מדברים על נצרות גלובלית

בספרו המדובר התנגשות הציביליזציות (1996) פורש סמואל הנטינגטון תמונת עולם של מאבקים גלובליים בין תרבויות שונות. הנטינגטון מנבא כי עד 2020 אחת מאלו, האיסלאם, עתידה להיות הגדולה ביותר מבחינה מספרית. כיום ברור שהנטינגטון טעה. האיסלאם לא תהיה התרבות או הדת הגדולה בעולם, לא ב-2020 וכנראה גם לא אחריה. כתר הבכורה ימשיך להיות מונח לבטח על ראשה של הנצרות.

אבל לא רק הנטינגטון טעה. טעה גם כל מי שהספיד את הכנסייה הקתולית, אותו גוף ארכאי ושמרני שמתעקש לאסור על אמצעי מניעה ולהגדיר יחסים הומוסקסואלים כחטא. הכנסייה הקתולית לא הולכת להיעלם. כפי הנראה – אם כי על כך יש ויכוח, וראו להלן – גם צורות שמרניות אחרות של נצרות לא יעלמו. לבד מזה טעה כמובן גם כל מי שחושב שהאנושות בדרך לחילון חובק עולם, ולסיום טעה גם כל מי שחשב שהנצרות היא "דת מערבית". כל זאת בגלל התופעה הגדולה ביותר שאף אחד לא מדבר עלייה, והיא הצמיחה האסטרונומית של הנצרות בחצי התחתון של כדור הארץ.

כן, קוראים יקרים: זה לא בטלוויזיה, זה לא בעיתונים, ורק בעשור האחרון זה בצורה רצינית במחקר האקדמי (ראו ממש מעכשיו כאן), אבל אין ספק שמשהו מתרחש שם למטה, בדרום הגלובלי. ישו עושה לו נפשות. שזפו עיניכם בנתונים הבאים:

  • הנצרות היא הדת הגדולה בעולם. יש כיום יותר משני מיליארד נוצרים: 530 מיליון באירופה, יותר מ-300 מ' באמריקה הצפונית, 510 מ' בדרום אמריקה, 390 מ' באפריקה, וכ-300 מ' באסיה
  • ב-1900 חיו 90% מהנוצרים באירופה וארה"ב. כיום 60% חיים באסיה, אפריקה ודרום אמריקה
  • בין שנת 1900 לשנת 2000 מספר הנוצרים באפריקה גדל מ-10 מיליון ל-360 מיליון, מ-10% מהאוכלוסייה ל-46% ממנה
  • כרגע אפריקנים ואסייתים מונים 30% מכלל הנוצרים, אבל המספר הזה עולה כל הזמן. עד 2025 אפריקה ודרום-אמריקה יתחרו על תואר היבשת הנוצרית ביותר
  • שני שלישים מהכנסייה הקתולית חיים כבר היום באפריקה, אסיה ודרום אמריקה. עד 2025 צפוי שהמספר יעלה ל-75%. הדבר כמובן ישפיע על מוצאם של האפיפיורים הבאים
  • עד 2050, רק אחד מחמישה מבין 3 מיליארד הנוצרים יהיה לבן לא-היספני
  • בכנסייה האנגליקנית, שמוצאה כמובן באנגליה, המחוז הניגרי הוא הגדול ביותר
  • ל- Seventh Day Adventist Church, קבוצה מלינאריסטית שהתחילה את דרכה בארה"ב, יש כיום 14 מיליון מאמינים. מיליון מהם בארה"ב והיתר בעולם השלישי
  • ובכלל לא הזכרנו (ולא נזכיר כאן) את סין, שכרגע מעריכים שיש בה בסביבות 50 מיליון נוצרים, והיד כמובן עוד מאוד נטויה
  • יוצאת מהכלל: הכנסייה האורתודוקסית במזרח אירופה, שייתכן שעומדת (על פי פיליפ ג'נקינס) על סף גסיסה

אז מה קורה כאן? מה שקורה הוא שהנצרות גדלה, באזורים מסויימים בצורה אקספוננטלית. בעיקר שני זרמים נוצריים נהנים מהגדילה הזאת, והם הכנסייה הקתולית, והנצרות הפנטקוסטלית. את הקתולים אנחנו מכירים, אבל הכוח העולה הם הפנטקוסטלים, שכתופעה מובחנת קיימים רק מתחילת המאה העשרים. ומיהם אלו? ובכן, מדובר באחד הצאצאים הצעירים ומלאי אנרגיה של המהפכה הפרוטסטנטית: זו נצרות ששמה דגש רב על "מתנות רוח הקודש", על חוויות כקונברסיה, "דיבור בלשונות" ו"התנבאות", ובאופן כללי מציגה פולחן של התלהבות ואופטימיות מצד אחד, ושל מלחמה מתמדת בכוחותיו של השטן מצד שני.

