"קשר מסוכן – דינמיקת ההתעצמות של תנועות המקדש בישראל ומשמעויותיה" הוא דו"ח משותף של עמותות עיר עמים וקשב שהתפרסם לאחרונה. הדו"ח, שהשתתפתי בהכנתו, עוסק בתנועות שוחרי הר הבית ובית המקדש, ולבד ממיפוי הפעילות שלהם הוא עומד על הקשר ההולך ומתהדק בין הממסד הישראלי לביניהן, כלומר בין הממשלה והכנסת לבין תנועות שונות המבקשות לשנות את הסטטוס קוו על הר הבית.
הדו"ח מביא עדויות לשיתוף פעולה מתמשך ומשמעותי בין משרדי ממשלה (החינוך, הדתות, התרבות) שכלל הקצאת תקנים לעובדים בשכר ואף מימון פעילויות בסכומים של מאות אלפי שקלים בשנה. מובן שיש למשרדי הממשלה זכות מלאה לממן פעילויות שהם רואים כחשובות, אולם כאשר המוסדות שהם עובדים איתם קוראים במפורש לבנייתו הקרובה של בית המקדש, לא פעם על חשבון קודשי האיסלאם שעל ההר, יש סיכון שיתקבל הרושם שהממשלה תומכת במובלע בעמדות שכאלה.
כך למשל, משרד החינוך לא מהסס לשלוח תלמידי בית ספר לסיורים מודרכים ב'מכון המקדש', שזוכה להקצאה של שמונה תקנים של בנות שירות לאומי, שעמדתו המוצהרת היא קידם בניית המקדש ככל שיותר מהר, ושהעומד בראשו, הרב ישראל אריאל, קרא בעבר להריסת קודשי האיסלאם שעל ההר. כל זאת ללא חשיפת התלמידים למורכבות הנושא או לדעות ששוללות (ביטחונית, חוקית, הלכתית) יוזמות שכאלה. ברור שלכל הפחות סיור שכזה אינו מופת של פעילות חינוכית.
הר הבית, אין צורך לומר, מהווה את אחד המקומות הטעונים רגשית ופוליטית בעולם. בדו"ח מרואיין ראש השב"כ לשעבר עמי איילון שמזהיר שפעילותן של תנועות המקדש היא "מתכון לפיצוץ", וניצב בדימוס מיקי לוי מזהיר מפני "מלחמת עולם שלישית". בינתיים, לממשלה אין מדיניות ברורה בקשר לסטטוס קוו בהר. אזור הדמדומים הזה הוא קרקע פוריה ליוזמות פרטיזניות של אינדיבידואלים נלהבים, כמו גם של שרים וחברי כנסת שכאמור משתפים איתם פעולה, אולי ללא הבנה מלאה לאן הדברים עלולים להתגלגל. הדו"ח מלא וגדוש בפרטים, ואני מזמין אתכם כמובן לקראו ולהפיצו. כאן הייתי רוצה להתייחס להיבט אחד, שדווקא לא זוכה בדו"ח לטיפול, והוא הקשר האפשרי בין פעולות 'תג מחיר' להר הבית.
כולנו רקמה פוליטית אחת חיה
פעולות ונדליזם ואלימות של יהודים כנגד פלסטינים ורכושם, מוסדות דת מוסלמיים ונוצריים וחיילי צה"ל ורכושו זכו בשנים האחרונות לכינוי "תג מחיר", על שם הסיסמה שהמבצעים עצמם משתמשים בה. הכותרת הזאת בעייתית לא רק משום הקונוטציה הנייטרלית למדי שלה, אלא משום שהיא מכסה שדה רחב ומגוון של תופעות. קשה לשער, למשל, שהמניע לביזוי מנזר או מסגד זהה למניע לפינצ'ור גי'פ צה"לי, ושני אלה אינם שקולים מבחינת הרוח העומדת מאחוריהם לשריפת שדות של פלסטינים.
