disclaimer: אני לא מזרחן, לא מומחה לאיסלאם, לא מומחה לאיראן, ולא מומחה לשיעה. את העובדות כאן אני לוקח מדיווחים ממקורות שונים, הלחמתן יחד וניתוחן הוא שלי. לכן אנא קראו את כל דלהלן cum grano salis.

משהו מעניין מאוד קורה באיראן. משהו שעל פי השמועות מערב כשפים ו"תקשורים", משיחיות פנאטית וכהני-דת זועפים. משהו שלראשונה מזה שנים קרע בין נשיא המדינה, אחמדינג'אד, לבין המנהיג העליון, האייתוללה ח'אמנאי. מה שסיפרו לנו בחדשות הוא שאחמדינג'אד שוקל להתפטר אחרי שח'אמנאי לא הסכים שהוא יפטר את שר המודיעין בממשלתו. ח'אמנאי לכאורה מערער על שיקול דעתו של אחמדינג'אד, והאחרון צריך להחליט אם להמשיך בתפקידו. אבל הסיפור הרבה יותר גדול מזה.

הכל התחיל – איך לא – עם פרוץ 'האביב הערבי'. נפילתו של מובארק ב-11 לפברואר עוררה את אמונותיו המשיחיות של אחמדינג'אד. כאשר ההמון המצרי חגג בכיכר תחריר, הוא הכריז בפני ההמון שנאסף בכיכר אזדי בטהרן כי "זו מהפכה גלובלית, המונהגת על ידי האימאם של העידן". 'האימאם של העידן' הוא המהדי, האימאם הנעלם שעל פי המסורת השיעית אמור לחזור ולהושיע את העולם, כלומר המשיח השיעי.

עד כאן הכל יופי, לא? אז זהו, שלא. על פי גארי ג'ונסון, מומחה כלשהו, מסתבר שההכרזה הזאת של אחמדינג'אד היתה כפעמון אזעקה באוזניהם של כהני הדת השיעים. אלה יודעים שהדבר בעצם אומר שהמועצה העליונה ששולטת באיראן, מאבדת מתוקפה, שהרי על פי האמונה השיעית היא רק תחליף זמני לשלטונו המושלם של האימאם הנעלם שאמור לחזור – כשהוא חוזר, היא מתפזרת.

כמובן, כפי שרוב היהודים לא מאמינים שהמשיח אי פעם יגיע כך רוב השיעים לא מאמינים שהמהדי יגיע, וזה כולל רבים המגדירים עצמם דתיים, שם כמו כאן. אולם כפי שכתבתי לפני כשנתיים,

כל מי שעוקב אחרי התבטאויותיו של אחמדינג'אד יודע שמדובר באדם בעל תודעה משיחית קיצונית. אחמדינג'אד הוא שיעי "תריסרי", כלומר אחד המאמין בבואו הקרוב של המהדי, האימאם ה-12, "הנעלם", שעל פי האמונה השיעית התגלותו תביא איתה את קץ ההיסטוריה. כבר כאשר נכנס לתפקידו ב- 2005 הצהיר שהוא יעשה הכל כדי "לזרז את הופעתו" של המהדי, ב- 2008 הצהיר שהמהדי מנחה אותו בפעולותיו כנשיא, ובמרץ השנה [2009] הכריז שכדי שבואו של המהדי יזורז יש לעמוד לצד הפלסטינים ונגד ישראל.

קבוצה לא קטנה של חכמי דת שיעים מחו כבר ב-2008 על השימוש של אחמדינג'אד בשפה משיחית לקידום עניינים פוליטיים (וראו כאן הסתייגויות מפורטות של חכמי דת בעניין), אולם עד כה היה נראה שח'אמנאי שותף לאותן אמונות משיחיות. כעת נראה שהוא אולי מוכן להצהיר שהמשיח יבוא בעתיד – אבל ממש לא מוכן למצב שבו מישהו חושב שהוא מגיע כבר עכשיו. זאת, שוב, מפני שבואו של המהדי מייתר את הנהגת כהני הדת.

הסית' תמיד עובדים בזוגות

פשוט? עוד לא שמעתם כלום. כי כל זה קשור לאדם שמאוד מקורב לאחמדינג'אד, אחד אספנדיאר רחים משאי. משאי זה שייך לאותה כת משיחית קטנה אליה כנראה שייך גם אחמדינג'אד, ה- Hojatieh, שהוקמה ב-1953 ושמה לה למטרה להחיש את בואו של המהדי. הכת הזאת נרדפה כבר על ידי חומני, שחשב שאי אפשר להחיש את בוא המשיח. משאי אם כן שותף מלא לתשוקותיו המשיחיות הבוערות של אחמדינג'אד. לעיתים, למשל כאן במגזין Forbes, מספרים לנו שהוא מתון, וזאת מפני שהוא אמר פעם שלאיראן אין סכסוך עם העם בישראל, אלא רק עם ממשלתה, וכן מפני שנאמר עליו שהוא רוצה לראות "איסלאם ללא כהני דת". אולם אם אכן הוא מונע על ידי חזון משיחי אימננטי, אתם מבינים שתחת הצהרותיו המתקדמות למראה מסתתרת מטרה אחרת לחלוטין: לא בשיראל ולא באיראן הוא מעוניין בשום שלטון דמוקרטי, אלא אך ורק בשלטון המהדי – ללא מתווכים.

