עמיר פריימן ידידי העלה בבלוגו ראיון שהוא ערך איתי, שעלה קודם בוואי-נט. בראיון אני מדבר על עצמי כאדם דתי, ועל תפיסת העולם שלי. כמובן שפורמט של ראיון לא מאפשר דקויות, אבל אני חושב שבגדול יצא לא רע. בבלוג שלו הראיון מלא יותר ולכן טוב יותר, ואני ממליץ לקרוא שם.
- תגובה
- פרסם מחדש בבלוג
-
להירשם
רשום
כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
לולאת האל 
לא יכולת סתם לעשן סמים בגואה כמו כולם ?
אהבתיאהבתי
קראתי את הראיון שנתת לעמיר פריימן. העשרת אותי בתובנות. אחת מהן –
"…שמתי לב לדבר שאמור אולי להיות מובן מאליו, והוא שאני בן לתרבות מסוימת, ושיש פה אוצרות נהדרים של חוכמה ושל רוח, ושזה טיפשי שלא להשתמש במשאב הנהדר הזה, שהוא כבר ממילא גם חלק ממני…"
תודה לך, תרצה
הערת אגב: התרגשתי לקרא על עיסוקך כמורה בתיכון בבית הספר הריאלי בחיפה. ויש לזה סיבה מיוחדת: בעוד חודש מתקיים כנס יובל לבני המחזור שלי, מחזור מ"א, בבית בירם…
אהבתיאהבתי
מצא את ההבדלים:
"ומה שעוד גיליתי, ואני בכוונה לא מגדיר את זה רק כחוויה אלא גם כאיזושהי ידיעה אינטואיטיבית עמוקה, הוא שהמצע הזה, שעליו הכול קורה וממנו הכול צומח, הוא טוב. יש בו איזשהו טוּב, איזשהו שפע, איזושהי חיוביות, איזושהי טוּביות… אני לא יודע איך בדיוק לקרוא לזה. … ההיגיון שלי אמר לי שזהו בעצם אלוהים, שלזה קוראים אלוהים. ולא רק שזה אלוהים, אלא שזה גם קרוב לאלוהים שהדתות המונותיאיסטיות מדברות עליו. זה לא איזושהי הוויה נייטרלית, הקיום כפי שהוא וזהו. יש בו שפע, יש בו תנועה, יש בו טוּב. "
"למדנו שאנחנו יכולים להבין שרשב"י כתב את הזוהר מפני שכל המקובלים כותבים כך, ובניגוד לחוקרים הם פיתחו את אותו חוש רוחני ולכן הם יודעים את האמת. למדנו גם שאנחנו לא יכולים להבין למה הם לכאורה סותרים אחד את השני בכתביהם מפני אנחנו לא פיתחנו את אותו החוש. כלומר כאשר הם כותבים על רשב"י אנחנו יכולים להבין שזו אמת היסטורית גם בלי לפתח חוש רוחני, אבל כאשר הם כותבים דברים אחרים (למשל, על משה רבנו) אנחנו לא יכולים להבין כי לא פיתחנו חוש רוחני. כך או כך, עלינו לבטל את דעתנו בפני דעת המקובלים ולקבל את אמיתותיהם ללא שאלות. ועוד: בתוך כך גם למדנו שתורת הקבלה היא אחת, אין בה סתירות, והיא למעשה תורתו של הרב יהודה לייב אשלג, 'בעל הסולם' (אביו של הרב ברוך אשלג, מורו של הרב לייטמן). כעת נשאלת השאלה: הלזאת יקרא מדע? "
ואני שואל – הלזו יקרה "ידיעה אינטואיטיבית עמוקה"? אין הבדל בינך לבין מיכאל לייטמן – שניכים מיסטיקנים שלא יודעים להבדיל בין חוויה לידיעה או אמת.
