החוויה הדתית לסוגיה

להיט הניו-אייג' הנוכחי בארה"ב, מורים רוחניים בוידאו ומורים רוחניים מתים – כמה דברים שהצטברו

1. יש דת נוצרית, יש מוסר נוצרי, יש רוק נוצרי ועכשיו גם יש גם אינצקלופדיה נוצרית, קונסרבפדיה (ו- Wired כתבו על זה), ויו-טיוב נוצרי: גוֹד-טיוב.

2. עמוד המאגד בתוכו כמה וכמה ראיונות וידאו עם מורים רוחניים מפורסמים: מיינד-ליפט.

3. סרטון חמוווווד על פסח

4. דת, מסתבר, נמצאת במקום שני אחרי מין באינטרנט.

5. כת נוצרית-יהודית קטנה שמאמינה בשימוש רוחני במריחואנה. איפה? בהוליווד.

6. למי שפיספס בקולקטיב, הנה העץ המשפחתי של אלי יוון. ייתכן שזאוס הוא הגיס של אפימתאוס?

7. והנה העתיד: "אחרי 77 שעות פתר המחשב בעיה שהעסיקה דורות של מתמטיקאים". אז מה יתרון לו לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, אם בסוף בא איזה מחשב, ולא רק שפותר את הבעיה, ולא רק שמגיש פתרון כזה שאי אפשר כנראה להבין אותו, אלא גם מגיש פתרון כזה שאי אפשר בכלל לקרוא אותו ("אורך הפתרון לבעיה […] הוא גדול עד כדי כך שאם הוא יודפס במדפסת, יכסה הנייר אזור ששטחו שווה לשטח מנהטן")?

אחרי ש"כחול עמוק" ניצח את קספרוב בשח, עכשיו יש מחשב שכבר מנצח אותנו במתמטיקה. המחשבה האנליטית שלנו, כנראה, נידונה להתמקם במקום השני המכובד על פני כדור הארץ, וייתכן, יאמרו מני עתידנים, שגם בענייני טקטיקה פוליטית וכלכלית יחליטו בשבילנו בעתיד מחשבים. ואנחנו אפילו לא נוכל לבקש מהם להסביר את ההחלטות שלהם: "צר לי (יאמר המחשב בקול נשי – תמיד נותנים להם קול של אישה בסרטים), אבל זה נשגב מבינתך, בן אנוש חביב. וממילא רק לומר לך מה הביא אותי להחליט כך יקח לי בערך שנה. אז עשה מה שאני אומרת ואל תשאל שאלות." ואנחנו נענה: "נעשה ונשמע". וזהו, אנחנו כבר לא הכי חושבים בעולם.

ומה בכך? אנחנו כל כך הרבה יותר מאשר מכונות של מחשבות וחישובים.



8. הלהיט הניו-אייג'י הגדול עכשיו בארה"ב הוא הספר והסרט "The Secret", בהם מדובר על "סוד" שלכאורה הוסתר מהאנושות ("צופן דה וינצ'י" סטייל) ועכשיו מתגלה: המחשבות שלכם קובעות את המציאות שלכם. יש גם אתר בעברית, וגם אנרג'י כתבו על זה. כרגיל בכל בלבול, גם השטות הזאת מבוססת על אמת, שכמובן עוותה ונופחה מעבר לכל זיהוי. סטיוארט דיוויס, חבר של קן וילבר מסביר יפה למה זה קשקוש בלבוש, וגם נותן בפרודיה.

אג'א


9. לפני כחודשיים, כזכור, מת המורה הרוחני דאגלס הארדינג. לפני כשלושה שבועות מת הגורו ההודי ארבּי ניטיננדם, הידוע בכינויו  "אג'א". אג'א היה מאחרוני מורי האדוויטה הטהורה (בסגנון רמאנה מהארישי) ואל כפרו הקטן עלו מחפשים לרגל מכל העולם. בשנה שעברה כמעט הלכתי לראות אותו, אבל בסוף נשארתי עוד קצת בטירוונאמאלאי. הנה ראיון של אנדרו כהן איתו.

