מה המדינה לא רוצה לדעת, למה אתאיסטים כל כך נחמדים ועוד

1. בעוד שבועיים יחל מפקד האוכלוסין הרביעי שנערך מאז הקמת המדינה, בו יבקרו סוקרים בבתיהם של 20% מהאוכלוסייה. פנינה צדקה, מנהלת אגף מנהל האוכלוסין (נדמה לי) הסבירה בשבוע שעבר ללונדון וקירשנבאום (כאן, אחרי הדקה העשרים) על מה ולמה.

מיד אחריה פרופ' זוהר שביט הסבירה שהשאלות מוטות ומשקפות "במה ישראל מתעניינת, ובמה היא אינה רוצה להתעניין". למשל, לא שואלים על השפה של הנפקדים. ולמשל, אין מקום במפקד לנישואין (או הסכם זוגיות כלשהו) של בני אותו מין, ואת אלה שנישאו לא שואלים האם נישאו בקפריסין (שביט אומרת שזה מכיוון שמפחדים לגלות כמה אנשים לא נישאים ברבנות).

ולמשל, יש בעיה קשה בנוגע לאיבחון הדת של הנפקדים. מניחים שאם אדם יהודי הוא בעל דת יהודית, ושואלים רק את מי שאינו יהודי על פי הרישום במשרד הפנים בן איזה דת הוא. לא מעניין את הסוקרים כיצד רואים עצמם האזרחים היהודים, והם מסתפקים בשיעתוק התווית שעל תעודת הזהות: יהודי הוא יהודי.

אבל כמובן שזה לא כך, מכיוון שהרבה יהודים לא רואים עצמם כדתיים, או לחילופין, רואים עצמם כדתיים אבל לא כיהודים (בין אם הם סיינטולוגים, חסידי הרה קרישנה, פגאנים או וויקה למיניהם או סתם "רוחניים"). המדינה, מסתבר, לא ממש רוצה לדעת כמה אנשים מאמינים, במה אנשים מאמינים, וכמה אנשים בסופו של דבר רואים את עצמם כיהודים מאמינים.

2. "בני שטיינמץ, יצחק תשובה ויעקב נאמן באו לחלוק לו כבוד, יעקב פרי, גדעון פישר, ראובן שיף ואריסון ג'וניור באים לפתוח דף גמרא" – הרב חיים קובלסקי הוא המקובל החדש של האליטות הישנות. 

3. ספר חדש הנקרא Society Without God מעלה ממצאים מעניינים בקשר לשוודים ולדנים. הם לא הולכים לכנסייה ולא מתפללים, הם לא מאמינים באלוהים או בגן-עדן, ויחד עם זאת הם מאוד מאוד נחמדים אחד לשני. יש להם מערכת רווחה מפותחת ומתקדמת ובאופן כללי הם רוצחים אחד את השני הרבה הרבה פחות מהאמריקאים, למשל. ולא רק זה: הם גם מפילים פחות תינוקות ויש להם פחות מקרים של הריון בנות-עשרה.

אז איך זה יכול להיות? פול בלום, פרופ' לפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל טוען שמה שחשוב עבור התנהגות נאותה הוא לאו דווקא האמונה באלוהים, אלא תחושת הקהילתיות. אתה לא גונב ממישהו שאיכפת לך ממנו. עכשיו, הדתות בדרך כלל מעודדות מאוד תחושה של קהילתיות, אבל מסתבר שהשוודים והדנים, על אף אפיקורסיותם, חיים בחברה מאוד מגובשת. האמריקאים, לעומת זאת, לא. ואולי לכן גם חשוב להם מאוד שהנשיא שלהם יאמין באלוהים: זה לא עניין תיאולוגי, זה עניין של לכידות חברתית – הם מספיק מפוררים גם ככה, אז לפחות שהנשיא יאמין באותם דברים כמוהם.

4. מאמר קצר ומאיר עיניים על המתחים הדתיים בהודו (על רקע התקפת הטרור האחרונה), שרובם, מסתבר, תוצרים של קבוצות קנאיות (הינדיות לא פחות ממוסלמיות) מודרניות, יותר מאשר מורשת מהעבר.

