רשות הגברים: גבולות הפלורליזם והסובלנות

דבר מוזר הוא: החברה הדתית נוהגת ללעוג לחילונית על רדידות ערכיה ודלות השקפת עולמה, אבל בכל פעם שזו האחרונה עומדת על עקרונותיה, כמו סביב המופע מדיר הנשים 'מרימים לכיפור', היא זוכה לזעם קדוש וזעקות שבר. אלו מלווים בדרך כלל בתמיהה מיתממת: האם אכן אתם, הפלורליסטים, מונעים מאדם דתי לנהוג כרצונו? איפה כל הסובלנות המפורסמת שלכם?

קובלנות שכאלה מנגנות על הרצון האמיתי של הדמוקרט לאפשר ריבוי קולות, אלא שהן משתמשות באיש קש ליברלי. לכולנו ברור שלסובלנות ולפלורליזם יש גבולות. הרי לא "נכיל" תפיסת עולם דאעשית ולא נהיה סובלניים לאנטישמיות. המנסים לשכנע אותנו שבשם הדמוקרטיה עלינו לתת מקום לכל עוול תחת השמיים שוכחים שפלורליזם ואף סובלנות אינן מטרות בפני עצמן, אלא מבוססות על תפיסת עולם הומניסטית וליברלית. אלו מבקשות לתת את זכות הביטוי לתפיסות שונות של "הטוב" ואכן מעוניינות בריבוי קולות. אלא שברגע שחותרים תחת ההומניזם עצמו, כמו בניסיון לתת לגיטימציה לאפלייה כנגד נשים, אי אפשר לצפות ממנו לסובלנות.

בסופו של דבר זו שאלה של הקשר. הבעיה עם המופע המדובר לא היתה שהוא מבטא קול שנוי במחלוקת של קבוצה קטנה באוכלוסייה היהודית. הבעיה היתה שהוא מנסה להפוך את הקול הזה לסטנדרטי, ואף לנורמטיבי. הציבור הליברלי לא היה מוכן לסבול אירוע שפונה לקהל הרחב אבל מפלה נשים באופן מכוון ועקרוני. זאת מפני שעצם הפנייה לציבור הכללי, וקיום המופע בכיכר העיר המרכזית, הופכים את המופע לפעולה שמבקשת להגדיר מחדש את המרחב הציבורי שלנו.

מופע בעל אופי שכזה, כמותו ראינו גם במקרה כיסוי הרקדניות של להקת 'מחולה' במופע לחנוכת גשר המיתרים בירושלים ב-2008, בעצם מבקש לקבוע שהמרחב הציבורי במדינת ישראל הוא קודם כל גברי. שזאת ברירת המחדל. שקולן של נשים הוא מראש מוגבל. שמי שיקבע אם הן תשרנה או לא הם גברים (רבנים), ומה שיאפשר להן לשיר או לא הוא הסכמתם של גברים (קהל ממגזר מסויים). באופן כזה רשות הרבים הופכת לרשות הגברים. לזה כאמור אי אפשר להסכים.

מצד שני, האם אין מקום בכלל למופע שמדיר נשים משירה בכיכר העיר? הקולות שסבורים שאכן אין לאפשר זאת מובנים, אבל נדמה לי שאת זה דווקא אפשר להכיל. מה שחשוב, כאמור, הוא ההקשר. מופע שמיועד מראש לקהילה שדורשת מטעמי דת אפלייה בין נשים לגברים יכול להתקיים, ולא רק בבני ברק אלא גם בכיכר רבין. מופע שכזה מצד אחד נותן קול לקהילה דתית-שמרנית ומאפשר לה להצטרף כשווה בין שווים אל המרחב הציבורי, לבטא את תפיסת עולמה. מצד שני, אירוע כזה ממקם את האפלייה במקום הראוי לה: כהיבט מסויים (מכוער ומצער לדעת רבים) של המסורת. בתור שכזה, הוא חלק ממערך המשמעות והזהות של אנשים מסויימים, וראוי להתחשב בו. אבל אין כאן נתינת לגיטימציה לכתחילה לעניין. גם מופע של מקהלת נזירות קתוליות שלא מאפשרות גברים על הבמה יהיה מקובל ככזה.