לדבר בלשונות כאשר נתנם הרוח

הפנטקוסטלים מקבלים את שמם ממאורע ה-Pentecost, כלומר מה שקרה בחג השבועות הראשון אחרי שישו, בפסח כידוע, עלה השמיימה נצלב. אז ירדה רוח הקודש על קהילת הנוצרים הראשונה שנאספה בירושלים (מעשי השליחים, ב, 1-4, 16-17):

וּבְיוֹם מְלֹאת שִׁבְעַת הַשָּׁבֻעוֹת נֶאֶסְפוּ כֻלָּם לֵב אֶחָד׃ וַיְהִי קוֹל רַעַשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם פִּתְאֹם כְּקוֹל רוּחַ סְעָרָה וַיְמַלֵּא אֶת־כָּל־הַבַּיִת אֲשֶׁר הֵם ישְׁבִים בּוֹ׃ וַתֵּרָאֶינָה אֲלֵיהֶם לְשֹׁנוֹת מִתְפָּרְדוֹת בְּמַרְאֵה אֵשׁ וַתָּנוּחַ אַחַת אַחַת עַל כָּל־אֶחָד מֵהֶם׃ וַיִּמָּלְאוּ כֻלָּם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיָּחֵלּוּ לְדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֹת אֲחֵרוֹת כַּאֲשֶׁר נְתָנָם הָרוּחַ לְסַפֵּר׃ […] וְהוּא הָאָמוּר עַל־יְדֵי יוֹאֵל הַנָּבִיא׃ וְהָיָה בָּאַחֲרִית הַיָּמִים נְאֻם אֱלֹהִים אֶשְׁפֹּךְ אֶת־רוּחִי עַל־כָּל־בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וּבַחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ וְזִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן׃ וְגַם עַל־עֲבָדַי וְעַל־שִׁפְחוֹתַי בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֶשְׁפֹּךְ אֶת־רוּחִי וְנִבָּאוּ׃

הפנטקוסטלים מפרשים פסוקים אלה כתחילתה של מערכת יחסים בין רוח הקודש למאמינים, אשר מאותו רגע יכולים, ואף נדרשים, להתמלא בה ולהתנבא. בארה"ב קיימים פנטקוסטלים, אבל הם נחשבים קצת weird. כאשר שרה פיילין רצתה להיבחר לראשות העיר ווסילה באלסקה היא החליפה את הכנסייה שלה מפנטקטסטלית לאוונגליסטית.

על פי הערכה אחת קיימים 523 מיליון פנטקוסטלים בעולם, כשני שלישים מהם מחוץ לעולם המערבי, ואותה הערכה קובעת שמצטרפים אליהם כתשעה מיליון נוספים בכל שנה. הפופולריות העצומה של הדת הזו באה, אני מקווה שכבר מובן לקוראי בלוג זה, דווקא משום הדגשתה את החוויה, את ההתרגשות והרגש, אלמנטים שבעידננו מהווים לא רק מטרה אלא גם מקור של סמכות. ניתן לומר שהמקבילה היהודית לפנטקוסטלים הם חסידי ברסלב, ובעיקר בעלי-התשובה שבהם.

מה אם כן צפוי לנו מנצרות שכזו? מה אפשר לצפות מעולם שחלקים גדולים ממנו הם נוצרים מתלהבים שמוחאים כפיים, צועקים "הללויה!" וממלמלים ג'יברש מקודש כאשר הם מרגישים את רוח הקודש יורדת עליהם בכנסייה? על כך הדעות חלוקות. להלן שני נציגי הקצוות בפולמוס הזה.

כבר מזמן לא היה לנו מסע צלב ראוי לשמו

בפינה הימנית של הזירה ניצב פיליפ ג'נקינס, פרופסור להיסטוריה של הדתות באונ' פנסילבניה. ב-2002 כתב ג'נקינס ספר מדובר ומשפיע בשם The Next Christendom: The Coming of Global Christianity. בספר הזה ג'נקינס מסרטט את מפת הנצרות הגלובלית ההולכת וגדלה, תופעה שמזכה לדעתו את עידננו בתואר "אחת מהתקופות הטרנספורמטיביות בהיסטוריה של הדתות בעולם".

