חרפת הבחירות לרבנות הראשית

בתחילת אוגוסט אנחנו מוזמנים לאירוע משפחתי. מסלון בתינו נוכל לעקוב בעניין מתוח אחר המאבק לכבוד ולפרנסה של כמה משפחות חרדיות וחרד"ליות, מרוץ למיליון הידוע גם בכינויו הבחירות לרבנות הראשית.

פרק הסיום הפעם מושקע במיוחד: בפינה האשכנזית מבקש את הכתר הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב ובנו של הרב אברהם שפירא, שהיה בעצמו ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי האשכנזי. כדי שהוא יעלה לגמר צריך לשנות את החוק כך שלא תהיה מגבלת גיל לרב הראשי – החוק מאפשר התמודדות עד גיל 70, וכבוד הרב שליט"א בן 72. עובדים על זה.

בפינה המזרחית יתמודדו הרב דוד יוסף, בנו של הרב עובדיה, שהיה כמובן בעצמו הרב הראשי הספרדי, ואחיו של הרב יצחק יוסף, שמכהן כיום כרב הראשי הספרדי. מולו עולה למגרש יהודה דרעי, אחיו של של אריה דרעי. כאן מציעים לנו אפוא דרבי פנים-ש"סי מרתק.

מה עשו אזרחי ישראל שזכו בכל הטוב הזה? דבר מלבד הזנחת הנושא והתעלמות ארוכת שנים, במהלכן הרבנות הראשית הפכה למפעל ג'ובים נפוטיסטי מסואב. גם הרב הראשי האשכנזי הנוכחי, דוד לאו, הוא בנו של הלשעבר ישראל מאיר לאו, אם כי אולי זה עדיף על בחירתו בכוונה של כלי ריק דוגמת הרב יונה מצגר, שבכהונתו עסק בנטילת שוחד.

הגוף הבוחר של הרבנות הוא לב הבעיה. גוף זה מורכב ממאה וחמישים איש, 80 מתוכם רבנים, ו-70 מתוכם נציגי ציבור. האחרונים כוללים ראשי מועצות דתיות, מינויים של שר הדתות, ראשי ערים גדולות וסך כולל של חמישה חברי כנסת שלמים.

הרבנים הבוחרים הם כמובן אך ורק גברים אורתודוקסים. ראשי המועצות הדתיות – כנ"ל. המינויים של שר הדתות? ימשיך כבודו. יש, בקיצור, רוב מוחלט ומוצק לאוכלוסייה שמהווה מיעוט קטן – לא יותר מ-12% – מאזרחי המדינה היהודים.

המצב הזה מוביל לריקבון כללי של מוסד הרבנות. זאת לא עמדה חילונית או שמאלנית, אלא קונצנזוס מוחלט גם בקרב הימין והציונות הדתית. חגי סגל, עורך העיתון מקור ראשון, קבע ש"הרבנות הראשית היא מוסד חולה מאוד"; הרב יובל שרלו דיבר בעבר על "רבנות רשעה", ובצלאל סמוטריץ' עצמו כתב שהרבנות הראשית היא "תעשייה של ג'ובים, התעשרות, ומינויי מקורבים, פוליטיזציה שגורמת לסיאוב ולחילול השם".

לו היתה הרבנות הראשית גוף סמלי בלבד – ניחא. אלא שהרבנים הראשיים משפיעים על חיי כולנו במגוון דרכים, מעריכת החופות היחידות בהן חוקי להתחתן במדינת ישראל, דרך שליטה על בתי הדין שדרכם, בין השאר, מתגרשים, ועד עיצוב מחירי המוצרים בסופר על ידי קביעת כללי הכשרות, הכוללים גם תקנות יבוא. וזה עוד לפני שהממשלה הנוכחית תרחיב, כפי שהיא מעוניינת, את סמכויות בתי הדין הרבניים.

במצב כזה, כינונו של גוף בוחר שבו קיים רוב אוטומטי לגברים אורתודוקסים הוא חרפה אנטי-דמוקרטית אשר פוגעת בכולנו, בראש ובראשונה בנשים, בחילונים, וביהודים רפורמים וקונסרבטיבים. הזועקים למען גיוון הגוף הבוחר של השופטים בישראל ודאי יבינו שאותו הגיון חייב לחול גם על הגוף הבוחר של הרבנים הראשיים והדיינים, ואף על הרבנים הראשיים עצמם.

