פגישה עם הרב לייטמן

רשמים מביקור במרכז תנועת "בני ברוך" ומשיחה עם רבם

סמל בני ברוך כל מי שקרא את הבלוג הזה מספיק זמן (או מי שהצטרף לאחרונה אבל דאג, כראוי, להשלים את כל הארכיון) יודע שביני ובין תנועת בני ברוך זרמו מים עכורים למדי לפני כשנתיים, עת כתבתי סדרה של מאמרים לא סימפטיים עליהם בכלי תקשורת שונים. בגדול, יצאתי נגד היומרה של הרב לייטמן* למדעיות של תורתו, הזהרתי מפני הנטיות המשיחיות שלה, וביקרתי את האופי הרודני-משהו של חזונה המשיחי. לכן הופתעתי כאשר נודע לי לאחרונה שהתנועה תשמח לארח אותי במרכזה.

העניין הובא לידיעתי מפיו של שי בן טל, שכותב בימים אלה את הדוקטורט שלו על בני ברוך, ואשר הוזמן על ידי, כמומחה לתנועה, להרצות באחד השיעורים בקורס שלי על ניו-אייג' ביהדות באוניברסיטת תל-אביב. מדבריו של בן טל למדתי עוד דבר, חשוב הרבה יותר: הבנתי ממנו שבני ברוך יוצאים לאיטם ממבנה שניתן להגדיר אותו ככיתתי והופכים בעצם לזרם, וכפי הנראה זרם חשוב, ביהדות זמננו. בכך הם מוכיחים שטעיתי כאשר התנבאתי ברשימה האחרונה שלי אז שהם הגיעו לשיא כוחם, אלא הולכים בדרך שגם תיארתי שם, כלומר, אם יורשה לי לצטט את עצמי,

במקרים המעטים שהכת מצליחה לגדול היא ממילא לא יכולה להמשיך להיות כת – כלומר היא חייבת להרפות מהדרישות הקפדניות, ולאפשר גם לחבריה "הפנימיים" דרגות שונות של מחוייבות. אין מה לעשות: ככל שמשמינים צריך לשחרר ולעלות לאורך נקבי החגורה; בשלב מסויים החגורה כבר בכלל לא יכולה לעלות עלינו – אז פשוט פותחים כפתור ומשחררים. בשלב זה הכת הופכת לעוד זרם דתי.

וממה שהבנתי כך אכן מתרחש, כאשר עם הזמן מתחולל בבני ברוך ריכוך-תוך-כדי-תנועה של מנהגייהם, דהיינו איפשור של דרגות שונות של מחוייבות וניידות חופשית ביניהם (לשם דוגמא נגדית, בכת בדרך כלל החוקים קפדניים ותקפים לגבי כולם במלואם, ובנוסף אי אפשר לפרוש ולחזור – מי שיוצא מהמעגל מוחרם. על פי מה שהבנתי מנהגים כאלה לא קיימים כיום בבני ברוך). זה כמובן תהליך חיובי.

על פי בן טל (וגם על פי אנשי התנועה שפגשתי) בני ברוך מונים כיום כחמישים אלף חברים בארץ, ועוד רבבות רבות בחו"ל. הכוונה כאן לאנשים שלומדים באופן עקבי מתורות התנועה ונמצאים עמה בקשר מתמשך וקבוע. מעבר לכך יש עוד מאות אלפים(!) שהקשר שלהם עם התנועה רופף יותר. בארץ רוב החברים, כ-60%, הם יוצאי מדינות חבר העמים, אבל מספר הצברים הולך וגדל כל הזמן. בעולם כ-95% מהחברים הם לא יהודים (על פי השקפתה של בני ברוך תורת הקבלה מאפשרת התפתחות רוחנית גם להם). אני חושב שאלו מספרים מרשימים ביותר. לשם השוואה, חסידות חב"ד כולה מונה כחמישים אלף איש. בקיצור, ביום שלישי שעבר, ערב שבועות, הלכתי לראות מקרוב.

הביקור

אני רוצה להתחיל ברמה האישית דווקא, שאני חושב שבבואנו להכיר תנועות רוחניות היא לא פחות חשובה מהרעיונית. ובכן, האנשים שפגשתי שם (אביהו סופר, אורן לוי, ועוד) מאוד נחמדים. באמת, מאוד נחמדים. עכשיו כזונת ניו-אייג' ותיקה כבר נכנסתי למטיהן והאזנתי להרצאות נציגיהן של תנועות רוחניות רבות, וכמובן שתמיד האנשים "נחמדים", אבל ברור שיש נחמדות שכולה יוצאת מתוך העמדה המיסיונרית, ולעומתה יש נחמדות שהיא באמת נחמדות, שהאנשים המביעים אותה הם פשוט נחמדים. כזה היה הרושם שלי מהאנשים שפגשתי. הם באמת מאוד נחמדים. ושוב: זה חשוב (וספציפית כלפי זה גם יפה, בהתחשב במה שכתבתי עליהם בעבר).

מהתוכניות בערוץ 66 אחרי סיור מהיר במרכז העצבים (שכולל אולפן טלוויזיה שמשדר ליס, הוט, ולאינטרנט את ערוץ 66) התיישבנו בחדר קטן כדי לדון בעניינים שברומו של עולם. בשלב זה הייתי צריך לבקש רשות להקליט, אבל לא היה לי נעים. נכון: רק על זה אתם צריכים לפטר אותי לאלתר מניהול הבלוג הזה. עזבו לפטר – פשוט להעיף אותי קיבינימט. פישלתי, אני יודע. אבל אם תטו לי מעט חסד, אנסה לשחזר כמה דברים עיקריים מהזיכרון.

על מדע וחוש נסתר

ובכן, העניין העיקרי שרציתי להעלות לפני לייטמן היה הבעייתיות הכפולה שאני חושב שבאה לידי ביטוי בכינוי הקבלה שהוא מלמד מדע, ובכינוי הקבלה שהוא מלמד הקבלה. כי היא לא מדע (ולייטמן אמור לדעת את זה – יש לו דוקטורט בביולוגיה), וכי יש כמובן זרמים שונים של קבלה. פתחתי אם כן בבעייתיות בהיתלות בקרדיט המדעי כאשר לא מקבלים את ממצאי המחקר המדעי המודרני, למשל על כך שספר הזוהר לא נכתב על ידי רשב"י במאה השנייה אלא על ידי ר' משה דה-ליאון וחבריו במאה ה-13.

בתגובה אמר לייטמן שאני צריך להבין למה הכוונה במילה 'מדע'. הכוונה היא לפיתוח של חוש נוסף, רוחני, שעל פיו מתגלה לנו האמת על העולם. בעזרת אותו חוש רוחני, אך בצורה אמפירית, משיגים מקובלים אמיתות שכרגיל אין לנו גישה אליהם, ואיתו הם כולם השיגו שרשב"י כתב את הזוהר – ולראייה, כך הם כולם כותבו בספריהם.

אני אז טענתי שאם כך, מתברר לנו שהמילה 'מדע' משמשת את הרב לייטמן בצורה שונה לגמרי מאשר שימושה השגור בפי דוברי עברית אחרים, ולכן השימוש שלו בה מטעה. הרב טען שהשימוש אינו שונה מבחינה מהותית, שכן זו עדיין חקירה של המציאות, שפשוט מתבצעת בעזרת חוש נוסף, שאינו מפותח ושיש לפתח. שאלתי אם כל המקובלים פיתחו את החוש הזה, וכאשר הרב השיב שכן, שאלתי אם כך איך ניתן להסביר שהם סותרים האחד את השני בדבריהם, דהיינו אם כולם פיתחו את אותו חוש, למה הם מעידים עדויות שונות על המציאות הנסתרת שהם רואים?

מי אומר שהם מעידים עדויות שונות, שאל הרב. אתה חושב כך, מתוך הבנתך המוגבלת. אבל זה רק בגלל שעדיין לא פיתחת את אותו חוש קבלי. לכשתפתח אותו תראה שאין באמת סתירה בין דברי מקובלים שונים. כלומר, שאלתי, אם אפתח את החוש אראה למשל שהתורות המשיחיות של חב"ד ושל אשלג הן זהות, כלומר אומרות את מה שאשלג אומר, למרות שבספריהם כתובים דברים שונים לחלוטין? כן, אמר לייטמן, כי הם שונים רק לעיניים שלא זכו לאור הקבלי.

כל הדיון שעברתי עליו כאן בארבע פסקאות ערך כעשרים דקות של פינג-פונג מילולי (ששולבו בו גם ציטוטי פסוקים שאני לא זוכר לצערי). כאשר הגענו לנקודה הזו בעצם שאלתי את לייטמן האם, אם כך, הוא לא מבקש ממני למעשה מתחילת השיחה פשוט לבטל את דעתי, שכן אם אין לי את אותו חוש ממילא כל מה שאני אומר נובע מחוסר הבנה בסיסי. כן, אמר הרב, בשלב ראשון אין ברירה אלא לבטל את דעתך.

סיכום ביניים: למדנו שאנחנו יכולים להבין שרשב"י כתב את הזוהר מפני שכל המקובלים כותבים כך, ובניגוד לחוקרים הם פיתחו את אותו חוש רוחני ולכן הם יודעים את האמת. למדנו גם שאנחנו לא יכולים להבין למה הם לכאורה סותרים אחד את השני בכתביהם מפני אנחנו לא פיתחנו את אותו החוש. כלומר כאשר הם כותבים על רשב"י אנחנו יכולים להבין שזו אמת היסטורית גם בלי לפתח חוש רוחני, אבל כאשר הם כותבים דברים אחרים (למשל, על משה רבנו) אנחנו לא יכולים להבין כי לא פיתחנו חוש רוחני. כך או כך, עלינו לבטל את דעתנו בפני דעת המקובלים ולקבל את אמיתותיהם ללא שאלות. ועוד: בתוך כך גם למדנו שתורת הקבלה היא אחת, אין בה סתירות, והיא למעשה תורתו של הרב יהודה לייב אשלג, 'בעל הסולם' (אביו של הרב ברוך אשלג, מורו של הרב לייטמן). כעת נשאלת השאלה: הלזאת יקרא מדע?

תפיסת ההיסטוריה והמצוות של בני ברוך

שאלתי את הרב לייטמן גם על קביעתו על פיה בימי בית המקדש כל העם היהודי כולו היו מקובלים, ואילו עם החורבן "נפלנו" אל הגלות הרוחנית והפיזית. הוא התעקש שאכן כך. הבעתי תמיהה על כך שכל הקבוצות השונות שהיו אז (פרושים, צדוקים, כת קומראן, עמי ארצות) היו כולם מקובלים, למרות שרבו ביניהם כל הזמן. הרב לא חשב שזה משמעותי. ולמה בכל זאת נראים כתבי המקובלים שונים זה מזה? על פי לייטמן הקבלה מתגלה מאז בהדרגתיות, בהתאם לרמתו הרוחנית של הדור. לכן, אמר בתשובה לשאלתי, קבלת האר"י מגלה את מה שהזוהר מסתיר, אבל מסתירה את מה שקבלת אשלג מגלה. כלומר קבלת אשלג היא הגילוי של סתרי התורה שיש בקבלה הלוריאנית, שבתקופת האר"י לא היו יכולים להתגלות מפני שהדור לא היה מוכן לכך, בדיוק כמו שקבלת האר"י היא גילוי של סודות הזוהר וכו'.

שאלתי האם קבלת אשלג היא הגילוי האחרון, או שעדיין יש דברים נסתרים שיתגלו בדור עתידי שיהיה מוכן לכך, ולייטמן אמר שהוא חושב שלא יהיה פירוש נוסף. קבלת אשלג, אמר, היא הפירוש הברור לקבלת האר"י, והאר"י עצמו היה משיח בן יוסף (המשיח שמתחיל את עידן הגאולה אבל מת לפני בואה – דבר שהופך את קבלת אשלג למכשיר הדפניטיבי להבאת הגאולה הסופית).

אגב, אם הבנתי נכון (לא דובר על זה בפירוש) בדורות הראשונים אחרי החורבן התרכז העם בקיום מצוות, כי לזה התאימה רמתו הרוחנית, אולם כמובן שאין המצוות עבודה רוחנית אמיתית, שהיא פנימית (זה נאמר בפירוש, וכן הדברים הבאים), ולכן ברור שכיום, כאשר הדור מוכן לכך, העבודה האמיתית היא לימוד הקבלה, שמשנה אותנו מבפנים. את המצוות דווקא כן מקיימים הרב ותלמידיו הקרובים, אולם זאת על פי דבריהם משום כבוד למסורת ולתרבות, ולא מפני שזו חובה (או שזו הדרך לגאולה, אישית או קולקטיבית).

האם זו לא חריגה ממה שלימד הרב אשלג, שאלתי. לא, כך הוא לימד. האם הרב ברוך אשלג, בנו, לא עמד על כך שיש לקיים מצוות, שאלתי. לא. אולם הרב אדם סיני, שגם היה תלמיד של הרב ברוך אשלג, טוען אחרת, אמרתי; הוא טוען שאתה סטית מדרכו של הרב אשלג, שחייבה קיום מצוות. הרב סיני, אמר הרב לייטמן, למד בקושי חודש אצל הרב ברוך אשלג, והוא טועה.

על העבודה הרוחנית

עניין אותי מאוד כמובן מהו התרגול הרוחני שמבוצע בקרב הקבוצה, ושאלתי את הרב האם הם מבצעים מדיטציות שונות, כלומר תרגילים של התבוננות פנימית, מניפולציה תודעתית וכו'. לא, אמר לייטמן, אין שום דבר כזה. מה שעושים הוא לומדים את תורת הקבלה (האשלגית) ביחד. על ידי לימוד בקבוצה של תורת אשלג (בשלוש בבוקר, אגב) מתחוללת טרנספורמציה תודעתית, והאדם לומד להתעלות מעל צרכיו ולהעפיל במעלה ההשגה הרוחנית. הלימוד המשותף מוריד אור שמעלה אותנו בדרגות רוחניות. זה הכל. ואין, למשל, מדיטציה המשתמשת בשמות האל, או באותיות המקרא, כמו אצל אברהם אבולעפיה למשל? לא, אמר לייטמן, וגם אצל אבולעפיה זה לא הסיפור. הוא לא עושה שום תרגילים מדיטטיביים עם אותם שמות, אלא לומד אותם, אמר לייטמן. ניסיתי למחות, אבל זה כמובן לא עזר.

סיכום

דיברנו כשעה וחצי, ואני מאוד מודה לרב ולתלמידיו על הזמן שהקדישו לי. וכאמור, אני מאוד מאוכזב מעצמי על שלא הקלטתי. בכל אופן, איך אפשר לסכם את השיחה? נדמה לי שברורים הדברים הבאים: עבור הרב לייטמן ותלמידיו תורת ישראל כולה, על כל מימדיה, מסתכמת בקבלה האשלגית.

הנה: ההלכה היהודית מתבטלת אל מול הקבלה כנר בצהריים: דורות על גבי דורות של ספרות הלכתית – מהמשנה דרך שולחן ערוך ועד ספרות השו"ת – כולם חסרי משמעות בדורנו, שהוא דור שבו סוף סוף מתקיימת היהדות כעבודה פנימית. זרמי הקבלה השונים – הקבלה הנבואית, קבלת רמ"ק, החסידות על חצרותיה – מכוונים כולם לדעתו של הרב אשלג ומוצאים בה את ביטויים המלא, שכן אשלג פירש את הקבלה באופן סופי ומוחלט. וההיסטוריה היהודית כולה מתכנסת כמשפך אדיר אל הדור הזה, שבו תנועת בני ברוך מפיצה את האמת כפי שהיא; אכן, ההיסטוריה בנוייה כפירמידה עצומה שקודקודה הוא הוראתו של הרב לייטמן את הקבלה האשלגית, שעתידה לגאול את העולם.

יש כאן אם כן רדוקציה מאוד קיצונית של הדת היהודית מחד, וההיסטוריה האנושית מאידך, והעמדתם על עקרון אחד ויחיד: קבלת הרב אשלג. קבלת אשלג היא משמעותה האמיתית של היהדות כולה, והיא מיצוייה השלם של ההיסטוריה כולה.

אם נתבונן בהיגיון הפנימי שבהשקפת העולם של בני ברוך, נראה שהיא עומדת כולה על רצף הטיעונים הבא:

  • הקבלה היא תורת האמת על העולם והאנושות
  • הקבלה מתגלה בהדרגתיות, לאורך ההיסטוריה, בהתאם לרמתו הרוחנית של הדור
  • בזמן הנוכחי הרמה הרוחנית של האדם היא אופטימלית, ולכן הקבלה נחשפת לחלוטין
  • חשיפה זו מתגלמת בעולם כקבלה האשלגית, כפי שהועברה מהרב ברוך אשלג לרב לייטמן
  • מי שלא מבין זאת לא ניחן בחוש רוחני אותו יש לפתח כדי להבין זאת

מה ניתן לומר על השקפת עולם שכזו? ראשית, שמדובר בתפיסת זמן אפוקליפטית, הן במובן שהזמן נע לקראת קיצו, והן במובן ש"אפוקליפסה" היא מילולית, ביוונית, התגלות. תפיסת הזמן הזו היא שמאפשרת, אם לא ממש מכתיבה, את ראיית ההיסטוריה של הקבלה (ושל העולם בכלל) כרצף עולה של התגלויות הולכות וגדלות: מאברהם, דרך משה, דרך הרשב"י, דרך האר"י ועד השלב האחרון, הסופי, אצל הרב אשלג, 'בעל הסולם'. בני ברוך, אם כן, היא תנועה משיחית מובהקת.

האם היא גם תנועה "מדעית"? ודאי שלא, וניתן לראות זאת על פי אותה תפיסה היסטורית ממש, שכן חוקר אקדמי שיביט בהיסטוריה של הקבלה לא יבין אותה בצורה הזאת. המבנה האפוקליפטי הזה זר לחשיבה המדעית. על פי החשיבה המדעית, הנטורליסטית והרציונלית, הקבלה "נחשפה" (כלומר ככל הנראה פותחה) במאה ה-13 בגלל שהיה בה צורך חברתי (ראו כאן). אחר כך היא הלכה ושוכללה: קבלת האר"י היא פרשנות ובנייה על הזוהר, ולא גילוי "משמעותו האמיתית"; החסידות היא בניית קומה נוספת, על מאפייניה המיוחדים, על המסורת הקבלית ולא גילוי נוסף (ועל פי חב"ד, למשל, אחרון) של "מהותה", של "אמיתוּתה הנסתרת", של "מה שהאר"י באמת התכוון לומר". עבור חוקרים קבלת אשלג היא פשוט פרשנות נוספת (שיכולה להיות יפה, מתוחכמת, מעניינת – או לא (היא כן)) על הקורפוס הקבלי שהוא קיבל, וקבלת לייטמן היא שוב פרשנות לזו הקודמת.

כי החוקר האקדמי, מדען 'מדעי הרוח', ייצא מתוך נקודת הנחה שהעולם מתנהל בצורה טבעית, שחיי אנוש ותרבויות אנוש מתפתחות על פי צרכים חברתיים, כלכליים ופסיכולוגיים, ושאין שום "סוד" גנוז שאמור להתגלות מתישהו, מפני שאין גם שום תוכנית אב שהאנושות אמורה לממש. אדרבה: חוקר רציני יחשוד מאוד בכל יומרה להסבר התרבות האנושית כולה על ידי עיקרון אחד, בטח ובטח אם הוא מוגדר כסוד שלשם הבנתו צריכים לפתח חוש רוחני.

וזה העניין: אותה הנחה בדבר "תוכנית על" שהאנושות מונהגת על פיה, לא רק שהיא יומרנית בצורה שערורייתית, הרי היא גם כלל אינה ניתנת לבדיקה. אי אפשר לקבוע אמפירית שהיא קיימת, או שלא. ממילא דתות ותנועות חברתיות שונות מציעות תוכניות שונות כאלה. לקרל מרקס גם היתה תוכנית (והוא גם טען שהיא מדעית). גם לרודולף שטיינר (והוא גם טען שהיא מדעית). גם לל. רון האברד (והוא גם טען שהיא מדעית). וגם לפאולוס, ליואכים מפיורה, לבהאללה, לשרי אורובינדו, לא. צ'. בהאקטיודאנטה פרבהופאדה, לרב קוק, לאיסלאם השיעי, לרבי מליובאוויטש, ולעוד, ועוד, ועוד. באמת, לא חסרו הוגים שסרטטו את ההיסטוריה האנושית כולה במשיכת מכחול אחת. האם כל זה אומר בוודאות שתוכנית העל שמציעים בני ברוך אינה נכונה? ודאי שלא; אבל זה אומר בוודאות שהיא איננה מדע.

אחרית דבר

מה שאני לא אוהב בבני ברוך הוא ההתעקשות המוטעית והמטעה שמדובר במדע, המשיחיות הלוהטת שלדעתי מעוורת ומסוכנת (וכמובן לדעתי גם אין לה ביסוס), והיומרה המצחיקה להוות את הדרך הרוחנית השלמה היחידה. במהלך השנתיים האחרונות גם נחשפתי לכמה וכמה אנשים שנפגעו מהתנועה, בעיקר במצב בו אחד מבני זוג נשבה בקסמה והאחר לא, וצריך אולי לשים לב שמצב כזה יפגע כמה שפחות במשפחה. במילים אחרות, יש עוד דרך לעשות כדי שהתנועה תיפטר מכמה מאפיינים כיתתיים. מה שאני כן אוהב בבני ברוך הוא הדגש על עבודה פנימית, העמידה על ההתעלות מעל האגו וראייתו כבעיה העיקרית, וכן, האנשים הנחמדים שפגשתי.

בסוף הפגישה הזמינו אותי מארחי להגיע לשיעור בוקר, דבר שמעניין אותי ואני מתכוון לעשות בקיץ. לבד מזה גם הועלתה אופציה לשיחה מוקלטת ומצולמת עם הרב לייטמן, דבר שגם מעניין אותי, ואני מקווה שיקרה. כך שהמשך כפי הנראה יבוא.

* אני יורד מהעניין של לא לכנות את לייטמן רב מפני שלא הוסמך. הגעתי למסקנה שזה די שטותי.

83 תגובות

  1. תודה תומר, נדמה לי שאני קורא כאן כבר מספיק זמן וזה היה בהחלט מחכים ומעורר הערכה במחוות החיבה ההדדיות שלכם לאור העבר – גם אם ללא הסכמה הדדית.
    אני אגב לא קשור באף דרך ל"בני ברוך" (יותר בכיוון של חבדניק לשעבר), אבל נדמה לי שכל תנועה שמדגישה את הביטול כבסיס להתקדמות רוחנית דוברת אמת במידה כלשהי. הסכנה כאן ברורה לי, אבל בלי ויתור על התפיסה המתיימרת להבנה מלאה של המציאות אי אפשר לחוות אותה באור חדש.

    אהבתי

    1. שלום,
      אני מסכים לעיקרון, אבל צריך להיות ברור שיש דרגות שונות של ביטול. כוונתי היא שבכל פעם שאנחנו מתחילים ללמוד משהו חדש אנחנו נותנים איפשהו אמון שהוא חשוב מספיק ומוכנים לקבל כמה הנחות יסוד בלי שבדקנו אותם. השאלה היא אילו הנחות יסוד והאם יש רגע שבו אנחנו מתבקשים (לא נזכרים) לבדוק אותן. אני חושב שרגע כזה חייב להגיע, ולא יותר מדי מאוחר, בתנועה רוחנית רצינית. וזה עוד בכלל בלי לדבר על הנחות יסוד שהן בלתי ניתנות לבדיקה לעולם, שלדעתי מאוד בעייתיות.

