פעם זה האינטרנט, פעם הסמארטפון, פעם זה נשים באותו צד של הרחוב, פעם הלימודים לתואר ופעם צץ שוב עניין הגיוס לצה"ל. חוברת חדשה שמופצת בציבור החרדי מדמה את נציגי צה"ל הנפגשים עם המועמדים החרדים לגיוס לסלקטורים נאצים שבשערי מחנה המוות אושוויץ. אחרי הזעזוע המובן מדברי בלע שכאלה, יש לדעתי לראות אותם בהקשרם. כפי שאפשר להבין מהרשימה שמניתי לעיל, החברה החרדית מוצאת בכל עת לפחות אויב אחד, מר ממוות, לשנוא, להתנגד לו, ולבנות מולו את זהותה המתבדלת.
ממעקב פשוט אחרי אותם significant others שזרמים חרדים שונים בוחרים להתקיף קל לראות שמדובר בלא יותר מאשר המאפיינים הבסיסיים של החברה המודרנית. טכנולוגיה, שוויון לנשים, אקדמיה, מאפייני מדינת הלאום. מאותו מעקב אפשר גם להבין שהשפה הקשה שבה הם משתמשים היא מוטיב קבוע, ומהווה יותר מכל דבר אחר קריאה לעזרה, הנובעת מפאניקה. כי יש לומר בברור: קרב הבלימה הזה, בו מנסים זרמים חרדיים שונים להתנתק מהעולם המודרני, נחל תבוסה מוחלטת. הזהות המתבדלת קרסה זה מכבר.
סיפור התגוונותה והתמתנותה של החברה החרדית כבר סופר, אבל אולי לא עמדנו עד כה על סיבות העומק לתופעה. רק השבוע פורסם דו"ח של עמותת חדו"ש שמצא כי שיעור הגברים החרדים הלומדים בישיבות ירד בחמש השנים האחרונות מ-61% ל-50%. אותם חרדים שלא מצטרפים לחברת הלומדים עובדים מן הסתם בשוק החופשי, ומסמנים את פתיחותה המתגברת והולכת של החברה החרדית לישראליות. החברה החרדית משתנה מול עינינו, וזעקות השבר המגייסות את השואה אינן אלא הקינות שמזמרים שומרי הסף הכושלים של החרדים.
מה גורם לתופעה? כמובן, עצם הגדילה של החברה החרדית מחייבת גיוון הולך וגובר. כמו כל תנועה דתית חדשה, כאשר מדובר במספרים קטנים אפשר עדיין לשמור על משמעת ברזל ועל קוד התנהגות אחיד. ברגע שעוברים מספר מסויים אין ברירה אלא לקבל שונות, הן משום שיותר אנשים פירושו מניה וביה יותר גיוון, והן משום שאת אותם מנגנונים ממשטרים אי אפשר להפעיל על אוכלוסייה גדולה.
אולם זה רק חצי מהסיפור. החצי השני קשור להפיכתה של החברה החרדית ליותר ויותר לאומית, ובד בבד יותר ויותר ימנית. ואכן, סקר שערך חיים דנינו עבור התכנית 'שלוחי ציבור' לסטודנטים חרדים באוניברסיטה העברית מצא שככל שחרדים מעורבים יותר בציבור הישראלי הכללי, כך הם גם יותר מזדהים עם "הישראליות". עוד מצא דנינו ש-43% מבין החרדים מזדהים כימנים, 27% מגדירים את עצמם כמרכז, 14% כשמאל ו-14% מגדירים עצמם כנטולי אוריינטציה פוליטית.
ניתן להניח שיש קשר של סיבתיות ברורה בין מעורבות חרדית בציבור הכללי לבין אימוץ זהות ישראלית ועמדות ימניות (רוב הציבור הישראלי מזדהה כימני), אולם זו תהיה הנחה שגויה לדעתי. נדמה לי שקורה בדיוק ההפך: החברה החרדית מזדהה יותר ויותר עם המדינה, עם הלאומיות הישראלית. כך נשברת הזהות המתבדלת, נוצרת זהות מגוונת יותר, ודבר זה הוא המאפשר ליותר ויותר חרדים לצאת את גבולות הציבור שלהם ולהתערבב בישראליות.
נקודת השבירה של החרדיות אינה עצם היציאה לעבודה בהיי-טק, אלא שינויה של הזהות החרדית. הרגע שהחרדי אינו מזדהה רק עם מעגלי החרדים הוא הרגע בו הוא הופך מחרדי לישראלי-שהוא-חרדי. הרגע הזה הוא הרגע שממנו הוא כבר יכול להרשות לעצמו לוותר על מאפיינים חרדיים, ולאמץ עוד ועוד מאפיינים ישראליים כלליים. החרדים הופכים לאומיים יותר, ולכן חרדים פחות. בעצם, הלאומיות הישראלית כאן משמשת כמנגנון של חילון. זה לא חדש – כך תפסה התנועה הציונית את הלאומיות מלכתחילה.
