משהו קרה בפטימה

תשמעו סיפור מעניין. ביום ה-13 לחודש מאי, 1917, יצאו שלושה ילדים פורטוגזים, אח, אחות ובת דודם, לרעות את הכבשים באחו שליד בית משפחתם במחוז פטימה (Fátima) אשר בפורטוגל. עוד הם משגיחים על העדר, וכמה ברקים האירו את השמיים, למרות שהיה זה יום שמשי למדי. רעמים לא נשמעו, אבל מה שכן קרה הוא שהופיעה אישה קטנה ויפה, לבנה ומוארת כולה, מרחפת מעל צמרת עץ אלון שלפניהם. לוסיה (Lucia), בת הדודה והמבוגרת ביותר (היא היתה אז בת עשר) ניהלה איתה דיאלוג קצר בפורטוגזית, שבמסגרתו היא שאלה אותה מאיפה היא. האשה הצביעה לשמיים.

כשהגיעו השלושה לבתיהם סיפרו הילדים את דבר המאורע המרגש להוריהם. "אם הילדים ראו אישה לבושה לבן, מי זו יכולה להיות אם לא גבירתנו?" הסיק בטבעיות אביה של לוסיה. לוסיה עצמה היתה פחות בטוחה שבזה היה העניין, אבל כילדה בת עשר היא לא היתה יכולה להציג טיעונים רצינים לטובת העמדה שלה. מה שכן, היא בישרה לאביה שאותה אישה קטנה ויפה הבטיחה להם שהיא תפגוש אותם שם בכל 13 לחודש, בכל חודש במשך חצי שנה. השמועה עשתה לה כנפיים, ובמהרה כל העיירה הקטנה בה הם גרו רחשה והתרגשה: הילדים ראו את מריה הקדושה.

בדיוק חודש לאחר מכן, ביוני, כבר היו כארבעים איש יחד עם הילדים, כולם באו לחזות באם האלוהים. זו לא איכזבה, ונתנה הופעה קצרה. ביולי היו שם 4000 איש. באוגוסט 18,000 (אם כי ללא הילדים, שהיו באותו חודש במעצר, בניסיון להפסיק את ההתגלויות, שהביכו את המשטרה המקומית), בספטמבר כבר היו 30,000 ובאוקטובר בין 50,000 ל-70,000. לא כל האנשים ראו את ההתגלות בכל הפעמים, ומבין אלה שראו, הדיווחים היו שונים. אולם רבבות ראו. מה הם ראו?

הם ראו ענן, או כדור. או מטוס. או דיסק. שיורד מהשמיים, ושמעו קולות של רעמים ארוכים. הם ראו ברקים ואש וזיקוקים. חלק ראו "צלב גדול יוצא מהשמש" וחלק "רחוב מואר" בשמיים. היה גם ערפל בכל מני צבעים. חלק העידו ש"האדמה התחלקה לריבועים, כל אחד מהם בצבע אחר". דיסקו. לפעמים הם הרגישו את האדמה זזה, לפעמים הם הרגישו צינה פתאומית ולפעמים חום גדול. לפעמים הם הריחו בשמים שונים. לפעמים נפל חומר לבן מהשמיים שנעלם על האדמה, וקיבל את הכינוי "שערות מלאכים". לפעמים היו אלה פרחים שנפלו מהשמיים. כמעט תמיד ראו את האישה על ראש העץ. לוסיה בדרך כלל ראתה את האישה בצורה הכי ברורה, ואף דיברה איתה, בעוד האחרים לא תמיד ראו את האישה, ושמעו רק זמזום כאשר לוסיה שמעה מילים.

לקראת ההתגלות האחרונה, באוקטובר, הבטיחה האישה נס גלוי, וההמונים הגיעו לחזות בפלא. עד אותו זמן העץ עליו ירדה האישה בכל פעם כבר לא היה קיים: הוא הופשט לכדי גזע קטן ועירום המציץ מהאדמה – המאמינים פשוט רצו מזכרת קדושה להביא הביתה. באותו יום ירד גשם, אבל לוסיה ביקשה לסגור את המטריות. ואז העננים (חלקם, פתאום, ורודים) זזו לצדדים, והשמש התגלתה. או שמא היה זה גוף מואר ומעופף? בכל אופן, ההמונים ראו "את השמש רוקדת", דהיינו את השמש יורדת ומחליפה צבעים ומקומות.

"השמש רעדה, וזזה בניגוד לכל החוקים הקוסמיים" דיווח עיתונאי מעיתון O Século החילוני. "השמש המוכספת, עטופה באותו אור סגלגל עמום, נראתה מסתובבת סביב עצמה בתוך עיגול של עננים שבורים […] האור הפך לכחול יפיפה, כאילו השתקף מבעד לזכוכית הצבעונית של חלון כנסייה, והתפשט על פני האנשים שכרעו ברך ופשטו ידיים" דיווח היומון O Dia, מליסבון (ראו עוד דיווחים עיתונאיים כאן). אחר כך נראה היה שהשמש יורדת לכיוון הארץ. חלק מהקהל היה בטוח שהגיע סוף העולם, ואנשים התחילו לברוח בפאניקה – או להתפלל על נפשותיהם.

סוף העולם לא הגיע, ובמקומו הגיע הדבר השני הכי גרוע – הכנסייה. זו לקחה על העניין אחריות, והכריזה שהמדונה אמרה את דברה, דהיינו מדובר בהתגלות של מריה הקדושה. בתוך ארבע שנים פרנסיסקו וג'סינטה, האח והאחות הקטנים, כבר לא יהיו בין החיים (מגפת השפעת הספרדית) ולוסיה, למרות שלא ממש רצתה בכך, תכלא במנזר לשארית חייה (הארוכים למדי – היא מתה ב-2005). מכאן ואילך הכנסייה תשלוט בנראטיב, והנראטיב יספר את סיפור התגלותה הגדולה של אם האלוהים – כלומר, בגרסתה הפטימאית: Our lady of Fátima.

מה קרה בפאטימה

הבעיה היא שיותר מדי אנשים ראו את האישה לפני כן. הם סיפרו שגובהה של הגבירה היה לא יותר ממטר, והיא נראתה כבת 14 עד 15. הם סיפרו שהיא היתה עטופה באור יפיפה, ומכוסה בשמלה לבנה מצווארה ועד לברכיה. חלק מהעדויות מספרות על גלימה מאחוריה, וחלק על שרשרת עם כדור זהב על מותניה. עיניה היו שחורות והיא נראתה חמורת סבר. פיה לא זז כשהיא דיברה, ורגליה לא נעו כשהיא זזה. היא פשוט שידרה את דבריה טלפתית וריחפה לכאן ולשם. האם כך נראית ונעה מריה הקדושה? האם אי פעם ראיתם פסל של מריה כנערה בת חמש-עשרה עם שמלה עד הברכיים?

הרגעו, אתם לא הראשונים לקשר את כל העניין הזה עם תופעת העב"מים. רבים וטובים עשו זאת לפניכם, החל משנות השישים למעשה. קל לראות שמרכיבים רבים כאן מזכירים חזיון של עב"ם, עם כל הדיסקים הכסופים והאורות והירידה של הגופים השמימיים. הרשת מלאה בהסברים על הקשר בין התופעות (גגלו our lady of fatima ufo ותהנו), אבל לא לשם אני רוצה לקחת את כל הסיפור. כלומר, קצת לשם, אבל לא בדיוק.

