מדוע קיים העולם? שאלה וספר

למה שבכלל יהיה משהו? כלומר, למה יש משהו ולא אין-כלום? למה העולם קיים, ממשי, הווה, מתמשך? האם לא היה פשוט יותר, אולי אפילו אסתטי יותר, שלא יהיה דבר? כלומר, לא שהחלל יהיה ריק, אלא שגם לא יהיה חלל, שלא יהיה כלום, שלא יהיה קיום?

השאלה הזאת – אשר וויליאם ג'יימס כינה "השאלה האפלה ביותר בפילוסופיה כולה", אשר ארתור לאבג'וי קבע שהניסיון לענות עליה הוא "אחד ממפעלותיו המפוארים ביותר של השכל האנושי", אשר דיויד יוּם סבר שכל תשובה עליה אינה אלא "פלפולי שווא ואשליות", אשר פרידריך שלינג הצהיר כי היא "התפקיד העיקרי של הפילוסופיה", אשר מרטין היידיגר קבע שהיא "מרחיקת הלכת, העמוקה והיסודית מכל השאלות", אשר רוברט נוזיק טען שמי שמציע לה תשובה "בלתי מוזרה" מגלה שפשוט "לא הבין את השאלה" – השאלה הזאת היא שאלה מצויינת, והספר שכתב ג'ים הולט הוא ניסיון מצויין לענות עליה.

בספר (שיצא באנגלית ב-2012 וכעת בעברית בהוצאת שלם, בתרגומו המצויין של אביעד שטיר) יוצא הולט למצוא תשובה למיסתורין הקיום עצמו, ולשם כך משתמש הן בשכלו והן בקשרים המרשימים שיש לו עם מגוון של מדענים והוגים בולטים.

הוא נפגש עם אנדריי לינדה, פיזיקאי ממוצא רוסי שמלמד באוניברסיטת סטנפורד, שפיתח את תיאוריית "ההתנפחות הכאוטית" (שהצליחה גם לנבא את דפוס קרינת הרקע שנותרה מהמפץ הגדול), על פיה מספיק אחד-חלקי-מאה-אלף גרם חומר כדי "לנפח" ממנו יקום שיתפשט למיליארדי גלקסיות. על פי תורת השדות הקוונטים, מוסבר לנו, לפיסה קטנה כזאת של חומר יש הסתברות גדולה מאפס להופיע מתוך האיִן. גם אם לא הופיעה סתם כך והתנפחה לכדי יקום, ייתכן שמדען (מטורף או לא) ייזום התנפחות כזו אצלו במעבדה. במקרה כזה "היקום החדש יתפשט אל תוך עצמו, החלל שלו יהיה מעוקם בצורה כזו שהוא ייראה בעיני מי שברא אותו כמו חלקיק אלמנטרי."

הוא נפגש עם דיוויד דויטש, פיזיקאי במעבדות קלרנדון אקספורד, שטוען שכל תשובה תהיה חייבת להיות מובנת בהקשר של "מארג מקיף יותר שהרב-יקום הפיזיקלי הוא חלק ממנו", ולכן שאין תשובה אחרונה.

הוא נפגש עם אלכס וילנקין, מנהל מכון טאפטס לקוסמולוגיה, שטוען שהיקום הגיח מתוך הלא-כלום על ידי תנודה ספונטאנית של הריק הקוואנטי, במסגרתה "רסיס זעיר של ריק מאל אנרגיה 'מתמנהר' לכדי יקום".

הוא נפגש עם ריצ'רד סווינבורן, פילוסוף בריטי מאוניברסיטת אוקספורד, שטוען בפשטות שההסבר הטוב בו של היקום הוא קיומו של אלוהים. (לא נתעכב על ההסבר שלו כי מביך אותי מדי אפילו לכתוב אותו. הולט מנצל את ההזדמנות לדבר על הוכחות לוגיות שונות לקיומו של אלוהים, ומביא דווקא כמה דברים מעניינים.)

