סימנים ראשונים להשגרת המתח המשיחי בחב"ד

במחקרו The Messianic Idea in Judaism קובע גרשם שלום ש"אי אפשר להדגיש מספיק" עד כמה הרעיון המשיחי הינו תמיד ביהדות "תיאוריה של קטסטרופה", דהיינו היותו מדגיש את המהפכנות האסונית שבשינוי מהעולם הזה לימות המשיח. ובדיוק מפני שראה במשיחיות צפייה עצבנית לאסון, היה חייב שלום לראות בתנועת החסידות את עיקור המתח המשיחי, כאשר האתר בו מתרחשת הגאולה עובר מהמישור הלאומי/פוליטי למישור הפרטי/תודעתי.

רעיונותיו של שלום זכו כבר לביקורת לא מעטה, אולם אין לבטל את האמת שקיימת בהם. גם אם לא כל רעיון משיחי יהודי כולל בתוכו ציפייה לחורבן, וגם אם החסידות לא היתה הראשונה ששאפה לגאולה פרטית, הרי שההפנמה של הארוס המשיחי (ובכלל זה הפסיכולוגיזציה הכללית של המטאפיזיקה הקבלית) מקלה על ההתחמקות מהתמודדות עם הסרבנות הבלתי מתפשרת של המציאות להתאים עצמה לאוטופיה המצופה, כלומר מאפשרת להימנע ממצב בו העובדות הפשוטות סותרות את מה שאמור היה להתרחש על פי התחזית המשיחית, מצב שבדרך כלל מעורר אנטגוניזם כללי כלפי המציאות, ואף אלימות (וראו בהקשר לזה את המתרחש בשולי המחנה הציוני דתי).

When Prophecies Fail

אבל מה קורה כאשר תנועה חסידית שבעברה הדגישה התבוננות קונטמפלטיבית ותפילה מיסטית מתחילה לצפות למשיח בשר ודם? ומה קורה כאשר המשיח הזה, כמו כל משיח, לא מגיע? כל מי שלא ישן כבר 16 שנה רצוף יודע שחסידות חב"ד מתמודדת בזמן הזה עם מותו של משיחה ועם קריסתה של תמונת העולם בה החזיקה. וזה לא קל.

לא חסרות תיאוריות שמסבירות את ההתמודדות של מאמינים עם שברון אמונתם, המפורסמת שבהן זו של לאון פסטינגר, שטבע את המונח "דיסוננס קגניטיבי" כדי לתאר את הסתירה המתגלעה בין האמונה למציאות. הנה מאמר שמסביר את התיאוריה ואף מנתח את המקרה של חב"ד בהתאם. השנה יצא גם ספר שמנסה, דווקא מתוך המקרה החב"די, לערער על התיאוריה של פסטינגר (והנה מאמר ב-pdf, לא ממש מוצלח לדעתי, של מחבר הספר, Simon Dein, שנכתב על חב"ד לפני עשור).

אומר בקיצור שחב"ד בסך הכל נאמנים למודל שהציב פסטינגר: הלכידות הקהילתית שלהם מסייעת לשמור על המחוייבות לתמונת העולם המשיחית ולתעל אותה לפעילות מיסיונרית על ידי פרשנות יצירתית של המציאות. כך, בעוד שמיד אחרי שהרבי מליובאוויטש מת חלק מחסידי חב"ד רקדו ושרו(!) בצפייה להופעה מיידית של רבם החי (כמענה למבחן אמונה אחרון), כיום כבר ברור ליותר ויותר חסידים שגם אם הרבי הוא המשיח (ורובם משוכנעים בכך, שלא יהיה ספק), הרי שהוא לא ממהר "להתגלות", וזאת למרות שיש לו כבר כמה וכמה דירות בתחתונים (אחת ניצבת לא רחוק מביתי לשעבר בקריית אתא). במקום להתייאש, החסידים יוצאים ל"שליחויות" ברחבי העולם ועושים נפשות לאמונתם.

כל השביעין חביבין

ויחד עם זה, הדברים אף פעם אינם סטטיים. הזמן עובר, ועם כל ההתלהבות, בכל זאת עולות שאלות מטרידות. האם אפשר להמשיך ולהכריז שהרבי מלך המשיח בפתח, כאשר יום אחרי יום, שנה אחרי שנה, הוא ממאן להופיע? כפי שכותבים הפרופסורים מנחם פרידמן ושמואל היילמן בספרם על הרבי שתורגם זה עתה לעברית:*

יש מקום לתהות אם מציאות שמעבר לנראה תוסיף להיות מספיקה לתנועה שרוצה משיח עכשיו" (עמ' 297, ההדגשה במקור).

ולא רק עם משיח מת צריכה חב"ד להתמודד. שכן לבד מרמיזות עבות למדי שהוא המשיח, הרבי גם הבטיח שהדור שלנו הוא "האחרון לגלות והראשון לגאולה" – כלומר הגאולה מתרחשת בדור הזה. עכשיו מצד אחד, "דור" זה מושג לא הכי מדוייק, אבל מצד שני גם אי אפשר למשוך אותו לנצח. ומצד שלישי, אי אפשר גם להודות שהרבי פשוט טעה. והנה שוב אותו דיסוננס קוגניטיבי מרגיז.

חב"ד, אם כן, חייבת לעבור תהליך שבו הצפייה ל"משיח עכשיו" הופכת מהתכוונות והתכוננות ממשית לסיסמה, כלומר לעיקר סטטי של אמונה. זהו תהליך של רוטיניזציה, הַשְגרה בעברית, שבו המתח המשיחי האקוטי מקבל זריקת הרגעה, ומתמתן. אלא שכדי שהשריר המשיחי התפוס ישתחרר, יש צורך לעסות אותו עד להרפייה בעזרתה, כאמור לעיל, של חדשנות תיאלוגית. במילים אחרות, צריכים להציע מסגרת חילופית לאמונה הקיימת.

מתוך הפרסום לקראת הכנס

מסערת הגאולה לדור השמיני

והנה, מסגרות כאלה מתחילות לצוץ. אביא כאן שתיים, שונות מאוד, אבל שמבטאות שתיהן מעבר מהשלב הראשון של צפייה אימננטית לשלב של כניסה לשגרת-ציפייה רגועה יותר.