5. רשימה מבדרת של ג'ררד בייקר, ווידאו, על מסעו של אובמה לבית הלבן בלשון תנ"כית (או נכון יותר, ברית-חדשית): "ויהי בימי מלוך בוש השני (הכסיל), כאשר הארץ כולה, מהמדבר הערבי ועד לגדות האגמים הגדולים היתה חרבה, שנער רך הופיע בערבות…"

6. מאמר נאה על מוסר מנקודת מבט תרבותית ופסיכולוגית, ובו הפסקה המעניינת הבאה:

הפסיכולוג והאנטרופולוג התרבותי ריצ'רד שודר מאוניברסיטת שיקגו טוען כבר זמן רב שעקרונות מוסריים בכל העולם מתקבצים לכדי לפחות שלושה שדות אתיים: האתיקה של האוטונומיה (זכויות הפרט והגינות), קהילה (כבוד למסורת, סמכות ונאמנות לקבוצה), ואלוהות ([קטגוריות של] קדושה וטהרה).

השאלה היא האם ניתן לנמק בצורה משכנעת למה יש להעדיף שדה אתי אחד (למשל, זה של האוטונומיה), על שדה אחר (נגיד, קדושה וטהרה). ובכל מקרה זה עוזר להבין מאיפה בר הפלוגתא יוצא כאשר אתה מתפלמס איתו.

7. ואפרופו מוסר, מי אמר "עדיף הטרור הסטליניסטי הגרוע ביותר על פני הדמוקרטיה הקפיטליסטית הליברלית ביותר"? ולמי שייך הציטוט הבא:

אין פלא שאלה שנאמנים לשם 'יהודים' הם אותם האנשים שמזהירים אותנו מפני הסכנות ה'טוטליטריות' של כל תנועה מהפכנית רדיקלית. הפוליטיקה שלהם נבנית מהסכמה לסופיות המהותית ולמוגבלות של המצב שלנו, והחוק היהודי הוא המסמן האולטימטיבי של הסופיות הזו, ולכן עבורם כל ניסיון להתעלות מעל לחוק ולאמץ את האהבה כוללת-הכל (מהנצרות, דרך היעקובינים הצרפתיים ועד הסטאליניזם) חייב להסתיים בטרור טוטליטרי.

מדובר בלא אחר מאשר סלובוי ז'יז'ק, שכבר כמה זמן עושה סימנים של חירפון, ועל כך כותב אדם קירש בסקירה על שני ספריו האחרונים של הפילוסוף הפרוע.

8. אביב טטרסקי שכני לרשימות וידידי תרגם שיחה ידועה שהתנהלה לפני שנים בין כריסטופר טיטמוס, מורי הראשון למדיטציית ויפאסנה, לבין ג'ידו קרישנמורטי הידוע (שגם ממנו למדתי רבות, אם כי לא אישית). קרישנמורטי, על כל מעלותיו, קצת מעצבן (כפי שנהג לעשות לקראת סוף חייו). ראו כאן לשיחה בינו ובין הבודהיסט וחוקר הבודהיזם וולפולה רהולה, ואחריה ניתוח שלי של דבריו.

9. הווטיקן הוציא מעין גילוי דעת הנקרא Dignitas Personae, היינו "כבוד האדם", ובו הוא מאשרר שורה של איסורים שפוגעים לדעתו בכבוד האדם, כגון הפרייה חוץ גופית, שיבוטים של בני אדם, מחקר על תאי גזע עובריים (על כך בעברית כאן, וכאן ניתן למצוא את כל המסמך). בניו-יורק טיימס נכתב על כך שזה לאו דווקא נועד לנגח את אובמה, שידוע שהוא תומך באלו, שכן ההכנות לגיבוש המסמך החלו מזמן. כך או כך, אובמה גם זכה לרוב בקרב הקתולים בארה"ב, מה שמעלה שוב את השאלות על המרחק שבין הדוֹגמה לחיים.

10. ולסיום, ג'ון סטיוארט היהודי מנסה לשכנע את סטיבן קולבר הקתולי להחליף את כריסמס בחנוכה:

 

23 תגובות

  1. 7. אין לי כל כך זמן לקרוא את הסקירה של קירש ולחפש את ההקשר של הציטוטים המובאים, אבל בתור מעריץ ותיק של ז'יז'ק אני חייב לומר לך שאני לא מבין מה הבעיה עם הציטוט השני שאתה מביא, הארוך יותר (שמזכיר לי, אגב, את התימה המרכזית בכתיבה של שכנך לבמה, רון ניולד). כמובן אפשר לחלוק עליו, אבל "סימנים של חירפון"? לא הגזמת?