הבעיה עם 'מרימים לכיפור' היתה אפוא היומרה למופע של "אחדות לבבות" עבור חילונים, שלא היה יותר מלכודת דבש שמטרתה "לעשות שבת" מוזיקלית אצל שומרי המצוות היותר קיצונים – ורק על פי תנאיהם. היה כאן ניסיון להשתמש בכיכר העיר המרכזית, במופע לקהל הרחב, כדי לתת לגיטימציה לאפלייה, כדי לומר ש"לא נורא" אם במופע ציבורי כללי תיאסר שירת נשים. באופן ראוי לשבח הציבור הליברלי עמד על עקרונותיו ודחה את הניסיון הזה. בכך הוא שמר, כראוי, על רשות הרבים שוויונית, ליברלית ודמוקרטית.

Capture

פורסם היום במדור הדעות של ‘הארץ’

19 תגובות

  1. סבבה עם הטענה שלך, שלא על חשבון הומניזם וכו'. אבל אז רק לא להעמיד פנים שליברליזם הוא 'נייטרלי' למושג הטוב ; ולזכור שהשורשים הלא-דתיים של ההומניזם הם 'קשים-לאיתור' במקרה הטוב ומופרכים במקרה הרע ; ולזכור שההומניסטים – לא ההומיניזם – גוזרים את מה נכנס בתוך מה הומניזם ומה לא – ולכן מאד קשה להתיר את זכות האישה על גופה להפלות וכו' וכו'.
    הבעיה עם הטיעון שלך הוא כמובן שהוא אולי נכון, אבל שאתה שליח-ציבור ליבראלי – של ציבור ליבראלי מת. רוב האנשים חושבים שההומניזם ו'קדושת' האדם הם קונבנציה במקרה הטוב, או קונספט אבולוציוני במקרה הרע – מה שמותיר את הטיעונים ההומניסטים שלהם כהעמדת-פנים של טיעון, כשבסופו של דבר מדובר במעקף להשגת הערכים כפי שאתה מעוניין בהם.

    אהבתי

  2. בואו נשחק משחק – הומניזם. כל פעם מישהו יעלה על הבמה, בתורו, וינחית על הקהל את תורתו וחוקיו. בכל פעם שכזו, מותר להדיר מישהי/ו. פעם אלה הנוטרים לשחור, פעם אלה נוטרים לאישה, פעם אלה הנוטרים לעני. אחר כך, בבושת פנים – עמוד מול דלת האמצעים ושחומת העור – הגד לה שזהו משחק ההומניזם.
    הדרה, חלוקה, הפרדה – לא בכיכר שלנו.

    Liked by 1 person

  3. הזעם הוא לא בגלל הניסיון לכפות על אדם התנהגות, לא כאשר אמונתו נוגדת ערכים ליברלים, אלא סתם כך ללא סיבה, כמו בנדון שלנו.
    אילו המופע היה של זמרים גברים בלבד בגלל יחס ירוד לנשים ותפיסת עליונות גברית, אז באמת היה טעם להתנגדות.
    אבל כשכל המטרה היא לשמור מצוות ולקיים את ההלכה, קשה לראות איך זה לא נוגד את הפלורליזם.

    אהבתי

  4. אני רוצה לשתף אתכם ברגשותי.
    זה היה מפחיד. מבחינתי כאשה, זה היה מפחיד מאד. אתם בוודאי תחשבו שאני מגזימה, אבל היתה לי הרגשה של תחילת הסוף. באמצע של האמצע של האמצע שלנו, אסור משהו לנשים. לי? לחברותי. פה, ברחוב שלי. הכי שלי….
    אני מודה שהיה מאד קשה. ועוד יותר קשה היה לשמע אנשים אומרים ברדיו 'מה הבעיה'. מה הבעיה? מה הבעיה…
    אני לא יודעת להסביר, או איפה להתחיל להסביר את הטילטול שעברתי.