על פי ג'נקינס הנוצרים החדשים (שרובם בכלל פנטקוסטליות חדשות – הנצרות תמיד היתה פופולרית יותר בקרב נשים, למרות שמנהיגיה כמעט תמיד גברים) הם

הרבה יותר שמרנים הן מבחינת אמונותיהם והן מבחינת עמדותיהם המוסריות […] הכנסיות החדשות האלה מטיפות לאמונה אישית עמוקה ולאורתודוקסיה טקסית, מיסטיקה ופוריטניות, אשר אותם הם מעגנים בכתבי הקודש. הם מטיפים מסרים שעבור המערבי נראים פשטניים, כרזמטיים, חזיוניים ואפוקליפטיים. בעולם המחשבתי הזה נבואה היא מציאות יומיומית, וריפוי-על-ידי-אמונה, גירוש שדים וחלומות חזיוניים מרכיבים כולם את הרגישות הדתית הבסיסית.

כבר היום ישנם חיכוכים, לעיתים אלימים מאוד, בין נוצרים למוסלמים באפריקה (ניגריה, סודן, סומליה) ובאסיה (אינדונזיה, מלזיה, פיליפינים – פיטר ברגר כתב על זה בבלוגו לאחרונה). הגדילה המהירה של הנצרות, במידה וזו שמרנית ולוחמנית, יכולה לסמן לדעת ג'נקינס חזרה מהירה לעולם שמתבוסס במלחמות ג'יהאד ומסעות צלב. יש למה לחכות.

עתיד האמונה הוא חוסר אמונה

בפינה השמאלית ניצב הפרופסור לתיאולוגיה מהאוורד, והכוהן הנוצרי-בפטיסטי, הארווי קוקס. קוקס נחשב לאחד התיאולוגים הנוצריים החשובים בארה"ב. הוא קנה את תהילתו כאשר ב-1965, בגיל שלושים ושש, פרסם את ספרו The Secular City, ספר שהפך מיד לסנסציה, ליבה פולמוס ער בעולם הנוצרי ואף נמכר בקרוב למיליון עותקים. כל כך למה? מפני שבספרו טוען קוקס שעל הנוצרים לקדם את החילון העולמי בברכה, שכן הוא ורק הוא מאפשר לאדם הדתי לעמוד מול אלוהיו בצורה חופשית ובוגרת, ללא ממסד כנסייתי שכופה עליו אמונות.

קל להבין מכאן שקוקס נמצא בקצה הליברלי מאוד של הנצרות. הוא לא אוהב סמכות דתית, לא חושב שחוקים או טקסים מקרבים אותנו אל האל, וגורס שדתיות אישית, פנימית וחוויתית היא הדרך הטובה ביותר לעבודת השם. בספר שיצא ב-2009, The Future of Faith, הוא מחבר את חשיבתו התיאולוגית לניתוח הנצרות הגלובלית, וקובע שהעתיד הוא א) נוצרי ב) ליברלי ג) חוויתי.

קוקס מציב אלו מול אלו חוויה ופנימיות מול אמונה וחוק. עבורו התמקדותם של הנוצרים החדשים, הפנטקוסטלים למיניהם, בדת מיסטית וחוויתית מנטרלת כל תשוקה להילחם על אמונות ודוגמה. על פי קוקס בניגוד לאחיהם מצפון אמריקה, הפנטקוסטלים החדשים אינם פונדמטליסטים. הוא קובע כי

עתה אנחנו עומדים בפני פרק חדש בתולדות הסיפור הנוצרי. למרות תחזיות עגומות על דעיכתה, הנצרות גדלה מהר יותר מאשר אי פעם, אם כי בעיקר מחוץ למערב, ובתנועות שמדגישות את החוויה הרוחנית, את רוח חסידיו הראשונים של ישו, ואת התקווה. אלו תנועות שלא מקדישות תשומת לב רבה לעיקרי אמונה, והן פורחות ללא היררכיה.