    אהבתי

  2. קודם כל, למה ישר לקפוץ לציטוט השני? הרי כבר הראשון מזכה את ז'יז'ק בקלות בתואר "מחורפן", לא?

    ושנית, הציטוט השני, לבד מהיותו עובדתית, היסטורית, פשוט משגה (מארקס היה יהודי, כמו גם רוב הפקידות שסייעה ללנין לתפוס את השלטון, והרעיון המשיחי שקורא לתיקון עולם – כמו גם אף לביטול החוק, המצוות, באחרית הימים – היה כמובן יהודי הרבה לפני שהיה נוצרי), הוא הכללה גסה ודמגוגית שלא הייתי מצפה ממי שרואה עצמו פילוסוף רציני.

    אבל שמע, קרא את הסקירה. אתה חייב את זה לעצמך, והיא כתובה היטב.

    אהבתי

  3. איך כל אחד רואה את השיחה ההיא בין שני אנשי הרוח בצורה כל כך שונה. (אני מדבר על כריסטופר ועל ג'יידו)

    אוליי זה בגלל שמעורבים בשיחה שני גורואים שלחסידיהם מאוד קשה לראות אותם טועים.

    נראה לי שזה יהיה מיותר לשתף את דעתי על העניין.

    אהבתי

  4. של מדיטצייה מסויימת, אני חסיד של האמירה "כל סוג של מדיטצייה מודעת אינה מדיטצייה."

    אהבתי

  5. הדבר היחיד שהוא באמת מפליא בקטע מס' 3 (על "חברה ללא אלוהים") הוא שמישהו מתפלא שחברה אתאיסטית יכולה להיות טובה יותר מחברה דתית. אותי היה מפליא המצב ההפוך.
    אם אוכל לבחור בין עולם ללא דת לבין עולם ללא אתאיזם, אבחר בראשון ללא היסוס. אפילו אם לא אהיה דני או שבדי…

    ובאשר לקטע מס' 1 (על מפקד האוכלוסין): תגידו, מה פתאום שהמדינה תכפה (כן, תכפה, כי החוק מחייב להשיב!) על מישהו לספר לה על אמונתו הדתית? האם הם כופים לענות גם על שאלות על השקפה פוליטית או העדפות מיניות?
    ואת המשפט הזה אהבתי: "הרבה יהודים רואים את עצמם כדתיים אבל לא כיהודים". מסקנה: הרבה יהודים לא רואים את עצמם כיהודים…
    אני מסכים לחלוטין. אכן, הנורמליות של העם היהודי (שאני מייחל לה) מחייבת הפרדת הדת מהמדינה והבחנה בין שייכות לעם היהודי לבין שייכות לדת היהודית. אני, למשל, יהודי אתאיסט (אמנם על פי הגדרת הרבנות אני שייך לדת היהודית כי אמי ז"ל היתה יהודיה. אבל מה לי כאתאיסט ולרבנות?)
    ואני יודע שזה ירגיז הרבה אנשים, אבל בהחלט יכול להיות גם יהודי נוצרי, יהודי בהאי, או יהודי בודהיסט, או יהודי מוסלמי – כולם בני העם היהודי.

    אהבתי

  6. למה אתה חושב שק' מעצבן? כי אתה מסכים עם טיטמוס וק' מקשה עליו מאוד, אתה מסכים עם טיטמוס, כי הוא תואם את השקפתך בנושא, הוא תואם את השקפתך בנושא, כי הוא זה שלימד אותך את ההשקפה הזאת.

    ההשקפה שלך בנושא, היא ההשקפה של טיטמוס, אתה לא יכול להפריד בין מי שלימד אותך את שיטת המדיטצייה ובין השיטה, לא בהקשר המדובר הזה.

    אלא אם כן אתה טוען שהגעת אל טיטמוס מפותח רוחנית ויש לך מושג על איזה התפתחות רוחנית הוא דיבר כשהחלטת ללמוד אצלו איך להתפתח רוחנית.