תראו, תופעת החשיפה לעב"מים היא עצומה. יש רבבות מקרים, כלומר עדויות, של מפגש עם חייזרים. או עם משהו. יש מקרים בהם עדויות שונות מגיעות משני עדים, או קבוצות של עדים, בשני מקומות שונים ולא קשורים. יש מקרים בהם אנשים רואים תופעה שמופיעה גם על מסכי הרדאר של הצבא המקומי. קשה על כן להניח שמדובר רק בדמיון יצירתי במיוחד של המעידים. בנוסף, למרות שמאוד היינו רוצים שזה יהיה המקרה, האנשים שנחשפים לתופעה אינם משוגעים. הם חיים חיים נורמלים לחלוטין לפני המקרה, וכמעט תמיד גם אחריו. נשאר זיכרון מטריד, אבל הם עצמם לא טורדניים.

מצד שני, הספקן יכול להסתמך דווקא על מספרן העצום של העדויות: אם קרו כל כך הרבה מקרים, הוא יאמר, איך זה שאין ולו בדל ראיה? איפה הצילומים? איפה הגופות האפורות הקטנות? ולמה לעזאזל תמיד מדובר בבדיקות רקטליות? ובכלל, אילו יצורים תבוניים יטרחו להגיע עד כאן רק כדי לשחק איתנו מחבואים?

וזה בדיוק המסתורין האמיתי. לא קיומם או אי-קיומם של חייזרים, אלא למה התופעה הזאת, מה שהיא לא תהיה, עד כדי כך מבלבלת, חמקמקה, דבילית. כשאנחנו מדמיינים חייזרים אנחנו מדמיינים אותם רוקמים תוכניות לכיבוש/הצלת כדור הארץ, אנחנו מדמיינים אותם עם ספינות חלל משוכללות ומודעות היסטורית מפותחת. אנחנו לא מדמיינים אותם מופיעים, ואז נעלמים, ואז מהבהבים, ואז משאירים עיגולים מוזרים בשדות חקלאיים. מה שמוזר כאן הוא לא שחייזרים אולי קיימים. מה שמוזר כאן הוא שהם מתנהגים כמו אידיוטים.

וכמובן, ההתגלות בפטימה. ההתגלות הזו, שנידונה לפעמים כהתגלות הדתית הגדולה ביותר של המאה העשרים. הרי משהו קרה שם. אולי זאת לא היתה הבתולה הקדושה, אבל מישהי/מישהו/משהו זה כן היה, ומה שזה לא היה, זה נחזה על ידי רבבות. אז מה לכל השדים והרוחות זה היה?

אנסה לתת כיוון לתשובה על השאלה הזאת ברשימה הבאה. או מקסימום, בזו שאחרי הבאה.

נספח

סרטון עם תמונות המאירוע בפאטימה:

סרטון שממחיז את האירוע בפטימה:

pdf קטן עם צילומי עיתונים מהאירוע

והנה עשרה הסברים שניתנו כדי לנסות להסביר את האירוע בפטימה

סתם

בסיכום המקרה בפטימה נעזרתי בספר Authors of the Impossible של ג'פרי קרייפל. אתייחס אליו בהרחבה בפעם הבאה. או בפעם אחרי הבאה.

52 תגובות

  1. למה חייזרים?
    אם הייתי חי לפני אלפיים שנה ורואה גוף זוהר עף בשמים היה ברור לי שמדובר בזאוס בדרכו לאולימפוס.
    לפני אלף שנה – מלאך בדרכו לשמיים
    היום ? חייזרים.
    אף אחד מההסברים האלו לא נשען על כלום. כל מה שיש הוא מה שאין – אין הסבר שאנחנו מבינים מהמציאות שלנו. אבל אם הייתי שומע רשרוש בשיחים ומגלה שהרוח לא נשבה וגם שום ארנב לא התחבא שם זה עדיין לא אומר שחד קרן ורוד אחראי לזה. רק שאין לי כרגע הסבר לרשרוש.

    אהבתי

    1. אבל כאן יש לך תופעה שונה- הילדים טוענים שמריה דיברה איתם(או רק עם לוסיה) והודיעה להם מראש על האירוע החריג

      אהבתי

  2. לשאלה למה החייזרים מתנהגים במסתוריות, ולא מתגלים מפורשות, יש תשובה במד"ב. למשל בסדרה "הדור הבא":

    http://en.wikipedia.org/wiki/Who_Watches_the_Watchers

    בקצרה ה-prime directive של המגע עם תרבויות זרות הוא להימנע מהשפעה עליהן, ולכן כשצוות אנושי עוקב אחרי התפתחותה של חברה של חייזרים מפגרים טכנולוגית, הוא עושה הכל שלא להתגלות. אלא שתקלות במנגנוני ההסתרה יכולים להתרחש.

    אהבתי

    1. ההסבר הזה בעייתי משתי בחינות:
      ראשית, למה? למה שלא יתערבו בחברה מפגרת מהם? זה שב-star trek זה ככה זה לא אומר שיש לזה סיבה טובה.
      שנית, איך זה משתלב עם עב"מ שמודיע מראש שהוא יגיע כל 13 לחודש במשך חצי שנה – ומקיים?

      אהבתי

      1. הרציונל של ה-prime directive מוסבר היטב בסדרה, ואפשר לקרוא בויקיפדיה למשל. להלן ציטוט מסכם:

        "The Prime Directive is not just a set of rules. It is a philosophy, and a very correct one. History has proven again and again that whenever mankind interferes with a less developed civilization, no matter how well intentioned that interference may be, the results are invariably disastrous."

        (הבאתי את ההסבר הזה כתגובה להערתך הכללית על התנהגותם המוזרה של חייזרים, לאו דווקא למקרה בפטימה)

        אהבתי

    2. לא הבנתי איך הבטחה מפורשת מצד העב"מ להתגלות כל חודש במשך חצי שנה בתאריך קבוע – וקיום ההבטחה הזאת – מהווים רצון לא להתגלות.

      אהבתי

  3. כל אירוע ניסי-על טבעי שתועד אי פעם (ובראש ובראשונה במקרא) מעורר אצל מתנגדי הנס צורך עז להסבר טבעי. ואלה כמובן נמצאים.
    מטרתם של ההסברים הללו היא, בדרך כלל, לבטל את "ניסיותו" של האירוע. לדעתי זו תפיסה מאוד שגויה של התערבות אלוהית בעולם. אל טרנסצנדני לחלוטין לא יכול להתערב כלל בעולם, אבל גם אל שיכול להתערב, זקוק, לצורך כך, לפלטפורמה טבעית.
    הטעות, לדעתי, נובעת מהבנת מהותו של נס. מקובל להבין נס כאקט האלוהי עצמו, בעוד שנכון יותר, לדעתי, להבין נס כפרשנות האנושית הניתנת לאירוע– מופלא או לא.
    מכאן, שהנס הוא פעולה משותפת של האל, מחוללו, ושל האדם מכוננו. זהו דיאלוג; האל פועל פעולה מכוונת לטובתו של פרט או ציבור, וזה מזהה את האירוע ככזה ומסמן אותו. אחר מוצא בו חיזוק לאמונתו, מברך עליו, מהלל, משבח וכו'.

