כשחברי המפלגות החרדיות אומרים שוב ושוב שיתמכו בבנימין נתניהו לראשות הממשלה, אפשר היה לצפות שהאגדה הפוליטית על היותם "לשון מאזניים" תדעך, אולם נראה שיש המתעקשים להחזיק בה. לא מובן, למשל, כיצד נשמעות בארשת רצינית הטענות שעל פיהן אם מפלגתו של בני גנץ רק תיפטר מיאיר לפיד היא תקבל את אות כשרות בד"ץ העדה החרדית, או איך מועלות תהיות שמא דווקא עם אהוד ברק החרדים יוכלו לרקוד טנגו.
תקוות שווא אלה מבוססות על ההנחה, שבסוגיות הקשורות למעמד השטחים הכבושים אין לחרדים עמדה אידיאולוגית סדורה השוללת נסיגה, ולכן ממשלת שמאל החותרת לחלוקת הארץ לשתי מדינות לא תרתיע אותם. אולם לפנינו מקרה של הסקת מסקנות שגויות מעובדות נכונות. רוצה לומר, נכון שהן הרב אלעזר שך והן הרב עובדיה יוסף פסקו שמותר להחזיר שטחים ולפנות יישובים תמורת שלום, אלא שזה לבדו לא אומר שהיתה להם חיבה מיוחדת לשמאל הישראלי. ההפך הוא הנכון.
כך הרב שך, גדול הדור שעיצב את תפישתה של החברה החרדית כיום, קבע מחד גיסא ש"לפי ההלכה אין כל מניעה לוותר על חלק מארץ ישראל למען השלום", ואף היה יוני עד כדי כך שהתנגד לחוק לסיפוח רמת הגולן וגרס שאין לחוקק את חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל (1980). מאידך גיסא הוא הקפיד להביע שוב ושוב את הסתייגותו מהשמאל הישראלי.
ב–1990, למשל, קבע כי בין אנשי השמאל נמנים "שונאי תורה ושונאי מצוות", וכי הליכוד הוא מפלגתם של "בעלי האמונה התמימה". ב–1992 פסק, כי "אין להתחבר כלל עם השמאלנים שהם לגמרי דבר טרף", וזאת משום ש"השמאלנים מצהירים בגלוי שאין הם מאמינים, שהם כופרים בכל", ואילו בימין "עוברים על הדת רק בתור יחידים אך בפרהסיא הם מכבדים ונותנים דרך ארץ להדת".
ההכללות הגסות הללו נשמעות אולי כמו עוד פליטה של בני ציפר, אולם הן נושאות נקודה של אמת. הרב שך מביט מגבוה על הימין ועל השמאל לדורותיהם. הוא יודע שהשמאל העולמי עלה מתוך רוח הנאורות, שנטתה לכיוונים אנטי־דתיים ואנטי־מסורתיים. הימין הוא הצד השמרן יותר, וממילא הדתי יותר. ללא קשר לעמדותיהן של המפלגות בנושאי ביטחון, יחסו של השמאל למסורת הוא לכל הפחות מורכב, בעוד שבקרב הימין היחס למסורת פשוט הרבה יותר.
כפי שקבע הרב שך, "תמיד היו הרבה פורקי עול, [אולם] זה היה באופן פרטי, לא בתור שיטה" — לאמור, הן השמאל והן הימין אינם מקפידים על איסור בשר בחלב, אלא שעבור חלקים מהשמאל זה עניין אידיאולוגי. יש הבדל בין מומר לתיאבון לבין מומר להכעיס. המפלגות החרדיות, אפוא, הן "השותפות הטבעיות" של הליכוד לא בגלל יחסן לארץ ישראל, אלא בגלל החיבה המשותפת למסורת (וכיום, אפשר לומר, גם בגלל הנטייה לאנטי־ליברליזם). אין מדובר במחלוקת בין יונים לנצים’ אלא במחלוקת בין שמרנים לפרוגרסיביים. פשוט: בעוד המנהיגות החרדית מסוגלת להיות יונית כמו ניצן הורוביץ, השמאל לעולם ייחשד בעיניה בנשיאת דגל החילוניות.
