המשיחיות הציונית הרדיקלית, מברית הבריונים ועד המחתרת היהודית – ראיון עם ד"ר ברוך פלח

כמו אתמול ושלשום גם היום, גם עכשיו:
בלי רעידת אדמה שבלב:
בלי רהב רינה משיחית על כל כף
שאחריה – גבורות וניסים ומלכות:
פני אמת גלוים ולבבות עמוקים:
מצביא ונביא עם הזמן חבוקים:
אמונה ודעת הולכים תאומים
וכל הכופרים מי אפסיים גומעים – –

אורי צבי גרינברג, דממת מערה ואבל דורות

לפני כחודש וחצי, בערב ירושלמי קריר, עשיתי דרכי ברכבת הקלה לבית אצ"ג שברחוב יפו (זה בסדר, הם מכניסים גם שמאלנים). הגעתי כדי לשמוע את הרצאתו של ד"ר ברוך פלח, עליו מעולם לא שמעתי, תחת הכותרת ההיסטוריה הסודית של המשיחיות היהודית. הגעתי, שמעתי, ואורו עיני. פלח הרצה על נושא הדוקטורט שלו, והצליח להציג בפני הקהל תמונה קוהרנטית ומרתקת בדבר זרם ציוני-משיחי, פחות או יותר קונסיסטנטי מבחינה רעיונית, שנמשך מייסוד ברית הביריונים בסוף שנות העשרים ועד המחתרת היהודית בשנות השמונים, ואף מעבר לה. זוהי תנועה משיחית המבקשת לחדש את מלכות ישראל על פי תורת ישראל, ולא מסתפקת בהמתנה דרוכה למשיח, אלא יוזמת פעולות, מחתרתיות ואלימות כידוע, כדי להחיש את הגאולה.

פלח תיאר את ההתגלגלות הרעיונית של כדור האש המשיחי המסויים הזה מיסוד ברית הבריונים, דרך האצ"ל, דרך חלק מהלח"י, דרך כתב העת 'סולם' דרך כתבי שבתאי בן דב ועד המחתרת היהודית. בקיצור נמרץ, המהלך רץ במהלך הדורות בצורה כזאת: חברי ברית הביריונים (אורי צבי גרינברג בתפקיד הנביא, אב"א אחימאיר בתפקיד הפשיסט), אחרי מאורעות תרפ"ט, התחילו לארגן את חזון גאולת העם והארץ בעופרת ודם. תלמידיהם היו דוד רזיאל ויאיר, שהיו אז חברי ההגנה. אלה הקימו את 'חבורת הרעים' שהפכה ל'הגנה ב" שהפכה לאצ"ל, ושטרן (יחד עם אחרים) כתב אז אחרי הפילוג והקמת הלח"י את "עיקרי התחיה", שעל פי פלח היא הצהרת העצמאות והחוקה של התנועה המשיחית הזאת (עיקר י"ח עומד כידוע על הכרח ב"בניין הבית השלישי").

אורי צבי גרינברג שטרן, שכנראה חווה התגלות דתית, נפגש לפני שהוא מחוסל על ידי הבריטים עם ישראל אלדד (שייב) ומעביר לו את הלפיד. שייב כותב פירוש ל"עיקרי התחייה", ובאייר תש"ט הוא מפרסם את 'סולם', כתב עת "למחשבת חרות ישראל", שהופך אחר כך לכתב עת "למחשבת מלכות ישראל", וממשיך להתפרסם עד תשכ"ד. בחבורתו נמצאים גם שבתאי בן דב, גאולה כהן, ופנחס הלר. על פי פלח אלדד הקים את כתב העת מפני שהתאכזב שיצחק שמיר מעוניין במדינה דמוקרטית ולא במלוכה (עוד קודם לכן התאכזב אחימאיר מרצונו של ז'בוטינסקי בדמוקרטיה).

מאוחר יותר חוזר שבתאי בן דב בתשובה, לוקח את רוח הנבואה של אצ"ג, מחבר את הרב קוק ואת ניטשה ומקדם אידיאולוגיה מהפכנית שאמורה לשרטט את הדרך להפוך את מדינת ישראל לממלכה תחת משיח בן דוד. ממנו לוקח את רעיוניתיו יהודה עציון, ומתוך הלגיטימציה לפעולה יחידאית, של העל-אדם/הנביא, שבכוחה לשנות את ההיסטוריה ולהביא את הגאולה, ואחרי קבלת אישור ודחיפה מפי בן דב בעודו על ערש דווי, הוא מנסה בתחילת שנות השמונים לפוצץ את אל-אקצה.

אב"א אחימאיר כמובן שעוד לא שמענו את אקורד הסיום מפי זרם משיחי-לאומי תאופשיסטי זה, אבל ידעתי בו בערב שעוד לפני הפיצוץ הבא אני חייב להביא לידיעתכם, קוראים יקרים, את רעיונותיו המרתקים של פלח. יצרתי איתו קשר אחרי ההרצאה ושכנעתי אותו להעניק לי ראיון (ראשון, אגב). פלח עצמו הוא אקדמאי צעיר ולבבי, שמקרב את הגאולה בדרכו: הוא מנהל חנות לספרים יד-שנייה, הכוללת אוסף מפואר של ספרי מקור ומחקר ביהדות ומגוון של חומרים נדירים למדי (החנות נמצאת במושב חבצלת השרון, ניתן לבקר בתאום מראש: 054-4860413). בכל מקרה, הוא הסכים בטובו לראיון קצר, והנה הדברים לפניכם.

ציונות, משיחיות, פשיזם, קבלה, לאומיות, שירה, אמונה, טרור, בית המקדש, ספרות, קנאות

בדוקטורט שלך הראית שקיימת מסורת לאומית-משיחית שתחילתה בברית הבריונים של אב"א אחימאיר, וסופה במחתרת היהודית שיצאה מגוש אמונים. לפני שניגע בעניין עצמו, תוכל לומר כמה מילים על עצמך, ואיך הגעת לחקור דווקא את הנושא הזה?
אני בן 37 כיום, ומגיל צעיר מאוד אהבתי לקרוא ספרים, בעיקר ספרי הסטוריה צבאית. בגיל 14 נכנסתי לקניון השרון בנתניה וקניתי את ספרו של ישראל אלדד 'דגש חזק' בעקבות שידור התכנית 'חיים שכאלה' עליו. הספר, שהוא אוסף מסות בנושאי ציונות ויהדות, הקסים אותי בשלוב היחודי של כתיבה ספרותית- דרשנית סימבולית מיוחדת, עומק הסטורי ועומק חשיבתי. מאז קראתי דברים נוספים של אלדד ודרכו הגעתי לאורי- צבי גרינברג. את אלדד הזמנתי גם להרצות 'בפנימיה הצבאית' שבה למדתי. לאחר סיום הפנימיה למדתי לתואר ראשון במחשבת ישראל ולימודי ארץ ישראל, ובמשך שנתיים סיימתי B.A , לאחר התואר התגייסתי לצבא, ולאחר הצבא המשכתי ללימודי תואר שני בספרות עברית במסלול משולב עם דוקטורט. המנחה שלי, ד"ר תמר וולף-מונזון, זיהתה את משיכתי לנושאים בינתחומיים, וקבענו שאכתוב על כתב העת "סולם למחשבת מלכות ישראל', כלומר שאערוך מחקר שמשלב יהדות, ציונות, ספרות ופוליטיקה. היקף הנושאים הללו השביע חלק מסקרנותי שאין לה סוף. כותר הדוקטורט הוא: "כתב העת 'סלם למחשבת מלכות ישראל' בין פוליטיקה לפואטיקה".

יאיר (אברהם שטרן) מה אם כן העלית בחכתך? תוכל לסקור את ממצאיך?
במהלך המחקר נדהמתי לגלות 'שדה בור' שלא נחרש על ידי אף חוקר לפני. לדעתי זיהיתי את התנועה המשיחית החשובה והגדולה ביותר מאז 'מרד בר כוכבא', וזאת בכל הפרמטרים האפשריים: הן מבחינת היקף הפעולות ועוצמתן הבינלאומית, הן מבחינת היקף הספרות וההגות והן מבחינת השילוב בין מנהיגות רוחנית למנהיגות מבצעית. בנוסף לכך לתנועה זו קשרים עמוקים למיסטיקה היהודית ולקבלה, מה שאי אפשר להגיד על מרד בר-כוכבא, למרות דמותו המיסטית של רבי עקיבא.