      אהבתי

    2. עצה טובה איך להציל כלל ישראל? הירושלמי מביא במסכת פאה, שיוסף הצדיק, הוכיח את האחים שהם מסתכלים בבנות הארץ, אמר להם מה אתה מסתכלים? אמרו לו "לנו זה לא מזיק". אבל יוסף שהי' קדוש אמיתי טען, שאפילו אם אדם הוא קדוש וטהור וחושב שההסתכלות לא מזיקה לו אעפ"כ אסור לו להסתכל! כי עצם הראיה היא כן מזיקה לו אע"פ שהוא לא מרגיש ההזק מיד.

      על זה מסביר ר' נתן ז"ל למה זה מזיק כל כך, משום שמהעינים של כל יהודי (גברים ונשים וילדים) יוצאים כאלה אורות חזקים, כאלה אורות נפלאים, כל החיות של האדם עובר דרך העיניים, אדם מעביר את כל החיות שלו, את כל הנשמה שלו, את כל הנפש שלו הכול הוא מעביר לאלה שהוא מסתכל עליהם, כי עצם ההסתכלות, עצם הראיה עצמה מעבירה כוחות, מעבירה חיות, כי האדם מלא תורה מלא תפילה מלא אלוקות, אבל כשמסתכלים על הקליפות, על בנות ונשים, על חרדקי"ם, על הרשעים, על הציונים, על הגויים, אז מעבירים להם את חיות וכח של קדושה, פשוט הוא מפסיד הקדושה שלו. וזה מה שהוכיח יוסף את האחים ומר להם: "נכון שלכם הראיה לא כ"כ מזיקה, אבל אתם שבטי ק-ה קדושי עליון, ובעצם רק בהסתכלות עצמה אתם מעבירים כוחות לסיטרא אחרא, כוחות לטומאה, ולכן אסור לכם להסתכל, וכ"ש לנו לדור חלש אם הרבה נסיונות שאנחנו צריכים ללחום "24 שעה כל יום" נגד היצר הרע, המפתה אותנו להסתכל בדברים האסורים.

      אדם שפותח את העיניים, לא משנה גבר או אשה, שהולך עם עיניים פתוחות ברחוב וכו' , אז ח"ו כל התורה שהוא לומד והמצות שעושה הולך לקליפות לסיטרא אחרא, התורה הולכת לאויבים, לרשעים, הכל הולך אליהם, הכל הולך למסינרים ומשמדים, הוא מחייה אותם! הוא נותן להם את הכח לרדוף אותנו! כי החיות שלהם ממך עובר להם, להחיות שלהם, לכח שלהם, זה בא ממה שלמדת תורה! למשל אם למדת 10 שעות ואמרת ששים ריבוא אותיות, עכשיו ע"י שהסתכלת וראית דברים אסורים, אתה החיית את כל הקליפות! כל ששים ריבוא האותיות עברו אליהם! אם לא היית מסתכל עליהם לא היה להם שום כח וחיות ולא היה לך הנסיונות להתגבר בקדושה כגון שמירת הברית שמירת העינים והמחשבה (הידים ידי עשו).

      אבל בצד הטוב: אם אדם יצא לרחוב בשמירת עיניים, בקדושה מלאה, אז הוא יעלה את כל הניצוצות שנמצאים בקליפות לצד הטוב! אדם שסגר את העין הוא שרף את כל הקליפות! בכל קליפה יש ניצוץ קדוש, ברגע שאדם עבר ברחוב בשמירת עיניים הניצוץ השתחרר לצד הטוב שלו.

      הניצוץ הקדוש שבתוך הקליפה הוא נמצא בבית הסוהר! וצועק אליך "אל תסתכל!, אחי רחם עלי! אל תסתכל עלי שחרר אותי! משום שכשאתה מסתכל על האשה וכדומה וכו' אתה קובר אותי! אתה קושר אותי עם עוד כבלים לצד הרע" והניצוץ מתחנן לכל בן אדם "אחי רחם עלי, שחרר אותי מבית הסוהר, אם תתגבר ולא תסתכל עכשיו, כשהייצר בוער בקרבך אתה תביא את הגאולה!!! עד עכשיו אף אחד לא גאל אותי ולא תיקן אותי, רחם עלי תוציא אותי עכשיו מהמאסר שלי, איך? רק אל תסתכל! כל אחד צריך לזכור שבפעם אחת שאתה לא מסתכל אתה מפיל את האין סוף חומות ואת האין סוף קליפות שסובבים אותי וכך בא הישועה".

      בני אדם בדור חלש שלנו, שהם רק בשר ודם צריכים מסירות נפש אדירה לשמור את העיניים, ברגע שהולכים בשווקים וברחובות יש להם ניסיונות נוראים, וע"י ששומרים את העיניים מעלים ומתקנים את כל הניצוצות שנמצאים שם.

      כשאדם מחליט למסור את עצמו לד' יתברך, הוא מיד מקבל רוח של עוז וגבורה אז הוא יכול ע"י הרוח הזאת לעשות מלחמות אדירות ולנצח את כל הרשעים, את כל המתיוונים, ולהביא את הגאולה כמו שזכתה חנה ע"י האור של חנוכה הורידה את נשמת משיח. "חנוכה" חנה-כו', חנה מסרה את הנפש בשביל ד' יתברך, היא עשתה הכול רק בשביל ד', ביקשה בן רק בשביל ד'. והיום למסור את הנפש זה פשוט דבר אחד, דהיינו לשבת וללמוד תורה הקדושה המגינה עלינו! היום למסור את הנפש זה לא לעשות מלחמה עם אף אחד, היום למסור את הנפש זה פשוט לשבת וללמוד ולהכניס את הראש בתורה הקדושה, בגמרא הקדושה וספרי מוסר וחסידות.

      מורי ורבותי אחי ורעי: לא לחינם יוסף הצדיק זכה להיות אחד ומיוחד. במה זכה למדרגה הזאת להיכלל בקדושת האבות ולצרף ב' שבטים למניין בני יעקב? כל המדרגה הזאת בזכות שעמד על המשמר, לא נכנע, והתרחק מהעבירה בכל מה שיכל להתרחק, ובזכות זה יוסף הצדיק זכה לגדולתו הנצחית. כתוב 'ויוסף הוא המשביר' – מכאן למדים על פי המקובלים, שאם בן אדם חס ושלום אין לו פרנסה, זה מתוך שפוגם במידת הברית, כי מידת 'ויוסף הוא המשביר' קשורה לפרנסה. וכדאיתא בגמרא, קשה פרנסתו של אדם כקריעת ים סוף וקשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף, שהכל קשור במידת היסוד. והדרך להצליח כבחינת יוסף: 'וינס ויצא החוצה'.

      כל אחד ימצא בדברים אלו חיזוק להתמיד בשמירת כל דבר שבקדושה ובפרט בשמירת בריתו של אברהם אבינו. הדור שלנו הוא דור פרוץ ביותר, לאחרונה התוודעתי במספר מקרים, בהם אנשים בני תורה, אברכים, יראי שמים, יושבים ועוסקים בתורה, נכשלים בכל מיני מכשלות שיש. ראוי שנגדור עצמינו בשגרת היום יום כדי שנביא על עצמינו הנהגה מיוחדת מאת הקב"ה שישמור עלינו מנפילות בעצת היצר.

      יה"ר שעל ידי קיום מצווה זו של שמירת עינים יזרז הקב"ה את ביאת המשיח והוא יכניע כל סוגי החמריות הזדון והרשע, התאוות הבהמיות, והקושיות והשכחה בתורה, ונהיה כולנו טהורים וקדושים, ונזכה לקבל פני משיח בקרוב מתוך תשובה שלמה.

      אהבתי

    3. בס"ד "היופי" והדרך להצלחה בשמירת עיניים… (א)

      הנה באהבת הבורא יתברך שמו אותנו, ויודע שאנחנו דור חלש ויש לנו הרבה ניסיונות, אעפ"כ נבחרנו לעשות התיקונים על כל העבירות ופגמים של כל הדורות הקודמים. (כולל דור המבול דור הפלגה ודור המדבר וכו') תפקידינו העיקרי בעוה"ז לתקן כל מה שקלקלו כל הדורות בגלגולים הקודמים. היום נראה לכל בעל דעת שאנחנו כבר בזמן האחרון שלפני הגאולה, כדי שנוכל לתקן (פגמי) העבירות לשעבר. הזמן הזה ידוע כזמן של "אחרית הימים" ממש סוף הגלות, זמן קצר לפני ביאת משיח צדקנו.

      על הדור שלנו שהוא דור חלש ברוחניות גם ידוע בחז"ל כהדור של "עקבתא דמשיחא" (תקופה האחרונה שלפני ביאת המשיח) ומזמן כבר גילו לנו רבותינו ז"ל שתהא התקופה הזאת קשה לנו ברוחניות ובגשמיות, הרבה צער ומכאובים ר"ל, כמבואר במשנה (סוטה מט)

      בעקבות משיחא: חוצפא יסגא (תִתרבה) ויוקר יאמיר, הגפן תתן פריה והיין ביוקר, ומלכות תהפך למינות, (אפיקורסות) ואין תוכחת, בית וועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן יישום, ("הגבול" יהי' ריק) ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחכמות סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו ועל מה יש לנו להישען [רק] על אבינו שבשמים

      ולצערנו נראה שיש בדורנו אפ' בין הציבור החשוב, אלו שלא מרצונם ולא מידיעתם מעכבים הגאולה ח"ו, וכגון אלו שלפעמים נכשלים בראיות אסורות, וידוע ע"פ דברי חז"ל שכל הבטה אסורה (שבמזיד) אפילו לרגע א' גורמת לנו אריכות הגלות, ויסורים רוחניים, ויש עוד קבוצה חשובה שבאמת רוצים לשמור על עיניהם שמרגישים שכל העתיד תלוי בזה אבל לא מצליחים כל פעם להגן עליהם, ואעפ"כ מתאמצים בכל כוחם לשמור על עצמם, משום שלימדו אותם שחייב כָּל אָדָם לְהַרְבּוֹת בִּשְׁמִירָה והם רק יוצאים להתפלל וללמוד, ולא מסתובבים סתם ברחוב ולפעמים הם ג"כ נכשלים, אבל בחסדי השם ית' יש לנו חלק מהציבור שיודעים שאע"פ שנכשלו חייבים להמשיך ללחום בכל תוקף וברציפות בלי שום הפסק, ומוסרים נפשם להיזהר, ובכל הצלחה שלהם עושים רעש ושמחה גדולה בשמים, ולפעמים אחרי הצלחות רבות שוב נכשלים ח"ו, ולצערנו רואים שהניסיונות נהייתה קשה מיום ליום, ושואלים איך להתחזק במצב הקשה הזה

      לכן, ראשית כל, הסגולה הראשונה והכלל להצלחה ברוחניות היא, לזכור תמיד הסוד הגדול שבכלל אין ייאוש בעולם הזה, ולחיות בתמימות ומקושרים להקב"ה כי התמימות היא ההצלחה ושלימות האדם, ולעולם לא להתייאש מניסיונות כושלות, וכמ"ש במדרש תהלים (כב) "אלמלא נפלתי – לא קמתי" ובאמת יש לכולנו האפשרות בס"ד להגיע למדרגה של שליטה "שלמה" על העיניים, עד שאין שום שליטה מהיצר עלינו בנושא הזה, רק צריכים לזכור ולהרגיש ולהאמין בכל ליבו שאפשרי להגיע אליו בס"ד, אחרי יגיעה רבה ומלחמות תמידיות נגד היצר, ובכדי לזכות לניצחון הזה, שזה מגודל חסדי ד' יתברך שמו, עלינו להתחזק ולעלות מעלה מעלה באופן תמידי להמשיך המלחמה ברציפות בלי שום הפסק כלל וכלל, במסילה העולה בית קל.

      עוד סגולה להתחזקות, שחייבים לזכור כל ימינו, שברגע אחד של התגברות כשֶׁעוצם אֶת עֵינָיו לא להסתכל… הוא זוכה לקבל כוח חזק מהקב"ה מִדָּה כְנֶגֶד מִדָּה מברכת ד', להתגבר על תאוותו בנסיון הבאה, והוא מְשַׁמֵּחַ אֶת ד' (פסחים קיג) ומרוויח "עולם מלא טוּב" על כל פעם שהוא מצליח להתגבר ולסגור את עיניו מול רצון ליבו, כמ"ש מצוה גוררת מצוה, ואילולי הקב"ה עוזרו אינו יכול לו, ומהתחזקות ההיא מרוויח להתקרב מיד להקב"ה, בהרגשת "רצוננו לעשות רצונך" ואח"כ בס"ד יזכה להמשיך עליו דרגות גדולות של צדיקים אמתיים, כמי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, ו"הבא ליטהר – מסייעין אותו".

      אבל מובן שיזכו לתענוג הנ"ל רק אלו הלוחמים בכל כוחם נגד יצרם במלחמה תמידות, ובאמונה פשוטה, ש"לא לרדוף אחר מראה עיניהם" בלי הפסק, וכמו שהתינוק לעולם לא ילמד ללכת ברגליו אם יסתפק רק בפסיעתו הראשונית ויפול, אלא יש לו להמשיך ולצעוד הלאה מבלי להתייאש. ואף אם התינוק נופל פעם אחר פעם, הוא מרגיש שצריך לקום ולנסות שוב, ורק כך יוכל לרכוש את דרך ההליכה, ולהבדיל אף ההליכה במצות התורה גם כך בנפילות ובמעידות, אך החכמה היא לא להתייאש מאותן נפילות, אלא לקום מיד, (כי נפלתי קמתי!) לקום להתנער ולהמשיך לצעוד הלאה כאותו תינוק עקשן שאינו מתייאש מהנפילות, וממשיך לנסות במטרתו עד אשר מצליח ללכת כברת דרך ארוכה בביטחון וביציבות כל ימיו. אבל רק אם פסיעה בודדת, לא מקדמת אותנו אל עבר המטרה האמתית, וכשמצרף אותה פסיעה, בעוד פסיעות נצחיות, אז זוכים להצלחת השלמות, בס"ד כשיתעוררו עליו רחמנות ממעל, כמ"ש חז"ל "מתוך נפילה קימה") ילקוט מיכה ז, תקנח (ו"יגעתי ומצאתי תאמין" (מגילה ו: )

      כל הצלחתינו ברוחניות ובגשמיות תלוי בהצלחתנו בשמירת העניים שלנו, אֵין רְצֹון ד' יתברך שמו לעד, לְהַכְבִיד ולְהַקְשֹות עַל הָּאדָּם וְלַהֲפֹךְ אֶת חַיָּיו לְבִלְתִי נִסְבָּלִים. אדְרַבָּה וְַאדְרַבָּה, הַקָּבָּ"ה מֹורֶה לָּאדָּם לָּלֶכֶת בְדַרְכֹו שֶל עֹולָּם וְלִנְהֹג כְמִנְהַגהָּ, לֹא לִפְרֹש וְלֹא לְהַזִהיר עַצְמֹו מֵאֲכִילָּה ושְתִיָּה וכו' ומִשְָאר דַרְכֵי הָּעֹולָּם, אֶלָּא שֶעָלָּיו להתנהג עַל פִי מִצְוֹות הַתֹורָּה הקדושה בתמימות, כי התמימות היא השלימות הגדולה ביותר.

      לכן בגדר תן לחכם ויחכם עוד נשתדל בס"ד בעצה טובה לבאר הענין בדרך קל ופשוט בדוגמאות וסיפורים ששייך להתחזק מהם אפ' לדור החלש הזה, להינצל ממצודה של היצר הרע בענין המר הזה, ובסוף ירגישו האור… ויאמר החלש חזק אני

      בהרבה ספרים הקדושים מבואר: ש – רק ע"י מלחמה התמידית, ובתפלה בכוונה, ועסק התורה, בכל גופו, בכל לבבו, ובכל נפשו מפנימות הלב, שייך להתמודד ולהינצל מניסיונות הקשות, וכשמצליחים לנצח את היצר הרע, זוכים אז מיד להשפעות טובות מלמעלה, ולהמשכת טהרת הנפש, ומחילת העוונות. יה"ר מלפני אבינו שבשמים שנזכה להתחזק בשמירת עיניים באמת ובתמים בתוך שאר כלל ישראל

      הנה כולנו אוֹמֵרים בִּקְרִיאַת שְׁמָע "וְלֹא תָּתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זוֹנִים אַחֲרֵיהֶם" וְכָתַב רַבֵּינוּ יוֹנָה (ש"ת שער ג סד) וְגַם רַבִּים נוֹקְשִׁים וְנִלְכָּדִים בְּחַלְּלָם הַחוּשִׁים הַנִּכְבָּדִים, חוּשׁ הָרְאוּת, וְחוּשׁ הַשֵּׁמַע. וְנֶאֱמַר עַל חוּשׁ הָרְאוּת וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, (במדבר טו, לט) הֻזְהַרְנוּ בָזֶה, שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל אָדָם בְּאֵשֶׁת אִישׁ (ופנויות אסור מדרבנן) וּבִשְׁאָר עֲרָיוֹת פֶּן יִוָּקֵשׁ בָּהֵן.

      כָּתוּב בְּאוֹרְחוֹת חַיִּים, שאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּאֵשֶׁת אִישׁ מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תָּתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם וְגם אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנוּיָה מִדִּבְרֵי קַבָּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה. וְכָל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאֵשֶׁת אִישׁ מַכְשִׁיל וּמַכְחִישׁ כֹּח יִצְרוֹ הַטּוֹב וְהוֹדוֹ נֶהְפָּךְ עָלָיו לְמַשְׁחִית ח"ו, וְיֵשׁ אִסּוּר נוֹסַף מִן הַתּוֹרָהּ וְהוּא לְהַרְהֵר בְּאִשָּׁה כְּלוֹמַר לַחֲשֹׁב עָלֶיהָ מַחְשָׁבָה שֶׁל תַּאֲוָה וַאֲפִלּוּ היא פְּנוּיָה, וְחָמוּר הִרְהוּר פְּנוּיָה אפילו מִמַגַעָה, שֶׁעַל הַהִרְהוּר עוֹבֵר בְּלָאו מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים כג י) וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רַע וּפֵרְשׁוּ רַזַ"ל (ע"ז כ: ) שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר בְּיוֹם וְיָבוֹא לִידֵי טֻמְאָה בְּלַיְלָה עכ"ל (בית יוסף אבן העזר א)

      על העונש של הסתכלות בדברים אסורים, כתוב בְּסֵפֶר "קַב הַיָּשָׁר" בְּשֵׁם הָאֲרִ"י ז"ל שיֵשׁ עוֹף הַנִּקְרָא בְּתוֹרָה "רָאָה", וְאָמְרוּ חֲזַ"ל הַפּוֹגֵם בְעֵינָיו וּמִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים עוֹנְשׁוֹ שֶׁיִּתְגַּלְגֵּל בְּעוֹף זֶה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה וְסוֹבֵל שָׁם צַעַר גָּדוֹל ר"ל. בָּכל רֶגַע שֶׁאָדָם נִכְשָׁל בהֲנָאָה מִמַּרְאָה אִשָּׁה, הוּא עוֹבֵר עַל אִסּוּר מֵהַתּוֹרָה. וְהֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ שֶׁבְּרֶגַע הָרִאשׁוֹן עוֹצֵר אֶת עַצְמוֹ וְלֹא מִסְתַּכֵּל.

      כתוב בספר החנוך אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִ"לִ שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל אֲפִילּוּ רק בִשְׂעָרָהּ שֶׁל אִשָּׁה הָאֲסוּרָה לוֹ, וַאֲפִילּוּ לִשְׁמוֹעַ קוֹלָהּ לְכַוָּנָה שֶׁיֵּהָנֶה בָהּ אָסוּר, וַאֲפִלּוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּבִגְדֵי צֶבַע שֶׁל אִשָּׁה, כּשֶׁמַּכִּיר הָאִשָּׁה הַלּוֹבֶשֶׁת אוֹתָן אסור, לְפִי שֶׁמִּתּוֹךְ רְאִיַּת הַמַּלְבּוּשׁ יָבוֹא לְהַרְהֵר בָּהּ. וְהִרְחִיקוּ שֶׁלֹּא לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם אֵשֶׁת אִישׁ כְּלָל, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי בַעְלָהּ, (קידושין עב. ובתוס' ד"ה אין) לְפִי שֶׁעִנְיָן זֶה קָשֶׁה מְאֹד וְיֵצֶר הָרַע חָזָק בּוֹ, ע"כ צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַרְבּוֹת בִּשְׁמִירָה יתירה, בִּפְרָט בִימינו שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע חזק מאוד וְהַפְּרִיצוֹת פּוֹרֶצֶת גְּבוּלוֹת לֹא נִתָּן לָּנוּ אֶלָּא לִבְרֹחַ מּכלִ חֲשָׁשׁ שֶׁל נִסָּיוֹן כֵּיוָן שֶׁהַסַּכָּנָה אוֹרֶבֶת, וְאֵין אפילו אֶחָד שֶׁיָּכֹל לוֹמַר זֶה לֹא יִקְרֵה לִּי, כִּי בְּרִגְעֵי הַנִּסָּיוֹן היצר בוער כאש וכָּל אחד יָכֹל לִפֹּל ברגע אחד ח"ו, כמ"ש חז"ל אין אפוטרופוס לעריות. (כתובות יג: )

      בספר שמירת עיניים כהלכתה כתוב שטָעוּת הִיא לַחְשׁוֹב שֶׁמצות שְּׁמִירַת עֵינַיִים רַק חוּמְרָא לַאנשי מעשה וחֲסִידִים כו', אֵלָא יֶשׁ לנו אִיסּוּר מֵהַתּוֹרָה לְהִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים, וּבְכָל מַבָּט בְּאִשָּׁה, בֵּין צְנוּעָה וְכֹל שֶׁכֵּן שֶׁאֵינָהּ צְנוּעָה הכל אסור. יֵשׁ לָדַעַת שאֵין כָּאן חוּמְרָא וְאֵין כָּאן הַגְזָמָה אֵלָא יֵשׁ אִסּוּר מַמָּשׁ, וזֶהוּ מעִקָּר דִּין הַתּוֹרָה שֶאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים. יש חוֹשְׁבִים שֶׁמצות שמירת עינים רַק לְקִיצוֹנִים, אֲבָל הָאֱמֶת היא שהִיא אחד מתרי"ג מצות, וכּל אָדָם מְחוּיָּיב עַל פִּי הַתּוֹרָה לִשְׁמוֹר עַל עֵינָיו ולהתייגע שלֹא לְהִסְתַּכֵּל בדברים אסורים, ואמרו חכמים, כל מי שאינו מסתכל בנשים, אין יצר הרע שולט בו. (מדרש יל"ש פר' ויחי רמז קס"א)

      לא לחשוב שקיום מצות שְׁמִירַת עֵינַיִם הם דרגות גדולות רַק לצדיקים לרבנים לגדולי – הדור לתלמידי – חכמים וְאַדְמוֹ"רִים וכו', משום שכְּשם שֶׁנִזְהַרים שֶׁלֹּא לאכול מַאַכְלֵי אִסּוּר, וּמַקְפִּידים לִשְׁמֹר הַשַּׁבָּת, וְלָצוּם בְּיוֹם כִּפּוּר, ומֵנִיחים תְּפִלִּין, ולובשים ציצית, וּשְׁאָר מִצְווֹת הַתּוֹרָה, כָּךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בִּרְאִיוֹת אֲסוּרוֹת, ובפרט בנשים שֶׁאֵינָן צְנועות, ומצוה זו נוהגת בכל עת בכל מקום ובכל זמן כגון בַּבַּיִת, בָרְחוֹב, בחנויות, בתור בבנק, באוטובוס, בשמחות, בבית הכנסת, בלוויות, ואפ' בית אבל ר"ל וכו'.