אם נבין שזו עמדת המוצא ביחס של העולם החרדי למפה הפוליטית, נבין שבחירתן הראשונה של מפלגות החרדיות תמיד תהיה הימין. זה המצב הבסיסי ולא תעזור כל חנופה. מנגד, גם התקפות מצד המרכז־שמאל על החרדים לא ישפיעו לרעה ולא "יקלקלו" שום דבר, מכיוון שאם תגענה המפלגות החרדיות לממשלת שמאל זה ממילא יהיה רק מחוסר ברירה. ואמנם, כשאינטרסים חשובים יהיו על הכף כל איבה ועלבון יישכחו. ראינו כיצד גם בצלאל סמוטריץ', כשהוא רוצה מספיק להיות שר התחבורה, יכול לסבול עבודת יהודים ברכבת בשבת.
טוב יעשו מפלגות השמאל אם ישלימו עם המציאות הזאת. לפיד כבר התפכח מפרק החנפנות לחרדים בקריירה הפוליטית שלו אחרי שראה שאין לזה כל השפעה על עמדותיהם. חלילה אין להסית נגד הציבור החרדי, ובהחלט מוטב וראוי שהשמאל לא יגשים את חששותיהם של החרדים ולא יקדם עמדה אנטי־דתית, אולם יש להחזיר את יחסי המדינה עם המגזר החרדי לפרופורציות התקינות. אצל נתניהו היה לחרדים צ'ק פתוח, והוא נפרע כלכלית על חשבון משלמי המסים, מדינית על חשבון הקשר עם יהדות ארצות הברית, וחברתית על חשבונן של הנשים, שהודרו באקדמיה, בצבא ואף במרחב הציבורי. הגיע הזמן, גם כאן, לחזור לעקרונות הדמוקרטיה הליברלית.
פורסם במדור הדעות של הארץ
לולאת האל 
חשוב להגיד שהעם בחברה החרדית שונא את השמאל מבלי לדעת את האמירות האלו של הרב שך – ובפרט שהוא מייצג רק פלג מסוים. וייתכן שהמפלגות החרדיות יודעות שאם הן תכנסנה לממשלת שמאל זה יפגע בהם בקלפי וחבר'ה יעברו לעוצמה יהודית או למפלגת ימין אחרת.
אהבתיאהבתי
אז מה קרה בממשלת רבין השניה?
אהבתיLiked by 1 person
אני זוכר את בחירות 96. הלכתי אז באחת השכונות הירושלמיות ('אוהל משה' כמדומני) ונתקלתי בפשקוויל. לא היו אז מצלמות בכל טלפון ולא חשבתי לקחת את הפשקוויל איתי אבל בגדול היה כתוב משהו בסגנון 'כשהם יגמרו עם השלום הם יתחילו איתנו' והסבר שברגע שהשמאל יגיע לשלום עם הערבים השלב הבא יהיה להיכנס בחרדים. אם אני הייתי אומר שהחרדים רוצים שיהיה פה מצב של מלחמה כדי שהם ירוויחו ממותם של צעירים יהודיים היו קוראים לי אנטישמי אבל מסתבר שלגבי חלק מהם לפחות זה נכון.
אהבתיאהבתי
זה נכון. אבל צריך להוסיף אלמנט נוסף.
לי כהנר מראה (בפרק שכתבה עבור הספר Normalizing Occupation; פורסם ב-2017), שבשנים האחרונות חרדים רבים עברו להתגורר בהתנחלויות. זאת, בעיקר מסיבות פרקטיות כמו מחסור בדיור בר השגה מערבית לקו הירוק. לטענת כהנר, השינוי הסוציולוגי הזה גרם לחרדים — כאלה שגרים בהתנחלויות, וכאלה שיש להם קרובי משפחה וחברים רבים שם — לאמץ עמדות נציות יותר מאשר בעבר ביחס לסוגיית השטחים.
זה הסבר מרכזי שמתווסף להסבר שאתה מציע במאמר.
אהבתיאהבתי
במקום לגמגם את עצמך לדעת מוטב שתמשיך לפרגן לעצמך בתור טוקבקיסט באתרים כדוגמת "סרוגים".
החוקר "המכובד" התגלה כרודף כבוד מהזן הנחות ביותר. כראוי לפלולרליסט בגרוש בגאוות טיפשותו הרבה.