העדות הראשונה לכך היא כנס שנערך, על ידי מוסדות חב"ד הרשמיים ביותר, לפני כשבוע, כאשר "הנושא המרכזי" שעליו דנו שם היה "עשרים שנה לסערת הגאולה (תשנ"ב-תשע"ב)". מהי "סערת הגאולה" הזו? ובכן הכוונה, על פי התאריך, היא לאותן שנים מסעירות, 1991-1992, שבהן הרבי הקצין מאוד את אמירותיו המשיחיות, ואחרי שלקה בשבץ, כ"ז באדר א' תשנ"ב, המשיך לעודד את ההתלהבות המשיחית בידיו הקדושות כאשר החסידים היו שרים לעומתו, "יחי אדוננו וגו'".

ומה כאן הסיפור? כפי שפירש עבורי חסיד חב"ד שהפנה את תשומת לבי לעניין:

פעם ראשונה שאני נתקל בפרסום שממנו משמע שאנחנו לא בעיצומו של התהליך, אלא משהו השתנה.

הסיפור הוא, אם כן, שיש כאן לראשונה פרסום רשמי אשר ממנו משמע שהחסידות (והעולם כולו) איננה בשיאו של תהליך הגאולה, אלא, למעשה, אחריו. כלומר היה שיא, אבל שעכשיו אנחנו בשגרה, ומביטים אחורה אל הפסגה. במקום צפייה לעתיד יש כאן געגוע נוסטלגי לעבר, לימים הטובים ההם בהם הרבי שילהב אותנו. בעוד שודאי כולנו ממשיכים להאמין בביאת המשיח, המוקד עובר כאן מההמתנה והכיסופים למה שעוד לא קרה, אל הגעגועים למה שקרה כבר מזמן. אפשר גם להתחיל ספירה של שנים מאותו מאורע מבורך (גם את זה כבר היו תנועות משיחיות שעשו).

לא רק זאת, אלא שבכנס עצמו אמר הרב אפרים דמיכובסקי (משגיח בישיבה המרכזית של חב"ד בכפר חב"ד, ואחד ה'חוזרים' של הרבי בשנת תשנ"ב) ש

טעה מי שחשב שהרבי אמר "קץ" כביכול וקבע שמשיח יבוא בפרק זמן כזה או אחר.

כלומר, אין לדעת מתי המשיח יבוא, וכדאי להתרגל לחיות בלעדיו. זה כנראה לא יקרה מחר, keep your shirt on, הרגעו. על פי הכתבה באתר חב"ד און ליין הנאום של דמיכובסקי "עורר סערה", ומיד עלה מולו הרב זושא אלפרוביץ' (המשפיע הראשי בישיבה בקרית גת, אולי הישיבה החב"דית הכי גדולה בארץ) וטען בתוקף ש"חסידים לא טעו", וש"הרבי מסר את הבאת המשיח אלינו, אך עדיין צריך להיזהר שלא לעשות פעולות שיכולות להרחיק יהודים מדרך החסידות" – כלומר לא לצעוק כל הזמן שהמשיח מגיע, כי זה גורם ליהודים תמימים לסלוד מחב"ד.

הויכוח בין דמיכובסקי לאלפרוביץ' פחות חשוב, אם כי הוא מהווה גם כן סוג של הרגעה במתח המשיחי, במעין תנועות הלוך ושוב בין אלה שלא מוכנים להכחיש את אשר שמעו במו אזניהם מהרבי, לאלה שמפרשים את דבריו מחדש. יש להניח שקולות כמו של דמיכובסקי ילכו ויתגברו, אבל כאן אין בשורה שהיא חדשה. זו נמצאת, כאמור, בפנייה אחורה במקום לפנים: לאמור, עברנו את שיא, כנסו לשגרה.

דור שביעי, דור שמיני

העדות השנייה לרוטיניזציה של המשיחיות היא אתר נאה בשם חב"ד – דור השמיני. הדור השמיני הוא זה שבא אחרי השביעי, והשביעי (על פי מניין אדמו"רי חב"ד) הוא זה שחסידי הרבי הבינו ממנו שהוא הדור האחרון לגלות והראשון לגאולה. והנה מסתבר שיש חיים אחרי הדור השביעי.

האתר מנוהל על ידי אחד יצחק רויטמן, שעל פי עדותו

חווה על בשרו את כל ה'יופי' של השחיתות והצביעות החוגגת בחב"ד כיום, ש'רוממות הרבי בגרונם' ובפועל מתנהגים ככל העולה על רוחם.

בקיצור, היו לו כנראה חוויות לא נעימות כחסיד חב"ד. רויטמן מצא תחליף בזרם חב"די מוכר למדי: תחת כנפיו של הרב יצחק גינזבורג. הוא רומז שגינזבורג הוא מנהיג הדור השמיני, מנהיג שהוא בהחלט חושב שיש לחפש (כלומר לא להמתין להתגלותו המחודשת של רבי), ואף כותב כי

יש בו [בגינזבורג] משהו "משיחי" – זה מציין כל מי שבא במגע אתו – יש בהרב גינזבורג משהו משיחי, משהו לא מעולם הזה.

יש לציין שהרב גינזבורג עצמו משתמש בביטוי "הדור השמיני", אותו הוא מבין מתוך תורתו של הרבי. אולם לא כך מבינים זאת רובם המוחלט של חסידי חב"ד, שמשוכנעים שאנחנו בדור השביעי, הוא דור הגאולה. בחב"ד היחס אל הרב גינזבורג הוא אמביוולנטי למדי. מצד אחד ברור לכל שהוא עילוי עצום ומקובל ענק. מצד שני, בניגוד לשאר הרבנים בחב"ד, הוא לא מפחד לחדש – למעשה הוא שופע פיתוחים משלו על הקבלה בכלל ותורת חב"ד בפרט. רויטמן טוען (שם) כי

מה שברור לי אבל למעלה מכל ספק – שהשנאה התהומית כלפיו שאני שומע מפי כו"כ – רק בגלל שהוא "מעז" לחדש בתורת החסידות, ולא רק "לענות אחר הקורא", רק בגלל ש"חושדים" בו שהוא רואה את עצמו נשיא השמיני (כנ"ל – אם הוא "רומז" על כך – כנראה יש לו הוראה ברורה מהרבי על זה) – היא כולה הפסד נקי לחב"ד כתנועה.

כלומר לא רק בגלל חידושיו, אלא גם בגלל שחושדים בו שהוא טוען לכתר, היחס אליו לא קל. אני לא יודע על טענות או רמזים של הרב גינזבורג על כך שהוא המשיח, ולמעשה אני מעריך שהוא לא חושב כך, אולם תלמידיו בהחלט רואים בו את המנהיג של הדור הזה, את מתווה הדרך. אגב, יש לשער שהתהליך הזה של התפרטותה של חב"ד לזרמים, תחת רבנים ומנהיגים שונים, רק בתחילתו. כמו בברסלב, ברגע שאין מנהיג אחד, יש ריבוי של דרכי פרשנות על התורה.

