שר הכלכלה, שהוא גם שר הדתות, אמר בשבוע שעבר ש"המדינה הופכת יום-יום יותר יהודית, וזו ברכה אדירה", הוא הוסיף וקבע שתפקידה של מפלגתו, הבית היהודי, היא לדאוג שהמדינה אכן תהיה יהודית יותר, וזאת כדי שלא תהיה מדינה "רגילה" כמו נורווגיה ושוודיה. ללא ספק, ישראלים רבים שותפים לתשוקתו של בנט, אולם השימוש בתבנית "יהודית" כאן עלול להטעות, שכן תחת הכותרת הרב-שימושית הזאת ניתן לכלול דברים רבים ואף סותרים. עלינו לשאול אפוא למה בנט עצמו מתכוון כשהוא יוצא להפוך את ישראל ליהודית יותר.
יהוד הגליל או הנגב פירושו ניקודם בעשרות ישובים בהם גרים יהודים, אולם יהוד המדינה אינו עניין נדל"ני אלא אידיאולוגי. ממעשיו של בנט נראה שפירושו עבורו הוא כפיית היהדות האורתודוקסית על כלל האוכלוסייה היהודית. לקראת ציון שנה לכהונתו כשר הדתות אפשר להתחיל לסכם את פועלו: הקמת מנהלת הזהות היהודית, שתפקידה להרביץ אורתודוקסיה בבתי ספר ובמרכזי נוער; ביצור המונופול של הרבנות הראשית על ידי חקיקת חוק המשית עונש מאסר על המתחתנים מחוץ לה והקמת משטרת כשרות שתמנע יוזמות כשרות פרטיות, שלא דרך הרבנות. אפשר גם לבחון לאילו יוזמות התנגדו בנט ומפלגתו בשצף קצף – למשל חוק ברית הזוגיות או החוק להשוואת זכויות להורים להט"בים.
פעולות אלה נמצאות במתח מובנה עם הדינמיקה החברתית בישראל בימים אלה. אם ישראל באמת נעשית "יותר יהודית", הרי שיהדותה המתגברת שונה מזו ששר הדתות מנסה לכפות עליה. כל מי שיבקר במכינות הקדם צבאיות החילוניות, בבתי המדרש הפלורליסטים, בפסטיבלי הניו-אייג', בקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות השוקקות, במניינים האלטרנטיבים היוצאים מתוך האורתודוקסיה, במאבק הדתי-פמיניסטי המתעצם והולך יגלה תהליך שונה לחלוטין: במקום האחדה, גיוון. במקום שמרנות, פריצת גבולות. במקום דריכה במקום, התפתחות. במקום שכפול העבר, יצירתיות.
הנה נתונים שלא נחשפו מעולם: מתוך מאות חופות שנערכו בשנתיים האחרונות מטעם ארגון 'הויה', כארבעים אחוזים בלבד (39.8%) היו של זוגות שלא יכולים להתחתן ברבנות (פסולי חיתון ואזרחים שהרבנות אינה מחשיבה כיהודים), ואילו 55.8% היו חופות של זוגות שלא מוכנים להתחתן ברבנות מבחינה אידיאולוגית. כלומר למרות המצוקה של מאות אלפי אזרחים(!) שאינם יכולים להתחתן במדינתם, מירב הפונים לשירותים אלטרנטיבים הם כאלה שיכולים, אבל לא מעוניינים, וזאת מכיוון שהם נדחים עקרונית או רגשית על ידי הכפייה הדתית שמפעילה הרבנות.
דבר דומה מתחולל בתחום הכשרות: מתרבות והולכות המסעדות שאינן מעוניינות לקחת חלק במערך הכשרות של הרבנות הראשית ומבקשות להכשיר בעצמן את מטבחיהן. בירושלים פועל הרב אהרן ליבוביץ' (מסיעת 'ירושלמים' במועצת העיר) על מנת לכונן "כשרות קהילתית", שתסתמך על ידיעת הלכות כשרות על ידי המסעדנים והכשרת עצמאית מתוך מחוייבות לקהילה. לכאורה, יהודים שמעונינים ללמוד הלכה ולקיים מצוות הכשרת המטבח אמורים לשמח את מפלגתו של בנט, אולם בפועל במקום לעודד פרויקטים כגון אלה הרבנות הראשית נלחמת בהם.