:
—
פורסם הבוקר במדובר הדעות של ידיעות אחרונות. המאמר מעלה נקודה שתפותח בהרחבה במאמר ארוך יותר שיפורסם בגיליון 'דעות' הבא.
לולאת האל 
אפריורית יש אופציה שלישית שאני לא בטוח שהיא לא נכונה,
יתכן והחרדי מרגיש פחות חרדי ולכן הוא מרגיש יותר ישראלי.
אולי נמאס קצת מהעוני והבורות שההנהגה מנסה להכתיב להם.
אהבתיאהבתי
מהיכרותי האישית והלא מדעית, כח שפועל בחברה החרדית בעוצמה חזקה ביותר הוא עליית כוחם המספרי וההלכתי של הספרדים. התהליכים המתוארים בפוסט הם לענ"ד מחד גיסא תוצאה של ה- "תגלית" מהתבוננות בחרדים הספרדים שאפשר ללכת עם כיפה שחורה וזקן לעבודה ואפילו לצבא, ומאידך גיסא הצורך של החרדיות האשכנזית להמציא את עצמה מחדש לאור הניכוס המתעצם של של החרדיות ע"י הספרדים. בנוסף נראה לי שחלק חשוב מהעניין הוא שדור ההמשך של החרדים האשכנזים נמשך חזק מאד אחרי האתוס של המקובלים הספרדים, ואפילו מעריץ אותם, ומקבל דרכם חיזוקים רבים בכיוון של "אהבת ישראל" בצורתה היותר תמימה והפחות שיפוטית.
אהבתיLiked by 1 person
הטענה שלך בדבר הגיוון החרדי נראית קצת מופרכת לאור העובדה שזה אחד המגזרים הכי מגוונים בחברה הישראלית, לפחות מנקודת המבט הפנימית בעולם החרדי יש המון זרמים וכולם מתבדלים גם אחד מהשני.
באופן כללי תומר אתה מעלה שוב ושוב את הטענה שהמקור לתופעות דתיות בחברה הישראלית נובעות התחזקות הימין הישראלי, לכאורה. זה נראה שהתחזקות הימין מטרידה אותך, אבל לא קמת מוגזם לטעון שזה המקור היחיד לכל השינויים שהחברה הישראלית עוברת ?
אהבתיאהבתי
א. לגבי הימניות של החרדים – יש לך נתונים השוואתיים לעבר? (בלעדיהם כל התיאוריות לא שוות הרבה)
ב. תרשה לי להציע שתי סיבות נוספות לעלייה באחוזי העבודה של חרדים:
1. הפסקת השילומים מגרמניה – בעבר אחוז גבוה יותר מהאוכלוסיה (הכללית, והחרדית בפרט) היה מורכב מניצולי שואה שקיבלו שילומים מגרמניה ויכלו להרשות לעצמם לא לעבוד – במיוחד אם חיו תוך הסתפקות במועט (כמו שחרדים נוהגים לחיות), עם התמעטות דור ניצולי השואה – פחות ופחות אפשר להסתמך כלכלית על השילומים והדור הצעיר צריך לצאת לעבוד
2. קבלת הספרדים לחברה החרדית: אם בעבר ספרדים עובדים הגדירו את עצמם כדתיים לאומיים – מאז עלייתה של ש"ס יותר ויותר ספרדים דתיים מגדירים את עצמם חרדים (בלי לעזוב את מקום העבודה) – ומגדילים את אחוז התעסוקה הרשמי בקרב החברה החרדית
חגי – הגיוון בחברה החרדית קטן הרבה יותר מבחברה החילונית – אבל בגלל החדגוניות השמרנית המובנית – הם יכולים להיראות מגוונים מאוד למי שבפנים
אהבתיLiked by 1 person
כתבה מאד מעניינת.
אני גם מוצא את ההגדרה לחרדיות בתור שלילת האחר מדויקת להפליא. (דרך אגב, בד"כ באנגלית המשמעות של significant others היא לשותפים לחיים כגון: חבר/ה, בעל/אישה, ידועים בציבור וכו'. האם השימוש במושג היה אירוני?)
ההסבר שנתת לשכיחות של עמדות ימניות בציבור החרדי טיפה בעיתי. ראשית, האם יש לנו אינדיקציה לכך שהציבור היה פחות ימני בעבר?