    אהבתי

    1. אם הנס הוא פעולה דו-צדדית, הרי שאדם לא מאמין לא יראה את הנס.
      מה שאני אוהב בהסבר הזה שהוא חסין הפרכה. לא ראית – לא האמנת מראש.

      אהבתי

      1. נכון–נס מחייב מצב מקדים של אמונה, במצב בשלות כזה או אחר. תואם את הקריאה האוגוסטינית של המשפט המפורסם ממתי: רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים.

        אהבתי

        1. ועוד דבר…
          נסיון להפריך אמונה, באשר הוא, הוא מגוחך בעיני. אמונה לא מחוייבת למציאות ריאלית כלשהי, ואפילו לא לעקביות לוגית.

          אהבתי

          1. ובמקורותינו (סליחה על החשיבה המקוטעת שלי, שגורמת לריבוי התגובות), מפורסם לא פחות:
            כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא… ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים ואפיקורס
            אפשר לקרוא את זה כעונש, אבל אפשר גם לקרוא כתוצאה טבעית.

            אהבתי

            1. העובדה שהנס "מוגבל" לתודעה של המתבונן/מאמין ולא "נמצאת" בעולם הפיזיקאלי אינה מפחיתה את חשיבותו. למדען הבוחן תופעות טבע השאלה רלוונטית אבל למי שהחוויה האנושית חושבה ומשמעותית (יותר) עבורו אז עדיין השאלה מעניינת.התודעה האנושית היא לא פחות "באמת" מהמציאות הקונקרטית.
              ובפראפרזה על דבריך; כל עוד הנס מוגבל למציאות הפיזיקאלית ימצא לו הסבר פיזיקאלי.

              (סליחה שיצא לי יותר מדי גרשיים:)

              אהבתי

              1. רבותי, סליחה על ההתערבות, אבל מה שקרה בפטימה לא היה מוגבל לתודעת הקהל. מי שמאמין באשליות שחולקים יחד 50000 איש מאמין בעצמו בניסים. היה שם משהו מוזר, ואי אפשר לייחס אותו רק לסוגסטיה או לפתולוגיה.

                אהבתי

                1. תומר,
                  וודאי שהיה שם משהו מוזר או מיוחד
                  אבל העובדה שישנם כל כך הרבה תיאורים לאותו משהו (שרובם סותרים), שמרבית התמונות שהבאת מהתקופה הן של הקהל ולא של "המשהו" הזה כנראה מעידות על כך שמה שזה לא היה נתפס בצורה מאוד סובייקטיבית על ידי האנשים. שמשהו השתנה בתודעה של האנשים. קשה לי להאמין שמדובר ברמאות או בנוכלות.הדבר היה מתגלה בקלות (וגם מצטלם בקלות) ובכל זאת, אין אף תמונה של אותה ילדה מרחפת מעל העץ למרות שכולם ראו אותה…

                  אהבתי

                  1. בהחלט מה שזה לא היה נתפס בצורה סובייקטיבית ושונה על ידי אנשים שונים. אין שום ספק. זה רק אומר שמה שאנחנו מתמודדים איתו אינו תופעה סטנדרטית שאפשר לתת לה הגדרה פשוטה. יש כאן משהו שיש לו מימד סובייקטיבי אבל שיש לו גם בהחלט מימד אובייקטיבי. זה הרי בדיוק מה שכל כך מוזר.

                    אהבתי

                    1. מסכים איתך לגמרי

                      רק בהערת אגב, הפער בין הסרטון הראשון (האמיתי) לסרטון השני (המומחז בקיטשיות) מדגים יפה את המתח בין האובייקטיבי לסובייקטיבי. אם האירוע היה רק אובייקטיבי התיעוד היה נראה כמו הסרטון השני. אם הוא היה רק סובייקטיבי כנראה שבכלל לא היה אירוע.
                      מבחינת המשגה פסיכולוגית נראה לי שזה הולך בכיוון של חוויה לימינאלית, או בשפה של ויניקוט, אירוע שמתרחש באיזור ביניים, בו האדם בורא (או יוצר) את המציאות ומשחק בה.

                      ועם או בלי קשר
                      http://en.wikipedia.org/wiki/Mass_hysteria

                      אהבתי

  4. אבל לוסיה ביקשה לסגור את המטריות. here is the point lusia has the power to say to the crowed what to do. she is just 10 years old. so that say the crowed wanted someone to lead them. they choose someone that count to be not strong/child and all of them said our admor is the one and only. in yiddish it is funny.

    אהבתי

  5. בקשר למה שתמר לעיל אמר/ה בקשר למאמר, וגם בקשר למאמר…
    נס כבר משמו בעברית הוא דבר שמסמן דבר אחר. כמו הנס שמניפים החיילים וכו' שהוא סמל חזותי שמסמן את היחידה או המדינה למשל וכו'.
    גם הנסים הדתיים הם סמלים למשהו אחר, ובדרך כלל לקיום האל או לחוזקו או לזכות אנשים מסוימים להיות פיו של האל. האירוע כשעצמו כמאורע לא שיגרתי אינו מספיק כדי לקרוא לו נס. הוא הופך לנס רק כאשר הוא נתפס כסמל למשהו אחר.
    הפלא הוא בהקשר ולא בזה שאלוהים יצר דבר בלתי שגרתי. אלוהים לעצמו אינו יכול לעשות נסים כי אין דבר שהוא עבורו משום פלא או נשגב בהשגתו. הנס הוא רק בהקשר שהאדם עושה.
    כך גם לדעתי באירועים המתוארים כאן בפוסט המעניין הזה של תומר. כול עוד הופיעה דמות, במה שנראה אופן לא טבעי, אין כאן נס. אבל ברגע שהחיזיון קיבל משמעות של סמל למשהו אחר, דתי, הוא הופך לנס ולכן לא פלא שהכנסייה מעורבת בו.

    או משהו כזה…

    אהבתי

  6. האם הקדושה מתגלה בקביעות כבר מעל 30 שנה לקבוצת אנשים בכפר הבוסני medjugorje.
    זה אחד מאתרי העליה לרגל החשובים בעולם הקתולי.
    כל המסרים במהלך השנים מתועדים וזמינים באתר: http://www.medjugorje.org
    יש ביוטיוב ראיונות עם האנשים להם היא מתגלה.
    לעניות דעתי אין שאלה על אמיתות ההתגלויות.
    השאלה היא – מה היא רוצה? למה כל כך קשה (לי) להבין ולקבל אותה?

    אהבתי

  7. אילו חוקרי מכון ון ליר היו מגיעים לשם , הם היו רואים בשמיים מגמות פלורליסטיות אצל בוגרי החינוך הממ"ד.

    אין לי שום דבר נגד או בעד ניסים , הם קורים כל הזמן בגדול או בקטן , אחד לפחות התרחש פעם אצלי בסלון , אם כי זה היה בבית הקודם.

    יש אנשים אם תסביכי שליטה סופניים , שלא מסוגלים להכיר בעובדה שיש תופעות שאין להן הסבר. לדעתי אלו אנשים מאוד מסכנים , אבל אני בספק רב אם דעתי תסייע להם במשהו.

    אהבתי

    1. "אין הסבר" זה בסדר גמור. הבעיה היא כשיש תופעה שלא מוצאים לה הסבר ואז מדביקים לה 'אלוהים' , 'ישו' , 'חייזרים' או 'רוחות רפאים' כדי שיהיה הסבר.