יחד עם זאת, הכינוי "תג מחיר" מכיל בתוכו משמעות חשובה, והוא האיתות על כך שמטרת הפעולות הללו היא פעמים רבות "לנקום" על פעילות שלילית מבחינתם של המבצעים, כטרור פלסטיני או התנהלות מדינית הנתפסת בעיניהם כמתונה מדי. מדובר, לכאורה, בתשלום שמשלמים הפלסטינים, או משלמת מדינת ישראל, על שממשלת ישראל פעלה שלא כשורה לדעת אותם בריונים. כפי שניסח זאת ראש השב"כ לפני יותר משנה,
כיוון שהם לא יכולים לפגוע בממשלה ובצה"ל, הם פוגעים בערבים ובקודשי דת. לתפישתם, ככל שיהיה רע יותר, כך הממשלה תחשוב פעמיים אם כדאי לה להרוס צריף בהתנחלות.
במאמר שפורסם ב'הארץ' אחרי האירוע האחרון באבו גוש קובעים חיים לוינסון, גילי כהן ויניב קובוביץ ש"תופעת תקיפות השנאה נולדה ביצהר ב-2008". וגם ראש השב"כ קבע באותה הזדמנות שצוטטה לעיל שפעילי "תג מחיר" מונים "כמה עשרות פעילים, שנמצאים בעיקר ביצהר". למה דווקא ביצהר? מכיוון שהאתוס המניע את הפעולות האלה הוא פרי תורתו של הרב יצחק שפירא, ראש ישיבת "עוד יוסף חי" ביצהר (וממחברי הספר תורת המלך).
הסיסמה שמשתמשים בה אנשי הפעולות האלה, מלבד "תג מחיר", היא "ערבות הדדית". ססמה זו רוססה, למשל, על קירות מנזר השתקנים בלטרון לפני פחות משנה. מדובר בפיתוח מבית מדרשו של הרב יצחק שפירא, שקבע בעבר ש"כשנפגע מישהו במקום אחד צריכה להיות תגובה בכל מקום" (ראיון לגיא ורון, גלי צה"ל, 17.5.10). נדמה לי שמתחת לססמאות האלה נטועה הנחת המוצא הבאה: העם היהודי וארץ ישראל מאוחדים כישות אורגנית אחת; כל פגיעה באיבר מאבריה חייבת לגרור תגובה של הגוף במקום אחר. אני משער שזהו המצע התיאולוגי שעומד מעבר לצורך הפרגמטי להפחיד את הממשלה שלא תפנה קרוונים למיניהם, כלומר מדובר בתפיסה רומנטית ופולקיסטית שמקשרת את העם לאדמה והופכת אותם לאורגניזם אחד. חייו של אותו אורגניזם תלויים בעומק הקשר הזה, וכל פגיעה בו מחייבת נקמה.
בקצרה גם נאמר שענייני נקמה חשובים במיוחד גם לרבו של שפירא, הרב יצחק גינזבורג, שהקדיש קונטרס מפורט ומקורי להסבר קבלי ל"נקמתו" של ברוך גולדשטיין במתפללים המוסלמים במערת המכפלה. הנקמה האלימה היא על פיו תגובה ספונטנית ואותנטית שמגיעה ממעמקי הנשמה היהודית (האלוהית). העניין קשור גם למין, וגינזבורג הורה בעבר לחסידיו לתקן חטאים מיניים של הפרט על ידי "מרידה במערכת השלטונית המושחתת". מדובר, אם כן, בתבנית מחשבתית היונקת ממקורות הרומנטיקה האירופאית ומציגה תפיסה אורגניסטית ורגשנית שבמסגרתה הבלעות בקולקטיב הלאומי מושגת על ידי מעשי נקמה שבאים בתגובה לכל פגיעה בו, ונחשבת לביטוי ה"טבעי" והשלם ביותר של הנשמה היהודית.
אל הר המור, וממנו
וכאן העניינים מוסיפים ומסתבכים. הרב שפירא מתעניין לא רק בתגובתו האלימה של צד אחד בגוף הפוליטי לפגיעה בצדו השני, אלא גם בראשו, אפשר לומר, של אותו הגוף. בשנת 1988 הוקמה עמותת 'אל הר המור' על ידי שפירא והרב יוסי פלאי, שעומדים עד היום בראשה. השניים גם הוציאו ספר בשם 'אל הר המור' העוסק בהלכות העלייה להר. בשנת 2000 הקימה העמותה את 'משמר המקדש', שהוא ארגון של פרטים לבושי מדים, סוג של מיליציה פרטית, שאמור לשמש כמשמר המקדש לכשיקום.