תנועה זו מתחילה ב'ברית הבריונים' בהנהגת אבא אחימאיר, אורי צבי גרינברג ויהושע השיל ייבין, ממשיכה באצ"ל ומגיעה לשיאה בלח"י וב'עיקרי התחייה' של יאיר (אברהם שטרן), שהם 'מגילת העצמאות' של המשיחיות הציונית. לאחר הפילוג בלח"י מקים ישראל אלדד את 'חוג סולם' ומוציא כתב עת שמונה 12 כרכים, 147 חוברות, מאייר תש"ט ועד תשרי תשכ"ד, וזאת ללא תמיכה כלכלית או פוליטית ותוך נידוי והחרמה. זהו כתב העת 'הסולם'.

ישראל אלדד (שייב) מתוך 'סולם' יוצאת מחתרת של יוצאי לח"י, היא מחתרת 'מלכות ישראל' או 'מחתרת צריפין'. בסולם פעל גם הוגה- משיחי יחודי שקיבל עליו לחלוטין את דרך החיים האורתודוכסית ושמר תרי"ג מצוות, שמו היה שבתאי בן דב, שכתב מאמרים בסלם, פרסם בחייו ספר אחד ואשר ספר נוסף שלו פורסם סמוך לפטירתו. בן דב נחשב לנביא של הזרם הרדיקלי ב'גוש אמונים' בהנהגת מרדכי קרפל ויהודה עציון, והוא זה שנתן ליהודה עציון את החיזוק הסופי לנסות לפוצץ את כיפת הסלע, פעולה שהיא כמובן בעלת מימד אפוקליפטי-משיחי מוחלט – ניתן לומר שזוהי הפעולה האפוקליפטית בה"א הידיעה. אפשר לסקור פעולות משיחיות נוספות בעלות משקל רב שיצאו מהזרם הזה: חיסול הלורד מוין בקהיר ב-1944, חיסול ברנדוט בירושלים ב-1948, הכוונה של לח"י לפגוע בשר החוץ בווין שסוכלה על ידי אורי צבי גרינברג ועוד.

צריך לשים לב לעובדה חשובה: כל התנועות הללו מוכרות למחקר הציוני אבל לא זיהו את המימד המשיחי בהן, ואת העובדה שמדובר בתנועה משיחית יהודית אחת רציפה מ'ברית הבריונים' למחתרת היהודית. אני מגדיר תנועה משיחית יהודית כתנועה שמנהיגיה מאמינים בתורת ישראל ובאלוהי ישראל ורוצים לפעול בהיסטוריה כדי לקרב את גאולת ישראל. בכל המובנים הללו זוהי תנועה משיחית אחת. מבחינת הרצף ההיסטורי, הרי אורי צבי גרינברג, אחד משלושת מנהיגי 'ברית הבריונים', נחשב למורה הרוחני והנביא של אצ"ל, של לח"י ושל חוג סולם וגם של שבתאי בן דב ויהודה עציון. יהושע השיל ייבין פעל בכל המסגרות הללו עד יום מותו. ישראל אלדד היה תלמידם של אצ"ג ויאיר ומורהו של שבתאי בן דב שהיה חבר לח"י וחבר חוג סולם. יהודה עציון הוא תלמידם של אצ"ג-יאיר-אלדד וכמובן שבתאי בן דב הוא נביאו הגדול, והרי לך רצף ביוגרפי, רעיוני והיסטורי.

עיקרי התחיה

גם דוד בן גוריון דיבר על הצורך במשיחיות ועל "מלכות ישראל השלישית". מה ההבדל בינו ובין אחימאיר או אלדד?
ההבדל הגדול והמכריע הוא שדוד בן גוריון השתמש בתנ"ך ובהיסטוריה היהודית כדי לבטא את הממלכתיות הציונית, שאין בה אמונה באלוהי ישראל ובתורת ישראל. הציונות מעצם טבעה מנהלת דיאלוג חי עם המסורת: עצם השיבה לארץ, לשפה העברית וחידוש הריבונות היהודית יש בהם כשלעצמם הד משיחי משום שהם מנהלים מגע חי עם העבר היהודי, אולם קו השבר עובר בהשכלה, בחילוניות ובלאומיות המודרנית שהתנועה הציונית היא חלק מהן. ההבדל הגדול הוא שאין בהם מקום לאמונה באלוהי ישראל ובתורת ישראל כפי שידועים לנו מן המסורת היהודית במשך 3500 שנה. התנ"ך של בן גוריון הוא תנ"ך בלי התגלות ובלי אלוהים. כמו כן, בן גוריון התעלם מהספרות היהודית הגדולה הבתר-תנכ"ית. ואילו אורי צבי גרינברג, אבא אחימאיר, יהושע השיל ייבין, אלדד, שבתאי בן דב ויהודה עציון האמינו בתורת ישראל ובאלוהי ישראל, למרות שרק השניים האחרונים שמרו תורה ומצוות באופן מלא. ההבדל הנוסף הוא בכל מה שנוגע להר-הבית ובית המקדש. גאולת הר-הבית והקמת המקדש עומדים בלבה של ההגות והמעש המשיחיים של הזרם שחקרתי, כפי שהם עומדים בלבה של המשיחיות היהודית לדורותיה, ואילו את דוד בן גוריון, משה דיין ודומיהם הר-הבית ובית המקדש כלל לא מעניינים, משום שהיחס שלהם למסורת היהודית הוא יחס תרבותי-פולקלוריסטי ולא יחס אמוני-משיחי.

שבתאי בן דב ז'בוטנסקי ואחימאיר היוו מקור השראה איש לאחיו, אבל הראשון לא קיבל את הנחותיו הדתיות של האחרון. יש לך השערה מה גרם לאחימאיר (ואלדד אחריו וכו') לבטא את עצמו בצורה כזאת?
אצ"ג, אלדד, יאיר ושב"ד קיבלו על עצמם להמשיך את דרכם של הקנאים, לוחמי בר- כוכבא, רבי שמעון בר יוחאי, שלמה מולכו, יוסף דילה ריינה, שבתאי צבי (כל האישים המשמעותיים הללו מוזכרים בכתבי החוג הזה) מתוך אמונה דתית-משיחית ומתוך מבנה נפשי דומה. אצל חלקם זה נובע מחינוך של בית אבא, אבל לא אצל כולם, יאיר למשל לא קיבל חינוך דתי והוא זה שכתב את 'עיקרי התחייה'. ז'בוטינסקי היה ליברל ודמוקרט, משכיל חילוני, בעל ידע עצום בתרבות העמים וידע נמוך מאוד בתרבות היהודית, כמו כן באופיו הוא היה רחוק מקנאות ומטוטליות נפשית, הגותית ושלטונית כפי שמחייב הרעיון המשיחי.

האם ניתן לומר, אם כן, שעל המנעד בין הרוח המשכילית לרוח הרומנטית-לאומנית, אחימאיר ואלדד הם ממשיכיה, תוך גיור ושינויים שונים כמובן, של הרומנטיקה הגרמנית, כאשר בן גוריון וחבריו הם בצורה יותר מודגשת צאצאיה של הנאורות האירופאית?
לא, אני לא מקבל זאת, במבט ראשון קל להיתפס לכך, אבל אין לכך אסמכתאות בכתובים ואינני בוחן כליות ולב (בטח לא של מי שהלכו לעולמם). אולי אצל אחימאיר אתה יכול לראות השפעות כאלו, אבל לא אצל ייבין, אצ"ג, יאיר או אלדד. שמו של ניטשה מוזכר לא מעט בהקשר לכך, אולם ניטשה חשוב כאן בעיקר מבחינת השפעתו על הפסיכולוגיה של הרצון והאישיות הלוחמת על ערכיה. בכלל, שימוש בניטשה כדי לבסס את מלכות ישראל זה בבחינת תרתי דסתרי. אפשר לומר שאצ"ג, אלדד וגם שב"ד, האמינו במלכות ישראל למרות אהבתם את ניטשה ולא ההפך.