לענינינו, מפני שהרב גינזבורג הוא בינתיים היחיד בחב"ד שמחדש, שפורש חזון מקיף, שבעצם ממשיך הלאה, יש בהצטרפותם של חסידים ממניינה ובניינה של חב"ד לקהל תלמידיו משום רוטיניזציה של המתח המשיחי, שהרי כבר לא מחכים לשובו של הרבי. מאידך, יש כאן כמובן כניסה למסע משיחי חדש.

סתם

* הרבי מלובביץ': בחייו ובחיים שלאחר חייו, מנחם פרידמן ושמואל היילמן, תרגום מאנגלית עמוס כרמל, הוצאת מרכז זלמן שזר ודביר

54 תגובות

  1. תומר מרתק כמו תמיד,

    מעניין שאפשר לראות בשתי הדוגמאות שני תהליכים הפוכים בזמן : הראשון הולך אחורה וחוזר אל המקורות , אלו אותם אנ"ש אשר לדעתי מגיעים מחו"ל ואינם חב"ד שנולד בארץ ואילו הדוגמה השנייה של הרב גינצבורג הולך קדימה דור -8 "משדרג את עצמו" למשיח אלו אותם בעלי תשובה שנולדו בישראל ואלו לא רק שיותר מעורערים בנפשם אלא גם מסוכנים פוליטית כי הם גם מאד ימניים.

    מעניין איזה זרם יגבר בארץ ובחב"ד בכלל ? ימים יגידו

    אהבתי

  2. קשה מאד לומר שהתפתחות קהילתו של הרב גינזבורג היא תגובה מסויימת ״ השגרה ״ בלשונך , לתהליך המשיחי בתוככי חב״ד משום שהיא קהילה של כאלו שבאו לרב גינזבורג לפני שהכירו את חב״ד . גם אלו שמגדירים את עצמם מתוך תלמידיו כחבדניקים [ וכמובן שלא כולם כאלו ] הם התחבדו הרבה אחרי שהכירו את אישיותו של גינזבורג והתבטלו אליו. אם אתה מעוניין לעמוד על כך מקרוב הייתי מציע לך לרחרח בגבעת שאול בירושליים שם יש לו מוסדות וקהילה מסודרת.

    אהבתי

  3. חב"ד היא כידוע הפלג הנוצרי החדש

    למה הם מסתירים את העובדה שלרבי שלהם שמוגדר בפיהם מלך המשיח יש 3 ילדים משיקסע מהתקופה שלמד בצרפת הנדסת אניות ?

    אהבתי

      1. הרי כל צורת ההנהגה שלו היתה מוכתבת מהבעיה של העקרות שרדפה אותו מספרים שלביאליק היתה אותה בעיה ושאל אותו חברו אתה הרי תמיד אומר שאין דבר העומד בפני הרצון אז איך אין לך ילדים ענה לו ביאליק הוא שאמרת אין דבר העומד…..!

        אהבתי

    1. הזהר בלשונך
      ראה נשישכן כנשיכת נחש ועקיצתן כעקיצת עקרב
      שמור על הפה שלך על חייך וחיי נפשך וצצאיך עד סוף הדורות

      אהבתי

  4. אני רוצה להגיד בהקשר הזה שני דברים ,
    קודם כל שהרוטיניזציה הזו היא בת עשר שנים לפחות ובמשך השנים האלו חב"ד כבר מגובשת ומיוצבת באופן כזה שמאפשר לה להמשיך לגדול ולהתפתח (אמנם לא בקצב שהיה בתקופת הרבי ) .
    מה שזה אומר , הוא שלמערכת הקבלית – חסידית , ישנם אמצעים להשאיר את המנהיגים המתים בסטטוס של אקטיביות , ככה שהרבי מנהיג היום את חב"ד ובהצלחה לא מבוטלת.

    דבר שני , שחשוב להבין , שגינזבורג הוא לא חב"ד . היו בתורתו כמה השפעות חבד"יות , שלעניות דעתי הן זניחות , אבל המכאניזם והסוציופיגורציה החב"דניקית רחוקים מאוד מגינזבורג ומתלמידיו.

    קל מאוד להבחין בהבדל התהומי בין גינזבורג לחב"ד , אפילו מפרספקטיבה חיצונית , כיוון שלחבדניקים יש מדים מאוד מוגדרים וגם סלאנג פנימי מאוד יחודי ובזה הם מאוד שונים מתלמידי גינזבורג שהם בעיקר מין חרד"לים מדובללים שמדברים בעגה חצי ננחית.

    אהבתי

      1. מאוד אקזוטי לחבר בין ציויליזציה אידיאולוגית ,מאורגנת ושמרנית כמו חב"ד לבין קבוצה ביזארית ואנארכיסטית כמו תלמידיו של גינזבורג. זה בערך כמו לשמוע שהנגיד פישר ברח עם פנטומימאית קטינה מברברדוס.

        בזמן האחרון מתעניינים דווקא הרבה אנשי ברסלב מובהקים בתורת גינזבורג ובדמויות סינגולריות דומות כמו הרב ארז אשרוב , שאולי תרצה להעניק לו התיחסות מיוחדת. בברסלב מתרצים את זה בהתפוצצות האוכלוסיה בחסידות , שלא מאפשרת כרגע זמינות של כל מרחבי ידע הברסלביים לטובת כל הדורשים.

        לגבי הננחים , רבים יודעים שאני כתבתי את רובו המכריע של הערך "חסידות ברסלב" בויקיפדיה העברית, מעטים יודעים שעל מה שכתבתי, הלכתי לבקש אישור מאחד מראשי הועד העולמי של חסידות ברסלב. יש לציין , כי לא הייתה שום בעיה בהכללת הננחים בתוך החסידות.

        אהבתי

        1. לכתוב ערך באינצקלופדיה בהתניית אישורו של רב. רעיון מצויין. אני בטוח שהערך מהימן מאוד.

          אהבתי

          1. הבעיה במקורות האקדמיים על ח"ב, זה שאחרי שנות השישים , הם כל כך חובבניים ושטחיים שמאוד קשה להוציע מהם מידע אנציקלופדי כלשהו. המידע שנוגע להיסטוריה היותר מוקדמת של החסידות , התבסס על הספרות האקדמית וגם זכה לאישור הרבנים.