    אם לא היית לומד אצל טיטמוס והיית חסיד של ההשקפה שכל סוג של מדיטצייה מכוונת מטרה אינה מדיטצייה באמת, עדיין היית חושב שק' מעצבן ושטיטמוס מתמודד איתו יפה?

    אהבתי

  7. כבר אמרתי לך כמה פעמים: אל תדבר על מה שאתה לא מבין בו. אין לך כל מושג מהי מערכת היחסים ביני לבין טיטמוס, וביני ובין הויפאסנה. היומרה שלך היא מה שמעכב את התפתחותך. וגם את זה אמרתי לך כמה פעמים.

    אהבתי

  8. לשאול את השאלות, גם אם הן כוללות בתוכן הנחות הגיונית לחלוטין (אגב, כשאני שואל אותך אני שואל גם את עצמי, הרי פתחתי את הדיון באמירה ששנינו באותה סירה), מעכב רוחנית ולשבת בשקט לשבוע מפתח רוחנית?

    תומר, אם הייתי מסכים עם כל מה שאתה אומר, הייתי חושב שאדי דא מפותח רוחנית, שזה מדעי שאין אני ושהצד של ההארה נמצא במוח הימני. אז תסלח לי אם אני יוצא מנקודת הנחה שלך, בדיוק כמו לי, אין באמת דיעה חופשית ומקורית לחלוטין בנושא הזה.

    אהבתי

  9. פתאום אלו "שאלות"? לא ראיתי סימני שאלה על הקביעות שקבעת קודם. קביעות שדאגת גם לשנות מתגובה לתגובה, על פי מה שנוח לך. בן, אם אתה רוצה שאתייחס אליך ברצינות, לפחות תהיה ישר.

    אהבתי

  10. פשוט.

    ההתרשמות שלנו מהשיחה לא יכולה להיות מנותקת מתפיסת העולם שלנו שמלפני קריאת השיחה.

    תפיסת העולם שלנו שמלפני קריאת השיחה, מושפעת מאוד מהמעורבים בשיחה. ———->

    ההתרשמות שלנו מהשיחה, לא יכולה להיות מנותקת מההשפעה הרבה שיש למעורבים עלינו.
    זה מה שגורם לך להתעצבן מק' וזה מה שגורם לי לבטל את טיטמוס.

    מקריאה חוזרת ונשנית של התגובות שלי, אני רואה שאמרתי בדיוק את מה שכתבתי עכשיו.

    אהבתי

  11. תומר, שיהיה בריא, העמיס כאן לינקים למאמרים באנגלית ולא ציין למידת חשיבותם וקריאותם. על כל שאלתי באשר למאמר על מוסר שממנו ציטט וכן לגבי המאמר על ז'יז'ק, עד כמה הם נחוצים וקריאים וכן האם המאמר על זיז'ק מוסיף על מאמרו של אסף שגיב שכבר הראה, בעברית, האיך ז'יזק הנ"ל חוגג את התאיינות התרבות.

    ואוסיף ואשאל באשר ללינק על הרב קובלסקי האיך תומר רואה את התופעה שבה אנשים שלכאורה לא חסר להם שום דבר ואינם במשבר מפנים מזמנם דווקא ללימוד תובעני בגמרא ללא קריאות יחפות ושאר רעות הניו אייג' הנהוגות בעלמא ואלול.

    עולה תחושה שהלימוד של הרב קובלסקי דומה מאוד ללימוד המסורתי וכמעט שלא נעשים וויתורים מעבר לדיבור על אקטואליות הדברים.

    האם אין זו בשורה מרעננת המראה כי אפשר להחיות את מורשת הליטאים ולהפסיק לדרוש את החסידות.

    אהבתי

  12. לגבי הרב קובלסקי אתה צודק. באמת פיספסתי את הנקודה המעניינת כאן, אם אכן הלימוד שם הוא מסורתי. אבל גם כך, בוא לא נגזים: זה בכל זאת חלק מהטרנד של "החזרה לארון הספרים היהודי", ובכל זאת האנשים הללו לא עושים זאת לשם שמיים, אלא כי הם חושבים שזה, או הרב, יעזורו להם במפעליים הכלכליים. ועדיין, זה אכן מעניין.

    אהבתי

  13. המושג "טרנד" כשלעצמו אינו כ"כ מגונה, נהפוך הוא: לפעמים דווקא יכולתה של המסורת ללבוש פנים אופנתיות ולהסתגל לחלונות הזדמנויות מוכיח את כוחה.

