למתבונן מהצד קשה לפעמים להבין על מה צועקת קבוצת שומרי מצוות אחד כלפי אחותה, אולם דבר אחד ברור: המאבק הנוכחי על הגיור מוציא משני מהחנות את הצדדים הפחות סימפתים שלהם. כך ח"כ אלעזר שטרן מכנה את הרב שמואל אליהו שמוליק, כך הרב אבינר קובע שלשטרן אין חלק בעולם הבא, וכך מכל הצדדים זועקים הן התומכים והן המתנגדים שאישור הרפורמה המוצעת במערך הגיור, או לחילופין עצירתה, תביא ל"חלוקת העם".
ומה שיפה הוא שלפחות בנוגע להכרזה האחרונה שני הצדדים לא רק מסכימים, אלא שניהם צודקים. המצב שנוצר כתוצאה מעלייתם של מאות אלפי לא-יהודים-על-פי-ההלכה לישראל בשנות התשעים מהווה אתגר קשה להלכה האורתודוקסית, אתגר שנראה שהיא אינה מסוגלת לעמוד בו. הסיבה פשוטה: בניגוד לאופייה השמרני והטכני של ההלכה, דעת הקהל מתאפיינת בגמישות ובחדוות חיים. בעוד אותם מאות אלפים נחשבים לא-יהודים מבחינת ההלכה, הרי שמבחינת רוב אזרחי ישראל הם יהודים לכל דבר (שטרן עצמו מודה בכך).
בסקר שפרסם עיתון 'הארץ' רק לפני כחודש גילו 75% מהחילונים שלא יפעלו למנוע חתונת בן משפחה עם "עולה חדש שאינו יהודי לפי ההלכה", זאת בעוד מקרב הציונות הדתית רק 29% לא היו מתנגדים לכך ומקרב החרדים רק 5%. מקרב כלל האוכלוסייה 56% לא היו עושים עניין מנישואי קרוביהם עם אחד או אחת מאותם מאות אלפים. וכדי שלא נחשוב שמדובר בפלורליזם קוסמופוליטי מקיף, אותו הסקר מגלה שכלפי חתונה עם ערבים או נוצרים אירופאים התוצאות שונות לחלוטין: 72% ו53% מכלל תושבי ישראל יתנגדו לאלה בהתאמה. כלומר אין כאן פתיחות לכל; אותם עולים ישנים פשוט נחשבים בעיני רוב הישראלים כיהודים, תקבע ההלכה מה שתקבע.
עם זאת, סכנת הפילוג בעם קיימת, וזאת כאמור בכל אחת מהדרכים הנזכרות לעיל: אם לא תערך רפורמה במערך הגיור, ימשכו החתונות בין יהודים על פי ההלכה לאלה שאינם, ומי שחשוב לו לא להתחתן עם צאצאיהם יאלץ לשמור רשימות ייחוסין; ואם תערך רפורמה ממילא יהיו אלה (חרד"לים וחרדים) שלא יכירו בה, ולכן לא יכירו בצאצאי מתגייריה כיהודים. כך או כך תישאר קבוצה של אורתודוקסים שיתעקשו, בניגוד לדעת רוב העם, לראות בחלקים ממנו כלא-יהודים. פולמוס הגיור הנוכחי אינו אלא מאבק פנים אורתודוקסי המיועד לקבוע את גבולות אותה קבוצה.
הנה לנו אפוא עוד דוגמא, אחת מני רבות, לפטרונות ולאגוצנטריות של הממסד האורתודוקסי במדינת ישראל. זה מתכתש בינו לבין עצמו על הזכות לגייר אנשים שלא מעוניינים בכך, כדי להכשיר אותם להתחתן עם אנשים שכבר עכשיו לא מוצאים בהם כל דופי, וכל זה רק כדי שלהם עצמם יהיה קל יותר בעתיד לראות חלקים גדולים בעם ישראל כיהודים – למרות שעם ישראל עצמו כבר מזמן מתעלם מהקטגוריות ההלכתיות שאותה קבוצה מחזיקה בהן.