            הבעיות שהיו לרבנים, הייתה עם ההגדרה של תורת ברסלב, כפי שנוסחה באופן מאוד מוצלח לדעתי , באנציקלופדיה העברית, בערך "חסידות", אבל אחרי כמה הסברים מתפתלים על ההתנסחויות המקובלות בכתיבה אוביקטיבית, גם זה עבר בשלום.

            אהבתי

  5. מאמר מרתק. תודה. זו פעם ראשונה שאני מתוודע לבלוג שלך ונראה לי שממש לא פעם אחרונה…
    יש לי שאלה קצת לא אקדמאית, כי היא עוסקת בעתידנות: כיצד תהליך ההשגרה אותו אתה מתאר ישפיע לדעתך על היחס בין חב"ד לבין שאר הזרמים ביהדות? האם הוא יכול דווקא לגרום לחב"ד 'לבלוע' זרמים אחרים בתוכה, עד שתהפוך לזרם המרכזי ביהדות? או שאולי זה יגרום להידחקותה לשולי היהדות, ואולי אף מחוץ לה?

    אהבתי

    1. חב"ד מנסה כבר שנים לבלוע זרמים אחרים, או אולי נכון יותר להעיף אותם ולהשתלט על איזורי השפעה (בעיקר מחוץ לישראל), כך שכאן אין דבר חדש. בסה"כ התהליך הזה יכול להביא להתקרבות בין חב"ד לזרמים אחרים, משום שהיא תיתפס כמתונה יותר ומשיחית פחות.

      אהבתי

  6. תתפלאו לשמוע. גינזבורג נחשב משיחיסט בחב״ד. הוא סופר שעל חסידי חב״ד לפרסם את משיחיות הרבי. בנו, הרב יוסי גינזבורג, הוא מראשי רבני חב״ד המשיחיסטים.

    הרב דמיכובסקי שהוזכר בכתבה הוא בשוליים הקיצוניים של ה׳אנטי משיחיסטים׳ שרובם לא סוברים כמותו.

    אהבתי

    1. אמנם מקובל בחב"ד לחשוב שגינזבורג משיחיסט, אבל האמת שיש לו דעות יותר קיצוניות מהאנטים. מי שעוקב אחר שיחותיו מבחין בכך.

      אהבתי

    2. תפסיק לבלבל את השכל הוא לא בשום שוליים והוא הולך בשיטתו של ר' יואל כהן שיודע את השיחות של הרבי הכי טוב יותר מכל הפלצפנים למיניהם והמון מעריכים אותו ודוגלים בשיטתו שהיא הכי נכונה והיחידה שלא מבלבלת את השכל לעומת כל מיני כאלה שחושבים שהם אדמורים…..

      אהבתי

  7. "המתח המשיחי האקוטי מקבל זריקת הרגעה, ומתמתן. אלא שכדי שהשריר המשיחי התפוס ישתחרר, יש צורך לעסות אותו עד להרפייה בעזרתה, כאמור לעיל, של חדשנות תיאלוגית." אני אוהב שתיאולוגיה נהיית חושנית כל כך…

    אהבתי

  8. חב"ד בדרך לכבוש את הותיקן

    האפיפיור מאמין בישו כמשיח ולא ברבי

    חייבים לסלק אותו מהכס הקדוש המיועד רק לרבי מה"מ

    אהבתי

  9. הרב גינזבורג אמר במשך שנים שהוא לא מתאים לחסידי חב"ד ויש לו שיטה משלו
    רויטרמן נחשב תמהוני מאז ומעולם

    אהבתי

  10. תומר,

    ציטוט:
    "לא רק זאת, אלא שבכנס עצמו אמר הרב אפרים דמיכובסקי (משגיח בישיבה המרכזית של חב"ד בכפר חב"ד, ואחד ה'חוזרים' של הרבי בשנת תשנ"ב) שטעה מי שחשב שהרבי אמר "קץ" כביכול וקבע שמשיח יבוא בפרק זמן כזה או אחר."

    יש לעיין ולברר אם תיאורו של דמיכובסקי זה כ"חוזר" בשנת האקסטזה המשיחית והשתתפותו במחול השדים שהכניס את התנועה לקלחת מטורפת ואקסטזה משיחית מתפרצת ובלתי נשלטת, היא זו שגורמת לו עכשיו להתנער ממה ש"חזר" אז מפי הרבי ולעמוד בחזית המאבק נגד המשיחיות הנוכחית.
    בקישור שהוספת, ניתן להאזין לדמיכובסקי בשלמותם, ממה שנשא באותו כנס חב"די פנימי, וכמסיח (לפי תומו?) מספר שם בעדות אישית על האקסטזה המשיחית הגדולה שאחזה בו בשעתו, עד שלא היה עושה תוכניות מהיום למחר (!!!) בגלל השכנוע העמוק שלו שמשיח מגיע וחבל לתכנן.
    ומכאן, לדעתי העניה, דעת אורח לרגע, שלא הפרשנות החדשה שלו והשגרת הענין המשיחי הוא החידוש כאן, אלא הגילוי והאפשרות העולה, לדעתי, מבין דבריו, שלא ניתן לסמוך עליו ועל דומיו כ"חוזר" על דברי הרבי אחרי שלכאורה הוסיף ובדה דברים מליבו הרותח.
    שיטוט ברשת מגלה שדמיכובסקי זה היה בשנה ההיא בחור צעיר לימים. מסתבר איפוא, שבשעה שהחוזרים הבוגרים והבשלים והמתונים יותר משכו ידיהם מחזרת דברי הרבי, ודאגו למתן את הקהל, קפץ הצעיר כאדיוט הקופץ בראש ונטל על עצמו את מלאכת החזרה, שעתה, בפרספקטיבה של שנים ולאחר תהליך של בגרות מסויימת שעברה עליו, מתחיל להבין את הנזק שגרם ב"חזרתו" ולנסות להחזיר את השד לבקבוק.

    בכלל, דפוס מעניין ומפתיע ששמתי לב אליו: אלה שהיו בשנים ההם במרכז ההוויה והאקסטזה המשיחית, הם מהבולטים נגד התופעה המשיחית היום, כעבור שנים, והם מראשי תנועת ה"טעינו". מאידך, דוקא החוזרים בתשובה וה"מתחבדים", הם העומדים בחזית המשיחיות בימים אלה. והיא הנותנת. ותן לחכם ויחכם עוד.

