מדברים הרבה על דמוקרטיה, לא מדברים מספיק על ליברליזם.
אז הכנתי שלושה סרטונים קצרים בנושא.
הראשון: מהו ליברליזם, ולמה הסדר הליברלי הוא צורת הארגון הפוליטי המתבקשת בעת המודרנית:
השני: תחילת הליברליזם, מאיפה ומתי הוא הגיע, והתנאי הליברלי ללגיטימציה של השלטון:
השלישי: איך עקרונות הליברליזם באים לידי ביטוי בהכרזת העצמאות של הדמוקרטיה
הליברלית הראשונה בעולם, ארצות הברית:
לולאת האל 
תודה תומר, מעולה, מתנה בעתה; לליברליזם "האמנתי" של 'זכויות ושוויון', קדם ליברליזם "בריתי" של 'חובות (שמילוין יוצר זכויות) וצדק'. ערכיה המדינתיים של ישראל הקבועים ב'מגילת העצמאות' ובשני 'חוקי יסוד' ('השפיטה' ו'כבוד האדם וחרותו') שלאורם יש לחוקק ולשפוט בארץ, נגזרו מהליברליזם 'הבריתי'. החלוקה לשופטים 'שמרנים' – 'בריתיים' שמחויבים לערכי המדינה שבחוק ו'לליברלים' – 'אמנתיים', חוללה בדמוקרטיה הישראלית אנדרלמוסיה ערכית שהתפוצצה בפנים במשבר. 'חוקה' שתתעלם מערכי 'הבריתי' (לא מדובר בפן הדתי) או 'האמנתי', לא תהיה כאן ולכן צריך לגשר ביניהם. ל'בריתי', שערכיו האוניברסליים מאפשרים לכל אדם לחיות לאורם, יתרונות שאין ב'אמנתי'; מנגד, ל'אמנתי' לצד היסטוריה בעייתית, יש הישגים הומניים כבירים (יחס לזרים, נשים, להט"בים). כדי להבין את ההבדלים ולגשר בין שתי תרבויות 'החרות', חיוני להבין את הרעיון התרבותי (לא התיאולוגי) שבבסיס 'הבריתי'. מאחר והתחלת במצווה, אם אפשרי, אנא סיימה. חג שמח
אהבתיאהבתי
אזו ליברליות קיימת באידיאולוגיה דתית ?!?!
ביהדות?ממש ממש לא! שוויוניות ? ממש ממש לא!
יש להבין את ״הגיון״ של אלה שלא רואים שום פסול מהעובדה שלא קיימת חוקה בישראל מאחר שכבר קיימת הגדרת להשתייכות מושג עם והוא עם יהודי במדינת ישראל ויהדות היא דת ולה כבר קיימים חוקים אשר נכתבו על ידי ״האל״ אז אין צורך בחוקה נוספת ויש להתיחס למפרשים את חוקי האל וכך בהתאם לנהל את חיי אזרחי המדינה!
עבורם אכן מטמטיקה פשוטה.
מצטער אין מקום יותר לפשרות!
נתנו כחברה את האצבע ועכשיו רוצים את חרותנו!
הפרדה מידית של הדת מהשלטון !
ייתכן שנעבור את "הגל" המטורף שאזרחיי המדינה חווים היום אבל כל עוד אידאולוגיה דתית בשלטון תמיד נחיה תחת איום.
יהדות היא דת וכמה שנרצה ״לקשת״ את המושג ולהלביש לו ״תרבות״,״מסורת״ זה לא יישנה שמקומה שלה לא בשלטון נקודה .
צער לי על "המסורתיים-זרם רבי נוח" שייצרטרכו לבנות "מסורות" אחרות אין כאן מקום לרקוד על שתי חתונות!
ביקורתי מופנת גם למערכת המשפט אותה מערכת שאני מגן אליה היום אבל היא לא "פטורה" מביקורת מעצם החלטתה בנושא לאום יהודי-ישראלי.
שוב יהדות היא דת וכאשר מגדרים את השתייכותי כישראלי "לעם יהודי" ולא "לעם ישראל" הדבר פשוט לא צודק נקודה!אני לא רוצה להשתייך לעם דתי.
לשבת בלילה הסדר ולספר דורות על גבי דורות שהאל הכל יכול ,הרחום הרג ילדים( מכת בכורות) על מנת לשחרר אותנו מהעבדות!
אין כאן מקום לתשובה ״נסתרות דרכי האל״.
קדימה נבנה מסורות חדשות כישראלים.
הגיע הזמן לבנות ״ערכים״ חדשים אשר לא מבוססים שהמקום בו אנחנו חיים ניתן ״רק לנו״ לפני כמה אלפיי שנים על ידי אזה אל ואנו ״העם הנבחר״.(ערכים מאוד ליברלים ושויוניות..)
מספיק לשמוע מהשלטון את המשפט ״בעזרת השם״ ודי לדבר עם הקירות/חומות או להרוג ולהרג עבורם!
אהבתיאהבתי
יפה, תודה רבה על הניתוח המרתק.
אהבתיאהבתי
שתי התגובות דלעיל משלימות זו את זו ויחד הן מחמיצות עובדה בסיסית במציאות שלנו. חנן שי מסתייג פעמים אחדות מן הדתיות/תאולוגיה וחיים דוהר לעבר חלום הפרדת הדת מהמדינה בלי לראות באיזו מדינה הוא חי.