אבל אולי מה שהכי עצוב בכל הפסטיבל המגוחך הזה הוא עניין עמוק יותר. הסיפור הזה מדגים לא רק את הנרקיסיזם של הממסד האורתודוקסי, אלא גם ממחיש בצורה קיצונית את האופי הטכני והתועלתני שבו רואים חלק עצום מרבני ישראל את ההלכה, ואולי את הדת היהודית כולה. הרי מה קורה כאן? הגיור, שהוא אולי המעשה האישי ביותר, העמוק ביותר, הקשה ביותר שיכול לעשות אדם; שהוא שינוי של זהות, כניסה לתוך מסגרת משמעות חדשה, כריתת ברית עם האלוהים ועם עם ישראל וממילא של אדם עם עצמו; הגיור הופך לעניין בירוקרטי עלוב, פרוצדורה מכאנית שכל כולה מיועדת להרגיע את אותם רבנים שהבנים שלהם או של שכניהם לא יתחתנו עם לא-יהודיות, ושלא תהיה "התבוללות". לשם כך ירחיבו את מערך הגיור ויקלו בתנאים ויערכו קמפיין שמפרסם את הכניסה לעם היהודי כאילו היא משקה מוגז.
לא אכפת לאותם רבנים מה המניע של המתגיירים, מה התהליך הרוחני שהם עברו, מה התהליך שהם רוצים לעבור, מדוע הם רוצים להתגייר, מה מעניין אותם במסורת היהודית, עם מה קשה להם, איזה עתיד הם רואים לילדיהם במסורת הזאת, וכו' וכו' וכו'; העיקר לקבל אותם ולגייר אותם על סרט נע, העיקר שיהיו כאן כמה שיותר "יהודים", כלומר כמה שיותר אנשים שהסכימו ללמוד כמה שיעורים ולומר "אמן" על כל מה שמספרים להם, וזאת כדי שישנו להם את הסטטוס בתעודת זהות, כדי שהדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון תרשה להם להתחתן ובאופן כללי תתייחס אליהם כמו אל בני אדם. ואם כך נראה הממסד הרבני, פלא שמעטים כל כך רוצים להתגייר?
—
פורסם היום במדור הדעות של 'הארץ'
לולאת האל 
ומה היה המניע של מתגיירים ומתגיירות לפני שנים בגולה? שינוי רוחני עמוק או שמא הגוי התאהב ביהודיה או הגויה רצתה לה חתן שאיננו שיכור כל היום?
אהבתיLiked by 2 אנשים
היו כל מני מניעים. הבעיה שלי היא שעבור רבני ישראל המניע כלל אינו נוגע לאדם המתגייר, אלא לצרכיהם הם.
אהבתיLiked by 2 אנשים
"אופיה השמרני והטכני של ההלכה"? ו"דעת הקהל הגמישה ומלאת החיים"?
הפוך גוטה, הפוך. אם נפסיק לתאר את ההלכה הציונית-דתית כמונוליתית וכ"אורתודוקסיה" (מונח נוצרי ששימושו בהקשר היהודי מופרך במיוחד), יש סיכוי שנצליח לפעול על המציאות הזו. הרי המחלוקות שאתה מתאר קיימות גם בתוך הציבור הדתי לגבי הגיור.
אהבתיאהבתי
צודק.
אהבתיאהבתי
אתה באמת חושב שהמניעים של הממסד הרבני חרדי נובעים משיקולים הלכתיים? או שמא מדובר כאן על אינטרסים כלכליים ומעמדיים.
או יותר נכון יהיה לשאול, האם המאבק של ח"כ שטרן, עם כמה שהוא בכיוון הנכון להפרטת הדת, הוא לא צחצוח שטחי של שן רקובה במקום ביצוע של עקירת שורש?
אהבתיאהבתי
כמובן שיש כאן הרבה רצון לשמור על כוח וגם על כסף.