יש עוד לאן לרדת? או שהגעת לשיא..
מי שירצה הוכחות לכך אשמח לתת.
אהבתיאהבתי
חשבתי שמדובר בבמה רצינית, שבה מבקש הוגה ראוי לפרסם מאמרי הגות שווי קריאה, אולם התבדיתי. מסתבר שהבחירות "מוציאות את הטוב" מפרסיקו, שלאחרונה החל לירות פובליציסטיקה מגמתית ממוחזרת לעייפה בקצב של תותח נ"מ. כמו שרלטנים ליברלים שמאלנים קיצוניים אחרים (לדוגמה, מנחם לוברבוים, וזאת משום שאני מעדיף להניח שמלומד ופילוסוף שנכשל בקריאת ספר ישעיהו, מזהה את עמדתו בדבר שומרי השבת המזיקים בברית ה' עם לא פחות מעמדת פאולוס, קורא בניקוד שגוי את פסוקי הספר האחרונים ומסיק מסקנות מקריאה שגויה זו, ומרבה בדבריו באי דיוקים לוגיים לאו דווקא עדינים, הוא שרלטן, משום שהברירה החלופית אינה נעימה, לבד ממה שאינה סבירה), שעיקר תפקידם, שנטלו לעצמם בחייהם, הוא קעקועה של היהדות ההיסטורית ככפויי לבה הרותחת בתוככי נפשותם, גם אצל פרסיקו מתגלית תופעה מפליאה, קרי: לוליינות המאפשרת להם לדלג מעמדות פילוסופיות היישר להכרעות בקלפי תוך התעלמות מכל מעקש ומכל מגבלה הגיונית קלה כחמורה. אמת, קהל חבריהם לעמדתם המדינית ששים ושמחים על כל "אישוש" מגוחך כזה או אחר לעמדתם, אבל קיימת גם אמת נוספת: הכזב שבפובליציסטיקה העלובה והכפייתית הזו גלוי לכל עין לא משוחדת, ודאי לכל מדינאי רציני, שמבין במציאות כפי שהיא, מורכבת ומסוכסכת, בלא כחל וסרק, ועובדה זו מביאה את אותם גלויי העין לבוז להגות האקדמית ולבעליה. בכך, אם כן, טורפים אותם הוגים העושים את מלאכתם פלסתר את קלפיהם, שומטים את הבסיס עליו הם ניצבים ויוצרים לעצמם תדמית תלושה ומנותקת ומעוטת הערכה. לתשומת לבם.
אהבתיאהבתי
חשבתי שמי שיגיב כאן, גם אם יכתוב הבלים, יתייחס למה שכתוב במאמר. כמובן שזה היה טיפשי מצידי לחשוב ככה. אתה שופך על המסך את כל הגיגיך בלי שום קשר לכתוב כי כנראה יש לך איזו טינה ישנה נגד פרסיקו. לא שזה מפתיע. גם לי הוא מקלקל את התזה שדתיים לא מסוגלים להתמודד עם האמת. מזל שיש אותך ואחרים שיאזנו את התמונה.
אהבתיLiked by 2 אנשים
יש רמות שונות של שיתוף פעולה פוליטי. נציגי המפלגות החרדיות כנראה לא ימליצו לנשיא על גנץ או ברק כמועמד לראשות הממשלה. אבל אם ייוצר גוש חוסם לממשלת ימין צרה, האם החרדים יוכלו להצטרף לממשלת גנץ?
כל כל פנים, מהשמאל לא נשאר הרבה בפוליטיקה הישראלית, ותנועות מרכז למיניהן יוכלו להקים ממשלה או עם הליכוד או עם החרדים. אין חלופה אחרת. דרך אגב, שמועה אומרת שאחרי בחירות 2013 נתניהו, שלא ממש חיבב את בנט, ניסה לרקום ממשלה עם החרדים ועם לפיד, ואילו לפיד טרפד את זה כשכרת ברית עם בנט. אני לא יודע האם זה נכון, אבל אם כן, מדובר בקוצר רואי משווע מצדו של לפיד. היו לו מספיק סיבות להתחרט על כך מאז.
אהבתיאהבתי