אם שמתם לב, קוקס רואה כאן חזרה אל הנצרות הראשונית, זו שהיתה מורכבת מזרמים רבים, מנהיגים (וכמה מנהיגות) שונים ושהדגישה את קבלת רוח הקודש. הנצרות הזאת נעלמה במאה הרביעית כאשר הנצרות הפכה לדת הרשמית של האימפריה הרומית, ונקבעה לה דוֹגמה אחידה. עכשיו, טוען קוקס, מחזירים עטרה ליושנה (הנה וידאו בו הוא מדבר על ספרו וטוען כנ"ל).

קוקס, אם כן, רואה תקווה רבה בעליית הפנטקוסטליזם. הוא גם מצרף את התפשטותה של רוחניות הניו-אייג' לכדי מהלך כלל עולמי של "שינוי העמוק בטבע היסודי של הדתיות", מדתיות סמכותנית, אקסקלוסיביסטית והיררכית, לדתיות פרטית, פלורליסטית ופלואידית. קוקס אף לא מתבייש להשתמש בשפה משיחית ולטעון שההתפתחויות האלה הם "סימן ברור לבואו של עידן הרוח", כלומר עידננו הוא עידן סמי-גאול (או קוואזי-משיחי?) בו רוח הקודש יורדת על ההמונים המתנבאים ודעת ה' כמים לים מכסים. ואמרו הללויה.

נו, אז מי צודק?

האם פנינו, אם כן, למסעות צלב או להתבסמות נינוחה בזיו השכינה? ובכן, לצערי התזה המוצגת בספרו החדש של קוקס בעיתית מבחינות רבות. לא אכנס אליהן כאן כי אני נכנס אליהם בביקורת על הספר שכתבתי לאחרונה לתכלת, אבל לדאבון הלב מדובר במשאלת לב יותר מאשר בניתוח אובייקטיבי של המציאות. לא שאין לקוקס על מה לסמוך – הניו-אייג' אכן מתאפיין בסובלנות, פלורליזם והעדפת החוויה על הדוגמה. אכן, גם נוצרים מן השורה בארה"ב מתעניינים היום הרבה פחות באמונותיהם מאשר בשאלות מוסריות (בסקר שנערך לאחרונה התברר, למשל, ש45% מהקתולים בארה"ב לא יודעים שבכל פעם שהם משתתפים במיסה הם בעצם סועדים מבשרו ודמו של המשיח!). אולם כל זה קורה במערב. בכל הנוגע לאותם נוצרים חדשים, הרי שאצלם החוויה המיסטית לא באה על חשבון הדוגמה.

דוגמא נאה לכך ניתנה ממש בחודש שעבר, בקייפטאון, אז נועדו ארבעת אלפים ומאתיים מנהיגים אוונגליסטים לציון מאה שנים של פעילות מיסיונרית (מאז ועידה דומה באדינבורו). בכנס הודה הארכיבישוף רוברט דנקן מהכנסייה האנגליקנית של צפון אמריקה לעמיתיו מדרום כדור הארץ על שסייעו לקבוצתו, שפרשה מהכנסייה האפיסקופלית, להאבק ב"ליברליזם האגרסיבי".

הוא כמובן מדבר על המשבר החמור שפרץ בשורות האנגליקנים (בעצם בכנסייה האפיסקופלית העולמית) ב-2003 כאשר המועצה העליונה החליטה להסמיך את ג'ין רובינסון, הומו מוצהר, כבישוף. הבישופים השמרנים יותר מארה"ב מצאו בעלי ברית באלו שבאו זה מכבר מסינגפור ורואנדה. אלו מחו בתוקף על ההחלטה, דבר שהוביל לקרע עמוק בכנסייה, קרע שראשה, הארכיבישוף רואן וויליאמס, מתקשה מאז לאחות. לא רק זאת, אלא שכשלושים כהני דת אמריקאים עברו מבחינת הרישום מהיות נתונים תחת הבישוף האמריקאי של מקום עבודתם, ללהיות רשומים תחת בישופים מרואנדה, שעם דעותיהם השמרניות הם יותר מזדהים!