      עוד כתב: שאסור לאדם לוֹמַר עַל אִיסּוּר זֶה מהתורה אֲנִי מַקְפִּיד, וְעַל אִסּוּר זֶה מהתורה אֲנִי מְקיל, משום שהֲרֵי כָּל הָאִיסּוּרִים נִתְּנוּ לנו בהר סיני וְאֵין לָּנוּ רְשׁוּת להקל בהן, כּל המצות חייבים לקיים בשלימות. כמ"ש רבינו יונה (שער א אות ו) כֹּל שׁאֵינוֹ נִזְהָר מֵחֵטְא מְסֻיָּם בְּאֹפֶן קָבוּעַ וּמְוַתֵּר עַל הָאִסּוּר וְאֵינוֹ מְקַבֵּל עַל נַפְשׁוֹ לְהִישָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, גַּם אִם הוּא מֵהָעֲוֹנוֹת הַקַּלִּים, אַעַ"פִּ שֶׁהוּא נִזְהָר מִכָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, קְרָאוּהוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל מוּמָר לְדָבָר אֶחָד, וְאֶת פּוֹשְׁעִים נִמְנָה, וְגָדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשׂא.

      כל הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא "עוֹלָם שֶׁל נִסְּיוֹנוֹת" וְהָרְחוֹב שלנו מָלֵא פִּיתּוּיִים וְקָשֶׁה לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם, בכל זאת אָנוּ חַיָּיבִים לַעֲמוֹד בְּנִסָּיוֹן, וְלֹא לְהִישָּׁבֵר מִנְּפִילוֹת. עוד צָרִיךְ לָדַעַת שהַקּוֹשִׁי בנסיונות הוּא אך ורק בָּרְגָעִים הָרִאשׁוֹנִים, בִּרְגָעִים שמִתְקַיֶּמֶת מִלְחָמָה פְּנִימִית לְהִסְתַּכֵּל אוֹ לֹא לְהִסְתַּכֵּל לַחְטוֹא אוֹ לְא, דַרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר לְפַתּוֹת רַק לְהָצִיץ, לַחֲטֹא מְעַט וְאַחַר כָּךְ מְפַתֶּה לַחֲטֹא הַרְבֵּה… וזה רק כשלֹּא מִתְּאַפְּקִים, וּמִסְתַּכְּלִים אֲפִלּוּ לִשְׁנִיָּה אַחַת, הַיֵּצֶר תּוֹפֵס אוֹתו וּמוֹשֵׁךְ אותו לְהִסְתַּכֵּל עוֹד וְעוֹד מִבְּלִי רָצוֹן לְהַפְסִיק ח"ו.

      גם צריך כל אדם להשגיח היטב לבל יריח שום ריח אסורה ובפרט ריח מבשמים שעל נשים "שאין לך גירוי יצר גדול מזה" וכל כיו"ב, כי ידוע שבריחות אלו יש כוח רע חזק וטמא לפעול ירידה גדולה ברוחנית במהרה, כמבואר בירושלמי (חגיגה פ"ב ה"א) שזה אחת מהסיבות שגרם לאלישע בן אבויה לצאת לתרבות רעה השם ישמרנו ע"ש.

      וכַּאַשֶׁר נִתְקַל בְּראִיה אֲסוּרָה וּמִתּוֹךְ סַקְרָנוּת הוא ממשיך להסְתַּכֵּל, הֲרֵי זוֹ הוֹכָחָה בְּרוּרָה שֶׁהוּא נָגוּעַ בַּחוֹלִי שֶׁל "לִרְאוֹת". כשהוּא אפ' לֹא חוֹשֵׁב, ולא מתגבר לְהוֹרִיד אֵת עיניו מִיָּד, זה סִימָן שֶׁהוּא לֹא מֵבִין אֵת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל חומר הענין של רְאִיָּה אֲסוּרָה, אִם הוּא עוֹבֵר בִּרְחוֹב וְעוֹבֶרֶת לְפָנָיו אִשָּׁה וְאֲפִילּוּ הַצְנוּעָה בְּיוֹתֵר וּמִתּוֹךְ סַקְרָנוּת מִסְתַּכֵּל וממשיך… זֶה סִימָן שֶׁהוּא לֹא שׁוֹמֵר עַל הָעֵינַיִם, וּכְשֶׁהַמַּצָּב כָּךְ, זֶה אוֹמֶר שֶׁהוא צָּרִיךְ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה מִיָּדִ, ולְהַפְסִיק לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל דְּמוּת אפילו במרחק שֶׁמֵּעֵבֶר לַכְּבִישׁ – לרחוב, ולִהְיוֹת אָדָם הַשּׁוֹמֵר עַל הָעֵינַיִם ולֹא מִסְתַּכֵּל עַל דברים אסורים כְּלָל כְּפִי שֶׁנִּפְסַק בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל.

      בדורינו כבר ידוע לנו, שאדם הממשיך לִהסְתַּכֵּל עַל דברים האסורים, אֵין לוֹ שַׁלְוַת הנֶפֶשׁ, וְלֹא שִׂמְחת החיים, וְחָסֵר לוֹ הַשָּׁלוֹם בַּבָּיִת. כל אָדָם יָכֹול לְנַסּוֹת אֶת עַצְמוֹ ויראה שֶׁלְּאַחַר שֶׁהוּא פָגַם בְּעֵינַיִם ח"ו, יַבְחִין שֶׁכְּבַר בְּשָׁעוֹת הַקְּרוֹבוֹת הוּא לא מרגיש כ"כ שמחת החיים, וְכגון יָרִיב עִם אִשְׁתּוֹ אוֹ סְבִיבָתוֹ, אבל הֶחָכָם שכְּבָר בְּרֶגַע הָרִאשׁוֹן עוֹצֵר אֶת עַצְמוֹ וְלֹא מִסְתַּכֵּל, מיד מרוויח: נחת וְשמחה וְעליה רוחנית, וקשר לאבינו שבשמים.

      הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל מַרְאֵה אָסוּרה גורם פגם בנפשנו, ואֲפִילּוּ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל סתם אִשָּׁה כגון שֶׁכינו, או בגן, או בחנות, או בשמחות, או אפילו באלבום – תמונות שמופיעות שם נשים אפ' ממשפחתו, וכדומה, מִלְּבַד שֶׁהוּא עוֹבֵר עָל אִסּוּר שֶׁל 'לֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם' (אֲפִילּוּ כשֶׁהִיא צְנוּעָה) הוּא גּוֹרֵם לְנַפְשׁוֹ נֵזֶק רוּחָנִי, שיש השפעה רע מכָּל פְּגִיעָה בִּרְאִיוֹת אֲסוּרוֹת שמְקַלקלֶת הַנְּשָׁמָה, ולפעמים גורם עצבות לעצמו ח"ו, וּכְשֶׁיּוֹדְעִים אֶת הַדרך שֶׁל הַיֵּצֶר ומַצְלִיחִים לְהִתְאַפֵּק וְלֹא לְהִסְתַּכֵּל ונלְחמים כְּנֶגְדּוֹ כְּבָר בָּרֶגַע הַרִאשׁוֹן, אָז הַהֶמְשֵׁךְ הרבה יוֹתֵר קַל, בסיוע מן השמים מִדָּה כְנֶגֶד מִדָּה. ואז מנצחים היצר, וְכָךְ לא יהא הָרָצוֹן לְהַמְשִׁיךְ לַחְטוֹא. וכשמתחברים לצד הטוב כשמתגברים ומנצחים, אז זוכים לקדושה ו'לשמחה רבה' בכפל כפלים! כמ"ש '"והתקדשתם והייתם קדושים" אדם מקדש עצמו מעט מקדשים אותו הרבה. כמ"ש (יומא לח: ) "הבא ליטהר מסייעין אותו" לא מספיק רק לרצות בלב, אלא צריך להתחיל בפועל לעשות המעשה

      וכן אָדָם ההוֹלֵךְ בְּדַרְכּוֹ וּפִתְאוֹם מוֹפִיעָה מוּלוֹ מראה שֶׁאֵינָהּ צְנוּעָה, ומיד מִתְנַהֶלֶת בְּתוֹכוֹ מִלְחֶמֶת יְצָרִים לְהִסְתַּכֵּל אוֹ לֹא לְהִסְתַּכֵּל, ומיד הוּא מַחְלִיט לְסוֹבֵב אֵת הָרֹאשׁ עַד שֶׁהִיא תַּעֲבוֹר, וּכְשֶׁהוּא מְסוֹבֵב אֵת הָרֹאשׁ, הוּא פתאום שוב רוֹאֶה נָשִׁים נוֹסָפוֹת מְהַלְּכוֹת מִמּוּל, וְרוֹצֶה לִשְׁמוֹר עַל עַצְמוֹ, וְמיד מַחְלִיט לְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הָאָרֶץ, אֲך גַּם שָׁם הוּא גם נכשל בפרוצה, בקיצור המלבושים, או גילוי צורת השוק המכוסה בגרביים שקופות, או בצבע הרגל, וכדומה, אע"פ כן הוא נחשב בשמים לאדם כשר, משום שכָּל מִי שֶׁמְּנַסֶּה בכל כוחו! להתחזק ולִשְׁמוֹר עַל הָעֵינַיִם יכול ליתְקַל בִּמְצִיאוּת כָּזוֹ, אבל "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" (ע"ז ג') ובמד"ר (שמוח פ' ל"ד) אין הקב"ה בא בטרחות עם בריותיו.

      ידוע שהקב"ה לא חושב שאנחנו מלאכים, מלאכים יש לו בשמיים, אנחנו בני האדם לא מלאכים, והוא לא מצפה שנחיה כמלאכים, אלא הוא מצפה שננסה להתקרב אליו "בכל כוחינו". וזה אפילו בְּיָמֵינוּ שֶיֵשׁ קֹשִׁי רַב לִשְׁמוֹר עַל הָעֵינַיִם, אם כָל זֹּה חייבים להתְאַמּץ ולהילחם בכל כוחנו לִשְׁמֹר על העינים. דוקא בנו יש הכוח החזק לקיים המצות מפני כוח המס"נ שיש בנו!! ואחר המסירות נפש בוודאי יזכה למתנות מתוקות מן השמים, כמו להיות אָדָם החזק נגד יצרו, שֶׁמַּחֲזִיק מַעֲמָד בְּכָל הַמַּצָּבִים וְשׁוֹמֵר עַל הָעֵינַיִים בכָּל הַנִּסְּיוֹנוֹת שֶׁמּוּלוֹ, וייחשׁב לְצַדִּיק גָּדוֹל, וְיֵשׁ לוֹ מַעֲמָד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר אֵצֶל השכינה הקדושה בכל העולמות.

      גם ידוע מצדיקים שבִרְגָעִים אֵלּוּ שמתגבר יָכֹל אז לבקש וּלְהִתְפַּלֵּל וְלִזְכּוֹת לִישׁוּעָוֹת גְּדוֹלָוֹת, כֵּיוָן שֶׁבְּרֶגַע זֶה נִמְשַׁךְ עָלָיו אוֹר הַשְּׁכִינָה מְסֻגָּל הזְמַן לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ בַּקָּשׁוֹתָיו הַנִּצְרָכִים לוֹ "בְּעוֹד עֵינָיו לְמָטַה" וְגוֹבֵר הוּא עַל יִצְרוֹ.

      אֵין רְצֹון ד' ית' שמו לעד לְהַכְבִיד ולְהַקְשֹות עַל הָּאדָּם וְלַהֲפֹךְ אֶת חַיָּיו לְבִלְתִי נִסְבָּלִים. אדְרַבָּה וְַאדְרַבָּה, הַקָּבָּ"ה מֹורֶה לָּאדָּם לָּלֶכֶת בְדַרְכֹו שֶל עֹולָּם וְלִנְהֹג כְמִנְהַגהָּ, לֹא לִפְרֹש וְלֹא לְהַזִהיר עַצְמֹו מֵאֲכִילָּה ושְתִיָּה ומִשְָאר דַרְכֵי הָּעֹולָּם, אֶלָּא שֶעָלָּיו לַעֲשֹות זֹאת עַל פִי חוקי מִצְוֹות הַתֹורָּה, ולזכור שחכמינו אמרו "אֲל תאמין בעצמך עד יום מותך" (ברכות כט).

      כשאנחנו עוֹבְרִים כָל הנִסְּיוֹנוֹת, ובפרט בשְׁמִירַת עֵינַיִם, ומְנַסִּים לִשְׁמֹר וח"ו נִכְשָׁלִים, וְשׁוּב מְנַסִּים וְנִכְשָׁלִים ח"ו, אֵין זוֹ שום סִבָּה כלל וכלל לְהִתְיָאֵשׁ. וכמובן שצריכים להתחרט ולהמשיך המלחמה עד שמנצחים, וּכפי שכְבָר אָמָר הֶחָכָם, "הָעִקָּר לֹא לְהִתְיָאֵשׁ מִנִּסְּיוֹנוֹת כְּושְׁלִות" אֲפִילּוּ שֶׁנִּכְשַׁלְנוּ וּפָגַמְנוּ ח"ו, אִם יש תְּחוּשָׁה שֶׁל "אוֹי מָה עָשִׂיתִי" והִרְהוּרֵי חֲרָטָה, זֶהוּ סִימָן שֶׁהוּא בדֶּרֶךְ הנְכוֹנָה, כֵּיוָן שֶׁכָּל שֶׁיֵּשׁ לו חֲרָטָה עלַ החֵטְא, אֶפְשָׁר לו לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שלמה, אֲפִילּוּ שֶׁהַכִּשְׁלוֹנוֹת רַבִּים עַל הַנִּצְּחוֹנוֹת ח"ו, שׁוּב גם אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל ולהצליח.

      מְסֻפָּר עַל תַּלְמִיד שֶׁהִגִּיעַ לִשְׁאוֹל אֶת רבו (א' מצדיקי הדור) עצה מה לעשות כְשָׁנכשל הַרְבֵּה בשמירת עינים, שָׁאַל אוֹתוֹ הָרָב הַאִם יֶשׁ מִקְרִים שֶׁמְנַצֵּח, עֲנָה לּוֹ הַתַּלְמִיד, אָנִי נִכְשָׁל הַרְבֵּה וְנִצְחוֹנוֹתָּי מוּעָטִים, עֲנָה לּוֹ הָרָב בִּזְכוּת נִצְּחוֹנוֹת מֵעַטִים אֶפְשָׁר לְנָצֵחַ לְתָמִיד, רַק תַּמְשִׁיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְנַצֵחַ, אֵין אָנוּ מְצֻוִּים לְנָצֵחַ

      והמשיך להסביר: אָנוּ מְצֻוִּים לְהִלָּחֶם עִם הַיֵּצֶר עָל מְנָת לְנָצֵחַ, אבל הַנִּצָּחוֹן תָּלוּי בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מְיֻחֶדֶת שֶׁלּא כָּל אֶחָד זוֹכֶה בָהּ "מִיד", וכְּדֵי להצליח ולֹא לְהִכָּשֵׁל, ולקבל הס"ד הזאת, צָרִיךְ לַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁמָר בלי הפסק, ולהתפלל מעומק הלב, להתעורר לעמוד ולהתחנן לפני שוכן מרומים שירחם ויחוס על נפשנו. וְלֹא לִחְיוֹת בַּתְּחוּשָׁה שֶׁל "אֲנִי כבר בְּסֵדֶר", אֵלָא לָדַעַת שֶׁתָּמִיד יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת שֶׁל כִּשָּׁלוֹן וּנְפִילָה ח"ו. מש"ה אסור להכניס עצמו לשוּם מצב שֶׁל ניסיון שֶׁשָּׂם יֵשׁ אפילו סִכּוּי קטן שׁיוכל להֶיכָּשׁל בנִסָּיוֹן, כמ"ש חז"ל אין אפוטרופוס לעריות (חולין דף י"א) וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמָךְ עַד יוֹם מוֹתָךְ. (אבות ב) להשיג הקדושה צריך יגיעה רבה.

      הנה תפִלָּה קצרה שכִדי לְהִתְפַּלֵּל בכוונה גדולה בכֹּל יוֹם ובעת הצורך כמה פעמים לְהִתְחַנֵּן לָּהקב"ה מעומק הלב שיעזור לו הקב"ה להצליח לא להיכשל, להשיג הקדושה והכוח לזה מלמעלה.

      אבינו שבשמים רַחֶם נָא עָלי וזָכֵּני לִשְׁמֹר אֶת עֵינַי, לְבַל אֶרְאֶה מַרְאוֹת זָרִים ואסורים שֶׁל דְּבָרִים שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנְךָ, כִּי בְּלִי עֶזְרָתך מִן השָּׁמַיִם אִי אֶפְשָׁר לִי לְהַצְלִיחַ נגד יצרי וְשלֹא אֶרְאֶה וְלֹא אֶשְׁמַע דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן אֲפִילּוּ בְּשׁוֹגֵג וּבְלִי כַּוָּנָה, וְיִהְיוּ נָא עֵינָי וְאָזְנַי וְלִבִּי מְקֻדָּשׁוֹת רוֹאוֹת וְשׁוֹמְעוֹת רַק דָּבָר מִצְוָה וְלא שוּם דבר אֲחר, וּתקבל תשובתי וּמחוֹל לִי על מָה שֶׁרָאִיתִי וְשָׁמַעְתִּי וּפָּגמתי שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנְךָ, ועֲשֵׂה שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁכָּחִים מִמֶּנִי לגמרי במהרה.

      {הָרוֹאֶה דָּבָר עֶרְוָה לְפָנָיו וְאֵינוֹ זַן אֶת עֵינָיו מִמֶּנוּ "זוֹכֶה וְרוֹאֶה פְּנֵי שְׁכִינָה"} (דרך אֶרֶץ זוּטָא)

      קדושת עם ישראל, היא יסוד היסודות של כל הבריאה כמ"ש (שמות פ' כה) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ורש"י ז"ל מפרש ועשו לשמי בית קדושה. חז"ל דורשים על הפסוק הזה, ושכנתי בתוכה לא נאמר, אלא בתוכם, בלב של כל אחד ואחד. שכל לב יהודי תמיד יהיה מלא קדושה וטהרה, דהיינו לפרוש מהתאוות, ולהתחזק: כגון בשמירת המחשבה, בשמירת עיניים, בשמירת הברית, ללמוד, ולהתפלל בכוונה, ולהדר בצניעות.

      במסילת ישרים כתוב (פ"א) כשהאדם מתעלה, [ברוחניות] העולם מתעלה עמו. וע"י מעשינו הטובים אנחנו גורמים שהקב"ה ישכון בייחד אתנו בעולם הזה השפל החומרי. וכך בונים "הבית של קדושה" ע"פ המעשים טובים שלנו, על ידי כבישת היצר, ע"י לימוד התורה, ע"י התבודדות, ע"י דקדוק המצות

      תכלית יצירת העולם היא שיהא להקב"ה דירה בתחתונים, כלשון חז"ל: הקב"ה ברוך הוא "נתאוה" שיהיה לו דירה דווקא בתחתונים, אצל אנשים פשוטים כמונו, שיש להם יצר הרע, ובפרט היצר הרע הידוע שמנסה להכשיל אותנו לדברים של היפך הקדושה, ובכל זאת אנחנו מתגברים עליו, וחיים, חיים של קדושה וטהרה, דבר כזה יש רק בעולם המגושם הזה. וכשאנחנו מתגברים ומצליחים לנצח המלחמה הגדולה, ולחיות חיי צניעות, חיי קדושה וטהרה, זה השמחה הכי גדולה להקב"ה.

      לכן ליקטנו כל הנ"ל בקיצור נמרץ מדברי חז"ל בכדי לעורר ולחזק עם ישראל הנמצאים בכל מקום שהם "בשמירת עינים אמיתים" כדי שנוכל להוסיף שמחתנו, בלימוד תורה, בתפילות, בתחנונים, במצות, ובדקדוק המצות, בהשתוקקות ובציפייה, להביא הרגע הגדול, ולהתכונן כיאה וכראוי לקראת ביאת משיח צדקנו, שיגאלנו במהרה גאולת עולם אמן ואמן! יה"ר מלפני אבינו שבשמים שלא תצא שום תקלה על ידינו.

      עכשיו נשתדל להביא כמה סיפורי צדיקים המלהיבים את הלב.

      מסופר על הגר"א מווילנא זצ"ל שכל פעם שהיה צריך לצאת לרחוב הוא למד 13 פעמים איזה פרק במסילת ישרים, כדי שלא יכשל ברחוב במראה אסורה, וזה הי' בזמנו, ק"ו בזמנינו. ובספרו אבן שלמה (פרק כא) כותב: הקדושה צריך "יגיעה רבה" להשיגה!