    הבעיה שלי עם הלימוד הטרנדי של עלמא ואלול הוא שהוויתורים שנעשים שם לטרנדיות משנים את המושג של לימוד גמרא המסורתי. במקום ללמוד סוגיא ולנסות לפענח אותה על רקע העובדות הידועות לנו ולקבל את סמכויות החוקרים או הרבנים, הרי חכמי עלמא הופכים את הגמרא לקולב עבור קריאותיהם היחפות ודרשותיהם. אין זה לימוד במשמעות כלשהי אלא סוג של אוננות מילולית. אין שם שום סמכות, לא של חוקרים ואקדמאים ולא של פרשנים ורבנים, אלא כל אחד מעלה אסוציאציות מוטרפות.

    לשון אחר: הוויתור לאופנתיות עיקר את כל משמעות הלימוד.

    לעומת זאת, בלימוד של הרב קובלסקי, לפחות לפי הכתבה, נעשים וויתורים מזעריים לאקטואליות. וויתורים שמותירים את משמעות הלימוד הבסיסי.

    ועוד: לא ענית לי לגבי השאלות על הלינקים באנגלית.

    אהבתי

  14. המאמר על ז'יז'ק לא מוסיף משהו מהותי על מאמרו הידוע של שגיב. אבל הוא טוב, ומהווה מעין השלמה באנגלית למפעלו החשוב של שגיב בעברית.

    לגבי מאמרים באופן כללי, אני לא נוהג לדרג את רמת חשיבותם, סליחה. יש כאלה שחשובים להם דברים שונים, למרות שאני יודע שמציאות זו מרגיזה אותך.

    לגבי תגובתך האחרונה, יש בדבריך אמת, ורק עלי לציין שכתבת יחפות וצ"ל "יחפות". לבד מזה, הרפה מדרישתך לסמכות בכל מקום ובכל מחיר. מותרת גם אנרכיה ואפילו ספונטאניות לעת לעת. ועל אוננות כדבר חיובי כבר כתבתי די.

    אהבתי

  15. טוב, תומר, שעיתי לעצתך וקראתי את הסקירה של קירש בשלמותה, ויש לי כמה דברים לומר עליה.

    1. ראשית לגבי הציטוט הראשון שהבאת – "עדיף הטרור הסטליניסטי הגרוע ביותר על פני הדמוקרטיה הקפיטליסטית הליברלית ביותר".
    זוהי אכן אמירה שהיתה מקוממת ביותר אילולא היתה כל כך אבסורדית. אבל כמו תמיד, ההקשר חשוב. אז מזל שיש גוגל בעולם, שאיפשר לי למצוא את ההקשר שבו היא נאמרת: http://books.google.co.il/books?id=b02ZCAhEivIC&pg=PA148&lpg=PA148&dq=%22better+the+worst+stalinist+terror%22+-jester&source=web&ots=tZ1vA2Z4f7&sig=q5hdoh6tXsYLhkpyHd1anJJTqxw&hl=iw&sa=X&oi=book_result&resnum=10&ct=result
    מייד לאחר ההכרזה הבומבסטית שציטטת ז'יז'ק מבהיר שמבחינת "תוכנם הפוזיטיבי" ברור שמדינת רווחה דמוקרטית-קפיטליסטית עדיפה לאין ערוך על משטר טרור סטליניסטי. אלא שבמצב שבו העולם נשלט באופן מוחלט על ידי ההיגיון של ההון, משטר שמסרב להיגיון הזה מאפשר מרחב מסוים של ציפיות לחריגה אוטופית מההיגיון המוחלט-לכאורה הזה. הטיעון עדיין בעייתי בעיני (האם משטר אימים סטליניסטי מאפשר לנתיני הקפיטל תקוות אוטופיות, או מונע אותן?) אבל הוא כבר לא מקומם. זהו יישום של פרקטיקה ישנה ונהדרת של העלאת ניצוצות.

