המלחמה מאתחלת את הסדר הליברלי

המלחמה הגיעה למשבר הליברליזם בדיוק בזמן. מדינות המערב, שגלשו מתוך שובע לסלסולים בארוקיים של דקדוקי מוסר ולצרכנות דקדנטית, ניצבות פתאום – שוב – אל מול איום מזויין מאת דיקטטור. אהדתו של טראמפ, כמו גם של טראמפיסטים כטאקר קרלסון או סטיב בנון, לפוטין, נראית כעת מטורללת בברור, כמו גם התחכמויות ה"קיצונים משני הצדדים" של תנועות שמאל כמק"י. אלימות מחדדת ערכים, לטוב ולרע.

פוטין לא מציע אידיאולוגיה שונה מזו המערבית. הוא לא מציע אידיאולוגיה כלל. הוא לא פשיסט או בולשביק. הניצחון הליברלי לא מאפשר לו לנסח תפיסה אידיאולוגית שונה. זה אינו "פוסטמודרניזם", אלא היפר-מודרניזם שבא לידי ביטוי כקפיטליזם שועט ואינדיבידואליזם מוקצן. בשיאה הציעה המאה העשרים תפיסות עולם בהן האינדיבידואל נדרש לראות עצמו נטוע באופן בלתי נמנע במכלול, בין אם אתני-לאומי ובין אם מעמדי. כעת זה לא עולה על הדעת. הפרט הוא המהות.

במובן הזה אם יש כאן חזרה לפרק היסטורי קודם זוהי שיבה לימי מלחמת העולם הראשונה, לא השניה. פוטין מציע לעמו כבוד לאומי, רגש לאומני, ותו לא. העצמת הפרט, לא שיעבודו. המשך האגוצנטריות בדרכים אחרות. פוטין אף לא מבטיח שיפור כלכלי מפני שברור שרוסיה, שכלכלתה גם כך שבירה, תקרוס כלכלית מהסנקציות המערביות.

מן הצד השני, המערב נדרש להקרבה. אם עד כה העולם הדמוקרטי לא התערב בענייניהן הפנימיים של אוטוקרטיות והמשיך לשמור על קשרי מסחר, כעת אנו בדרך לעולם אחר. התוקפנות של רוסיה מאלצת את המערב להגביל את קשריו הכלכליים איתה. ניתן לראות שבבחירת הצדדים המהירה אוטוקרטיות אחרות כמו טורקיה או הונגריה מעדיפות את המערב. האינטרסים שלהם כלכליים כמובן, אבל בדיוק ההפרדה החדה בין הכלכלה לתפיסת העולם היא זו שמאותגרת כאן.

כשיטה כלכלית, הקפיטליזם מזמן ניצח. אולם אם עד כה רודנויות כסין או רוסיה הצליחו לקחת את החלק הזה, הכלכלי, של הליברליזם תוך דחיית החלקים האחרים – חירויות הפרט, שוויון לפני החוק – הפלישה לאוקראינה מקלקלת להן. גם לאירופה ולארה"ב, שכן כולם נהנו (כלכלית) מהסידור הקודם. השיטה – התעלמות מדיכוי אוכלוסיות תוך מסחר נמרץ – עבדה, והבורסה עלתה. אם הגוש הדמוקרטי וספיחיו יתייצב בברור כנגד רוסיה וספיחיה, השיטה תיתקע.

פירושו של עולם דו-קוטבי הוא עולם שבו תהליך הגלובליזציה, שהגיע לשיאו לפני מגפת הקורונה, ואשר איפשר מעבר של סחורות, אנשים והון באופן חסר תקדים בהיקפו ומהירותו, סופג פגיעה משמעותית. מסחר ימשיך כמובן, אבל הרשת הגלובלית תתחלק לאיזורי השפעה, אולי רוסיה-סין מול ארה"ב-אירופה, אולי מעגלים קטנים יותר. חומרת הפגיעה בשוק הגלובלי תהיה תלויה בנכונות להקרבה של המערב, מפני שרוסיה וסין תשמחנה להמשיך כרגיל.