במצב הנוכחי יש רק שתי אפשרויות בהן הרבנות הראשית ממשיכה להתקיים. האחת היא שסמכויותיה יופשטו ממנה, ושני הרבנים הראשיים יהפכו לדמויות ייצוגיות בלבד, ללא כל השפעה ישירה על חיי אזרחי ישראל. במקרה כזה גילויי העריות הפוליטיים של משפחות לאו, שפירא, יוסף ודרעי יהיו לפחות מבדרים. נוכל להתקבץ אל מול המסך לקראת ההכרעה בשאלה הגדולה: בן של איזה רב ראשי קודם יהיה הרב הראשי הבא?

האפשרות השניה היא שיתוקן החוק כך שאת הרבנים הראשיים יבחר הציבור כולו, אם בבחירות ישירות (אפשר לאחד את הבחירות הללו לבחירות לראשות העיר, ובאותה הזדמנות גם לבחור רבני ערים), ואם דרך נציגיו בכנסת.

במקרה האחרון אפשר להעתיק את אחד המודלים שעל השולחן עכשיו בהקשר לבחירת שופטי בית המשפט העליון: ועדה המורכבת מחברי קואליציה, חברי אופוזיציה ונציגי הרבנות, כאשר לאף צד אין זכות וטו, וההכרעה מושגת תוך דיונים והגעה לפשרה באשר לזהותם של הרבנים.

או הרבות.

:

פורסם בגרסה מקוצרת במדור הדעות של הארץ

24 תגובות

  1. חבל שחילונים לא מבינים שהעניין נוגע גם אליהם. מי עשה עסקה פוליטית, עוד סחר-מכר, שמנעה את בחירת הרב דוד סתיו, מארגון רבני צהר?

    אהבתי

  2. אני מתעב את הכתבות שלך אבל משום מה לא מצליח להשתחרר מלקבל את ההתראות הנודנקיות שלך. איך מקבלים חנינה מהכתבות הנלוזות שלך?

    אהבתי

      1. גם לקשקש ברשת צריך מינימום אוריינות לשונית ועדיין אתה מצליח גם בלעדיה להציף את הפרוגרס הקלוש שלך על כל שעל

        אהבתי

      2. תומר הי😊
        המלצה של מרק טווין ( גם לי יש קושי ליישמה..)
        "לעולם אין להתווכח עם טיפש. הצופה מהצד עלול לא לחוש בהבדל."

        Liked by 1 person

    1. נסה לטמון את הראש עמוק יותר ויותר באדמה, אולי זה יעזור לך.

      אהבתי

  3. נו, כמעט כמו הנפוטיזם בבית המשפט העליון.
    ואופס, נשיא המדינה גם "בן של"….
    אבל לשמאל ה"ליברלי" מותר ומצווה לבקר כל מה שקשור בחרדים, מתנחלים דתיים וחשוכים אחרים, רק לא את המוסדות שהם "נשמת אפה של הדמוקרטיה" והאנשים המוארים.
    אגב, בכלכליסט בדיוק פורסם ראיון עם חמורו של משיח, מיין קאמפף בגירסה ישראלית מודרנית עכשווית. רוצו לקרוא

    אהבתי

    1. נשיא המדינה נבחר ע"י הקואליציה, חבורה שמשתנה מהר יותר מחבורת המקורבים ברבנות,
      וחוצמזה- רעה אחת אינה מצדיקה אחרת

      אהבתי

      1. נעמי יקרה, כפי שאת רואה אני כותב תגובות בשבת , אינני חרדי ואינני גם "דתי" לפי ההגדרות המקובלות.
        אבל הקמפיין הארסי כנגד החרדים פשוט מחליא אותי.
        גם אני רוצה שהם יתגייסו, שילמדו לימודי ליבה ועוד.
        אבל עידוד השינאה, ההסתכלות עליהם כעל "הצרה של המדינה", ההפחדות הפראיות ועוד ועוד, בהחלט מזכירות לי תקופות אפלות בהיסטוריה.