בכלל, החלוקה הבינארית, הדואליסטית הזו שעורך קוקס בין חוק לרוח, הגם שהיא מאוד נוצרית, היא מאוד מוטעית, ויעיד כל מקובל שלא מרגיש שהחוק מגביל את חוויותיו המיסטיות, אלא דווקא מגביר אותן. כלומר נכון שהפנייה פנימה באה פעמים רבות על חשבון הסמכות החיצונית (של החוק או המסורת), אבל אין להסיק מכך שכך הדבר תמיד, ובכל מקרה העניינים מורכבים יותר (בדיוק על כך, ובהקשר הפנטקוסטלי, ראו המאמר כאן)

זה לא אומר שאכן יש לחגור את החרב ולנעול על האישה את חגורת הצניעות – ייתכן שהמצב לא יתדרדר לכדי מלחמות דת. בכל זאת, מדובר בנוצרים מכנסיות שונות, וההיררכיה שמפקחת עליהם אכן הרבה יותר דלילה מזו שהיתה לכנסייה הקתולית בימי הביניים. ועוד יש לסייג באופן כללי את אותן עקומות גדילה והתחזיות לגבי הנצרות ב-2025 וכו'. תחזיות עתידיות, בוודאי ככל שמדובר בקצב התרבותם של בני אדם (כפי שיודע היטב כל מלתוסיאני), הינן מתכון כמעט ודאי למבוכה. אבל כן, הנצרות פורחת, אולי כפי שלא פרחה מעולם, ודאי בלי שימוש בכפייה. לסיכום מקיף על התופעה, ועל מחקר התופעה, אני ממליץ על מאמר מצויין של ג'ואל רובינס מ-2004, שבאופן משמח נמצא כולו על הרשת (ב-pdf).

ונהר יוצא מישו ומשקה את העולם. פרט מתוך פרשנות לספר 'חזון יוחנן', המאה-12

ולסיום, קשה שלא לתהות על סוד קסמה של הנצרות, אותה כת גלילית קטנה שצמחה והיתה לתרבות עצומה ושוקקת. כפי שכותב ג'ואל רובינס במאמר הנ"ל, חלק מהסוד הוא יכולתה של הנצרות להתאים את עצמה לעולמו הרוחני של המתנצר. באותן ארצות דרומיות, למשל, המאמינים לא נדרשים לוותר על אמונותיהן הישנות (בכישוף, בריפוי אלילי, בשדים), אלא רק לשנות את ההתייחסות אליהן: מה שפעם נחשב אלוהי נחשב כעת שטני. כך אין צורך לפרק את תמונת העולם, אלא רק לשנות את הזוית ממנה מתבוננים בה. (נדמה לי שנוצרים הודים עושים בדיוק כך: האלים ההינדים לא נעלמים, אלא שפשוט אין לעבוד אותם, אלא רק את האל האחד דרך בנו – אין כאן מחיקה של ההשקפה הקודמת, אלא תוספת לה.)

וכמובן, הדגש הנוצרי על האינדבידואל, ועל החוויה, שני מוקדים של זהות וסמכות שרק הולכים ומגבירים את חשיבותם בעולמנו. תוך סיכון להישמע כהגלייני שוטה, אעז ואומר שמבחינה זו הנצרות היא אכן הדת המתאימה לאדם המודרני, כלומר לאדם העירוני, ה"פרטי", החשוף לגירויים רבים, העסוק, המחפש קהילה תוך הדגשת חשיבות הפרט ועצמאותו, המחפש משמעות שנובעת מתוך חוויה, המחפש אלוהי רחמים ואהבה, המחפש אל שמבשר על עידן חדש ומתחדש. זה כמובן לא מפתיע, שהרי המודרנה נולדה מתוך הנצרות.

כל הנתונים לקוחים מהספרים ומהמאמרים המוזכרים, וכן מהספר Global Christianity: Contested Claims, Ed. Frans Wijsen & Robert Schreiter, Rodopi, 2007

[דבר אחר, ראו תגובות מעניינות שנוספו בפוסט על הפולמוס בין הרב חיים רפופורט ואנוכי בנוגע למשיחיות החב"דית, שנמצא בבלוג המשני "מינים", שמשמש להערות אגביות וקצרות על עניני דיומא, ושניתן לעשות אליו מנוי לגמרי בחינם]

32 תגובות

  1. תודה תומר!
    הדיבור על אפיפיור שחור עלה ביתר שאת כבר לאחר מותו של יוחנן פאולוס השני אבל בסופו של דבר נבחר רצינגר.
    דרך אגב, באירופה המערבית, לפחות בצרפת ובגרמניה, יש מחסור רציני בכמרים קתוליים וחלק גדול מהכמרים באים ממדינות עולם שלישי.

