1. ראשית, אני שמח מאוד להביא כאן סרט תיעודי שהופק על אחד המורים הרוחניים הגדולים של המאה העשרים, ניסרגדטה מהאראג'. מהאראג' (כתבתי עליו מאמר בזמנו) חי כל חייו בשכונת עוני בבומביי, שם מכר סיגריות בידי לפרנסתו. הוא מת ב- 1981 אחרי שבילה את השליש האחרון של חייו בשיחות יומיומיות עם מחפשים רוחניים מכל העולם. הטובות מהן ראו אור בספר "I AM THAT", שהפך במהירות ל"קלאסיקה מודרנית" של הניו-אייג' בזכות הניסוחים הבהירים שבו והעוצמה הרבה של המילים. מהאראג' היה בין העמוקים ביותר של גל הניאו-אדוויטה, ואני עצמי למדתי רבות מתלמידו רמש בלסקר.
את הסרט הבא מנחה יוסטון סמית, חוקר דתות מוערך ומפורסם, ויש בו גם ראיונות מעניינים, בין השאר עם ג'ק קורנפילד, אחד ממורי המדיטציה הבודהיסטית המפורסמים בעולם. הנה הלינק, למקרה שהמסך לא פועל:
2. הנה כתבת מגזין מצויינת על הסיינטולוגיה שהתפרסמה לפני כשנה ברולינג סטון. ג'נט רייטמן חדרה לתוככי הכת המתוחכמת (מבחינה אירגונית, לא תיאולוגית) והמאיימת הזאת, ודיברה הן עם בכירים בהיררכיה התוך-כיתתית, הן עם פורשים ממורמרים והן עם חברים מסכנים בכת שהיו מאוד רוצים לצאת, אבל שכל משפחתם בפנים והם יודעים שאם הם יגלו חוסר נאמנות ינותק עמם כל קשר. הכתבה היתה מועמדת השנה לפרס National Magazine Awards (בדקו לינק לכתבות טובות אחרות במגוון נושאים) בקטגוריית התחקירים. היא אמנם לא זכתה, אבל עדיין.
3. משהו על המתנחלים. כלומר לא על כולם כמובן: אותי מעניינים בעיקר אנשי הימין הדתי, הפונדמנטליסטי, המשיחי, התיאו-פשיסטי. השבוע התבשרנו שמועצת יש"(ע) לובשת פנים חדשות ומרעננת את שורותיה, בניסיון לאיחוד כל הזרמים, הכתות, הרבנים, האסכולות, הסקציות והפקציות בתוך ארבע אמות של מנגנון אופרטיבי אחד. שאיפה ראוייה כמובן, שלעניות דעתי אין לה הרבה סיכוי להחזיק מעמד והיא תתפורר במבחן הראשון הבא שבו שוב יצוץ הקונפליקט בין נאמנות לחוקי המדינה (ולדידם, לקדושתה) לבין תכנית הגאולה (כלומר איסור הנסיגה משום שטח כבוש).
ועוד זה מדבר, והנה מתברר שעוד ועוד רבנים קוראים לעלייה להר הבית, דבר שהיה טאבו עד לא מזמן, ומסיבות הלכתיות: לא ברור איפה בדיוק קודש הקודשים, ולכן חל איסור על יהודים (שאינם הכהן הגדול, ושגם אינם יכולים להטהר כראוי) להגיע לשם כי הם עלולים לטמא את המקום. כך לפחות חשבו הראי"ה קוק ובנו הרצי"ה, וכמובן רוב מוחלט ומכריע של הרבנים עד לפני כמה שנים. אבל היי, לא אנשי אמונה כרבני יש"(ע) יתנו להלכה להפריע למאוויהם האידיאולוגים (שלא לומר, הפטישיסטים). אז משנים את ההלכה, דבר שכאמור אפילו שוחרי מקדש רגשנים כרבנים קוק לא העזו לעשות.