      אהבתי

  8. מה ללכת רחוק (בזמן) עד פטימה? הנה לך נס שראו מליונים, כולל אני. ב 21 בספטמבר 1995 האל גאנשה שתה חלב. גגל את זה ותראה בעצמך, כולל בוידיאו. ועל אף שחזיתי בזאת במו עיני, במקדש ברישיקש, הרי שאיני מאמין למראה עיני. למזלי, עוד מליונים ראו. ואם זה לא הספיק לכופרים המונותאיסטים, הרי שב 31 באוגוסט 2006 הדבר קרה שוב, הפעם בהובלת האלה דורגה. זאת לא ראיתי כי איתרע מזלי והייתי ברכבת.

    אהבתי

      1. מה שכולם ראו. מאות נשים הודיות במיטב הסארים צבאו על פסלו של גאנש, ובכפות השקו אותו חלב. בתור רציונאליסט (אז) חיפשתי מייד את החלב הנוזל מצידי שפתי הפסל, שכן החלב נעלם מהכפות מהר מאד. כמעט ולא נזל חלב. הבטתי גם על הרצפה, שהיתה אמורה להיות מוצפת בחלב אך היא היתה יבשה יחסית (כמובן שמעט חלב נשפך בשל הדוחק והצפיפות). חשבתי בזמנו שמדובר בחג רגיל, אך התברר לי שהדבר קרה לראשונה בהיסטוריה. למדתי שיעור חשוב: זה שזה לא יתכן, לא אומר שזה לא קרה.
        אבל זו הודו, כל שנה מתרחשים שם ניסים רבים, עם מליוני עדים. זה לא כמו פה שמצליחים פעם אחת לחסוך בשמן וחוגגים את זה 2500 שנה.

        אהבתי

          1. הפסל היה עשוי אבן, ולו היה זה הפסל היחידי ששתה חלב באותו היום הייתי פוטר זאת כמאחז עיניים, וכך אכן חשבתי שראיתי זאת. אך מכיוון שהיתה זו תופעה גלובלית, הרי שהאירוע מדבר בפני עצמו. אנא חפש בגוגל Ganesha drinks milk.

            אהבתי

            1. זה לא יפה, אני יודעת, להתוכח עם מישהו ולומר לו שאני יודעת טוב ממנו מה הוא מרגיש או חושב או מאמין, אבל אני דבֵקה בעמדתי–אילו לא היתה לך הכנה נפשית כלשהי לאמונה, כפי שאתה טוען, האירוע עצמו לא היה הופך אותך מ"רציונאליסט" למאמין. אפשר לחיות עם הידיעה שנתקלת בתופעה שאתה עדיין לא יודע להסביר אותה. מכאן ועד לקבוע שזו תופעה שאינה כדרך הטבע נדרשת קפיצה אמונית.

              אהבתי

  9. אני בטוחה שישנן חויות שיוצאות מגבולות החויה הפיזיקאלית המוכרת לנו ואו מאירות פנים של מגוון תופעות והתרחשויות מחוץ למה שהמדע מכיר ויודע..מכאן מתחילה הפרשנות שאנחנו מצמידים לה, כאשר הפרשנות הולכת ומשתכללת, הרי הראציונליות תמיד ישרה קוו עם תגליות וגילויים חדשים.. רציונליות היא פרשנות מתפתחת. היא מנסה להיות בלתי תלויה בהנחות יסוד ישנות ומחוברת אך ורק למציאות אובייקטיבית. אנחנו חיים בתקופה מעניינת, שבה אנחנו מתבוננים על האופן שאנחנו מתבוננים. כל התופעות העל טבעיות לכאורה , משקפות "טבעיות אחרת" זה מעורר פליאה עצומה וגורם לאנשים לצאת מגדרם. החרדה היא בחזרה לסוג של חוסר איזון ויציאה טוטלית מרציונליות, כאילו התודעה שלנו עצמה פגיעה וחדירה להשפעות חיצוניות, ולכן מול מציאות שקשה להסביר אותה, תופעה של ניסים, התרחשויות על טבעיות, התנהגות מוזרה של חומר..הצורך שלנו להאמין במופלא, הוא יותר מצורך, הוא רצון בעצם להיות בתודעה מפותחת יותר.. לראות אפשרויות של מציאויות רבות יותר מהידוע לנו.. הרצון לשתחרר בגבולות המימד השלישי זמן ומרחב, הביא לכל הטכנולוגיה כאן.. תחבורה ותקשורת, שחיברה אותנו יחד.. עכשיו הגיע הזמן לצאת אל מרחבי המימדים השונים מבלי לצאת מהדעת והאיזון.. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם המשיח היה מופיע ומתישב בירושלים…. :) אפשר לדמיין מליוני אנשים מתגודדים סביב העיר או סביב האור..

    אהבתי

    1. אם המשיח יגיע אני באופן אישי אקנה אקדח ושלושה כדורים. הדתיים הרגו את שלי אני אהרוג את שלהם.

      אהבתי

  10. התגלות מריה בזייתון.

    רוח רפאים לבנה עמדה על ראש של כנסייה במצרים בלי לדבר ובלי לזוז, וחזרה להופיע על ראש הגג לילה אחר לילה. לא היו לה תווי פנים ברורים, והיא לא אמרה מילה, אך היא זרחה באור מוזר.

    לכאורה מדובר בעוד סיפור אגדה, נכון?
    ההגיון אומר שכל המדענים, ההיסטוריונים והחוקרים היו צריכים לשלול את הסיפור ה"על טבעי" הזה בלי להניד עפעף. אולם במקום זאת, הכל מודים שהסיפור אכן התרחש במציאות – למרות מוזרתו.
    ומדוע הם מודים בו? לא בגלל שהם דתיים, אלא מכיוון שעשרות אלפי אנשים היו עדים למקרה הזה. וברגע שכמות כזו של אנשים עדים לאירוע כלשהו, לא ניתן עוד לטעון שמדובר בשקר או המצאה של בני אדם.

    הרי לכם דוגמה מצויינת לאירוע מוזר – אשר לא ניתן להכחישו אך ורק בשל העובדה שעשרות אלפי אנשים היו עדים אליו במו עיניהם. האירוע לא נכתב בספר ולא מועבר מדור לדור על ידי עם שלם, ובכל זאת נאלצים כל החוקרים להודות שלא יתכן שכל כך הרבה אנשים שיקרו. האירוע אכן התרחש בהיסטוריה, מוזר ככל שיהיה. לאחר שכבר הודו בו עשרות אלפי אנשים, אין עוד היסטוריון שמעז להכחיש שאכן נראה דבר זה לעיני ההמונים.