נראה שדווקא כששר הדתות מנסה לחזק את הרוח היהודית במדינה היא מסתדרת יפה מאוד בלעדיו, ואילו הוא בפעולותיו דואג לדכא אותה. אפשר לומר שבאופן אירוני אם יש משהו שמונע מהמדינה להיות יהודית יותר זו דווקא הרבנות הראשית, שבשחיתותה ודורסנותה מרחיקה חילונים רבים מקשר כלשהו עם מורשתם. חיזוק הרבנות הראשית, והתנגדות מתמשכת לפתיחת המרחב הציבורי לסוגים מגוונים של יהדות (למשל, על ידי אפשרות חוקית להתחתן שלא דרך הרבנות) מעמידה מכשול בפני הרנסנס היהודי שאנו עדים לו.
האם בנט אינו יודע זאת? אני חושד שהוא יודע, אלא שלא שגשוג תרבותי או דתי מעניין אותו. נדמה ש"יהדות" עבור נפתלי בנט אינה בעיקרה עניין דתי, אלא לאומי. כאן הדת משועבדת לצרכיה של המדינה, וממילא עושר תרבותי או יצירה דתית הם דברים בטלים. מנהלת הזהות היהודית וחיזוק הרבנות הראשית מאפשרים מחד סטנדרטיזציה והשטחה תוכנית, ומאידך גיסא העצמה של רגש לאומי, אתנוצנטריזם וצדקנות. יהדות אחידה הכפוייה על האזרחים אינה אלא עוד ניסיון לחשל פטריוטיזם, והחשש הוא שהיהודים שבנט מעוניין בהם אינם כאלה שמודעים למורכבותה של תרבותם, אלא דווקא אלה שבחוסר מודעותם מבטיחים ציות נלהב וגאווה ריקה.
כדאי לזכור זאת להבא: כשבנט מדבר על מדינה "יותר יהודית" הוא מדבר לא על פריחה תרבותית ודתית, אלא על חברה יותר אחידה, יותר שטחית ויותר לאומנית. הוא רואה בכך "ברכה אדירה".
:
—
פורסם היום כמאמר דעה ב'הארץ'
לולאת האל 
לגבי ארגון "הוויה": מה המספרים המוחלטים ולא האחוזים?
אהבתיאהבתי
כמה מאות בודדות של זוגות, עד כמה שהבנתי
אהבתיאהבתי
זה כמה מאות זוגות, ולצערי אני מנוע מלומר כמה בדיוק מכל מני סיבות.
אהבתיאהבתי
כדאי כמובן להזכיר שהזוגות הנישאים באמצעות "הויה" מצטרפים לאלה הנישאים באמצעות התנועות הקונסרבטיבית והרפורמית (בכל אחת מהתנועות – מאות בשנה, ולא מדובר ב-200…). עד כמה שידיעתי משגת, אחוזי "מנועי החיתון" בין הזוגות הנישאים באמצעות תנועות אלה קטן בהרבה מזה של "הויה" (התנועות, למשל, לא עורכות טקסי נישואין למי שאינו נחשב יהודי – מבחינתן – וב"הויה" כן). כלומר, בסה"כ רוב מכריע של הנישאים שלא באמצעות הרבנות הראשית אינם "מנועי חיתון" (אבל ברור שאת בנט ומפלגתו זה לא מעניין והם לא באמת חשים כאן באיום. האיום שהם רואים מול עיניהם זו ה"התנתקות" החרדית מן הרבנות – כשרויות פרטיות, בתי דין פרטיים, נישואים פרטיים…).
אהבתיאהבתי
לפני שמדברים על תוכנה של ההתערבות הממשלתית בנושאי דת ואמונה, ובעיקר באופנים הפרקטיים של יישום הדת והאמונה, נראה לי שיש צורך לבחון בכובד ראש האם בכלל יש למדינה לגיטימציה להתערבות כזו, ומהו מקורה. וראוי להקדים ולומר שספק אם ההכרזה הרלוונטית במגילת העצמאות מהווה מקור מספק ללגיטימציה.