כרגע נראה שהמערב מוכן להקריב לא מעט, ללא ספק מתוך הכרה פתאומית באיום הרוסי הממשי. אולם לחץ מתגבר מצד המגזר העסקי, ולא פחות מכך מצד ממשלות דמוקרטיות שחוששות ממיתון, צפוי לעלות ולבקש את סיום הסנקציות מוקדם ככל האפשר, ובוודאי את עצירת העמקתן. הרבה תלוי במידת הברוטליות של הכיבוש הרוסי באוקראינה, אולם הדילמה שניצבת בפני הדמוקרטיות המערביות מתבהרת במהירות.

אותה דילמה תהיה תמונת מראה של זו של הגוש האוטוקרטי, לאמור: האם ניתן לקבל שוב מצב בו רק חלק אחד של הסדר הליברלי – הקפיטליזם – משותף לכל השחקנים על המגרש, או שמא אין ברירה אלא לדרוש (ברמות שונות של תקיפות ויעילות) גם את העניין הקטנטן ההוא בדבר זכויות אדם. האם הן, כמו האוטוקרטיות, מבקשות לאפשר לכסף לזרום גם כאשר חלקו משמש לדיכוי אוכלוסיות שונות, או שמא האיום הצבאי שמסתתר מאחורי אותו דיכוי דורש שידוד ערכים שיאלץ את הדמוקרטיות לאמץ איפוק מסחרי.

אפשר גם לתאר זאת כך: בימים אלה נכתב טקסטבוק להתמודדות כלכלית עם מדינות אנטי-דמוקרטיות תוקפניות. אם הוא יצלח, אם המערב יראה נכונות לסבול כלכלית על מנת להרתיע תוקפנות, בעתיד יהיו מי שיבקשו ליישם את אותם צעדי חרם וניתוק כלכלי כנגד מדינות אנטי-דמוקרטיות נוספות. חבילת הליברליזם שמדינה מאמצת תתבקש להיות שלמה יותר. התפתחות כזאת תציב אתגר מתעצם למדינת ישראל, השקועה זה חמישים וחמש שנה בשליטה צבאית על מיליוני בני אדם. ברם משמעותה רחבה הרבה יותר: היא תעצב מחדש את הסדר הליברלי.

:

פורסם היום במדור הדעות של הארץ

21 תגובות

  1. מדהים, שאדם אחד אוחז בכוח להתחיל מלחמת- עולם שלישית.
    התפללתי שה"מערב" יסכים לחתום להשאיר את אוקראינה מחוץ ל "נטו". אבל המערב קיווה שפוטין רק מאיים…

    אהבתי

    1. הדבר אינו מדהים אלא חוזר על עצמו היסטורית אדם אחד בשם היטלר התחיל את מלחמת העולם השנייה וניתן להביא דוגמאות נספות….

      אהבתי

  2. התפתחות כזאת תציב אתגר מתעצם למדינת ישראל, השקועה זה חמישים וחמש שנה בשליטה צבאית על מיליוני בני אדם. אף מילה על זכויות האדם ברשות הפלשתינאית או אצל החמאס. אף מילה…

    אהבתי

  3. . אהדתו של טראמפ, כמו גם של טראמפיסטים כטאקר קרלסון או סטיב בנון, לפוטין, נראית כעת מטורללת בברור – אז הנה טקסט ארוך מאד שמראה גם צד שני למטבע, המושתק כמובן אצלנו
    https://eishton.wordpress.com/2022/02/26/ukraine-invasion/?fbclid=IwAR02FEUUl_DMZsJnYwzgeIK8F9gGK3Q55IkbROOmXZKzjhIas4xP1TR1bAU

    אהבתי

    1. נראה שאישתון מניח שהאמריקאים זדוניים ומקבץ כל עדות שעשויה לתמוך בכך.

      לדוגמה: די בהתחלה הוא כותב שהרוסים לא התערבו בבחירות בארצות הברית ב־2016. אבל בהמשך, תחת הסעיף שלפיו „ארה"ב היא המדינה המובילה בעולם בהתערבות וחבלה בבחירות דמוקרטיות״ הוא מקשר למקור של רשימת התערבויות בבחירות דמוקרטיות. הפלא ופלא, הרוסים מככבים שם, כולל התערבות בבחירות בארצות הברית ב־2016.

      אבל חשוב יותר: כמעט כל ההתערבויות האמריקאיות היו עד אמצע שנות השבעים, שאז חטפו שרותי הביון האמריקאים ביקורת קשה ונאלצו לקבל כללי משחק אחרים.