    אהבתי

    1. טו-מי, זה כי התקשורת הפחידה אותך ללא סיבה.
      אף אחד לא אסר עלייך כלום ולא כפה עלייך כלום. זה מופע שהוזמנו אליו זמרים גברים, אבל אף אחד לא מנע קיום של מופע אחר של זמרות בלבד או מופע מעורב.
      אילו זה מופע של להקת בנים חילונית, אף אחד לא היה מתקומם, למרות שלהקת בנים בהגדרה לא מקבלת לשורותיה זמרות, וכנ"ל רק הפוך בלהקת בנות.
      התקשורת רק מנסה למצוא עילה להתססה.

      אהבתי

  5. אם זה מתקיים ימים ספורים לפני כיפור. די מסתבר שיש כאן משהוא דתי.
    אז את הטיעון של ה-מלכודת דבש, לא כ"כ הבנתי.

    אהבתי

    1. הדתיים והחרדים למרות שהם מיעוט כופים צאת רצונם על המדינה, היכן כתוב בתורה על ההדרת נשים? היכן כתוב בתורה שאסור לנסוע במכונית בשבת? הם חיים לפי הגלות ומחייבים אותנו המודרנים לחיות לפי ערכיהם. שהם פרי מחשבתם של רבנים ששונאים בני אדם – הרבנים הללו הם עובדי אלילם, מתפללים קברי קדושים למתקנים מעץ וקירות עתיקים!!! הם יצרו דת כדי להתעלל בנו בני האדם.

      אהבתי

  6. האירוע אינו "מופע ציבורי" כלשונך, מדובר באירוע פרטי במימון פרטי שהציבור מוזמן אליו באם ירצה. אף אחד לא הכריח איש ללכת אליו או להשתתף בו. אירועים פרטיים קורים במקומות ציבוריים כל הזמן ומדובר באישור בירוקרטי ללא התערבות בתוכן מצד העירייה.

    הזעם שהופנה כלפי המופע הזה הוא לא הגיוני, לטעון שהוא נובע רק מהנסיון השיווקי למשוך לא דתיים לאירוע זאת היתממות. זאת רק חלק מתופעה גדולה יותר, שמופיעה מדי פעם, שחלק גדול מהציבור רואה בדעת היהדות על שירת נשים לא לגיטימית. מדובר בדעה בעלת משמעות כבדה מאוד, לא להכיל את דתם של חלק גדול מהעם. עלינו הדתיים לשכנע את הציבור הכללי בלגיטימיות של דעתינו, אחרת יהיו לכך השלכות כבדות. ביטול אירועים פרטיים זאת רק ההתחלה

    אהבתי

  7. עדיין לא ברורה לי הבעיה. האירוע אכן היה לציבור, והוא אורגן באוריינטציה שבעיני המארגנים היא הנכונה לציבור. כך נקבע מיינסטרים – כל אחד מציע את מרכולתו והציבור בוחר.

    אהבתי

    1. נתחיל עם זה שהמסקנה שלך רופפת. אם הבנתי נכון אז הכף נוטה כנגד קיום המופע כיוון שלא היה זה אמור להיות רק מופע, אלא בעיקר ניסיון מכוון להשפיע על התודעה הקולקטיבית. זה רופף מהטעם הפורמלי שזו ספקולציה אישית ולא מבוססת, שניתן להשתמש בה כל פעם מעתה. על כל אירוע בעל אופי דתי תולבש הנחה בדבר טיבו האמיתי והזדוני והנה לך דרך להשתקה זולה.
      ניתן היה לתקוף את האירוע ע"י מיקומו מחוץ לגבולות הפלורליזם (כמו שעשה כותב אחד פחות חכם ממך בהארץ לפני זמן מה), אבל כיוון שאתה יודע שזה לא המקרה, בחרת ללכת מסביב. מצד אחד הודית שמבחינה מהותית, האירוע הזה כן נכלל בתוך גבולות הפלורליזם, אבל מצד שני זרקת הבהרה על דעאש ואנטישמיות, שנועדה כביכול רק לשרטט גבולות, כשאתה יודע כי היא ממשיכה להדהד בהמשך הטקסט. בקיצור, די פחדני.
      ברמה אחרת, אי הזמנת נשים לשיר סליחות אינה "הדרה". אתה בעצם אומר שלא ניתן להציג מסורת רבת שנים של שירת פיוטים בפני קהל רחב בכיכר העיר, כי היא אינה מיישרת קו אקטיבי עם הערכים הליברליים. לתת לנשים לשיר בכל אירוע (מרכזי, אני יודע) הפכה למצוות עשה?