הוא נפגש עם סטיבן ווינברג, חתן פרס נובל בפיזיקה, שטוען ש"ההסבר היחיד" ליקום הוא קיומו של "רב יקום […] יקום בעל חלקים רבים שבכל אחד מהם חוקי טבע שונים וקבועים בערכים שונים." אם כי הוא מודה שהפתרון הזה לא עונה על השאלה מדוע היש קיים, אלא רק מדוע לא צריך להתפלא שנולדנו אל תוך יקום סביר ומאפשר-חיים. השאלה הגדולה יותר כנראה תישאר בלתי-פתורה. כפי שווינברג כותב בספרו 'שלוש הדקות הראשונות', "המאמץ להבין את היקום הוא אחד הדברים הבודדים המרוממים את חייהם של בני אנוש מעל לרמת הפארסה ומאצילים להם שצץ מחִנּהּ של טרגדיה".

הוא נפגש עם רוג'ר פנרוז, מתמטיקאי מאוניברסיטת אוקספורד, שמניח את קיומו של עולם אפלטוני של אידאות טהורות, שמסביר את קיומו של היש – הסבר שהוא תיאולוגי לא פחות מאשר פילוסופי. ואולי הרבה יותר.

הוא נפגש עם ג'ון לזלי, קוסמולוג מאוניברסיטת גוולף הקנדית, שטען שהיקום קיים משום החובה המוסרית שלו להתקיים, דהיינו מתוך הצורך בטוּב. הולט מסביר שאם אפשר לדמיין אפשרות טובה כלשהי, למשל "קוסמוס יפה והרמוני שפשוט מתפקע מתוך אושר […] אם האפשרות הזאת תיעשה ריאלית, הרי שקיומה נחוץ מבחינה מוסרית. כלומר אם מאמינים ש"(1) ערך הוא אובייקטיבי, (2) ערך הוא בעל כוח יצירה, ו(3) העולם הוא טוב – יש פתרון לשאלת הקיום, דהיינו שהטוב חייב את קיומו של היש. מכל הפתרונות בספר זה מצא חן בעיני ביותר.

הוא נפגש גם עם דרק פרפיט, פילוסוף אוקספורדי (אחד הגדולים של המאה העשרים לדעתי), איתו הוא דן ברמות שונות של הסברים לקיומו של הקיים: הסבר ראשוני, והסבר להסבר. ברמת ההסבר להסבר נבחנים קריטריונים שונים להסבר – כמו הפשטות שלו, הטוּב שלו, השרירותיות שלו וכו'. בסוף השיחה הזאת חושב הולט שהוא מצא את התשובה: הממשות קיימת אבל בינונית בטיבה (העולם רחוק משלמות) מכיוון שהיא עלתה מתוך הפשטות או המלאות. או משהו כזה. הוא מצליח לסדר את זה לוגית אבל ההסבר הזה השאיר לי יובש תפל בפה.

ולבסוף נפגש הולט עם ג'ון אפדייק, סופר, איתו הוא הוגה במימדים האנושיים של ההסברים הללו. הולט מביא ציטוטים מספריו של אפדייק שמסגירים רוחניות עמוקה. כותב אפדייק: "אנחנו מחליקים על זוהר עז שאיננו רואים, משום שאיננו רואים אלא אותו" – כמה נכון. אם כי חשוב לציין שמהזווית הנכונה של התודעה אפשר גם לראות את אותו זוהר עז.

כמובן שגם מופיעה בספר הטענה הקלישאית בשלב זה שייתכן מאוד שאנחנו חלום או תוכנת מחשב, כלומר לא קיימים ממש. יש גם מי (אדולף גרונבאום) שטוען ש"השאלה הקיומית הקמאית נסמכת אפוא על ההנחה בדבר הספונטניות של האַין […ש]נסמכת על אקסיומת התלות [… ש]מתגלה כשאריות של מעשיות תיאולוגיות פרימיטיביות" – כלומר השאלה עצמה על קיום הקיום היא טיפשית. מצד שני, ארתור שופנהאוור מצוטט בספר כקובע ש"ככל שהאדם מצוי במדרגה שכלית נמוכה יותר, כך עצם הקיום נראה לו חידתי פחות".