    "התגלות מריה בזייתון" – כך מכנים הנוצרים את התופעה המוזרה שהתרחשה לראשונה ב-2 באפריל, ובין השנים 1968-197.
    בהתחלה היה זה אדם אחד, אשר הבחין באור הנמצא על ראש הכנסייה הקופטית (בא-זייתון) בקהיר שבמצרים. הוא ואנשים נוספים התכנסו מתחת לכנסייה, כי הם היו בטוחים שמדובר באשה המבקשת להתאבד, וחששו שכל רגע שהיא תקפוץ אל מותה. ככל שהקהל התגבר, התחילו האנשים לטעון שמדובר ברוח או מלאך, ומכיוון שהיא התגלתה מעל גג הכנסייה הם הגיעו למסקנה שזו "מריה" (-אמו של ישו). הדמות הזוהרת חזרה מידי לילה להופיע למספר שעות. וזהו בעצם. זה היה כל המאורע, אשר זכה להד תקשורתי רחב, ונוצרים רבים אשר ראו בדמות זו חיזוק לאמונתם הנוצרית.
    קשה לומר שהיתה כאן "התגלות דתית" כלשהי מכיוון שהדמות לא היתה ברורה וגם לא פנתה לקהל במסר כלשהו או אמרה דבר מה.

    כמו אירועים אחרים, גם אירוע מוזר זה מוכיח שלא ניתן להמציא היסטוריה. אין ספק שהמקרה המוזר אכן נראה לעיני ההמונים, לאחר שעשרות אלפי אנשים שצפו בו העידו על קיומו. כיום שום חוקר לא יכול לטעון שהסיפור הזה הוא "המצאה", או שאלפי אנשים שיקרו.
    ומכיוון שכך, זוהי דוגמה מצויינת להוכיח את הרמה ההיסטורית של הנסים המתוארים בתורה, לאחר שכל עם ישראל מעביר אותם מדור לדור בכתב ובעל פה, וחוגג חגים לזכרם בכל שנה ושנה.

    התורה כידוע לא שוללת אירועים על טבעיים אצל העמים האחרים, אך לעולם לא ברמה של התגלות אלוקית לעם שלם, ומסירת תורה לעם מן העמים על ידי א-לוהים באופן ישיר.
    תורת ישראל מבטיחה שלא תהיה בעולם עוד טענה למעמד הר-סיני, או נסים אדירים כמו אלו שהתרחשו עבור עם ישראל, וזאת כדי שתורת ישראל תמיד תשאר הדת המאומתת היחידה בהיסטוריה. בספר דברים (פרק ד) אומר ה' את ההבדל בין הדת היהודית לכל דת אחרת בעולם:
    "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא א-לוהים אדם על הארץ, ולמקצה השמים ועד קצה השמים, הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו (?!), השמע עם קול א-לוהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי (?!), או הניסה א-לוהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות, באתות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם ה' אלוהיכם במצרים לעיניך (?!). אתה הראת לדעת כי ה' הוא הא-לוהים, אין עוד מלבדו, מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה, ודבריו שמעת מתוך האש, ותחת כי אהב את אבותיך ויבחר בזרעו אחריו ויוצאך בפניו בכוחו הגדל ממצרים להוריש גוים גדלים ועצמים ממך מפניך, להביאך לתת לך את ארצם נחלה כיום הזה, וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא הא-לוהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, ושמרת את חוקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום, אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על האדמה אשר ה' אלהיך נתן לך כל הימים".
    מובן שלא ניתן להשוות את המקרה המקומי של הדמות על הגג, לנסים ההיסטוריים האדירים שמתארת התורה (כגון מכות מצרים, קריעת ים סוף, עמוד אש ועוד, במשך יותר מארבעים שנה). ההבדל הוא כמובן גדול מידי מכדי להשוות.
    מה שכן, הדמות המוארת שנראתה בקהיר מלמדת אותנו שלא ניתן להמציא מאורע היסטורי ומיליוני עדי-ראייה למאורע שלא קרה. ומכאן חיזוק רציונלי נוסף ליציאת מצרים ומעמד הר-סיני, לאחר שמיליוני בני עמנו היו עדים להתרחשותם, והעבירו את המאורעות ההיסטוריים מדור לדור באמצעות מסירת התורה, קיום המצוות והחגים.

    אולי יפתיע את הקוראים לגלות, כי התורה כלל אינה שוללת את היכולת של מכשפים וקוסמים מן העמים לעשות מעשי תעתוע קטנים או פרטיים. אין בכך תיגר על תורת ישראל, כי גם אם אדם חזק מאוד יכול להרים סלע כבד, אין אף אדם בעולם שיכול להרים הר… בכך שונים מעשי הכישופים והקסמים המופיעים אצל העמים השונים לנסים האדירים המתוארים בתורה.
    גם אם קוסם או מכשף יצליח להפוך כוס מים לכוס דם, לא יוכיח הדבר שליטה אלוקית, כי רחוק הדבר מאוד מנסים אדירים כמו מכות מצרים בהם הפך ים שלם לדם, מכת בכורות בה כל בכורי מצרים נהרגו בחצות, ים אשר נקרע לשניים "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" ואחר כך מטביע את כל המצרים, ועם שלם הזוכה לאוכל ולמים לאורך 40 שנה במדבר והולך לאור עמוד של אש. נסים אדירים כאלו לא ראה העולם, ועוצמתם חבקה מיליונים.
    מעשי פלא פרטיים לעומת זאת, הם אפשריים על פי התורה, כפי שאכן מסופר על חרטומי מצרים שהצליחו להפוך מקל לנחש לעיני המון העם. כך מעידה התורה בעצמה (שמות, פרק ז): "וישלך אהרון את מטהרו לפני פרעה ולפני עבדיו, ויהי לתנין. ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים, ויעשו גם הם חרטומי מצרים בלהטיהם כן, וישליכו איש מטהו, ויהיו לתנינים, ויבלע מטה אהרון את מטותם"!
    התורה מדגישה כי החרטומים עשו מעשה פלא זה של הפיכת מקל לנחש "בלטיהם" כלומר בדרך להטוט ואשליה אופטית ככל הנראה, וזאת בשונה ממקלו של משה שאכן השתנה בצורה על טבעית לנחש, לכן גם בלע נחשו של משה את כל נחשי החרטומים.
    התורה מכירה באפשרות של מעשי נסים פרטיים וחזיונות על ידי נביאי שקר, קוסמים ומכשפים, ולכן היא גם אוסרת לפנות אל המכשפים, האובות והידעונים, ולהאמין להם. בספר דברים (פרק יג) נאמר במפורש שאין להאמין לנביא או חולם חלום שעושה מעשי נסים, כאשר אלו נועדו להרחיק את עם ישראל מה'. כך נאמר שם: "את כל הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם אותו תשמרו לעשות, לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו. כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום ונתן אליך אות או מופת… לא תשמע אל דברי הנביא ההוא, או חולם החלום ההוא, כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם, לדעת הישכם אוהבים את ה' אלוקיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם".
    רש"י מסביר שהכוונה שה' מנסה אותנו, פירושו, שהוא נותן לקוסם או המכשף את הרשות להטעות את עינינו. כך הוא אומר: "ונתן אליך אות או מופת – אף על פי כן לא תשמע לו. ואם תאמר מפני מה נותן לו הקדוש ברוך הוא ממשלה לעשות אות, כי מנסה ה' אלהיכם אתכם".