[הפסקה הבאה נכתבה כמה שעות לאחר עליית הרשימה – פשוט שכחתי] בגליון נקודה האחרון (מאי) מתפרסם ראיון עם ישראל הראל, המייסד והעורך הראשון של הבטאון. הוא מדבר בצורה כנה וברורה על הכשלון הגדול של תנועת ההתנחלויות "להפוך למובילה את המדינה, לפחות מבחינת המופת והדוגמה האישית", כל זאת משום הקיצוניות והפרגמנטציה שמאפיינים כל כך הרבה את החברה הדתיית ימנית משיחית. הנה:
אלה שמדברים על 'כלל ישראל' מקימים את הישובים הסגרגטיביים ביותר ומסתגרים בהם; הספרות שהם מוציאים היא רובה ככולה אסופות תורניות; העיתונות היא בעיקרה עיתונות של בית כנסת. רמתה של האחרת – "המקצועית" – ידועה, ועל כן לא משפיעה על איש. בקיצור, ליומרה לרשת את אלה שכביכול פשטו את הרגל אין כיסוי כמותי, ארגוני, ועדיין לא – אם כי בתחום זה המצב טוב יותר – איכותי. […] אנשי דור ההמשך, במיוחד אלה באגף הרבני, אימצו לעצמם, למרות הרטוריקה הכלל ישראלית, התנהלות של כת.
לאחרונה עלה בבלוג של גדי טאוב סרט שצולם בכנס באוניברסיטה העברית שנערך לכבוד ספרו האחרון על המתנחלים. למי שלא מעניין הסרט כולו, אני ממליץ מאוד לשמוע את פרופ' משה הלברטל מדבר. הלברטל, חובש כיפה, הוא היום אחד האנשים המבריקים והעמוקים באקדמיה, בודאי בכל הקשור למה שנקרא "מחשבת ישראל". הוא מצליח לעשות בדיוק מה שאינטלקטואל ראוי אמור: לקחת את העובדות שמולו (ומולנו) ולהתאים אותן, מתוך רוחב מבט, ידע גדול והבנה עמוקה, למקומן המדוייק בפאזל המשתנה של המציאות – וגם לנסח את זה יפה. הנה הוידאו – כשהוא עולה פשוט לכו לדקה ה- 28, וצפויות לכם 12 דקות של תובנות על התנועה היהודית המשיחית-לאומית. בכמה מילים: גוש אמונים כוורייציה של תנועת נוער למבוגרים, או לחילופין, כ"צינור שמעביר את ביב השופכין האירופאי [כלומר כל הרפש הרגשני, הברוטלי והאתנוצנטרי של הפאשיזם הניאו-רומנטי] לתוך היהדות"
4. כל מדינה והפונדמנטליסטים שלה: בארה"ב הם הקימו את מוזיאון הבריאתנות, שאמור להראות שה"תיאוריה" שהעולם נברא בששה ימים תקפה, ואילו האבולוציוניסטים הכופרים טועים ומטעים. מליונים הושקעו בקשקוש הזה. מה שנורא הוא שאין לי ספק שהם יחזירו את ההשקעה תוך זמן קצר.
ובאותה רוח רעה, הנה מאמר, Jesus Christ's Superstars, ובו סקירה של כמה חברי קונגרס פונדמנטליסטים ודעותיהם המעניינות. הם אלה שחושבים שניוט גינגריץ הוא ליבררלי מדי, ומציעים לנסות לנצר את העירקים כאמצעי להפסקת האלימות שם (כן: הפסקת האלימות), ולאיים להעלות את מכּה בפטרייה גרעינית השמיימה אם תתרחש עוד התקפת טרור בארה"ב. כמו שהיוונים היו אומרים, "הכל במתינות".
5. מאמר מעניין על "המצאת ההינדו", כלומר התזה, ההגיונית למדי, שהינדואיזם אינו דת כפי שאנחנו אוהבים להגדיר אותן, כלומר מערכת בעלת מרכז (תיאולוגי) קבוע וגבולות ברורים, והניסיון לראות אותו ככזו מקורו בתהליכים אוריינטליסטים שבאו עם הכיבוש הבריטי של הודו.
6. אתר "FORA" מביא שלל הרצאות מצולמות על נושאי דת, מריצ'רד דוקינס, דרך ג'ייקוב נידלמן ועד קרן ארמסטרונג.
7. המגזין המכוון "Slate" מקדיש זמן למוח, ומביא מאמרים על השפעת גינקו על המוח, הפער המצטמצם בין דת למדע והאזורים ש"נדלקים" לנו במוח כאשר אנחנו חווים חוויה רוחנית.
[לבד מזה אני סבור שיש לעצור את רצח העם בדארפור]
לולאת האל 