אליעזר אסטרייכר שליט"א
            הרה"ח עודד ניצני שליט"א
            הרה"ח עופר גיסין שליט"א
            הרה"ח יצחק טשינגל שליט"א
            הרה"ח ארז משה דורון שליט"א

            הרב טייכנר זה לא דעת ברסלב בשבילך?

            וחוץ מזה, אני מכיר את הספרים אז לא צריך לספר לי סיפורים. לטעון שברסלב לא מתמקדת בהתחזקות זה זריית חול בעיניים. אמת שבליקו"מ זה לא הנושא הכי מדובר מכיוון שמלכתחילה הרב נחמן לא ייעד את התפקיד של המחזק לעצמו אלא ל'יהושוע' שלו דהיינו רבי נתן, וכל שורה ומאמר בליקוטי הלכות עוסק בהתחזקות. אבל מלבד רבי נתן די להתבונן בשיחות אחרות שמובאות מפי הרב נחמן על ידי תלמידיו בשבחי הרן או בשיחות אחרות כדי להכיר שזה נושא מרכזי אצלו.

            אהבתי

            1. אתה ראית את הרב טייכנר חותם?
              ואולי את הרב גיסין?
              מה שאני ראיתי זה הודעה מטעם משתמש Guest באתר של מעריצי הרב שלום ארוש ומבחינתי ההודעה הזו לא מוכיחה מאומה, כשם שהאתר הזה שאתה מצטט אינו מיצג את דעת רוב רבני ברסלב ואינו יכול ליצג אותה.
              לעצם העניין,
              מהמעט ששמעתי מאנשים המקושרים לחסידות ברסלב , התחזקות אינה סיסמא נבובה ואינה מדבקה על הפגוש.
              התחזקות בחסידות ברסלב הינה שורה של תהליכים נפשיים עמוקים שמטרתם לשנות ולעצב את האדם , במגמה להשיג שתי מטרות.
              המטרה הראשונה היא חישול אישיות עצמאית וריבונית היוצרת אדם השולט ברצונותיו ובמחשבותיו והמסוגל לעמוד בתמורות הזמן ובהפוכות הגורל.
              המטרה השניה היא פיתוח יכולת לתיקשורת זמינה ואפקטיבית עם הישות השלטת בגורלו והמשגיחה עליו , כלומר, צדיק יסוד העולם ע"פ תורת ברסלב.
              התהליכים האלו מתוארים , ברמות כאלו או אחרות , בספרות ברסלב העניפה , ומוצגים אופן חלקי או מלא על ידי רבנים שונים , הקשורים לחסידות ברסלב , לפי טעמם ולפי יכולתם.

              אהבתי

              1. שוב, הנה קישור לאתר של הרב דורון בו הוא כותב שהוא חתם על המסמך וגם הרב טייכנר.
                http://www.levhadvarim.com/index.php?option=com_kunena&Itemid=106&func=view&catid=2&id=1427&Itemid=106

                שים לב שאני לא התייחסתי ל'התחזקות כן או לא'. אבל אם כבר הזכרת, אז לפי דעתי האינטנסיביות הזו לא בריאה. אם זה עושה טוב למישהו שיבושם.

                באשר לחלק מהתגובה שלך בו כתבת – "מטרה השניה היא פיתוח יכולת לתיקשורת זמינה ואפקטיבית עם הישות השלטת בגורלו והמשגיחה עליו , כלומר, צדיק יסוד העולם ע"פ תורת ברסלב", זו לא פעם ראשונה שאני נתקל במשפט כזה מפי חסיד ברסלב והמסר המאיים שטמון בו ("הישות השלטת בגורלו") ואין לי דרך אחרת להסביר משפט כזה מלבד מצוקה נפשית של האומר אותו שמתלבשת במשפט הדבילי הזה. ולכן כל מה שנותר לי זה לאחל לך שתהיה בריא ותרגיש טוב.

                אהבתי

  7. דרול, כשהעדת בעבר (נבואה?) 'אינני חסיד ברסלב' , מה זה אומר עליך, שאתה אינך 'בעל נשמה' אתה?