      אז אם הוא מצליח להתעלם מכך שמאז סוף המלחמה הקרה רוסיה היא המדינה המובילה בהתערבות וחבלה בבחירות דמוקרטיות, איכות המחקר שלו לא מאוד ברורה לי.

      Liked by 1 person

      1. יועצים פוליטיים אמריקאים ניצחו בעבור ילצין את הבחירות ובל נשכח שביבי קודם על ידי גורם במחלקת המדינה האמריקאית ונפלא ופלא, נבחר האלמוני להיות רוהמ לשנים רבות. האמריקאים לא הפסיקו להמליך מלכים וכך גם הרוסים. בוא לא ניתמם.

        אהבתי

      1. אלה אמירות חזקות. תוכל בבקשה לפרט? אתה לא חושב שבדו"ח של אישתון יש איזשהן טענות משמעותיות, כאלה שאינן נלקחות בדרך כלל בחשבון בשיח התקשורתי הממסדי?

        אהבתי

        1. לא. אני חושב שרוב מה שהוא טוען (נאט"ו, ארה"ב וכו') כבר נמצא בתקשורת המיינסטרים (אין לי בעיה להביא לך קישורים), ומה שלא – כמו הפקפוק בלגיטימיות של הממשלה האוקראינית – הוא שטות. ובעיקר כל המסגור כאילו "מסתירים מכם" מיגע וכו' לקוח לגמרי מרטוריקה פופוליסטית בואכה קונספירטיבית, שכמובן מאוד פופולרית כרגע, אבל גם היא לא אמורה לעטר רשימה של אדם רציני.

          אהבתי

  4. שלום, בקשר לטענה: "פוטין לא מציע אידיאולוגיה שונה מזו המערבית". מה לגבי מה שפרסמת פעם בפוסט "ליברמן והמסורת היהודית" על אלכסנדר דוגין והתיאוריה שלו? אתה לא חושב שייתכן ויש השפעה בלמעגלי השלטון בקרמלין? תודה על המאמר.

    אהבתי

    1. תודה דיאגו,
      אני בטוח שיש לדוגין השפעה בקרמלין ועל פוטין עצמו. השאלה היא האם בסופו של דבר מדובר באידיאולוגיה שונה, או שמא בלאומנות רוסית עם מעטפת פסבדו-אינטלקטואלית. האם פוטין אכן מאמין בשיבתה של המסורת הדתית בחיי הרוסים? האם הוא עצמו אדם מסורתי? האם הוא נותן כבוד לאריסטוקרטיה הרוסית הישנה? האם הוא מאתגר את הקפיטליזם המערבי בצורה כלשהי? נדמה לי שכל השאלות האלה נענות בשלילה. הפשיזם האיטלקי, הנאציזם והבולשביזם היו תפיסות שלמות, מהפכניות וטוטליות. זה לא מה שיש לנו כאן.

      אהבתי

      1. ייתכן שהשאלות האלה נענות בשלילה ברובד המודע -מיידי, אבל השאלת לגבי רובד פנימי יותר ולתווך ארוך. הרי כל האידיאות ותיאורית של דוגין מבוססות על משנתו של רנה גינון (René Guénon), המייצג במידה מסוימת את הייאוש של האינטלקטואלים הנוצרים שפרשו(ופורשים) ונטו (ונוטים) לאסלאם (וגם להינדואיזם). אם מבינים את זה כך, לא בטוח שהתיאוריות האלו של דוגין, המבוססות על מסורת ואידיאות שדוגלות בעיקר על "ירידת הדורות" לא יכולות להתחבר לתנועות אסלאמיות (שבהחלט תופסות נפח באירופה) ולהרכיב אידיאולוגיות מאוד שונות מזאת של המערב.
        תודה רבה.

        אהבתי

    1. כולם מתעלמים מצרכי ביטחון. נאט"ו באוקראינה מהווה הרעה ביטחונית חמורה לרוסיה. הרוסים לא המציאו את הלחימה על הביטחון. בשם הביטחון ארה"ב תקפה באכזריות, לא מזמן, את עירק אפגניסטן והשמידה כפרים שלמים בפקיסטן בגלל החשד שאיש טאליבן ישן שם. גם מדינת ישראל נהגה בצורה דומה בשנים 1956,1967,1982. איני מצדיק אלימות אך בהחלט מבין צרכי ביטחון. נשאלת השאלה: למה נאט"ו זקוקה לאוקראינה? אם מישהו יענה על כך בכנות נוכל להבין יותר את מניעיו של פוטין.