ככתוב בדו"ח, מרבית פעילותה של העמותה היא ארגון אירוע "סיבוב שערים" סביב חומות העיר העתיקה, מדי פעם בראשי חודש עבריים. סיבוב השערים יוצא מרחבת הכותל ומקיף את ההר דרך הרובע המוסלמי בהפרדה ברורה בין גברים לבין נשים. ליד כל שער משעריו של הר הבית נערכות תפילות לקימומו המהיר של המקדש, וכן ריקודים ושירה (למשל השיר "לעשות נקמה בגויים").
האירוע מאושר על ידי המשטרה, ולצורך קיומו סוגרים מידי חודש כוחות הביטחון רחובות ראשיים וחנויות ברובע המוסלמי, זאת מחשש למעשי אלימות כנגדם מצדם של המשתתפים היהודי. כלומר: היהודים צועדים, והמשטרה סוגרת בתי עסק של הערבים בסביבה, מחשש שהיהודים יפעילו כלפיהם אלימות.
עד כאן כמה עובדות, ומכאן עוד השערה: האם ייתכן קשר בין פעולות 'תג מחיר' לבין הר הבית? האם ייתכן קשר בין תפיסת העם והארץ כאורגניזם שלם ובין רגישותו המיוחדת של הר הבית עבור הרב שפירא ותלמידיו? אם כן, הרי שייתכן שההר מהווה מוקד רגיש במיוחד לפעילות 'תג מחיר', הן מהבחינה שייתכן ניסיון לפגוע בקדשי האיסלם שעליו במחאה על מדיניות ממשלתית שלא מוצאת חן בעיני מעגלים מסויימים, והן מהבחינה שמדיניות ממשלתית שלא מוצאת חן בעיני מעגלים מסויימים על הר הבית יכולה להוביל לפעולות 'תג מחיר' במקומות אחרים.
"אם יש להם דרישות לגבי הר הבית, כדאי שידעו שלנו יש דרישות לגבי ירדן"
בדוגמא לנאמר במשפט האחרון היינו יכולים לחזות לפני כשנתיים, סביב השיפוצים המתוכננים בגשר המוגרבים. הקדמה קצרה: גשר המוגרבים הוא המעבר היחיד המאפשר כניסה של ישראלים ותיירים להר הבית. הגשר הקיים הוא מבנה ארעי, שנבנה לאחר שסוללת העפר שעליה ניצב הגשר הקודם התמוטטה ב-2004. בסוף 2006 החלה מדינת ישראל בעבודות שיפוצים בגשר. העבודות הובילו מיד למשבר דיפלומטי מול הווקף ומול ממלכת ירדן, והן הופסקו. בשלב זה הורתה עריית ירושלים להכין תוכנית בנייה מסודרת, וזו (מס' 12472), פורסמה באוקטובר 2010. במסגרת התוכנית הוצע להרוס את הגשר הפרוביזורי הקיים ולבנות מעלה חדש לשער.
כפי שהדו"ח מציין, בתכנון היה להציב גשר גדול למדי, בעל שבעה עמודי תמיכה. בניית הגשר החדש היתה מרחיבה את עזרת הנשים בכותל, ומאפשרת גישה של כוחות משטרה גדולים (עד 300 שוטרים בבת אחת), וייתכן שאף כלי רכב צבאיים ונגמ"שים, אל ההר. עוד מצויין בדו"ח שישנם גם תכנונים לבנות משטח תלוי, בסוף הגשר ומחוץ למתחם ההר, שעליו ייבנה בית כנסת. באופן צפוי למדי, מצריים וירדן הזהירו מפני פריצה של מהומות (לא רק על ההר אלא גם בקרבן) אם התוכנית תצא לפועל. צבי האוזר, מזכיר הממשלה דאז, הגיע לירדן באוקטובר 2011 לצורך חתימה על מזכר הבנות, אולם נתקל בסירוב. על פי הדו"ח
ב-8.12.11 הורה מהנדס העיר ירושלים, האדריכל שלמה אשכול, להרוס תוך שבוע את הגשר הזמני, שאם לא כן יוצא צו לסגירתו המיידית. למחרת היום יצא מסר תקיף מפי שר החוץ של ירדן, נאסר ג'ודה, שקבע כי "ירדן מתנגדת לכל ניסיון של ישראל להשפיע על האתרים הקדושים בירושלים, לרבות גשר המוגרבים."
