הצביעות סביב פיילין, ועוד כמה זוטות

מה אתה מחייך, טמבל?

1. אחת התכונות שבאות כמעט באופן טבעי עם שמרנות קיצונית היא צביעות, והפסטיבל סביב בחירתה של שרה פיילין למועמדת לסגנות נשיא ארה"ב של הרפובליקאים מספק שפע עדויות לכך. פיילין, שאמורה להביא למקיין את קולות הנוצרים האדוקים למיניהם, היא לכאורה מודל של שמרנות: מתנגדת להפלות (אפילו במחיר לידת תינוק עם תסמונת דאון, אפילו במקרים של אונס וגילוי עריות), מתנגדת לחינוך מיני, בעד לימוד "בריאתנות" במקביל לתיאוריות מדעיות בבית הספר, ובטוחה שדרושה אמונה באלוהים כדי להצליח, הן ברמה הפרטית והן בלאומית. כשהיתה ראש עיירה שאלה את הספרנית המקומית איך ניתן להחרים ספרים מסויימים, וכשזו הזדעזעה וניסתה למחות, פיילין כמעט פיטרה אותה. בקיצור, היא טוענת שהיא פיטבוּל עם ליפסטיק, אבל מזכירה יותר אייטולה עם פריזורה.

מצד שני בתה בת ה-17 בהריון. והיא (הבת) לא נשואה. כמובן, זאת תוצאה ישירה של הטמינה השמרנית של הראש בחול – כאילו ילדיה לעולם לא יחשקו במין לפני שיתחתנו, ולכן גם לא צריך לספר להם (סליחה, אסור לספר להם) על המצאת הקונדום. אבל להמוני האוונגליסטים זה לא משנה. נכון שהיא לא הצליחה להנחיל בבתה את הערכים שהיא מאמינה בהם, אבל היא מתאימה להיות סגן נשיא ארה"ב. אה, ועוד דבר: כפי שמציין הבלוגיסט המשובח הזה, לכל שמרן אמיתי צריכה להיות בעיה עם אשה שיוצאת לטפח קריירה כאשר בבית מחכים לה חמישה ילדים, שהצעיר ביניהם בן שנה וחצי, ולוקה בתסמונת דאון. ואם אתם חושבים שהיא מצליחה לחנך אותם היטב (על פי שיטתה) גם ככה, נחזור שוב להריון של בתה הקטינה.

הגולש הרצל שלך אלי את הסרטון הבא, המדגים יפה את מלאכת האיפה ואיפה האהובה כל כך על השמרנים הרפובליקאים:

הדיסוננס בין התיאוריה לחיים, שמתגלה בקלות כאשר מנסים בבת אחת לחיות ולהחזיק בציפורניים בערכים נוקשים (ברור: גם בערכי שמאל נוקשים) הוא בסך הכל די מבדר, ואכן משמש מקור זמין לבדיחות עוד משחר ההיסטוריה. הייתי מצפה, עם זאת, מהעיתונות האמריקאית להדגיש יותר את הפער הזה בין האמונות למעשים, ולו רק בשביל שלשמרנים למיניהם תהיה הזדמנות יקרה לרפלקסיה.

הרב גינזבורג

אגב, אמונותיה הדתיות של פיילין דווקא נעשו פחות קיצוניות (וגם אם יותר בנאליות) עם השנים. היא התחילה בתור פנטקוסטלית, כלומר חברה בכנסייה שמהווה כ- 3.5% מהאוכלוסייה בארה"ב, ושמאמינה בקשר חוויתי אישי עם האל (וישו כמובן), בהכרח ב"לידה מחדש" כדי להיות נוצרי אמיתי, בנוכחות רוח הקודש בקרב המאמינים ובחדווה שב"דיבור בלשונות" ("גלוסולוליה" באקדמית) ובריפוי אלוהי-מאגי. פיילין סגרה את הפרק הזה בחייה ב- 2002, כאשר השתתפה בבחירות לממשל באלסקה. כעת היא מסתפקת בלהיות אוונגליסטית מהשורה (טוב שכך, אגב, מבחינתה, שכן ישנו מתח תיאולוגי נושן בין אוונגליסטים רגילים, שמהווים 26% (!) מהמבוגרים בארה"ב, לבין פנטקוסטלים), ולצערי כבר מצפה פחות לחוויה ישירה של האל.