    ולעניין עצמו. טוב יעשו תלמידיו של הרב קוק אם ינסו למכור את מרכולתו של הרב עצמו. הרב לא היה אדמור ועד כמה שידוע לי לא היה לו נוהג להשתטח על קברי צדקים. בברסלב לעומת זאת הרב נחמן היה משתטח על קברי צדיקים ולכן זה טבעי שחסידיו ילכו בעקבותיו.

    בסופו של יום ההגות של שניהם, הן של הרב קוק והן של הרב נחמן לא כה פשוטה להבנה על ידי הקורא הממוצע , והייתי אומר שזו של הרב נחמן היא סתומה להבנה עוד יותר מזו של הרב קוק, כך שלא הייתי מגדיר את ההמון שנוהה לכאן או לכאן כ'תלמידים'. גם בקרב הציבור הסרוג לא נראה לי שיש רבים שממש עסוקים בעיון בספריו של הרב קוק.

    "הרב קוק קיבל אותי ואמר לי – רק ברסלב יש בעולם!"

    הכל טוב וסבבה. אבל הקשר בין המשפט הזה למציאות מקרי בהחלט. ואת זה אני אומר אחרי שכתבתי כמה דברים על הקשר בין ההגות של השניים.

    אהבתי

    1. שמעתי משמו של הרב אליעזר ברלנד שליט"א שתורת ברסלב היא דינמית , היא משתנה , מתפתחת ומתרחבת עם השנים.
      בכל אופן , לא זכיתי בעצמי להיות חסיד ברסלב, די לי בכך שראיתי כמה מהחסידים והקשבתי קצת מדבריהם.

      אהבתי

  8. הייתי שם וצריך להעמיד דברים על דיוקם:

    ראשית, הייתי בשעה 10 בבוקר, היום שם מאות של אנשים אולי אלף איש: היו בו זמנית ישיבת מרכז הרב, ולצעירים, בית אל, קדומים עטרת כהנים שבי חברון וישיבת מקור חיים,
    כך לומר בגלל שבשעה 12 הגיעו עשרים איש שלא היו אלפים זה לא מדוייק ונכון.

    לגופו של עניין, כל העלייה הייתה לפי מה שהבנתי עניין פולטי, ולא נבעה מהרבנים. הרבנים לא מסוגלים לקחת על עצמם לעשות התחדשות. את השינוי עשו דווקא הפולטיקאים.

    לגבי ההבחנה בתורת הראי"ה על ההתקשרות המחודשת לצדיק, אני מסכים מאוד

    אהבתי

    1. חיים צודק- מטרת העליה היתה פוליטית, כדי לנסות להשיג איחוד שורות בציונות הדתית. אכן, בשעות הבוקר היו שם מאות אנשים.

      אהבתי

  9. תומר
    על כל אחד שמתלהב מדרכם של חסידות ברסלב יש לפחות 5 שמסתייגים מדרך זו.

    להבנתי כיום התלמיד המובהק של הרבנים קוק זה הרב יואל בן נון.

    לא הכל מופיע בכתבי הרב קוק, הדברים הכי מעניינים של מרכז עדיין נמסרים כתורה שבעל"פ ולא נמצאים בספרים.

    בדרך כלל אין שום דבר מלהיב בתהליך היסטורי המתרחש קימעה קימעה.

    כפי שתומר כתב, מי שמנסה להמשיך ולישם לתקופתינו את המסקנות שנובעות מתורתם של הרבנים קוק זה יואב שורק ואודי לאון.

    אהבתי

  10. תומר, חבל לי שנפלת בטעויות מביכות. ראשית, אני אישית הייתי בהר הזיתים בג' אלול, ראיתי שם בין השעות 9 – 11 לפחות 6,000 אנשים. אגב, לפי המארגנים נכחו שם 10,000 איש, לא פחות. זה שהגעת מאוחר לאירוע, זה לא סיבה להתייחס אליו בציניות.
    דבר שני, עקרוני יותר, הוצאת שם רע על הספר 'שני המאורות', מתוך שלא הבנת מה מטרתו. אם תעיין בהקדמתו תגלה שזהו ספר ראשון מתוך סדרה שלימה על זיקתו של הרב קוק לדמויות מופת בעם ישראל, כאשר הבאים בסדרה זה חסידות חב"ד, תלמידי הגר"א, ועוד. בנוסף, רוב הסיפורים בספר, כמעט כולם, אינם על ההערכה של חסידי ברסלב לרב קוק, כך שאין מטרתו של הספר 'להתחנף' לברסלברים כיום. משמעות הספר היא רק היסטוריה – ההכרות של הרב קוק עם הברסלברים בתקופתו, וכן הקבלות בין הכתבים של הרב קוק לאלו של ר' נחמן, כאשר מי שמרוויח מכך הם בעיקר הברסלברים, (שיזכו לתפוצה פופולרית בציבור 'מרכז הרב') ולא דוקא תלמידי הרב קוק.
    אשמח לתגובתך.
    גדליה