    2. לגבי הציטוט השני שהבאת – "אין פלא שאלה שנאמנים לשם 'יהודים' הם אותם האנשים שמזהירים אותנו מפני הסכנות ה'טוטליטריות' של כל תנועה מהפכנית רדיקלית" (אגב, נפלה טעות קטנה אך משמעותית בתרגום שלך: הציטוט המקורי עוסק ב"אלה שתובעים נאמנות לשם 'יהודים'" ולא כפי שתרגמת).
    את הציטוט הזה לא מצאתי ברשת, אז אני נאלץ להסתפק בו כפי שקירש מביא אותו. ראשית, זהו ציטוט מדיון של ז'יז'ק באלן באדיו; אני לא בטוח שאני סומך על קירש כשהוא משייך את ההיגד לז'יז'ק עצמו.
    שנית, הציטוט כפי שהוא מופיע לא עוסק בכלל היהודים לדורותיהם, אלא בקבוצה מסוימת של יהודים (לא ברור בדיוק מי) המזהים את עצמם עם ורסיה מסוימת של היהדות. קירש (ואתה בעקבותיו) מאשים את ז'יז'ק בהכללה גסה וא-היסטורית (היהדות כדת-החוק לעומת הנצרות כדת-האהבה), אבל יכול להיות שאת ההכללה הזו צריך לשייך לא לז'יז'ק עצמו אלא לקבוצה המסויימת שאת עמדתה הוא מציג ומבקר.
    אבל גם אם נקרא את הטענה המצוטטת של ז'יז'ק כטענה א-היסטורית על היהדות (ואין לנו את ההקשר כדי לשפוט אם זוהי הקריאה הנכונה), זו לא נשמעת לי טענה מופרכת כל כך. נכון, היא נופלת בפח השטחיות שכל הכללה נופלת לתוכו, אבל גם בהכללות יש ערך לעתים, וכהכללה היא לא מהגרועות שבהן. היזכר בדוגמא בהכרזה המפורסמת של לייבוביץ' לפיה "משיח שמגיע הוא בהגדרה משיח שקר". אני בטוח שאתה מכיר די מקרוב לפחות בלוגר יהודי מוביל אחד שיחתום עליה בשתי ידיים.

    יש לי עוד הרבה מה לומר על הסקירה של קירש באופן כללי יותר, אבל זמני בעוכריי כרגע. i'll be back!

    אהבתי

  16. ותאמר לי האם אתה לא מרגיש בכללי, באופן ההתנהגות הורבלית של ז'יז'ק בשנים האחרונות, שיש כאן משהו מסריח? שאו שכמו שקירש אומר, הוא משחרר הצהרות for shock value בלבד ולא מאמין בעצמו למה שהוא אומר, או שמה שהוא מאמין בו, ואומר, נע פעמים יותר מדי רבות בין דברי הבל לדברי חירפון. כלומר, גם בלי להתעסק בציטוטים ספציפים, ההרגשה הכללית היא שלמישהו עלה השתן לראש, ואז מישהו פתח כפתור ולא איכפת לו יותר אם כולם יראו את כל הגועל-נפש שיש מתחת. זאת ההרגשה שאני מקבל מז'יז'ק. ותאמין לי שבעל כורחי: כשראיתי אותו מרצה בי"ם ממש התלהבתי והפכתי לגרופי.

    אהבתי

  17. תראה, השאלה היא אם כשאתה מדבר על ההתנהלות הוורבאלית של ז'יז'ק בשנים האחרונות אתה מדבר על טקסטים שלו שקראת ושמעת, או על המובאות שקירש מביא. אני לא קראתי ספרים של ז'יז'ק מהתקופה האחרונה, אלא רק מאמרים שלו ברשת (אני עוקב דרך הביבליוגרפיה שלו בלאקאן.קום: http://www.lacan.com/bibliographyzi.htm ), ככה שאת רוב המובאות שקירש מביא לא הכרתי מלפני כן. אבל לגבי מיעוט המובאות שכן הכרתי הפתיע אותי השימוש הפרנואידי שקירש עושה בהן. כמעט את כולן הוא מבין לא נכון, או מוציא מהקשרן, או מצמיד זו לזו באופן מגמתי (זה בלט לי במיוחד לגבי מה שקירש עושה מהדיונים הנהדרים של ז'יז'ק במטריקס ובמחבלי אל-קעידה). אני בספק אם קירש כתב את הסקירה הזו בתום לב. יש לי חשד שהוא נבהל מהאנטי-ליברליזם המופגן (והמבורך) של ז'יז'ק ומשמץ האנטישמיות שלו (בהאשמה הזו יש אמת מסוימת בעיני), ופשוט חיפש את הדרך להציג אותם באופן מאיים והזוי ככל האפשר.