בקיצור, ממלכת ירדן הפעילה את סמכותה על הר הבית, סמכות שניתנה לה בהסכם השלום בינה ובין ישראל (סעיף 9ב), ולא איפשרה כל בנייה שהיא סביב ההר (וזכרו את זה באשר לתוכנית של נתן שרנסקי להרחבת רחבת הכותל). תהליך שיפוץ הגשר נתקע.
בערב ה-12.12.11 פרצו 40 פעילי ימין, רובם חברי "גרעין שכם", את גדר המערכת בין ישראל וירדן, בקרבת מקום לגשר אלנבי ולאתר הטבילה הנוצרי "קסר אל-יהוד". הפעילים השתלטו על בנין בשטח ההפקר וסרבו להתפנות ממנו. עמיחי אתאלי דיווח אז באתר מעריב-nrg:
הצעירים מוחים על התערבות ממשלת ירדן בפרשת הגשר, המהווה חלק ממתחם אל-אקצה: "אם יש להם דרישות לגבי הר הבית, כדאי שידעו שלנו יש דרישות לגבי ירדן", אמר מנהיגם, פעיל המאחזים מאיר ברטלר. כתגובה לאיומים הירדניים נגד סגירת מעבר המוגרבים, החליטו צעירי ההתנחלויות לבצע פעולת מחאה שתגיע לידיעתה של ממשלת ירדן. "החוצפה הירדנית בפרשת הר הבית הובילה אותנו להעביר מסר לירדן", אמר ברטלר ל–nrgמעריב. "אסור להתערב בעניינים הפנימיים של מדינת ישראל". ברטלר, חבר תנועת הליכוד, הוסיף "כל חבר ליכוד מכיר את השיר 'שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן'. כדאי מאוד שהירדנים ידעו שאנחנו לא שוכחים את השיר הזה." [ההדגשות בטקסט שלי – ת.פ.]
לאחר מספר שעות כאשר כוחות צה"ל פינו אותם מהמתחם. האירוע לא קיבל תהודה תקשורתית רבה מכיוון שבאותו הלילה בדיוק התבצעה פעולת 'תג מחיר' הגדולה בחטמ"ר אפריים, בה על פי הרב אביחי רונצקי
רעולי פנים [יהודים] השתלטו על הציר הראשי וסיננו מכוניות תוך השלכת אבנים גדולות. המח"ט תיאר לי מקרה מזעזע – שהם פתחו את הדלת של הג'יפ וזרקו בלוק שעבר בינו לבין הנהג, זה היה יכול להרוג אותו. […]מדובר באלימות קשה ובמספר משתתפים גדול.
באופן מובן, האירוע ב"קסר אל יהוד" נדחק לשולי הסיקור.
מאיר ברטלר, למיטב ידיעתי, אינו קשור לרב שפירא, אולם יש להערכתי לראות בפעילות שלו סימן מדאיג לבאות. הר הבית מסתמן כאן כנקודת לחץ שמקפיצה פעילים ימין קיצוניים הן לכיוונו (ראו סיכום חלקי של פעילות אלימה של יהודים בהר בעמודים 47-48 של הדו"ח) והן בשמו, לכיוונים אחרים. הסכנה היא הן בפגיעה במבנים או באנשים שעל ההר, והן בפגיעה במבנים ואנשים אחרים, מתוך "ערבות הדדית" למה שקורה בהר.
