לפני כ-15 שנה, כשהבעיות שלנו הסתכמו במחירי הקוטג', התפלפ מורה רוחני ישראלי מוכר בשם שי טובלי, והכריז שהוא "הבודהה מאוריון", ראש קבוצת מנהיגים גלקטיים שהגיעו לכדור הארץ כדי לחולל מהפכה רוחנית.

טובלי היה גורו מוכר בישראל, ודי מצליח. היתה לו קהילה קבועה והוא כתב טורים באופן תדיר לערוץ הניו-אייג' (היה דבר כזה) באתר nrg-מעריב (היה דבר כזה). גם אני כתבתי אז טורים לשם, כחוקר של התחום, ופעם אחת אף ראיינתי את טובלי והתרשמתי יחסית לטובה.

זה נגמר כשהוא התחיל עם המגלומאניה שלו (ראו צילום ששמרתי של מודעה שלהם על "תנועת 2012"), ואני זוכר כיצד חסידיו הסבירו לי ש"חבל שלא הייתי פתוח מספיק לאנרגיה" של הבודהה מאוריון כשכתבתי באותו מקום שהאיש כבר אינו במחוזות השפיות וששומר נפשו ירחק.

העימות בין טובלי וביני הגיע לשיא כאשר הוא תבע אותי על דיבה, מפני שהזהרתי את הציבור ב-nrg שהוא מפריד בין זוגות, מקיים יחסי מין עם תלמידיו ואף מכין להם "תרופה" מהזרע שלו. זה היה נכון וכשהגענו לבית המשפט השופטת, לשמחתי, זרקה את טובלי מכל המדרגות. (תודה לעו”ד ישי שנידור!)

אני זוכר שברחבה מחוץ לבית המשפט נפגשתי עם חסידיו, ואחד מהם, אילון לסטר, הטיח בי את האמירות הרגילות על כך שאני אטום רוחנית ולא מבין את המהפכה שהם מביאים. הנהנתי.

הספר החדש של לסטר – 'כת דה בולשיט' (הוצאה עצמית) – מציג את הסיפור מהצד שלו: עליתו ונפילתו כחבר בתנועה, אחר כך התלמיד הבכיר ובן זוגו של טובלי, ולבסוף, השבר, ההתפכחות, הבריחה, השיקום.

הספר כתוב מצוין (עורכת: תמר נהרי) והקריאה בו מרתקת. לסטר מתאר באופן יפיפה את ההתלהבות של ההתחלה, את הקשיים ומבחני האמונה בתווך, ואת המשבר של הסוף. זהו טקסט-קייס נפלא של כניסה ויציאה מקהילה רוחנית כיתתית, על כל הגבהים והתהומות שהיא מביאה.

אולי הדבר המעניין ביותר כאן הוא שעל אף שטובלי הוא מורה נצלן, אטום, דפקט, אגומאניק מטורלל ומטרידן מיני סדרתי – לא רק שאינו טיפש, אלא שיש לו כריזמה רוחנית ממשית, כלומר הוא מצליח לעורר בחסידיו תובנות וחוויות רוחניות אותנטיות.
לסטר מגולל באופן מרתק סדרה של התנסויות, השגות וחוויות רוחניות שהוא עבר תחת הוראתו של טובלי, ועושה עם הקורא חסד כשהוא לא מנסה להמעיט או לפקפק באותנטיות שלהן. ואכן, אני בטוח שהן היו אותנטיות.

טובלי אכן היה מצליח לעורר את חסידיו רוחנית, ולמרות שהוא היה לוקח את החוויות שלהם למקומות אפלים ונצלניים, אין בכך כדי לשלול את החשיבות שלהן עצמן.
רוחניות, לצערנו, לא תמיד חופפת למוסריות, ועומקים דתיים נמצאים גם במקומות מפוקפקים מבחינה אתית (או אסתטית, או מסורתית, או חברתית). זה העולם שלנו, מה לעשות, והספר של לסטר מהווה ראייה נוספת לכך.

טובלי עדיין מלמד, דומני בגרמניה. לסטר חי בישראל, אחרי ששיקם את משפחתו ואת חייו. ואני, שבספר מכונה "בלוגר", עדיין כותב, אם כי לצערי הרב כבר פחות על רוחניות. כמו שאומר המורה הרוחני הגדול שמשמש כמפכ"ל המשטרה, זה כנראה מה שנגזר עלינו.