אהבתיLiked by 1 person
כחרדי לשעבר יוצא בשאלה אני מתפלץ כל פעם מחדש איך בכל דיון אידאולוגי הקשור לחרדים עולות מיד מנטרות שטחיות המרדדות את הדיון לשאלה של כוח וכסף. האמת היא שלא הבנתי איך החמרה הלכתית משרתת אינטרסים של כוח וכסף, הדעת נוטה שהפוך מכך. כל ניסיון להבין את החרדים (שהם הציבור העני ביותר בישראל מבחירה) דרך פריזמה של כוח כסף במקום להבין שמדובר באידאולוגיה דתית אמתית ועמוקה (שמאמניה מקריבים המון כדי לתחזק אותה) הוא רידוד שטחי של הדיון שלא מסייע הרבה.
אהבתיLiked by 1 person
לא היתה שום כוונה לראות הכל דרך הפריזמה של כוח וכסף; שים לב שלא ציינתי את הדבר כלל הרשימה עצמה. עם זאת, ברור שהרבנות מאבדת מכוחה מכך שהסמכות שלהם מתבזרת ומופרטת. בעניין הכסף, ודאי שדורשים כסף על תהליכי גיור ולכן גם את זה הרבנות תפסיד.
אהבתיאהבתי
עדיין ישנם רבים שמעוניינים להתגייר וצריך לדאוג לכך שלא אנשים כמו שמוליק אליהו, יהיו ממונים על קבלתם ליהדות
אהבתיאהבתי
מאמר מעולה. מהטובים שקראתי בזמן האחרון
אהבתיאהבתי
משחק המספרים: אם תשים לב תוכל לראות שחוסר החיבה הממוצע של עמישראל לנישואי צאצאיו עם נוצרים אירופאים ועם ישראלים-שאינם-יהודים-עפ"י-ההלכה הוא כמעט זהה עם נקודה אחת יותר לרעתם של האחרונים. משמע, אנחנו לא מחבבים גוים לבנים במידה שווה…
אהבתיאהבתי
הכל ייפתר בקלות לו יונהגו פה נישואים אזרחיים. וכל עוד אין כאלו, תואיל המדינה לממן מכספה את הטיסה לקפריסין בעבור מי שאינם יכולים (ואינם רוצים) להתחתן ברבנות.
אהבתיLiked by 1 person
תומר, האם אתה רואה אפשרות שבה אנשים עדיין כאן יראו ערך בקטגוריות ההלכתיות הקלאסיות? אם כן, כיצד לדעתך הם צריכים לנהוג?
אהבתיאהבתי
אני רואה אפשרות כזאת רק אם ההנהגה הרבנית תהיה רלוונטית למצוקות הציבור במגוון נושאים אחרים (כלכלה, בריאות, חינוך, וכו').
אהבתיאהבתי
עוד שאלה: האם היית מסתפק ב'גיור' הכי light שמוצע בשיח על הגיור או שלדעתך צריך פשוט להתחיל לחשוב על מושג היהודי דרך הגדרה עצמית?
אהבתיאהבתי
אני חושב שצריך לחשוב על "יהודי" חדש. אבל לדעתי בסופו של דבר באמת יוצא פתרון אחר, כמו גיור כללי בשלט רחוק לכל העולים לשעבר.
אהבתיאהבתי
בניגוד לפוסטים אחרים שלך, בהם אתה מנסה לשרת את הצדדים במחלוקת במידה שווה ולדבר בקולם, הפוסט הנוכחי כולו מוטה (וחיים לעיל כבר ציין 2 דוג' שהן מעט מזער).
היה ראוי לפתוח את הפוסט ב"לדעתי"…
ואם היית מוסיף לפני "לעניות" כבר היית יוצא מאוזן
אהבתיLiked by 1 person
אני חושש שבלהט הפולמוס סתרת את עצמך (או, בלשון עדינה יותר, ענית לעצמך על השאלה בלי לשים לב): בהתחלה אתה אומר שרוב אזרחי מדינת ישראל רואים גם באלו שאינם יהודים על פי ההלכה יהודים לכל דבר. כמה פסקאות לאחר מכן אתה אומר שהרבנים תופסים את ההלכה באופן תועלתני וטכני, ואפילו במעשה מהותי ומשנה-זהות כמו גיור הם רואים משהו פרוצדורלי ובר-שיווק.