הניסיון לעצור פעילות מדינית לא רצויה על ידי פגיעה בקדשי האיסלאם שעל ההר אינו חדש, וכבר המחתרת היהודית ביקשה (בין השאר) לעצור את הנסיגה מסיני על ידי פיצוץ כיפת הסלע. בזמן הזה מתווספת לרצון הפשוט להפיק "מגה-פיגוע" גם התיאולוגיה האורגניסטית המכונה 'תג מחיר', מבית הרב יצחק שפירא. יש לציין בברור שמרבית שוחרי הר הבית אינם אנשים אלימים ואין להם, למיטב הבנתי, כל כוונה להפעיל כוח כדי להגשים את תקוותיהם המשיחיות. עם זאת, מעטים מהם כבר הוכיחו שאלימות אינה מעבר למה שהם מסוגלים. שיתוף הפעולה שמגלה הדו"ח בין הממסד הישראלי לבין חברי הקבוצות האלה, אם כן, חייב להתקיים מתוך שיקול דעת, שקיפות, ובעיקר אחריות רבה.
לולאת האל 
אני באמת לא מבין את הקטע שלך –
בתור חובב רוחניות ואחד שקורא להשבת מימד הקדושה/טרנסצנדנטיות לחיים, מה יש לך נגד מקדש יהודי בהר הבית? רק להודים מותר להקים מקדשים ולחוות חוויות?!
הטיעון שלך הוא פוליטי נטו – אבל לי ברור שהמוסלמים הם אלו שמשתמשים בהר הבית כקלף פוליטי בלבד – המקום הרוחני האמיתי שלהם הוא מכה, שם הם מגיעים לאקסטזות – בהר הבית הם עושים מנגל ומשחקים כדורגל…
לעומת זאת, הר הבית עבור היהודים הוא משהו שבין כמיהה לאומית לבין כמיהה רוחנית (מדומיינת או לא – זו שאלה אחרת) – אז למה אתה לא מטיף למען הזכות הזו לחווייה רוחנית?
עכשיו גיליתי שבפוסט אחר כתבת "שהמקדש, כסימן בעל משמעות ברורה, מת מזמן. כי אין יותר מקדש. המקדש הפיזי נחרב, וכל מה שנשאר הוא המסמן, כלומר רצף ההברות "מקדש". המסמן, כידוע, הוא ריק, בדיוק כמו רוב הרחבה סביב כיפת הסלע. למקום ריק אפשר להכניס מה שרוצים: תפילות, מצוות, קורבנות, אנרגיות, כמיהות וערגות – אפילו אחדות לאומית" –
וכל אלו מבחינתך, פסולים ליהודים?
אהבתיאהבתי
אני אענה לך במשל ערבי.
יום אחד הגיע קבצן לארמון המלך ודרש לראות את הוד מעלתו. המלך היה במצב רוח טוב באותו יום והסכים.
" הו הוד מלכותך" נפל האיש על ברכיו " חלמתי חלום ובחלומי סולם שרגליו בקרקע וראשו בשמיים ואתה עומד באמצע הסולם ומפקד על כולנו".
"לתת לו מטבע זהב", ציווה המלך.
למחרת הגיע קבצן אחר , צועק ומתחנן ודורש לראות את המלך. "הו הוד מעלתך" אמר הקבצן "חלמתי חלום ובחלומי סולם שראשו בשמיים ורגליו בארץ ואתה עומד בראש הסולם ומפקד על כולנו".
'לערוף את ראשו' ציווה המלך בזעף.
"הוד רוממותך" פנה אליו הוזיר היועץ "למה האכזריות הזו? עשר הצלפות שוט דיין להרחיק מכאן כל חולם חלומות שרוצה להתעשר"
"לא הקשבת היטב" ענה המלך. " הראשון ראה אותי באמצע הסולם ויכול אני ברצון אללה לעלות או לרדת ואילו השני ראה אותי בראש הסולם ומכאן רק דרך אחת פתוחה בפני -מטה. ואם זו הבשורה שבפיך יא כלב, דינך מוות".
מבחינה מעשית הקמת המקדש היא איוולת כמו זו שכבר החריבה אותנו פעמיים בעבר. מבחינה 'יהודית' כל עוד אנחנו למטה אנחנו יכולים להתקדם ולהתפתח ברגע שנעלה למעלה הגענו כבר ועכשיו נותרה רק הירידה (מה שקורה למוסלמים אגב) מבחינה הלכתית אסור בתכלית האיסור לעלות להר הבית ומי שעושה זאת הוא כופר.
אהבתיאהבתי
רציתי להגיב רק לגבי המשפט האחרון (אני תמה מה הביא אותך לכתוב אותו).