        אהבתי

        1. תודה על התגובה, אני ממש לא בעד ארס ויש לי הרבה כבוד וחיבה להרבה צדדים של הקהילה החרדית, אבל אני ממש מבינה את הזעם שמתעורר מולם, אני מאמינה שברגע שיהיה איזה אות של הקשבה מהצד החרדי וסקרנות להבין על מה הזעם – תהיה התרככות מיידית של הזעם ואולי- מי יודע- יקרה הנס של נכונות
          להיכרות וחתירה להבנה מה כואב ונחוץ לזולת? דרך אגב- גם אתה לא נמנע מארס בדברך על "תקופות אפלות ו" מיין קאמפפ"…

          אהבתי

          1. אני דווקא לא מתכווין לארס כשאני מדבר על זה.
            אני רק "מזהה תהליכים" כמו קצין ידוע.
            הרי איך אפשר לגרום לאנשים מתורבתים כמו הגמנים לרצוח עם שלם?
            מתחילים בדמוניזציה של אותו עם. מלמדים את הגרמנים שאלו טפילים, פרזיטים, מזיקים לחברה, חסרי מצפון ומוסר , "אנחנו סוחבים אותם על הגב" , הם מתפרנסים על חשבונינו….ממילא לרצוח אנשים כאלו זה מעשה טוב ומועיל.
            זה בדיוק התהליך שאני רואה שקורה כנגד החרדים. זה אפילו אותן הטענות.

            אהבתי

        2. החרדים הרוויחו את הביקורת כלפיהם ביושר. הכעס כלפיהם מוצדק לחלוטין ומנומק. הניסיון של החרדים להציג את כל העסק כסוג של אנטישמיות וכו' זה התקרבנות טיפוסית.

          אהבתי

  4. אני אדם של עובדות. ממש לא מעניין אותי מהן אמונותיו של מגזר זה או אחר, וכבודן במקומן מונח, וגם אין לי שום שנאה לאמונה זו או אחרת, אם מוחמד או יהוה – כולן מכובדות בעיני, אבל אני מקשיבה וקוראת נתונים יבשים. האם ראית את הגרפים המנבאים מה יקרה לכלכלת ישראל בהסתמך על גידולו של מגזר לא-יצרני ולא מותאם-לכלכלה-המודרנית? מה יקרה לעתידם של ילדי ונכדי? אין כאן שנאה, אלא אך דאגה עמוקה

    אהבתי

    1. יש "חזרה בשאלה" בכמות רצינית, נשים חרדיות כבר לומדות מקצועות יצרניים, ואני לא חושב שהתחזיות השחורות מוצדקות.
      אבל גם אם הן כן, האם הפצת שינאה היא התשובה?

      אהבתי

  5. אבל הגיגים לא משנים מציאות
    הכל פוליטי מה לא ברור

    ?????
    ועלזה לא יאספו אלפים בקפלן // אז למה להלין

    אהבתי

  6. אני די פסימי. האוכלוסיה החרדית גדלה בקצב עצום. המעמס על כלכלת המדינה ילך ויגדל, ועם הזמן כלכלת ישראל תהפוך לחלשה יותר ויותר. התהליך הזה לא יגרום לחרדים להשתנות, מי שחושב שכן פשוט לא מכיר אותם מספיק. יש לחרדים כישרון מופלא למנף מצבים של סבל ועוני לסוג של עבודת השם, אם צריך הם יהפכו את זה לסוג של גאוות יחידה שכזו.

    כשמדינת ישראל תגסוס, החברה החרדית במובן מסוים תלך ותפרח. הם לא יפרחו במובן של השכלה, רווחה וקדמה. דווקא החרדיות שבהם תלך ותתחזק, הם יהיו יותר צרי אופקים ממה שהם כרגע, יתכנסו יותר לתוך עצמם, ואפילו יתגאו בעליבות הזו.

    זה פשוט קרב אבוד, החרדים התנגדו לכל המפעל הציוני מלכתחילה, והם יהיו אחראים לסוף שלו, כי הם עד היום לא רואים את עצמם חלק ממנו, אלא רק כלי שניתן לנצל כדי לדאוג לאינטרסים הצרים שלהם. כל כך חבל. איזה בזבוז.