2. ערוץ הניו-אייג' של אתר מעריב הביא אתמול רשימה פרי עטם של "תלמידי הרב יצחק גינזבורג". גינזבורג (הנה אתר באנגלית), בעל תשובה בעל רקע חב"די, הוא היום אחד המקובלים הרציניים הפופולריים ביותר, והפלא הוא שהוא באמת עמוק מאוד מאוד. תורתו מורכבת ומתוחכמת, שואבת מהמיסטיקה החב"דית המופלאה, אבל גם מוכנה לתת מקום ל"חוכמות הגויים". לצערי כל זה לא מפריע לרב גינזבורג להיות גזען נוראי ובעל גישה משיחית פנאטית.

העובדה שדבריו של גינזבורג מתפרסמים באינטרנט היא משמעותית. הקבלה כמובן כבר מזמן איננה תורת סוד, אבל כאן בכל זאת מדובר במקובל אמיתי, רציני, שלא מרדד את התורה, אלא אף מוסיף עליה מורכבות ופיתוחים. היציאה הזאת שלו אל הציבור הרחב (ועוד בערוץ הניו-אייג' – לא בערוץ יהדות!) היא נועזת, מכיוון שהיא הופכת אותו חשוף לביקורת של רבנים אחרים על פופולריזציה שלילית של הקבלה, או על ניסיון למכור את עצמו לכאורה. אבל גינזבורג ממש לא צריך למכור את עצמו (הוא אחד הרבנים הפופולריים ביותר בקרב הציבור האורתודוקסי המחפש רוחניות), ואני בטוח שלהפצת מעיינות הקבלה ישנה עבורו משמעות משיחית – אני מנחש שהפרסום נעשה מתוך מוטיבציה להחיש את בוא הגאולה.

3. קוראי הבלוג הזה ודאי יודעים שאני לא משוגע לגמרי על תנועת "בני ברוך", אבל עם כל הבעיות שלהם ככת אפוקליפטית, יש להם בהחלט כמה וכמה צדדים חיוביים. ראו את באייטם הבא שהופיע בגליון האחרון של מגזין "קבלה לעם". ברשימה זו מבהירים הלייטמנים ש

המושגים שאנו פוגשים בספרי הקבלה, מתארים חוויה רוחנית שעובר המקובל בעת שהוא מגלה רמת מודעות נעלה יותר. מושגים הנתפסים כמתארים פעולות או מקומות, משקפים, למעשה, את המסע הפנימי שחווה המקובל.

והם מביאים פירוט. כך למשל נשמה היא "חוש נוסף שדרכו האדם יכול להרגיש את הבורא"; אור הוא "הרגשת האדם את הכוח העליון מכונה "אור""; והם מפרטים גם ש"כאשר מתוארת העפלתו של משה להר סיני, הפרשנות הקבלית למילה "הר" היא הרהוריו הפנימיים של האדם, ואילו מקור המילה "סיני" הוא שנאה. עלייתו של משה אל פסגת ההר מסמלת את התעלותו של האדם מעל הספקות וההרהורים הפנימיים שתוקפים אותו, אל מעל השנאה לזולת".

כבר כתבתי כאן על המגמה הזאת שבה מטאפיזיקה הופכת לחוויה סובייקטיבית, וגם כתבתי שלדעתי זה לא רע בכלל. לפחות בתחום הזה עושים בני-ברוך שירות טוב לרוחניות היהדית, בכך שהם מפרקים בלי להתנצל את המבנים האונטולוגיים המיותרים של קבלת האר"י, והופכים אותם (כמיטב המסורת של החסידות כמובן) לתנועות נפשיות.

ז'יז'ק

אגב, כשחיפשתי את המאמר שלי (בלינק הנ"ל), מצאתי שהוא נלקח כולו, קומפלט, לאתר בני ברוך! הנה. יש כאן ודאי הפרת זכויות, ולא הייתי מתנגד לקבל תשלום עבור השירות (או לפחות בקשת רשות!), אבל בסך הכל אני שמח שלא שינו מילה והם מוכנים ללמוד גם מכופר כמוני.

4. מאמר מעניין ב- Zeek על יחסו של סלובוי ז'יז'ק ליהודים. מסתבר שלדידו בעוד המצב הפוסטמודרני מסמס את זהויות העמים כולם, חוץ משל היהודים (או משהו כזה). הכתבה כולה שווה בשביל הפסקה הבאה, שהיא ציטוט מפי ז'יז'ק:

עם כינונה של המדינה היהודית, דגם חדש של יהודי נולד: יהודי שמתנגד לזהויה של מדינת היהודים כביתו האמיתי, יהודי ש"מחסיר" עצמו ממדינתו, ושמכליל את מדינת ישראל במניין המדינות שמהן הוא מתעקש לשמור מרחק, שבהן הוא חי רק במרווחים הדקים שלהן.