    ההבדל בין חיזיון לנס אמיתי:
    הרמב"ן כותב שעלינו להבחין בין מעשי חזיונות הנעשים לעין בלבד, ובין נסים פעילים המשפיעים על מהלך ההיסטוריה. שמעתי פעם על קוסם ידוע הצליח לשטות בעיני ההמונים באמריקה, כאשר "העלים" לעיניהם את פסל החירות על ידי שימוש במתקן מכאני ענק. אין ספק שקוסם מוצלח או "חוזה בכוכבים" יכול לשטות בהמונים על ידי מעשה של אשליה אופטית או הצבעה מראש על כוכב נופל או אירוע טבעי אחר. אך אין שום מצב שעל ידי מעשה תעתוע או אשליה יצליח קוסם או מכשף להפוך ים שלם לדם, להרוג את כל בכורי מצרים בו זמנית, לחצות ים לשניים ולהרוג צבא שלם בדרך נס, או להאכיל ולהשקות מיליוני אנשים במדבר לאורך 40 שנה. כאשר הנס משפיע באופן פעיל על מהלך ההיסטוריה של עמים, לא ניתן עוד לכנותו מעשה של תעתוע או אשליה.
    וכך כותב הרמב"ן (דברים, פרק יג, ב): "והנה, צוה הכתוב, שלא נשמע למתנבא בשם ה' לעבוד עבודה זרה כלל, ולא נביט באותות ובמופתים שיעשה, והזכיר הטעם, מפני שאנחנו ידענו מיציאת מצרים, שהוא מעשה ממש, לא חיזיון ולא מראה, כי לה' הארץ, והוא המחדש והחפץ והיכול ואין אלהים מלבדו, וידענו ממעמד הר סיני, כי הוא פנים בפנים ציווה אותנו ללכת בדרך הזה, שלא נעבוד לזולתו כלל".

    יש גם מקום להטעות…
    אני גם זוכר על סיפור בגמרא, בו סופר שהיה לגויים בארצם "בית כישוף", אשר כל אדם חולה שהיה הולך לישון בו היה מתרפא מחוליו. אחד האמוראים הלך לבדוק במה מדובר, נכנס לבית ועשה עצמו ישן, ובחצות הלילה הוא ראה רוח על טבעית ההולכת בין הישנים בחדר ומטפטפת לפיהם טיפה כדי שיבריאו. כאשר עברה הרוח ליד הרב, לא הכניסה לפיו דבר. הרב קם ממקומו ושאל את הרוח מדוע היא לא מבריאה אותו, והיא השיבה לו שהיא שייכת לשר הגויים והותר לה להטעות גויים לדרכי העבודה זרה שלהם, אך אין לה רשות להטעות יהודים.
    לצערי איני זוכר את המקור לסיפור זה, ואשמח אם יזכירו לי את המקור.

    לסיכום הנאמר:
    1) אנו יודעים שתורת ישראל ניתנה מאלוקים, כי רק היא מדווחת על מעשים על טבעיים בקנה מידה ארצי, כמו עשרת מכות מצרים ויציאת מצרים. מכשפים וקוסמים מסוגלים לעשות מעשים פרטיים, אך אין בכוחם להראות שליטה אדירה לעיני מיליונים.
    2) הנסים האלוקיים שנעשו לעם ישראל שונים מכל סיפורי העמים גם בעצם העובדה שהם התרחשו במציאות ולא רק נראו לעיניים כאשליה או חיזיון. מכות מצרים השפיעו על מהלך ההיסטוריה של עם ישראל, והכו באופן פעיל את כל בכורי מצרים, ואת כל הצבא המצרי, והצילו את עם ישראל ממוות לאורך ארבעים שנות נדודים במדבר.
    3) התורה מבטיחה שלא תהיה עוד היסטוריה בעולם שתטען להתגלות אלוקית בפני עם שלם, ונסים ברמה האלוקית המתוארת בתורה. בכך שונה תורת ישראל מכל תורות העולם, וזו אחת ההוכחות החזקות ביותר שהיא אכן ניתנה מאלוקים.

    * * *

    ובכל זאת, מהו ההסבר לדמות הזורחת שנראתה לעיני המונים במצרים?

    כפי שראינו, לא ניתן להכחיש מאורע היסטורי, לו היו עדים המוני בני-אדם. דמות זוהרת אכן נתגלתה על גג הכנסייה בזייתון, והמוני אנשים ראו דמות זו מידי לילה. אין להכחיש מאורע שהתרחש לעיני עם רב. כעת ניתן רק לנסות להסביר מה הם ראו. המקרה התרחש לאחר המצאת הנורה, המקרנים והטכנולוגיה, ואם כן קשה להבין מדוע לא הותר לחוקרים לעלות לגג הכנסייה כדי לבדוק את הדמות עין בעין.
    מבחינת גודלו של האירוע, הוא אינו מרשים במיוחד, כי הוא היה מקומי מאוד, וקטן בגודלו. אמנם רבים ראו אותו, אך הם לא ראו הרבה… דמות שאינה גדולה יותר מגוף של אדם בודד, ואולי גם כמה יונים מסביב (שאינם בגדר פלא גדול על גג של בניין). לא מדובר ב"נס לאומי", כך שאמנם אפשר לנסות להסביר את המקרה המעניין, אך מובן שלא ניתן להשוותו לנסים לאומיים אדירים כמו הנסים שנעשו לאבותינו בפני כל העם ולאורך תקופות של עשרות שנים. בכל זאת, מעניין לנסות ולהסביר מה עמד מאחורי התופעה המוזרה בקהיר. יש לי כמה רעיונות.

    הסבר על דרך הטכנולוגיה: יתכן שהיה מדובר באשליה מכוונת.
    אין ספק שהתופעה המתוארת מרשימה הרבה פחות בימינו מאשר בימי-קדם. אחרי הכל, אנו לא נמצאים כיום בדור המדבר וישנים בסוכות. בימינו קיימת טכנולוגיה ומיחשוב מרשימים, באמצעותם ניתן ליצור מעשי-קסם מתוחכמים ואשליה (די להביט במעשיהם של הקוסמים המפורסמים כיום, הנעשים כולם בפני קהל: Derren Brown, Criss Angel, David Blaine ועוד רבים נוספים). סיפורי קסם וכישוף מקומיים – ניתנים לעשייה גם בדרך הטבע והטכנולוגיה, לכן באופן טבעי נחשוד כי המקרה נעשה בדרכים טבעיות.
    ההסבר הראשון שעולה על הדעת הוא "מופע אורות". זו גם לא הפעם הראשונה שהדתיים הנוצרים יוצרים מופעי קסמים כדי לשטות בהמונים להאמין להם. שמעתי פעם על שימוש בפסל-נוצרי של מריה המזיל דמעות של דם, שלא היה יותר ממשאבת מים בתוך פסל. מאוד קל בימינו ליצור אשליות מקומיות מסוג זה, אשליות קטנות וממוקדות מאוד, בכדי להרשים קהל.
    קסמים אלו יכולים להרשים, אך הם גם מקומיים, הם פרטיים, ולכן הם לא מראים על יד א-לוהים השולטת בטבע. בשונה מקסמים אלו ואחרים, מכות מצרים המתועדות במקרא מראות שליטה בטבע עצמו, נסים שרק בורא עולם בעצמו מסוגל להם. כמו קריעת ים-סוף (חומה מימין ומשמאל), ובמיוחד מכת בכורות בה נהרג כל בכור מצרים בלילה אחד, מה שמראה על שליטה בטבע, בהיסטוריה ובבני-האדם. התורה עצמה מאתגרת את כל אומות העולם להראות נסים בקנה-מידה שכזה. שום קסם ומופע אור-קולי לא יכול לשנות את סדרי הטבע ולהביא קטסרופות נסיות או מאורע היסטורי לאומי. חשיבותם של הנסים המתוארים בתורה הם – שלא ניתן לעשותם בדרך הטבע גם באמצעים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר. גם בימינו מכות מצרים היו מהוות הוכחה חד-משמעית להתערבות אלוקית בבריאה.
    כמו כן תמוה הדבר שבמשך כמה לילות ניצבה דמות אור על גג של כנסייה, ואפילו לא פעם אחת עלה אדם או קבוצת אנשים לראש הגג כדי לצפות בדמות מקרוב ולבחון אותה. האם הם פחדו? האם לא התירו הכמרים של הכנסייה להעלות לראש הגג כדי ליצור קשר אישי עם הדמות? אין ספק שנתון זה מוריד מכוחו "הנסי" של הסיפור – לפחות בדור שלנו, בו האמצעים הטכנולוגיים ומופע אור-קולי כבר קיימים. ראיתי מספר תמונות של הרוח הלבנה, ואני שואל עצמי, האם לא היה יכול אדם או אשה בבגד לבן או ביגוד זוהר (מחזיר אור) לעמוד על ראש הכנסייה, כשזרקור של אור מופנה תחתיו, כדי לקבל את אותו אפקט מרשים בדיוק? האם לא יכלו לשלח מגג-הכנסייה יונים? סיפור זה נראה מרשים פחות ופחות כאשר בוחנים אותו בדור בו מצויות אפשרויות רבות ומגוונות להגיע לכך.