אז אולי אין כאן שום בעיה: כמו רוב עם ישראל, גם הרבנים (כולל השמרנים והמתנגדים לחוק הגיור) רואים באלו שאינם יהודים על פי ההלכה יהודים על פי השתייכותם הקבוצתית וזהותם העצמית. מה שחסר כאן הוא רק האקט המשפטי שיהפוך זאת מזהות שהאדם מגדיר בה את עצמו לזהות שיש לה תוקף הלכתי-משפטי.
מצד שני, אז לא יהיה לך על מה לכתוב ב'הארץ', וחבל.
אהבתיאהבתי
חיותה דויטש כתבה תגובה למאמר הזה:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/623/001.html?hp=1&cat=479&loc=11
אהבתיאהבתי
זהות לאומית ללא זהות דתית כפי שקיים במדינת הלאום היהודית מאפשרת שיוך לעם היהודי גם ללא גיור.
לדאבוני, תובנה זאת איננה נחלת רוב הציבור, וכשלמדתי עולה מחבר העמים היא שאלה אותי למה לא מתייחסים אליה כך.
הסקר לא שואל אם לפי דעתך העולים שאינם יהודים לפי ההלכה הם יהודים בעינך, אלא רק אם תתנגד לנישואין כאלה. זה שלא מתנגדים עדיין לא אומר שכך תופסים את הדברים.
ועכשיו בנוגע לאורתודוכוסיה. אילו הם היו פועלים לפי ההלכה הבעיה לא היה מתחילה. כפי שכותב השו"ע ועוד לפניו הטור ביתר חדות: "כל הארצות סתמן בחזקת כשרות הן עומדות, ואיש או אשה שיבוא לינשא אין צריך לבדוק אחריהם כלל" (אבן העזר, סימן ב). זה לא עניינו של הרב המחתן לעשות בירורי יהדות וכל רשימות הרבנות עומדות בניגוד להלכה שלא דורשת זאת.
על כל זאת ועוד תוכלו לראות במאמרי: "הפתרון לשבר הגיור חזקת יהדות בנישואין":
http://www.academics.co.il/Articles/Article22992.aspx
אהבתיאהבתי
רבנים רבים רגישים לתהליך שעובר המתגייר לא פחות מהקהל הרחב, ויש להניח שרובם ככה (אין סיבה לחשוב שהם פחות אנושיים מאנשים אחרים בגלל שהם רבנים). אלא שלצד ההיבטים האלה יש את ההיבט ההלכתי – שמנקודת המבט שלהם מדובר בציות לרצון האל. זאת האמונה שלהם, ומובן מאליו שעם רצון האל הם לא מתפשרים בגלל חדוות החיים של הקהל הרחב. אני כבר לא דתי-אורטודוקסי וכבר לא מאמין בזה. אבל צריך לדעת לכבד דעות של אחרים.
אהבתיאהבתי
נ. ב.
וראו עתה את הסקר שפורסם היום, שבו 58% מהציבור בישראל, מגדירים יהודי לפי ההלכה האורתודוכסית – אם יהודיה. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4572013,00.html
חלק ניכר מהאוכלוסיה החילונית חושבת בקטגוריות דתיות, אורח החיים החילוני עדיין לא משליך על התודעה, שחושבת על היהדות בקטגוריות דתיות, ולא מפנימה את המשמעות של זהות יהודית חילונית.
זה מתקשר לסקרים אחרים, שלפיהם למשל: 65 אחוז מאמינים שמצוות התורה ניתנו משמים.
http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1625680
מזכיר לי מה שאמר לי חברי הדתל"ש שצריך להחזיר את החילונים בשאלה, הם מלאים באמונות טפלות.
כמובן אין לקחת דברים אלו באופן גורף ובהכללות, אבל מדובר במשפט שנון שמבטא תופעה זאת.
אהבתיאהבתי
אלחנן שם את האצבע על נקודה כואבת. יש מעט מאד חילונים במדינה. הרוב הם דתיים עצלנים ובזה צודקים לגמרי כל המחזירים בתשובה שאומרים עליהם שהם בסך הכול לא רוצים לטרוח או להגביל את עצמם אבל עמוק בתוכם הם מאמינים. אנשים שהם אשכרה חילונים ויש להם השקפת עולם מגובשת שלא כוללת אמונה באלוהים כזה או אחר יש מעט מאד.