10. ולפני כשבוע מת יו. ג'י. קרישנמורטי (תקופה קשה לניו אייג'). הנה דברים שכתבתי עליו לאנרג'י:

יו. ג'י.

יו. גי'. קרישנמורטי, אחד המורים הרוחניים המפורסמים בעולם, מת בבית חבריו באיטליה לפני חמישה ימים. יו. גי'., בן 89 במותו, היה אחד המורים מעוררי המחלוקת ביותר, ובכוונת מכוון: הוא אהב ללעוג למאמציהם הרוחניים של מחפשים רבים שבאו לבקש את הדרכתו ונהנה לרסק כל אמונה בדבר אלוהים, נשמה, גן עדן, גלגולים, חוקים קוסמיים וכיוצא באלו. לדידו הארה היא מצב ביולוגי שאין דרך, ואין גם כל ערך, לנסות ולהגיע אליו או להשתדל להביא אותו. הוא היה מדבר בגסות ולא היסס להכפיש ולזלזל בכל גורו או דרך רוחנית.

יו. ג'י. התחיל את דרכו כחבר נאמן באגודה התיאוסופית ואף היה שליח מטעמה בארה"ב, שם היה מועסק כמרצה מבוקש לתורותיה. בגיל 39, אחרי חיפוש רוחני אינטנסיבי, התרחש (מיד אחרי שהאזין לשיחה של ג'ידו קרישנמורטי) מה שהוא כינה אותו "האסון": טרנספורמציה תודעתי ופיזית בה שרשרת המחשבות שלו נקטעה סופית והאורגניזם שוחרר סופית מרודנות המחשבה. כדבריו: "אין מה להשיג, אין מה להגשים, אין מה לקבל, אין מטרה שיש להגיע אליה. מה שמונע ממה שכבר ישנו, מהמצב החי הזה, מלבטא את עצמו בדרכו שלו היא תזוזת המחשבה שקיימת רק לצורך התפקוד בעולם".

יו. ג'י. לא לימד בצורה מסודרת ומי שרצה לשמוע אותו היה צריך להגיע אליו, או לנסות לתפוס אותו באחת התחנות שלו ברחבי הגלובוס. אני לא זכיתי לפגוש אותו, אבל אנשים שכן פגשו אותו סיפרו לי שמפגשים שלו עם מחפשים רוחניים היו מתבזבזים ברובם על רכילות רוחנית מרושעת וכל מני קשקושים על עולם ומלואו – רק מעט מהזמן היה יו. ג'י. מדבר על בעיותיה של האנושות והדרכים לפתרן. מאידך, הרבה אנשים חוו חוויות עזות ועמוקות כאשר היו בנוכחותו, וכפי הנראה היתה לו השפעה חזקה על כל מי שהיה בסביבתו. כך או כך, רבים רואים בו את אחד המורים הצלולים והישירים ביותר. יו. ג'י. מעולם לא לקח כסף עבור המפגשים איתו וגם כל ספריו מוגשים באופן חופשי באינטרנט.

כפי שמסופר כאן, לפני כמה שבועות נפצע יו. ג'י. מנפילה ולא יכול היה יותר לקום ממיטתו. מכיוון שלא רצה להיות למעמסה על חבריו הוא החליט ש"הגיע הזמן ללכת". הוא אכל פחות ופחות, עד שהפסיק לאכול לגמרי. בעשרים ושניים למרץ, בצהרי היום, הוא חדל מלהתקיים. גופתו נשרפה.