אהבתיאהבתי
אותה הרוח החליפית המוזכרת כאן, כמה היא באמת משנה את פניהן של החברה והדת הישראלית וכמה היא מתחוללת רק בעולם צר אשר מוכר לתומר פרסיקו ושכמותו?
אני שואל זאת לאו דווקא מתוך התנגדות, על אף היותי "אורתודקס". גם אני שואף לאיזשהו שינוי אך איני בטוח שעם ישראל נמצא במקום המתואר ע"י פרסיקו.
אהבתיאהבתי
שאלה טובה. כמובן שקשה להתנבא. אבל אני מעריך שהיא בהחלט משפיעה, שכן למרות שמספרית מדובר במיעוט, מדובר גם באליטה תרבותית וכלכלית, שבסופו של דבר משפיעה מאוד על החברה בה היא נמצאת.
אהבתיאהבתי
בנוסף אני מכיר כמה וכמה זוגות שפשוט לא מתחתנים, והם למעשה ידועים בציבור. אין להם צורך בהקלות הזעומות שיש לזוגות נשואים (אמרנו אליטה כלכלית?) ויש להם לרוב ילדים. אני לא יודע אם יש דרך אמינה לספור אותם, כי הם לא עוברים שום רישום מסודר אלא אם כן הם נפרדים כשיש להם ילדים.
אהבתיאהבתי
יתכן ובדברים הבאים יש חדשה מרעישה במיוחד ואולי אפילו סקופ ברמה שטרם נודעה:
בנט הוא טיפש.
נכון שהאיש עשה מיליונים – מה שמשאיר אותי הרחק מאחוריו.
רק שאני מכירה עוד כמה מיליונרים והם מאד טיפשים. עשו כסף בהצלחה יתרה אבל לא אפשר לנהל איתם שיחה על כלום. גם לא על איך עושים כסף. כי הם טיפשים חסרי מודעות. וכזה הוא בנט.
נכון שהוא נבחר לכנסת – מה שמשאיר אותי רחוק מאחוריו
רק שאני מכירה חברי כנסת שהם מאד טיפשים. וזה כבר פחות סודי מהמיליונרים.
נכון גם שהוא אחוקים עם לפיד מה שמשאיר אותי רחוק מאחוריו
רק שאני מכירה (אישית! משפחתית!) כמה אחוקים של לפיד ומה לעשות הם טיפשים.
אז אולי המסקנה על טיפשותו של הבנט פחות מופרכת מאיך שהיא נשמעת בפעם הראשונה.
ואם קשה למישהו להפנים את זה שבנט טיפש אז בא נחשוב ביחד:
מתי הוא אמר משהו חכם? מתי הוא אמר משהו מקורי? מתי זיהינו שאמר משהו חשוב? עם משמעות?
התשובה היא שהוא לא אמר עד היום אף לא מילה אחת שאינה סיסמא רזה, שדופה, דלה ועלובה.
אז כן, בנט הוא פשוט טיפש שיודע לדקלם סיסמאות למלמל תפילות ולטפוח על שכמים.
לא נעים אבל גם לא נורא (או שמאד נורא בעצם בהתחשב במצבנו…)
אהבתיאהבתי
תודה על הפוסט . הכותב מביע את ביקורתו עם כל הכבוד , דרך הפריזמה של דת ( על גווניה לשיטתו ) ושל חברה . אבל משום מה , הוא שכח את מימד המדינה . ובמימד המדינה , טבעה וטיבה של המדינה , הינו זה שהיא – מדינת היהודים , ולא ייתכן לגרוס אחרת !! זה האתוס שקמה עליו המדינה . על אתוסים הרבה פחות מרשימים ומושרשים קמו מדינות . תקצר היריעה , אבל אין שום סתירה בין הדברים !!
ועוד , עם כל הכבוד – תהליך ההגוונה ( מיגוון ) החברתי השראתי , גם יכול להיות מיוחס לתהליכים אוניברסליים טבעיים . תהליכים אשר מועצמים עם השימוש ההולך וגובר במדיות המבוזרות על מנת ליצור זהויות מגדריות מובדלות , מאובחנות וברורות , השואפות למימוש עצמי מקסימלי ( של הפרט וממילא הקולקטיב ) .