    נורא קל לקרוא את ז'יז'ק קריאה פרנואידית. הוא נמנע בשיטתיות מכל מערכת רעיונית שיטתית, מעדיף במוצהר את שאילת השאלות על פני מתן תשובות, ויש לו תשוקה עזה לפרובוקציות (שהרף שלהן כמובן עולה בהדרגה). הבנאדם נוירוטי על גבול האובססיביות, ומי שיחפש בין כל הררי המלל שהוא מפיק איזו תבנית-על היטלריאנית בוודאי יצליח ללקט מובאות שתומכות בתבנית כזו בין שלל הדיונים המפותלים, העמדות הסותרות והשאלות ההיפותטיות.

    אני לא מתרשם שז'יז'ק הולך ומתחרפן. נראה לי שהחירפון הבסיסי שלו היה נוכח בכתיבתו מההתחלה, אבל היה פחות בולט כל עוד הוא עסק בפסיכואנליזה ובביקורת תרבות, והתחיל להיות יותר מטריד (אבל גם יותר רלוונטי) עם המעבר הגובר שלו לעיסוק בשאלות פוליטיות יותר.

    ונראה לי שהחשיבה של ז'יז'ק, עם כל בעייתיותה, היא הכרחית בשבילנו היום. כל הסימנים מעידים שהשנים הקרובות עשויות להיות כאוטיות ביותר, אולי ברמה שלא ראינו מאז מלחמות העולם. אני מדבר על הכלכלה, הנפט, הגרעין, התודעה האינטרנטית הגלובלית שנוצרת. השילוש של דמוקרטיה פרלמנטרית, ליברליזם וקפיטליזם הצליח ליצור איזושהי יציבות בשישים השנים האחרונות, אבל לא בטוח שיש לו את הכלים להתמודד עם תהפוכות העתיד הקרוב. אנחנו מוכרחים להמציא אלנטרנטיבות, וחשיבה פילוסופית-פוליטית זהירה ותקנית (שכבודה במקומה מונח) לא תספיק בשביל זה. כדי לתת מקום לאלטרנטיבות לצמוח צריך (גם) דמיון, תעוזה, ילדותיות, שטותיות, נכונות להיות טמבל. וצריך גם את הסוג המסוים של ברק שיש לז'יז'ק ואין לאף אחד אחר. ככה שאני לא הייתי מוותר עליו כל כך מהר…

    אהבתי

  18. תודה על זה.
    אני מבין מה שאתה אומר, אבל לדעתי מול הטירוף של התקופה הקרובה צריך להפגין בגרות ואחריות, וכמובן לכוון אנשים לאמת שבתפיסות הרוחניות (להבין את עצמם כראוי וכו'). אני אל מוותר על ז'יז'ק, אבל אני ממש לא מצפה ממנו או מתורתו לישועה. אבל נכון, להציג אלטרנטיבה לחשיבה מקובעת זה גם משהו.

    אהבתי

  19. טוב, גם אני מסכים כמובן שבגרות ואחריות זה חשוב, אבל אם צריך לבחור בינן לבין תעוזה ומעוף (ולפעמים צריך קצת), אז נדמה לי שכרגע מסתובבות באוויר האינטלקטואלי יותר מדי מהראשונות ופחות מדי מהאחרונות.
    אני ממש לא רואה צורך באינטלקטואלים שיכוונו אנשים לכל מיני דברים, זה נשמע לי כמו התנשאות נוראית, ואני מתקשה להאמין שמישהו באמת מתכוונן מזה למשהו טוב (אני די מזדהה עם קרישנמורטי בשיחה שלו עם כריסטופר). לכן אני מעדיף על מי שמכוון אותי להבין את עצמי כראוי, את מי שעושה מאמץ להבין את עצמו (ואת העולם) כראוי, ועל הדרך עוזר לי לעשות את אותו הדבר. גם אם, כמו ז'יז'ק, חלק ממה שהוא אומר זה שטויות. גם אני ממש לא מצפה ממנו לישועה, אבל אני שמח על הלך החשיבה שהוא מעורר ומאפשר באוויר הפילוסופי-פוליטי של ימינו.

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s