הנה מאמר שלי על יו. ג'י. קרישנמורטי מלפני כשלושה חודשים
הנה האתר הרשמי של יו. ג'י. קרישנמורטי
הנה עוד אתר ובו סרטי וידאו רבים שלו

11. לסיום, אם מישהו כאן רואה טלוויזיה בערב פסח, ואם הוא במקרה יראה ערוץ 2, כנראה שהוא יראה אותי. אני מדבר על המשמעות הרוחנית של מיתוס היציאה ממצריים בתכנית שתשודר כנראה סביב 19:30 אותו הערב (למי שרוצה את זה בכתב, הנה מאמר מוצלח שלי על פסח מלפני שנתיים). לא יודע איך יצאתי, ייתכן שעשיתי פדיחות, אני לא יודע אפילו את שם התכנית, אבל נדמה לי שמשתתף גם פרופ' יאיר זקוביץ', ואותו בטח כדאי לשמוע. [עדכון 31/3: לתכנית קוראים "בצאת ישראל" והיא תשודר ב- 19:00]

חג שמח, ושנצא כולנו מעבדויות קטנות לחרויות קטנות.


יהודים שרירנים, נוצרים אוונגליסטים, יוסוף איסלאם והרדינג בוידאו – כמה דברים שהצטברו

א'

אדי פורטנוי, היסטוריון, מציג בוידאו את יהדות מזרח אירופה שלא שמענו עליה: לא תלמידי ישיבה, פקידים ומלווים בריבית כחושים שרק מחכים ללכת כצאן לטבח, אלא אומני קרקס נועזים ואנשי ברזל שריריים, שהציגו עצמם לראווה, להנאת הקהילה ואף הגויים.

ב'
דאגלס הרדינג מת, כידוע, אבל מי שרוצה לראות אותו ולהיעזר בו כדי לראות את העולם כפי שהוא, מוזמן לדף הזה שמרכז קטעי וידאו שלו.

ג'
ראיון מעניין ב"הארץ" של ניר ברעם עם פרופ' אביעד קליינברג על ספרו החדש, "שבעת החטאים: רשימה חלקית", בו נידונה התופעה הדתית, הקשר בין החטא לתפיסת הגוף, אפשרות למוסר חילוני ודתי ועוד.

ד'
סטיוארט דיוויס, חבר של קן וילבר, פתח בתוכנית אירוח מקוונת, בה הוא צוחק על רוחניות ומראיין כל מני אושיות. מבדר בהחלט – אני ממליץ על הפרק: Zen and the Zen of Zen

יוסוף איסלאם

ה'
יוסוף איסלאם, הלא הוא the artist formerly known as קט סטיבנס, כותב על התאסלמותו בצורה נוגעת ללב.

ו'
הנוצרים האוונגליסטים הפונדמנטליסטים בארה"ב הם כבר מזמן לא קוריוז. מגאזין "הארפרס" מודה בכל פה שכל התיאוריות הישנות, שניסו להסביר את הפרוטסטנטיות הקיצונית הזאת כמרד של עניים מול עשירים, אמריקה השנייה מול הראשונה (כן, גם אצלם אוהבים לדבר על זה), כגל עכור של טירוף המוני שיעבור, כתקלה בהיסטוריה האמריקאית שתתוקן – כולן כשלו אל מול המציאות הברורה:

The new Christ, fifty years ago no more than a corollary to American power, twenty-five years ago at its vanguard, is now at the very center. His followers are not anxiously awaiting his return at the Rapture; he’s here right now. They’re not envious of the middle class; they are the middle class. They’re not looking for a hero to lead them; they’re building biblical households, every man endowed with “headship” over his own family. They don’t silence sex; they promise sacred sex to those who couple properly—orgasms more intense for young Christians who wait than those experienced by secular lovers.

הארפרס טוען שהם לא ממציאים שום דבר חדש, אלא חוזרים אל פוריטניות שהיתה אמריקאית לגמרי באופן מהותי, ושאת שרידיה היה אפשר לראות אפילו במערכת החינוך שם עד לשנות השלושים של המאה העשרים.

קל לראות עדויות לכך, למשל על הסמלים הרשמיים של ארה"ב (כמו שטרות כסף) שלא מתביישים להכריז על מבטחם המלא בבורא עולם.