      מסופר על הרבי מלובלין זצ"ל שהיה תלמידו של ר' אלימלך מלוזנסק זצ"ל, פעם אחת נכנס הרבי מלובלין לרבו ר' אלימלך וראה רבו יושב ומתאנח וגונח, והי' מאוד בצער, ונתבהל מצער רבו, (דבר שלא ראה אצל רבו) ושאלו ילמדנו רבינו, מה זה ועל מה זה מצטער רבינו? השיב לו, איך לא אצטער ולא אדאג אחרי שבאה עבירה לידי? אחרי ששמע המילים האלו יוצא מפי הק' של רבו, הוא השתוקק לדעת על איזה עבירה מדובר? והשיב לו ר' אלימלך בשברון רוח, שנכשל והפסיק בדיבור באמצע התפלה "בשיחת חולין", אחרי שכבר התחיל הודו (בנוסח ספרד) מתי זה היה? כשבאתה אשה לפניו ובכתה במר נפשה כי בתה מקשה לילד, והפסיק באמצע הודו לשאול אותה מה שמה ושם בתה היולדת, כדי שיוכל להתפלל עליה, רק זה היה כל הפסק בדיבור בשעת התפלה (בשעת הודו). ועל זה הצטער מאוד ר' אלימלך ומתאנח וגונח. (הלוואי אצלנו רק עבירות כאלו)

      אז רצה להרגיע את רבו, והרבי מלובלין שאל אותו: הלוא מדובר כאן בפיקוח נפש ממש, ואז הלא הכל נדחה? וחשב שירגיעו בכך, אבל ר' אלימלך לא קבל דבריו ולא נתקררה דעתו. שוב אמר לו הרבי מלובלין: שבאמצע הודו הרי מותר ע"פ דין להפסיק, מפני שזה לפני ברוך שאמר, אמר לו ר' אלימלך אע"פ כן הוא עבירה, יען כי ע"פ נוסח אשכנז בהודו אסור להפסיק, וסוף כל סוף ר' אלימלך לא קיבל שום תנחומין מתלמדו, והצטער על זה מאוד, ואמר איך יתכן שיצא מתחת ידו מכשול גדול כזה באמצע התפלה ואמר הלוואי שיקבלו תשובתו בשמים על חטא זה. על זה אמר הרבי מלובלין: שצריכים ללמוד מזה, איך להיות "ירא חטא" ולדאוג ולהצטער אפ' על נדנוד עבירה ח"ו, וצריך לשוב עליה בתשובה שלמה לפניו יתברך שמו (אוהל אלימלך סי' רצ"ד)

      מסופר (בילקוט שמעוני קסא) רבי מתיא בן חרש היה יושב בבית המדרש ועוסק בתורה, והיה זיו פניו דומה לחמה וקלסתר פניו דומה למלאכי השרת, משום שמימיו לא נשא עיניו לאשה בעולם. פעם אחת עבר השטן ונתקנא בו, ואמר אפשר אדם כמו זה לא חטא? אמר השטן לפני הקב"ה ריבונו של עולם, רבי מתיא בן חרש, מה הוא לפניך? אמר לו צדיק גמור הוא, אמר לפניו השטן תן לי רשות ואנסנו, אמר לו הקב"ה אין אתה יכול לו, אף על פי כן אמר לו הקב"ה לשטן לך, הלך ונדמה לו השטן כאשה יפה שלא היה כדמותה מעולם, עמד לפניו, כיוון שראה הצדיק אותו הפך פניו ונתן לאחריו. שוב בא ועמד על צד שמאלו, הפך פניו לצד ימין, היה מתהפך לו מכל צד, אמר מתיא מתיירא אני שמא יתגבר עלי ויחטיאני.

      מה עשה ר' מתיא בן חרש? קרא לתלמיד שהי' משרת לפניו ואמר לו לך והבא לי אש ומסמר, כיון שהביאם הבעירם באש ושרף את שתי עיניו!!! כיוון שראה השטן כך נזדעזע ונפל לאחוריו.

      באותה שעה קרא הקב"ה למלאך רפאל, השר בשמים הממונה על הרפואות, ואמר לו לך לרפא עניו של רבי מתיא בן חרש, בא רפאל ועמד לפניו, אמר לו מתיא מי אתה? אמר לו אני רפאל המלאך ששלחני הקב"ה לרפאות את עיניך, אמר לו הניחני מה שהיה היה, חזר לפני הקב"ה ואמר לו כך אמר לי מתיא, אמר לו הקב"ה לך ואמור לו אני ערב שלא ישלוט בו יצר הרע. ומיד רפה אותו המלאך רפאל.

      סיפור נפלא: יהודי אחד עלה באחד הימים לאוטובוס ציבורי בדרכו ליעד מסוים. בעלותו לאוטובוס התיישב באחד הספסלים הקדמיים, אלא שהיות וכמה נשים התיישבו בספסלים שלפניו והוא היה תמיד זהיר מאוד בשמירת עיניים, כדברי רבותינו (נדרים כ: ) "כל הצופה בנשים סופו בא לידי עבירה", אז מיד קם ממקומו והתיישב באחד הספסלים האחוריים של האוטובוס. במהלך הנסיעה נפלה עליו תרדמה והנה הוא רואה בחלום, כיצד מישהו צועק לעברו: "קום מהר! מתחת לספסל אשר אתה יושב עליו יש חומר נפץ (bomb) קום מהר! מה לך נרדם"?

      הוא מיד התעורר בפחד ובבהלה, והחל לבדוק מתחת לספסל האם אכן הדברים נכונים, או שמא סתם חלום הוא. לתדהמתו ראה מתחת לספסל שישב עליו חבילה חשודה. נורא ואיום – חשב בליבו – המצב לא פשוט. חיש מהר רץ בבהלה אל הנהג, והודיע לו שישנו חפץ חשוד באוטובוס (bus) כמובן שהורידו מיד את כל הנוסעים ומיד הזעיקו למקום חברה לפירוק המטען. לאחר בדיקת החבילה התברר בוודאות שאכן מטען חבלה הוא זה, ומיד החלו בנטרול המטען. לא עבר זמן רב ונזדמן האברך לביתו של הסבא קדישא האדמו"ר רבי ישראל אבוחצירא זיע"א ועוד לפני שהספיק האברך לפתוח את פיו ולספר לאדמו"ר על הנס שארע לו, קרא האדמו"ר הקדוש בקול לעברו ואמר לו, אשריך שבזכות שמירת העיניים שלך הצילו מן השמים אֶת כל הנוסעים מגזירה קשה.

      עכשיו אחי היקר: אחרי הספורים הנ"ל נא ונא עצור לרגע אחד וחשוב והתבונן! מה גודל כוחה ושכרה של שמירת העיניים? ומה גודל שכרם של אותם – בחורים – ואברכים – הצדיקים השומרים על עיניהם בקדושה וטהרה, במלחמות תמידיות נגד יצרם (הבוער – כאש) ומתגברים!!!

      אהבתי

    4. שלום רב אחותי היקרה ,

      מה שמציק לנו בחצאיות קצרות, בבגדים צרים, וכו' זה ממש לא טפשי וזה קשה מאוד לכל בת ישראל ולכל אשה בעולם, היום שאני נשואה ואחרי שהבנתי מה זה "ראש של גבר " החלטתי בלי נדר להאריך (ולא ללבוש את המגף הזו..) את החצאיות הקצרות, וזה באמת ממש קשה לי. אבל אנו משתדלות לעשות את זה לכבוד ה´ יתברך שמו, שהוא יותר חשוב מכל השאר, והוא יתן לנו כוח להחזיק מעמד ורק בבריאות.

      דרך אגב, גם לא לחבוש פאה מעוצבת ויפה, אלא מטפחת -חתיכת בד זה קשה מאוד. אבל אם לא רוצים להיות צבועים, ואם כבר שומרים אז עד הסוף כי גם ככה מוותרים ולא נהנים מהעולם הזה אז לפחות נשתדל לדאוג על העולם הבא ולפום צערא אגרא. יישר כוחך !

      אחותי היקרה, על גופך תשמרי! כך את עצמך תכבדי! את בת מלך! נסיכה! את יהלום יקר! את מלכה של העולם! יהלום שומרים בתוך קופסא, שומרים בכל משמר כי הוא בעל ערך יקר, כך תשמרי על עצמך! תזכרי תמיד שאת בעלת ערך יקר מאוד! תשמרי על הכבוד שלך אחותי את יקרה לי! נסיכים בני מלכים נמשכים למידות טובות ולצניעות, תחשבי על עצמך מה את רוצה למשוך? זבובים או נסיכים. אל תנסי לרצות אחרים.

      בגלל נשים הלובשות קצר וכו' הבנים נכשלים בהרהורים אסורים.. רואים הגוף שלכם ברחוב, בתמונות, והראש שלהם בענינים, בגללכם הם שופכים זרע לבטלה! פוגמים בברית שלהם אם אלוקים! מיי יתן על זה את הדין את חושבת? אלו הבנות ונשים היפות, שמושכים את העין בבגדים צרים וקצר! סליחה על הביוטים אבל רק ככה מבינים.

      די לעשות מעצמיכם צוחק דיי הגוף שלך יקר אחותי! יש לך כבוד? יש לך ערך? אז תשמרי עליו! אם הגוף שלך יקר תכסי אותו בבגדים ארוכים ורחבים! דבר יקר דבר שיש לו ערך שומרים עליו!! מסתרים אותו!! בכספת!! סליחה על הביוטים אבל רק ככה מבינים. רק תבדקי את עצמך….

      כתוב בהלכה: "אשה בת ישראל, לא תלבש בגדים מבריקים או מצויירים באופן רועש ומשונה, או בולט, כגון צבעים מנוגדים. ותתן דעתה שלא יהיו רווחים גדולים בין הכפתורים או הלחצנים, כי עלול שיתגלה בשרה מבין הרווחים. ובשמלה או בחצאית, לא יהא פֶּתַח או שֶׁסַע אפילו אם כולו מתחת הברך, גם כשיש לה גרביים, לפי שזוהי דרך פריצות למשוך את העיניים. הנעליים לא יהיו בעלי עקֵבים צרים וגבוהים מדאי ולא ירעישו בזמן הליכתה" לא ניתנו תכשיטים לָאשה, אלא כדי שתתקשט ותתנאה בהם בתוך ביתה רק בפני בעלה.

      כל הכבוד לך נשמה טהורה וקדושה!!!
      תמשיכי לשמור על הכבוד שלך,
      ואם את תכבדי את עצמך יכבדו אותך בחזרה!!!!!!

      בהצלחה

      חוה י.

      אהבתי

  2. מאמר מרתק, תודה.

    אני חייב לומר שממש התחלחלתי כשקראתי את ההגדרה של לייטמן (לא רב) למדע, כשהיא מלווה בהסבר ה- 'מדעי' לנכונות תורתו: אנחנו יודעים, אתם לא.

    מדהים מה אנשים כריזמטיים מסוגלים לעשות בעולמנו, בלי אפילו פירור של ראיה חומרית.

    אהבתי

  3. שלום תומר!
    תודה רבה על כתבה הזאת.
    שאלה שלי היא האם העובדה שמצוות אבדו את משמעותם בעבור לומדי קבלה נשמעת אצלם ברוח פבלאני? שאול תרסי, שליחו של ישו, כתב כי "תורה היתה אומרנת אומנת אותנו למשיח, וכעת כאשר הוא התגלה אינו תחת יד אמן". האם הקבלה האשלגית היא "ישו" – תכלית התורה? או שמכניקה כאן אחרת?

    אהבתי

    1. אלכס,
      יש דמיון, אבל לא הייתי עושה ממנו זהות. מצד אחד, מדובר על מימוש האמת הפנימית של התורה, שהיא מעבר למצוות, ובזה הדברים דומים. מצד שני אותו מימוש לא בא בעקבות ברית חדשה בין האל לאדם, אלא על ידי גילוי של "סוד" שהיה בתורה כל הזמן, ורק לא הגיע זמנו להתגלות. ובכ"א לא מדובר כמובן על משיח בדמות אדם, וודאי לא על בנו של האל וכו' וכו' וכו'.

      אגב, יש כמה חוקרים שמקבילים את הקבלה הניו-אייג'ית (שכוללת גם את זו של ברג ב"מרכז לקבלה" כמובן) לקבלה נוצרית, גם בגלל פתיחותה ללא-יהודים. פרופ' בועז הוס למשל טוען שהקבלה הניו-אייג'ית אף משתמשת בקבלה נוצרית כאחד ממקורותיה.

      אהבתי

  4. אני רק אנקדוטה בנושא ביטולים –

    הייתי עכשיו בכנס אקומני נוצרי במינכן על תקן של הדוברת היהודייה. בין היתר השתתפתי בפאנל שאליו הוזמנו בני דתות שונות. הכי פופולרי היה הנזיר הבודהיסטי בגלימתו החומה והמתוקה ובעיניו הזכות.
    כמה מחיאות כפיים הוא גרף כשהקהה את שיני הגרמנים ואמר להם שהם לא יודעים מה זה עוני ושיפתחו את המקרר ושאני זה כלום ושכסף זה לא חשוב והכל (זה מה שהבנתי מהמבטא הויאטנמי של הגרמנית שלו לפחות).
    וכל אותו הזמן, שלושה ציוותי צילום של נזירים מתבטלים כמוהו בגלימות חומות מסריטים ומצלמים כל תנועה ותמונה שלו. חשבתי, סחטיין על הביטול העצמי המתוקשר הזה. רק כשחזרתי הביתה קיבלתי אימייל המספר על שערוריות מין וניצול הקשורות באותו נזיר העומד בראש המסדר[?] שלו ובאורח חייו הראוותני שאותו הוא מממש על חשבון מאמיניו.

    אין בסיפורי כל דבר חדש, הדברים מוכרים וידועים לעייפה, ובכל זאת, מבחינתי פתאומי לעד.

    אהבתי

  5. תומר,
    דבר ראשון – לדעתי חשוב מאוד לא לכנות אותו רב. אלא אם אתה רואה בו רב שלך ואז- כרצונך.
    דבר שני- התעלמות מסתירות היא מומחיות של מר לייטמן. דבר נאמר בשיעור. בשיעור הבא – הוא אומר דבר מה שסותר אותו. ומי שיישאל לפשר הסתירה יקבל את התשובה המופלאה – לא לא, אתה התבלבלת. לא הבנת מה שאמרתי בשיעור הקודם. סוף פסוק.
    דבר שלישי – כת או לא, מדובר בצורה גזענית, שוביניסטית ואגרסיבית של יהדות, וכמו שאמרה גולדה – הם לא נחמדים.

    אל תתבלבל גם אתה, בבקשה. זה יהיה עצוב מדי.

    אהבתי

    1. מיכל,
      לגבי עניין הרב-לא-רב, הרי שהבחירה אם כן או לא לכנות אותו אינה צריכה להיות תלויה בהסמכה שלו, וזו המסקנה שהגעתי אליה. ישנם רבנים גדולים רבים שלא הוסמכו (למשל הרב שך), כך שזה לא עניין אמיתי. נשארת ההעדפה הפרטית שלי או שלך, ואני בוחר לקרוא לו רב גם מפני שאני, כחוקר, מעדיף לא להתייחס בצורה שלילית למושאי המחקר שלי אד-הומינם, וגם מפני שאיך שלא נסובב את זה אדם שמנהיג עשרות אלפי אנשים ראוי לכבוד – עד שיוכח שהוא חלילה נבל.

      האם הוכח שהרב לייטמן נבל? לדעתי לא. אני חושב שהוא צריך לדייק יותר במה שהוא אומר ולא להטעות אנשים, אבל זה בערך הדבר השלילי באמת היחיד שהוא עשה (ככל שידוע לי, ואחרי שהבנתי שהתנועה שלו מרככת את נהליה). השובניזם והגזענות של התנועה ודאי פחות נוראיים מאלו של רבנים אורתודוקסים, סרוגים וחרדים, רבים. כך שאני כנראה לא אצטרף למועדות המעריצים של בני ברוך בקרוב, אבל אני לא שותף לדמוניזציה שלהם. יש יהודים אחרים שאני מפחד מהם הרבה יותר (וכמה מוסלמים שאני בכלל משקשק מהם).

      תשמעי, אני לא אדם של תנועות, והייתי מעדיף שכל אחד יחפש את דרכו הרוחנית מתוך שיקול דעת, פתיחות ויושרה אינטלקטואלית. אבל זה רחוק להיות המצב. לכן, במסגרת העולם הבלתי מושלם שאנחנו מוצאים לפנינו, ובמסגרת חוסר הרצון להיתפס לתקוות שווא על עולם מושלם שחייב להיות (והרי בזה בין השאר אני מאשים את בני ברוך), צריך לדעת להבחין בין דרגות שונות של חוסר מושלמות. בבני ברוך יש כמה דברים חיוביים לצד כמה דברים שליליים, ולא צריך להתעלם מהם.

      אהבתי

      1. 1. היא לא מרככת את נהליה, היא מתאימה את עצמה למסה יותר גדולה של אנשים ו / או אומרת שהיא מרככת את נהליה.
        2. ציטוט כמעט מדוייק של לייטמן: האשה היא כלי. היא אמנם יולדת ומביאה חיים לעולם, אבל היא יולדת את מה שהגבר זורע בה. וכך כל החיים – הטוב שהיא מביאה היא תוצאה של מה שהגבר זורע בה…. זה מספיק שוביניסטי.
        3. זה נכון שיש יותר מפחידים, אבל זה לא עושה את הפחות מפחידים לבסדר. רוצה לומר נק' הייחוס שלנו לטוב ורע היא לא רק רצח או פשע פלילי…
        3. הדבר העיקרי (בעיני) שחיובי בבני ברוך הוא שהמקום מספק תחושת שייכות לאנשים אבודים ומבולבלים. תחליף למשפחה בשביל אלו שאין להם ומסגרת לכאלו שאין לדעת לאן היו מתגלגלים.

        אהבתי

        1. 1. זה בדיוק מה שאמרתי, לא?

          2. גם על זה אין ויכוח.

          3. גם כאן אני מסכים. לא זכור לי שכתבתי "הצטרפו עכשיו לב"ב, הם פשוט אחלה".

          4. נכון, אבל יש דברים טובים נוספים לדעתי.

          אהבתי

        2. צריך ללמוד את הרב לייטמן היטב…לפחות 10-20 שיעורים. לקרוא את ספריו. לשאול אותו שאלות, גם שאלות קשות. ואז יתגלה האמת. יתגלה עומק דבריו.
          כמובן גדי לעשות את זה קודם צריך רצון להבין את מהות החיים. כי לרוב האנשים אין ממש את הרצון הזה (מה שבעל הסולם קורה "נקודה שבלב", תחילתה של הנשמה). מי שאין לו רצון כזה לא ישמעו אותו בדומה לחתול שיושב ליד קבוצת נגנים שמנגנים בטהובן…
          כדי לשמוע וללמוד את זה נדרש אדם ששואל הרבה….על החיים על מציאות, למה העולם נראה איך שהוא נראה, למה יש זכר ונקבה, האם יש תפקיד לכל מין?
          דרך אגב, רצון לקבל, האגו, מיוצג בקבלה ע"י "כלי" שלתוכו מתקבל האור, התענוג (הרוחני). הכלי גם נחשב כנקבה (מהמילה נקב, חור). אבל מדובר על העולם הרוחני, על פיזיקה של עולם העליון…שגם במציאות שלנו, כשורש לענף, קיימים תופעות מקבילות. אין שום זלזול לגבי אישה…צריך רק ללמוד את השפה הקבלית ואת ההגדרות. צריך רק ללמוד "קצת" יותר, קצת להשקיע ואז יתגלה משהו יותר יפה, אמיתי….

          אהבתי

  6. כל הכבוד תומר על המאמץ ואולי זה טוב יותר שלא הקלטת, כך אולי היית קשוב יותר שכן לא יכולת להסתמך על ההקלטה.
    התשובות של לייטמן והאופן שבו הוא גייס כל אחת מהביקורות שלך לחזק את עמדתו אינן מפתיעות, ואני יכול להבין מדבריך שגם אותך הן לא הפתיעו. האמת שאני שואל את עצמי עכשיו מדוע אתה רוצה לשוחח איתו שוב.

    אהבתי

  7. אכן בושה… שאחרי סאגה כל כך ארוכה שלך עם הרב לייטמן את ההזדמנות שלך לשיחה איתו לא הקלטת והבאת ציטוטים מדויקים. אבל מה לעשות, לייטמן היה אומר שאותו חוש רוחני מסתורי הוא שגרם לך לא להקליט.
    אם הצטוטים שהבאת תופסים את רח הדברים אז אכן מדובר במהפכה.
    קודם כל יש הגדרה חדשה למדע! זה כבר נחמד כי מישהו היה צריך לעדכן את השטות הזאת מפעם לפעם.
    מעבר לזה, אם הקבלה הולכת ומתגלה על ציר הזמן בהתאם ליכול הקבלה שלנו, למה שלא תתגלה גם על ציר הפרט… למה יש צורך לאמר לך ש"אתה פשוט לא מבין וזהו" ולא להסביר לך את הדברים כך שאתה ברמתך הרוחנית כן תבין, כמו שאומרים שבודהה היה עושה.

    אהבתי

  8. "… אכן, ההיסטוריה בנוייה כפירמידה עצומה שקודקודה הוא הוראתו של הרב לייטמן את הקבלה האשלגית, שעתידה לגאול את העולם."

    האם מי שתפיסתו היא כזו, יכול להיות אדם העושה עבודה פנימית לביטול האגו?. להבנתי – כל מהותה של תנועת בני ברוך, באה להעצים את האגו, בראש ובראשונה של מר לייטמן ובהמשך – כתלמידים נאמנים את אלו היונקים את תורתו. מי שנחשף מעט להתנהלות הפנימית של התנועה, מכיר ויודע זאת.

    ובאשר לקיום המצוות – חברי התנועה, עושים בקיום / אי קיום המצוות, כלי המשרת את יחסיהם עם הסביבה החוצה ופנימה. ז"א – נוסעים בשבת לשיעורים של הרב במכוניתם, אולם לא מגיעים לסעודת שבת אצל בני משפחתם שאינם חברים בתנועה, בתוענת שמירת שבת… וכן הלאה וכן הלאה. הגמישות בקיום המצוות היא תועלתית בלבד. יום לפני הצילומים לתכנית עובדה, ניתנה הוראה מפורשת לנשים להגיע לצילומים במכנסיים וללא כיסוי ראש. תנועת בני ברוך מיחצנת ומנהלת את עצמה החוצה בצורה מחושבת ואף "מדעית" (כולל להזמין אותך לשם…). השיווק שלה וההפצה (פנימה והחוצה) – הוא מדע.

    מסכימה עם מיכל, מדוייק ואף יותר…

    אהבתי

    1. סיגל,
      האם כל מה שאמרת ידוע לך ממקור ראשון, או ששמעת מישהו שמספר את זה? כלומר, האם את היית "בפנים", או שאלו שמועות?

      אהבתי

  9. שלום,
    אני חושב שדווקא בעולם שלנו היום שהוא הכי מעורב ברע יותר מפעם,
    חשוב לקיים את המצוות וזאת כי הטעטועים בעולם כלכך גדולים, ואני אסביר.
    ע"פ לייטמן אנחנו צריכים לתקן את הפנימיות אבל האדם שחיי בדור שלנו לא מבין את המושג הזה וקשה לו "לדמיין" שהוא מתקן משהו – ובקצב הזה נגיע לקבר ורק נפתח את החשיבה ואת הרעיון של התיקון.
    במילה גסה – חיכוי אדם שהולך בדרך האמת (כמו רב) + כוונה עצמית קבלית ואמיתית תביא באמת לתיקון העצמי. אי אפשר בלעדי אחד מהשניים.
    לכן, אם כל הרבנים ההגדולים היום נוהגים כך ומדגישים את הכוונה בעניין – זוהי דרך תורה.
    אנשים פשוט לא מסוגלים לדמיין שהם מתקנים את עצמם וליסוע בשבת.
    הסדו הוא להבין את הקבלה תוך הבנת משמעות החיים..כמו למה יש בכלל "יום שבת"? "מדוע אנחנו חוגגים טקסים כמו יום הולדת כל שנה"?
    שאלות קצת עמוקות יותר מהפעולות שאנו עושים כמו רובוטים – זה יביא לתשובה אמיתית שזו תורה.
    שורה תחתונה – כדי להגיע למטרה צריך לעשות הכל מהכל, גם מצוות וגם כוונה פנימית ועמוקה ולהעשיר ככה את החיים על להידבקות בה'.
    מעשי התורה הם ביטוי גשמי לביטול האגו, כאמצעי, ורק ע"י הביטול הגשמי נוכל "להרגיש" את החוש הרוחני שכולנו מייחלים.
    מקווה שעזרתי להבהיר את חשיבות קיום המצוות בעולם עכור כמו שלנו היום.