אהבתיאהבתי
אלחנן, התשובה הפשוטה היא שהחיים חזקים מכל אמונה. ברגע שהבן שלהם יתאהב ב"לא יהודיה" ישראלית הם יווכחו שבעצם אין להם בעיה שהם יתחנתו, כי היא מספיק יהודיה בשבילם.
אהבתיאהבתי
אז בוא ונסכם על פשרה. מבחינה קוגנטיבית מערכת המושגים נשארה אצל חלק ניכר מהחילונים אורתודוכסית, למרות שמבחינה אמוציונלית הם יתייחסו אל הכלה באופן אחר, כחלק מהעם היהודי, כפי שבאמת הסקר שהבאת לימד, שקיים פער בין היחס לנישואים עם לא יהודים לבין היחס אל נישואים עם עולים שאינם נחשבים ליהודים על פי ההלכה.
ועוד נקודה. האורתודוכסיה מטילה אימים על התבוללות בארץ. ואולם, התבוללות קיימת רק בחו"ל, שבה המיעוט היהודי מתמסמס ברוב הלא יהודי. בארץ, שיש רוב יהודי, התהליך הוא הפוך (למעט מקרים בודדים של התאסלמות, כמו בחתונה של הזוג מיפו שהתקשורת חגגה עליה, ומשום מה שכחה לשאול את הכלה למה העדיפה להתאסלם מאשר לנסוע לקפריסין) ב 99% של המקרים, המיעוט הלא יהודי "מתבולל" לתוך הרוב היהודי
אהבתיאהבתי
מסכים מאוד לסיפא, ולרישא רק אוסיף שצריך לזכור שאצל בני אדם הקוגניטיבי כמעט תמיד נכנע לאמוציונלי.
אהבתיאהבתי
רגע, גם הרבנים צריכים לדעת לכבד דעות של אחרים, או שזה פועל רק לכיוון אחד?
אהבתיאהבתי
זה עניין אחר. בין הרבנים יש כאלה שמכבדים וכאלה שלא מכבדים, והאחרונים ראויים לגנות. אבל כשאנחנו באים לדון על ההקפדה על ההלכה בתחום הגיור אנחנו לא יכולים להכתים את אופיו של הממסד האורטודוקסי כ"פטרוני ואגוצנטרי" מבלי לקחת בחשבון את עוצמתה של המחויבות להלכה בקרב ממסד זה, שחזקה יותר מהגיון ורגש, גם אם קשה לאנשים שמחוץ לממסד זה להבין דבר זה. דוגמא מצוינת לכך אפשר למצוא באגרת של הרב קוק בה הוא מתאר איך נפשו נקרעת בין הרצון להתאבל על אותם חלוצים שכלפיהם הוא רחש ההערכה ואהבה רבה ובין האיסור ההלכתי להתאבל עליהם בגלל היותם בסטטוס הלכתי של "כופרים".
אהבתיאהבתי
בזה אתה צודק. אני לא הייתי הוגן כשתיארתי את התמונה בצורה לגמרי חד צדדית. לצערי זה המחיר של כתיבה פובליציסטית. מאידך, אני בהחלט כן חושב שהממסד האורתודוקס אגוצנטרי, פטרוני ועיוור בצורה שערורייתית, ומבחירה, לצרכיהם ורצונותיהם של חלק עצום מתושבי ישראל.
אהבתיאהבתי
ואני חושב שהממסד האורטודוקסי מגוון ביותר, שלא לאמר משוסע, ורצוי להיות יותר ספציפיים בדיונים מהסוג הזה.
אהבתיאהבתי
הממסד האורתודוקסי מגוון ביותר? מה, מהרב דוד לאו ועד הרב דוד סתיו? מהרב שטיינמן עד הרב אויירבך? מהרב ליאור עד הרב אליהו? שים לב שלא כתבתי "האורתודוקסיה" אלא הממסד האורתודוקסי. והוא לא ממש מגוון. והוא אטום למדי.
אהבתיאהבתי