כשחוזים את סוף העולם, לפעמים גם טועים

הפרוטסטנטים הקשים האלה הם חלק מהכוחות שדוחפים את בוש "לא להיכנע לאסלאם" ולפתוח בכל מני מלחמות אבודות עם אומות ערביות (ואולי, חלילה, גם פרסיות). אתם יודעים על מי אני מדבר: הם אלו שמאמינים בתנ"ך ובברית החדשה כפשוטם, כלומר שהעולם התחיל בתהליך בריאה של שבעה ימים (ואל תבלבלו אותם עם פרשנויות קבליות שחורגות מהפשט ובטח לא עם המצאות של אפולוגטיקה דתית מודרניות של יום-אחד-של-אלוהים = טריליון שנה), ויסתיים במלחמת גוג ומגוג שאחריה כל צדיקים ישבו לימין האל ובנו יחידו. אלו שמאמינים שיש אמת אחת, הם יודעים אותה, ומי שלא מאמץ אותה גם כן יירש גיהנום (יענו איטרנל דמניישיין).

הבעיה שלהם היא שאם מתחשבים רק בפשט התורה (כאילו שבכלל ייתכן פשט ללא פרשנות, אבל נעזוב את זה עכשיו), יוצא, איך שאתה לא מסובב את זה, שאלוהים די אוהב את היהודים (אין מה לעשות: הספר נכתב על ידי הממזרים עקומי האף, אז הם דאגו להדגיש את זה שוב ושוב). מצד שני, אם מתחשבים בפשט של הברית החדשה, די ברור שישו הוא המשיח. אז מה עושים? מאחדים את המיתוסים וממציאים שלמרות שבריתו של האל עם עַם סגולתו שרירה וקיימת לעולמי עד, הרי שמאז הקריבו הוא את בנו האהוב חייב כמובן כל מי שרוצה בגאולה, כולל יהודים, להכיר בישו כמשיח (יש כאן סטירה מסויימת, נכון, אבל בדיוק בשביל לומר דברים לא הגיוניים יש תאולוגים, ופאולוס היה אחד התיאולוגים הגדולים בכל הזמנים).

עץ ההיסטוריה של יואכים: שני הגזעים הם של שם ויפת, ובסוף הם מתאחדים

אבל זה לא מסתכם בזה, שכן כולנו יודעים שהיום האוונגליסטים האלו לא רק שלא שונאים יהודים, אלא שהם ממש מתעניינים במה שקורה כאן. אנחנו יודעים שהם אלה שלוחשים על אוזנו של בוש שלא ייתן לישראל לסגת משום סנטימטר של הארץ, שהם רואים במדינות ערב איום לא-פתיר על ישראל ושהם צופים בקרוב מלחמת ארמגדון שפחות או יותר תשמיד את העולם.

כל זה משום שעל פי ההיגיון התיאולוגי שלהם היהודים לא רק שאינם מפריעים למהלך הגאולי של העולם, אלא שהם ממש הכרחיים כדי שהוא ייצא לפועל: על פי הנראטיב שמניע אותם תקופת חבלי משיח מתחילה כאשר היהודים יחזרו לארצם (כלומר, כבר התחילה ב- 1948) ורק אם הם ידבקו באדמתם ובמדינתם יוכל ישו לשוב ולמלוך בסוף ההיסטוריה. כל זאת, כמובן, אחרי מלחמת יום הדין (ואפרופו המלחמה, ברור שמי שרוצה להינצל מוזמן להתנצר) . לפני כשלוש שנים כתבתי מאמר ל"הארץ" על מוצאו של הרעיון הזה (שהיהודים הכרחיים לגאולה הנוצרית), שעלה במוחו של נביא נוצרי ימי ביניימי בשם יואכים מפיורה: הוא היה הראשון שהסיק שאין לדחות, ובוודאי לא להשמיד, את היהודים, כי יש להם תפקיד באחרית הימים (זה לא גילוי שלי כמובן, רק כתבתי על זה).