      אהבתי

        1. לדעתי משבר ההגירה, המגפה, המלחמה וטכנולגיות חדשות(רובוטיקה ועריכה-גנטית) יגבירו את הבדלנות במבצר-אירופה ובאמריקות ויביאו לקץ הגלובליזציה. כי הנזקים והאיומים של תלות בתרבויות עם ערכים זרים יעלו בהרבה על התועלות. האירופאים והאמריקאים יחזרו לחשוב במונחים של זכויות האזרח המקומי(אירופאי או אמריקאי) ולא במונחים של זכויות האדם.
          באופן מדהים אפילו בהודו מדברים על הבעיות בתלות שלהם בתעשיות נשק רוסיות ואוקראיניות.
          מבחינה מסוימת לפוטין יש מרכיב אידאולוגי של התנגדות למערב.
          לישראל כאי תרבותי קטן ויחודי יש צורך מיוחד להתכונן למצב זה, במיוחד מבחינה כלכלית.

          אהבתי

  5. בינתיים נחתם בניגוד לטקסטבוק הדימיוני ובהתאם להעדפת אינטרסים כלכליים הסכם עם השלטון השיעי הג'יהדיסטי של אירן, שהוא כמובן אנטי-דמוקרטי ותוקפני. בהסכם שותפות רוסיה וסין.
    הפרגרסיבים אפילו לא מראים אפילו יכולת התמודדות עם מיעוטים ואירגונים אנטי-דמוקרטים ותוקפנים, שנמצאים בארצות המערב בגלל אמונתם בזכויות הפרא-אדם.
    בהרבה מקרים הפרוגרסיבים העדיפו לכרות ברית עם עריצים, כדי שיעשו את העבודה המלוכלכת של דיכוי אויבים אנטי-דמוקרטים רצחניים, דיכוי שלא מסתדר עם האמונה הפרוגרסיבית בזכויות הפרא-אדם. כמובן בהרבה מקרים אחרי צמצום האויב לממדים נסבלים בשבילהם העריצים, שצריכים אויב להצדקת שלטונם, תקפו את הפרוגרסיבים.
    האם האמונה בזכויות הפרא-אדם לא מחוררת את הטקסטבוק להתמודדות עם תוקפנות אנטי-דמוקרטית?

    אהבתי

  6. יועצים פוליטיים אמריקאים ניצחו בעבור ילצין את הבחירות ובל נשכח שביבי קודם על ידי גורם במחלקת המדינה האמריקאית הפלא ופלא, נבחר האלמוני להיות רוהמ לשנים רבות. האמריקאים לא הפסיקו להמליך מלכים וכך גם הרוסים. בוא לא ניתמם.

    אהבתי

  7. אם מקלפים את כל הממל…
    למדינות המערב אין שום בעיה עם מדיניות אנטי דמוקרטית. כל עוד המדיניות אינה מדיניות התקפית שמכוונת למדינות דמוקרטיות.
    כך היה וכך יהיה.
    זו הסיבה שישראל לא נענשת על אלימות ממוסדת וכיבוש.
    לא הטוב מכתיב את מדיניות. וישנם מספיק גורמים אגואיסטים בכל מדינה שישאפו לשמר את המצב הקיים.
    כל עוד זה לא נוגע לרוב דומם שימשיך לחיות בבועה שלו.
    רק כשאותו רוב מאויום… במקרה של אוקראינה מאוים מאלימות שתתפשט כלפיו… הוא מתעורר.
    מה אכפת לו שאוקראינה תגן עליו. הוא ימשיך לקנות את ההתנגדות בכסף. אבל לא ישלח חיילים להפסיק את הזוועה.
    מה גם שמי שעכשיו תורם יהנה מפירות השיקום….

    אהבתי

  8. כל מי שמדבר על סוף הפוליטיקה, אינו מבין מהי פוליטיקה. בכל מקום שיש אנשים יש רמה מסוימת של פוליטיקה. ודאי וודאי שאצל שחקנים שמאבקי כוח הם חלק מפעילותם, הם חלק מהפוליטיקה. כל מי שמדבר על הפרדת הפוליטיקה מפעילות מסוימת, מתכוון שישאירו את כל הכוח אצלו.

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s