    אהבתי

    1. גדליה,
      תודה על התגובה.
      שים לב שלא ציינתי כמה היו או לא היו בקבר, לבד מזה שב-12 בצהריים היו עשרים איש. ציינתי גם שעל פי כתבת הוידאו של ערוץ שבע לא נראה שבבוקר היו "אלפים", אלא עשרות, אולי מאות, לכל היותר. ככה זה נראה. אם היו יותר, מה טוב.

      לגבי הספר, אתה הוא זה שמטעה את הציבור. ההקדמה נפתחת במילים "שני צדיקים עמדו לישראל בדורות האחרונים", וברור שהספר יצא כדי להשוות-להקביל בין הרב קוק לר' נחמן. אחרי שלושה עמודים כתוב בסוף שיצאו עוד ספרים, נכון, אבל זה ממש לא העיקר.

      אהבתי

      1. אינך מכיר את ארגון אור האורות כנראה.
        לספר 'שני המאורות' קדמו לא פחות מחמישה פרסומים, כולם בסגנון של "הראי"ה קוק ו—". כך יצאו בסדרה זו חוברות וספרים על גדולים מהזרם הליטאי (!) – הגרא"ז מלצר, הגרצ"פ פראנק, וגם תלמיד בית מדרשו של הגר"א – ר' יושעה ריבלין, בונה ירושלים. רק לאחר שנים רבות יוצא לאור גם ספר על הראי"ה ור' נחמן, כהמשך לסגנון ספרים שכזה. זוהי הפרופורציה הנכונה על הספר. אגב, בכל חוברת וספר מאלו שציינתי, ללא יוצא מן הכלל, ציינו העורכים את הקשר הייחודי שבין הראי"ה לדמות הנוספת, עליהם נסוב הספר.

        אהבתי

  11. אע"פ שאני מסכים עם רוב מה שרשמת, אתה נותן תמונה חלקית בלבד של הסיפור (ולאור זאת שהבאת מובאות מסמדר שרלו, וכן התייחסת לחיבור שלך למיסטיקה של הרב קוק, אני גם מרשה לעצמי להתפלא על כך). לא מדובר רק ב'תחרות' עם ר' נחמן ועם תופעת העלייה לקברי צדיקים. מדובר גם (ואולי בעיקר) בחשיפות חדשות בנוגע למהות תורת הרב קוק, וכן לאישיותו.
    לאחר שנים רבות בהם הורגלנו לחשוב שהרב קוק מדבר רק על תורה 'כלל-ישראלית' וכיו"ב, בעשרות שנים האחרונות יותר יותר מגלים שיש עוד פנים רבות לרב קוק. בין השאר, מדובר ב'צדיק' שבתחושה הקיומית שלו הוא נושא על גבו את עם ישראל (כפי שר' נחמן התבטא על עצמו, וכן צדיקים נוספים, כגון ר' ישראל מרוז'ין ועוד). מדובר במיסטיקן ענק, ובמקובל שינק את דרכו הן מהחסידות, הן מהגר"א ותלמידיו (כולל קשר הדוק עם ה'לשם') והן מהרמח"ל.
    אנו חיים בדור שדורש רוחניות הנוגעת גם בפן האישי הקיומי, ואין ספק שר' נחמן עונה באופן מיטבי על הדרישות הללו. עם זאת, מסתבר שגם לרב קוק יש צדדים כאלה, ואין ספק שרבים יכולים להתחבר אליו, גם כאלה שלא נקשרים לר' נחמן. תוסיף לזה את היניקה המסורתית של תורת הרב קוק, ותקבל מתכון מנצח לעליה לציון של הרב קוק ביום פטירתו (ועל פי זה נראה לי דווקא הרבה יותר הגיוני שיתפללו שם על שידוך לאחות, מאשר על 'כלל עם-ישראל').