בכל אופן, המאמר של הארפרס טוב אבל ארוך – אפשר לדעתי לקרוא עד לשליש, כלומר לפני שהכתב עובר לפסים אישיים יותר), והשבוע גם עלה מאמר באנרג'י של נוצרי אוונגליסט שכזה (שעזרתי "להביאו לדפוס"), עורך האתר הכי פופולרי בנושא ה-  Rapture. המילה הזאת, שבקונטקסט הזה הייתי מתרגם אותה "ההתעלות", פירושה למעשה האמונה שבדיוק לפני הבלגן האפוקליפטי אלוהים ישאב למעלה את כל הצדיקים ורק הרשעים – כלומר כל אלו שלא הכירו בישו כמשיח, כלומר אנחנו – יסבלו. וזאת יש לדעת: מיליוני אמריקאים מאמינים בזה – רק לאתר של כותב המאמר שעלה באנרג'י יש ששה מיליון כניסות בחודש! בכל אופן, הוא חוזה שמלחמת יום הדין תתחיל בקרוב מאוד, כאשר רוסיה ואירן יתקפו אותנו מצפון, ושכדאי מאוד להתנצר לפני כן.

כל זה מביא אותי אל הסרטון הקצר שבלינק הזה, שלא הצלחתי ליבא לכאן לצערי אבל שממחיש בצורה נהדרת מה קורה אם לוקחים את כתבי הקודש בצורה יותר מדי מילולית.

ז'
ואפרופו אפוקליפסה עכשיו, מי שמצליח להשיג את הגיליון האחרון (ינואר) של "נקודה", כתב העת המצוין של האורתודוקסיה הלאומית-ימנית, שיקרא את המאמר של יהודה עציון: כתיבה דתית עוצמתית, תקיפה, חדה, מעוררת השראה, מהממת וכמובן (לדעתי) מרחפת בעולמות אחרים לגמרי. עולם המושגים, ההשקפה וההתנסחות של עציון הם מיתיים לחלוטין, אבל חוץ מחוסר הקשר למציאות הקונקרטית, אני מוריד את הכובע. עציון (כל עוד הוא נמנע ממעשים) שם את ה"פאן" בפאנדמנטליזם. שווה לקנות את הגיליון רק בשבילו.

מהדברים הראשונים ביקום ועד לאחרוני החילונים באמריקה – כמה דברים שהצטברו

א'
לפני כשבוע שיחררה נאסא תמונה (או משהו) של היקום שניות אחרי המפץ הגדול. הנה:

אלו "הדברים הראשונים שנתהוו ביקום" אומרים בנאסא, כלומר זה בעצם ה"תוהו ובוהו" שממנו הקב"ה עשה מה שעשה. התמונה הזאת צולמה על ידי הטלסקופ Spitzer, כלומר בעצם יוצרה בעזרת טכנולוגיה חדשנית שמאפשרת לקלוט את שאריות האור (או משהו) מאותו הזמן, לנטרל אורות אחרים ולבנות על פיהן יצוג של איך זה היה נראה לו עיניים אנושיות היו אז כדי לראות. לא יודע, לי זה נראה חשוד. זה פשוט מדי דומה לאיך שהייתי מדמיין את זה.

ב'
ב- wired התפרסם ראיון מצויין עם כמה מהאתאיסטים המפורסמים בעולם. אלו אינטלקטואלים, חלקם חשובים מאוד לכל הדעות, שהקימו ברית אנטי-תאיסטית בניסיונם למחוק את הלגיטימציה של כל אמונה דתית. כן: הם לא רק לא מאמינים, לא רק מנסים לגרום לאחרים לא להאמין, והם אפילו נגד כל מפגן של סובלנות לאמונה הדתית באשר היא שם. כלומר אל תאמין, וגם אל תאמר "אני לא מאמין אבל אם אתה בקטע אז תהיה בריא". לא: הצהר על חילוניות מוחלטת ודרוש מחברך להצטרף אליך. בקיצור, אתאיסטים פונדמנטליסטים.