    דוושה

    אהבתי

    1. תודה על הדברים המעניינים. אני חושב שיש כאן משהו מעבר לאמירה שלו ש"הייתי צעיר ונמהר", למרות שגם זו אמירה משמעותית. בכ"א, האם אתה אנונימי בכוונה? למה שלא תזדהה? או ששמך "דוושה"?

      אהבתי

    2. אתה מתקיף ומתקיף ומתקיף אבל לא אמרת שום דבר הגיוני שסותר את מה שהרב דמיחובסקי אמר אני שמעתי את ההרצאה בשלימותה (לא רק מה שנאמר באותו כנס) ושמעתי גם וויכוחים שלו עם כל מיני משיחיסטים מפגרים והוא לא בודה שום דבר מליבו ומוכיח את הכל בפירוש ממה שכתוב בשיחות המוגהות!!!!!! (שלא תתחיל לפנטז לי שאת הבלתי מוגה הזה הוא עשה………) וחוץ מזה איזה חוזרים בוגרים ואחראים יותר משכו ידיהם???? ר' יואל נשאר כמקדם וכמוהו דוד פלדמן ועוד רבים וחוץ ממך בחיים לא שמעתי מישהו שאמר שהוא עשה עוול בחזרתו… (במיוחד שכמעט כל הדברים שהוא הניח הרבי הגיה) אז תתחיל להקשיב לדברים האלה לא מתוך שנאה ולא מתוך טיפשות או מחלוקת ותתחיל לנסות להבין ולדעת מהי האמת!!!!!! ואז נראה לאיפה תגיע…..

      אהבתי

  11. חז"ל מנו שתי דרכים של גאולה – גאולת "בעתה" וגאולת "אחישנה". גאולת אחישנה מגיעה באופן נסי ושלא בדרך הטבע ואילו גאולת "בעתה", נעשית בדרך הטבע ו"קמעה קמעה"(קצב איטי). הציניות התורנית ברובה מאמינה בגאולה טיבעית שנעשית "קמעה קמעה" בידי אנשים פשוטים ואף רחוקים וכופרים. אמונה זו מחיבת השלמה עם גללי חומוריתו של משיח. לצערי יש כאלה שלא משלימים עם המציאות הטיבעית.
    הד"ר מור אלטשולר מציגה בסיפרה הסוד המשיחי של החסידות את האמונה המשיחית בגאולה ניסית שפיעמה בחסידות בראשיתה:
    http://www.jewish-studies.info/book.htm .
    לדעתי זו אחת מהסיבות להתנגדות לחסידות של הגר"א שהאמין בגאולה טיבעית שנעשית "קמעה קמעה" ראה הספר קול התור שיצא מממשיכי דרכו:
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8 .
    כלומר ההשגרה של השגרת המתח המשיחי של גאולה ניסית מאפיין את החסידות מראשיתה. להשגרה זו יש חסרונות מבחינת הציונית כמו:
    -התפרצויות של המתח המשיחי
    -חוסר נכונות למעבר ארוך והדרגתי מהגלות לגאולה לא אוטופית (לפי דברי שמואל בגמרא, "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד")
    -שמרנות עצומה במנהגי הגלויות עד לבוא הגאולה הניסית.

    אהבתי

  12. תומר, שלום רב.

    כמי ששוחח עם הרב דמיחובסקי בארוכה ובקיא היטב במכמני רזי חב"ד הריני להודיעך כי טעות בידך.

    א. "סערת הגאולה" שמלאו לה 20 שנים אינה קשורה כמלוא נימה לזהותו של המשיח, הכוונה היא להעלאת רף הציפיה שעורר הרבי בכל שיחותיו באותה תקופה. כשכעת מלאו 20 שנה (ועל כך התמקד הכינוס עליו כתבת) לשיחה שנאמרה בכינוס השלוחים העולמי השישי בה אמר הרבי כי על השלוחים מוטלת כעת העבודה להביא את המשיח, כשהכוונה – כפי שהטעים הרבי – שכל פעולות התורה והמצוות שהתקיימו עד אז יקבלו גידול כשהכוונה שמאחוריהם היא להביא כבר את המשיח.

    ב. הרב דמיחובסקי, שכפי שהזכרת היה זה שהעלה את שיחותיו של הרבי על הכתב מיד לאחר אמירתן, וזכה לאמינות רבה, טוען כבר 20 שנה, מאז אותה תקופה ועד הלום, שרבים מהחסידים שטענו אז שהרבי קובע פה "קץ" – הגאולה תבוא במשך השנה, השנתיים, או התקופה הקרובה – טעו. כפי שהוא מוכיח וזוכה ע"כ להסכמה מקיר לקיר מכל מי שקורא את השיחות ומכיר את ההוויה הרבי דיבר על כך ש"כלו כל הקיצין" – הזמן בו משיח היה אמור לבוא בפועל כבר היה. אנו נמצאים בתקופה בה משיח כבר היה צריך לבוא! ומכיון שהוא איננו בא, ולפי השקפת החסידות כל מטרת בריאת העולם היא "להביא לימות המשיח" , "דירה בתחתונים". הרי שיש להעלות את הרף ולזעזע את העולם עד שמשיח יבוא.

    ג. הרב אלפרוביץ, לא הבין את דברי הרב דמיחובסקי שהתבטא "החסידים טעו" וחשב שהחסידים טעו בכך שמשיח כעת קרוב מתמיד, כשבעצם כוונת הרב דמיחובסקי היא שהרבי לא הציב תאריך. (הרב מנחם ברוד – דובר חב"ד ומתווה הכינוס מיד הסתובב בקהל והבהיר שאין שום מחלוקת בין הרבנים וכי הרב אלפרוביץ לא הבין את דברי הרב דמיחובסקי. אך האתרים חובבי האקשן לא יכלו לוותר על הסקופ השגוי). הרב אלפרוביץ עצמו אמר בהמשך נאומו (המופיע באתר הנ"ל) "לא טעו חוץ מדבר אחד…"

    ד. הסיבה לכך ש20 שנה לסערת הגאולה ולא שהסערה היא כעת, כי לא היה בתולדות עם ישראל זמן עם כזו ציפיה ואש להבאת הגאולה, מה שניסו לעשות בכינוס הוא לעורר, ולו במעט, את העשיה לזירוז הגאולה.

    יש לי עוד הרבה מה לכתוב, כשיהיה הזמן והכח.