    אהבתי

  10. תומר שלום,

    כמה תגובות:

    1. האם ביטול המצוות איננה אלא היפוך כוונת היהדות שלא התלמוד עיקר אלא המעשה? האם קיימת מין הטעית ציבור כאשר רואים שבמעגל הפנימי כן מקיימים מצוות?

    2. אני קיבלתי את הרושם שהדבר היחיד "מדעי" בבני ברוך הינו הגישה המוחית "שכלית" הקרה. אין את הסממנים החשובים של כך פרקטיקה דתית או מיסטית. אין תפילה, אין מדיטציה, אין דבקות. כלומר אין שום אימון רוחני חוויתי ותודעתי פרט ללימוד אינטלקטואלי של כתבי בעל הסולם. וגם זה באופן סלקטיבי.

    3. האם לא רואים את הסממנים האלה, כבר בתורת האר"י? לא פעם שמעתי מפי דתיים אורטודוקסיים, שקבלת האר"י מבטלת את כל שאר הקבלות (אפילו הרמ"ק), ורק היא בגילוי אליהו(אולי לפני זה הראב"ד). כלומר, רעיון המשפך כבר קיים בגישה הלוריאנית.

    אהבתי

    1. אבישי,

      1. אני לא יודע מה היא "כוונת היהדות". אם אתה שואל האם יש כאן חידוש, אז כן, מפני שהמצוות בעצם לא נחשבות כלל. לגבי הטעיה, אם המעגל הפנימי בוחר לכבד את המסורת על ידי קיום מצוות, אני לא חושב שזו הטעיה, כי בכ"א זה לא העניין. אבל אם המעגל הפנימי רואה במצוות משהו רציני יותר והוא לא מציג זאת כך, זו כבר הטעיה.

      2. בבני ברוך יש הרבה מקום לרגש. יש "דבקות", בעיקר בצורה של שירה בציבור, קהילתיות ולימוד משותף מתוך שמחה (כלומר הוא אינו רק אינטלקטואלי).

      3. כמובן שכל מקובל יאמר שדרכו היא שיאה וביטויה המלא של הקבלה. אבל אני כמובן חושב שזה מגוחך, ומצפה מאדם בעל השכלה אקדמאית כלייטמן להבין שיש בעיתיות בהצהרות האלה.

      אהבתי

  11. שלום תומר,

    אני ואשתי היינו בבני ברוך לפני 9 שנים. היינו בקבוצה הפנימית – אז היו שם בערך 10 ישראלים וביניהם גם אביהו ואורן שהם באמת נחמדים (וגם הנשים של גואל רצון נראות מאוד נחמדות). אשתי הצילה אותנו כשהחליטה לעזוב.

    כמה נקודות שרציתי להוסיף מהנסיון שלי:

    1. אמת – כפי שציינה סיגל אין שום ערך לאמת אצל לייטמן אלא היא בבחינת אמצעי שמשמש את המטרה. זכור לי למשל, שבשבת אחת לייטמן אמר לגברים שכל מה שהוא מלמד את הנשים זה סתם שטויות ואשה צריכה להיות בבית ולבשל לבעלה.

    2. שטיפת מח – שני מסרים מרכזיים שאתה מקבל בבני ברוך הם: א) שרק פה זה האמת, וכל מה שמחוץ לבני-ברוך לא שווה כלום. ב) שאתה לא יכול לסמוך על הרגשות שלך – כלומר אם אתה מרגיש רע ורוצה לעזוב זה רק בגלל שאתה בירידה.

    3. לייטמן יודע הכל – מעולם לא שמעתי את לייטמן אומר "אני לא יודע", אם אין לא תשובה הוא אומר משהו בסגנון "עוד נגיע לזה – עכשיו זה לא הזמן…"

    4. כשאתה לוקח אפילו 99% מהאמת ואומר שהיא 100% זה כת. כי הפכת את האמת למשהו סגור בעל גבולות. אפילו משה רבנו לא ידע (שמות פרק לד פסוק כ"ט).

    5. כל שאר תלמידיו של הרב ברוך אשלג לא הולכים בדרך של לייטמן וטוענים שהרב"ש מעולם לא אמר שאין צורך במצוות (תומר, אם אתה מעוניין יש לי אימייל מהרב גוטליב שעונה על השאלה הזאת)

    6. בעל הסולם אומר בפירוש שחייבים לקיים תורה ומצוות. הוא גם לא לימד כל דתי קבלה אלא רק יחידי סגולה.

    7. תורה ללא מצוות וללא סגולת ישראל – יש כבר דבר כזה – נצרות.

    8. אם אין חשיבות למעשים אלא רק לכוונה אז בשביל מה קיים העולם הגשמי? אלוהים לא היה צריך לברוא אותו.

    אהבתי

    1. יוחאי,

      1. ייתכן שאתה צודק, ואם מה שאתה אומר הוא נכון זה עצוב.

      2. זה כנראה נכון, וזו באמת תופעה כיתתית שצריכה להיעלם.

      5. גם אני חושב שהרב"ש מעולם לא אמר שאין צורך במצוות, ולהפך, עמד על קיומן הקפדני.

      אהבתי

  12. תודה תומר על מאמר מעניין
    ועל הבלוג שלך
    חבל שזמני אינו מאפשר לי להיות יותר קשובה לדברים שאתה מביא.
    הרבה הצלחה ויישר כוח!

    אהבתי

  13. באתר של לייטמן יש הקלטות של מפגשים שלו עם אנשים בשם 'נפגשים עם קבלה' בין השאר יש שם שיחה שלו עם צבי ינאי שבו ינאי מבקר בצורה חריפה מאד את טענת ליטמן לכך שתורתו מדעית. כמה שאני זוכר ללייטמן לא הייתה תשובה רצינית מלבד המנטרות הקבועות שלו.

    אני לא מצליח להבין איך הוא גרם לפרופסורים אסא כשר, רות גביזון, ישראל אומן, עוז אלמוג ואהרן בן זאב ועוד להפגש עמו…אולי תוכל לשפוך אור על התהליכים שסביב ההזמנה לשיחה?

    אגב מה לדעתך סוד כוחו של לייטמן? מהרושם הראשוני שלי מדמותו בשיחות האלו עולה שהוא דמות משעממת מאד , חסר כל כריזמה אישית שמדבר בצורה מונטנית וחסרת להט (אגב אני אישית מעדיף אנשים כאלו). וגם התוכן של דבריו הוא מאד קלישאתי. אחרי שמכירים את ה2-3 מנטרות הקבועות כבר ברור מראש מה הוא יגיד. אין לו שום מקוריות, ונראה גם שהבקיאות שלו במקורות היהדות שמחוץ לכתבי אשלג (גמרא, תנ"ך) היא מצומצמת ביותר. יש לו איזה שלוש פסוקים שהוא יודע לצטט כל פעם אבל כשמראים לו מקור סותר הוא לא יודע איך לאכול את זה (כך התרשמתי מהשיחה שלו עם ישראל אומן)

    האם אתה התרשמת אחרת מאישיותו? (בנוגע לכריזמה אישית, עומק אינטלקטואלי, בקיאות במקורות היהודות וכו')?

    אהבתי

    1. גלבוע אהלן,
      שמע, אתה עולה כאן על נקודה טובה מאוד, שאין לי עליה הסבר. כל מה שאני יכול לומר הוא שמהשיחה האישית אני מסכים עם אבחנתך.

      אהבתי

  14. אגב הדוקטורט שלו הוא ממש לא בביולוגיה אלא ב'הקבלה כשיטת הכרה לא רציונאלית' . (מה שכמובן הפוך לחלוטין לתזת הקבלה כמדע…)

    ופה יש וידוי מרתק שבו הוא מודה שהוא בכלל לא מסכים עם התזה המרכזית שהוא כתב בדוקטורט של עצמו, ושהסיבה היחידה שהוא כתב אותו היא כי
    " קודם אתה צריך להפוך למדען (PhD), ולאחר מכן תוכל להופיע לגיטימית נגד המדע. "

    http://www.laitman.co.il/%d7%9c%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%a2%d7%a1%d7%95%d7%a7-%d7%91%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%94/

    מעניין אם זה שהוא מציג את עצמו כרב ומגדל זקן וכיפה שחורה זה גם כדי לקבל לגיטמציה לתקיפת הדת.

    אגב מעניין שמי שהיה 'מזכירו האישי של הרב אשלג' יכול להציג רק תמונה אחת שהוא מצולם בה עם הרב. אני בטוח שאם היו לו יותר תמונות הוא היה רץ לפרסם אותן.

    אהבתי

    1. הלינק מוכר לי. באשר לדוקטורט, אני חושב שקראתי איפשהו אחרת. בכל אופן הוא טוען שעבר ב"ביוקיברנטיקה", ואני מנחש שזה קשור לביולוגיה ומתנהל על פי מתודות מדעיות.

      אהבתי

  15. מסוכן מאוד תומר, אני חושבת שאתה לא מודע לעוצמה של האיש. גם אם אתה בא לשם מפוקח ומתבונן כדי להעצים דיאלוג מפויס בין שתי מגמות מנוגדות, אתה עלול ליפול לרשת העדינה שהם טווים. רבים האנשים היום (וגם אתה אני מניחה) שרוצים לנתק את תודעה מהשפעה המצמצמת של האגו וללמוד איך לחיות בהרמוניה ובהעשרה הדדית. הרצון והכמיהה הפנימית הזו הוא הפתיון שלייטמן זורק כדי להגדיל את השפעתו. הוא מאוד יעיל וחכם. המסוכנות ברב לייטמן היא בדמגוגיה הפרמידית הזו ובהבנה את הצרכים הפסיכולוגים הבסיסים, בהררכיה של הידע שהוא יצר ובהררכיה מסוכנת יותר של תפיסה תודעתית על חושית, והמסר שהוא מעביר לך כאדם שלא עבר את הטרנספורמציה התודעתית הזו, הביטול, אם אתה מתנגד לאמת האשלגית סימן שאתה לא נמצא ברמת התודעה ובדרגה הנכונה, יש הררכיה של תפיסה והכרה, והמודל שלה קיים בקבלה.אני מקווה שאתה מודע למניפולציה הזו. העוצמה של לייטמן היא במודעות שלו בכוח ההתמדה של החדרת רעיונותיו המצומצמים, וכוחם הוא בצימצומם.
    חכם עיניו בראשו. דרכו של לייטמן היא הפוכה מן היסוד אותו הוא מבקש ללמד. והיא ממש לא הסולם או הצינור היחידי שבאמצעותו אדם מפתח את החוש הנוסף או הקשר או ההתבוננות העל מחשבתית, הדרך שלו נותנת מסגרת וכלים וודאות והבטחה להתפתחות תודעתית, זהות פנימית עליונה, צורה תודעתית שמסווגת את עצמה ומוציאה את עצמה מן הכלל, וזאת הסכנה, כי היא מבטלת צורות אחרות, היא מבטלת שונות ומחשבה יצירתית. חוסמת את אותו הקשר הבלתי אמצעי (שהוא חסר כל צורה) והקשר המופלא עם כוחות החסד והבריאה.  

    אהבתי

  16. תומר,

    אני מבחינה בין התרשמותך וכתיבתך כחוקר, לבין ההתרשמות שלי ושל אחרים שהגיבו כאן, כפרטים הבודקים את הדברים באופן אישי ונקודתי. בוודאי שההסתכלות היא אחרת.
    לשאלתך – אני מביאה את הדברים ממקור ראשון, לא משמועות.
    מיהו אדם מסוכן? מה הופך מנהיג בעל עוצמה והשפעה על רבבות אנשים למסוכן? זו שאלה שלרוב התשובה עליה תינתן בדיעבד. האם העובדה שהוא מכנה את אלו שלא נמנים על מאמיניו – בהמות, נבלות? האם זו התחלה של סכנה? ביטוייו הגזענים והשוביניסטים, האם הם מעידים על פוטנצאיל של סכנה? וזה לא משנה אם יש מסוכנים ממנו או כמוהו.
    כחוקר, יש לזכור שאתה בוחן את הדברים היום בנק' זמן מסויימת, אולם בה בעת אתה מציין שהתנועה נמצאת כרגע בתהליך של גדילה. ז"א, יש בגדילה, בשינוי, בצבירת הכוח, פוטנציאל להשפעה גדולה יותר. אם כיום הוא מטיף את דבריו למספר קטן יחסית של מאמינים, מעניין מה יעשה שכרון הכוח, של אדם בעל אגו גדול כשלו לכשינהיג קבוצה גדולה יותר. ההיסטוריה כבר הוכיחה שעוצמתם של מנהיגים כאלו – לא עשתה אותם יותר טובים.
    לייטמן טווה רשתות בשביל ללכוד… גם הזמנך לשם, כפי שכבר כתבתי – מתוכננת ומחושבת. היחצנות מחושבת. השעה בה הוא מעביר את שיעוריו מחושבת. והכל מוסבר בקלישאות במקרה הטוב ולרוב במריחה וגיבוב של שטויות. אבל לא כי אין לו מה להגיד – אלא מתוך הסתרה של הכוונה והסיבה האמיתית.
    תכניותיו של לייטמן הן גדולות, שאיפותיו למערכת חינוך עצמאית על הסכנות שבכך ידועות ותלמידיו מתנהלים כארגון משופשף ויעיל במיוחד למימוש שאיפותיו והגדלת עוצמתו.
    אתה רך מדי עם האיש לדעתי. זה לא מספיק שתסכם את דבריו ב"קישקוש" או "שטויות". כפי שתמר כתבה – יתכן ואתה לא מודע לעוצמתו של האיש…

    אהבתי

    1. סיגל,
      קודם כל תודה על העדות, ואם את יודעת את הדברים ממקור ראשון זה כמובן מאיר בצורה שלילית את לייטמן ותנועתו. אם הוא מכנה את מי שלא בתנועה נבלות ובהמות זה גם חמור ומעיד על כיתתיות, שלא לומר ניתוק מהמציאות. השאלה היא באמת עד כמה המצב מסוכן, ואני מודה שאני לא יודע. אני מניח שהוא לא ממש מסוכן, ואני מניח שככל שהתנועה תגדל הוא דווקא ילך ויהיה מסוכן פחות (כי המאפיינים האלה יצטרכו דווקא להתרכך באופן טבעי), אבל שוב – אני לא באמת יודע. לא נותר לנו אלא לעקוב ולראות.

      אהבתי

  17. בתור חוקר רציני, הייתי ממליץ לך לשוחח עם מספר תלמידים הלומדים באותה המסגרת, אם יותר או פחות מחייבת, ולנסות להבין מההם מוצאים ב"קבלה לעם" או ב"בני ברוך" או איך שלא תקרא לזה. לדעתי דרך התלמידים אפשר לקבל התרשמות אמיתית, ולא רק להיצמד לשתי עדויות וכמה גיבובים של "אחת שיודעת" באינטרנט…

    אהבתי

  18. תומר שלום,

    תגובה לתגובתך,

    1. אני חושב שכוונת היהדות די ברורה. לפחות לגבי היהדות המקורית תנכית, והיא קיום המצוות יחד עם דבקות באל. זה כתוב מפורשות לאורך כך התנ"ך, שחור על גבי לבן. להמציא משהו חדש זה כבר לא יהדות. זה אפילו לא נצרות. (כל מי שמכיר את הדת הקטולית מקרוב יודע שיש להם הרבה ציווים דתיים מעשיים שהם סיגלו לעצמם)

    2. בעניין רגש, לא ירדת לסוף דעתי, לא התכוונתי כלל לרגש, או חווית האחווה הקבוצתית שבודאי שיש שם. אלא לעבודה רוחנית, פנימית, תודעתית. מה שקיים בכל הדתות בצורת תפילה, מדיטציה, עבודה עצמית וכו'. מי שצפה בשיעוריו בערוץ 66 יכול להבין למה שאני מתכוון. לא משיגים שום השגה רוחנית על ידי נפנוף בגרפים של ארבעת העולמות וספירות וכו'. זה הכל מגדלים פורחים באויר, גיבובי סיסמאות ודיבורים בעלמא.

    בכל מקרה יישר כח על הראיון שעשית. מאד נהנתי לקרוא.

    אהבתי

    1. אבישי,

      רק שוב אומר שאי אפש רממש להסיק משהו ממה שכתוב בתנ"ך. הרי כתוב שם גם ש"לא זבח חפצתי אלא חסד", נכון? גם רבנים אורתודוקסים יודו שמה שחשוב הוא התורה שבע"פ, שמפרשת את מה שכתוב בתנ"ך. עכשיו מה אומרים בני ברוך? לנו יש סוד, שהועבר כתושב"ע, שהוא מגלה לנו את הפירוש האמיתי למה שכתוב בתנ"ך. אני מסכים איתך שהסוד הזה מגלה דברים שעומדים בסתירה לאלפיים שנות מסורת יהודית, אבל זה כשלעצמו לא אומר בהכרח שהוא לא נכון (אם כי זה מוריד את הסבירות שהוא נכון, אני מודה).

      לגבי הרגש, האמת היא שאני לא יודע, ולכן מעניין אותי להגיע לשיעור בוקר שם.

      אהבתי

  19. שלום תומר,
    במקומך לא הייתי מסכים לנהל שיחה רשמית מצולמת עם לייטמן שעלולה לשמש בחומרי התעמולה שלהם. הרי בכל עיתון שלהם יש איזה סלברטאי מצולם מנהל שיחה עם לייטמן.
    לדעתי אתה יותר מדי מהר נופל לאופוריה ומפתח חיבה יתרה לתנועה זו, אולי עדיף ולהמשיך להביט אליהם מהצד בצורה ניטרלית?
    בזמנו מיהרת לצאת בכתבה נרחבת ודי אוהדת כלפי גואל רצון בטענה שזו לא כת ושהתקשורת והרשויות פשוט עורבים לו, אבל כעבור כמה חודשים ראינו איך כל הפרשייה נגמרה.

    אהבתי

  20. שלום תומר,
    במקומך לא הייתי מסכים לנהל שיחה רשמית מצולמת עם לייטמן שעלולה לשמש בחומרי התעמולה שלהם. הרי בכל עיתון שלהם יש איזה סלברטאי מצולם מנהל שיחה עם לייטמן.
    לדעתי אתה יותר מדי מהר נופל לאופוריה ומפתח חיבה יתרה לתנועה זו, אולי עדיף ולהמשיך להביט אליהם מהצד בצורה ניטרלית?
    בזמנו מיהרת לצאת בכתבה נרחבת ודי אוהדת כלפי גואל רצון בטענה שזו לא כת ושהתקשורת והרשויות פשוט עורבים לו(שזה נכון במידה מסויימת), אבל כעבור כמה חודשים ראינו איך כל הפרשייה נגמרה.

    אהבתי

  21. תומר,
    נכנסתי לבלוג שלך היום בפעם הראשונה בעקבות המלצה שלאורי קציר בבלוג שלו ואני שמחה על כך. נהניתי מהכתיבה ומהמאמר שלך.
    אישית,אני לא מתרגשת מהאנשים שעושים דמוניזציה לבני ברוך ולרב לייטמן.מדובר כנראה, באנשים שנפגעו מהתנועה הזאת וזה לגיטימי וטבעי. עם זאת ,עוד לא שמעתי על תנועה שמנוהלת על ידי בני אדם בשר ודם ,שלא עושה טעויות ושהיא חפה מפגמים. ולא צריך לפסול את כל התנועה ורעיונותיה בגלל זה.
    באופן אישי,בתור אחת שלמדה בבני ברוך כמה שנים והיתה מקורבת מאוד לנעשה שם, אני חושבת שהקבוצה הזאת מועילה לחברה הרבה יותר מאשר מזיקה או מסוכנת. יש המון דברים טובים שאפשר ללמוד מהקבוצה הזאת ,הם עושים הרבה דברים טובים ואני מתחברת ללא מעט מהרעיונות וצורת המחשבה שלהם. לא צריך לפחד מהרב לייטמן או מהקבוצה.. אפשר ללכת לשמוע, "לטעום" ולהתרשם. אני עזבתי את התנועה בגלל שלא התחברתי לעניין ההפצה (שזאת העבודה העיקרית שם),ולא התחברתי לדברים נוספים אבל אין לי דברים רעים להגיד על הרב לייטמן או על החברים בקבוצה. כל מי שהכרתי שם היה חביב עם המון כוונות טובות..זה לא מתאים לכל אחד אבל כל אחד רשאי ויכול לבדוק את הדברים בעצמו.

    אהבתי

  22. שלום תומר,

    אני קוראת את המאמרים שלך מרביתם בעלי עיניין רב ותודה לך על כך.
    את היתיחסותי למאמר הנוכחי אני יעשה כך :
    לייטמן הוא גונב דעות מדבר אלייך בצורה א' אך מאחורי הפרגות הוא אחר לגמרי ואתן דוגמא אחת או שניים ..לייטמן אומר שאדם לא מחוייב למצוות אך הוא בעצמו מדקדק בקלה כחמורה וכן מקפיד על קיום המצוות באנשי הקבוצה הפנימית .
    דוגמא שנייה..:לייטמן הוא שליט משמע שולט על אנשים מסביבו{בעיקר הקבוצה הפנימית ]הוא מכריח אותם לישון ב-20:30 , מונע מהם את הארוחה סביב השלוחן עם המשפחות שלהם , אשה שלא בדרך{מקבלת את דבריו} הוא מעדיף לגרשה ועוד ועוד דוגמאות של שליט על מוחות , על רצונות וגם על כספים של אנשים שאוסף סביבו .
    האירגון הזה הוא מכונה של עובדי חינם שמריצים את דבריו , תוכניותיו של לייטמן …
    למדתי אצל לייטמן שנתיים כימעט הגעתי למצב של גירושים של איבוד מקום עבודתי כי כול מה שרציתי זה להפיץ כי זה תפקידה של האשה כיביכול .

    אהבתי

  23. שבת שלום, תומר

    יש אנשים שנולדו בברית המועצות ב – 1946 ולא חוו הבעת רגש כלהי כלפיהם והגיעו למדינת ישראל לאחר מלמחמת יום כיפור, בגל הווילה והוולבו.עם עודף כסף, עודף שאיפות, חוסר יכולת לאינטימיות, חוסר יכולת הבעת הבעת רגשות, שלא לדבר שקיפות.

    היה או היה תלמידו של רב"ש(הברכת שלום), לפי הקלטות, (איש חומרני, אוגר עדויות חומרניות ואינו מסתיר), זה הדבר היחיד שמעיד שהיו באותו חדר ולמי שיש אוזן טובה יכול להרגיש שהם נמצאים במקומות שונים הברכת שלום, ומר ליטמן.

    מה קרה בשנת 1991 ?
    הברכת שלום מנוחתו עדן, הלך לעולמו.
    למדינת ישראל בעקבות הגלסנוסט והפרסטרוייקה הגיעו מיליון וחצי אנשים
    מנותקים, צאצאיהם של ארבעה או חמישה דורות נרדפי ומוכי קומוניסמוס.
    איך אומר הגשש ? אחד ועוד אחד = ארבע

    המורה נפטר, יש אוכלוסיה עזובה, שמנסה להאחז בזיזי המערב בישראל,
    ומי כלייטמן גוי אחד בארץ ?
    הפשיל שרווליו, בדרך גנב לברג תלמידים, בשעה שהלה טס לחו"ל, לא נורא
    רק ארבעים…

    עוד נתון מעניין, ב1991 עולה לאויר התינוק הרך שזה עתה נולד, האינטרנט, בו יעשה שימוש נרחב ומאסיבי.