האם לדעתך האסכולה המשיחית הזאת הסתיימה עם עצירתם של חברי המחתרת היהודית? אם לא, מי לדעתך ממשיך את האסכולה הזו בימינו?
יהודה עציון, מרדכי קרפל וחבריהם מפיצים את תורתו של שבתאי בן דב ומנסים לבנות סביבה חוג רעיוני-חינוכי ולהפיץ את תורתם. עציון פרסם את כתבי שב"ד וקרא להם 'סולם למלכות ישראל היעודה' כהמשך אורגני של כתב העת סולם. מה יהיה על הגותם? מה השפעתם כיום? כהיסטוריון וכחוקר ספרות איני עוסק בשאלות אלו.

האם אתה רואה חשיבות למחקר שלך מבחינת חקר הקבלה והמיסטיקה היהודית?
למחקר יש חשיבות גדולה בנושא זה. לתנועה שזיהיתי יש קשרים מסועפים למיסטיקה היהודית, לקבלה, לספר הזוהר ולדמויות מופת בהיסטוריה הקבלית. חוקרי הקבלה הזניחו את התנועה המשיחית-קבלית החשובה ביותר במאה ה-20 אפילו מבחינתם הם. והרי לך מספר דוגמאות לקשרים כאלו: אורי צבי גרינברג הוא צאצא של שלושה אישים מרכזיים בהיסטוריה של החסידות: רבי אורי מסטרליסק "השרף", רבי ישראל מרוז'ין ורבי מאיר מפרמישלן. עד היום לא נחקרו השפעות ההגות והפולקלור החסידי על כתביו. ברשותו היו ארבע מהדורות שונות של ספר הזוהר שבהן רשם הערות רבות, אולם אף חוקר זוהר או קבלה לא עסק בזה, ורק פרופ' ליפסקר ופרופ' אלבק גידרון פרסמו על כך מאמר חלוצי וחשוב. השפעת הזוהר על אצ"ג ועל אלדד היא עצומה, אולם אין לנו אפילו מאמר אחד על "מקומו של הזוהר בשירת אצ"ג", למרות שמבחינה לשונית וסמבולית אני זיהיתי מאות הקבלות ביניהן וסימנתי אותן בכתבי אצ"ג שברשותי, ואילו גדול חוקרי הזוהר בימינו, פרופ' יהודה ליבס, בחר להקדיש מאמר גדול על הזוהר ושירת רטוש ששם ההשפעות הן דלילות מאוד, ובד"כ נלקחו מכלי שני.

חוקרי הקבלה הקדישו מאות מאמרים לחקר התנועה השבתאית ואילו הנציג הגדול שלה בספרות העברית החדשה, אורי צבי גרינברג, לא מוזכר במאמרים אלו אפילו פעם אחת (וגם לא פנחס שדה שאת שיריו הראשונים פרסם בסולם). אצ"ג אהב את שבתאי צבי אהבת נפש ממש, הוא ראה בו אח תאום ליסורי הגלות ואח תאום לשאיפת הגאולה, שבתאי צבי מופיע בכתביו עשרות פעמים. אצ"ג וישראל אלדד עברו חוויות מיסטיות חשובות מאוד שקשורות להר-הבית, מחוז החפץ של כל המיסטיקנים היהודים לדורותיהם, לזוהר ולרשב"י.

חוויתו של אצ"ג תועדה במסה לירית נפלאה: "מעמד הבורא בבריאת העולם בהר הבית בירושלים', כהקדמה להדפסה חוזרת של השירים 'מחוז חפץ' ו'לנוכח הפלא' בגליון ערה"ש של כתב העת 'מחניים' לשנת תשכ"ד, והודפסה שוב בכל כתביו, מהדורת מוסד ביאליק, כרך ב'. חוויתו של אלדד גנוזה עימי והיא בבחינת 'סוד' שאפרסמו לעתיד. חוויות מיסטיות בהגות היהודית בד"כ לא תועדו ולכן יש פה מקור חשוב להכרת החוויה המיסטית, אבל לא תמצא כלום מזה אצל חוקרי הקבלה.

דמותו הקבלית- משיחית של שלמה מולכו זכתה למחקרים של רבקה ש"ץ, משה אידל ואחרים, אולם הם לא הכירו את ההשפעה העצומה שהייתה לדמות זאת על אצ"ג, כולל חוויה מיסטית שקשורה למרד בבריטים! מורתי ד"ר מונזון הקדישה לכך מאמר חשוב, אבל אצל חוקרי קבלה לא תמצא התיחסות לכך. מולכו גם השפיע עמוקות על יהושע השיל ייבין. ספר הזוהר ומשנת הזוהר של תשבי היו אחד הספרים הכי מצוטטים בכתב העת 'סלם למחשבת מלכות ישראל', אבל אצל חוקרי התקבלותו של הזוהר בציבור ובחברה היהודית כמו בועז הוס ואחרים לא תמצא לכך זכר.

בספרו המקסים של יעקב אורלנד 'סמטת החבשים', שהוא לעניות דעתי הספר היפה ביותר שנכתב על ירושלים, מפגיש אותנו אורלנד עם שלל דמויות בהגות, במדיניות, בציבוריות ובפולקלור הירושלמי, הפרק האחרון נקרא 'נשמת העיר' והוא מוקדש לאצ"ג. יש בו מפגש חי ומסעיר בין כל המרכיבים שתארתי בדוקטורט: ספרות עברית, ציונות משיחית וקבלה. במונולוגים מרתקים (אצ"ג לא היה איש של דיאלוג, יכולת רק להקשיב לו) מסביר אצ"ג למשולם טוכנר, ישראל זרחי ויעקב אורלנד את מקומו של ספר הזוהר באמונת ישראל ואת חשיבותם של הסימבוליקה והמיתוס להכרת הבורא.

ברוך פלח וחשוב מכל אלו: אחד מחברי לח"י, שהיה גם חבר חוג סולם, מלומד רב-תחומי מרתק בשם עמרם קהתי, פרסם מספר מאמרים מרתקים ב'סולם' על הקבלה והשאיר אחריו כתב יד המכיל אלפי דפים על תורת האצילות והספירות אולם לא רק שכתב היד מעולם לא נחקר או אוזכר, אלא גם שמו של קהתי לא ידוע. במהלך המחקר זיהיתי תרגום לא ידוע של הזוהר לעברית שקשור לאחד מראשי לח"י יעקב אורנשטיין, לשווא תחפש לכך התיחסות במחקר הזוהר בימינו. שבתאי בן דב כתב ביקורת מקיפה ומעניינת על הנחות היסוד שעומדים בבסיס מחקרי המשיחיות של גרשום שלום: ביקורת דומה אך לא זהה לביקורתם של קורצוויל וליבוביץ, אינני מכיר מחקר אחד מחוץ לדוקטורט שלי שהקדיש אפילו משפט אחד לנושא זה. פשוט כואב הלב על ההזנחה המחקרית החמורה שיכלה להפרות הן את חקר הקבלה והמיסטיקה היהודית והן את חקר הספרות העברית.

96 תגובות

  1. קודם כל המאמר והנושא מאוד יפים.
    אני לא מבין למה ד"ר פלח מספח לכאן את רשב"י , שהיה אנטי ממלכתי ידוע ובקונספציה הפוליטית שלו (ורק בה) הוא מזכיר יותר את וייספיש ואת בלוי מ"נטורי קרתא", מאשר את שייב ושטרן.
    דבר שני, שאלת שאלה לגבי ממשיכיהם של קרפל ועציון, נראה לי שפייגלין הוא היורש האידיאולוגי שלהם. קרפל גם עבד איתו כמה שנים ביחד.

    אהבתי

    1. דמותו של רשב"י מוזכרת משום שרשב"י היה מראשי המאבק ברומאים, הן כתלמידו של רבי עקיבא והן כדמות עצמאית שהתנגדה לשלטון רומא והתחבאה במערה המפורסמת בפקיעין.

      המסורת היהודית משייכת לו את חיבור ספר הזוהר שאחד המוטיבים המרכזיים בו הוא שלוב בין חומר לרוח, בין זכר לנקבה ובין שמיים וארץ. החיבור בין שמים לארץ הוא העומד ביסוד הסימבוליקה של חלום 'סולם יעקב' שעל שמו נקרא כתב העת 'סולם למחשבת מלכות ישראל', ואלדד גם מוסיף לכך את הכרעתו של רשב"י בויכוח הגדול בין בית שמאי לבית הלל: מה נברא תחילה: שמים או ארץ ורשב"י פוסק: "יעמדו יחדיו". כלומר אין קדימות לחומר על פני הרוח ולרוח על פני החומר כי ביהדות "הדם הוא הנפש".
      אלדד ואצ"ג אהבו מאוד את הזוהר בגלל הסיבות שמניתי ואת רשב"י הקנאי בגלל אמירות שונות שלו. לאצ"ג יש גם שיר שנקרא "רבי שמעון בר יוחאי וצאצאיו" שיר זה נכתב בתקופת המחתרת וכוונתו להדגיש את ההמשכיות מרשב"י ללח"י ואצ"ל ששניהם מרדו באדום= רומא= בריטניה. אורי צבי ואלדד הכירו בכך שהזוהר כפי שהוא בידינו לא יכל להכתב על ידי רשב"י אבל כאנשי ספרות הם הבינו את ההשראה הספרותית והמיסטית של רשב"י על רמד"ל וחבורתו.

      אהבתי

      1. כפי שכתב דרול, מתבקש להמשיך את הקו מהמחתרת היהודית, דרך קרפל, אל "זו ארצנו" ומשם ל"מנהיגות יהודית" ולפייגלין. ברוך, תומר, מה דעתכם בנושא?

        אהבתי

  2. השאלה היא עד כמה התנועה הזאת הייתה מחתרתית . מצד אחד החומר ברובו נגיש וגלוי ומצד שני צריך חוקר אקדמי כדי לגלות את הדברים לציבור הרחב. יש לי הרגשה שאנשי התנועה הזאת לא ממש פירסמו את עצמם בתור מי שהם באמת.

    אהבתי

    1. לאחת מהרצאותי קראתי "ההיסטוריה הסודית של המשיחיות הציונית" וזאת משלוש סיבות שונות.

      א. כל הממחתרות שהוזכרו בהרצאה פעלו בהסתר מהשלטון הבריטי, מהנהגת הישוב וכן מהנהגת המדינה שבה פעלו באופן בלתי ליגאלי.

      ב. הזרם המשיחי הזה שהחל ב1930 וקיים עד היום לא נחקר מעולם והוא בבחינת "סוד"- כלומר דבר לא ידוע.

      ג. לזרם יש קשרים מסועפים לתורת הסוד היהודית.

      אהבתי

  3. you mix the activity in the mandat time and the activity in the state of israel. etzel and lechi were just extra force to the haagana and were control by it. after 1948 the shin bet created activities against the state to see who are the people that will do things against the law. all in all the anti activity was and IS from the state itself.

    אהבתי

    1. התגובה הזו היא שלוב של חצאי אמיתות ואמונה קונספירטיבית.

      האמונה הקונספירטיבית שהשב"כ הפעיל את המחתרת היהודית ואת מחתרת מלכות ישראל, מבוססת כמובן על המידע הגלוי שהש"ב [שמו הראשון של השב"כ] הפעיל סוכנים ופרובוקטורים במחתרת מלכות ישראל ובחוג סולם, אולם מכאן ועד זיהוי הפעילות עם הש"ב יש מרחק עצום, שעליו 'מדלגים' תמיד כל חובבי הקונספירציה בבואם לבנות לעצמם סיפור אחר, הם פשוט מתעלמים מעובדות פשוטות המקלקלות את הסקופ הגדול. לגבי המחתרת היהודית אפילו טענה זו של פרובוקטור היא מופרכת הם נתפסו כי חוקרי השב"כ והמשטרה היו מתוחכמים יותר.

      הטענה שלח"י ואצ"ל נשלטו על ידי ההגנה היא שוב בגדר 'חצי- אמת' שלעיתים גרועה משקר. אכן בתקופת תנועת המרי נובמבר 1945- 1946 עד השבת השחורה ופיצוץ מלון המלך דוד, אכן היה שיתוף בין שלושת המחתרות תחת פיקוד ההגנה אולם לפני כן ואחרי כן לא היה שיתוף ואף היו שלושה 'סזונים' נגד אצ"ל.

      אהבתי

  4. מעניין.
    אגב האם לפי הקריטריונים האלו "אני מגדיר תנועה משיחית יהודית כתנועה שמנהיגיה מאמינים בתורת ישראל ובאלוהי ישראל ורוצים לפעול בהיסטוריה כדי לקרב את גאולת ישראל" אפשר לראות בברית שלום תנועה משיחית?

    אני מביא שני ציטוטים רלוונטיים מעבודה סמינריונית 'הנקודה היהודית באגודת ברית שלום' יאיר טיקטין. נמצא בויקפדיה של בובר.
    "ואכן במידה רבה כל ההוגים המרכזיים בברית שלום, למעט ארתור רופין, הודו בגלוי שהם מונעים ממוטיבציה אמונית-יהודית-דתית ושמטרתם הנה להשתית את מוסר הנביאים על המציאות הפוליטית"
    וציטוט נבחר של בובר : "ואין המשיחיות- אלא אותה אידיאה בשיא התגשמותה… אין אנו רוצים את ארץ ישראל "למען היהודים", רוצים אנו אותה למען האנושות, למען הגשמת היהדות"

    אהבתי

      1. לדעתי צריך להבדיל בין תנועות שמקרבות את הגאולה קימעה-קימעה בדרך הטבע תוך התחשבות במציאות לתנועות קיצוניות, שדוחקות את הקץ בדרכים רדיקליות.

        אהבתי

        1. נכון. זה גם ההבדל בין הנידונים מעלה לבין גוש אמונים. האחרונים האמינו שהגאולה הא בלתי נמנעת, אבל לא שיחידים מתוך העם אמורים לקרב אותה. היא מתקרבת בתהליך היסטורי שמונהג על ידי האל. הראשונים חשבו שפעולות (אלימות) של יחידי סגולה יכולות להחיש ואף להביא את הגאולה.

          אהבתי

          1. הבחנה חשובה ומעניינת לפיה לא כל 'תנועה גאולית' היא גם 'תנועה משיחית' במובן החמור.
            בדיוק קיבלת חיזוק במוסף שבת של מקו"ר כתבה 'הוגה הגאולה הריאלית' שמציגה את הרצי"ה כהוגה גאולי-לאומי שטרח לנטרל כל מטען משיחי-מיסטי.

            ציטוט נבחר של חנן פורת שמדגיש את הניגוד בין חוגי הרצי"ה לחוגים עליהם מדבר פלח.דוגמה נפלאה לריסון המתח המשיחי למרות הפעולה הארצית להבאת הגאולה.

            "אחרי המלחמה (ששת הימים) חזרנו ללמוד. כל יום רביעי היה שיעור עם הרב צבי יהודה באורות הקודש. הרב אומר "נו, מה לומדים עכשיו", אחרי כל מה שקרה. הייתה דממה ואז אני התפרצתי: "הרב, אולי צריך ללמוד הלכות בית הבחירה?". הרב הסתכל עליי ואמר לי – "חנן, יש לנו עוד הרבה שנים ללמוד הלכות מלכים ומלחמותיהם"

            http://musaf-shabbat.com/2012/03/08/%d7%94%d7%95%d7%92%d7%94-%d7%94%d7%92%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%91%d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%91%d7%99%d7%a5/

            אהבתי

            1. דוגמא מצויינת מדוע לא כללתי את הרב קוק האבא ואפילו לא את הבן בתנועת הגאולה שעליה דברתי.

              שב"ד בכתביו מבדיל הבדלה מהותית בין מקרבי הגאולה בכתביהם: כגון אצ"ג, יאיר, אלדד וייבין לבין הוגי דעות "הדורשים" את המציאות ומוצאים בה סממני גאולה לאחר שהללו קרו מבלי שהדרשנים התערבו בתהליך ההיסטורי עצמו. את התופעה הזו שב"ד רואה כספורט אינטלקטואלי- דתי ואילו את הקריאה לשינוי המציאות ואת הפעולות הבאות בעקבותיה הוא מכליל באקט המשיחי. אנשי לח"י בצעו פעולות של חיסול וניסו לפוצץ את כיפת הסלע [יהושע זטלר מפקד לח"י בירושלים במלחמת השחרור הודה בכך במפורש] ואילו הרצי"ה אפילו לא התיר ללמוד את הלכות הבחירה…

              אהבתי

                1. בוודאי: משה סגל היה ממקימי ברית חשמונאים יחד עם מאיר מדן ואחרים לאחר מכן חלק מהחברים הצטרפו לאצ"ל, רובם ללח"י ובשנת 1945 [אם אני זוכר נכון] משה סגל החליט שברית חשמונאים תהיה חלק מהישוב המאורגן, אבל רוב החברים התנגדו ונשארו בלח"י ואצ"ל, כתבתי על כך בדוקטורט.

                  אהבתי

      2. ברית שלום לא יכולה להחשב כתנועה משיחית וזאת משתי סיבות עיקריות:

        א. חברים מרכזיים בה לא האמינו בתורת ישראל אלא ביהדות כתרבות . גרשום שלום כתב במפורש "דברים בגו" שהוא לא מאמין בתורה כטקסט התגלותי, מאגנס כרביי רפורמי גם הוא לא האמין בתורת משה.

        ב. שלבי הגאולה כפי שהללו באים לידי ביטוי בתנ"ך, במלחמות המקבים, במרד הגדול, במרד בר- כוכבא , בתלמוד, במדרש ובאופן פרוגרמטי- הלכתי מסודר בהלכות מלכים של הרמב"ם בספר י"ד של משנה תורה מדברים על : כיבוש הארץ, קיבוץ גלויות, הקמת המלכות והקמת המקדש ורק לאחר מכן כשטפלנו בכל הצדדים המעשיים של הגאולה אפשר "לנוח" ולעסוק בתורה ובהגות כי "מלאה הארץ דעה את ה' מים לים מכסים" ואילו 'ברית שלום' ויתרה על המלכות, על הריבונות, על קיבוץ הגלויות, על המקדש וישר קפצה לאידיאל הרוחני…אולם בלי בסיס ממלכתי, ריבוני. משל למה הדבר דומה לאדם הרוצה להשתתף בתחרות שחייה אולימפית בלי שלמד לשחות…

        אהבתי

        1. אין ספק שהרב מאגנס האמין בתורת משה. ההערה עליו, והשימוש המבזה בגירסא האנגלית של המלה רב, היא, במחילה מכבודך, לא ראויים לחוקר, בוודאי לא לחוקר שמעיד על עצמו שאיננו שופט טקסטים ורעיונות אלא רק את הגיונם הפנימי. זכותך להעדיף את הזרם האורתודוקסי על זרמים אחרים ביהדות, אבל לעניות דעתי ראוי לשמור על דרך ארץ גם כלפי בני פלוגתא, במיוחד בדיון על מחקר אקדמי. הרב מאגנס נחשב עד היום בחוגים יהודיים רחבים לאחד מחשובי ההוגים היהודים בעת החדשה, וראוי להזהר בכבודו.

          אהבתי

          1. שלום ארך אפיים

            אני מכבד ומוקיר את כל הזרמים ביהדות ובוודאי את רביי מאגנס שהיה מבחינה אישית אדם גדול..אפילו גדול מאוד, והוא שאמר על יאיר שטרן, לאחר הרצחו, כשמכל עבר כולל מצד אנשי אצ"ל הלעיגו עליו ופגעו בו, הוא שאמר עליו "אנימה קנדידה" כלומר "נפש מאירה" והיה צריך אומץ לב אינטלקטואלי גדול וגבורה ציבורית להגיד זאת על יאיר שטרן בפברואר 1942.
            ללמדך שאנשים גדולים ואפילו הם בקצוות המנוגדים תמיד מעריכים זה את זה כגון הרב קוק ועדי גורדון, ישעיהו ליבוביץ מול אלדד, יצחק בן אהרון ואצ"ג.

            אשמח אם תראה לי ציטוט משמעותי שבו מאגנס טוען שהוא מאמין בתורת משה, לא כתרבות, לא כתופעה היסטורית, לא כתופעה דתית, אלא כאמת מטא- פיזית שניתנה בהתגלות ולכן היא גם נצחית.

            חוץ מזה אין שום זלזול בתואר רביי…

            אהבתי

            1. אם אין זלזול, אז למה להשתמש במלה האנגלית דווקא, כשאפשר להשתמש בתואר העברי רב? הרי כולנו מכירים את הרקע ולא נולדנו אתמול, ובדרך כלל אלה שמשתמשים במלה האנגלית, נוקטים בשפה מבזה כלפי הזרמים הלא אורתודוכסים ("ליצנים"), והשימוש במילה האנגלית בא לרמוז שמדובר כאן במשהו אמריקאי וזר ליהדות. נער הייתי וגם זקנתי, ועוד לא שמעתי משתמש בלשון הזאת מתוך כבוד. אם אקרא למישהו "יהודון" ואחר כך אטען שבסך הכל התכוונתי ליהודי קטן קומה, אני אהיה לצחוק, כי יש למלה הסטוריה והקשר.

              ולעניין עמדותיו התיאולוגיות, אחפש ציטוט. זה לא קל, כי קמו מעריציו ואוהביו והקימו הוצאת ספרים על שמו, מה שמקשה על מציאת ציטוטים מכתביו בגוגל. בלי נדר, כשיסתייע.

              אהבתי

            1. אני מתנצל בשמחה, ועדיין לא ברור לי למה אתה מחקה את מנהגם של הגרועים שבמשמיצי הזרמים הלא אורתודוקסים, להמנע משימוש בתואר רב לרבניהם.

              אהבתי

  5. את עמרם קהתי היה חבר טוב של הורי, הוא הצליח בעזרת אלדד למצוא עבודה כמגיה ב"ידיעות אחרונות", את עבודתו "על הדמונולוגיה בתורת הקבלה" ציווה לגנוז לפני שהלך לעולמו.תחנוניו של אלדד לראות את כתב היד נידחו ע"י רעיתו חמדה.
    להמשך מחקרך, חפש את בניו יצהר וישראל קהתי.
    יישר כח.

    אהבתי

    1. אוי לעצלים, כמו שהעיר אחד המגיבים, יש גוגל.
      http://sites.google.com/site/amramkehati/
      יש אתר על שמו של עמרם קהתי (כנראה ע"י נכדו?) ואף יצירתו "אוצר מונחי תורת הקבלה"
      ולא כפי שהטעני זכרוני, ולשמחתי לא ביקש לגנוז את הספר אלא לדחות את פירסומו בשלושים שנה.
      איש יקר היה.

      אהבתי

  6. אם אני זוכר נכון גדעון ארן בעבודת הדוקטורט שלו על גוש אמונים חקר את התפתחות המשיחיות היהודית משנות החמישים. קראתי את החומרים לפני יותר מעשור ולכן אני לא זוכר מה מצטלב עם מה, אבל זה מעניין להשוות בין המחקרים (האחד ספרותי-תיאולוגי והאחר אנתרופולוגי).

    אהבתי

  7. תנועה מדהימה עם מטרות ראויות, האמצעים פסולים, למשל להרוס את אל אקצא זה רעיון מטורלל לחלוטין.

    אהבתי

    1. לא הבנתי. המטרה להקים את בית המקדש השלישי היא ראויה, אבל האמצעי של הרס אל אקצא פסול ומטורלל? איך אפשר להקים בלי להרוס?

      כל התנועה הזאת נראית לי מטורללת על קירבה וכרעיה, מטרותיה ואמצעיה :(

      אהבתי

      1. אתה כנראה חסיד של הדמוקרטיה הליברלית ולכן כול דבר מיסטי נראה לך מטורלל, אני לא חושב כמוך ואני מוצא דברים חיוביים בתנועה המשיחית הזאת ובמצע של הלח"י, כמו למשל השאיפה למשטר צדק ברוח הנביאים.

        אהבתי

        1. עם סעיף י"ב גם אני יכול להסכים ויש שם אולי עוד סעיף סביר אחד או שניים. חוץ מזה אתה רואה שם משהו שלדעתך הוא לא מטורלל? לכבוש בחרב את השטח בין הנילוס והפרת ולרוקן את קהיר ובגדד מתושביהן "באמצעות חילופי האוכלוסים" – באמת צריך להיות "חסיד של הדמוקרטיה הליברלית" כדי לחשוב שזה יעד, איך נאמר, אקסצנטרי במקצת?

          או אולי אני פשוט מתרכז יותר מדי בעיקרי התחיה, ואתה רואה בהם איזה צימוק לא חשוב בעוגה הזאת?

          אהבתי

          1. אני בהחלט חושב שאתה מסתכל בקיצוניות על עיקרי התחייה, אני מסתכל על הדברים הטובים במצע ומתרשם לטובה, חזון זה דבר חשוב, היום אירופה המערבית מתפוררת כי אין לה שום חזו טרנסצנדנטלי
            הם עסוקים בעכשוויזם ודהקונסטרוקציה שאוכלת כול חלקה טובה. לכן אני לא מזדעזע מקצת מיסטיות ובטח לא מתרשם משמאלנים רפי שכל ונפש שמעקמים את החוטם הבזוי שלהם למישמע חלומות שגדולים מהחיים כי יותר מהשמאל חלם חלומות ונכשל בהם? לכם הם לא דוגמא לכלום.

            אהבתי

  8. יכול מאוד להיות שזה רעיון מטורלל אבל יש לו בסיס טקסטואלי רחב מאוד במסורת היהודית.

    אני חוקר טקסטים ורעיונות ולא שופט אותם אלא רק את הגיונם הפנימי, מעבר לכך זה תפקידו של האידיאולוג.

    אהבתי

  9. הרצאה מרתקת – מאחד החוקרים המעניינים והמרתקים בימינו –

    חזק ואמץ – על מחקרים בנושאים שהם לכאורה איזוטריים אך מהווים את לב ליבה של

    מקורות היותנו וזכותנו על ארץ ישראל.

    מי יתן ואצ"ג אלדד ושטרן יהיו בתוכנית הלימודים של כל תלמיד תיכון.

    אהבתי

  10. בקרוב יוגש (או שכבר הוגש) הדוקטורט של סיון הר שפי (המשוררת הנפלאה) שעוסק בשירת אצ"ג. אחד הנושאים המרכזיים בדוקטורט, או אפילו הנושא המרכזי בו הוא עוסק (אינני זוכר), הוא השפעת חסידות רוז'ין על יצירתו.
    שווה לחכות.

    אהבתי

  11. את הכתבים של עמרם קהתי ניתן למצוא באתר של היברו בוקס,

    בחיפוש פשוט אחרי השם קהתי

    אהבתי

  12. בוקר טוב. בלי למעט בערך מחקרו של פלח, רציתי לציין כי בסך הכל מדובר בדברים ידועים (אם כי לא באופן מפורט כל כך). כל מי שקרא את מאמריו של יהודה עציון ב"נקודה" ואת ספרו של חגי סגל "אחים יקרים" מכיר את החיבור המושגי גאולה-מלכות ואת רוחו של שבתי בן דב שחופפת מעל.
    לפני עשרים שנה למדתי בישיבה, ואחד ממעבירי השיעורים במחשבת ישראל היה משוחח איתנו מדי פעם (אחרי השיעור) על ההוגים האהובים עליו – שבתי בן דב וישראל אלדד. אעפ"כ, אף אחד מאיתנו, שומעי לקחו, לא לקח את הדברים ברצינות, בעיקר בגלל הצירוף המובן מאליו של קיצוניות מחשבתית ומושגית עם מופרכות פוליטית. גם אותו מורה לא באמת התייחס ברצינות לדברים האלה. אגב, היום הוא מלמד בישיבת ההסדר בהר ברכה.

    אהבתי

    1. וודאי שהדברים בחלקם ידועים ל…יהודה עציון, הוא מושא המחקר!!! זה כמו לטעון שרבי יהודה הנשיא ידע לקרוא את המשנה..בספר 'אחים יקרים' יש אזכור חלקי מאוד של שבתאי בן דב, ושוב כדי להבין את כל המהלך על קרביו וכרעיו, צריך לקרוא את הדוקטורט.

      אהבתי

    2. למרות שחלק מהדברים פורסמו בעבר לא חוקרים ועוסקים בנושא ומפרסמים אות הדברים מספיק בקהל הרחב למרות חשיבותם. לכן ברוך ברוך פלח על העלאת הנושא.

      מה הקשר בין המשיחיות הלטנטית, שקימת בחסידות למעבר לפעילות בתנועות קיצוניות, שדוחקות את הקץ בדרכים רדיקליות?

      אהבתי

  13. ברוך, בוקר טוב. מה שהתכוונתי לומר הוא שלא חשפת משנה בלתי ידועה, או איזה סוד עלום. הדברים היו גלויים וידועים שנים רבות (למשל לכל מי שקרא את מאמריו של יהודה עציון ב"נקודה", ויש אלפי קוראים כאלה). עושה רושם כי הערך של מחקרך הוא ברוחב היריעה, בהעמקה ועוד. ועל כך יישר כוחך.

    אהבתי

    1. עמיחי, אני לא מסכים. אני קראתי את מאמריו של עציון בנקודה, ולא ראיתי שהוא מקשר עצמו ל"ברית הבריונים" או ל"סולם". מה שעשה פלח הוא שזירה יחד של החוטים השונים, שאמנם הם עצמם היו גלויים, אולם לא מבוררים ולא מודגשים, ובטח שלא מחוברים.

      אהבתי

    2. עמיחי שלום וברכה:

      אשמח אם תראה לי מחקר אחד שמתייחס לאצ"ל, לח"י, ברית הבריונים כתנועות משיחיות, אשמח אם תראה לי מחקר אחד שמזהה תנועה משיחית רציפה מברית הבריונים למחתרת היהודית: זו רציפות היסטורית, ביוגרפית, תמאטית- רעיונית.

      פרק נרחב מאוד בדוקטורט עוסק במקומו של אצ"ג בתנועה הלאומית וביחס בין הספרות לחיים ולתפועת הנבואה- תראה לי מחקר אחד שעסק בכך, תראה לי מחקר מקיף אחד על כתב העת סולם, על אלדד, בדוקטורט נחשפו לראשונה הביוגרפיה של יהושע השיל ייבין ועוד…

      קודם תקראאת הדוקטורט ואז אשמח לדבר…ועוד הערה: כל האמיתות הגדולות נראות פשוטות מאוד אחרי שמגלים אותן, ואז יש תופעה פסיכולוגית ידועה שבה מרבית האנשים אומרים "ידענו את זה", "ידענו שזה יקרה" ועוד..אבל זוהי הטייה פסיכולוגית ואם אתה טוען שזה היה ידוע קודם, אתה מוזמן להוכיח באמצעות ציטוט ממחקרים קודמים

      אהבתי

      1. איך משתלבים בתמונה הזאת אישים כמו נתן ילין מור, שתמכו בזכויות הפלסטינים אחרי הקמת המדינה? למיטב הבנתי, ילין מור ראה את פעולותיו בתקופה כהמשך ישיר לדרכה של לח"י ולא כנטישת דרכה.

        אהבתי

        1. לא משתלבים: ילין מור איננו חלק מהזרם הזה..אבל דעותיו על הפלשתינים עברו שינוי גדול

          אהבתי

        2. מי אמר שהם משתלבים? גם פלמ"חניקים היו בלח"י אבל לא בזרם המשיחי אלא אם כן, עבור עמוס קינן, ה"כנענים" היו משיחיים. אגב, אלדד החשיב את ילין-מור כקומוניסט אולי בסוף שנת 1946 והלאה. גם ראה מאמר נגדו בגין תמיכתו ב- FLN האלג'רירי.

          אהבתי

      2. האצ"ל כאירגון לא היה שיך לתנועה משיחית. השם הראשון של האירגון שיאיר שטרן יסד היה האצ"ל בישראל ורק אחר כך לאחר מותו שונה ללח"י. הכרוזים שמופיעים שייכים לאירגון של יאיר ולא לאצ"ל.

        אהבתי

        1. האצ"ל כארגון בהנהגתם של דוד רזיאל [שקיבל חינוך תורני בישיבת מרכז הרב] ויאיר שטרן ראה באורי צבי גרינברג וביהושע השיל ייבין מורים רוחניים, ביחוד ב'ספר הקטרוג והאמונה', אבל לא רק. בטאון האצ"ל בפולין פרסם מאות רשימות של ייבין תחת שם העט 'בר יוחאי'.

          אהבתי

          1. דוד רזיאל קיבל את הדרך של ז'בוטינסקי לעומתו אברהם שטרן בחר בדרך של ברית הביריונים. ישיבת מרכז הרב דוגלת בקירוב הגאולה קימעה-קימעה בדרך הטבע תוך התחשבות במציאות. אברהם שטרן שאף לדחוק את הקץ בדרכים רדיקליות.

            אהבתי

            1. לא מדוייק: דוד רזיאל הגיב בטרור קשה על הטרור הערבי של מאורעות תרצ"ו- תרצ"ט וזבוטינסקי אישר זאת לאחר חיבוטי נפש רבים ובקול רפה..אצ"ל תחת הנהגתו של רזיאל תכנן להגיב בצורה קשה נגד הספר הלבן של 1939 ובעקבות מאסרו מונה למפקד הארגון חנוך קלעי שהחל בפעולות אלו.

              אכן דרכיהם של רזיאל ויאיר נפרדו בעקבות אמונתו של רזיאל שצריך לתמוך באנגליה ואמונתו של יאיר שיש להלחם בה, בינואר 1944 קיבל מנחם בגין את דרכו של יאיר..אולם אז כבר פעלו כבשני אוושויץ במלוא הקיטור.

              אהבתי

              1. בסופו של דבר גם הבריטים הגיבו בצורה קשה על הטרור הערבי של תרצ"ו- תרצ"ט.
                על ההבדל בין האצ"ל לאצ"ל בישראל ראה:
                http://www.gilihaskin.com/Article.Asp?ArticleNum=692

                http://www.zeevgalili.com/2009/08/5762

                הקישור השני מכיל גם את הבדל בין שטרן לרזיאל, הבדל שלדעתי קשור להבדל בין משיחיות אישית לגאולה כללית.

                אהבתי

  14. אני קורא את התגובות ואת תגובות המרואיין, ויש לי כמה הערות. קודם ברמת הכבוד והכיבודים: הדוקטורט שלי, שהתפרסם כספר בעברית ואנגלית תחת הכותרת – פונדמנטליזם יהודי והר הבית – דן ברבות מהסוגיות שעלו בכתבה. בספר שלי הקדשתי שלושה פרקים ליהודה עציון, לשבתאי בן דב, ולחיבור בין השניים במנהיגות יהודית, וזה רק חלק מהסוגיות שעלו על התנועות למען בית המקדש השלישי.
    פלח הכתיר בכתר קוצים מספר חוקרים חשובים, ולמזלי לא זכיתי לכתר שכזה. אבל מן הצד השני תמוהה בעיני ההתעלמות מן העובדה שכבר דברים נכתבו והתפרסמו בשלל שפות.
    אני רוצה להתייחס גם לויכוח על התואר הראוי למאגנס – רב או רביי. ישנה נטיה בישראל לזלזל. הקו המזלזל הזה שזור כחוט השני לאורך הכתבה כולה. קצת צניעות לא תזיק.
    באופן מהותי נראה שמדובר במחקר חשוב ופורץ דרך. אשמח לקרא עוד. האם המחבר מתכנן לפרסמו?

    אהבתי

  15. עוד כמה הערות: 1. המחבר צריך לשמוח שעד היום אף אחד לא נגע כמותו בנושא: השאירו לו את כל הזירה…
    2. בנוסף אלי התפרסמו עוד שני דוקטורטים בנושאים קרובים, שאותם אני מכיר: שלמה פישר וסרינה חן.
    3. חידוד – הפסר שלי יצא באמצעות הוצאת הספרים על שם רביי מאגנס. (גיחי גיחי)

    אהבתי

    1. מוטי שלום,
      כמובן אני מכיר את ספרך היטב. החידוש של פלח לענ"ד הוא השזירה יחד של אחימאיר, אצ"ג, יאיר, אלדד וכו' כאבות הקדומים של רעיונותיהם של שב"ד ועציון.

      בהחלט אני ממליץ לפלח לקרוא, אם עדיין לא קרא, את ספרך המצויין וכן את הדוקטורט של שלמה פישר, שהוא פשוט נהדר. ובהחלט הייתי שמח לשמוע מפלח שהוא התבלבל בתואר שנתן למאגנס, ושהוא כמובן התכוון לרב, ולא רביי.

      אהבתי

      1. מוטי שלום וברכה:

        הנושא של גוש אמונים, מנהיגות יהודית, יהודה עציון ומרדכי קרפל לא היה בלב הדוקטורט שלי, לא חקרתי את פעילותם כשלעצמה אלא כחלק מתנועה משיחית: ברית הבריונים- אצ"ל, לח"י, סולם, מחתרת מלכות ישראל, מחתרת יהודית מבלי להתיחס להשפעות של הרב קוק [האבא והבן], להולדת גוש אמונים, למפעל ההתישבות ולמחתרת היהודית, על זה נכתב הרבה.
        כמו כן ברור לי שגם אני פספסתי חומרים ומחקרים ואשמח לקרוא אותם וללמוד מכל אחד מכם, מכל הערה ומכל תגובה.

        בכנות לא ידעתי שהתואר רביי הוא תואר גנאי ואם כן כמובן שגגה נפלה מתחת למקלדתי ואני מצטער.

        שבת שלום

        אהבתי

  16. לקראת כתיבת תיזה לתואר שני הכנתי ראשי פרקים לעבודה שלא זכתה לברכתם של המנחים שלי ולכן עברתי לנושא אחר (שמתעכב… – אולי מסיבות פסיכולוגיות של דחייה) ובמרכזה הנושא של איל "סלם" שימש כסוכן תרבות פוליטית ומגשר אשר קידם את תהליך המעבר בין הציונות האזרחית הליברלית-הלאומית, החל מז'בוטינסקי, עד הציונות האמונית שלאחר מלחמת ששת הימים, זו של הרבנים קוק ושבסל'ה בן-דב. טענתי למחקר הייתה ד"סלם" היה לבמה אשר הציג דעות בשילוב של אצ"ג, רשב"י, משיח וגאולה בלשון עברית-מדרשית ובהסתמך על מקורות יהודיים הרבה לפני המודה של "ארון הספרים היהודי" במובן של מלוא העוצמה הספרותי-מחשבתית של היהדות לדורותיה, עם יד מכוונת – והעורכת – של אלדד, המייצג האמיתי של הגישה האידיאולוגית הזו. ואולי בסוף אף אכתוב אותה.

    אהבתי

  17. הלל וייסהלל וייסהלל וייסהלל וייסהלל וייסהלל וייסהלל וייס!!!
    ובקשה –
    איפה ניתן להשיג עוד מידע בנושאים הללו?
    ובעיקר – על משנתו ותהליך התהוות רוחו של ישראל אלדד??

    בתודה

    אהבתי

  18. תומר, כרגיל מרתק ומעניין מאוד, תודה רבה!

    ברוך, האם ישנה השפעה של הראי"ה והרצי"ה קוק על התנועה שהצגת? אינני מתכוון למחתרת היהודית שבוודאי הושפעה מהם, אלא לאצ"ג, יאיר, שב"ד וכו'.
    כמו כן, האם אתה יודע האם הרב מאיר כהנא היה קשור או מושפע מהם?

    תודה רבה!

    אהבתי

    1. אבישי שלום וברכה:

      אני יודע בברור שאלדד ואצ"ג קראו ואהבו מאוד את "אורות הקודש" של הרא"יה, אלדד קרא את אורות הקודש כשהיה במחתרת, על כך יש עדות בספרו מעשר ראשון. בסולם יש עשרות ציטוטים מכתבי הרב קוק.
      רעיון הגאולה של הרב קוק המחבר בין ציונות ליהדות בנוסחה היפה של "הישן יתחדש והחדש יתקדש" וכן בניסוחים קבליים קצת יותר מורכבים המביעים את אותו רעיון "הנפש של פושעי ישראל, יותר גדולה מהנפש של שלומי אמוני ישראל, אבל הרוח של שלומי אמוני ישראל יותר גדולה מהרוח של פושעי ישראל" [ציטוט מהזכרון, וכנראה לא דייקתי אבל רוח הדברים היא זו] עומדים בלב תפיסתם של אצ"ג, שב"ד, יאיר ואלדד. אינני יודע אם הרב כהנא הושפע מהם, אני כמעט משוכנע שקרא אותם ולמד, אבל לא בדקתי, אף אחד מהם לא הושפע ממנו

      אהבתי

  19. מדהים כמה עמוק היה הזרם שדגל בשתי גדות לירדן ומאידך הזרם המשיחי שאורכו כאורך הגלות שנחבא כל הזמן תחת השלטון המפא"יניקי והסוציאליסטי, ועד היום לא ממש מכירים אותו. הרוב הריאליסטי הפרגמטי לא מביןמניין זה צץ פתאום, מרגישים שגנבו לנו את המדינה ולא יודעים שזה היה כל הזמן ועדיין נמצא בתת ההכרה היהודית.

    אהבתי

  20. אגב, עמוד 3 של הרשימה המצולמת של מאמרי אביך מטושטש לגמרי וכדאי לסרוק אותו שוב. האם נכון של המאמר על ההתכנסות המחתרתית של מנהיגות המרד נגד רומי – במסגרת ליל הסדר – הוא זה של "מלון המלך דוד" או אני טועה?

    אהבתי

  21. ברוך ידידי,

    כל המאמר הוא מעניין מאוד, ואכן אני מחכה לקרוא את הדוקטורט שלך (כשיהפוך לספר…)

    עם זאת נראה לי (כפי שנרמז להלן) שההשפעה של התנועה המשיחית שהזכרת על "המחתרת היהודית" – היא שולית למדי. זה נכון שיהודה עציון הושפע בעיקר משב"ד, ונכון שהוא היה מהמנהיגים.
    עם כל זאת שאר החברים, או כמעט כולם – הושפעו מזרמים שונים לחלוטין. אני מסופק אם רובם (ואת חלקם הכרתי אישית עוד מקודם) – שמעו בכלל את שמו של שב"ד, כשם שאני כתלמיד בישיבת הסדר בשנות השבעים המאוחרות – לא שמעתי את שמו. על הרקע של רוב החברים, ניתן לקרוא בספר העילג (ומלא השגיאות) "שכרון הגאולה" – שיצא לאחרונה.

    אהבתי

    1. ואני יכול להוסיף שלקראת עבודה אקדמית שלי ראיינתי מספר אנשים בחלוצי/מקימי גוש אמונים כדי לבחון את מידת ההשפעה של "סלם" או אלדד עליהם ולהפתעתי, רבים אמרו שלא שמעו או אם שמעו, שמעו מעט ולא נפגשו אתו או קראו בכלל. היחיד שהודה שהיה ער אבל כקוריוז היה מנחם פליקס וחלקי, גם רב לוינגר. היתר משכו כתפיים. אני אישית עבדתי עם מנחם ליבמן ז"ל בשנת 1966-67 על גליונות ראשונים של "החזית" עוד בסטנסיל. ההשפעה של אלדד, דרך "וזאת הארץ", היה בגלגול לאחר שלו.

      אהבתי

      1. שימו לב שניסיתי להבהיר בתגובה לעיל עד כמה שונה המשיחיות הגוש-אמונית מזו של שב"ד או עציון.
        הראשונים סבורים אמנם שאנו בדרך החד-סטרית לגאולה, אולם זו תלויה לחלוטין ב"רצון העם" ובשיתוף הפעולה של "כלל ישראל". הגאולה כאן היא תנועה שעליה מנצח הקב"ה, והוא עושה את זה, מלמעלה למטה, על ידי שליחו על האדמה, עמישראל כישות אורגנית אחת.
        האחרונים סבורים שהדרך לגאולה לאו דווקא בטוחה, אם כי היא ודאי אפשרית ומתבקשת. אלא שכדי להבטיח שהיא תבוא יש צורך בפעולה של *יחידים*, של אוונגרד רוחני שירוץ לפני המחנה (גם אם המחנה לא ממש רוצה את זה), ויכריח את המציאות להגאל על ידי פעולות פרטיזניות ולעיתים אלימות. כאן מדובר בגאולה שמוכתבת מלמטה למעלה, על ידי בני-נביאים גיבורים שפועלים מתוך השראה עצמאית ובניגוד לרצון המודע של רוב העם.
        בקיצור: מדובר שתי השקפות משיחיות שונות בצורה מהותית.

        אהבתי

    2. שלום היקר:

      אתה צודק, וכתבתי זאת גם במחקר שלי ששב"ד השפיע על יהודה עציון שהיה ממנהיגי המחתרת ורצה לפוצץ את כיפסת הסלע ולדעתי זה "מספיק" בלשון המעטה, כדי לראות בכך שלשלת משיחית שמתחילה באצ"ג- יאיר- אלדד- שב"ד- עציון שכולם רצו בהקמת המקדש שזה הסמל לגאולה המשיחית.

      אהבתי

  22. נתן ילין מור בספרו כותב שההתנקשות בלורד מוין נבעה מהרצון של הלחי לפגוע במי שהיה חלק מהשלטון הבריטי הקולוניאליסטי , הוא מןסיף וכותב שאילו הלחי יכול היה להתנקש בחייו של צ'רצ'יל הוא היה עושה זאת

    אהבתי

  23. יש לי כמה שאלות….
    א. ראיתי שאחד מהמגיבים ביקש התייחסות למחקרו של גדעון ארן. רציתי לדעת מה מקומם של חברי מושא מחקרו של גדעון ארן לפי שיטתך….

    ב. אישית אני לא מקבל את העובדה על מרכזיותו של עציון בתוך גוש אמונים. גוש אמונים נבנה על ידי כמה גורמים שהתחברו להם למטרות משותפות. בתוך כל אלו קשה לקבוע עד כמה עציון היה דמות מובילה יותר מאשר מובלת על ידי שורת הרבנים. אני אשמח להתייחסות על האמירה הזאת.

    ג. מתי אתה מגדיר משיחיות, ומתי אנו מגדירים אידיאולוגיה משיחית… מה ההבדל לפי תפיסתך

    תודה

    ניר

    אהבתי

    1. ניר שלום,
      אתה שואל אותי או את ברוך פלח?
      אענה בכ"א:
      א. מושאי מחקרו של ארן הם אנשי גוש אמונים, כך שלדעתי אין קשר הדוק ביניהם לבין מושאי מחקרו של פלח.
      ב. אני מסכים איתך. עציון שייך לשיטה משיחית שונה. שב"ד וכו'.
      ג. ההבדל בין משיחיות לאידיאולוגיה משיחית הוא שאחרונה היא מבנה מחשבתי מפורט והראשונה יכולה להסתפק ברגש שעולה על גדותיו.

      אהבתי

  24. הוזכר כאן משה סגל, חשוב ביותר להזכיר כאן את חתנו הרב יצחק גינזבורג, שבהתאם לאבחנה – המכלילה אבל מועילה – של תומר שייך וודאי למשיחי אישי ופחות ללאומי נוסח גוש-אמונים. הרב גינזבורג, כידוע, העמיד תלמידים ביצהר, ודי להצביע על חוברות 'מלכות ישראל' שהוציאו תלמידיו, ולענ"ד בראשם ישראל ליבוביץ, ואוהד האזרחי (ששנה ופירש) לפני כחצי יובל, ועוד היד נטויה.

    אהבתי

  25. תודה תומר. הארת את עיניי במשמעות מה שנאמר לבעל שם טוב "אימתי קאתי מר… לכשיפוצו" – בעצם מדובר בדיוק על זה – לא "להאיץ" את תהליך הגאולה על ידי פעולה "מיסטית" מאיזה סוג שיהי'. אלא על הגאולה לצמוח מתוך המציאות גופא. ועל זה כידוע הצטער מאד בעל שם טוב

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s