הקשר בין אחמדינג'אד למשאי קרוב מאוד, מפני שבנו של אחמדינג'אד נשוי לבתו של משאי. אבל למעשה השניים אינם רק קרובי משפחה וחברים – משאי כפי הנראה הוא גם מדריכו הרוחני הקרוב של אחמדינג'אד בעניני משיחיות. סביב האייתוללה ח'אמנאי בטוחים שמשאי הוא הכוח הפועל מאחורי אחמדינג'אד, ו- Hojjat ol-Eslam Mojtaba Zolnur, נציגו של ח'אמנאי במשמרות המהפכה, אומר שלמעשה משאי הוא כיום הנשיא האמיתי של איראן, ואחמדינג'אד הוא שעונה לפקודותיו, עד כדי כך.

אחמדינג'אד אכן הגן על משאי פעמים רבות בעבר מפני יריביו, ואף אמר שהוא מוכן לשמש כסגן נשיא תחת מנהיגותו של מושאי. ההערכה היא שמכיוון שהוא עצמו אינו יכול להתמודד שוב בבחירות (פעמיים זה המקסימום על פי החוקה), הוא רוצה להריץ את משאי. כמובן, כפי הנראה מטרתם היא אחת: להחיש את בוא המהדי. על פי פורבס כדי להריץ את משאי לנשיאות היה צריך אחמדינג'אד את משרד המודיעין, ולכן ןהוא ניסה לפטר את השר שהיה בו, ולכן ח'אמנאי לא נתן לו לפטר אותו. פורבס חושבים שזה מפני שהשלטון השמרן לא רוצה לראות את משאי המתון יותר. אבל ממה שעולה לפנינו כאן זה משום שהשלטון הדתי-ממסדי לא רוצה נשיא דתי-משיחי – כמו חומני לפניו, אין לח'אמנאי כוח למשיחיות פעלתנית.

אבל זה אפילו עוד יותר מטורלל מזה. על פי מברק אמריקאי מינואר 2010 שדלף לויקיליקס ישנה בטהרן

אגדה אורבנית על פיה נאמנותו של אחמדינג'אד למשאי נובעת מאמונה שמשאי מקיים למעשה קשר ישיר עם האימאם ה-12. על פי השמועות משאי נכנס מדי פעם למצב דמוי-טראנס ומתקשר עם האימאם, או לעיתים פשוט יאמר "שלום" לאף אחד, אבל אז יסביר שהאימאם ה-12 עבר לידו.

דהיינו משאי ממש מתקשר את המהדי, ונמצא איתו במגע ישיר ואישי. משום כך, לכאורה, ויש להדגיש שאלו שמועות שרצות בטהרן ולא יותר, אחמדינג'אד נשמע לפקודותיו. באותו מברק מיורט מסופר גם שאדם שארגן פגישה ציבורית של השניים בטהרן אמר אחריה שהיחסים ביניהם הם של "תלמיד והמאסטר המיסטי שלו". אם אכן כך מסתבר לנו שמשאי הוא מעין רספוטין איראני שבוחש בפוליטיקה, ועל ידי שליטה מעשית בנשיא המדינה מבקש לקדם סדר יום משיחי.

האימפריה תמיד מכה

אולי לכן משאי עכשיו נמצא כבר כמה ימים במעצר, יחד עם עוד רבים שקשורים לאמונותיו המשיחיות של אחמדינג'אד. המעצר התבצע אחרי שסרט וידאו, "השיבה קרובה מאוד", שמנבא את בואו של המהדי בינואר, הופץ במיליוני(!) עותקי DVD ברחבי איראן. כהני הדת לא ממש אהבו את הבשורה שבקרוב לא יהיו להם לא תעסוקה ולא מעמד, והחליטו שבזה הגיעו מים משיחיים עד נפש. הגרדיאן מדווח שההאשמות כלפי העצורים הם שהם "מכשפים" ושהם "מזמנים שדים (ג'ינים)". כאן מדווח שעל פי אתרי אינטרנט איראנים אחד מהעצורים הקרובים לאחמדינג'אד, עבאס גאפארי, הוא "אדם עם כישורים מיוחדים במטאפיזיקה וקשרים בעולמות העליונים", ואילו כאן מדווח שעל פי האיראנים אחד החוקרים של גאפארי לקה בלבו, משום שהאחרון כנראה קילל אותו.