מעניין, לא? היהודי החרדי הפך גם את מדינת ישראל לגולה, וזה הישג מרשים לבן של עם שבמכוון ייסד מדינה לעצמו כדי לצאת מהגולה. אולי לא רק יהודים מסוגלים להתפצל אפילו ממדינתם הם, אבל אנחנו בהחלט טובים בזה מאוד.

5. כשגולשת שאלה את הרב יובל שרלו האם מותר להשתמש ב"איגרות הקודש" (כלומר אוסף מכתביו של הרבי מליובאוויטש) כאורים ותומים לחיזוי כוכבים ומזלות, פסק שרלו שלא (מתוך הכתבה בוואי-נט):

"חסידי חב"ד מאמינים באגרות הקודש וזו זכותם, ברם מי שאינו חלק מחבורת חסידי חב"ד אינו מכיר כלל וכלל במושג הזה". הרב שרלו מזכיר כי "אין אנו דורשים אל המתים" ומונה שלוש סיבות לדבר: איסור תורה, היעדר בסיס להנחה כי "פתיחה" בספר כלשהו באופן מסוים נותנת לנו "תשובות מלמעלה" וכן חוסר היכולת לפרש נכון את מכתבי האדמו"ר.

אז קודם כל, זה אמיץ מאוד מצידו של שרלו, והוא ראוי לכבוד. לקום מול תנועת חב"ד, שעל כל אלילותה הצעקנית כיום היא עדיין חלק נכבד ועוצמתי ביהדות זה ודאי לא פשוט. ראשית, אם כן, שאפו. מה שאני לא כל כך מבין זה איך התגנב לו לדבריו של שרלו ביטוי מתחתית חבית הפוסטמודרניזם של המולטי-קולטי: מה זאת אומרת "זו זכותם"?!?

אם יש איסור מהתורה, אז ממש ממש לא זכותם, לא? (שלא תטעו: אני ודאי חושב שזו זכותם.) או שזכות כל אחד מאיתנו להחליט מה אנחנו מקיימים ומה לא מתוך חוקי התורה, שמהווים רק מעין מסורת חביבה, או הצעת הגשה של כללי מוסר ודת? ואולי הרב שרלו מוכן להנחות את תלמידיו במה אסור מהתורה, אבל לא מוכן לקחת צעד נוסף ולהוקיע יהודים אחרים שמתיימרים להיות אורתודוקסים אבל התרחקו לא מעט מהמקובל במסגרת יהודית הזאת? ובטח ובטח לא יעז הרב שרלו לפסוק ששחיטתם אינה שחיטה ואין להצטרף אליהם למניין.

6. הכנסייה האמריקאית הזאת חושבת שאלוהים שונא הומואים, ומכיוון שכך גם כל מי שנותן להומואים להתקיים, כמו ארה"ב. כלומר אלוהים שונא את כולם (חוץ מהמשטר האיראני), ולדעתם כולם עתידים להישרף בגיהנום (חוץ מהם עצמם).

7. ראיון טוב ונדיר של בועז פרנקלין עם טוני פרסונס, מורה רוחני טוב ונדיר.

8. ראיון חביב עם דניאל דנט, אתאיסט מושבע ופילוסוף מפורסם, שאומר בין השאר:

הבעיה עם כל הצעה להפסקת אש בה המדע והדת מסכימים להסתפק בתחומי שיפוט או ממלכות נפרדות, היא שזה למעשה אומר שניתן לקיסר את אשר לקיסר, ולאלוהים את אשר הקיסר אומר שמותר לתת לאלוהים [כלומר המדע הוא שיחליט מה נשאר בתחום השיפוט של הדת, ולא להפך – ת.פ.]. הניסיון האחרון, על ידי [סטפן ג'יי] גולד, לא מצא אהדה רבה מדי בין הדתיים בדיוק משום שהוא מוכן להשאיר להם כל כך מעט. כמובן, אני רחוק מלהציע להשאיר להם יותר.

דנט אומר כאן דבר פשוט: אלוהים שמוכן להסתפק רק באותם תחומים בחיים שאיתם למדע אין נגיעה (נגיד, כמו אמונה, או ערכים, למרות שגם אל אלה כבר אפשר להגיע מתוך המדע), הוא אלוהים צנוע כל כך שמאמיניו לא יחפצו בו. אם כל מה שנותר הוא אמונה תמימה בישות ערטילאית שלא אומרת כלום, זאת לא דת בשום מובן מוכר או בשום מובן שיהיה מקובל על רוב הדתיים.