    סביב לייטמן, העשיר כקורח, נאספים אסופים מבולבלים ויוצרים ענן, שברבות הימים יקרא הגרעין הפנימי.

    לייטמן, שאימו היקרה, רופאת הנשים המהוללה, סיפרה לו שבגיל עשר, אין אהבה בעולם, רק זריקת הורמנים, ילך רחוק עם הנארטיב הזה,
    וישתמש בו השכם והערב מול תלמידיו.

    ישראל נפתחה למערב בגדול, ןמי כלייטמן ימשוך חזק אל האדום האדום הזה.

    השאיפה, והמשיכה לפראבדה חזקה ממנו, והשבורים סביבו כמהים לאיש חזק
    כי סטאלין מת, ואמא רוסיה נשארה מאחור, ואפילו מיכאיל ג'ורבצ'וב פתח את השערים ? מי יצלינו מהחופש ?
    לייטמן,
    הוא יהודי, גם הוא עלה מברה"מ, דובר רוסית, הוא נראה יהודי, בברית המועצות לא הרשו לנו ליהיות יהודים, הוא המורה, הוא הכיוון הוא הדרך
    וכמו שאומר הפתגם, אתה יכול להוציא אנשים מרוסיה, אך לא יכול להוציא את הרוסיות האדמומה מן האנשים, וכך חסרי תודעת חופש, מצאו הגוזלים שזה עתה בקעו מן הביצה חממה נעימה בארגון.

    הארגון מתנהל כחצר חסידית לכל דבר, אף על פי שאתה נוסע לשם בקווי דן,
    אתה בטוח שנחתת במזרח אירופה.

    והשנה היא 1648

    אהבתי

  24. מודה שטרם השלמתי את הארכיון, אבל הטקסט הזה מרתק דיו כדי להגיב…

    הפולמוס שאתה מקיים עם ה"מקובלים" מלא תבונה. אם ראיתי נכון את תמונתך, הרי שאתה חובש כיפה ומכאן שנקודת המוצא שלך עצמך היא שיש אלוהות מסוג כלשהו. ועם זאת – כל הטענות שאתה מציג בפני בעלי הסולמות למינהם, יפות כלפי אמונה דתית האשר היא.

    התבאר?

    אהבתי

    1. אביב שלום.

      שאלה גדולה שאלת. תראה, במשפט אחד ניתן לומר שהשקפת העולם שלי מעריכה דתיות יותר מאש דת, או ידיעה אינטימית יותר מאשר אמונה, או מיסטיקה יותר מאשר דוגמה.

      בכמה משפטים, הנה מה שכתבתי על השקפתי כשמלאו לבלוג שנתיים, כאן:
      https://tomerpersico.com/2008/07/18/second-birthday/

      "הבלוג מוקדש לענייני רוחניות, ומתוקף כך גם לענייני דתות. יש קשר הדוק בין שתי התופעות הללו, ואני לא מקבל את התזה שרואה באחרונה רק הצטפדות חסרת-חיים של הראשונה (למרות שלפעמים ודאי זה גם המצב). אני משתדל להביא לכאן ידיעות שלא מגיעות לתקשורת הכללית, או ניתוחים של נושאים מתוך הזוית הרוחנית או הדתית, שגם כמובן קשה למצוא במדיה הפופולרית. בכלל, אני חושב שיש הרבה אי הבנה, וחוסר ידע, בנוגע לדתות (וודאי לרוחניות) בתקשורת, ואני מנסה לשפר את המצב, עד כמה שאני יכול.

      הגישה שלי אל הנושא היא כזאת: כל דבר, מלבד הכוליות (או המציאות האבסולוטית, אם תרצו) עצמה, ניתן לניתוח רציונלי, וחייב לעבור ניתוח כזה לפני שנקבל אותו כ- working theses. לכוליות עצמה יש משמעות אקזיסטציאליסטית, ואולי גם אתית, אבל לא עובדתית, ולכן אין לבנות על סמך הוויתה תיאוריות באשר לעולם. המציאות הגלויה חייבת להיות הבסיס לתמונת העולם שלנו, ומתוקף כך עובדות זה דבר חשוב מאוד (בכלל, העולם הוא חשוב, ואסור לבטל את משמעותו בשביל שום גן עדן ערטילאי). אמונות אינן דבר חיובי, ולא כדאי לבסס עליהן את חיינו. לא רק התנסות אישית, אלא גם השכלה זה דבר חשוב, ואני לא מקבל את התזה שרואה באחרונה רק הצטפדות חסרת-חיים של הראשונה (למרות שלפעמים ודאי זה גם המצב). ואידך זיל גמור."

      כלומר אני לא פוסל או מזלזל במסורות דתיות, אבל אני כן מכפיף אותן לניתוח רציונלי. אני חושב שיש קשר הדוק בין האלוהות לאמת העובדתית, ולכן אני מנסה לגלות את זו האחרונה, בין השאר כדרך לגלות את זו הראשונה. האלוהות עבורי היא לא פרסונה מזוקנת שיושבת בשמיים, אלא ההוויה השופעת והחיה שהיא הקיום עצמו, שלנו ושל כל דבר בעולם (כלומר, היא עצמה אינה דבר). אפשר להגיע לידיעתה הבלתי אמצעית על ידי תהליך נפשי.

      מה אתה אומר?

      אהבתי

      1. בארבע מילים: אתה כנראה אתאיסט בארון.

        ובקצת יותר: על קו הגבול הדק שבין אתאיזם ואגנוסטיקה מתהלכים רבים. לדלעתי – המשותף לרובם הוא העניין הרגשי, שאינו מאפשר להם להיפרד באופן מוחלט מההשקפה ש"יש איזושהי ישות תבונית בלתי גשמית" בעולם.

        בעקבות "יש אלוהים?" של ריצ'ארד דוקינס הסדרתי ביני לביני את הדילמה הזו, וכעת האגנוסטיקה ממני והלאה.

        שאלה מעניינת: האם יכול אדם לחבוש כיפה לראשו ובאותה עת להיות אתאיסט?

        לדלעתי כן. תיתכן השתייכות לקבוצה דתית גם בניטרול האלמנט ה"אלוהי" שבה. כשלעצמי, עשר הדברות מהוות קודקס מוסרי כה נעלה, שאני חש אליו קשר, גאווה ורצון לקיימו – למרות שהאמונה באלוהים ממני והלאה.

        ולדבריך: חס ושלום לזלזל במסורות דתיות. כמו הלשון מאותו משל ערבי ידוע (שיכולה להיות המאכל הטעים בעולם וגם הנורא בעולם) – גם הדת יכולה להיות פלטפורמה מעולה להפיכת עולמנו לטוב יותר. הגם שהיהודי המאמין אינו הומניסט פר-סה (בהיות אמונתו כזו שבמרכזה האלוהי ולא האנושי), בכל רגע נתון הוא יכול למצוא את עצמו בקהילה המונהגת ע"י כהן חכם, שמשתמש בכתבי הקודש כקרדום לחפור בו מעשים טובים לרוב. אמנם בדרך כלל זה לא קורה, אבל הפוטנציאל להכשיר "רועה רוחני" על בסיס רלגיוזי קיים. ממש "מתוך שלא לשמה בא לשמה".

        אהבתי

  25. מה ההבדל בין ידיעה אינטימית ואמונה? האם ידיעה אינטימית קשורה בחוויה ממשית שעברת?

    אהבתי

  26. וגם לגבי שומרי מצוות, תלמידי חכמים ומקובלים האלוהות היא לא פרסונה אלא מימד שאינו נגיש וניתפס המכתיב חוקים מאוד מדויקים וכללי התקדשות. כלומר הם מכופפים את הויתם מול הלא נודע דרך עשית מצוות ברמת הנעשה ונשמע, ועדיין יש להם מרחב רב ויצירתי ברמת הפרשנות.
    האם אפשר לנתח באופן רציונאלי את החוקיות הזאת?

    אהבתי

  27. כפי שכתבתי, לדעתי אפשר לנתח באופן רציונלי הכל חוץ מאת האבסולוט. השאלה היא מה רמת התאימות בין התיאוריה שלהם על העולם לבין העובדות. לרב קוק, למשל, היתה תיאוריה נאה לגבי מדינת ישראל והעם היהודי, שמאז שנות השמונים מוכחת כשגויה.

    בקשר לידיעה אינטימית, היא ודאי שונה מאמונה. אם להיות פשטני לרגע, אמונה היא נוסחה מסוימת שאת חושבת שתואמת את המציאות ללא שקיבלת כל ראייה לכך. ידיעה היא ודאות שתאימות כזאת אכן קיימת. באשר לחוויות, ראי קטגוריית "המוזיאון להיסטוריה פרטית". יש שם יומן שלי מהודו שמפרט עניינים כאלה.

    אהבתי

  28. תומר,
    אתה דוקר פה כמה נקודות מעניינות. יש לי כמה שאלות הבהרה:

    1. מהי 'רוחניות'? ומה ההבדל בינה לבין דתיות?

    2. האם אתה מתייחס להתנסות ישירה בחוויה דתית כאל עובדה שמעידה על משהו מעבר לפסיכולוגיה האנושית?
    כלומר האם החוויה שחש המאמין המתפלל או העושה מדיטציה שונה באופן מהותי מהחוויה של המאזין לקונצרט?
    לא בטוח אם הדוגמה מוצלחת, אבל הכוונה האם יש פה לדעתך פגישה עם משהו שמעבר לאדם או פשוט תגובה של גוף האדם לגירויים מסוימים?

    3.אם כבר- מה קרה בשנות השמונים שמפריך את התיאוריה של הרב קוק?

    אהבתי

    1. גלבוע,

      1. אני משתמש כאן בהבחנה הפופולרית בין דת כממסד ודוגמה – כלומר עניין ציבורי, ובין רוחניות כעניין פרטי וחוויתי. אבל כפי שכתבתי, אני לא מאמין בהבחנה חדה בין השתיים.

      2. זאת שאלה טובה. כן, למרות שכמובן אי אפשר להיות בטוחים. אבל א. הרי גם בכל חוויה אחרת אין לדעת אם היא מבטאת משהו אוביקטבי "בחוץ". ב. ראה כאן: http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/077/931.html

      לגבי השוני מהקונצרט – ודאי. קונצרט הוא חוויה אסתטית, וכאן אני מדבר על חוויה דתית. אלו שתי איכויות שונות בעולם מבחינתי. ראה כאן:
      https://tomerpersico.com/2007/05/29/ticket-to-the-holy-land-india/

      3. ב-82 נסוגנו מסיני, ועוד לפני זה מקוניטרה, דבר שהיה קשה מאוד לרצי"ה. ראה: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=631262&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0

      אהבתי

      1. הערה טכנית-
        לא הצלחתי לפתוח את הלינקים וגם לא להעתיק אותם. ובכלל באתר החדש אני לא מצליח לפתוח לינקים מהתגובות, מהכתבות עצמן כן.
        האם הבעיה רק אצלי ואם לא מה עושים?

        אהבתי

        1. נראה לי שהבעיה היא בדפדפן שלך. אם הוא אקספלורר, ראה אם הוא מהמהדורה הכי חדשה. אם כן, נסה ללחוץ על הכפתור שמימין לכפתור הריפרש. לפעמים אגב סתם ריפרש לעמוד פותר את הבעיה. אם כל זה לא הולך, נסה לגלוש עם כרום או פיירפוקס.

          אהבתי

  29. שלום תומר,
    היססתי הרבה לפני שהחלטתי להגיב, מאחר ומטרתי אינה לעורר פולמוסים. אני גם לא "אינטלקטואלית",ולא משתייכת לשום פלג המתימר להיות דתי-רוחני-לאומני. לכן כל מה שאני מאמינה בו, הוא מחוויה אישית שלי,עם אלוהים, ולא מידע שספגתי מאחרים.

    אני חושבת שעם ישראל איבד את דרכו הפשוטה עם אלוהים, בגלות הארוכה, ועכשיו הזמן לחזור לזהות האמיתית שלנו, מאחר וקרמנו עור וגידים, פיזית, אנחנו מחכים שאלוהים יפיח בנו את רוחו[חזון העצמות היבשות, ביחזקאל]. לכן אני חושבת שאנחנו צריכים לצאת מכל התיאוריות הדתיות למינהן, ומאנשים שמלמדים מה היא האמת כביכול, כי כתוב בתנ"ך ש"איש לא ילמד יותר את ריעהו,כולם ידעוני מקטון ןעד גדול". צריך רק לבקש זאת, ישירות מאלוהים.
    אשר להתלהבות שאני מפגינה כלפי אלוהים ועולמו, אני יכולה רק לצטט: "השבעתי אתכם בנות ירושלים, אם תמצאו את דודי, מה תגידו לו,שחולת אהבה אני" [שיר השירים].
    אני בטח שלא מסכימה לכל התגודדות סביב בן אדם "רוחני", ולכ סגידה לתיאוריה זאת או אחרת.
    אלוהים זמין לכולנו, בפשטות: הוא נתן לנו את התנ"ך, כמקור לכל הידע שאנחנו צריכים, על עצמינו, על העולם, ועליו, בלי תוספות גלותיות[תושב"ע, תלמוד, חז"ל,גמרא], או אנושיות: קבלה,רוחניות.
    תודה שהקדשת לי מזמנך, כדי לקרא תגובה זאת. לואיזה

    אהבתי

  30. התגברתי על הבעיות הטכניות וכעת לבעיות התוכניות.

    1.הבנתי מה ההבדל בין רוחניות לדת. לא הבנתי מהי רוחניות.
    אתה יכול להסביר מהי מבחינתך רוחניות?

    2.אני חייב להודות שהפתעת אותי עם ההר הקדוש הזה.

    אתה טוען: יש מקומות קדושים שקדושתם היא סמי-אוביקטיבית.
    למרות שבמדידה מדעית יתברר שהרכבה של אדמת ההר זהה להרכב של אדמות הרים אחרים, בהר הזה יש איכות מיוחדת שרק מי שיפתח את החוש הדתי שלו יוכל לחוות.

    לייטמן טוען: הקבלה היא שיטה אוביקטיבית.
    ייתכן שבדיקה מדעית-פילולוגית תגלה שהטקסט לא שונה מכל טקסט אחר וגם שהזוהר נכתב במאה ה13 , אבל מי שיפתח חוש פנימי יחוש בוודאות את האמיתות הקבליות ויראה איך כולן מתאחדות וכו'

    מה ההבדל בין הטענות?
    אני לא רוצה להיכנס לדיונים על כתיבת הזוהר אלא לסוגיה של- האם אתה מקבל טענות לגבי חוש פנימי שצריך לפתח ובעזרתו ניתן לחוות חוויות וודאיות כטענות אוביקטיביות-מדעיות או כטענות סוביקטיביות?

    3. התחלתי לקרוא עכשיו את המניפסט שלך על 'המצב'. נראה לי שיהיה לי הרבה מה לשאול ולהגיד בקשר אליו. איפה אתה רוצה שאני אגיב, בבלוג הישן או במקום אחר?

    אהבתי

    1. 1. שמע, אין לי רצון להגדיר "רוחניות" מעבר למה שהגדרתי כבר בתגובה הקודמת. אנא סלח לי. ממילא אני לא אוהב את המילה הזאת.

      2. ההבדל הוא בכמה מוקדים:

      א. אני טוען שיש שם קדושה כאיכות של המציאות. קדושה כזאת לא "אומרת" כלום (לבד מ"אני קדוש!"). החוש שלייטמן מדבר עליו אמור לגלות לנו אמיתות עובדתיות בעולם (רשב"י כתב הזוהר) ובמטאפיזיקה (יש אור אלוהי, יש ספירות, היתה שבירה, יהיה תיקון). אני מקווה שאתה מהין את ההבדל העצום בין הטענות הללו.

      ב. אני טוען שהחוש הזה פחות או יותר מולד, וקיים אצל רוב האנשים. זה לא משהו שונה מבחינה עקרונית מחוש הומור או חוש מוזיקלי. לייטמן טוען שצריך לפתח את החוש הזה מאפס. במהשך לכך, אני טוען שאין שיטה אחת ויחידה לפתח את החוש הזה, וכל אחד צריך לראות מה טוב לו. לייטמן טוען שיש שיטה אחד, וטוען שהוא יודע את השיטה הזאת (שהיא כמובן קבלת אשלג).

      ג. אני טוען שאותו חוש הוא פשוט שינוי במצב התודעתי. כלומר זה לא איזה עניין נוסף שצריך לקבל או לחדש בעצמך, אלא יותר דרך אחרת לראות את העולם. לייטמן טוען שצריך שהאור האלוהי יכנס לתוכך וישנה אותך וכו' וכו' וכו'. כלומר אני עוסק בסופו של דבר בעניינים פסיכולוגיים-נפשיים (שאמנם מקבלים ביטוי שבשפה היומיומית אנחנו מכנים אותו רוחני או דתי). לייטמן עוסק מראש בעניין מטאפיזי, על-טבעי. אני נטורליסט. לייטמן מטאפיזיקאי, סופרנטורליסט.

      3. יש את המניפסט הזה כולו בבלוג החדש:
      https://tomerpersico.com/2009/03/04/the-state/

      אהבתי

  31. כן מדע, לא מדע…
    זה ויכוח עקר וסרק.
    מה זה משנה. חשוב התוכן והמהות של הדברים.
    כנ"ל לגבי כן רב או לא רב.
    הקבלה מדבר על משהו מאוד עמוק הקשור לתפיסת המציאות שלנו.
    כל עוד לא לומדים ברצף של מספר שיעורים, קשה להבין כי יש הרבה מה להבין….

    אהבתי

  32. אממ כמה דברים (:

    לייטמן מלמד תלמוד עשר הספירות ואת המאמרים של אשלג ושל הרב"ש אבל החל מהשנה האחרונה שליש מהשיעור היומי מוקדש לקריאת הזוהר אותו הוא מגדיר כ"מכשיר" למשוך אור מתקן על ידי רצון להרגיש את הכתוב מצד הלומד ולא נדרשת פה הבנה שכלית, כל מטרת הלימוד היא תיקון טבע האדם ,אגב הראיון שלך בפוסט למעלה (: , מרצונות אגואיסטים לאלטרואיסטים והלימוד בזוהר הוא לא בשפה טכנית כמו בתלמוד עשר הספירות . אני זוכר שיעור אחד שלייטמן אמר שכל ספרי הקודש הם קבלה
    אני חושב שכשהוא אומר קבלה הוא מתכוון לתורה במובן של ספרים שקריאה בהם מושכת אור מתקן.

    לגבי נטורליסט ומטאפיזיקאי, האם אתה אומר שזה אותו דבר? האם המטאפיזיקה זה בעצם הרגשות פסיכולוגיות נפשיות? או שהמטאפיזיקאי מרגיש מציאות נוספת?

    לגבי פיתוח החוש מאפס, האמת שזה לא מאפס מה שצריך לפתח זה את החסרון ל"השפעה"/אהבת הזולת ויש נק' התחלה קיימת היא מה שנקרא נקודה שבלב שזה רצון למשהו מחוץ לעולם הזה לגילוי מהות החיים ואת הרצון הזה אתה מפתח בתוך קבוצת אנשים בעלי אותו רצון שגורמת לך להרגיש את החשיבות שלו ומגדילה אותו על פני כל הרצונות האגואיסטים, פה מתחילה עבודה פנימית עם הרצונות שבסופה אתה מגיע להבנה שאתה לא באמת יכול להיות "משפיע" ,מעין משחק מכור, וכשאתה מגיע להבנה הזאת מתוך יאוש מכל הנסיונות שלך והמאמצים אז יש לך רצון אמיתי ,חסרון אמיתי להשפעה ואז בא האור המתקן.

    עניין ה"שיטה אחת בלבד" הוא אומר שכל השיטות האחרות מאפשרות לך לחוש את המציאות העליונה באופן פסיבי מתוך הקטנת הרצון לדרגת חי ודרגת צומח שם העביות שלו קטנה ואז הוא לא חוצץ בין האני לכל השאר מעניין אותי מה אתה חושב על זה ועל הקביעה הזו שלו
    שכל שיטות המזרח יצאו מהקבלה בצורתה "הלא בשלה", עם שימוש בקו ימין בלבד (תכונת החסדים).

    אהבתי

    1. משה שלום,
      נטורליסט ומטאפיזיקאי הם ממש לא אותו דבר. אולי להפך: הנטורליסט דבק בטבע, בתופעות האמפיריות, והמטאפיזיקאי בונה עולמות באויר, חולם על מימדים אחרים, מעל לטבע.

      לגבי החוש מאפס או לא מאפס, בסדר, זה לא העניין. אני התכוונתי לכך שזה חוש טבעי, כמו הומור. לייטמן חושב שצירך לעבור תהליך עם קבוצה, עבודה על הרצון וכו', כפי שתיארת.

      לגבי השיטות האחרות, הוא אשר אמרתי. לדעתי זו טעות חמורה.

      אהבתי

  33. תומר , תודה על כתבה מעניינת
    בעברי התחלתי מעט ללמוד אצל בני ברוך אבל הפסקתי לאחר זמן מה .
    משהו בעניין לא התיישב לי נכון .
    העניין שאפשר להגיע לטרנספורציה אמיתית על ידי לימוד מתוך ספר נראה לי מעט יומרני ומיושן ומייצג את את דרכן של דתות המערב . אכן אני מאמין שעל פני השטח אפשר ליצור שינוי אצל האדם , סוג של שטיפת מוח ברצון – דומה מאוד לרוח הישיבות הדתיות , אבל לחלול שינוי אמיתי ? אני בספק שעל ידי לימוד מתוך ספר אפשר באמת להתפתח בצורה של טרנספורמציה ממשית. כמובן שהעניין הוא שהלימוד ישפיע על החיים עצמם וכו אבל עדיין , בני ברוך – ארגון שעם כל השינוים שיש בו – עדיין מושפע מאוד מרוח היהדות עדיין לוקה במחלת הגלות היהודית , דישה וחפירה בתוך כתובים .

    לעניות דעתי הקלה – מי שבאמת רוצה לחלול שינוי של ממש בנפשו – ישים ליבו ועיניו לתורות המזרח אשר מקדימות את אלו של המערב באלפי מונים.