עלייה להר הבית, לפי חלק מהפוסקים, אסורה בגלל חשש שניכנס למקומות שבהם היה המקדש. לדעת חלק מהפוסקים היא מותרת תוך כדי זהירות. מה שבטוח, מי שעולה להר הבית הוא אולי טועה לדעת חלק מהפוסקים, אבל מכאן ועד זה שהוא כופר, זו הרחקת לכת.
אהבתיאהבתי
אם היית ממשיך וקורא היית מגלה שאין לי שום דבר עקרוני נגד מקדש יהודי. להפך. פירטתי את עמדתי כאן: https://tomerpersico.com/2013/04/28/and_its_no_sacrifice/
אהבתיאהבתי
אכן דו"ח אקדמי מאוזן ומדוייק המעניק לקורא פרספקטיבה מלאה ומהימנה של. דעות החל מעמי איילון מהימין הקיצוני וכלה במרכז המתון, אותו מייצגים אנשי ארגון "עיר עמים".
חבל רק שבסוף התבלבלת בין הרב יצחק שפירא, לרב יהושוע שפירא.
אהבתיאהבתי
האם אתה מודע לעמדתו של יובל שרלו לגבי הר הבית [ולמחלוקתו עם דויד סתיו]?
אהבתיאהבתי
כן, הייתי בכנס שבו הם התפלמסו. גם הרב מדן היה שם ותמך (בחילוקים שונים) בעמדתו של שרלו.
אהבתיאהבתי
כשמשעמם לי בתפילת יום כיפור אני מסתכל בקטעים שמתארים את עבודת הכהן במקדש, זה מחריד אותי כל פעם מחדש. מתואר שם בפרוטרוט איך הכהן הגדול מטיף את הדם של בעלי החיים שהוקרבו ואיזו תפילות הוא אומר תוך כדי. מי צריך את הבית מטבחיים הזה? מקום שבו מתגלה השכינה מעל גופותיהם של יונים ופרות וכבשים שנשחטו ונקרעו לגזרים לשם שמיים? ואם הרמב"ם צודק ולא יוקרבו בבית המקדש השלישי קורבנות בע"ח, אז מדוע נאמני הר הבית מתעקשים כל שנה לזבוח בחגיגיות כבש לכבוד פסח?
פיצוץ מסגד אל אקצא ובניית בית המקדש תחתיו הוא פנטזיה גסה ואלימה של בריונים, של הזויים שבטוחים שמרגע שיקום המקדש הם אלו שישלטו במדינה הדתית האוטופית שקיימת אצלם בדמיון.
אהבתיאהבתי
סב וְהַמֶּלֶךְ, וְכָל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, זֹבְחִים זֶבַח, לִפְנֵי יְהוָה. סג וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה, אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַיהוָה, בָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף, וְצֹאן מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף; וַיַּחְנְכוּ אֶת-בֵּית יְהוָה, הַמֶּלֶךְ וְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
אהבתיאהבתי
כל יהודי המתפלל את התפילות הקבועות מתפלל ומצפה לבניין בית המקדש. בפרט תפילות המוספין מליאות מזה. לעשות שקר בנפשינו ולחשוב שהמקדש כבניין גשמי לא צריך לקום-אין שקר גרוע מזה. המעמיקים במשמעויות המקדש, שאינן רעיוניות וסמליות אלא מהוות פעולות נפשיות ממש שהן מעבר ל"חוויות", יבינות את הצורך הבוער בבית המקדש.
אהבתיאהבתי
לא המקדש לא צריך לקום. בדיוק כמו שלא היה צריך למרוד ברומאים. בכל אופן אתה נשמע די משכנע כך שאני אתחיל לברר לגבי המחיר של דינמיט אם קונים בכמויות.
אהבתיאהבתי
הרב שפירא נלקח לחקירה משטרתית שנויה במחלוקת בחשד להסתה. בסופו של דבר הודיעה פרקליטות המדינה ב-28 במאי 2012 על סגירת החקירה מחוסר ראיות.-from the wiki
אהבתיאהבתי
המסקנות שלי מהכתבה מהדו"ח:
1. תנועת המקדש (וכל מי שקשורים אליה) היא תופעה זוטרה בנוף הפוליטי הישראלי, אבל גופים אינטרסטנטים, שדוגלים בחלוקת ירושלים, מנסים לנפח את את חשיבות התנועה מעל ומעבר בכדי להשחיר את פני הימין בכלל וליצור דה -לגיטמציה לארגונים של דתיים-לאומיים בפרט.