    הדרך הלא-טבעית:
    אולי היתה זו רוח רפאים? היהדות אינה פוסלת את האפשרות שקיימים כוחות נוספים בעולם, של טומאה ושל טהרה, כמו גם של כישוף, שדים וגם תקשור אל המתים. אם הבורא איפשר כוחות בלתי-טבעיים בעולם, בקנה מידה מצומצם, יהיה זה טבעי בהחלט לגלות מידי פעם התגלויות של כוחות שכאלו בעולם. אמנם לא ניתן להשוות אותם ליד הבורא עצמו, כי הם נעשים בקנה מידה קטן מאוד, אך לפי היהדות הם בהחלט יכולים להיות בלתי-טבעיים. היהדות כבר לימדה אותנו שכישופים ניתנו כדי להטעות את הגויים, וסיפורים על כישופים נמצאים בכל רחבי העולם (חז"ל טוענים שגם ישו כישף והסית והדיח). הרוצה להאמין למעשי כישוף ומעשי קסמים ימצא עצמו במבוכה, כי טענות ל"נסים" מקומיים נמצאים בכל העולם. על כך כבר אמרו הרמב"ם: "המאמין על פי האותות – יש בליבו דופי, שאפשר שייעשה האות בלאט וכישוף". ולמעשה אמונה זו לא חדשה בכלל, ונזכיר את מה שאומרת התורה (דברים, פרק ד): "כי-יקום בקרבך נביא, או חולם חלום, ונתן אליך אות, או מופת. ובא האות והמופת, אשר דיבר אליך לאמור: נלכה אחרי אלוהים אחרים, אשר לא ידעתם – ונועבדם (איזה אלוהים אחרים, ישו או מריה?)… לא תשמע אל דברי הנביא ההוא, או אל חולם החלום ההוא: כי מנסה ה' אלוהיכם אתכם, לדעת הישכם אוהבים את ה' אלוהיכם, בכל לבבכם ובכל נפשכם. אחרי ה' אלוהיכם תלכו, ואותו תיראו, ואת מצוותיו תשמורו ובקולו תשמעו, ואותו תעבודו ובו תדבקון".
    כפי שקל לראות, התורה לא שוללת מעשי-כישוף ומעשי-קסם מרשימים בעולם, ובמיוחד כשהם בקנה מידה קטן כמו הדמות בזייתון. אף אחד ממעשי העמים לא מתקרב לעשרת מכות מצרים או מעמד הר-סיני. כך שיתכן שהמאורע אותו ראו אנשים נעשה באמצעות קסם או אפילו כישוף (מעשים שלא דרך הטבע), אך אין להתייחס אליהם יותר מכל קסם או כישוף אחרים, כי אין בהם הוכחה חד-משמעית להתערבות הבורא בבריאה.

    מלבד זאת, איני מבין מה הדמות הזוהרת עשויה ללמד את הצופים? קודם כל, אף אחד לא יודע איך נראתה מריה (אמו של ישו), או אם אפילו היתה מריה. גם אנשים הטוענים שהם ראו את "מריה" בסך הכל מודים שראו דמות זוהרת על גג של כנסייה (וכך אכן נראה גם בתמונות). מכיוון שזוהי כנסייה, והדמות נראתה לאנשים כנשית, הם זיהו אותה כמריה. אך כל אשה בעולם היתה יכולה לשחק את התפקיד, כי אף אחד לא יודע איך מריה צריכה להראות. מלבד זאת דמות מוארת של אשה על גג לא מלמדת שום מסר דתי. אין באירוע זה הצדקה לאמונה הנוצרית הטוענת שרוח-הקדוש עיברה בתולה כדי שתלד את אלוהים בגוף בשר במטרה שיצלב בידי בני-אדם… דמות-אור עלומה ושתקנית לא מלמדת דבר על כל אלה, ולא מוכיחה את סיפורי האגדה של הנצרות.
    יתירה מזאת, הדמות על גג-הכנסייה לא הופיעה עם שום מסר. הכל מודים שדמות זו לא אמרה מילה, היא לא דרשה דבר שיוכל להעמיד את המקרה באור יותר "דתי". אפילו מכשפים וקוסמים לאורך ההיסטוריה היו מתעתעים בהמונים יחד עם מסר כלשהו. המכשף היה דורש מבני-עמו הפרימיטיביים להאמין בו בשל מעשה הקסם שעשה. אך כאן – לא דובים ולא יער. מלבד דמות-האור לא נאמר דבר להמונים, לא בעד הנצרות ולא בעד שם שום דת אחרת. זה עניין של פרשנות אישית, לכן יהיה זה רק ילדותי להשוות את המאורע למעמד הר-סיני, בו נדרשו כל בני-העם היהודי להתכונן ולקבל את התורה בנסים עצומים, וכל העם כולו המונה מיליונים שומע את קול ה' מדבר אליו (אלא שאז גם לא היתה טכנולוגיה להגברת קול).

    יתכן שהיה מדובר ברוח רפאים, או בישות מסוג אחר.
    יש אנשים שמדווחים על חייזרים, אחרים מדווחים על צפייה ברוחות. היהדות בעצמה טוענת שקיימות כל מיני סוגים ישויות רוחניות בדרגות שונות, כמו מלאכים (שהם שליחים של מעשי-האדם, ושל הבורא עצמו), וגם שדים (שהם יצורים בלתי-מוגדרים, ישויות המחליפות צורה). אין ספק שמאורע שכזה אינו שונה ממאורעות אחרים בהם ראו דמויות בלתי-מזוהות, שיכולות להיות ההתגשמות של אותם יצורים המוזכרים בתנ"ך והתלמוד.
    אך יתכן שזו היתה פשוט התגלות של רוח. ראיתי תמונות רבות ובלתי-מוסברות הנטענות להיות של רוחות רפאים, ובכולן נראות דמויות זוהרות חסרות פנים. המביט היטב בתמונות מן המקרה בזייתון יראה דמות של רוח ללא תווי פנים (למעשה ראשה של הדמות נראה כמו כדור מעורפל), ולא של "מריה" כפי שמתארים אותה הנוצרים. לפיכך יהיו אנשים שיוכלו לראות במקרה זה עדות לקיומן של רוחות רפאים, או לפחות של ישות ערטילאית בלתי-טבעית, אך ודאי שאין כאן הצדקה לאמונה הנוצרית המזהה את אותה דמות כאשה מסויימת מאוד בנצרות. הצופים עצמם מודים שהדמות לא זיהתה את עצמה ולא אמרה מילה.