זהו ספר למיטיבי חשב. הוא כתוב בצורה ישירה מאוד וקולחת, אבל לא יכול להיקרא כלאחר יד. הוא דורש תשומת לב וחשיבה, וחלקים ממנו, אלה שנעזרים בנוסחאות של לוגיקה, היו מעבר לסבלנותי ודילגתי מעליהם. עם זאת הקריאה מהנה, מעשירה, ופותחת מעל הקורא שחקים מרובי כוכבים – ופוערת מתחתיו תהומות מסחררים.

שאלת היש ממילא נוגעת בשאלת האל – האם היש הראשון הוא בכלל אלוהים? האם אלוהים ברא את היש? האם האל הוא הסבר, או זקוק בעצמו להסבר – ואולי העיסוק באל מייתר כל דיבור על הסבר? קושיות אלה נידונות בספר. ומשאלת האלוהים עובר הולט לשאלת התודעה, וממנה לשאלת העצמי – מי אנחנו, מה אנחנו מסוגלים בכלל לקלוט, לחוש, לחשוב, מי זה שקולט, חש, חושב?

במענה לתהיות הללו דואג הולט לא רק להציע את מחשבותיו, אלא עוד יותר מכך לפזר בספר בנדיבות מובאות פילוסופיות ולהביא את מחשבותיהם על הקיום של מגוון רחב של הוגים, מהפרה-סוקרטיים ועד וויטגנשטיין והיידגר. התוצאה היא ספר מעורר ומקסים שאינו אלא מסע עסיסי ומזין של מחשבה וחרדה קיומית.

כלשעצמי, הקיום עצמו תמיד נראה לי פלאי לחלוטין. למעשה, מתוך ההתחבטות, בשנות העשרים של חיי, בשאלה הקיומית הזאת העדפתי להגדיר את הקיום כנס. הקיום הנס הראשון והבסיסי ביותר. לפחות כך חשבתי אז והנה מה שאז כתבתי (הטקסט לא פורסם עד כה):

אם נס הוא אכן אירוע הנמצא מחוץ למעגל התופעות הטבעיות, הרי שנס חייב לקרות ללא סיבה, ללא הסבר. הנס בעולם אינו דומה לשום דבר אחר, שכן הוא היחיד הבא פתאום, נפלא, משום מקום. בעוד היקום כולו כפוף לחוקי הטבע המדוייקים והמוגדרים, הנס שובר אותם, פוער קרע במציאות, ומופיע. כי זהו בדיוק נס: שסע במרקם האחיד והשטוח של המציאות, וכניסה, באיבחה, של משהו שאינו מן העולם הזה. הנס הוא שבירה של הקיים, וכל שבירה הינה תמיד יצירתית, ויצירה מתוך שבירה הינה בריאה.

הנס הוא תמיד בריאה, ואכן הנס הראשון, מתוך שלושה, והגדול ביותר, הוא הקיום עצמו. העובדה המופלאה כי קיים משהו כלל, כי יש יש והוויה, היא מיסתורין מוחלט. שכן על פי ההיגיון הרבה יותר מובן שלא יהיה כלום: שיהיה שקט וריק וחף. הרבה יותר פשוט להישאר בלית דבר, בלי מה, בחופש העצום של הדממה.

אך יש משהו, קיים קיום, והקיום נמצא. במקום שהיה יכול להיות שממה ברוכה והגיונית, צצה הוויה, עלתה לה ממשות, וזו גם מתעקשת להמשיך ולהיות. במקום לא כלום יש מה, וזהו נס אדיר. מצב המציאות כולה אינו שלילי, וגם אינו ניטרלי וסתמי – הוא חיובי. קיים משהו. משהו הווה, ומסרב להעלם לתוך החושך, ובוודאי שמסרב לשלול את עצמו. יש משהו ועצם העובדה הזו היא פלא הפלאים, והיא אומרת הרבה יותר משניתן לחשוב, כי עצם העובדה שיש עובדה, עצם מציאות המציאות נותנת גובה, אומרת טוּב ומבשרת חסד. כי לא היה חייב להיות. כי הגיוני יותר שלא היה, כי בכל זאת יש – כי זהו נס.