    ובנוגע למאמר של רובינס – תודה על הקישור! אני לא יודע אם הוא כותב על זה שם, עדיין לא קראתי, אבל הנטייה הזו של הנצרות – להשאיר את תמונת העולם ולשנות רק את הפרספקטיווה – קיימת כבר במאות הראשונות (אני חושב שכתבתי על זה בבלוג איפשהו), כשאבות הכנסייה קוראים לאלים הפגאנים שדים או כשאוריגנס למשל אומר שהאתונאים הוציאו את סוקרטס להורג מאחר שהם הוסתו לעשות כך על ידי השדים שאותם הם טעו לחשוב לאלים. הדגש שהנצרות (בניגוד ליהדות הרבנית) שמה על הממד האפיסטמולוגי של החוויה הופך את ה"אמת" שלה למרובת רבדים וכך לבעלת פונטציאל להכיל בתוכה סוגים שונים של אמיתות ושל תפיסות עולם.

    אהבתי

  2. שאלה אישית שלא קשורה לפוסט, ולא חייבת בתשובה:
    האם אתה קרוב של ד"ר פרסיקו שהיה שנים רבות רופא בקיבוץ יגור?

    אהבתי

  3. תיקון קטן: הפנטקוסטלים הם חלק מהתנועה האוונגליסטית ולכן משפט כמו "אשר שרה פיילין רצתה להיבחר לראשות העיר ווסילה באלסקה היא החליפה את הכנסייה שלה מפנטקטסטלית לאוונגליסטית." קצת מטעה.

    אולי כדאי לכתוב "אוונגליסטית סטנדרטית" למרות שגם ה"סטנדרטיות" זה מושג שנתון לוויכוח.

    אהבתי

    1. כן, הבעיה היא שכל הגדרה כאן נתונה לויכוח. הפנטקוסטלים הם "אוונגליסטים" בגישה שלהם, אבל זה לא שהם חלק מאיזשהו אירגון גג אוונגליסטי. וממילא הרבה אוונגליסטים שמזהים עצמם ככה לא רואים את הפנטקוסטלים כחלק מהם.

      אהבתי

      1. עדיין לא ממש מדויק. איגוד הגג הגדול (מה גדול, ענק!) בארה"ב לכנסיות האוונגליסטיות הוא ה National Association of Evangelicals שבראשו עמד עד לא מזמן המטיף הזכור לשמצה (ולמליצה) טד האגרד.
        אחד מהאירגונים החברים באיגוד הגג הזה הוא ה Assemblies of God (AG). שהוא אחד הארגונים הפנטקוסטלים הגדולים בארה"ב ונחשב לזרם הנוצרי השישי בגודלו בארה"ב (אני חושב שג'ון אשקרופט היה חבר – כלומר יש להם גם קבלה נרחבת בימין הנוצרי הפוליטי).

        כשחייתי כמה שנים בניו-יורק באזור שבו היו יותר כנסיות אוונגליסטיות מתושבים, האנשים עצמם לא הבדילו יותר מדי בין הזרם הבפטיסטי הדרומי או המתודיסטים האוונגלים או הפנטקוסטלים. הם החליפו כנסיות כמו שאני מחליף גרביים. יש לזכור שההבדלים התיאולוגיים בין כל הזרמים האלה הם מאד דקים עד לא קיימים ורוב האנשים האלה משייכים את עצמם יותר לקהילה מאשר לכנסיה או לדוקטורינה. כל עוד האמנת ב"לידה מחדש" – אתה בסדר.

        אהבתי

        1. יצחק,
          תודה על המידע, אם כי אני מתאר לעצמי שלא תאמר שבגלל שיש כנסייה פנטקוסטלית אחת תחת ארגון אוונגליסטי, כל הפנטקוסטלים הם אוונגליסטים, נכון? אני לא מכחיש את הקשר המשפחתי, אלא טוען שכל ניסוח שנבחר בו לא יהיה לגמרי מדוייק. ויותר מכך, ברשימה הזאת ממילא דובר על פנטקוסטלים שאין להם שום קשר לאוונגליסטים בארה"ב. אגב, אם אני לא טועה, ה-AG טוען שעל המאמין לזכות לא רק בלידה מחדש אלא גם בנוכחות רוח הקודש (שמתבטאת לרוב בדיבור בלשונות). האם מהכרותך איתם אין התעקשות על כך? כי זה יכול בהחלט להבדיל בין הקהילות.