    אהבתי

    1. ברי,
      לא הבנתי איפה הטעות שבידי. הרי לא טענתי דבר שנוגד את מה שטענת, אלא רק אמרתי שההתמקדות באירוע שבעבר כשיא, שמחליפה את הצפייה לשיא שבעתיד, היא השגרת המתח המשיחי.

      אהבתי

  13. משתמש אנונימי,

    דבריך נאמרים פשוט מחוסר ידיעה.

    מתחילת שנות השישים היו בחורים מוכשרים ותלמידי חכמים שחזרו את שיחותיו של הרבי (רבים מהם המשיכו בזה שנים ארוכות) כשמתחילת השמונים נפתח גוף הדואג להעלות את דבריו של הרבי כפי שנאמרו ממש, עם עריכה קלה, על הכתב ולשגרם לכל העולם בסמיכות לזמן אמירתם. בשנים תשנ"א ותשנ"ב הרב דמיחובסקי, שהתברך בכשרונות נדירים, זכה להיות הרושם כשהחסידים הזקנים שערכו את שיחותיו של הרבי להגהה, ערוכות ושונות במקצת מכפי שנאמרו, היו הרבה יותר קיצוניים מדמיחובסקי.

    אהבתי

    1. לא הבנתי מה הקשר בין מה שכתבת לזה שאתה טוען שאמרתי את דבריי מחוסר ידיעה….
      בכל מקרה אני לומד בישיבה בכפר חב"ד ואני מכיר טוב טוב את הרב דמיחובסקי ואת שיטותיו בהיותי נוכח בכל!!!! התוועדות שלו ושמעתי הרצאות שלו בהקלטות בנושאים אלה ומצד שני למדתי (אמנם בישיבה קטנה אבל) בקרית גת ואני מכיר גם את זושא וגם דיברתי עם בחורים שלומדים ברמת אביב ועם כל הכוד לכל היודעי חסדות למיניהם היחיד שיש לו באמת שיטה אמיתית ושפשוט שומעים שהוא יודע מה שהוא אומר והוא לא מסלף שיחות של הרבי איך שבא לו כאחרים וד"ל הינו הרב דמיחובסקי אז שיבוא כל אחד שבא לו ויגיד שהוא בלבל את השכל ויתחיל לסלף דברים שאני שמעתי במפורש שהוא אומר שנינו מבינים שזה לא בא בחשבון……

      אהבתי

  14. תומר, אתה טוען שהיום חב"ד נזכרת בנוסטלגיה בתקופת השיא של המשיח, בה ציפו הם בקוצר רוח לתקופת השיא – כשכבר יבוא.

    ואני אמרתי שבהחלט קיימת דעיכה בין הציפיה שהיתה אז לשל היום והיה ניסיון בכינוס לעורר את אותה ציפיה. מדוע לא לעורר אותה מחדש היום אלא רק על-פי חזרה לתקופת אז? כי אז הרבי הוא שעורר אותנו. מטרת הכינוס היתה שדברי הרבי אז, יעוררו אותנו היום.

    לגבי הדעיכה – על כך נסבו דבריו של הרב דמיחובסקי, אם מצפים לקץ מסויים, כאשר הוא חולף חולפת גם הציפיה, אך הרבי לא ציפה לקץ, הוא ציפה שתבוא הגאולה. ועד אז – לפעול בכל הכח.

    עוד כתבת:

    הרב זושא אלפרוביץ' (המשפיע הראשי בישיבה בקרית גת, אולי הישיבה החב"דית הכי גדולה בארץ) וטען בתוקף ש"חסידים לא טעו", וש"הרבי מסר את הבאת המשיח אלינו, אך עדיין צריך להיזהר שלא לעשות פעולות שיכולות להרחיק יהודים מדרך החסידות" – כלומר לא לצעוק כל הזמן שהמשיח מגיע, כי זה גורם ליהודים תמימים לסלוד מחב"ד.

    הכוונה בדבריו היא בפירוש לא זו. אלא: מאחר שיש הלומדים מאותם שיחות (בצורה משונה ובלתי מובנת) שהרבי חפץ שנפרסם שהוא המשיח וזו בעצם כוונתו בכך שהיום צריך להתכונן למשיחל ושכל המצוות יהיו חדורים בכך. הרי שיש להבהיר שלא יקופ אויבר חכם ויעשה מה בא לו ומה חושב לו.גם אם הוא בטוח שזו הכוונה. ולמה? כי מטרתנו לקרב את המשיח ואת האנשים על המשיח ולא לרחקם ממנו.

    אהבתי

    1. ברי,
      לגבי הפסקה האחרונה בדבריך – מבחינתי אנחנו מסכימים. זה אותו דבר, אתה מנקודת המבט מבפנים ואני מבחוץ.
      לגבי הרישא של דבריך – אנחנו לא מסכימים. לענ"ד אין כוונה לעורר את *אותו* הלהט המשיחי, אלא להפוך אותו מלהט לכתחילה ללהט בדיעבד. נזכרים בעבר ולכן ממשיכים – אבל לא צופים לעתיד ולכן מתקדמים.

      אהבתי

  15. תומר,

    לא הבנתי, אתה חושב שמטרתנו השתנתה? היא כבר לא "להביא לימוות המשיח"? תכלית בריאת עולמנו היא לא "לעשות לו ית' דירה בתחתונים"?

    דבריו של הרבי על תפקידנו אינם קיימים? לחסידי חב"ד יש אינטרס לשנות מדברי רבם ממנו הם חיים?

    אהבתי

  16. תומר, כל שנה בי' בשבט הפירסומים החבדיים יוצאים מכליהם להביא עוד פרטים של ארועי י' בשבט של שנת תש"ל, כאשר רוב אנשי חב"ד חשבו שהמשיח שהוא הרבי יתגלה באותו יום, וכל זאת כתוצאה מסיום ספר התורה לקבלת פני משיח שייעד הרבי לאותו יום ששי ערב שבת י' בשבט – ושכחו שזו היתה אכזבה ענקית!

    במקום לשכוח ולהשכיח פאשלה ענקית זו, כל הכותבים מכל המחנות חוזרים בלי סוף על גודל האקסטזה דאז.

    אגב, אפרים צודק במאה אחוז, אבל הוא לא הולך עד הסוף.