אהבתיאהבתי
יאיר, שים לב להבדלים:
אני מדבר על ידיעה אינטואיטיבית של תכונה כללית של הקיום, שאני אפילו לא מצליח להגדיר לגמרי (טוב, שפע וכו'). לייטמן מדבר על ידיעה ברורה, מילולית, של עובדה בעולם, שניתן לנסח בקלות כפריט מידע (הזוהר נכתב על ידי רשב"י). יש הבדל, ולדעתי הוא עקרוני וחריף.
יחד עם זה, בהחלט יש גם דמיון. נכון: אנחנו שנינו מיסטיקנים. נכון: אנחנו שנינו חושבים שהמיסטיקה מסוגלת לגלות לנו דברים על הקיום.
אהבתיאהבתי
אין הבדל. גם לייטמן לא מדבר על ידיעה ברורה ומילולית – הרי אתה אפילו לא יכול להבין מה הוא (והזוהר וכד') אומר בלי לפתח ראשית את החוש המיסטי, שרק הוא מאפשר לך לראות "מעבר" לסתירות אל המהות שמאחורי המילים. אין הבדל כלל.
וליתר דיוק, שניכם חושבים שהמיסטיקה יכולה לגלות דברים על היקום, שהיא אינה רק חוויה אלא ידע. וזו עמדה אנטי-מדעית גמורה, שכל דבריך נגד לייטמן תקפים לגביה. זה לא משנה אם אתה קורא לידע הזה "מדע" או "ידיעה אינטואיטיבית", זו עדיין מתודה לא מדעית (או במילים אחרות: פסולה אפיסטמולוגית) להשגת ידע.
אהבתיאהבתי
יאיר,
א. אני חושב שיש הבדל בין ידיעה אינטואיטיבית באשר לטבע הקיום, לבין ידיעה קוגניטיבית באשר לזמן ומקום חיבורו של ספר מסויים.
ב. אני לא יודע עד כמה אתה בקיא בפילוסופיה של המדע. הניחוש שלי הוא שלא יותר מדי. העמדה שלי אינה אנטי-מדעית, אבל כדי להבין זאת תצטרך כנראה ללמוד יותר.
לבד מזה, ממתי מה שאינו מושג על ידי מתודה מדעית הוא "פסול אפיסמולוגית"? מי סיפר לך את השטות הזאת? את זה שאני אוהב את חברה שלי לא גיליתי על ידי ניסוי אמפירי, אבל אני חושב שהידע הזה שיש לי תקף.
אהבתיאהבתי
א. אין הבדל משמעותי. מתודה זו מתודה, ידע זה ידע. זה שאתה מקבל את מה שהחוש המיסטי שלך אומר לך על טבעה של המציאות אינו שונה מזה שלייטמן מקבל את מה שהחוש שלו אומר לו על זמן חיבור הספר.
ב. אני חושד שאני יודע יותר פילוסופיה של המדע ממך, אבל אם יש לך נימוקים מדוע שיטה לא-מדעית להשגת ידע על העולם לא עומדת בסתירה למדע, הרגש חופשי לכתוב עליהם. עד אז, אמשיך להניח כי הבנתי מספקת.
ושים לב שאמרתי "לגלות דברים על היקום", זאת כדי לרמוז להבדל בין השגת ידע על החוויות שלך (כגון אהבתך לחברתך), שתקף בשל הזהות שבין החוויה לקיומה, לבין השגת ידע על היקום, כגון שהוא "שופע".
אהבתיאהבתי
[מצטער על שגיאות הכתיב. אופס. אולי כדאי לקרוא שנית לפני הלחיצה על הכפתור…]
אהבתיאהבתי
מאוד מענין גם לקרוא על הכותב.
כתבה יפה מאוד.
ובהזדמנות זו הבלוג שלך מאוד מעשיר ומעורר מחשבה.
אני חש שאתה מבטא בצורה ברורה רעיונות מורכבים.
תודה
אהבתיאהבתי