    אהבתי

  34. ובענין החוש, או אולי השערים- זוהר יפה שלמדתי היום
    זוהר חלק א קג עא,עב (זוהר וירא סתרי תורה)
    רבי יהודה פתח, (משלי לא כג) נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ, תא חזי קב"ה אסתלק ביקריה, דאיהו גניז וסתים בעלויא סגיא, לאו איתי בעלמא, ולא הוה מן יומא דאתברי עלמא, דיכיל לקיימא על חכמתא דיליה, ולא יכיל לקיימא ביה, בגין דאיהו גניז וסתים, ואסתלק לעילא לעילא וכלהו עלאי ותתאי לא יכלין לאתדבקא, עד דכלהו אמרין (יחזקאל ג יב) ברוך כבוד יהו"ה ממקומו, תתאי אמרי דאיהו לעילא, דכתיב (תהלים קיג ד) על השמים כבודו, עלאי אמרי דאיהו לתתא, דכתיב (שם נז יב) על כל הארץ כבודך, עד דכלהו עלאי ותתאי אמרי, ברוך כבוד יהו"ה ממקומו, בגין דלא אתיידע, ולא הוה מאן דיכיל לקיימא ביה, ואת אמרת נודע בשערים בעלה? אלא ודאי נודע בשערים בעלה דא קב"ה, דאיהו אתידע ואתדבק לפום מה דמשער בלביה, כל חד כמה דיכיל לאדבקא ברוחא דחכמתא, ולפום מה דמשער בלביה הכי אתידע בלביה, ובגין כך נודע בשערים, באינון שערים, אבל דאתידע כדקא יאות, לא הוה מאן דיכיל לאדבקא ולמנדע ליה.
    תרגום
    רבי יהודה פתח, (משלי לא כג) נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ, בוא ראה, הקדוש ברוך הוא מתעלה בכבודו, שהוא גנוז וסתום בעילוי רב, ולא נמצא בעולם ולא היה מן היום שנברא העולם שיכול לעמוד על החכמה שלו ולא יכול לעמוד בו. מפני שהוא גנוז וסתום ומתעלה למעלה למעלה, וכל עליונים ותחתונים לא יכולים להדבק עד שכולם אומרים (יחזקאל ג יב) ברוך כבוד יהו"ה ממקומו. תחתונים אומרים שהוא למעלה שכתוב : דכתיב (תהלים קיג ד) על השמים כבודו, תחתונים אומרים שהוא למעלה שכתוב: (שם נז יב) על כל הארץ כבודך, עד שכולם עליונים ותחתונים אומרים: ברוך כבוד יהו"ה ממקומו, מפני שלא נודע ולא היה יכול מי שיכול לעמוד בו ואתה אמרת נודע בשערים בעלה? אלא ודאי נודע בשערים בעלה זהו הקדוש ברוך הוא, שהוא נודע ונדבק לפי מה שמשער בליבו כל אחד, כמו שיכול להשיג ברוח החכמה. ולפי מה שמשער בליבו כך נודע בליבו, ובגלל כך נודע בשערים, באלו שערים. אבל שנודע כיאות- לא היה מי שיכול להדבק ולדעת אותו.

    אהבתי

  35. "האם זו לא חריגה ממה שלימד הרב אשלג, שאלתי. לא, כך הוא לימד. האם הרב ברוך אשלג, בנו, לא עמד על כך שיש לקיים מצוות, שאלתי. לא. אולם הרב אדם סיני, שגם היה תלמיד של הרב ברוך אשלג, טוען אחרת, אמרתי; הוא טוען שאתה סטית מדרכו של הרב אשלג, שחייבה קיום מצוות. הרב סיני, אמר הרב לייטמן, למד בקושי חודש אצל הרב ברוך אשלג, והוא טועה."

    אל תתבלבל
    תקרא מה שכתב הרב גוטליב שהיה שנים בבית מדרשו של הרב"ש

    שאלה לכ' הרב גוטליב !

    לגבי ארגון בשם "בני ברוך" שמתיימרים ללכת בדרך הקבלה על פי בעל הסולם, ונשמעים מהם ציטוטים תמוהים מנוגדים להלכה והיהדות בשם ראש הארגון "הרב" ד"ר מיכאל לייטמן שימש לטענתו במשך כ-12 שנה כתלמידו ועוזרו האישי של הרב ברוך אשלג והיום ממשיך דרכו, כגון :
    א. אין קשר בין קבלה ליהדות .
    ב. הקבלה לא קשורה לשום דת אלה מדע אוניברסאלי.
    ג. מותר ללמוד קבלה גם ללא שמירת תורה ומצוות וכן לגויים.
    ד. מטרת לימוד הקבלה זה למשוך אור מקיף מאין סוף שיתקן את האדם ללא קשר לדת .
    ה. אסור ללומד הקבלה להתרועע אם האישה והילדים יותר מרבע שעה ביום.
    ו. אדם הראשון נברא לפני 80,000 שנה מהקוף.
    ז. עוד דברים מוזרים מהסוג הנ"ל וכל זה בשם בעל הסולם ובנו הרב"ש אשלג.

    שאלתי לכ' הרב, שידוע ומפורסם שהיה תלמיד קרוב ובן בית אצל האדמור הרב"ש אשלג זצוק"ל שנים רבות. ראשית האם אותו יהודי ראש "הארגון" היה באמת קשור ותלמיד הרב"ש 12 שנה כמו שהוא טוען ? שנית האם אותם "חידושי התורה וקבלה" שהוא משמיע בשם הרב"ש ובעל הסולם אכן נאמרו ונכתבו על ידיהם ?

    אשמח לקבל תשובה !
    ________________________________________ ______________

    ברכת שלום אל אני

    בס"ד
    שלום וברכה

    כל ההצהרות הנ"ל בשם רבותינו הן שקרים גמורים. האיש אמנם היה קרוב בזמנו לרב"ש, אבל זה היה רק מטעם שהוא נכנע לדרכו של הרב"ש, והסכים לקיים תו"מ כרגיל ע"פ דרכו של הרב"ש. אולם אחר פטירתו בעט בכל. כדרך אלישע בן אבויה שלמד אצל אנשים גדולים, אולם סופו ששנה ופירש.

    צירפתי לך מאמר המביע את דעתי.

    בכבוד רב

    בס"ד
    בהסטורית חכמת הקבלה מצאנו סטיות רבות מדרך היהדות. מחולל הנצרות היה מקובל שביטל את כל המצוות המעשיות, ויסד את הנצרות, על הבסיס הזה של כוונות שבלב, והתעלות רוחנית, ורגשות אהבה, אבל ניתוק מן הבסיס האמיתי האיתן של קיום התורה והמצוות המעשי, ואת תוצאות האהבה הזו אנו יודעים, רח"ל.

    כמו"כ היו כתות שונות ומשונות כגון השבתאים, הפרנקיסטים וכו', שכולן עסקו בקבלה. וכן בדורינו אנו. סיבת התופעה הזו היא ההדבקות הלא פרופורציונלית בפיתוח מחשבה ורגש בלבד, שמרחיקה את האדם מקרקע המציאות, ומן היהדות המקורית, ומביאה את האדם למסקנה מוטעית – שאין שום טעם בקיום המצוות החיצוני, באשר הוא מיועד רק ל"אנשים לא מפותחים" כביכול, שאינם מודעים לפיתוח המחשבה והרגש והכוונה שלהם, ממילא נשאר להם רק הקיום החיצוני, בתור ברירת מחדל. הטעות הזו מקורה בקליפה שנאחזת בכל מי שעוסק בחכמת הקבלה, ואם אין לו שורשים חזקים אזי היא משתלטת עליו.

    הקליפה הזו מושרשת:
    א) בתכונת עמלק ששם ללעג ולקלס את האמונה למעלה מהדעת. אשר ע"כ כאשר אדם דבק באופן מאסיבי בענין תיקון הרצון והכוונה, קשה לו להאמין שהמעשה הוא חשוב הרבה יותר ממה שמחשיב את הרצון והכוונה הנכונים.
    ב) בסנוביזם, שמצייר לאדם כביכול שהוא מורם מעם, ואין מתאים לו לקיים סדר של "פעולות מכניות פרימיטיביות", דהיינו קיום התורה ומצוות המעשי, וזה מתאים רק לאוכלוסיה הנבערת והנחשלת בישראל ח"ו, דהיינו לסוג אנשים כזה שאינו מסוגל להתרומם לגבהי המחשבה הכוונה והרגש.
    ג) בשאיפה לגייס מה שיותר אנשים. ובכדי למצוא חן בעיני האוכלוסיה החילונית, המסתייגת משעבוד לקיום התו"מ, מתיר לזלזל בקדשי ישראל רח"ל.

    וה' יצילנו מבלבול ודברי שקר, ומסטיה אפילו מאות אחת מתורתו.

    לסיום הריני ממליץ לכל אדם השוחר להדבק בה', ללמוד את ב' חלקי היהדות, הן הנגלה והן הנסתר, כפי שרבינו בעה"ס ממליץ בהקדמה לתעה"ס.

    כמובן שכאשר מדברים על אוכלוסיה של בעלי תשובה, שברובם הם אנשים עובדים, אזי אין כ"כ זמן חופשי, מ"מ המינימום (מלבד לימוד הנסתר) הוא ללמוד את ספר הקיצור שולחן ערוך בצורה יסודית, ולישמו צעד אחר צעד באופן מעשי פשוט.

    אח"כ לעבור על ספר ה"משנה ברורה", שמקיף את כל חלק "אורח חיים" שבשו"ע. ישנה גם ספרות אשר מגישה בקיצור ובשפה קלה הלכות שונות, ובאם אין באפשרות ללמוד את ה"משנה ברורה", שהוא לימוד עיוני, אזי אני ממליץ על סוג הספרות ההלכתית ההיא, כגון: ספר "שמירת שבת כהלכתה", שמקיף את כל הלכות שבת בשפה קלה ופשוטה.

    ישנם גם ספרים כאלו על הלכות ברכות, הלכות בשר וחלב, הלכות טהרת המשפחה, וכו'. רק צריך להכנס לחנויות ספרי קודש, ולהתענין. ואין דבר העומד בפני הרצון. המלצתי לבעל התשובה הממוצע המתחיל להקדיש לפחות שעה אחת כל יום ללימוד ההלכה, ולישומה למעשה.

    כמו"כ ודאי שיש חשיבות גם בלימוד התנ"ך, המשנה, הגמרא, כפי שצריך, אבל כל אלה הם כבר פונקציה של זמן. ובאם אין זמן, אזי צריכים את ב' היסודות הנ"ל לחבוק: ההלכה, והפנימיות (הקבלה).

    בכבוד רב
    אברהם מרדכי גוטליב

    אהבתי

  36. ומהבלוג של הרב גוטליב:

    http://kabbalah-shut.blogspot.com/2009/07/blog-post_09.html

    "זכיתי להיות אצל רבי ברוך שלום אשלג זי"ע משך 14 שנה, והייתי מקורב אליו מאד, וממש בן ביתו, ומעולם לא שמעתי ממנו בדותא שכזו שאין קשר בין לימוד הקבלה לקיום המצוות ח"ו, ומעולם לא שמעתי ממנו הבלים כגון שקיום המצוות הוא מעין רשות ולא חובת התורה ח"ו. להפך: היה מקפיד על קלה כחמורה, ומדקדק בכל המצוות ובכל ההלכות עד פרטי פרטים. ולא זו בלבד, אלא שהורה לנו תלמידיו הקרובים, שמחובתינו לדקדק בקיום ההלכות, עוד יותר מאנשים שלומדים רק נגלה, ועוד יותר מכלל ציבור החרדים. וציין במפורש שכל הצלחתינו בענין ההתקרבות לה', תלויה בשילוב ב' הדברים גם יחד, שמירת התורה ומצוות באופן מעשי בכל פרטיהם ודקדוקיהם, שהוא כעין הגוף, ולימוד חכמת הקבלה שהוא כעין הנשמה. וברור שנשמה בלי גוף היא אויר נטול משמעות, ריחוף ללא עוגן במציאות היום יומית, ממש כמו שגוף ללא נשמה, יושב בחושך, ללא אורה.
    אני עצמי נוכחתי לראות את החמרתו של הרב"ש בכל הנ"ל, כאשר פעם התברר לו שיושב בשיעור של בעלי תשובה יהודי ללא ציצית, ע"כ ביקש מתלמיד שיאמר לו לצאת מן השיעור. ועוד: רבינו הרב"ש אמר לנו במפורש: מי שמצהיר אשר אין צורך בקיום התו"מ, או מזלזל בחלק מן התו"מ הוא מסוכן מאד, וצריך להתרחק ממנו.

    אהבתי

  37. בעל הסולם היה מקובל גדול,
    התורה של העם היהודי היא תורת אמת,
    וכך גם כתבי הקבלה,
    המצוות הם אמצעים להגיע לדבקות עם הבורא,
    והכתבים הם אמצעים איך לעשות את העבודה הרוחנית בצורה נכונה.

    ומי שלומד אצל רבנים שהידע שלהם אמיתי ללא שינויים,
    חווה את הקשר והחיבור לבורא מתוך שמחה, ואהבה
    וזוכה לחירות עילאית בנפשו.

    כשרוצים לאכול תפוז -למשל- מקלפים את הקליפה זורקים אותה
    ומתמקדים בפרי…

    אהבתי

  38. אנחנו מבחינה אסטרולוגית נמצאים בתקופת המשיח
    לכן המשיח מיצג חסד ורחמים זה האוקטבה הגבוהה לבורא
    הרב עושה עבודה נכונה מהבורא הוא מעביר מסרים חיובים
    לחסד ורחמים . שבדרך כלל הדתים הקיצונים מרחקים את האנשים
    בכפיה שלהם רוב הבנות הבורחות מהבית הם תוצאה של חינוך
    פנטי דתי וזאת לא הדרך הרב מיצג את המשיח הפרטי של האדם לכן עבודתו קודש ומי שמגנה את האמת שהוא מלמד כפר בעיקר
    הקבלה ועיקר האמת לעניות דעתי הוא נבחר להפיץ את החסד להציל את העולם מסבל עצמי.והוא מקבל סיוע משמים
    כבת לכהנים אני חשה בתוכי שהאמת אצלו

    אהבתי

  39. לתומר שלום
    שלחתי לך אימייל בעניין
    כחוקר שבודק עובדות ומברר פרטים.
    אומר לך פרטים מבהירים את העניין
    1. מלימוד כתבי בעל הסולם מבואר שצריך קיום מצוות, וזה מפורשות מובא בהקדמת תלמוד עשר הספירות,מדברי המהרח"ו. וכמו כן מצויין בספריו ובהקדמותיו של בעל הסולם.
    2. לייטמן פיתח שיטה קיצונית השוללת קיום מצוות ללא כוונה, ולשיטתו הכוונה היא העיקר.
    אולם אין זה אלא חצי אמת, וחצי אמת כזאת שקר היא.
    כי בעל הסולם מדבר על שילוב קיום מצוות עם כוונה ודביקות.
    לייטמן ערבב את התוצאה של הקבלה שמטרתה אלטרויזים חברתי, ובין קיום מצוות ודביקות,ושם את הדגש רק על מטרה זו.
    לדברי בני ברוך הרב לייטמן הוא המורה היחיד שיכול לבאר לך, גם אם תראה לו שבעל הסולם כותב ההפך, הוא מעקם את הנכתב לפי סברתו,והוא השר המסכים היחיד בעניין כדברי תלמידיו.
    בנוגע לזה שהוא מלמד ברבים, הוא פעל על דעת עצמו, ללא שום רשות מרבו, אין לי בעיה עם זה, אך שלא יציג שהוא הממשיך של הרב"ש דבר המטעה בעליל את המתקרבים אליו.
    הרב"ש מעולם לא מינה ממשיך ויורש, מקובל שחתנו הוא ממשיכו, ברחוב חזון איש 81 בבני ברק.
    אומר עוד פרט לייטמן כשהתקרב לרב"ש היה הולך כיהודי ליטאי חליפה וכובע, מה עוד שזקנו היה מגודל, כיום אין לו כובע וגם זקנו התקצר משום מה. הכיפה נדבקת לכוון העורף ובקושי נראית.
    קצת תמוה מאד.
    הרב"ש הזהיר כמה פעמים אותם שיזהרו למנף את חכמת הקבלה כעסק כספי, לייטמן שחי מתאנים יבשות ובקושי חי אז מציין זאת (יש את זה בסרט שלייטמן הוציא -שבו תלמידו של הרב"ש יוסף דרורי מטבריה, אומר זאת כמחווה והסכמה שלייטמן כביכול ממשיכו של הרב"ש)

    אינני מחסידי לייטמן
    אולם לומד את כתבי הסולם, שנים,ולדעתי זה הדרך, אני מקווה שתלמד את דברי הסולם בכתביו, ואת של הרב"ש לפני שתפנה לדבריו של לייטמן כך לפחות תתגלה האמת.

    יתכן גם ולייטמן פועל כדי למקד את כולם בנקודה הזאת של הקבלה, רק מה בדרך הוא מפספס. לצערי שוב.

    אהבתי

  40. תומר, הי ומה שלומך,

    לא ידעתי שכתבת פוסטים על בני ברוך….
    איזה כיף לקרוא. מאד נהניתי.

    קצת רקע:
    לפני 10 שנים הייתי "מסתובבת" בבני ברוך חצי שנה, ובסוף פניתי ללכת משם, בגלל תחושות חזקות ביותר של אי התאמה.
    בין השאר היתה לי אז פגישה אישית עם ר' לייטמן, שרק חיזקה את תחושתי שזה לא המקום עבורי.
    כעבור 10 שנים, אחרי סיבוב (מאד) גדול במחוזות אחרים, בחודשים האחרונים גיליתי את ערוץ 66 ואת הגרסא המעודכנת של הבני-ברוכים והרב לייטמן.
    כבר כמה חודשים אני לא מצליחה להפסיק לראות ערוץ 66, וזה אומר הרבה, כי נחשפתי לעומק להרבה תנועות וזרמים רוחניים, עברתי דברים ויש לי חוש ביקורת מפותח.
    מרתק אותי להקשיב ולהתבונן בלייטמן, גם ברמה רגשית כלשהי (אולי כי הוא מעורר בי תיקווה לעולם אחר ולסוג של גאולה, ובעיקר לסוף הבדידות האישית שלי).

    עם זאת, אני באמת חשה ומבחינה בסכנות שאתה מצביע עליהן.
    תוך כדי התכתבות עם אנשים (נחמדים מאד) בפורום של ב"ב, פגשתי חבר לפורום בעל השקפה יותר רחבה, אשר סיפר לי על הפוסטים שלך בנושא.

    אני חייבת להודות שהיחס שלי ללייטמן הוא במידה רבה רגשי- יש לי כלפי תורתו ודמותו משיכה ואהבה, ואף דחיה ושנאה….אך אני מתקשה להישאר אדישה לתופעה ולהוויה הזו.
    יש משהו מאד קוסם בלהקשיב לו ולהבין פתאום שכל הרעיונות שנחשפתי להם בתורות רוחניות אחרות- נמצאים ביהדות ובקבלה. ולא רק נמצאים, אלא אולי נמצאים בה בצורה מערכתית יותר שמתחברת לתמונה הרבה יותר גדולה וכוללת.

    בהמשך למה שכתבת, נדמה לי שעצם העובדה שחלק אינטגרלי ממשנתו של לייטמן הוא האמונה בכך שבסיס השיטה הוא שכולם יסתדרו ביחד, שם אותו במצב שהוא חייב לאט לאט להפגין יותר ליבראליות ופתיחות, ולאבד מהסממנים היותר כפייתיים ואפוקליפטיים שאורבים לו בפינה.
    אפשרות אחרת היא, שהוא יבין בשלב כלשהו, שהוא לא יכול לשאת חן בעיני כולם, ואז ישנה את משנתו כך שהיא לא תצטרך באמת לסחוף ולהציל את כולם (נאמר, יגיד שרק מי שהלך איתו יינצל מהאפוקליפסה, דוגמת רוברט ברטון ועוד רבים רבים רבים אחרים).

    אני חושבת שיהיה מרתק במיוחד לעקוב אחרי ההתפתחות של בני ברוך, ושזו באמת תופעה יוצאת דופן ומיוחדת, שמנסה לערב פתיחות וגמישות מאד גדולה, יחד עם גישה משיחית, ובהשראת מורה שהוא באמת אדם מיוחד ומעניין.
    נחמד, בכל מקרה, להתבונן בכך זה מהצד בעזרתך ואיתך.

    בידידות, לילך

    אהבתי

    1. לילך שלום!

      התורה של הלייטמנים בהחלט חביבה, ואני אוהב את הדגש על העבודה מול האגו וכו' (כפי שכתבתי נדמה לי). הבעיה שלי עם לייטמן היא חוסר הכנות, ומצגת השווא בכל מני נושאים. אבל ב"ב היא בהחלט תופעה משמעותית.
      ייתכן שמקרוב אכתוב על זה שוב, אז יש למה לחכות : )

      אהבתי

  41. ברור שכל הדתיים מתנגדים לרב, היות והגישה שלו מפיל את כל האידאה/קונצפט החיים שלהם, זה התנהגות טבעית של האגו.
    סוף סוף יש מישהו שמסביר את כל היהדות בצורה הגיונית (ולא סתם לעשות פעולות ולצפות משהו מי זה), מגדיר היטב את כל הביטויים, טקסטים "דתיים" כולל המושג שנקרא לקיים מצוות. סוף סוף יש מישהו שמביא אחדות, ולא כפי שהדת עושה (פירוד), ראה מה שקורה בתקשורת בין אוכלוסיות חרדיות למיניהם, למלחמות, ויכוחים, ביניהם, בין הצד החילוני והדתי.
    כל זה בגלל הסתכלות על החיצוני (מצוות מעשיות, מה שרוב העם קורא), כי הכל נמדד לי החיצוניות!
    לגבי שטיפת מוח, כן זה סוג של שטיפת מוח…אבל מי לא נמצא תחת שטיפת מוח, דתיים בשטיפת מוח של הרבנים וחילוניים תחת שטיפת מוח של התקשורת והסביבה שקובעת להם מה לעשות ואיך להתנהג! האדפ צריך לבחור תחת איזה השפעה להיות (לרוב יעשה זאת ע"פ מה שיביא לו מקסימום תענוג/תועלת).
    הרב לייטמן גם אף פעם לא אמר שהוא נגד קיום מצוות הגשמיות, להיפך הוא אומר וחוזר שכדאי לקיים את המצוות. רק טוען שקיום המצוות/פעולות גשמיות לבדם אין להם שום תועלת, אם לא יודעים את הכוונה/משמעות הרוחנית שלהם, שזה מוסבר אך ורק בקבלה. בנוסף טוען שכל המצוות מדברות על אופני חיבור בין הנשמות (מה שקשור לואהבת לרעך כמוך).

    אהבתי

  42. שלום רב
    אני משתתף בפעילויות של בני ברוך. יש לי הרבה השגות למה שאני רואה שם אבל יש לי גם הרבה הערכה וכבוד. לפי דעתי יש מקום לאזן את הדברים ולראות גם את הטוב כמו את הטעון שיפור. בסך הכול זו תופעה מבורכת של אנשים שמתקבצים כדי לנסות להביא לשינוי חיובי ולעודד אהבה וחיבור.
    אני מסכים שצריך להיות עם אצבע על הדופק ולהזהר שזה לא ישתנה פתאום ויהפוך לארגון שיש לו אג'נדה אחרת. בינתיים נראה לי שהסדר יום של הארגון הזה הוא מאוד חיובי.
    לגבי קיום תורה ומצוות. אני אדם חילוני. מאז שהתחלתי להתעניין בקבלה נולד אצלי חשק גדול ללמוד עוד על היהדות ומקורותיה. בעבר הייתה לי רתיעה גדולה מלימודים מעין אלו. יש לי גם הרבה כבוד והערכה לגדולי התורה, מה שלא היה נכון קודם. אז לכל הפחות שיודו המצדדים בקיום תורה ומצוות שמתוך שלא לשמה בא קצת לשמה בכך שאנשים כמוני נמשכים ללימודי היהדות ומתקרבים אליה.
    לגבי מלחמות המקובלים, אני חושב שהיה מקום לגלות קצת יותר אהבה וחיבור גם בין אלה שרואים עצמם כמנהיגים רוחניים לבין עצמם. האם נאה דורש גם נאה מקיים? גוטליב שונא לייטמן ולייטמן שונא גוטליב ושניהם מלכלכים איש על רעהו וצאן מרעיתם איתם. חבל.