המילכוד שלי כבעל תפישת עולם ליבראלי הוא הנכונות והצורך לאפשר לזולתי את החופש והיכולת למימוש האידאלים שלו באותה מידה שאני מבקש זאת לעצמי.
הליברלים חייבים להבין כי חלק גדול מאד מאוכלוסית המדינה מעדיף את ערכי הלאום/הדת/המסורת על חופש הפרט. אין שום דרך עקרונית, לוגית או פילוסופית לקבוע עדיפות בין מערכות הערכים ולכן הדרך היחידה להשאר בחיים במדינה אחת הוא מציאת דו-קיום תוך כיבוד הדדי של ערכים הזרים לרוח כל צד.
כולנו יודעים שאין כאן רק מלחמת ערכים, ימין מול שמאל, מאמינים ב השם לעומת מאמינים באדם, שוחרי טריטוריות מול שוחרי שלום וחיים. יש כאן מלחמת מעמדות בין מי שיש לו או חושב שיוכל להיות לו לבין מי שבטוח כי גזלו אותו ולעולם לא יהיה לו. מובן שיש הסתה אבל כשמקשיבים למפגיני הימין ברור על איזו אוזן היא נופלת.
לנו יש כלים להבין, לצד השני אין. להבין אין פירושו להסכים. כדי להלחם במציאות שלילית צריך קודם כל להבינה. נשמע אליטיסטי? תודה, בעיני זו עדיין מחמאה
אהבתיאהבתי
יש בסיס איתן לקידום חירות והומניזם במסורת היהודית. כתבתי ספר שלם על יסוד אחד כזה: צלם אלוהים. זה שרבים משומרי המצוות אצלנו בחרו אחרת זאת הטרגדיה שלנו, אבל זה לא חייב להיות כך.
אהבתיאהבתי
כל האנשים? ומה עם שחורות? ומה עם פלסטיניות?
אהבתיאהבתי
המאבק נמשך. עד שכל האנשים יזכו לשוויון וחירות.
אהבתיאהבתי
ההכרזה על 'מות האלוהים', הייתה הכרזה על מות מוסר 'החרות והצדק' של 'ברית החובות'; שתי תנועות שצמחו מ'מוסר' ה'חופש ושוויון' של 'אמנת הזכויות', סוציאל קומוניסטית וסוציאל נאצית, השמידו תחילה את הדת שצמחה ממוסר 'ברית החובות' (הקומוניסטית) ובהמשך (הנאצית), גם את מייצגי המוסר. הרצל שהבין את הסכנה שבהכרזה על 'מות האלוהים' – המוסר, הפך את הציונות הדתית הפאסיבית, למדינית אקטיבית, שהביאה (מאוחר מדי) להקמת ישראל. 'ערכי המדינה' הקבועים ב'מגילת העצמאות' ובשני חוקי יסוד' הם הערכים שניצלו בשן ועין מחיסול ע"י 'פרי הבאושים' שהצמיחה 'אמנת הזכויות'; זאת, במטרה למנוע מ'פירות באושים' עתידיים שלה (בגלל פגמיה האינהרנטיים, בלתי נמנעים) לחסלם בעתיד. התנערות מ'ערכי המדינה' ש'במגילת העצמאות' והחלפתם, שלא מבחירה בתהליך אנטי דמוקרטי, ב'מגילת קהלת' מצד אחד, או ב'אמנה הפריזאית' מצד שני, מהדהדת שנית את ההכרזה על מות המוסר: הפעם ע"י צאצאי מי שהביאו אותו לעולם, רבים מהם כאלה שגדלו כאן בלי סבים, סבות ומשפחה. לישראל, לא יהודית ערכית-מוסרית (לא דתית) אין כנגזר מערכיה שלה עצמה שבחוק, זכות מוסרית להתקיים; הקורבן הבלתי נתפס שהוקרב להקמתה ולהגנתה הוא קורבן שווא; הציונות המדינית שהתנתקה מהדת, אך לא מהמוסר שקדם לה, תירשם בהיסטוריה כתנועה 'שבתאית', 'פרנקאית'. בעולם תירשם הקמתה של ישראל, כהונאה הפוליטית הגדולה ביותר בהיסטוריה שלו.
אהבתיאהבתי
לצערי אני מבחין במתיחות גוברת בין הרוב למיעוט גדול ששלט במדינה. המתיחות נגרמת ע"י שוני תרבותי ואידיאולוגי ענק, שגדול מהבדל התרבותי בין הולנד לשוייץ. יש 2 אפשרויות:
-פיצוץ כמו שקרה בצרפת במהפכה בו המעמדות השליטים הודחו. להבנתי כמו בצרפת, שלפני המהפכה, המעמדות האולגרכים בישראל לא מודעים לכמה הם נמאסו על הרוב. לדעתי זו אפשרות גרועה.
-מעבר לשיטה פדרלית כמו למשל בשוייץ. בה לכל אחד מחלקי הפדרציה מערכות נפרדות ורק מדיניות החוץ משותפת. תהליך כזה קרה בבלגיה כשהפלמים הפכו לרוב. לדעתי זו האפשרות העדיפה.
המעמדות האולגרכים בישראל צריכים להבין, שטכנולוגיה-עתידית(למשל שפיטה ממוחשבת) והדמוגרפיה עובדות נגדם. לכן כדאי להם לתמוך באפשרות השניה, כדי לא להיגרר בעתיד לאפשרות הראשונה.
אהבתיאהבתי