לא נאריך על כך, אבל ברור כי האונטולוגיה הפלאית הזו משמעותה גם אתיקה ואסתטיקה שונות ולא הגיוניות. אם הכל קיים וקיים בצורה חיובית, הרי שהכל גם, ברמה מסויימת, טוב ויפה. מכאן שמה שאנו מזהים באופן שגרתי כצדק הינו בעצם מידת סדום. כך גם מה שאנו מזהים באופן שגרתי כיופי הנו פעמים רבות קיבעון הנגזר ממוגבלות הטבועה בנו. פעמים אחרות היופי הוא צורה פרטית של נס.

הפסקה האחרונה מקשרת אותי שוב לתשובתו של ג'ון לזלי המובאת בספרו של הולט. היש קיים משום שהוא נצרך, מבחינה מוסרית, להיות קיים. הטוב שאב את הקיום מתוך האיִן, שכן היות משהו קיים הוא טוב יותר מאשר היות שום דבר, ולכן מחוייב המציאות.

בהמשך לכך (וגם מתוך ידיעת ההוויה עצמה), לקיום עצמו יש, נדמה לי, משמעות אתית-תיאולוגית ברורה: הקיום הוא טוב. המשהו הזה שקיים הוא חיובי. הוא בעד. הוא עשיר. הוא חי. הוא עסיסי. אין לא-כלום. יש יש. כלומר המציאות קיימת, ולכן היא חיובית – ולא נייטרלית. המציאות היא תוספת, יתר, התגברות, יתרון, עודף, שפע, חסד. הקיום עצמו הוא טוב.

טוב, זה לא המקום להיכנס לכל זה. אבל אל הספר של הולט כדאי להיכנס.

15 תגובות

  1. מעניין מאד, אשתדל להשיג את הספר. דומה שתשובתו של לזלי אינה רחוקה מדברי הרמח"ל:
    "אמר השכל – הטעם פשוט, והוא תלוי בתשובת שאלה אחרת, שהיא, למה רצה הבורא ב"ה לברוא נבראים?:
    (יז) אמרה הנשמה – תשיב אתה לך ולי מלתא דשויא לתרווייהו:
    (יח) אמר השכל – מה שנוכל להשיג בענין זה הוא, כי האל ית"ש הוא תכלית הטוב ודאי. ואמנם, מחוק הטוב הוא להטיב, וזה הוא מה שרצה הוא ית"ש – לברוא נבראים כדי שיוכל להטיב להם, כי אם אין מקבל הטוב אין הטבה."

    אם כן – האל (או ההוויה, אם תרצה) הוא טוב בטבעו ולכן הוא חייב להגשים את הטוב הזה על ידי יצירת יקום שבו הוא יכול להתממש.

    Liked by 1 person

  2. דווקא בעינני תשובתו של ג'ון לזלי דומה להפליא למופת האונטולוגי של אנסלמוס…

    אהבתי

  3. העמדה שלך הרבה יותר קרובה לזו של סוויברן ממה שאתה חושב (אבל הולט לא באמת הצליח לעקוב אחריו… ואגב, הוא פילוסוף אדיר)

    אהבתי

  4. העולם נצחי ואין סופי. לא נברא ולא החל מנקודת זמן מסוימת. המפץ הגדול אם קרה, קרה בחלק מהיקום אותו האבל רואה.

    אהבתי

    1. לא מדויק, לפחות לפי הפיזיקה המודרנית.

      לפי תורת היחסות הזמן הוא חלק מהיקום, ולפי תורת המפץ הגדול הנובעת ממנה היקום התחיל בנקודת זמן 0.