במחקרים של התנהגות פוליטית נהוג לייחס למצביעי ימין בכל העולם ערכים שמרניים, כגון: יחס של כבוד לבעלי מרות, יחס שמרני למסורת ולדת וכו'; דברים שמתקשרים גם לספר החדש של ג'ונתן הייט עליו כתבת בהרחבה כאן.
ניתן להסביר את הנטייה הימנית של החרדים גם כזיהוי של השמאל כ"אחר". השמאל עם השנים הפך ליותר יותר סובלני לערכים פמינסטים, לקבלה של להט"ב לחברה וליותר ויותר אנטי-דתי ואפילו קרדופובי.
ייתכן וגיוס חרדים היא לא "מלחמה" שהציבור הכללי בישראל בכלל רוצה לנצח בה. המציאות היא שכיום 50% מהתלמידים בישראל משתייכים לחינוך החרדי והממלכתי-דתי. האם החברה הישראלית מוכנה להתמודד עם צבא שזהות חייליו יותר דתית? והאם הציבור החרדי בכלל מודע לעובדה שבעוד כמה שנים הם יהיו מסוגלים להפוך את הצבא בעיניהם מ"אושוויץ" ל"מיר"?
אהבתיאהבתי
הרשה לי להציע פרשנות אחרות.
כפי שכתבת גם אתה לא מכבר, החברה הישראלית כולה עוברת מהלאומיות הישנה אל שבטיות רומנטית על בסיס אתני.
החרדים, מאז ומעולם היו כאלה. למעשה אם כן מה שאירע הוא שהחברה הישראלית התקרבה אל זו החרדית ולא להיפך! החברה הישראלית רואה את עצמה יותר ויותר כ'יהודית' ברגע שהישראלי מזהה את עצמו ככזה, הסמפטייה והרגש הדתי מתעוררים מחדש אצל החרדי והוא שב ושולב את המשקפיים הרחמניות, אלה שיכולות להגדיר את החילוני כ'תינוק שנשבה'.
אהבתיאהבתי
בס"ד
למרות השמחה שלי על הצטרפותם של חרדים למעגל הישראליות, אני חייב לצנן את התלהבותי. אתה מרבה להביא סקרים שהזמינה עמותת חדו"ש וזה בפני עצמו בעייתי מכיוון שיש פה מגמה ברורה להציג מציאות שרצויה על ידם ועם הנסיון של המדינה שלנו בהקשר של סקרים, אני נוטה להיות ספקן לגבי התוצאות שלהם.
אהבתיאהבתי
לדעתי
המונח חרדים חסר משמעות זהותית פנימית. המונחים הרלבנטים הם חסידים ומתנגדים לא ציוניים.
המתנגדים הלא ציוניים נמצאים במשבר רציני.
החסידים נמצאים בפריחה.
אהבתיאהבתי
טעות אחת, לפחות 90 אחוז מהחרדים הם ימניים ללא כל קשר לרמת חרדיותם, אדרבה זליגה לשמאל זהו מאפיין ככל שרמת החרדיות יורדת.
אהבתיאהבתי
הייתי מציעה אופציה נוספת להתבוננות על מניעי התהליכים שלדעתי ציינת באופן מדויק למדי: האופציה הכלכלית. מלבד הפסקת השילומים מגרמניה, גורם שעליו הצביע אוהד שמעליי, אני חושבת שלמחירי הדיור הגבוהים יש השפעה חריפה במיוחד על הציבור החרדי. חלק מהמודל הכלכלי של הציבור החרדי נשען על היכולת לתת לזוגות צעירים דירה עם נישואיהם, ולהקטין באופן משמעותי את העול הכלכלי שעל כתפיהם, מה שיאפשר קיום של המשפחה עם משכורת אחת (מעליבה, לרוב) וצ'ופצ'יק. עליית מחירי הדיור בעשר השנים האחרונות לא מאפשרת, אפילו למשפחות אמידות למדי, לממן יותר מדירה אחת או שתיים לצאצאיהם בלי לטבוע בחובות. התוצאה היא שרף מימון הדירות למשפחות צעירות יורד, ורוב הזוגות נאלצים להתמודד עם משכנתא גבוהה למדי או עם שכירות. התוצאה – אי אפשר להתקיים, אפילו ברמה הבסיסית ביותר, ממשכורת אחת. וגברים רבים מצטרפים לשוק העבודה, וחברת הלומדים מצטמצמת. במקביל חברת הנשים, שהיא החברה המפרנסת, פותחת את עצמה לעבודות מכניסות יותר כגון תכנות – אפילו בתנאי עבודה חוץ-מגזריים, מה שמצמצם את חברת הלומדים בדרכים עקיפות יותר.
אהבתיאהבתי
מה שנכון נכון,
אהבתיאהבתי