2. יש לשים קץ לדיקטטורת הוואקף בהר הבית ולמצב האבסורדי של הגבלות לביקור הלא-מוסלמים באתר. מעניין שאדון פרסיקו לא השמיעה אף פעם ביקורת בנדון.
3. ניתן לראות בקשר בין משרדי הממשלה לבין תנועת המקדש יחסי איזון כנגד קשר זהה בין הממשלה לבין גופים מהשמאל הרדיקלי כגון: מימון יצירות קולנוע אנטי ציוניות ע"י משרד התרבות, תיקצוב סגל אקדמי שמעורב בפעילות אנטי ישראלית…..הרי מדובר בחופש אקדמי, מצפוני, תרבותי?
4. בכתבה זאת תומר פרסיקו עוד הפעם נחשף כפוליטרוק לא אובייקטיבי.
אהבתיאהבתי
2. לא פעם, אלא כמה פעמים השמעתי ביקורת בנידון.
אהבתיאהבתי
צר לי, אך המאמר אינו הגון, בדרך שאינה מתאימה למר פרסיקו ומתאימה יותר לעיתונות שמאל רגילה בישראל.
מצד אחד, יש את הימנים ההזויים, המשוגעים, המטורפים, עם הזקן המדובלל והאש בעיניים, נוטפי ריר ושיגעון שכל מה שהם רוצים הוא לפוצץ, להרוס, לכבוש, לפנצ'ר ולהרבות שנאה.
מצד שני, יש את הערבים יפי הנפש שרוצים, ובכן, לעשות בדיוק את אותו הדבר רק בלי כל מילות התיאור הנוראיות.
אני מצטט: "באופן צפוי למדי, מצריים וירדן הזהירו מפני פריצה של מהומות (לא רק על ההר אלא גם בקרבן) אם התוכנית תצא לפועל".
כלומר, ההבדל כולו נעוץ בכך שמצרים וירדן הודיעו בצורה יבשה, קרה ושקולה שאם יבנו גשר הם לא יצליחו לעצור את הזעם האינטלקטואלי של הערבים באשר הם, בעוד שהיהודים לא נוטים להזהיר מפני פריצה של מהומות.
חשוב לציין, אני נגד כל סוג של אלימות ונגד כל מעשה של 'תג מחיר' או כל מעשה שמבעיר את מדינתנו שלא לצורך. אולם הצגת הדברים בצורה כה חד צדדית יש בה כדי להפיח שנאה ולהבעיר גם כן את השטח (לפחות של אלה שקוראים את הפוסט הזה).
לא מתאים לך מר פרסיקו
אהבתיאהבתי
כמה שאתה צודק. ישנם בהחלט הרבה מאד מוסלמים 'הזויים, המשוגעים, המטורפים, עם הזקן המדובלל והאש בעיניים' ומולם יש יהודים שהם.. אותו דבר ואני , איש שמאל חילוני ואשכנזי שכמוני, מסתכל על העולם המוסלמי ורואה באיזו בערות, שחיתות ועוני הוא שקוע מבין שאסור לי לתת לחובשי הכיפות האלו לנצח כי אחרת ישראל תגיע למצבן של השכנות והיא כבר בדרך לשם.
אהבתיאהבתי
אכן מילים כדורבנות.
אם כך, רק יורשה לי להוסיף, כי אי שיפוץ גשר המוגרבים עקב פחד מפני הג'ננה שתעלה לאי אלו מוסלמים לראש סותר בדיוק את דבריך.
אסור להיכנע למטורפים משום צד!
אם צריך לשפץ את הגשר נא לשפץ אותו גם אם נשמעים איומים מאיזשהו צד על זעם בלתי נשלט שעלול להתעורר אצל המוסלמים…
אהבתיאהבתי
המטורפים מהצד המזרחי לא מענייניםנאותי במיוחד . שישקעו בנוולות ובבערות שיעסקו בהבלים , עצוב אבל לא ענייני. את החברה שלי אני רוצה להציל וכן – ערביי ישראל הם בהחלט חלק ממנה. ערביי מזרח ירושלים? על זה עוד נתניהו צריך להחליט עם אבו מאזן.