9. זה ממזמן, אבל זה טוב: נעה ידלין, שאת כתיבתה ההומוריסטית אני מעריץ, כותבת ב"עין השביעית" על "הפוליגרף" כתוכנית דתית-נוצרית.

10. יפתח אלעזר קוטל ב"עין השביעית" כתבת אימה של "ידיעות אחרונות" על קבוצת היהודים המשיחיים.

11. לעמותת תובנה, המארגנת קורסי ויפאסנה, יש עכשיו עלון מקוון, מומלץ.

12. אסף פדרמן ברשימה מעניינת על ריטריט עם נזיר הזן הויאטנמי תיך נהאת האן.

13. סיני גז שלח לי את השאלון ועתה הוא עלה עם תשובותי באתרו. הנה.

14. קורה לי דבר מעניין: דווקא ככל שעובר הזמן אני יותר ויותר מבואס מגניבת הרכב שלי. בעוד שלפני שקניתי אותו בכלל לא חשבתי שאני צריך מכונית אחרת, הרי שאחרי שנהגתי בגולף 94 חודש, מסתבר לי שקשה לחזור למרבלה 88.

15. לא קשור אבל חשוב: "מאות סטודנטים תושבי רצועת עזה התקבלו ללימודים באוניברסיטאות בחו"ל, אך למרות שפתיחת שנת הלימודים האקדמית הולכת ומתקרבת הם אינם יכולים להגיע ללימודיהם כתוצאה מהסגר שמטילה ישראל על הרצועה מאז יוני 2007. למרות שלאחרונה איפשרה ישראל את יציאתם מעזה של סטודנטים בודדים – מאות עדיין אינם רשאים לצאת מהרצועה. הסגר מעמיד את צעיריה המוכשרים של רצועת עזה, המבקשים ללמוד ולתרום לחברתם, בסכנה של הפסד מקומותיהם באוניברסיטאות בחו"ל."

די ברור שזאת פשוט נבזות. אין שום סיבה טובה לכך, וזה כמובן רק תורם לשנאה ולדיכוי. כאן אפשר לשלוח מסר לממשלתנו ולבקש שיסירו את המצור האקדמי הזה מעל עזה.

15 תגובות

  1. זה מרגיש כמעט אבסורדי לתת לאיזה תלמיד לצאת ללמוד כשגלעד שליט נשאר שבוי.

    אל תבין לא נכון: ברור לי שזה לא אבסורדי בכלל לתת לאנשים את הזכויות שלהם, שנשללות מהם ללא עילה על בסיס יומי.
    ברור לי גם שהם לא קשורים לעניינו של שליט.
    ברור לי גם ששליט הוא לא סתם "חטוף" כמו שהתקשורת הישראלית מנסה להציג, אלא שבוי, וככזה הוא שם לצורכי מיקוח במצב של עימות בין שני לאומים (ממש כפי שפלסטינים המוחזקים בישראל אינם "אסירים" כי אם שבויים, קלפי מיקוח במשחק הציני הזה).

    זה מרגיש לי אבסורדי כי אם כבר לטרוח לכתוב לממשלה, זה ממש לא בעניינו של איזה יבחוש בן 19 שרוצה ללמוד מדעי המחשב….

    גם תחשוב על זה שזה אבסורד מבחינת ההיגיון הפשוט: מדוע שלממשלה יהיה אכפת מסטודנטים ברצועה אם אפילו מחייל שלה כבר לא אכפת לה???

    אנחנו הרי יודעים שהפיתרון הוא סוף לכיבוש, פיתרון כוללני ומקיף ולא נקודתי; ברם, המדינה פוחדת מסוף הכיבוש (ומכורה בעליל למלחמה) והדבר שהיא הכי פוחדת ממנו הוא: אנשים חושבים. אנשים משכילים. כן, גם יהודים.

    אהבתי

  2. שהפוסט הזה הולך להיות כזה ארוך, הייתי מפנה חצי שעה:)
    אבל אצטרך לקרוא אותו בשני חלקים, כי אני חייב לחזור לעבודה.

    התגובה הזאת יצאה כמו תלונה, אבל היא בעצם מחמאה, תודה על הפוסטים הנהדרים, תומר!

    אהבתי

  3. גם עמנואל לוינס דיבר על האחר של האחרות ועל הפרטיקולריזם האוניברסלי (או להפך)

    יש תחום פסיכולוגי בשם אינטר-סובייקטיביות שמתאים מאוד לדיון הזה.