    אהבתי

  12. מאוד מעניין שגישת ברסלב יחסית פופולרית אצל יוצאי ארצות האיסלם וצאצאיהם. לעומת זאת הרמב"ם פופולרי אצל יוצאי מרכזי מרכז אירופה (היקים).

    אהבתי

    1. וברור שזה חוסר איזון וזה חוסר איזון.
      הרמב"ם שייך לעולם הכלים – אסור ומותר , חוכמת הטבע.
      ברסלב שייכת לעולם האורות – (צריך להסביר למה ???).
      מי שמחזיק רק בזה או רק בזה איננו מאוזן.
      האיזון לדעתי נמצא בתורת הרמח"ל ובהמשך – הרב קוק.
      ואת הרב קוק לא ניתן להבין בלי לימוד קבלת הרמח"ל.
      מה שקרה זה שאנשי ה"כלים" השתלטו על תורת הרב , ורוקנו אותה מ"אורות" תרתי משמע.

      אהבתי

  13. אני לא חסיד ברסלב. כבר אמרתי את זה.
    לגבי המניפיסט , אני יודע שהרב טייכנר חתם עליו , הוא אמר לי שהוא חיבר אותו יחד עם הרב ארז משה דורון. הוא גם אמר לי למה.
    הם ניסו בזמנו להקים ארגון תשובה כללי של חסידות ברסלב . זה היה לפני הרבה זמן ולא יצא מזה הרבה.
    אין להתבטאות הזו שום ערך תיאולוגי , זה פרסום פוליטי שהיו לו פעם משמעותיות פוליטיות או ארגוניות. לא יותר.
    עוד דבר שאמר לי הרב טייכנר בלי קשר למניפיסט זה הציטוט הידוע מליקוטי מוהר"ן תורה נ"ו
    "וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁבְּאִתְגַּלְיָא אֵין לוֹ שׁוּם מֶמְשָׁלָה וְאַף עַל פִּי כֵן בְּאִתְכַּסְיָא וּבְהֶעְלֵם גָּדוֹל, הוּא מוֹשֵׁל עַל כָּל הַדּוֹר וַאֲפִילּוּ עַל כָּל צַדִּיקֵי הַדּוֹר כִּי כָּל נִשְׁמוֹתֵיהֶם הֵם כֻּלָּם תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ וּמַלְכוּתוֹ וְכֻלָּם נִכְנָעִים וּכְפוּפִים אֵלָיו רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל,"
    כאן לא מדובר במניפיסט ולא מדובר באיזה ציטוט צדדי ועלום. תורה נ"ו היא אחת מהתורות המרכזיות ביותר בחסידות ברסלב. כל החסידים נוהגים ללמוד אותה בשבוע שלפני חג השבועות.
    אני יודע שלומדים היום ספרות ברסלב אצל המיזרוחניקים השונים. אפילו ב"דעות" האחרון של נאמני תורה ועבודה , פתחו את הגליון הקודם בדברי רבינו.
    אני יודע שלומדים את ברסלב באוניברסיטאות ובמכללות ואני יודע שלומדים ברסלב בחוגים ובסדנאות ניו אייג' שהם צל חיוור של הקבוצות האדירות של פונה.
    אני יודע שלומדים ברסלב , אבל מה בדיוק אני לא יודע , כי אני לא לומד שם.
    אני לומד את סיפרי ברסלב אצל חסידי ברסלב. אצל הרב ברנר , אצל הרב טייכנר ואצל הרב עופר ארז. אלו שלושת השיעורים השבועיים הקבועים שלי. אני מדי פעם הולך ללמוד אצל רבנים אחרים כמו הרב גודולובסקי או יובל דיין וגם השתתפתי בקבוצת הלימוד של רן ובר "מהפכת הטוב".
    אני יכול להבטיח לך שכשלומדים את תורת ברסלב בחסידות ברסלב , מתייחסים מאוד ברצינות לתורה נ"ו ולהשלכות שלה. היא לא פחות חשובה מנ"ב .