    לסיכום,
    הרי זה מאוד ברור שלא ניתן להשוות "דמות זוהרת" על גג, לים שלם ההופך לדם, מכת החושך, אש וברד יורדים יחד מן השמיים, מכת בכורות, קריעת ים-סוף והצלה נסית של עם שלם מידי המצרים, מעמד הר-סיני העולה כולו באש יוקדת, וארבעים שנה של מחייה נסית במדבר, כמו גם כיבוש הארץ בצורה נסית, שבירת חומות יריחו ושמש בגבעון דום. לכך מצטרפים עוד אינספור מעשי הנביאים, שכולם המשך ישיר של ההיסטוריה הנסית של העם היהודי. נבואות התורה (אשר התגשמו באופן מרשים באלפיים השנים האחרונות ועד היום) וקיומו הלא-נורמאלי של העם היהודי מזה אלפי שנים, מוכיחים גם הם את יד הבורא לאורך כל ההיסטוריה היהודית.
    לא היה ולא "נוצר" מאורע שישווה למאורעות העצומים של מכות מצרים ומעמד הר-סיני. נסים בקנה מידה של הפיכת הטבע (שרק בורא העולם בכוחו ועוצמתו מסוגל לעשותם) ניצפו רק בהיסטוריה של עם ישראל.

    * * *

    אמיתות התורה – ההבדל בין הדת היהודית לכל דתות העולם (ולכל סוג של מעשי-כישוף או קסם):

    1) בספר דברים (פרק ד) נאמר: "ראה לימדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר ציוני ה' א-לוהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרישתה. ושמרתם ועשיתם – כי היא חוכמתם ובינתכם לעיני העמים, אשר ישמעון את כל החוקים האלה, ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. כי מי גוי גדול אשר לו א-לוהים קרובים אליו כה' אלוהינו בכל קראנו אליו, ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת אשר אנוכי נותן לפניכם היום. רק הישמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך, והדעתם לבניך ולבניך בניך – יום אשר עמדת לפני ה' אלוהיך בחורב".

    2) בפרק זה נאמרה גם נבואת הגלות, תפוצת עם ישראל בכל העולם, המספר המצומצם של עם ישראל בגלות, אנטישמיות, השיבה לארץ אחרי הגלות באחרית הימים, ותחיית הארץ רק על ידי העם היהודי. וכך נאמר: "כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ, והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל, ועשיתם הרע בעיני ה' אלוהיך להכעיסו, העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרשתה, לא תאריכון ימים עליה, כי השמד תשמדון, והפיץ ה' אתכם בעמים, ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג ה' אתכם שמה ועבדתם שם אלוהים מעשה ידי אדם עץ ואבן, אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחון, ובקשתם משם את ה' אלוהיך ומצאת, כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך בצר לך, ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים, ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו, כי אל רחום ה' אלוהיך, לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם".

    3) מיד בהמשך אומר ה' את ההבדל בין הדת היהודית לכל דת אחרת בעולם: "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא א-לוהים אדם על הארץ, ולמקצה השמים ועד קצה השמים, הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו (?!), השמע עם קול א-לוהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי (?!), או הניסה א-לוהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות, באתות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם ה' אלוהיכם במצרים לעיניך (?!). אתה הראת לדעת כי ה' הוא הא-לןהים, אין עוד מלבדו, מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה, ודבריו שמעת מתוך האש, ותחת כי אהב את אבותיך ויבחר בזרעו אחריו ויוצאך בפניו בכוחו הגדל ממצרים להוריש גוים גדלים ועצמים ממך מפניך, להביאך לתת לך את ארצם נחלה כיום הזה, וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא הא-לוהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, ושמרת את חוקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום, אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על האדמה אשר ה' אלהיך נתן לך כל הימים".

    בברכה,
    דניאל בלס.

    חשבתי על משהו הקשור לפירושו של הרמב"ן שהוזכר, האומר שההבדל בין אשליה ומעשה תעתועים של קוסם לבין נס אלוקי אמיתי, הוא שאשליה אינה משנה את המציאות אלא רק את הנראה לעין, אך נס שהוא אמיתי גם יוצר שינוי במציאות הפיזית כי הוא מתרחש בפועל.
    ולפי פירוש זה מעניין לשים לב שוב למעשה המסופר בתורה על החרטומים. חרטומי מצרים הראו כיצד מקלותיהם הופכים לנחשים בדרך של להטוטים וחיזיון עיניים (ואפילו אם הם באמת היו "מכשפים", נראה לכאורה שהם הצליחו להשפיע רק על כח הדמיון של הצופים, לחשוב שהם רואים מקל הופך לנחש, אך הם לא שינו באמת את המקל לנחש). לפי זה היה אפשר לחשוב שגם מקלו של משה אינו מיוחד משלהם בכוחותיו, עד שקרה מקרה מפתיע והמקל של משה אכל את מקלות החרטומים ובלעם כלא היו!
    מקלו של משה הפך לנחש במציאות ולא בדרך אשליית עיניים, וזו הסיבה שמקלו של משה יכל לבלוע את כל נחשי החרטומים במציאות ולהעלימם – כי היה ביד משה מעשה נס אמיתי שלא התרחש בדרך הטבע והקוסמות.

    וזו גם תשובה למדמיינים שמעשי נסים בתורה אולי התרחשו בדרך של חיזיון, על ידי "היפנוזה" או שימוש בסמים… ההוכחה שהנסים אכן התרחשו בפועל ולא רק למראה העיניים, היתה בעובדה שהם השפיעו על המציאות. אף סמים ואף מעשה היפנוט לא יכולים להאכיל עם שלם במדבר במשך 40 שנה, להרוג את כל בכורי מצרים בו זמנית, להטביע את כל הצבא המצרי בים סוף, לבלוע את קורח ועדתו או לכבוש לנו את הארץ. הנסים שמסופרים בתורה אכן היו שינוי בדרך הטבע דווקא מכיוון שהם היו יותר מרק מחזה לעיניים, והם הראו שהשולט בהם הוא הבורא השולט בכל חוקי הטבע.
    כעת אני נזכר במפרשים כהמהר"ל שמסבירים שאף בדרכי הנבואה מתגלה השם לנביאים בחלום ומראה להם את הנבואה לפי דרכם ומגלה להם את פירוש הדברים, אך לא נעשה שינוי מהותי בדרך הטבע, מה שלא היה כן בימי משה רבינו כאשר נגלה השם פנים אל פנים, והדברים שראו נעשו בפועל ושינו את המציאות הפיזית ולא רק היו חיזיון לעיניים וכח הציור והדמיון.

    בברכה

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s