    אהבתי

    1. ראשית, מי שהתנגדו למפעל הציוני אלו החרדים האשכנזים, שלצערי נותנים את הטון.
      לא הספרדים – רוב רבני הספרדים תמכו במפעל הציוני, חלקם בהתלהבות.
      אני מאמין שהמפתח הוא דיון במקום שינאה. ואני מדבר על דיון שנשען על מקורות היהדות.
      למשל, גישת הרמבם היא תורה ועבודה, חיוב לימוד מדעים (כחלק אינטגרלי מלימוד התורה!) ועוד. כבר אין אצל החרדים "גדולי דור" המוסכמים על כולם ככאלו, גם הם פתוחים הרבה יותר לתקשורת, לספרות חילונית ודתית לאומית, ותתפלאו – גם הם אנשים חושבים לא פחות מכם.
      הבעיה היא שהבורות החילונית, פוגשת את הפחדנות הציונית דתית, שפוגשת את הקנאות החרדית.
      התוצאה מהמיקס הזה היא נצחון של הקנאות החרדית. והקנאות החרדית יכולה ליפול רק באמצעות אידאולוגיה שתערער את יסודותיה.

      אהבתי

      1. מגיע לספרדים קרדיט על התמיכה בציונות, אך לצערי היום החרדים יוצאי ספרד ועדות המזרח כבר מאמצים את הקנאות והצרות אופקים האשכנזית.
        אני סבור כי התקווה לפתרון עם החרדים באמצעות דיון היא משאלת לב עם סיכוי קלוש להצלחה פשוט כי החרדים עצמם לא רוצים לדון על שום דבר. להבדיל אלף אלפי הבדלות, אך באותה מידה אין טעם לפתור חילוקי דעות עם חמאס באמצעות דיון, כי הם לא מעוניינים כלל בדיון מלכתחילה.
        במה בדיוק נשכנע אותם, שהם הורסים את המדינה לאט לאט? מי שחושב שאפשר לעשות זאת לא מכיר מספיק טוב את התרבות החרדית. המדינה תתפורר לחתיכות והחרדים לא יודו בטעות שלהם. הודאה בטעות שקולה להודאה כי התורה טועה, שהרי לפי תפיסת עולמם גדולי הדור קובעים את המדיניות החרדית והם רק מחליטים על פי הוראותיה של התורה.
        ועם מי בדיוק יש לדון? עם חרדי פלוני אלמוני? יש לדון רק עם נציגים של הציבור החרדי, ומי אלו? מועצת חכמי התורה? איזה סיכוי יש לדון עם צרי אופקים שכאלה? אולי עם פוליטיקאים חרדים? הללו ממילא עושים את מה שאומרים להם גדולי הדור והם עצמם מודים בכך.
        איזה אינטרס יש לחרדים לוותר בכלל, אפילו על הדבר הכי קטן? כאמור לעיל, גם אם תוכיח להם שחור על גבי לבן שהם קודחים חור בספינה של כולנו, הם יגלגלו עיניים כלפי מעלה, ובמובן מסויים שקיעת הספינה רק תחזק את האופי הקנאי שלהם.
        לצערי, עברנו את נקודת האל-חזור מבחינת הבעיה החרדית.