    אהבתי

  17. ראשית- תודה תומר, סקירה מרתקת וחשובה. רציתי להזכיר בשולי הדברים דור 8 אחר שמבוסס במרכז יהודי חשוב אך רחוק- ארה"ב. בשנת 1995 פרשה קבוצה קטנה (ונרדפת) של חסידי חב"ד מהחסידות והקים את "קהל אנשי ליאזנא" בבורו פארק. בראש אותה חסידות עומד שאול שמעון דייטש, מחבר הביוגרפיה המחתרתית של הרבי: Larger than life. מעניין לראות שכבר אז קמה קבוצה שטענה שיש להמשיך הלאה ולא להתעכב דווקא על משיחיותו של הרבי. כמובן שהקבוצה זכתה לקיתונות של בוז ולרדיפה אבל אולי עכשיו 20 שנה אחרי יש עניין להתבונן בתופעה זו מחדש…
    http://en.wikipedia.org/wiki/Shaul_Shimon_Deutsch

    אהבתי

  18. אגב, מהכרות עם כמה מחסידי הרב גינצבורג (שחלקם חסיד חב"ד לכל עניין. עם הלבוש והמגבעת, ואפילו עם סיכת משיח..), הבנתי שכמה מהם חושבים שהוא המשיח, ושבכמה הזדמנויות הוא אמר דברים שיכולים לרמוז לכך.
    כאשר הוא מדבר על דור שמיני, ועל נשיא הדור השמיני, ועוד כמה רמיזות בדרך, ניתן להבין למי הוא מתכוון.
    הוא רואה בעצמו מכמה בחינות מקיים דברי הרבי (למשל, בראש כל ספר שלו מופיע ציטוט ממכתב הרבי אליו, שיכתוב את השיעורים אותם הוא מעביר – כנימוק והתנצלות על היותו חסיד הכותב ספר, מה שלא נהוג אצל החסידים כמעט), והוא מדגיש בכל את הכפיפות אליו.
    מאידך, ברור שהוא אינו חסיד חב"ד נורמטיבי, ולו בשל חדשנותו הרבה והענפה.
    קשה להאמין שהוא יתקבל בזרועות פתוחות בחב"ד כממשיך לגיטימי של התנועה: ראשית, משום שהוא אינו מ'בית רבי' (כלומר, משושלת אדמור"י חב"ד), ושנית – משום שהוא חוזר בתשובה.
    אני מכיר מקרוב מישהו מתלמידיו, שהוא בהחלט אישיות מוערכת בציבור תלמידי הרב גינצבורג, שחושב שהרב יצחק גינצבורג הוא מנהיג הדור, ושעל כולם להתבטל אליו ולקבל את מרותו.
    כך שגם אם המשיחיות בזרם המרכזי של חב"ד תתמתן, יקומו ככל הנראה 'משיחים' נוספים. השאלה היא רק מה יותר גרוע – משיח חי או משיח מת?

    אהבתי

    1. היי, תומר

      כמי שהיה בחור ישיבה בתומכי תמימים המרכזית, בכפר חב"ד, בשנים הרלוונטיות, נראה לי שזה סוד גלוי, שה'חוזרים' אנסו את דברי הרבי שהתפרסמו תחילה בר"ד (=ראשי דברים), והן עברו טרנספורמציה בשיחות 'המוגהות', שהסיטה את הדגש המשיחי של הבאת הגאולה, לעבר המימד האישי, של זיהוי המשיח. אמנם בניואנסים וברימוז, אך בשיטתיות. לחסידים שאמונים על כל תג וקוץ במשנת רבם, לא היה זה אלא אות לפעולה.

      אגב, כמי שחווה גם את המתח המשיחי, ניתן להבין גם את המוטיבציה, שכן הרבי העביר את האחריות להבאת המשיח (למשל, בשיחה המפורסמת בכ"ח ניסן נ"א) אל החסידים. אמנם בדרך כלל, היה זה בדרישה להתכוונות אמיתית בציפייה לגאולה, אך מן השיחות המוגהות, ולאור דברי הרבי על תפקידם של החסידים, עלה שקבלת זהותו של המשיח, שעולה מן השיחות באופן שהוא כמעט מפורש, היא חלק הכרחי מהבאת הגאולה. כמעט שלא ניתן היה שלא להבין שתפקידנו הוא לעורר את האהבה עד שתחפץ. ולהפיץ את משיחיות הרבי, או למצער, לקבל אותה.

      ממרחק הזמן, קשה שלא להודות, שבאופן פרדוקסלי, השיחות המוגהות, שעברו שחזור ועבוד והוספת דברים, פחות משקפות את דברי הרבי האותנטיים מאשר ה'הנחות'.
      ברבות השנים, כנראה כחלק ממערכה אנטי משיחסטית, התפרסמה הגהה אחת של אותן שיחות שיצאו חדשות לבקרים, ומידת עיונו וביקורתו של הרבי בהם זוקקת עיון בלשון המעטה, מחיקה של פסקה שעסקה בזהותו של המשיח, בה הרבי מבקר את העורכים על הכללתה.
      ועוד לאלוה מילין.
      ולא באתי אלא להעיר.

      אהבתי

      1. פשוט דברים לא נכונים…. כשהיה את כל הסיפור של דוד נחשון ב770 שהרבי פשוט צעק על זה שמפרסמים שהוא המשיח ואם תשאל כל בחור שהיה שם בנ"ב (לא רק את דמיחובסקי…) הוא יגיד לך שאם דוד נחשון היה יוצא עם שלט של יחי, ברוך הבא מה"מ ודומיו כל בחור נורמלי מיד היה קופץ עליו וקורע את השלט אז א"א להגיד ששיטתו של הרבי שנים כה רבות שלא רצה שחלק מהפצת המעיינות של חסידים תיהיה פרסום זהותו כמשיח פתאום ישנה את דעתו…… וזה בדיוק כמו שתגיד שהרבי שינה את דעתו לגבי החזרת שטחים וד"ל

        אהבתי

  19. תומר, אני חושב שטעית בפרשנות הכותרת: "הסערה המשיחית, תשנ"ב-תשע"ב". שים לב שאין כאן סיום אלא סיכום! המתח לא נשבר, אלא מסכמים אותו, אולי כדי להמשיך ולהכיל אותו.

    אהבתי

  20. המאמר, אגב, מרתק.
    נראה לי שהחמצת ציטוט אחד חשוב מדברי הרב אלפרוביץ: "מי שחי את העבר בלבד, לא חי את משיח. אי אפשר להיתקע בעבר, כמו גם שאי אפשר לחיות רק בעתיד. צריכים לחיות את ההווה, ולדעת שהרבי מנהיג אותנו ואת העולם עכשיו". שים לב: "הרבי מנהיג אותנו ואת העולם עכשיו", שחור על גבי לבן. המשיח לא מת כמות כל האדם, אלא התעלה למדרגת א-ל.