    אהבתי

  4. אני חושב שאפשר להשאיר את סדרי העדיפויות ואת הפוליטיקה בצד. כשאפשר לעזור למישהו, לא משנה למי מתי ולמה, אני מעדיף להתרכז באיך מאשר בלמה עדיף שלא (שלא לדבר על למה "צודק" שלא).

    אהבתי

  5. תומר יקירי,
    אני לא מסכים איתך- אני מוכן למנוע יציאה ללימודים מסטודנטים אם הדבר יקדם במשהו את השבת שליט.
    לימודים אקדמיים זה לא מים, זה לא תרופות, זה מותרות.
    אני רוצה לסיים את הכיבוש, אני רוצה לתת לפלסטינים את אשר לפלסטינים, אני רוצה שלום. אבל טווח הקצר- אני רוצה להחזיר את שליט.

    אני מרגיש חובה מוסרית שאני לא יכול להמלט ממנה, אפילו במחיר פגיעה (קטנה, כאן) בחפים מפשע.

    מקווה שלא ישללו לי את הבודהיסטיות עם החולשה הזו.

    אהבתי

  6. maskima im kol mila.

    and Gilaad Shalit's situation is related, in my mind, in a way that brings back the question of the chicken and egg regarding violent acts from both sides, and the paradox that remains in a solution detached from this aggressive cycle. (the link, however, to the petition does not work, just so you know).

    And, I'm sorry about your car – – your newer joy and comfort which was, obviously comfortable and joyous… therefore replacing it inevitably creates discomfort.. and an opportunity to practice inattachment?

    love
    e

    אהבתי

  7. What the self fears most and longs for above all else is its own absence.

    את זה קראתי באתר של טוני פרסונס שעד לפני כרבע שעה לא ידעתי על קיומו. תודה.
    מותק של רשומה. אני אוהבת רשומות שמזכירות שולחן טעימות. במיוחד כשהמנות הקטנות טעימות.
    סליחה על השאלה הבוטה -לא היה לך ביטוח על האוטו?
    מרבלה (???) 88 (?*&)_*&^%????) – ובבניין ירושלים ננוחם.

    אהבתי

  8. היי תומר, נזכרתי שאתה מתעניין בכתות ואני לא בטוח אם פרסמת את הוידאו הבא או לא, אז במקרא שלא:

    אהבתי

  9. הי תומר,
    כשאתה רושם בכותרת "הצביעות סביב פיילין" זה נשמע כאילו אתה רומז שיש צביעות בדרך שבה מתייחסים אליה, בזמן שאתה מתכוון בעצם ל"צביעות אצל פיילין". לרגע חשבתי שאתה אפילו בעדה.
    תמשיך העבודה הטובה, בכל מקרה.

    אהבתי

  10. עינת – תיקנתי את הלינק, תודה.
    וכן, נונאטצ'מנט : ) כל החיים זה מעין תרגול בזה, לא?

    אתון – אמרו לי בביטוח שלא עושים ביטוח על 94. נראה לי שבדרך כלל באמת לא צריך, כי אם כבר גונבים אז חדשות. אבל שלי היתה יפה. חטא ההיבריס : ) ומרבלה זה סיאט קטנה – ראי הרשימה הקודמת.

    טל – תודה על הלינק, אראה אותו בקרוב.

    סיון – כן, גם פיילין צבועה, אבל ממנה אני לא מצפה ליותר מדי. פשוט אם אני לא טועה הדברים האלה לא הודגשו בעיתונות האמריקאית (כנראה כי לא נעים לתקוף אישה), וזה העניין שרציתי להדגיש.

    אהבתי

  11. נראה שקריאתך "צביעות צביעות" אתה מתעלם מהעובדה שהאישה קיימה בעצמה את שהיא דורשת מאחרים כשילדה ילד עם תסמונת דאון.
    בעניין ביתה – לא תמיד אנו מצליחים להנחיל לילדינו את אשר אנו חושבים לטוב, אפילו אם הקדשנו לכך את כל המאמצים האפשריים. הדבר נכון במידה כפולה ומכופלת כאשר מדובר בבני נוער. אז הבת שלה קיימה יחסי מין לפני הנישואין. מה שחשוב כאן הוא לא מה קרה אלא איך מתמודדים עם זה ולתחושתי לפחות היא היתה מאוד לא צבועה ודי עקבית בצורת ההתייחסות שלה גם כאן.
    לבסוף – צביעות אפשר למצוא בכל מקום. המאמצים שלך למצוא צביעות בצד אחד של המפה הפוליטית האמריקנית וחלילה לא באחרת אומרת הרבה יותר עליך תומר מאשר על כל דבר אחר!

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s