    אהבתי

  14. הראי"ה קוק היה מכנה את עצמו עבד נרצע לעם קדוש, סירב כשתלמידיו ביקשו ממנו להיות אדמו"ר, והתרחק מגינוני כבוד. לתורת החסידות, ובכללה לתורת רבי נחמן, היתה השפעה גדולה על הראי"ה קוק עוד מילדותו. באותה מדה הראי"ה קוק המשיך את תורת הגר"א ותלמידיו. כשם שהיה צדיק וחסיד במדותיו, כן היה גאון וגדול בתורה. מה היתה דעתו על עליית המונים לקברו? ודאי היה מלמד עליהם זכות. ומה היתה דעתו של רבי נחמן על המונים העולים לקברו מא"י אותה כה אהב? ודאי גם רבי נחמן היה מלמד עליהם זכות. לו ילמדו את כתביהם בכזאת השתוקקות.

    אהבתי

  15. ולי משום מה נראה שכל הילולה זו אינה אלא פוליטקה (פוליטיקה אלוקית, כמובן – לדברי האוחזים בה) – ניסיון לחזק את היזקה ותביעת הבעלות על מזרח ירושלים

    אהבתי

  16. רק דבר קטן להוסיף. בזכרוני, שקראתי ספר על תולדות חייו של "סבא ישראל" אודסר, והיה שם פירוט על זמן היותו אברך [לא רק "סיפור ההתקרבות" והתקופה האחרונה – נ נח]. ושם סופר, שהוא ישב תקופה מסויימת, בתור אברך, במרכז הרב, וסחף אחריו הרבה ממקורבי הרב קוק לברסלביות. נאמר שם, אם אינני טועה, שבתחילה הסכים הרב קוק ל"הפצה" שהיתה שם, ולאחר מכן נסע לחו"ל לאיזה מקום, וכשחזר גילה ש"מרכז" כמעט נהפכה לסניף של ברסלב, ואז הוא הפסיק את הענין הזה, והשתדל למנוע את מקורביו להמשיך בדרך זו. הענין נרגע, אלא שהרצי"ה המשיך מאז לעסוק בסתר בכתבי רבי נחמן, בידיעה והסכמה שבשתיקה של אביו. הייתי מניח שכל הענין הוא בדותא או גוזמא, אלא שהיה מצולם שם דף, עם הבלנק הרשמי של הרצי"ה, שבו הוא כותב נוסח של פתק מהשמים, דומה מאוד ל"פתק" הידוע. לא ברור שם, אם זאת העתקה של פתק שהוא עצמו קיבל מהשמים, או פתק נוסף שקיבל סבא ישראל, או הכנה לפתק נוסף שהוא התכוון לשלוח לאודסר כביכול מהשמים. אודסר אמר הרבה פעמים, שבמשך חייו קיבל עוד כמה פתקים. אם אינני טועה, הפתק היה מנוסח כביכול מהשמים, ובנוסח דומה לנוסח הידוע, אבל בלי החתימה המפורסמת. כבר עברו כמה שנים מאז שקראתי זאת, ואם יש מישהו שידועים לו פרטים נוספים על כך – אנא שיפרסם.

    אהבתי

    1. חה חה חה.
      לפני כמה שנים כתב על הסיפור הזה והפתק בפרט מאמר של הרב נריה גוטל במקור ראשון. קרא שם ותחכים שאת הפתק כתב תלמיד של הרצ"יה כבדיחה פורימית. דרך אגב אני מכיר את אותו אדם…
      אם הרצי"ה התעסק כל כך בברסלב, מדוע הוא לא דיבר על זה בשיעוריו? כל הסיפוק הנ"ל הוא המצאה וגוזמא אחת גדולה.

      אהבתי

  17. לא שמתי לב שמישהו ציין את העניין, לכן אוסיף שבקרב קהילות ברסלביות המקורבות לדתיים לאומיים – הקהילה במצפה רמון, לדוגמא – מקובל שהרב קוק הוא המשכו הרוחני ("ניצוץ נשמתו") של ר' נחמן, וכמדומני שהמקור הוא הלל צייטלין.
    הנה פה http://www.kipa.co.il/ask/show/156053-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%95%D7%A7-%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s