    אהבתי

  43. הם אכן טועים ומטעים: כאשר מקבצים אלפי יהודים בעידן של משיח כשאור הגאולה בכל מקום בעידן רוחני, ובדור של משיח כפי שכתוב בספרים הקדושים וכפי שמודיע לנו הרבי מליובאוויטש… כאשר בדור מחפש כזה מושיבים אנשים תמימים, מבלבלים להם את המוח במשך 10 שנים שצריכים לעבור "מחסום" ועוד מיני דמיונות שממציאים להם שם, ע"י אדם שלא מילא כרסו שם ופוסקים ומוגדר על ידי תלמידי חכמים וגדולי ישראל כבור ועם הארץ דאוריתא. כל גדולי ישראל ומקובלים שקיבלו קבלה איש מפי איש ויושבים בישיבות המקובלים בירושלים ובבני ברק טוענים פה אחד שמדובר באדם בעל דעות משונות ועקומות, שהתלבשה בו הקליפה וממציא שטויות וסברות כרס ועצם מהווה את הלעומת זה, למרות מטרתו הטובה להפיץ קבלה שלום ואחדות ושאר דברים שג'ון לנון שאף להפיץ.

    אדם אשר אינו הולך בעצמו בדרכו של בעל הסולם שהיה תלמיד חכם חרדי לובש שחורים עם כובע , מתפלל במיניין 3 תפילות ביום ומקיים מצווה כלה כחמורה. אי אפשר ללכת בדרך הקבלה והקדושה ובאותה השעה לקצץ את הזקן שכידוע שמקובל לא יכול לעשות זאת מטעמים הידועים ליודעי ח"ן.
    לייטמן מתאר לא פעם בוידאיו שכשניסה ללמוד שולחן ערוך היה הדבר לא רלוונטי מבחינתו ו"נשק קר" כפי שכינה זאת וכלל לא לתקופה שלנו, השם ירחם עליו.
    בארץ יש מספר מצומצם מאוד של מקובלים צדיקים אמיתיים שעומדים על הכלל שמי שיודע לא מדבר ומי שמדבר לא יודע… לייטמן ממציא למאזיניו שבעל הסולם הוא המקובל האחרון.. בדיחה טובה.
    לאורך השנים האחרונות הסביר לייטמן לתלמידיו ולערב הרב המעורבב בתוכם שאין צורך בקיום מצוות מעשיות וניצל את בורות הלומדים שאינם מבינים כי אור אין סוף מתלבש ונמשך בחומר הגשמי דווקא ע"י פעולה של מצווה גשמית דווקא בעזרתההגוף והנפש הבהמית כיוון שהנפש האלוקית אינה צריכה תיקון, כמו כתיבת קלף, תפילין, נרות שבת וכבר נפסק להלכה שמצוות אינן צריכות כוונה.
    בארץ כיום יש מספר מצומצם של מקובלים אמיתיים בדור האחרון שלנו שקיבלו רב מתלמיד ולא מרב דמיוני לא ידוע שאת זהותו איש לא מכיר !?
    כל תלמידי חכמים שלומדים ספרי קבלה כמו עץ חיים ורש"ש וכו'..וכל אותם רבנים אמיתיים וראשי ישיבות החיים בקדושה ומי שלומד את דרכו של בעל הסולם והוא עצמו תלמיד חכם המקפיד על קלה כחמורה, מזהיר כמו מאש יהודים מלהתקרב או אף לשמוע את הזיותיו ופירושו העקום והמסוכן לנפש לתורת בעל הסולם, שכאמור שיטתו היא להפריד ספירה מחברתה והמשך ישיר בדומה לשיטתו של שבתאי צבי.
    בקישור המבהיל הבא מסביר לייטמן לארקדי דוכין טוב הלב והצדיק ולצערי התמים, שלא צריך לקיים מצוות http://www.youtube.com/watch?v=DM2LqHhG9fI
    ציטוט: "מי צריך את המצוות האלה"
    "הדתיים לא מבינים למה עושים מצוות"  ( איזה מזל יש לנו ששלחו לנו את לייטמן כדי שיסביר לנו פנימיות ומזה מצוות, אם לא הייתי שליח של הרבי מליובאוויטש הלומד פנימיות, ובעל ספריית חסידות חב"ד וספריית קבלה פרטית וגדולה וסובל מבורות, אולי הייתי משתכנע)
    כמה אדם יכול להיות טיפש להאמין לשקר הזה? בעל הסולם הוא המקובל הכי גדול והאחרון? ומי היה רבי ישראל אבוחצירא זצוק"ל זי"ע שהרבי מליובאוויטש אמר עליו שהוא אחד מבני עליה, משפט שנאמר בזוהר על רבי שמעון בר יוחאי, והרבי מליובאוויטש בעצמו שקיבל אדמו"ר מאדמו"ר ולא אב מבן, עד האדמו"ר הזקן הראשון של חב"ד שכתב את ספר היסוד של החסידות והקבלה שכל צדיקי הדורות האחרונים מתיחסים לספר זה בחיל וברעדה והרב אברג'ל יורם הצדיק המקובל אומר שזה ספר הכי קדוש אחרי התורה. ומי הוא הרב יצחק כדורי זצוק"ל, גם איזה עולה חדש ופילוסוף שהמציא שיטה מליבו חס ושלום, או גדול המקובלים בדורינו, ושיתקן אותי לייטמן.. הרב כדורי חיי 50 שנה אחר בעל הסולם… אז למה לרמות את התלמידים התמימים שבעל הסולם הוא המקובל היחידי, בעוד שמקובל היא דרגה רוחנית הרבה יותר נמוכה מצדיק.
    אז לייטמן מבטל את כולם? קודם שילך בעצמו בדרך של בעל הסולם, יהיה צדיק, ישמור שולחן ערוך קלה כחמורה או לפחות ילמד וילמד הלכות ולא יגיד בחמקנות שזה מנהג ומי שרוצה יעשה, ומשקרא תהילים לעצמן לא מזיז כלום, ולפחות לקיים את ההלכה שאת הכיפה צריך שיראו מקימה ולא להסתיר אותה על העורף, או שמה יש שולחן ערוך חדש למוקבלים שלא שמעתי עליו.
    12 שנים שאני עוקב אחריו ומתעד הערות שלו שמעבירים צמרמורת בכל מי שנשמה יהודית בקרבו, והגרוע מכל הוא שהו שואל אנשים ומרואיינים שאלות מביכות מהפילוסופיה שהרמב"ם עונה עליהם במורה נבוכים ועושה סמרטוט מאריסטו וחבריו החכמים בעיני עצמם.
    זה לא חכמה לשאול שאלות של לפני הצמצום, או שאלות מהחלל הפנוי, או שאלות של מה למעלה מה למטה, מה לפנים ומה לאחור, ושאלות שעליהן כתוב בספר היצירה: אם רץ ליבך שוב אל האחד.

    האדמו"ר הראשון של חב"ד מעולם לא סיים פרק בספר התניא שהלומד ישאר עם שאלה אפיקורסית או יכניס אותו לספק אודות מציאות הבורא או שאלה קיומית מטרידה בדבר הבורא. כדי שאדם לא ילך לישון רגע בספק של כפירה.
    ומה עושה לייטמן, במקום לשפוך אור, חוזר 10 שנים על מנטרה אחת ומתעסק בחושך: " למה באתי לעולם, למה אני סובל, למה העולם ביאוש, מה תכלית חיי", ואז מספר להם על נקודה דימיונית בלב שרק כשהיא נפתחת ניכנס האדם לשלב הראשון.
    לא יותר פשוט לספר להם את משל המערה של אפלטון?( משל המערה של אפלטון הוא אחת המטאפורות הידועות ביותר בכתבי אפלטון, אשר נועדה לדמות מציאות של בערות, בה אנשים נותרים חשוכים אם אינם זוכים לגילוי זיו אורה של החוכמה.)
    אם אנשים היו יודעים באמת מזה קבלה וניכנסים לקדושה פנימה, אם מישהו היה מכניס אותם כאשר היו ראויים, כאשר תאוות העולם כבר לא תופסים מקום אצלם… היו מבחנים מיד בין אמת לשקר… ובורחים כמו מאש ממרכזי הקבלה אינסטנט למיניהם.
    הדבר הטוב היחידי הטוב שניתן למצוא באיש החכם והפיקח בעיני עצמו לייטמן הינו, שהוא מאיר את המודעת של הציבור החילוני החופשי ושל ציבור העלייה הרוסית, לאמונה מונותאיסטית ולתודעת גאולה כסלילת דרך למשיח בעולם, כפי שהסביר הרמב"ם את מטרתו של יש"ו הנוצרי בעולם.
    איך יודעים להבדיל בין שטר מזויף למקורי ? כשיש את המקורי, רואים מה מזויף. העצה לכך להסתכל בוידיאו על הרבי מליובאוויטש, או לפגוש שליח בבית חב"ד רציני שיודע קבלה וחסידות ולבקש ללמוד אתו.
    כדי ללמוד קבלה, צריך להקריב את כל הנאות ותאוות החיים כולל תאוות ממון, נשים ואכילה…ורק מי שיהיה מוכן לכך הרב המקובל האמיתי יקרב אותו כשיאמין שהוא מוכן, אחרת מימלא רק יחשוב שמבין והקבלה תיהיה עבורו נוסחאות מטמטיות סכמתיות של סדר ההישתלשלות, עולמות, פרצופים, וספירות. את סודות הקבלה יגלה רק רב מקובל באופן של לימוד אחד על אחד כמו שכתוב בגמרא, ויש הזהרות למקובל שאם יגלה למי שאינו ראוי, עלול למות, או כפי שקראנו בכיתביההאר"י כאשר רבי חיים ויטאל הבציר באר"רי הקדוש ללמדו את סודבהנחש, יצא עורב שקרא 3 פעמים קרה-קרה-קרה, והאר"י אמר ברוך דיין אמת כי בעוד 3בימים ימות בנו על שגילה את סוד הנחש וכך היה ל"ע.
    שלא נדבר על נזק נפשי בלתי הפיך ללומד:

    "אין דורשים במעשה בראשית בשניים, ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן חכם ומבין מדעתו. כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאילו לא בא לעולם: מה למעלה מה למטה, מה לפנים ומה לאחור. וכל שלא חס על כבוד קונו, ראוי לו שלא בא לעולם" (חגיגה ב).

    בזמן הגמרא והגאונים היה חרם בית דין שאסר לגלות את סוד האלהות. יש עדויות על כך עד המאה ה-13. החרם קרוי היה גם "ברית": "ואני מביא בברית נאמנת… לכל מסתכל בספר הזה, לבל יסבור סברה, ואל יחשוב מחשבה בדבר מכל הרמזים אשר אני כותב בסתרי התורה, כי אני מודיעו נאמנה שלא יושגו דברי ולא יודעו כלל, בשום שכל ובינה, זולתי מפי מקובל חכם לאוזן מקבל מבין" (רמב"ן, הקדמה לפירושו לתורה).
    מה שנתגלה בדורינו זה ע"י הבעל שם טוב שגילה את החסידות שמשם בעל הסולם יונק את שיטתו, התורת החסידות מגלה את רזין דרזין של הקבלה, את הסוד שבסוד בקבלה העיונית ומלמדת אותו בצורת ההשראה של הבעל שם טוב במשלים ודוגמאות במבנה האדם התחתון בלשון הקבלה.
    הרבי מליובאוויטש ממשפחת דוד המלך, צדיק יסוד עולם ונשיא הדור נשמת משה רבינו שבדור כפי שהסביר במאות ספריו מתוך הזוהר, אומר שאת הקבלה ניתן ללמוד בדורינו רק ע"י ספרי החסידות המפרשים את תורת הקבלה והזוהר, כשנישאל לגבי פירוש הסולם אמר ומודפס באיגרת הקודש שלא קרא את ספרי בעל הסולם אלה רק עיין קצת, וניראה כי סלל לו דרך משל עצמו ולכן לא יכול להביע דעה והוסיף שלנו(עם ישראל בכל העולם) בעינין תורת הסוד ופנימיות התורה והקבלה וסודות הזוהר, אין לנו אלא את דרך נשיאינו רבותינו ששכינה מדברת מגרונם ודברי אלוקים חיים וזאת דרך תורת חסידות חב"ד שמדברת גבוהה יותר מן הקבלה של האר"י הראשון שמדברת מהצימצום ומטה, ואילו תורת חסידוד חב"ד מדברת עוד למעלה מזה, מאור אור אין סוף שליפני הצימצום ועוד למעלה מעלה מזה.
    כל מי שאינו צדיק הפרוש מעיניני העולם, וההנאה מהעולם ומקיים כמובן את כל שולחן ערוך ולא הגיע לדרגת רוח קודש שלא ידמיין שהוא מקובל ומדבר ורואה וכו'. גם עם טוב לו כל היום צוהל ושמח בפסטיבל בראשית או בקרנבל ערבות.
    ולך אחי היהודי היקר, חבר של "ערבות" שמעביר לילות כימים באשרם ה"קבלי" של ערוץ 66 (שחסר במספר הערוץ עוד סיפרה 6 אחת, ודי למבין) ומחכה בקוצר רוח למניפולציה שעשו לך שאתה חושב שאתה עומד לעבור מחסום דמיוני ולהיכנס לעולם של עושר עילאי…(שזאת טקטיקה מניפולטיבית של "גורויים" ומדריכים רוחניים שקרניים כדי לצוד את הנפש שלך, לשעבד אותך ולגרום לך לעולם לא לעזוב מפני שעוד שניה אחת, אתה זוכה להארה שבשבילה באתה ועובד כל כך קשה.. ובמקרה שלך זה לעבור את המחסום הדמיוני שעליו גם הרב כדורי זקן המקובלים זצוק"ל זי"ע לא שמע וגם לא בישיבת המקובלים בית אל ולא בנהר שלום ולא כל מי שקיבל קבלה מהאר"י הקדוש, טרם שמע על ההמצאה החדשה הזאת).

    יהודי יקר, אם אושר עילאי היא התוצאה של מה שאתה מצפה למצוא בהמשך, אתה לא במקום הנכון.. סע להודו, להינדואיזם ולבודהה במזרח, נקה את הראש במדיטציות No-Mind ..אולם.. אם יש בך נשמה יהודית , גם שם לא תשיג את זה כי זאת אינה מטרת ירידת נשמתך לעולם ל-80 שנה ולא תכלית ולא מטרת חייך…ועד שלא תדע מה מטרת בריאתך ותעלה על מסלול האמת של חייך לעולם לא תיהיה מאושר ושלם אמיתי. לעולם לא, מבטיח לך… והמטרה היא לא בהכרך היעד הדרך היא המטרה, צדיקים אין להם מנוחה, לא בעולם הזה ולא בעולם הבאה ועולים מחייל לחייל.

    ומי שבאמת חושב שיגלו לו סודות שעוברים מרב לתלמיד ודרכי פעולה אמיתיות קבליות ויתחיל לפגוש מלאכים ויגלו לו עתידות וישיג חוש שישי שביעי או שמיני, שיבין שנולד למשפחה הלא נכונה. ובתקופה הלא נכונה לסוג זה של עבודה כיוון שהנך נשמה של נפש דנפש דעשיה.
    כל מה שכתוב בספרים זה לא סוד. סוד לא כתוב וגם לא כתוב על מהו הסוד… ולכן אומות העולם, אין להם תורה רק סיפורים, מנטרות, ומודעות. ולייטמן מלמד תפיסות חברה מרקסיסטיות ששאב מדרכו של בעל הסולם שהיה רב חסיד וחרדי להחריד. (קישור לתמונה http://kabbalahblog.co.il/wp-content/uploads/2007/11/baalsulam.jpg)
    התורה עצמה מלמדת שמי שזכה נעשה לו סם חיים, לא זכה.. נעשה לו סם המוות.
    התורה נלמדת בפרד"ס, פשט, רמז, דרש וסוד. כאשר הכל יחד ולא לחוד.. אי אפשר ללמוד סוד ללא פשט רמז ודרש, כיוון שישנו פשט שבפשט, רמז שבפשט, ודרש שבפשט, וסוד שבפשט וחסידות שהיא כוללת הכל …ופשט שבסוד, רמז שבסוד וכיו"ב
    יהו'ק = קוצו של יוד (א"ק, יחידה, חסידות), האות-י'(אצילות, חיה, סוד) האות ה'(בריאה, נשמה, רמז),האות ו'(יצירה, רוח, דרש), האות ה'(עשיה, נפש, פשט)
    לסיכום, אחרי 12 שנה שאני עוקב אחרי התפתחות שיטתו, ומפגש אישי בבתי חב"ד עם לומדי השיטה, הסיכום שלי הוא שאם זהו הסולם שיהודי בוחר לטפס עליו בכדי להגיע לרוחניות, לא אנסה לקחת ממנו את הסולם, רק שיזכור שסבא שלו וסבא של סבא שלו הניחו תפילין ושמרו מצוות וגם למדו קבלה מי שרצה והיה שייך לזה.
    גם אם יושבים שנים ארוכות ואין להם מושג שם מזה 'זעיר אנפין', לפחות הם מבינים שזה קיים במציאות האלוקית.
    גם יובל המבולבל מעביר מסרים של שלום ערבות ואחדות וגם לייטמן, אז אם שימוש במונחים קבליים עוזר , שיהיה.
    אך בלי קדושה, טהרת המשפחה, מקווה, תפילין ושבת.. אין קבלה, אין קדושה, אין הבנה, הכל דימיון.
    על רווק אין השכינה שורה, ולכן לא שייך שיעבוד ויגרום יחוד, כי אינו מושך שפע מזיווג המידות העליונות, ודי למבין.
    בספר "מאור ושמש" כתוב שהלומד בספרי קבלה כשהוא לא אחרי טבילה וטהור(בוודאי לא עם אישה נידה שדינו כרת ח"ו) יכול לבוא לידי אפיקורסיות. ומוסיף הרב בספרו שכת שבתאי צבי יימח שמם מזה נעשו אפיקורסים, שלמדו קבלה בטומאת הגוף.
    המלצה לקרא את הספר שערי הזוהר- מבוא לכל הבא לעסוק בספרי הזהר הקדוש ובתורת הנסתר, (הרב המקובל דניאל פריש מחבר פירוש מלוקט מספרי הקבלה על ספר הזוהר הקדוש, מראשי ישיבת אנשי מעמד ללימוד תורת הנסתר, וריש מתיבתא בישיבת המקובלים שער שמים. מחברספרות תורנית ומשפיע בחסידות תולדות אהרן ולאחר מכן בחסידות תולדות אברהם יצחק.)
    בו מבוארים כללים יקרים והקדמות נכבדות בעיניין חיבור ספר הזוהר וכלליו, עם ידיעות נחוצות בכל תורת הניסתר, מלוקט מתוך ספרי המקובלים.

    לא לומדים קבלה מרב "דימיקולו", זה החיים שלך ! זאת הנשמה האלוהית היקרה שלך.. תזהר מאוד על נפשך.. כשיורים חץ קצת עקום, סופו להחטיא את המטרה במטרים רבים.
    לעיון:
    רמב"ם מורה נבוכים: החלק הראשון – פרק ל"ד
    הסיבות האוסרות לפתוח את ההוראה במטפיסיקה, להצביע על מה שראוי להצביע עליו ולהציג זאת בפני ההמון, הן חמש. …(ראה בקישור המשך)
    …והנה בארו עומק מעשה מרכבה, והיותו רחוק מדעת ההמון, והתבאר שאפילו מה שיבין ממנו מי שחננו השם בתבונה, אסרה התורה ללמדו אלא בפנים בפנים, למי שיש לו המדות הנזכרות, ואין מוסרים לו אלא ראשי פרקים בלבד, וזאת היא הסבה בהפסק ידיעתו מן האומה לגמרי, עד שלא נמצא ממנו דבר קטן או גדול, וראוי היה להעשות בו כך, כי לא נעדר מקבל מפי מקבל, ולא חובר בו ספר כלל, ואחר שהוא כן איך יש לי תחבולה להעירך על מה שאפשר שנודע לי, והתבאר אליו בלא ספק במה שהבינותיו מזה, אבל המנעי מחבר דבר ממה שנודע לי בו, עד שיהיה אבדו באבדי, אשר אי אפשר מבלעדיו, היה בעיני אונאה גדולה מחקך וחק כל נבוך… (חלק ג הקדמה)
    http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_1_34.htm

    חגיגה י"א, ב
    תני' אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאילו לא בא לעולם מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור וכל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם:

    אהבתי

  44. טעותו של ד'ר לייטמן היחס לפרוש הזוהר.
    אנא נכונה כי אנו רואים בציבור עם ישראל לא הגיע עדיין לרמה זאת .
    התחילה אלנו ללמוד ממש ממש .את סוד התורה
    ואת הצפנים בתוכה תורת אמת.
    זה נכון לא העולם אלה עם ישראל עצמו עלה מדרגה רוחנית והוא עכשיו רק מעכל את דרגת מדרגה זאת.
    לקראת המדרגה הסופית והאחרונה.
    והיא פרוש דרגות הרוחניות לפריטא פרטים ממש
    מה הכוונה פרוש על פרוש של כל הפרושים שנכתבו לזוהר הקדוש ותהליך הפעלתו ממש כך
    שכל אחד ואחד יקרא ויבין זאת מיד מבלי שהתבלבל כלל וכלל ואנו עומדים ממש לפני גילויי זה .פה טעותו של ד'ר לייטמן שבעל הסולם
    וממשיכיו לא הספיקו לעשות זאת אלה רק באורך
    עד לפני האחרון .ואל לנו לשלול אף אחד מכל הקדושים שהביאו בכוחם לקדם אותנו לגאולה אמיתית .

    אהבתי

  45. לגבי מהו מדע: במובנו הרחב – הוא כל מכלול קוהרנטי של ידע מוסק, הניתן לבחינה לפי אקסיומות בסיס.
    הידע מוסק על ידי הראיה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש. הרי כך אנו רוכשים את הידע.
    טווח השמיעה של האדם הוא בתחום שבין 10 ל-150 דציבלים
    טווח הראייה – הספקטרום האלקטרומגנטי הנראה בעין האנושית. קרינה אלקטרומגנטית בטווח זה של אורכי גל נקראת האור הנראה או פשוט אור. עין אנושית טיפוסית תגיב לאורכי הגל שבין 750-390 ננומטר (nm)
    ויתר החושים מוגבלים בהרבה. המציאות הנתפסת על ידי החושים שלנו מוגבלת מאוד.
    להוכחה שכעבור כמה מאות שנים העולם של קודמינו נתפס כטעות אחת גדולה מבוסס על הנחות יסוד במקרה הטוב מוטעות ולרוב משרתות אינטרס של חלק מהאוכלוסייה.
    כדאי להבין את ערך מדע כדאי לקרוא את ערך מכניקה קוואנטים ונבין עד כמה "המדע" אינה יודעת ואנחנו חוקרים בתחום של אי וודאות.
    ולכן לטעון שהקבלה של הרב לייטמן אינה מדע הוא נכון אם אנחנו דבקים בהגדרה הקלאסית של המדע המתבססת על ידע נלמד בחמשת החושים המאוד מוגבלים.

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s