      אהבתי

  8. התגובה שלך תומר מזכירה לי את הטרור ההומני שמתרחש כיום בצרפת נגד הבורקיני. ההומניזם העכשווי הפך להיות משטרת מחשבות מיליטנטי שמי שלא מיישר קו איתו מוקע בראש חוצות כחשוך ופרימיטיבי. כשם שמותר לאשה ללכת לחוף הים בכל בגד שהיא רוצה כך מותר לכל ארגון פרטי לארגן מע בכיכר העיר לפי עקרונותיו. לא מתאים לך – אל תלך או תארגן ערב מקביל. אם אתה שואל האם היה זה צעד חכם מצד המארגנים – זאת כבר שאלה אחרת ובזה צריך לעסוק בנפרד.

    אהבתי

  9. כפי שכתבו לפני, טיעון "ההקשר" הוא טיעון בעייתי – האם הפוסטר יקבע אם מופע מסויים יתאפשר או יאסר?

    דווקא דוגמת הנזירות שהבאת יכול להוביל אותנו למסקנה אחרת. בדוגמה זו, המופיעות עצמן קובעות מי לוקח חלק בהרכב (זכות ברורה מאליה) — ולא המארגנים. זאת אומרת שלבחירת הנזירות אין השלכה ערכית-ציבורית.

    כך שנבחין בין מופע של נזירות שבהרכבן אין גברים לבין סדרת מופעים שהמשותף להן הוא הדרת גברים – ומטעמים אידאולוגיים, לא שרירותיים או אמנותיים.

    כפי שבבני ברק* יאסר שימוש במשאב ציבורי להופעה "לא צנועה", כך בתל אביב נאסור שימוש במשאב ציבורי להופעה מדירת נשים מטעמים אידאולוגיים.

    * יש כאן מקום לדייק: כל בני ברק או רק בחלקים הדתיים שלה? כלומר, האם כל העיר משתתפת בשאלה הערכית או שמא רק הציבור הסמוך למקום הארוע? למען הפלורליזם מן הסתם נרצה להגביל את כמות האנשים המשתתפים בהכרעה הערכית כדי למנוע עריצות הרוב ולאפשר ערים הטרוגניות.

    אהבתי

    1. אני חוזר בי — היה צריך לאפשר את המופע.

      בתגובתי הקודמת הנחתי בטעות שאפשר להתאים את האירוע לבמה – אבל במציאות אין עודף של 'כיכרות רבין', מה שהופך אותה למשאב לאומי או לכל הפחות גוש-דני.

      לכן צריך להתייחס לבמה כמו כל משאב ציבורי אחר ולאסור צנזורה באופן גורף. למחות נגד הדרת נשים אפשר בדרכים המקובלות – החרמת האירוע או הפגנה, אבל לא לאיים עם השאלטר.

      הרי אם נקבל שעיריית ת"א אוסרת מופעים שמדירים נשים, נצטרך גם לקבל עיריה שאוסרת מופע של זמר שלא שירת בצה"ל, למשל. המשמעות העמוקה של חופש הביטוי היא *איפשור* של עימות בין ערכים מנוגדים על מנת לאפשר לאדם לבחור בחירות מלאה וללא מורא.

      אהבתי

  10. הייתי בימים האחרונים ברחוב יפו-

    וראיתי קבוצת בנות ששרה-

    ושום בן לא היה שם??

    ושומו שמיים- אף אחד לא הגיב….

    אהבתי

  11. תומר. אני מאד אוהבת לקרוא את דבריך.
    במקרה של כתבה זו אני מתקשה
    להבין את האמנים הליברלים שמשתפים
    פעולה עם העשיה המפלה הזו.
    חג שמח

    אהבתי

  12. תומר. אני מאד אוהבת לקרוא את דבריך.
    במקרה של כתבה זו אני מתקשה
    להבין את האמנים הליברלים שמשתפים
    פעולה עם העשיה המפלה הזו.
    חג שמח

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s