      סטיבן הוקינג טוען שנקודת הזמן 0 היא עדיין בעלת משמעות פיזיקלית, משמע היקום לא "נברא" אלא סתם "התחיל להתקיים" אבל רוב הפיזיקאים טענו שההסבר של הוקינג לוקה בחסר ולא מובן, ולכן מתחייב שהיקום אכן "נברא" (וכל אחד יסביר לעצמו מה הכוונה).

      עוד אפשרות שהועלתה היא שהמפץ הגדול נוצר אמנם בזמן 0 אבל מתוך יקום אחר שבו הזמן לא היה 0 ואז יש אפשרות לקיום אינסופי של היקום.
      סטיבן ויינברג הוכיח ששרשרת כזאת בלתי אפשרית כי כמות האנטרופיה הולכת ועולה עם כל "מפץ גדול" ומכאן שהיא חייבת להתחיל עם ערך סופי כלשהו.

      אהבתי

  5. בכלל לא נראה לי שיש פה נס כלל וכלל.
    אין ספק שיש פליאה גדולה, אך נס ?
    ההסבר לדעתי פשוט הרבה יותר:
    אנו ביקום כנמלה בעולם.
    סביר שנצחקק על נמלה שתגדיר את קן הנמלים שלה כנס…
    יש הסבר לקיום הקן, אך הוא פשוט מעבר לתפיסתה.
    וזהו.
    כנראה שמעצם היותנו חלק מהיקום, חידת היקום פשוט מעבר להבנתנו.
    בלי ניסים, לא קטנים ולא גדולים.

    אהבתי

  6. תודה רבה תומר. אנחנו רואים את היקום מתוך גבולות התודעה הקיומית שלנו, היקום משתנה כשגבולות התודעה הקיומית שלנו משתנים. קשה לי להפריד בין הדברים. זו חויה הכוללת את כל כלי התודעה , הרב תודעתים, חושים , דמיון, שכל, רגש, תחושות הגוף. היקום הוא קיום פתוח של התהוות ויצירה ואין סוף אפשרויות, יחד עם זה יש בו חוקיות שעובדת בגבולות הממד. אולי האין שממנו מגיח חומר הוא סוג של יש, קימות שהיא בלתי נתפסת בכלי התפיסה שלנו, לפעמים יש לי הרגשה שאנחנו עומדים מול דלת, אנחנו חוקרים את החוקיות של הדלת, לפעמים מגיח אור מתוך חור המנעול, מזכיר לנו שיש איזה פתח שדרכו אולי אפשר להתבונן על מה שנמצא מעבר לדלת

    אהבתי

  7. כתבת יפה תומר. על הספר וכמובן הטקסט שלך בסוף. אמנם אינני מסכים עם חלק מהצגת הדברים בספר אך היטבת לתארו. בהחלט ספר מומלץ.

    אהבתי

  8. מדוע על ההסבר שהיקום הוא בבריאת האל והוא התשובה לחידה התנשאתה ביהירות? כדאי לקרוא את ספרו של צבי מסיני תובנות עולם המסביר את הבריאה האלוקית על פי מונחים מדעיעם וטכנולוגיים.

    אהבתי

  9. לכאורה לשאול 'למה יש משהו?' כבר מניח את קיומו של משהו, כי הוא מניח שיש סיבה לקיומו של ה'משהו', וממילא הסיבה היתה קיימת כבר לפני ה'משהו'. וזה לכאורה מתאים לדברי דיוויד יום שהבאת, 'שכל תשובה עליה אינה אלא "פלפולי שווא ואשליות" (לא יודע אם זה גם מה שהוא התכוון אליו). אלא אם כן הכוונה היא ללמה קיים המרחב החומרי, וכמו שנראה שהרבה מאלו שעונים תשובה לשאלה הזו, זו השאלה שהם מתעסקים איתה. למשל, הפיזיקאי הרוסי שטוען שכמות קטנה של חומר יכולה להופיע מתוך ה'אין', היא לא מופיעה מתוך 'אין' באמת, אלא רק מתוך 'אין' חומרי, ש'יש' בו חוקי הטבע קיימים ופועלים, ועל פי החוקים האלה, יכולה להופיע כמות קטנה של חומר באופן אקראי. ואותו דבר מנהל המכון הקוסמולוגי שטוען שהיקום הגיח מתוך 'תנודה ספונטנית של הריק הקוואנטי', שממילא מניחה שיש 'ריק קוואנטי' עם 'תנודות ספונטניות'. ופנרוז שטוען את 'קיומו עולם אפלטוני של אידאות טהורות' ולזלי (וגם דר' פרסיקו) שטוען שהיקום קיים מתוך חובה מוסרית, מניחים שוב את קיומו של משהו – אידאות טהורות או 'טוב', ועונים על השאלה למה יש מרחב חומרי, ולא על השאלה למה יש 'משהו' בכלל