אהבתיאהבתי
יש כאן בעיה: הרבה מהדתיים לאומיים בישראל הם אנשים הרבה יותר משכילים ממה שאתה תהיה אי פעם.
אהבתיאהבתי
יש גם לא מעט מוסלמים משכילים, עדיין…
אהבתיאהבתי
רוב המוסלמים הם פרימיטיבים, המגזר הדתי לאומי כמגזר הוא דווקא משכיל, אולי ערכיו פרימיטייבים אבל מבחינה מדעית אני לא חושב שיש חשש שהם יובילו אותנו למדינת עולם שלישי.
אהבתיאהבתי
יש דברים גרועים יותר מעולם שלישי. תשאל את האירופאים. בכל אופן לא נגיע לשם כי נתרסק בדרך בדיוק כמו שקרה לנו לפני אלפיים שנים כשחבורת פטריוטים אוהבי ישראל המיטה עלינו חורבן .
אהבתיאהבתי
האמת שההערכה שלך מאוד הגיונית, הרי מדובר באנשים מטורללים כמו אבותיהם הרוחניים הסיקריקים שהובילו אותנו כבר לגלות.
אהבתיאהבתי
התבלבלת לשנייה מה הקשר אשכנזי ? זה לא הבבונים ההמוניים הפרימטיביים אלא גזע ארי אשכנזי מתנחלי
אהבתיאהבתי
אני אשכנזי. מכיוון שממילא זה משייך אותי אוטומטית לציבור מסויים בעיני הימין חשבתי שעדיף לציין את זה מראש
אהבתיאהבתי
הדוח והדיון הציבורי בעקבותיו חשובים מאוד. לסימנים מבשרי הרע אפשר להוסיף: התמקדותו של משה פייגלין בעניין ההר, עד כדי פרישה מעשית מסיעת הליכוד ומהקואליציה במחאה על שאין מתאפשרת לו עלייה חופשית ותפילה.עוד מרכיב הוא "דף הבית" המתפרסם מדי שבוע ב"מקור ראשון", עם שפע דעות ודיווחים, המראים עד כמה הזרם המרכזי בציונות הדתית עסוק בסוגיה.לטעמי, פרסום זה הוא מועמד רציני לתואר הדף הנפיץ ביותר בעיתונות הישראלית כולה.
איני מסכים לקביעתו הגורפת של יוסי שריד, השבוע ב"הארץ" כי
"הציונות הדתית היא תנועה מגונה", אך חייבים להודות שעניין ההר הוא סימפטום חמור ומדאיג.
ייתכן שאין מקום ברמה הפורמלית לוויכוח תיאולוגי, ובמדינה דמוקרטית מותר לחוש כיסופים ולהביעם.וגם כיור כלים שפעם שימשו לפולחן אינו פשע פלילי.
מתחייבת בעיקר אמירה ברורה של המנהיגות הפוליטית ושל הנהגה רבנית שפויה שמעשים בלתי אחראיים, ומטורפים, יגרמו נזק עצום לעם היהודי ולכל סיכוי עתידי להעצמת הנוכחות היהודית בהר.
ברמה החינוכית-תורנית אין מנוס מסופו של דבר מוויכוח דתי, לפחות על המרכזיות שעניין זה צריך לתפוס בתודעה ובעשייה. אך שוב, אם התפיסה היא של "אתחלתא דגאולה" ו"אנו יודעים את מהלכה הצפוי של ההיסטוריה", הוויכוח הופך לעקר.
ישראל
אהבתיאהבתי
המותגיזציה של המקדש. עוד מעט יהיו לנו פרסומות למקדש כמו אלה של עיר דוד. ומי עולה על הגל? מכללת עלמא. מה לנו לדון בבית המדרש ביחס לזר, לפליט, לנכבש? יש לנו עכשיו: "בית מדרש – מקדש".
http://alma.org.il/events.asp?lang=he&pageid=105&cat=10
אהבתיאהבתי