    אהבתי

  21. כמה הערות שוליות:
    א. קרית גת היא לא ישיבת חב"ד הגדולה בארץ, זו הישיבה בצפת (אא"כ היא לא חלק מחב"ד…).
    ב. דמיכובסקי, טוען ששיטתו כיום היא שיטתו מעולם. דבר שמוכחש כמובן ממעשיו המוקלטים ומתועדים היטב. אין ספק שהוא גדל והתבגר.
    ג. לפי דעתי דבריו של דמיכובסקי לא יגרמו לירידת המתח המשיחי בחב"ד על כל זרמיה וגווניה. לכל היותר, הקרע יחמיר ויעמיק. אך בממוצע הכולל המתח החבד"י ישאר על כנו, עוד למשך תקופה ארוכה.

    אהבתי

    1. לאיש אחד הסיבה שדבריו של הרב דמיחובסקי לא ישנו כלום לפי ההיכרות שלי עם כל מיני אנשים מחב"ד זה בגלל שכולם שומעים את זה לא בשביל לדעת את האמת אלא פשוט לקנתר… וגם אם תבוא לכל משיחיסט ממוצע ותוכיח לו שחור על גבי לבן שהוא טועה הוא לא באמת יקשיב לך כיוון שהוא לא רוצה לדעת את האמת אלא פשוט מחפש את עצמו ואת השיטה שלו כמו שמוכח שכל אחד שרצה לדעת את האמת ובאמת חיפש בסוף גילה ואם היו היום יותר כאלה המצב היה נראה אחרת לגמרי (לטובה כמובן…)

      אהבתי

  22. איני יודע אם יש עניין להגיב כאן, מכל הפורום הזה מריח ריח חזק של חילון וקרירות, וקרירות בעצם מהותה שוללת ושונאת את החום והתלהבות, וא"כ לכאורה על מה יש להתווכח.

    בכל זאת – היות והדיון כאן התפתח – אז אכתוב כמה שורות.

    הרב יצחק גינזבורג שליט"א בשבילי – בעיקר – הוא מקור אור והשראה בחיים, פשוט בחיי הפרטים – כפשוטו ממש. וכן הוא ג"כ לגבי עוד כו"כ תלמידים.

    אז כשאתה זוכה באיזה שהוא שלב להתחבר לרב אמיתי, צדיק אמיתי – או אז אתה תופס את עצמך ושואל שאלה קשה ומרירה – איך כל השנים התהלכתי בחושך? איך צעקתי על חושך שהוא אור ועל האור שהוא חושך?

    שוב – העניין של התקשרות לצדיק אחרי הסתלקותו הוא לא עניין חדש בחב"ד או בחסידות בכלל, וכבר כתב על זה בשעתו אדמו"ר הזקן בתניא והדברים ידועים.

    אז ה"חידוש" הגדול של התקופה שלאחרי ג' תמוז נ"ד – שהוציאו את הדברים מהקשרם, והמציאו אמונה חדשה שלא הי' ולא נברא בחב"ד ואז היותה לתנועה. ובכך מוליכים שולל דור שלם, שמונעים מהם בכוח הזרוע מלראות מאורות בימיהם, ומאכילים אותם "וידאו" ו"אגרות" – כאילו זה יכול להיות תחליף לקשר חי עם צדיק חי.

    כתבתי על זה כמה שורות במוצ"ש האחרון
    http://chabad8.org/asher-hoto-vehehti/

    אהבתי

    1. לכבוד תומר שלום רב ראיתי צורך להעיר ולהאיר בדבריך. א. בעצם הענין שיש פה איזשהיא השגרה ביחס למה שהיה בשנים נ"ב כו' אלו עובדות נכונות וכן ההגדרה שהצפייה ל"משיח עכשיו" הופכת מהתכוונות והתכוננות ממשית לסיסמה, כלומר לעיקר סטטי של אמונה. זהו תהליך של רוטיניזציה, הַשְגרה בעברית, שבו המתח המשיחי האקוטי מקבל זריקת הרגעה, ומתמתן.כלשונך
      הנה לדעתי פספסת פה משהו חשוב כלומר התבלבלת בין 'סיסמה' ל'עיקר סטטי של אמונה' יכול להיות שאצלך אין הפרש בין ב' הגדרות אלו אך אקווה שסברא זו לא נכונה ולכן אתייחס לזה עניינית.
      הענין הוא שהמתח אכן הפך ממתח אקוטי לאמונה סטטית אבל לא לסיסמה!! היחס בין סיסמה לאמונה הוא כהיחס בין ב' דברים הפכיים בתכלית! ומצד זה היחס לזה הפוך כלומר אם היתה כאן מעבר ממתח אקוטי לסיסמה אזי הכותרת שבכתבה היתה נכונה אך היות ומדובר למעבר לאמונה סטטית אזי זהו 'הקבעה נצחית' של המתח האקוטי ואין פה שום השגרה ולא זכר מזה כלל להיפך לדעתי האמונה הסטטית הזאת היא הרבה יותר אקוטית מהמתח הגלוי שהיה אז רק שהאמונה זה משהו פנימי אבל זהו הפנמה של המתח האקוטי לרבדים פנימיים בנפש כמו האמונה עד לחלק ממהות הנפש
      כלומר אז המתח האקוטי היה רגש והתלהבות חיצונית לבד וכאן זה הופך להיות למהשהו שהוא חלק מהמהות של האדם כמו האמונה בה' כפי שהיא מוסברת בחב"ד. תודה לך. דוד

      אהבתי

      1. רציתי להוסיףולתקן גם ההגדרה של אמונה כמשהו סטטי היא בעייתית לדעתי כי האמונה יכולה להיות גם משהוא שהוא מאוד בוער
        וכך הוא גם בענייננו אלו שהמתח הפך להאמונה אכן כך אך לאמונה בוערת.

        אהבתי

  23. הם פירשו את דברי הרב דמיחובסקי איך שהם רוצים אני במפורש שמעתי בהקלטה מה שהוא אומר הוא בחיים לא אמר שצריך להתרגל למצב העכשווי אלא שכל בשורת הגאולה והדיבורים על זה שאנחנו לא צריכים לעשות כלום כי הרבי הבטיח!!!! שהגאולה תבוא ב…… הם בלבולי שכל אז תפסיקו לפרש כל אחד איך שבא לכם תתביישו!!!!!!!

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s