    אהבתי

  10. מדוע קיים העולם?
    אני חושב שבמיתולוגיה ההינדית לאלוהים קצת משעמם והוא רוצה הפתעה ולכן הוא יוצר את העולם כחלק ממנו
    ושוכח שעשה זאת על מנת שיכל להיות מופתע כל פעם מחדש. הומור למשל(punch line) – זה אחלה הפתעה.
    ——————————-
    Getting SLACK — like getting Enlightened in Oriental mysticism or getting IT from Erhard Seminar Training (est) — cannot be described in words or understood by rational intellect; it must be experienced. It involves understanding that the universe is made up of two entirely opposed but complementary forces, like the Chinese Yin and Yang or the Discordian Hodge and Podge. [The two forces are actually Something and Nothing which is why if you look around you always see Something on a background of Nothing. When you are in balance between Something and Nothing, you have SLACK, and can get Something for Nothing, and become as rich as "Bob," [Rajneesh, L. Ron Hubbard, or the Pope.
    ——————————-
    Religion
    For the Hell of It
    by Robert Anton Wilson
    ——————————-
    SLACK = חופשי,משוחרר,גמיש.

    אהבתי

  11. "במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור,
    במה שהורשית התבונן,
    אין לך עסק בנסתרות (חגיגה י"ג, א)."

    כל נסיון לענות על שאלת ה"למה" איננו רציני.
    מוטב להתמקד רק בשאלת ה"איך".
    אומנם מתוכה מבינים מעט את ה"למה" ,
    אך רוב מה שמבינים איננו ניתן לאמירה.

    הקשר עם שאלת ה"למה" , עם ה"נס" ,
    איננו קשר מילולי , אלא קשר חוויתי.

    איננו מסוגלים להבין אותו ,
    אך אנו מסוגלים להתחבר אליו.

    אהבתי

  12. ההסבר האלוהי לקיום העולם הוא אחיזת עיניים כי השאלה המידית היא: מי יצר אל האל? כול התשובות האפשריות לשאלה זו נמצאות על אותו המישור הלוגי של תשובה ללא אל. כלומר מה שנאמר על אלוהים אפשר לומר גם על העולם החומרי מבלי שנזדקק לקיום האל.
    נראה לי שכמו שכול הוכחה לוגית חייבת להתבסס על אקסיומה גם התשובה לשאלה זו תגיע לאקסיומה שלפיה לא ניתן יהיה לעולם לענות בצורה מדעית על כול השאלות וכול שאלה שנדון בה בצורה לוגית-מדעית חייבת להוביל לאקסיומה הנמצאת בבסיסה. השמוש בהנחה שקים אלוהים הוא למעשה מעקף של הצורך למצוא הסבר מדעי-לוגי לשלאלה זו.

    אהבתי

    1. ההבדל הוא שהעולם החומרי כפוף לפיזיקה ולזמן, בעוד שהאל בהגדרה לא.

      הפיזיקה המודרנית קובעת שהעולם והזמן נבראו, אז או שתספק הסבר פיזקלי שונה (ותזרוק בדרך את כל הישגי המדע של המאה ה 20) או שניאלץ להניח שיש ישויות שאינן כפופות לפיזיקה.

      אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s