        אהבתי

        1. הספרדים ועדת המזרח במשך שנים תמכו בציונות הדתית, שבמשך שנים התייחסה אליהם ולרבניהם כסוג ב', עד שקמה ש"ס ואריה דרעי הליטאי, סחף אותם אחריו.
          ועם זאת הספרדים מבחינת האופי והגישה הרבה יותר קרובים לציונות, לתורה ועבודה ולחוסר פנאטיות. אתה יכולת לראות את זה גם בתוך ש"ס – אנשים כמו יגאל גוואטה למשל, או הרב אמסלם. לצערי גם כאן הציונות הדתית פיספסה בגדול, במקום לחבק אדם כמו הרב אמסלם, זרקו אותו.
          הדיון לא צריך להיות האם הם הורסים את המדינה או לא, הדיון צריך להיות "מה התורה אומרת". אצל החילונים יש "מצווה" לחלן חרדים, וכל מה שפחות מזה, לא מתקבל. הדיון צריך לבוא ממקום אחר לחלוטין, לכבד את זה שהחרדים רוצים לשמור את התורה, שזה המסורת של עם ישראל וזה מבורך, השאלה היא רק "מה התורה אומרת?" הבעיה היא שהחילונים בורים, והלוואי ויזכרו את שיעורי התנ"ך בבית הספר, והציונות הדתית פחדנית והססנית.
          ממילא לא אלו ולא אלו יכולים לתת לאידאולולוגיה החרדית פייט כלשהוא.
          אין מה לדון עם "נציגי החרדים" או מועצת גדולי התורה, יש מה לדון עם החרדי ברחוב, באמצעות הפצת ידע. ושוב – לא ידע של "כפירה" או רצון להרוס ולחלן אותם, אישית אני מכבד את רצונם להמשיך את מסורת ישראל בדרכם (כפי שאני ממשיך בדרכי).
          אני מדבר על הפצת ידע הנשען על מקורות היהדות, בנושאי תורה ועבודה (חיוב גמור לפי הרמב"ם), לימוד מדעים (כנ"ל), החיוב ההלכתי להתגייס לצבא, היחס ללימוד התנ"ך (אגב, זה שורש הבעיה, שחרדים לא לומדים תנ"ך אלא רק את תורת בית שני! הדרך החרדית-חרדתית היא המשך של דרך התלמוד, דרך התנ"ך שונה לחלוטין) ועוד ועוד.
          אתה מדבר על "אינטרסים" וזה מראה עד כמה אינך מבין באמת מה מניע אותם. אתה באמת חושב שאנשים לומדים בכולל רק בשביל "אינטרסים"?
          העניין הוא לא אינטרסים אלא "לעשות רצון ה'". ללכת בדרך הנכונה והראויה. ועל זה צריך להיות הדיון והפצת הידע – מהי הדרך הנכונה והראויה?
          נכון שיש כאלו שהם "אטומים" והשמרנות היא השיקול היחיד שלהם, בלי קשר לשום אמת. אבל זה לא כולם.
          בעבר חתן פרס ישראל יוסף דן, כתב מאמר בשם "החרדיות המשתררת: תוצר של ישראל החילונית", בו הוא מקונן מרה על הנטישה החילונית את ארון הספרים היהודי.
          קח קטע קטן:
          "…כיום, המקום היחיד בתבל שבו מוטלות בספק הלגיטימיות, הדינמיות והרלוונטיות של מדעי היהדות, הוא בציבור החילוני במדינת ישראל, שאני משתייך אליו. בשעה שהתחלתי את לימודי בתחום זה היו רוב מורי ורוב חברי לספסל הלימודים חילונים באופן מובהק, שלא מצאו קושי בשילוב התרבות היהודית בתרבות המערבית, וראו בעצמם בני-בית בשתיהן. לא כך הם פני הדברים כיום… יותר ספרים במדעי היהדות נדפסים בחו"ל ובלשונות זרות מאשר בארץ ובעברית. מספרי הסטודנטים ומספר החוקרים יורדים בארץ ועולים בחו"ל. הנתק בין הרוב החילוני בארץ לבין כל מה שקשור – ולו במקצת ובעקיפין – למורשת ישראל הולך ומעמיק."
          החילונים היום פשוט בורים מוחלטים, אין להם אידאולוגיה אמיתית או ידע מינימלי ביהדות, ממילא הם לא יכולים באמת לדון עם הטענות החרדיות ומה שנשאר זה רק להסית ממקום של בורות ופחד.
          שבת שלום!

          אהבתי

        2. אגב, אם אתה רוצה רשימה חלקית ביותר של רבנים ספרדים שתמכו בהתלהבות בציונות ואף חיברו פיוטים לכבוד יום העצמאות, זה למשל הבבא חאקי (אחיו של הבבא סאלי) הרב משאש, הרב שלוש, רבני ג'רבה כמו רבי משה כלפון הכהן, הרב עוזיאל (שהרב עובדיה אמר עליו שהוא ה"אידאל לחיקוי" שלו!) רבני תימן כמו הרב קאפח, ישעיהו משורר ועוד ועוד.
          הגישה הספרדית ההלכתית היא בדרך כלל גישה של מתינות, של חוסר פנאטיות, של שילוב ההלכה עם אתגרי החיים. בדיוק הגישה שאנחנו צריכים היום.
          זו הגישה עד היום של רבנים כמו הרב חיים אמסלם – שנלחם בהחמרה האשכנזית בגיור ושילם על זה את המחיר של להיזרק מש"ס.
          אבל הציונות הדתית, במקום לתת לגישה הזו את הכבוד הראוי, הסתגרה באלטיסטיות אשכנזית. התוצאה? השתלטות ליטאית עויינת על התורה הספרדית, חיסול של הגישה המתונה.
          כעת לך תחזיר את הגלגל לאחור.

          אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s