          אהבתי

          1. כל הפנטקוסטלים By Def הם אוונגליסטים. זה כמו להגיד שהאוונגליסטים הם פרוטסטנטים. למרות זאת האנגליקניות והלותרניות שונות לחלוטין מהבפטיסיטיות אבל לא תמצא אף אחד שיגיד שהם לא כולם פרוטסטנטים.
            כדי להיות אוונגליסט אתה צריך להאמין (בעיקר) בעקרון הלידה מחדש. כל האוונגליסטים גם מאמינים בנוכחות רוח הקודש. הפנטקוסטלים הם בעצם תת קבוצה של התנועה האוונגליסטית כי הפנטקוסטלים לוקחים את זה צעד קדימה, וטוענים שכשרוח הקודש שורה על האדם הוא יכול "לדבר בלשונות" (ז"א להתנבא) ומי שבעצם מדבר זה רוח הקודש דרך האדם. ברמת העקרון כל נוצרי מאמין יכול לקבל את ההנחה הזו – הרי בעצם מי היו הנביאים אם לא צינור של רוח הקודש – אבל הטענה של הזרם האוונגליסטי המרכזי היא שאין לנו את הכלים לדעת האם מי שמדבר אכן מוציא מגרונו את דברי רוח הקודש או למעשה השטן אוחז בגרונו (לך תדע, כשהם בטראנס אף אחד לא יכול להבין מה הם אומרים). ועוד לא דיברנו על הנחשים.
            אני עוד לא פגשתי אוונגליסט אחד שאמר שהוא לא מוכן לעשות Fellowship עם פנטקוסטלים (ואני עצמי הייתי נוכח בכמה חתונות כאלה).

            אהבתי

            1. שוב, הם אוונגליסטים בהגדרה, נכון. אבל אם נחזור למוצא הדיון שלנו, אין באמת קשר בין כנסייה פנטקוסטלית בברזיל לכנסייה האוונגליסטית שפיילין עברה אליה. בברזיל הם לא "הסוג המג'נון של האוונגליסטים" כמו בארה"ב, כי הם הרוב המוחלט. שים לב שעל זה אנחנו מדברים, ולא על הגדרות כלליות. מכיוון שכתבתי על כאלו, כתבתי כך.

              אהבתי

              1. לאור הדיון הנפתל לעיל, אני לא יכול שלא לצטט את ההגדרה המבריקה הבאה לאריאנים מתוך "אינציקלופדיה":

                "האריאנים מאמינים שאמנם האב הוא אכן אב, אך הבן אינו בן אלא יציר האב שהתלבש בבשר ונעשה רוח האב שבבן. זאת בניגוד לשאר הנוצרים המאמינים כי הבן אינו בן אלא התגשמות המהות של האב שהוא שווה במהותו לבן (consubstantial) ברוח, אך בבשר הוא אכן בן שנעשה אב עוד טרם התגשמות הבן ברוח הקודש, מיד לאחר התלבשות האב באביו הוא (שהוא כמובן הבן).
                למרות (ואולי בגלל) פשטות התיאולוגיה של האריאנים יחסית לזאת של שאר הנוצרים, היא מוגדרת על ידי שאר הנוצרים ככפירה חמורה."

                אהבתי

  4. אמנם הנצרות לא תעלם, אבל היא נדחקת ממוקדי הכוח. הנצרות, החל מימי האימפריה הרומית ובמשך מאות שנים כיוונה גבוה – אל האצילים והמלכים. עכשיו היא מסתפקת בעניים. גם אם אפריקה כולה תהיה נוצרית, זה לא יכפר, מבחינה יכולת ההשפעה שלה, על איבוד גרמניה.
    כוחו של האסלם נובע בין היתר מכך שהוא פעיל במיוחד בארצות מלאות בנפט. קח את הנפט, והאיסלם יהפוך לדת רלוונטית כמו הוודו.

    כך שהשאלה היא לא רק כמה נוצרים יש, אלה מי הם, וכמה כסף וכוח יש להם. במשוואה הזו הנצרות מפסידה, הן לאיסלם והן לחילון.