סקוט לוקס, מומחה לאיראן מאונ' בורמינגהם, טוען שכל זה בונה את הקייס כנגד אחמדינג'אד, כאילו הוא עוסק ב"פוליטיקה של כשפים". לא ברור לי אם השלטון האיראני רציני לגמרי בהאשמות האלה או שמדובר בציד מכשפות במובן המילולי והרע ביותר, אבל ברור מכאן שמנסים להכפיש את שמו של אחמדינג'אד ולהרחיק אותו מהשלטון – ובעיקר מנסים להרחיק את משאי ממנו ובכלל.

כשאמונה משיחית כללית מולידה תקווה משיחיות מיידית – זה תמיד מבשר צרות

מכל הסיפור הכמעט-יותר-מדי-טוב-כי-לא-להיות-סרט-הוליוודי הזה מסתבר ששלטון האייתוללות חושש מהשוליים היותר משיחיים שלו. אחמדינג'אד ומשאי מובילים משיחיות שלא מסתפקת בציפייה רגועה, אלא דורשת התגשמות עצבנית. ואם זה לא מספיק, הרי שהם לוקחים לעצמם תפקידים אקטיביים מאוד באותה התגשמות, זה כמתקשר המשיח וזה כפיו וידיו המאימים כלפי העולם.

משיחיות היא כוח אדיר להנעת בני אדם ותנועות חברתיות, אבל היא הופכת מסוכנת לחברה ברגע שאמונה כללית בבוא המשיח הופכת לתקווה מיידית לבואו. האייתוללות היו מוכנים לסבול את התקוות המשיחיות הנלהבות של אחמדינג'אד בדיוק עד הרגע שבו הוא קבע תאריך להתגשמותן. זה הרגע שבו מכוח קונסטרוקטיבי הופכת המשיחיות לכוח דסטרקטיבי שאין גדול ממנו. כאן הממסד קם כדי להגן על עצמו.

אם אכן כך, הרי שאנחנו רואים כאן מקרה מעניין ביותר שבו המדינה מתמודדת עם מהפכנות אנטי-בירוקרטית שבאה לא משמאל, אלא מימין, לא מהמצדדים בחופש, שיוויון וחילון, אלא מהדורשים אדיקות דתית עד כדי טרנספורמציה מוחלטת של המציאות. מכיוון שאותה אדיקות דתית מאיימת על מוסדות החברה היא חייבת להיות מושתקת. וכמובן גם מכיוון שבמקרה שלפנינו היא מייתרת את המתווכים בין האל לעם, כלומר מבהירה לכהני הדת שזמנם הקצוב אכן עבר, אלו לא ממש מתלהבים ממנה, ועושים הכל דווקא כדי להרגיע את הלהט המשיחי.

מעניין אם מדינות אחרות באזור תהיינה חכמות מספיק כדי לדכא במהירות התעוררויות משיחית מהסוג הזה.

ותמיד יש הסברים אלטרנטיבים

כפי שכתבתי, בפורבס (ובמקומות אחרים) כלל לא מתייחסים למימד ה"מכושף" או המשיחי שבכל הסיפור הזה, ומספרים שהעניין הוא משטר שמרני כנגד משאי הפחות שמרני (אם כי, הבנאדם חבר של אחמדינג'אד, אז כמה ליברלי הוא כבר יכול להיות?). ואילו על פי גארי ג'ונסון, שנעזרתי רבות במאמרו כאן מדובר דווקא בתגובה של האייתוללה ח'אמנאי ללחץ הבינלאומי. כדי להציג את משטרו כרציונלי ושקול הוא מעליל עלילה על אחמדינג'אד וחבריו, שמשמשים לו שעיר לעזאזל במהלך שאמור לאותת למערב שאפשר לסמוך על איראן, אפילו אם יהיה לה נשק גרעיני. ג'ונסון כותב שייתכן אף שכל הבלגן הזה מתואם מראש עם אחמדינג'אד, שישאר בתפקידו ויקריב את חברו וקרוב משפחתו.

לדעתי הם לא מבינים בדינאמיקה התוך-דתית, מזלזלים באמונות ותשוקות דתיות באופן כללי, ולכן לוקחים פחות מדי ברצינות את מאווייו המשיחיים של אחמדינג'אד. אם כי מה אני יודע? אני לא מזרחן, לא מומחה לאיראן, ולא באמת מבין בדינאמיקה התוך-איראנית.