וכך : תפקיד חשוב הולך וגובר נודעת לקהילה או להתארגנות קהילתית פרטית על מנת לספק באופן אינדיבידואלי את צרכי הפרט והמגדר . והנה :
עמותות אשר דואגות לנזקקים , במקום בו קצרה יד המימשל . תביעות ייצוגיות לרוב ( אכיפה פרטית ) כנגד תאגידים גדולים . מחאה חברתית וחרם על תאגידים עושקים . ביזור מידע החדשות והפרשנויות הנלוות דרך העצמה של מומחים חסרי מעמד ציבורי מוכר ובעל מוניטין . חיפוש אחרי דוקטרינות רפואיות אלטרנטיביות לאילו המוכרות והקונבנציונליות . עמותות וארגונים עצמאיים אשר מספקים אלנטרנטיבה למידע מימשלי משפטי מובהק .
תקצר היריעה !! הכותב , לא ממש מוכיח לעניות דעתי , שאפשר ליחס תהליכים אילו לריקבון מימסדי רבני אורתודוקסי שמרני , על פני תהליכים אוניברסליים טבעיים , אם כי , גם אני לא גורס לגמרי מראש כמובן , שהמימסד הרבני חף מכל אילו . אבל :
הסו קולד , ימין חדש , הולך ומעצים כוחו במדינת ישראל . נדמה לי – שהוא יותר קשוב לצד האורתודוקסי על פני זה – הרפורמי , פתוח , השראתי , מתהווה .
תודה
אהבתיאהבתי
תומר – צר לי לאכזב אותך. התהליך שאתה מתאר הוא (למרבה הצער) זניח בחברה הישראלית.
בנט מנסה להאבק בכוחות חזקים הרבה יותר כמו ממסדים חרדים חזקים או כוחות אנטי דתיים. קשה לי להאמין ש"הבית היהודי" בכלל ובנט בפרט יוטרדו מהקמה של עוד ישיבה חילונית (אם כבר להפך)
נכון שעל הדרך גם יוזמות עצמאיות מבורכות עלולות להפגע מפעולות של משרד הדתות אבל בשביל זה צריך שאתה ושכמותך תשתפו פעולה עם בנט בלי לחשוד בטוהר כוונותיו. (אני זוכר למשל את השיחה שלך עם הרב רונצקי שהוא ניסה להסביר לך שגם "בינה" יכולים לקבל חיזוק מהמנהלת)
אהבתיאהבתי
בנט הוא פוליטיקאי.
הוא אומר דברים, כדי לחזק את עצמו מהבחינה הפוליטית, גם אם הוא לא ממש מאמין בהם.
הוא פוליטיקאי נבון וערמומי וכך הוא מחזק את מעמדו , בעיני אותם בוחרים פוטנציאלים , שרואים בו רפורמי למחצה.
מצד שני, זה לא יהיה נכון להגיד, שבנט זונח את הבוחרים היותר ליבראליים שלו, כי עצם בחירתו היתה מכה קשה לחרד"ל , שלא לדבר על הברית המופלאה עם "יש עתיד".
אהבתיאהבתי
אני בהחלט חושבת כמו כמה מגיבים לפני, שהתהליך – של פתיחות, יצירתיות וכו' – הוא בשוליים של השוליים. ולא רק שהוא לא קיים ככלל ולא, ממש לא, משפיע, הוא מ ט ע ה . וזה גרוע ואפילו מסוכן. זו פנטזיה. חלום. ניתוק מהמציאות. חיים בבועה שמאפשרת להכריז שדברים קורים, שיש תהליך, מישהיא אפילו כתבה שהרבנים מפחדים. אולי אם היו רואים את הדברים נכוחה, אולי, אולי, היו עושים משהו. פורצים באיזו שהיא תנועת שינוי. רחבה. לא של האליטה. משפיעה. בונה באמת משהו אלטרנטיבי.
אהבתיאהבתי