    אהבתי

    1. במספרים גדולים, לכמות יש איכות משלה..
      (כך לפחות, פחות או יותר, תמצת פרופ' צבי טאובר אחת מנקודות היגל)

      אהבתי

  5. המאבק בין הנצרות והאיסלם הוא למעשה מאבק בין השקפת עולם מערבית יוונית-רומאית-"יהודית" לבין השקפת עולם מזרחית ערבית-"יהודית", כי גם הנצרות וגם האיסלם למדו מיהדות.
    צריכים לזכור שסין, ואולי גם הודו ויפן, עתידות להיות מעצמות משפיעות. ככה שהשאלה הכללית יותר היא האם העולם הולך לכיוון של חילון ופתיחות או לכיוון של סגירות דתית בסגנון ימי הביניים, או שבכלל הדברים הללו הם שיירי העבר, והדרך החדשה בה ילכו הדורות הבאים טרם נתגלתה.

    אהבתי

  6. בכל פעם דיברו כאן בארץ על העניין הדמוגרפי והעתיד. בכל פעם הסתבר שהיחס בין יהודים וערבים לא השתנה. יחד עם זאת שכחו שבעוד שהרבוי הערבי כולו טבעי הרבוי היהודי נבע מהגירה, וזהו ברז שנסגר, והעתיד הדמוגרפי חזר לאיים.
    המצב בעולם דומה, כל עוד הרבוי ה(לא )טבעי של המוסלמים גבוהה יותר. השאלה היא מה עומד מאחורי המגמות, ממה נובע הרבוי, ואיך העקומה תמשך בעתיד.
    מעבר לזאת, כפי שכולנו יודעים, ההשוואה בין מיליארד וחצי מוסלמים ושני מיליארד נוצרים היא חסרת משמעות. אלו מספרים דומים, ולא הגודל קובע. באירופה פחות מ-10% מוסלמים. מה זה אומר? בכלל, מה עתידה של אירופה? האם העתיד הוא אפריקה הנוצרית מול אירופה המוסלמית?

    אהבתי

  7. תודה תומר, מעניין ומלמד כתמיד (באמת).
    חוצמזה, אני רוצה משהו שאני לא מסכים איתו כל כך, אמרת שהחלוקה בין חוק לרוח היא דואליסטית משהו.

    אז אני לא אתיימר להגיד שאני יורד לסוף דעתך, אבל זה לדעתי לא בהכרח דואליזם, אמרת שכל מקובל יעיד שחוק תומך ברוח, אבל הדוגמאות שאני מסתכל עליהם לא בהכרח יסכימו, ספציפית קרישנמורטי שדיבר בצורה די מפורשת על חוקים כנוגדים את הרוח.

    אהבתי

    1. אסף,
      הרי קרישנמורטי אינו מקובל! אני בכוונה הבאתי דוגמא למיסטיקנים שמרגישים וטוענים שהמיסטיקה שלהם נתמכת ואפילו תלויה בחוק. אגב, באמת לא כל המקובלים עומדים על כך, אבל חלק גדול מהם כן.

      אהבתי

  8. תודה.
    אתה נכדו, גרמת לי להרגיש זקן :)
    שהייתי ילד הייתי משוכנע ש"פרסיקו" זה שם נרדף לכל רופא באשר הוא.
    דעה זאת רק התחזקה כשהגעתי פעם לרמב"ם אחרי שברתי את הרגל, וגם שם הרופא שתפר את החתך ניקרא פרסיקו.

    אהבתי

  9. הי תומר.

    לא קשור ישירות, אבל רציתי לוודא ששמת לב לידיעה הבאה:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3990950,00.html

    ובעיקר לפסקה הבאה:

    גם לביקורת שהשמיע אמסלם נגד אלה שאינם עובדים ומעדיפים לחיות בעוני כדי להמשיך בלימודם התייחס הרב יוסף: "הסיגוף שאדם מסגף את עצמו מרחיק אותו מהגשמיות והתאוות של העולם הזה והופך אותנו להיות רוחניים יותר".

    עושה רושם שהנצרות פולשת למחוזות מפתיעים….

    אהבתי

    1. לגמרי.
      אחד הדברים הכי יפים ששמעתי את הרב אמסלם אומר הוא שהוא רוצה שהיהדות תפסיק להיות "דת רגזנית וסגפנית"!

      אהבתי

  10. הפנטקוסטלית.ומידע נוסף באופן כללי על "דתות". אתה נשמע כאילו יש לך מבט לעבר favoritisma אמונות מסוימות.
    ועוד כשהוא מדבר על "catolismo", מה שזה לא.

    זאת הדעה ומשתמש ב-Google לתרגם למה אני מתכוון. אם halgo נשמע רע, אז יש לך רעיון.

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s