ריצ'רד דאוקינס, מי שכתב את רב המכר העולמי "The Selfish Gene" (ושלו אנחנו תמיד נהיה בחוב על שהמציא את רעיון ה- Meme) הוא אחד מהם. הוא טוען שאין לשמוע בקול הדתיים שטוענים שאי אפשר להוכיח שיש אלוהים, אבל גם אי אפשר להוכיח שאין. לא מקובל עליו: "חובת ההוכחה על כל מי שאומר 'אני רוצה להאמין באלוהים'". אחרת, הוא אומר, הרי שנאלץ לקבל קיומן האפשרי של מפלצות ספגטי מעופפות, פיות, חדי-קרן ואלים כת'ור ויופיטר. הוא חושב שחילוניים בארה"ב היום נמצאים במצב של הקהילה ההומו-לסבית מלפני כמה שנים: "היה צורך באנשים שיצאו [ויכריזו שם הומואים]. כמה שיותר אנשים יצאו, ככה ליותר אנשים היה אומץ לצאת. אני חושב שזה המקרה עם אתאיסטים. הם רבים יותר מאשר אתם מתארים לכם. […] אנשים אינטליגנטים מאוד הם לרוב אתאיסטים. [אבל] אף לא חבר קונגרס או סנאט אחד מודה שהוא אתאיסט. זה פשוט לא הגיוני. או שהם מטומטמים או שהם משקרים. והאם יש להם מניע לשקר? ודאי שיש להם מניע! כולם יודעים שאתאיסט לא יכול להיבחר."

דוקינס, יחד עם חברו המבריק דניאל דנט, הקימו את קהילת ה- "Bright", שם שהם המציאו כדי לציין אדם בעל השקפת עולם אתאיסטית, שלא מאמין בשום אמונה תפלה (שכן אמונה באלוהים היא רק עוד אמונה תפלה לדעתם). לאחרונה הוציא ספר שנקרא The God Delusion ובו הוא כותב שמי שסובלני כלפי אמונה באל פשוט משום שזו אמונה, חייב גם להיות סובלני כלפי אמונתו של אוסמה בן-לאדן ומתאבדיו.

דנט, אחד הפילוסוף הידועים והמוערכים בעולם, כתב לאחרונה ספר שנקרא Breaking the Spell: Religion as a Natural Phenomenon, בו הוא מסביר את הדת על כלא רק מתאימה, אלא הכרחית מבחינה אבולוציונית (הוא עוסק הרבה באבולוציה). אלא שכמובן, מה שהיה חיובי אבולוציונית פעם, יכול להיות מיותר ואפילו קטלני היום. דנט קורא ללמד דת בכפוף לשיטות מדעיות בבתי הספר (כלומר ללמד ביקורת המקרא למשל) ומחכה לזמן שהדת תעלם מהעולם כמו אמונות אחרות שבני אדם החזיקו בהם. הנה הרצאה מצולמת שלו על הנושא.

בקיצור, החבר'ה האלה לא מבינים משהו עמוק מאוד בהוויה האנושית. הם לא מבינים שמעבר לכל האמונות והמנהגים, שברובם באמת אבד עליהם הכלח (אם כי יש לי אליהם פינה חמה בלב), אלוהים הוא משהו שלעולם לא יעלם מהנוף האנושי. כי הוא קיים, כמובן, אבל מעבר לזה: כי אנחנו זקוקים לו. כי יש בתוכנו "בור בצורת אל" שיכול להתמלא רק על ידי ישות מוחלטת כזו. כי יש בנו צורך כמוס להיות שלמים, להיות תמימים, עגולים, מלאים, טובים ומיטיבים. ואת הצורך הזה יכול למלא רק האל הטוב (כלומר אנחנו יכולים להתמלא על ידו כשנבין שאנחנו כבר עכשיו הכי הוא שיכול להיות), ולא משנה גם אם נקרא לו "הטאו" או "ברהמן" או "העצמי" או "אנרגיה". מדהים לראות את המוחות הללו, את האנשים המבריקים האלו שלא ערים לזה, שאפילו לא חושדים בזה. מדהים איך אפשר להיות כל כך פיקחים ועדיין טיפשים.

ג'
אתר חדש ונחמד על בודהיזם בעברית, כולל קבצי אודיו ווידאו.

ד'
בלוג יפיפה שחוקר ספרים עתיקים וסורק את תמונותיהם הלא-פחות-ממפעימות .

הנה דוגמא: