הטנטריזציה של היוגה וההדחה של הגורו

היוגה, כידוע, היא הדרך ההודית העתיקה לשמור על עור מתוח, עכוז מעוצב, ולמצוא בן או בת זוג בעלי נתונים דומים. באופן מפליא התברר שהיא מתאימה בול לאנשי המערב המודרני, ומאז מחצית המאה העשרים העניין המערבי בה מתגבר ועולה כאילו היה כלב-מביט-מעלה. עד כדי כך מצליחה היוגה במערב, שעל פי הדו"ח של IBIS World שיצא החודש (pdf) בזמנים אלה של האטה כלכלית ענף היוגה הוא אחד מעשרת ה"תעשיות" הגדלות במהירות הרבה ביותר בארה"ב. בסך הכל יש כיום סביב 15 מיליון מתרגלי יוגה בארה"ב בלבד – אם יוגה היתה דת היא היתה גדולה מהיהדות.

היוגה היא לבטח מפריטי היבוא המצליחים ביותר מהמזרח, אולם קורה שהמיסים על פריטי היבוא מעצבנים במיוחד. מזה כמה שבועות אולמות התרגול גועשים, אחרי שנחשף שמייסד ז'אנר היוגה "אנוסארה", ג'ון פרנד, חטא בכמה צורות כלפי הקוד המוסרי-יוגי שהוא עצמו ביקש לכונן. פרנד הקים אימפריה של ממש, שטוענת לכ-1500 מורים הכפופים לו וכשש-מאות אלף תלמידים. אלא שאז אחד מתלמידיו הבכירים חשף באתר אינטרנט שהקים את עוולותיו, החל מקיום יחסי מין עם כמה עובדות ותלמידות, לפחות אחת מהן נשואה, ועד להשעיה בלתי חוקית של כספי פנסייה שהבטיח לשכיריו.

מאז, כאמור, דקות הרגיעה שבסוף השיעור אינן רגועות כשהיו. נעה לימונה כתבה קצת על זה ב'מוסף הארץ' לפני חודש, וכאן יש כתבה ארוכה מה'וושינגטון פוסט' שעוברת על פיתולי העלילה, ועוד אחת דומה מהניו-יורק מגזין, מהשבוע שעבר, ואחת גם מירחון טקסני. בכמה סוגיות בסיפור הזה יש עניין, ואנסה להצביע עליהן להלן. ראשית, כמובן, עניין המין.

יוגה, טנטרה, יוגה-טנטרה, טנטרה-יוגה, טנטרה-טנטרה-טנטרה-טנטרה. ומין.

יוגי בתרגילי נשימה (פראנאיאמה) אחרי שהתפוצצה הפרשה כתב וויליאם ברוד (שכתב לא מזמן ספר מעניין על יוגה) שזה כלל לא מפתיע מפני שהיוגה כולה היא "כת של מין", שכן מוצאה בטנטרה ההודית. זהו עיוות לא קטן של העובדות. מוצאה של היוגה הוא בנטישת המסורת הברהמינית של פולחן הקורבנות בהודו והעברת המוקד הדתי אל פנים התודעה, וזאת בסביבות מחצית האלף הראשון לפני הספירה. נהוג לראות ביוגה את היבט האתי-מעשי של פילוסופיית הסאנקהיה, תפיסת עולם דואליסטית חריפה שרואה בגוף ובתשוקותיו אויבים מרים בהם יש להילחם. גם אם לא כל חלוצי היוגה היו מנויים על דקויות הסאנקהיה, ברור שרובם ככולם היו סגפנים וחשבו שהגוף ותשוקותיו הם מכשול עצום לשחרור רוחני. תפיסת העולם הטנטרית, שצמחה בהודו רק החל מהמאה השישית לספירה, כלומר כאלף שנה מאוחר יותר, מחזיקה שהגוף ותשוקותיו – במניפולציה נכונה – הם לא מכשול אלא שער לשחרור.

מה שנכון הוא שהטנטרה כבשה את הודו בסערה, כפי שהיא כובשת בזמננו את המערב. ונכון גם הוא שהיא שינתה את היוגה, כפי שהיא משנה כיום (לא לבדה כמובן) את הרוחניות המערבית. רוב המחפשים הרוחניים במערב כיום בטוחים שהגוף, יצריו ותאוותיו הם כלים שימושיים ואף הכרחיים בכל מאמץ להתפתחות רוחנית. עבור רובם העולם כולו רווי באנרגיה אלוהית חיה, אשר גם זמינה ליניקה ותפעול. הם אינם מבדילים באופן מהותי בין האלוהות לעולם, הרוח לחומר, הנשמה לגוף, ותפיסתם היא הוליסטית, שלא לומר פנתאיסטית.

ובקשר ליוגה, חלק גדול מהיוגה היום אכן נשען על תפיסות טנטריות, אבל חשוב לומר שלא כל היוגה שניתן למצוא, ובכל אופן ודאי שאי אפשר לקשור בצורה שטחית שכזו בין יוגה, טנטרה ומין. יחד עם זאת, השקפת עולמו של ג'ון פרנד עצמו בהחלט היתה "טנטרית", ולא רק מכיוון שראה את הגוף האנושי והעולם כולו כרוויים באנרגיה אלוהית הממתינה להיות מתועלת לטובת התפתחות רוחנית. כפי שמספרת הכתבה בניו-יורק מגזין, פרנד התחיל לפתח את השיטה היוגית שלו אחרי ששם לב שהוא לא מסכים עם תפיסת העולם שמצא בשיטת איינגר:

"איינגר מאמין שכדי לזכות לחופש מסבל עלינו למשמע בצורה קשוחה את הגוף-נפש עד לנקודה שאתה יוצר ביניהם ניתוק," אומר [פרנד]. "המורה היה מכה אותנו, פיזית, כדי לומר לנו 'למה אתם מתמכרים לגוף שלכם? אתם אינכם הגוף שלכם.' ואני חשבתי: רגע, אני אוהב את הגוף שלי. הוא זמני, אבל הוא ביטוי של האלוהות."

איינגר כאן מייצג בדיוק את ההשקפה היוגית הקלאסית של הסאנקהיה: דואליזם, סגפנות, ניתוק מהעולם. פרנד לא מעוניין לנתק בין הגוף לנפש, ורואה את הגוף כביטויי לאלוהות. טנטרה. הוא מודה גם שהוא רצה לעשות מהיוגה משהו כיפי יותר. פחות קשוח, יותר שמח. אגב, הוא גם למד מסוואמי מוקטננדה, טנטריקה רציני ביותר (שבעצמו נקשר לשערוריית מין, אם כי למיטב הבנתי שלא לגמרי בצדק), וניסה לפתח יוגה מאירת פנים ונעימת סבר, יוגה "מאשרת חיים" ו"חגיגית". הוא כנראה הצליח, ואולי לא מפתיע שזו הפכה, כאמור, לתופעה בינלאומית.

אבל זה לא סוף דרכו הטנטרית של פרנד. מסתבר שהוא גם הקים לעצמו מעגל-כישוף (coven) שבו הוא היה "המכשף הגדול" (Grand Magus) שנתן הוראות מכושפות לשש נשים (אחת מהן "כוהנת גדולה"). בהתאם לנאו-פגאניות המערבית חברי המעגל היו נפגשים בחגים פגאניים מסורתיים (תחילת האביב וכו') ומאלתרים טקסים המיועדים ליצור שפע למפעליו השונים של פרנד. הדרך ליצור שפע עברה בהעלאה והתעצמות אנרגטית משותפת, וזו עברה על ידי יצירה של תשוקה מינית, ולעיתים, מימושה.

יש להדגיש כי רוב מעלליו של פרנד אינם פשעים, ומדובר היה בבגירים מודעים למעשיהם, גם אם נלהבים או תמימים במקצת. פרנד מואשם בעיקר בצביעות, במשחקי כוח ובשקרים – כלומר מבחינה הזאת הוא רחוק מאוד מגרועי הגורואים המושחתים והנצלנים. התחום המיני בהחלט דורש התייחסות רוחנית, וחבל שהרפתקאותיו הנחותות של פרנד פוגמות בניסיונו להציע תובנות משלו לנושא.

הגורו בעידן האינטרנט

יוגית בתרגילי חיטוב (שופוניאסנה) הפרשה הזאת מעניינת לא פחות בהקשר למעמד הגורו ברוחניות העכשווית. בסצנת היוגה המקומית התפתח פולמוס מאיר עיניים על העניין בהקשר לפרשה האחרונה. ד"ר גלעד חרובי, למשל, אחד המורים הבכירים בארץ, כתב מאמר ב"פורטל היוגה" המגנה את תופעת הגורואיזם ביוגה, שבה נעוצה הסכנה שמביאה למשברים מהסוג הנוכחי לדעתו:

מה שמעניין בעיקר במקרים כאלה היא התופעה של אנשים חכמים, מצליחים, אסרטיביים, ידענים, חדים ומוכשרים- המוסרים את החופש שלהם לאדם אחר בשמחה, תוך מיטוט חומות המגן הרציונאליות, בדיוק כפי שהם מטיפים לאחרים לא לעשות בתחום האקדמי/פוליטי/העסקי, למשל.

ככל הנוגע לתרבות הניו-אייג' באופן כללי יש בזה כמובן אמת, אם כי אני לא בטוח שדווקא בקשר למקרה הזה זהו ניתוח נכון. ואכן, אראל בן צדוק, שמתרגל אנוסארה, חולק על חרובי מכל וכל. לדעתו המקרה של פרנד דווקא מראה את כוחה של הקהילה ולא את כוחו של הגורו:

ג'ון פריינד עצמו, נאלץ לבטל את סיבוב הסדנאות העולמי שהוא עורך מדי שנה על כל הכרוך בכך (כל הכרטיסים נמכרו מראש). מספר ימים לאחר מכן, הוקמה וועדה מנהלת המורכבת ממורים ליוגה, שהדיחה למעשה את ג'ון פריינד מכל תפקידיו הרשמיים בארגון לרבות שלילת האפשרות ללמד אנוסארה יוגה ולעשות שימוש בשם זה כך שבפועל, השתלטה הקהילה על הנכסים הרוחניים של הארגון.

לא זכור לי מקרה אחד שבו הקהילה, לקחה אחריות על מעשי ה- "גורו" והדיחה אותו מהנהגתה. ההישג הגדול ביותר של אנוסארה יוגה הוא מימוש כוחה של הקהילה, על כל גווניה, שגבר ברגע המבחן על מעידה של אדם אחד, חשוב ככל שיהיה, ולקחה פיקוד על הספינה בים הסוער. הייתי עד למתרחש כאן מישראל ואני מלא גאווה על העוצמה שהפגינו חברים רבים, על האומץ ועל הנאמנות לעצמם ולאחרים.

חשוב לומר שפרנד לא היה גורו מהסוג שמייחסים לו הארה שלמה וידע כולל-כל. הוא היה מייסד השיטה ומורה נערץ, אבל מעמדו לא התנשא למרומים כגורו קלאסי. ועם זאת, לקהילת האנוסארה יש בהחלט במה להתגאות. הקהילה הגיבה בנחישות רבה, כאשר עשרות מורים מתפטרים מיד מתפקידיהם בארגון, זכויותיו של פרנד נשללות, חברי הארגון קונים ממנו את הזכויות על המותג, ולבסוף הוא עצמו מפוטר מכל תפקידיו (ראו כאן מכתב רשמי על כך, ובאתר התנועה). מקרה דומה אירע ב-1994, כאשר מורה היוגה אמריט דסאי התפוטר מראשות מרכז היוגה Kriplalu במסצ'וסטס. פרנד עצמו אמר כי הוא יוצא למסע של גלות מרצון (מגדל?) ותיקון פנימי.

המקרה בו קהילה מסירה מעליה את ראשה הוא מרשים לא רק מפני שמסתבר שחסידיו של מורה רוחני אינם חייבים לדכא לחלוטין את חוש הביקורת שלהם. מה שנמצא כאן הוא שילוב מערבי מאוד של קפיטליזם, דמוקרטיה וחופש ההתארגנות, שמפצה במידה רבה על החוסר במסגרת מסורתית ברוחניות הניו-אייג'ית, חוסר מסגרת שלא פעם מתגלה כהזמנה לבעיות אתיות קשות. כתבתי פעם על הבעיה עם מוסד הגורו במערב:

מורים רוחניים היו תמיד כמובן, אבל כמעט בכל תקופה ומקום הם פעלו בתוך קונטקסט קבוע וידוע – כלומר בתוך מסורת מסוימת. המיוחד ברוחניות הניו-אייג' הוא שאין למעשה כל מסגרת נורמטיבית שבתוכה פועלים, או אמורים לפעול, המחפשים הרוחניים ומוריהם. עולה שמוסד הגורו מוצא מתוך הקשרו המסורתי (תרתי משמע), ונשתל אל תוך תנאים הזרים להווייתו בפירוש. במערב כיום המורה הרוחני על-פי רוב אינו מוקף במסורת הכרוכה במסגרת של איזונים ובלמים, שיכולה להגביל ולייצב אותו, ונותר לו רק להמציא את עצמו, פשוטו כמשמעו, ולהמציא תוך כדי גם את דרכו הרוחנית.

מכאן, בַּמקום שבו הגורו המסורתי היה מבקש מהתלמיד להיכנע לרצונו בסמכותה של המסורת שהוא אחד מחוליותיה, הגורו של ימינו מבקש מחסידיו להיכנע רק לו, ורק לסמכותו. במקום להצטרף למערך רוחני ותיק ומסועף שעמד במבחן הזמן, התלמיד מקשר עצמו לאדם אחד, יחיד ואולי גם מיוחד, אבל לאו דווקא חכם במיוחד, ובמקרים אחרים סתם שרלטן. בִּמקום שתהיה סביב פעולתו של הגורו מסגרת שלמה שלא תאפשר חריגות מסוכנות ופגיעות, ישנו רק רצונו האוטונומי של הגורו היחיד, ומי יאמר לו לא, כאשר הוא מוקף בעדת חסידים מלחכי פנכה ואומרי הן? מצפונו, יש לקוות. אך לפעמים הוא חסר מצפון, או חסר עמוד שדרה להישמע לו, או חסר כל אחריות, והתוצאות קשות.

קהילת האנוסארה הוכיחה שהיא רחוקה מלהיות עדר כבשים הפועה "הן" על כל שטות של מנהיגה. חסידיו של פרנד גם הביאו לחשיפת חטאיו, וגם דאגו אחרי כן לשלול ממנו את כל כוחו וזכויותיו. נראה שגם אם הם היו מנותקים ממסגרת אתית מסורתית, הם בהחלט הרגישו חלק מהליברליזם ההומניסטי, ופעלו בהתאם. במקרה הזה דווקא קהילות מסורתיות יותר יכולות לקבל שיעור חשוב על תיקון פנימי.

ועוד דבר: אם מה ששונה בימינו מימי המסורות הרוחניות הגדולות של הודו הוא מה שניתן לכנות הדמוקרטיזציה של הנבואה, דהיינו האפשרות לכל אחד להיות יזם בתחום הדתי, לייסד דרך רוחנית או תנועה דתית בצלמו וכדמותו, הרי שמה ששונה בימינו מכל זמן עד לפני קצת יותר מעשור הוא האפשרות להפיץ מידע בצורה מהירה ורחבה באופן חסר תקדים. כפי שמציינת אותה כתבה טקסנית, חשיפת מעלליו של פרנד הגיעה לכל תלמיד שלו שרצה בכך בתוך יום. אחרי יום כבר הצליחו עורכי דינו להוריד את האתר שחשף את הפרשה, אבל זה כמובן כבר היה מאוחר. הוא נאלץ להתמודד עם הטענות, והבין שאין לו דרך להכחיש את שעשה לאור הראיות החד-משמעיות שהביא אותו אתר. האינטרנט הוא כלי חדש ורב-עוצמה בכל הנוגע לטיפול בניצול לרעה של כוח ובהערצה עיוורת. הוא יכול להרוס קריירות רוחניות של מורים שסרחו, כפי שניתן לראות בסיפור שלי עם שי טובלי (1, 2, 3, 4, 5), או בסיפור של תלמידיו לשעבר של אנדרו כהן איתו (1, 2).

שלא כמו כיוונים רוחניים ניו-אייג'יים רבים, היוגה מאפשרת דרך הוליסטית המשלבת עבודה רצינית, לאורך זמן, עם הגוף. בזה ערכה הגדול, כפי שג'ון פרנד ודאי ידע. מיותר לציין, אני מקווה, שיש מתרגלי יוגה רבים שעבורם יוגה היא דרך רוחנית רצינית ומעמיקה. הרומן של המערב המודרני עם היוגה ההודית הוא כבר בן יותר ממאה, ובסך הכל נראה שהאהבה והתשוקה רק הולכות וגוברות. התפתחויות כמו בפרשת פרנד-אנוסרה מלמדות שמערכת היחסים הזאת יודעת גם לתקן עצמה תוך כדי תנועה.

45 תגובות

  1. מה כל כך נפלא בכניעה למסורת לעומת כניעה לאדם בודד? האם לא קיימות רעות חולות שהן "מסורת" של דורי דורות כמו דיכוי נשים, שנאת זרים וגן הלאה?

    אהבתי

  2. מוזר לטעון כי הטנטרה כבשה את הודו בסערה ,כפי שהיא כובשת את המערב בימינו.
    הטנטרה רחוקה מאוד מלכבוש את המערב.
    היא אופנה חולפת שהשאירה את פיסגתה חמש עשרה שנים בעבר.
    בתחילת שנות התישעים , אולי גם טיפה אחר כך , היה חלק רדיקלי של תרבות הניו אייג' שניסה לתקוף את מבנה החברה המערבית ואפילו את התא המשפחתי המסורתי.

    הטנטרה השתלבה יפה בתוך הפעילות הזו שקודמה במקביל על ידי חסידים קיצוניים של אושו ושל רדפילד , מעריצים של קריון וחלק מחובבי הויקה.

    בד בבד עם התחפרות הניו אייג' לתוך תרבות הצריכה , התנועה הרדיקלית נמוגה ואיתה העיסוק האופנתי בטנטרה.

    היום הטנטרה הפכה להיות עיסוק גומחתי אצל אנשים שממילא חובבים צורות לא מקובלות של פעילות מינית , כמו חילופי זוגות וכיו"ב.

    אהבתי

        1. אני לא מבין משהו, האם טנטרה זה תרגול מיני של שני בני זוג או האם זה שיטת תרגול שבה אדם עובד לבד עם האנרגיות המיניות שלו?
          יש הרבה סדנאות טנטרה חלק אומרות שזה תרגול מיני של איש ואישה אבל פה ושם מצאתי מאמרים שטוענים אחרת

          אז מה זה טנטרה באמת?

          אהבתי

          1. טנטרה הייתה זרם דתי בהודו בימי הביניים המוקדמים שהיה ליבראלי יחסית לבודהיזם המסורתי.

            לתרגילי המין האקרובטיים המכונים היום בשם הזה , אין קשר ממשי לטנטרה , אלא ברמה הפילוסופית הפרועה.

            הטנטרה כזרם דתי , לא שללה את החושים והתשוקות , אלא ראתה בהם כלי לשחרור רוחני.

            אהבתי

          2. טנטרה היא תפיסה מטאפיזית מסויימת, שממנה התפתחו תרגולות רוחניות שונות. לא כולם עירבו מין, ולא כולם עירבו בני זוג. למעשה רובם לא. (ויש חוקרים הטוענים שבכלל לא עסקו מעולם במין ממש, אלא רק דמיינו מין, אבל קשה לי להאמין שכך, שכן התיאורים על בליעה של כל מני נוזלים גופנים הם פלסטיים למדי). כמובן שדווקא העניין המיני מודגש כיום במערב, והמילה "טנטרה" הפכה שם קוד למין רוחני.

            אהבתי

  3. אגב. המאבק בען יוגה חמורת סבר שמתנערת מכבלי הגוף ויוגה שמחה שמקדשת את הגוף די מזכיר לי את המאבק בין חסידים לליטאים בימי תחילת החסידות (ושני הצדדים בטח יבוזו לי שאני אפילו משווה).

    אהבתי

  4. השאלה המעניינת ביותר לדעתי היא מה בכל זאת גורם למורים שכאלו, כמו אמריט דסאי , ג'ון פרנד, ואחרים, חלקם רבנים לשעבר.. להסתיר את ההתנהלות המינית שלהם? פה קבור הכלב. כשאדם מתחיל להתנהל בהסתרה – הוא מתחיל להתנהל מתוך פחד. ויש שם תחושת אשמה ובושה, שקרים ועיוותים רבים. למצב הזה אחראים אותם "גורואים" שלא הסכינו להציב את אמונתם האמתית והאותנטית בחזית, בפשטות, ולשאת באחריות הבאה איתה. ועל כך (בלבד) ראוי אכן לשקול את מעמדם כמורים. שכן – מה יש להם ללמד אם אין להם אינטגריטי? אם אינם יכולים לחיות בגלוי עם מי שהם ומערך אמונותיהם?

    אהבתי

    1. זה לא נראה לי יאה שרבנים ידברו על חיי המין שלהם. זה משהו פרטי בינם לבין בת זוגתם…
      מה גם שזה לא שייך ללימוד תורה, גמרה, חסידות או מה שהם מלמדים.
      למה אתה חושב שהם צריכים לדבר על חיי המין שלהם?

      אהבתי

    2. אוהד שלום,

      התנצלויות על ההתייחסות הישירה אליך – זה לא אישי ונועד להדגים את הנקודה

      לך היה בעבר מקום בו לימדת רוחניות ובין השאר היה בו גם נושא של מיניות פתוחה כזאת או אחרת (ושוב התנצלויות אם אני לא מדייק) וגם אתה התנסית בכך שחטפת ביקורת על אותה התייחסות פתוחה יותר למיניות למרות שלא עשית שום דבר פלילי ולא היה שמץ של טענה כלפיך שהתנהגת בצורה שאינה הולמת

      אבל בכל זאת חטפת בזמנו קצת ביקורת כי התפיסה המערבית היא שמיניות = משהו לא בסדר

      אז לא הסתרת את דיעותיך על מיניות פתוחה יותר (ואני לא יודע וגם לא מעניין אותי האם קיימת יחסי מין בכלל כתוצאה מאותה תפיסה פתוחה יותר), אבל זה כבר הספיק כדי לנסות להפריך את כל מה שניסית ללמד וכמובן לתקוף אותך אישית רק בגלל התפיסה שלך בלי קשר לאם בכלל עשית משהו עם אותה תפיסת מיניות שניסית לקדם

      לכן לא כ"כ פשוט 'לחיות בגלוי עם מי שהם ומערך אמונותיהם' משום שמין ומיניות ישר יספגו ביקורת ואין צורך להיכנס לכל ההסבר הארוך על הקשר בין מיניות ואשמה ביהדות ובנצרות

      לדעתי מין ומיניות הם כוח (ולא צריך להסביר על כוחו של המין) וכמו כל כוח, יש כאלו שרוצים לשלוט עליו

      שליטה בכוחו של המין נותנת כוח רב בידי השולט (ראה חסידות גור למשל) ולכן אנחנו לא צריכים להתפלא על שמרנים מצקצקי לשון שמנסים לשלוט בכוח הזה של המיניות ולהכתיב לשאר את ההתנהגות המינית "הנכונה"

      כמו שאנחנו לא רוצים שלמשטרה או לשילטון יהיה יותר מידי כוח (כי הכוח משחית ואז אנחנו האזרחים ניפגע) ולכן כדאי לבזר ולחלק את הכוח השלטוני, כך יש לבזר ולחלק את כוחה של המיניות על מנת למנוע את ניצול כוחו של המין בידי בעלי הכוח שרוצים למנוע מאחרים גישה לאותו כוח שהם מחזיקים בו

      לכן הגישה שלי היא הגבלת כוח כדי שהוא לא ישחית וכל עוד מיניות = "משהו לא בסדר" אנחנו נמשיך לראות את ההזדעזעות התורנית מהקשר שבין כוח לניצול הכוח

      ושוב התנצלויות על ההתייחסות האישית אליך בתגובה – זה לא אישי כי אני לא מכיר אותך

      אהבתי

  5. לימודי היוגה של ג'ון פרינד-
    ג'ון ערך הכירות ראשונית עם היוגה בשנת 1967, בהיותו בן 8 בלבד. from the site in hebrew. the hebrew wiki still has nothing on him.

    אהבתי

  6. הזכרת את אנדרו כהן,
    הייתי פעם בהרצאה שלו כאשר הוא ביקר בארץ בחסות הרב גפני (עוד אדם שהואשם יותר מאוחר בניצול מיני וברח לחו"ל). בכל אופן אנדרו כהן נראה לי כסתם דמגוג בעל אגו מנופח שמאוהב בעצמו. פגשתי מורים רוחניים ממסורות שונות ואף פעם לא ראיתי כזה אגו מנופח ויוהרה כמו שראיתי אצל כהן. ממש לא הבנתי מה ההתלהבות ממנו…

    אהבתי

  7. חכם, תם, רשע ושאינו יודע לשאול…. הזהו הציבו"ר והצרכנים ולכן הפירושים השונים ותמיד יהיו.

    אהבתי

  8. כבר אמר הלורד אקטון: הכוח משחית וכח מוחלט משחית באופן מוחלט

    לכן ההתנהלות של בעל כוח כזה או אחר שנחשפת קלקלתו אינה אמורה להפתיע, גם אם בעל הכוח שואב את כוחו מרוחניות או דתיות כזאת או אחרת

    שיכרון הכוח וההשחתה של הכוח (במיוחד אם יש לך אלפי חסידים) אינה קשורה לרוחניות או דת אלא היא התוצאה של חיבור בין בני אדם לכוח

    לכן צקצוקי הלשון וגילגולי העיניים כל פעם שזה מגיע למין ומיניות פשוט מגוחכים

    במיוחד פתטית בעיני תגובות של שמרנים יהודים שכל מעידה עד עבירה פלילית של מורה רוחני כזה או אחר היא האות לפתוח בהתקפה מרוכזת על מה שאותו אדם לימד והזדמנות לבטל מכל וכל את אותו ידע רוחני ששונה מהאמונה הרוחנית שיש להם

    האם שיכרון הכוח של "הרב" אליאור חן הוא סיבה מספיק טובה להטיל רפש בברסלביות למשל לטעון שהיא "יהדות ליברלית ברמה פילוסופית פרועה והיא בסה"כ אופנה חולפת ששיאה מאחוריה"?

    וכשהתורה היהודית מתירה אונס נשים במלחמה (אשת יפת תואר), עונש מוות להומוסקסואלים ועונש מוות לאישה נשואה ששכבה עם גבר אחר – האם זו סיבה מספיק טובה לתקוף את היהדות ולדרוש את ביטולה המוחלט?

    תמיד יהיו שמרנים שמיניות ומין הוא בשבילם נושא טעון (ומרגש), אבל התנהגות אנושית פלילית היא התנהגות אנושית פלילית והמענה לכך נמצא בחוק הפלילי והגישה שרוחניות 'נמדדת' לפי היחס שלה למיניות הוא טיפשי והחשיבה שאם גישה רוחנית היא ליברלית כלפי מיניות אז ברור שהיא שגויה היא טיפשית עוד יותר

    כל עוד יהיו בני אדם וכל עוד בני אדם יוכלו לנצל כוח, אנחנו נמשיך לראות ניצול של הכוח (גם מינית) ואותם מנצלים יהיו בני אדם מכל הסוגים, ביניהם גם מורים רוחניים אבל זה לא אומר כלום על אותה רוחניות

    אהבתי

    1. האמת היא , שלטנטרה בת ימינו , אין שום קשר לבודהיזם.
      היא בסך הכל מטריה תעמולתית שנותנת מסווה ולגיטמציה רוחניים לעיסוק אינטנסיבי במין פרוורטי.

      אהבתי

      1. דרול שלום,
        אמרת שבחסידות יש כמעט הכל שזה מעין שכלול של תורות המזרח….
        מדוע אם כך אין התייחסות בחסידות לתרגולים גופניים, מרכזי אנרגיה או לימוד כיצד לשלוט על האנרגיה המינית שהיא האנרגיה הכי חזקה שיש באדם (עד כמה שידוע לי לפחות) ואם היא לא בשליטה זה גורם לאדם לקבל המון פעמים החלטות שגויות שלא מבוססות על הגיון אלא יותר על דחפים.

        תומר, אם יש לך ידע בנושא אשמח כמובן שתכתוב גם..
        אתה פגשת את שינזן יאנג שהתעסק בתרגולים טנטריים מהבודהיזם היפני אך לבסוף עבר לויפאסנה כמו כן שורשיו הם יהודים ובטח הוא למד משהו גם מהיהדות…..

        אהבתי

        1. שי,
          בחסידות יש חשיבות לגוף, בעיקר לרגש ולהתפעלות הרגשית, וגם תמונת העולם היא הרבה יותר "טנטרית" מאשר בקבלה הלוריאנית (פחות דואליסטית, מדגישה את האלוהות האימננטית בעולם). אבל נכון שאין שום דבר שקרוב לתרגילים יוגיים-טנטריים, ובטח שום דבר שהופך בצורה מעמיקה את היצר והרגש המיני לכלי להתפתחות רוחנית. וזה אכן חסר.

          אהבתי

        2. תראה שי,
          המזרח עיניינו בעבודה קשה. האנרגיה המינית שאתה מדבר עליה , היא "מינית" , אם אתה משאיר אותה בצ'אקרות הנמוכות מאוד וחלק מהתורות המזרחיות דוגלות בכל מיני תרגילים בכדי להעביר את האנרגיה למצב יותר נעלה.

          בחסידות לא צריך לעבוד כל כך קשה ,כי היא באמת יותר מתוחכמת ואוטומטית. יש בה עיבורי נשמה ועליית עולמות שלמעשה גורמים ל"עליית האנרגיה" מאליה , בלי כל העבודה הקשה של המזרח.

          אהבתי

      2. אתה מתכוון לזרם המכונה היום "ניאו טנטרה". לטנטרה עצמה, יש קשר לבודהיזם היות והיא השפיעה גם עליו כמו שהשפיעה על היוגה וניתן למצוא זרמים בודהיסטים עם השפעה טנטרית גם בטיבט (אראל)

        אהבתי

      3. מין פרוורטי? גם במיניות יש "נכון" ו-"לא נכון"?

        הגישה המודרנית למין היא 'מבוגרים בהסכמה' (Consenting adults) אבל תמיד יהיו שמרנים שבשבילם מין זה פרוורטי אם המין לא עומד בתנאים המחמירים שהם החליטו עליו

        ואם המין הוא פרוורטי, אז ברור שזאת מטריה תעמולתית למין, וגם ברור שהיא נותנת מסווה למין, ושומו שמיים, גם ברור שהעיסוק בו אינטנסיבי

        וכך שמרנים מגיעים בקלות לכך שהומוסקסואלים גורמים לרעידות אדמה בגלל העיסוק האינטנסיבי שלהם במין פרוורטי… ומכאן קצרה הדרך ל-'משמרות צניעות' שמוודאים שכל המין המלוכלך הזה לא יפגע בצאן קדושים

        אז אתה צודק – לעזאזל עם המודרניות הזאת שרואה בבני אדם בוגרים יצורים אוטונומיים שיכולים להחליט בעצמם על מין (פרוורטי או לא) ובאמת הגיע הזמן לחזור אחורה כמה אלפי שנים לימים בהם החליטו בשבילנו, בשם אל כזה או אחר, מהו המין הנכון ומהו המין המוטעה

        ואם בחסידות לא צריך לעבוד כ"כ קשה עם כל המין הזה (ויחסי מין זה באמת עבודה קשה, במיוחד אם העיסוק בו אינטסיבי) ויש עיבורי נשמה ועליית נשמה באופן אוטומטי בלי כל העבודה הקשה של המזרח כשזה מגיע למין, אז באמת ברור שצריך ללכת על הקל ולוותר על אותו עיסוק אינטסיבי במין פרוורטי שהרי כבר נאמר: "מה העבודה הזאת לכם?"…. :)

        אהבתי

          1. וכהרגלך, אתה מתחמק מתשובה בטענה החוזרת של "אתה מייחס לי טענות באופן שגוי" וכרגיל אתה לא טורח לענות בגלל אותו "אופן שגוי"

            כתבת ש-"הטנטרה בית ימינו היא בסך הכל מטריה תעמולתית שנותנת מסווה ולגיטמציה רוחניים לעיסוק אינטנסיבי במין פרוורטי"

            אני כתבתי מין פרוורטי או אתה?

            למה יחסי מין בין 2 מבוגרים בהסכמה הוא מין פרוורטי?

            אהבתי

            1. אם אתה כל כך מתקשה בהבנת פירושן של מילים , אני מציע שתעזר במילון.
              מעבר לזה , דעותיך האישיות לגבי מנהגי החברה המודרנית , אינן מעניינות אותי , ולדעתי גם אינן קשורות לדיון.

              אהבתי

  9. תודה על המאמר. חשוב להדגיש שיוגה זה לא רק תנוחות של הגוף אלא הרבה יותר מזה. וגם אם לוקחים את הראג'ה יוגה שהאסאנות היא אחת מהאברים שלה, יש עוד נתיבים של יוגה: בהאקטי יוגה, קארמה יוגה, ניאנה יוגה וכו. כולן דרכים דרך להשגת אחדות. אהה ויש גם כמובן גורו יוגה – התמסרות לגורו כדרך לאחדות רק כדאי לבחור גורו אמיתי…

    אהבתי

    1. מעוז, הרעיון שידיעת העצמיות יכולה להיות מושגת בארבע דרכים שונות הוא עיוות שהתרחש בהודו קודם ליצוא וודנטה למערב. לפי רעיון זה, כל אחת מארבע דרכים אלו נקראת יוגה, והיא שונה משלוש הדרכים האחרות. כל דרך יועדה לטיפוס אחר של אדם. מסלול הדבקות יועד לענות על צרכיו של אדם הנשלט בעיקר על ידי רגשותיו. מסלול הפעולה יועד לאנשים אקסטרוברטים, מוטי פעילות, ומסלול הידע תוכנן לאנשים בעלי אוריינטציה אינטלקטואלית. ראג'ה יוגה, המסלול בעל שמונה הזרועות, יועד לכל מי שלא השתייך לשלושת הטיפוסים האחרים.
      המחשבה שאדם יכול להשיג את ידיעת העצמיות היא אבסורד, מכיוון שידע דורש אמצעי-ידע ופעולה איננה אמצעי ידע תקף. למעשה, מוטיווציה לפעולה שבכוונתה להשיג משהו שכבר ברשותי מתבססת על בורות. כך, במקום למחוק את בורותי ביחס לעצמיות, פעולה כזו רק תחזק את האמונה השגויה שאני הוא העושה פעולה 'נטולת אגו', או שאני הוא 'הדבק באל' או 'היודע של האמת'… כולן זהויות אגואיות.
      לאמתו של דבר, בוודות מופיעים רק שני סגנונות חיים הרלוונטיים למשאלה להשגת העצמיות: זו של בעל-בית, וזה של פרוש. לפרוש אין מחויבויות והוא פנוי כל-כולו לשאיפה אל העצמיות. בעל-הבית מצווה לבצע פעילויות בהלך-רוח מסוים למען הכנת המיינד שלו לידיעת העצמיות.
      אם אדם חושב על עצמו כעל דבק בלבד, זהות זו איננה מועילה, מכיוון שתרגולים של דבקות, כמו פוג'ות, שירה-דתית ומדיטציה או תפילה מהווים כולם קרמות, פעילויות. וכך, אדם זה הינו למעשה קרמה-יוגי, העושה של פעולות טקסיות. בנוסף, דבקות איננה אפיון המיוחד לאדם מסוים או למסלול מסוים אלא נמצאת אצל כל אחד השואף אל מטרה רוחנית. כך, אדם איננו מחפש את ידיעת עצמיות או חווית עצמיות ללא דבקות. אם כך, האמונה בדבקות כנתיב ייחודי איננה מופיע בוודות.
      הרעיון של יוגה אינטגראלית, למרות שלא מופיע בוודות עצמן, הפך למקושר עם וודנטה במאה האחרונה, בעיקר בשל כתביו של סרי אורובינדו. על פי גישה זו, מכיוון שלגוף-העדין יש שלושה מרכזים פנימיים, המיינד(רגשות), אינטלקט ואגו, הנמצאים תדיר בקונפליקט, יש צורך בשלוש 'טכניקות' על מנת למזגם לכדי כלי הכשיר לידיעת העצמיות ולהחזקה בידע זה באופן קבוע. תרגול דבקות אמור להיות יעיל בכדי להמיר רגשות גסים לכדי רגשות דבקות באל שאיננו נפרד מהעצמיות. יוגה של פעולה יעילה בזיהוי האגו ובהתשת הרעיונות של האגו כ'עושה', ואילו תרגול של ידע מאמן את המיינד לחשוב מנקודת ההשקפה של העצמיות, במקום לחשוב מנקודת ההשקפה של האגו, מה שמביא את האדם, בסופו של דבר, להרמוניה עם טבעם של דברים ומפחית מתח וקונפליקט. גישה זו מכינה את המיינד לידיעת העצמיות, אך היא אינה ראויה, מסיבות שצוינו לעיל, להיחשב כאמצעי תקף לידיעת העצמיות.

      אהבתי

      1. עדי שלום,

        כתבת ש-"לגוף העדין יש שלושה מרכזים פנימיים, המיינד(רגשות), אינטלקט ואגו, הנמצאים תדיר בקונפליקט"

        אני מניח שהקונפליקט הוא משום שכל אחד "מושך" לכיוון אחר

        אם כן, לאיזה כיוון מושך כל אחד מהם?

        ואם זה לא זה (משיכה לכיוונים אחרים) אז מאיפה נובע הקונפליקט?

        אני שואל משום שיש את המשיכה של הרגש לאהבה ואת המשיכה השל אינטלקט לחופש (היות ומהותה של אהבה היא מחוייבות, היא מתנגשת עם הרצון של האינטלקט לחופש ומכאן הקונפליקט)

        כאן אתה מתאר 3 כיוונים מנוגדים ואודה לך אם תסביר

        בנוסף, האם יש היררכיה בין 3 שלושת המרכזים הפנימיים (למשל הרגש שולט על האגו ששולט על האינטלקט או האגו שולט על הרגש ששולט על האינטלקט), ואם יש היררכיה כזאת – האם יש היררכיה רצויה או שהרעיון הוא להגיע לסוג של הרמוניה כזאת או אחרת בין המרכזים הפנימיים השונים אך השווים?

        אני שואל משום שביהדות יש גישה של מח, לב וכליות והיהודי צריך להיות מל"ך (המח שולט על הלב ששולט על הכליות) ולא למ"ך או כל"ם ומעניין לראות אם יש הקבלה למרכזים הפנימיים עליהם אתה מדבר ביוגה והאם יש היררכיה כזאת גם במרכזים הפנימיים ביוגה

        אהבתי

  10. תומר-
    במאמר שלי על ג'ון פרנד ואנוסארה, שחלק ממנו אתה מצטט לעיל, לא יצאתי כנגד תופעת הגורו דווקא.
    הנושא העיקרי אליו התייחסתי הוא "האם היוגה היא דת או מדע"- ועל ההשלכות הנובעות מכך.
    ההתנהגות הקהילתית הבעייתית (כן, קראתי לזה עדר, בהחלט) של חלק בכיר בקהילת אנוסארה היא חלק מזה.
    כן יצאתי כנגד תופעת קשר השתיקה של חלק מקהילת אנוסארה שידעו על מה שמתרחש, ידעו שזו בעייה אתית ומצפונית, ולא דיברו בזמן. אגב, חלק אחר מהקהילה הזו כן הגיב בזמן- אבל לא בפה מלא, אלא במרומז. זו הבעייה. כמה מורי אנוסארה בכירים ניתקו את קשריהם המקצועיים עם אנוסארה וג'ון פרנד- אבל תגובותיהם הפומביות היו "צמחוניות" ולא גילו באמת מה שהם ידעו.
    פירטתי כל זאת בתשובה מסודרת ומפורטת- בבלוג שלי, שכתבתי כדי להבהיר ולתת תשובה לטענות שונות על גבול ההשמצה שהועלו כנגדי ע"י אראל בן-צדוק, ועוד כמה חברי קהילת אנוסארה כאן בישראל ובחו"ל.

    דת היא חלק בלתי נפרד מההתנהגות האנושית- וחשיבותה להתפתחות האנושית אינה מוטלת בשום ספק.
    אולם היוגה, לדעתי, אינה דת: אינה ממליצה על מערכת אמונות ו/או פולחן פומבי, וגם לא על מעמד כהונה. היא כן מאפשרת זאת כאופציה רוחנית רלוונטית- אחת מכמה.
    לדעת רבים דעתי זו היא פרובוקטיבית, בהחלט, ולא חייבים כמובן להסכים עמי. אך אם נקרא את מקורות היוגה- יוגה סוטרה, בעיקר – נוכל בהחלט לראות את המקורות לדעתי זו.
    כמוכן, ה-"האת'הא יוגה פראדיפיקה" גם ממליצה להתנזר מקהילה….מעניין למה, לא?
    לשמחתי הרבה- ולשמחת כל עולם היוגה- הקהילה האנוסארית כן התעשתה – ובהחלט עשתה מעשה נכון.
    במאמר המקורי שלי כתבתי גם על זאת:
    " החיים אינם שחור ולבן. יש מליון ושש מאות אלף גוונים של אפור, לפחות…אנוסארה יוגה היא גישה לגיטימית של יוגה, כמו כל גישה אחרת. אם היא באמת לגיטימית- יש להפריד את הלימוד (האנוסארה, והיוגה בכלל,ג.ח.) מהמלמד (ג'ון פרנד, בתור הפאשלונר התורן, ג.ח.). ההיסטוריה תחליט על מה יקרה, ומההיסטוריה חייבים ללמוד- היא מורה מצויינת".
    ולסיכום- בתור נודניק ידוע- אני חייב להוסיף:
    בציטוט שהבאת מהבלוג של אראל- נאמר " לא זכור לי מקרה אחד שבו הקהילה, לקחה אחריות על מעשי ה- "גורו" והדיחה אותו מהנהגתה"….
    כמובן שזה לא נכון היסטורית- אתה כבר עמדת על כך בהמשך ה"לולאה", כאשר כתבתה על אמריט דסאי ו-קריפאלו. גם שם הדיחו את ה"גורו" מגדולתו והארגון המשיך לפעול. כמובן שאופן הפעולה השתנה, וטוב שכך. אני מאחל את זה בכל ליבי גם לאנוסארה! ככל שיתרחקו מהשפעתו של האינדיבידואל בעל ה"פאואר טריפ" (זה מה שג'ון אמר על עצמו, בתור טעותו העיקרית) הארגון ישתנה, יתפתח, ישרוד או לא. אני מקווה שכן- זה התהליך שמשאיר את היוגה בחיים כל השנים הרבות הללו.
    אבל, גם- זו בדיוק הטענה העיקרית שלי במאמר ההוא: האלו-האלו!, זה כבר קרה כל כך הרבה פעמים, למה לא צועקים בזמן? בשם איזה ערך?
    ההתאהבות היא עיוורת- תרתי משמע. האהבה זה כבר כימיה אחרת, ומערכת היחסים זה שוב כימיה אחרת.
    לכן, כל מי שבאמת רוצה להתמודד עם תופעת ה"גורו" בחברה המודרנית על החיובי והשלילי שבה- – חובה עליו (או עליה) לערוך תחקירים: היסטורי, כדי לוודא האם יש תקדימים ו/או ממש. פסיכולוגי, להכיר את המקורות הרגשיים. ותודעתי, להבין את מקורות התחושה האישיים ומקורם.זה מאוד מאוד רצוי לפני ההיסחפות בזרם הרגשות והאהבה והרוחניות- וגם עם הכריזמה של זה שאומר "עכשיו, תרגישו!" .
    עקרונות התחקיר והתדריך ללא כחל ושרק אינם ייחודיים ל-"מודל חיל-האוויר הישראלי"…..
    הם עקרונות הכתובים בבהירות ופשטות מדהימה בטקסט הראשי של היוגה, "יוגה סוטרה". הטקסט בעל אלף הפרצופים….
    גלעד חרובי

    אהבתי

  11. התרגול היוגי הטנטרי בבסיסו הינו עבודה של מודעות אנרגטית לזרימת האנרגיה בגוף ומרכזי האנרגיה (צ'קרות) – ככלי עצמתי לריפוי הגוף, שיפור רמת החיים וגילוי/חיבור לתודעה עצמית-רוחנית. זה שהטנטריים מצאו שגם מעשה האהבה ולא רק אסאנות הוא דרך להגיע להתעלות, נירווה,סמהדי- איך שלא תקראו לזה- זה משהו אחר- התרגולים קשורים בפילוסופיה שמאחוריהם ובכך שבשניהם העבודה היא עם אנרגיה. לפרשנויות של הניו-אייג' ליוגה ולטנטרה אני לא ממש יודעת איך לקרוא אבל הן לא ממש יוגה ולא ממש טנטרה. אולי ניאו-יוגה וניאו-טנטרה היה יותר מתאים (אם חייבים להשתמש במילות המקור).

    אתם מוזמנים לקרוא עוד על פעילותו בארץ של בי"ס מסורתי ליוגה טנטרית:
    http://Www.israel.agamayoga.com

    אהבתי

    1. שלום זוהר ותודה על המידע

      כתוב באתר:
      קונדליני יוגה ואוסף רחב ומגוון של טכניקות וידע הלקוחים מהמסורת העתיקה של הודו וטיבט ובמיוחד משיואיזם קשמירי.

      אני יודע שבהודו וטיבט היו מסורות של טנטרה אבל אם תוכל להסביר במספר מילים מה זה: שיואיזם קשמירי?

      כמו כן אשמח לדעת מה ההבדל בין הטנטרה ההודית לזאת שבטיבט או ביפן (יש זרם בבודהיזם היפני שיש בו גם תרגולים טנטרים)?

      אם יש מאמר בנושא תוכל כמובן להפנות אותי ואולי גם הקוראים האחרים ירצו לקרוא כי זה נושא מעניין בפני עצמו.

      אהבתי

  12. "מוצאה של היוגה הוא בנטישת המסורת הברהמינית של פולחן הקורבנות בהודו והעברת המוקד הדתי אל פנים התודעה, וזאת בסביבות מחצית האלף הראשון לפני הספירה."

    זה מעניין כי זו בערך תקופת תחילת הבודהיזם וגם מוצאה הוא בנטישת המסורת הברהמינית של פולחן הקורבנות בהודו והעברת המוקד הדתי אל פנים התודעה.

    היוגה סוטרות לפטאנג'אלי מהרישי נכתבו לפי הסברה במאה ה-2 לפנה"ס.
    באותה תקופה הבוזהיזם שלט בצפון הודו.

    מעניין אותי אם אתה יודע על ההשפעות ההדדיות בין היוגה והבודהיזם באותה תקופה.

    מעיון רב בכתובים הבודהיסטים והיוגה סוטרות של פטאנג'אלי ניתן לראות ששניהם מכוונים לאותה נקודה מזווית ראייה קצת שונה.

    אהבתי

    1. ודאי שהיו השפעות בודהיסטיות (וג'ייניסטיות) על היוגה. אם כי זה לא שלא היה תרגול מדיטטיבי-יוגי לפני הבודהה – הבודהה עצמו למד מדיטציה אצל שני מורים יוגיים שהוא מציין את שמותיהם. מה שברור הוא שהפולחן הברהמיני היה במשבר, וקמו לו אלטרנטיבות שונות.

      אהבתי

  13. דרך האמצע מחפשת את האיזון בין הליכה עוורת אחרי הנאות החושים ובין התפיסה שסגפנות מביאה לשחרור.
    כפי שמובא מתוך אתר http://www.buddha.co.il/ :

    סידהרתא גוטמה, הבודהה לעתיד, התנסה בשתי הדרכים הקיצוניות – הן בהתענגות על הנאות החושים בארמונו עוד כשהיה נסיך והן בעינויים קיצוניים כגון הרעבה עצמית עד כדי אובדן הכרה ופרקטיקות אחרות במשך שש שנים בהן היה פרוש חסר-כל ביערות. אך כאשר השיג הארה מושלמת והפך לבודהה, הוא הבין ששתי דרכים אלו אינן מובילות לשלווה המיוחלת, לקץ הסבל – לניבּאנה. הוא פנה אל חמשת תלמידיו הראשונים והסביר להם כיצד על פרוש העוזב את ביתו, משפחתו ורכושו, לפעול כדי להשיג את אותה ניבּאנה:

    נזירים, על היוצא מחיי-בית לא לעסוק בשתי דרכים קיצוניות אלו. מהן השתיים? ישנה ההשתוקקות והדבקות בחיפוש אחר הנאות חושים, שהן נחותות, נמוכות, המוניות, לא נאצלות וחסרות מטרה. וישנה ההשתוקקות והדבקות בעינויים עצמיים, שהן מכאיבות, לא נאצלות וחסרות מטרה.

    הבודהה ראה שתי דרכים אלו כלא נאצלות וחסרות מטרה, הן אינן מובילות ליעד המבוקש ולכן על הנזיר להמנע מהן. בהמנעות משתי דרכים קיצוניות אלו ניתן להשיג את ההבנה העמוקה, ההתפקחות והידיעה של הניבּאנה:

    בהמנעו משתי דרכים קיצוניות אלו הטַטְהָאגַטַה השיג הבנה עמוקה של דרך האמצע אשר פוקחת עיניים, מביאה ידיעה, ומובילה לשלווה, לידיעה ישירה, להתעוררות, לניבּאנה.

    אהבתי

    1. כן יש תקדים לקהילה ש"פיטרה" את הגורו שלה וזה קרה בקריפלו-הנה מתוך מאמר על ג'ון פרנד
      "I'm sure the feeling was similar at Kripalu in 1994 when the yoga and wellness center's guru-teacher-leader, Amrit Desai, was found to be "having a number of extra-marital affairs:
      http://www.huffingtonpost.com/lauren-jacobs/john-friend-anusara-yoga_b_1296443.html

      http://www.strippingthegurus.com/stgsamplechapters/desai.asp

      http://www.enlightennext.org/magazine/j17/desai.asp

      http://www.huffingtonpost.com/lauren-jacobs/john-friend-anusara-yoga_b_1296443.html

      אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s