הספר החדש שלי, In God's Image: How Western Civilization was Shaped by a Revolutionary Idea, יצא היום לאור.

הספר הוא הרחבה של הגרסה העברית, ויוצא לאור בהוצאת NYU. הוא עוקב אחר ההיסטוריה האינטלקטואלית והתרבותית של התפתחות האינדיבידואליזם, החירות, המצפון, השוויון והחילוניות דרך הפריזמה של הרעיון המקראי של בריאת כל בני האדם בצלם אלוהים – שיחד עם עוד כמה יסודות אחראי, לטענתי, להתפתחות הרעיונות והמוסדות החברתיים הללו.

אני בוחן את התפתחות זכויות האדם, ביטול העבדות, הפרדת הדת והמדינה, חופש המצפון, האמנציפציה היהודית, האתאיזם והסדר הליברלי, ומנסה גם לבסס הבנה תרבותית של ההיסטוריה, תוך התמקדות ברעיונות, ולא תנאים מטריאליים, כסוכני שינוי.

אני גם מנסה לתת תשובה לשאלה המרתקת והשערורייתית: למה המערב?

הספר כבר זכה לביקורות חיוביות על ידי Publishers Weekly ו-Library Journal, ויש על העטיפה שלו מילים טובות מאת יובל נח הררי, דירדרה מקלוסקי והרב דיוויד וולפה. כמו כן, לפני מספר ימים דיברתי על הספר עם הפרשן השמרני ג’ונה גולדברג בפודקאסט שלו, The Remnant.

אני מקווה שתתעניינו:

NYU Press

Amazon

אני שמח לבשר שיצא ספר חדש פרי עטי, ליברליזם: שורשיו, עקרונותיו, משבריו.

הספר הוא מבוא קצר, בהיר ונגיש לליברליזם. הכוונה היא לבאר מהם שורשי הליברליזם, מהם עקרונותיו, ומדוע הסדר הליברלי נקלע למשבר בעת הזאת.

התחלתי לכתוב את הספר הזה לפני ה"רפורמה" המשפטית, והמשכתי במהלכה. כשהתחילה המלחמה הוא היה כמעט גמור, אבל לפתע איבד מדחיפותו, ואילו כעת דומני שחזרנו בגדול לוויכוחים שליוו אותנו לפני ה-7.10.

אבל מהו ליברליזם?

אנחנו בתקופה משונה: מצד אחד, מאז שנות התשעים, הליברליזם הוא המשחק היחיד בעיר. אחרי נפילת הגוש הקומוניסטי הסדר הליברלי נותר לבדו כהיגיון המסדר של מדינות הלאום במערב ושל השוק הגלובלי. מצד שני, הליברליזם נקלע למשבר עמוק בכל העולם.

מימין מאתגר אותו הפופוליזם, ומפלגות פופוליסטיות צוברות כוח מהודו, דרך הונגריה ועד ארה"ב, כולל ישראל כמובן. לפופוליסטים אין אידיאולוגיה חילופית, אבל הם מצליחים לזכות לאהדה בזכות הבטחות לחזרה לזהות אתנית או לאומית אבודה.

משמאל הזהותנות, או פוליטיקת הזהויות האנטי-ליברלית, גם היא מעוניינת להחליף את הסדר הליברלי, אם כי גם היא לא ממש יודעת במה.

במקביל צומחים גם כוחות דתיים-פונדמנטליסטים, שמציעים דת קנאית וכוחנית, לרוב גם משיחית, כאלטרנטיבה לסדר הליברלי. במדינות מסויימות, למשל ישראל, יש לכוחות אלה עוצמה פוליטית רבה.

אז מהו ליברליזם?

אנחנו לוקחים את הסדר הליברלי כמובן מאליו, אבל עולם שבו "כל בני האדם שווים" ו"ניחנו בזכויות" הוא הכל חוץ ממובן מאליו. למעשה הוא תוצאה של מסע תרבותי וחברתי ארוך, של מאבקים של מאות שנים, של מהפכות, של אנשים נועזים ושל רעיונות גדולים. אנחנו נהנים היום מעמלם והקרבתם של אינספור אנשים ונשים, מתולדותיהם של אינספור מאבקים. יש כל כך הרבה על מה לשמוח ועל מה להגן.

אז מהו ליברליזם?

את הספר הזה כתבתי כדי לענות על השאלה הזאת. הכוונה היתה ליצור טקסט מבואי קצר (פחות ממאה עמודים), זול (49 ₪ בלבד) וקולח. תקוותי היא שהספר יעזור למחנה הדמוקרטי-ליברלי בישראל להבין טוב יותר את מטרותיו ואת הדרכים להגשימן.

הספר יוצא בהוצאת כנרת זמורה דביר, והוא גם ראשון מתוך סדרה שיוצאת מטעם מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן. הסדרה נקראת 'אתגרי הדמוקרטיה' ומטרתה להציע לציבור הישראלי ספרים קצרים, במחיר סביר, ששופכים אור על האתגרים העומדים בפני הדמוקרטיה בעולם ובישראל. כל הספרים יהיו תמציתיים, בהירים, לא יקרים ועשירים בידע ומידע. אני יודע כי אני גם עורך הסדרה.

אשמח לשמוע מה אתם חושבים על הספר. לרכישה:

הספר בצומת ספרים

הספר בסטימצקי

הספר ב’עברית’

מאמר שלי על הימין החדש התפרסם היום. הוא לא מספיק קשור לענייני דתות ואני לא מעלה אותו כאן, אבל נדמה לי שהוא יעניין רבים מכם. במאמר, שכותרתו הימין הוא השמאל החדש – הערות על הרגע הפוליטי הנוכחי, אני מנסה לתאר כיצד הימין החדש, ובתוכו ה-Alt-Right, מאמץ כלים וערכים משמאל, והופך למעין שמאל חדש בעל גרעין מהותני ואנטי-הומניסטי. אני כותב על התפתחותו מתוך הרשת בארה"ב, על מופעיו הססגוניים בישראל (לינור, מגל, ריקלין וכו'), על קריאת התיגר שלו כנגד ה"פוליטיקלי קורקט" כשם קוד למאבק בליברליזם, על קידום גזענות, מיזוגניה, הומופוביה ואתנוצנטריזם, על השבר שהוא מסמן עבור השמרנות הימנית הקלאסית, על הסכנה שהוא מהווה לשמאל הליברלי, ועל מה שיש לעשות כדי לעמוד מולו.

הימין הוא השמאל החדש – הערות על הרגע הפוליטי הנוכחי

—

ואם כבר, התפרסם שלשום גם מאמר דעה שלי ב'הארץ', על 'שוברים שתיקה' כדיבוק של הפוליטיקה הישראלית. כאן.

בהזדמנות זו גם אתנצל על שאני לא כותב בבלוג כפי שהיה בעבר. ילדים, עבודה, כתיבת ספר – בהם האשמה. אני רק מציית לצרכים החדשים. תודה על הקריאה, ואני מקווה שאחדש ימי כקדם בעתיד.

הספר שלי הפך סוף סוף לחפץ שאפשר להחזיק ביד ולקרוא. הוא מסכם שנים רבות של עבודה ומציג לראשונה מחקר אקדמי כולל ומפורט על הזרמים השונים של התרגולות המדיטטיביות ביהדות.

ליתר פירוט, הספר מבקש לעמוד על התמורה התרבותית העומדת בלבו של החיפוש הנוכחי אחרי חיי דת פנימיים. הוא עושה זאת על ידי בחינת תורותיהם המדיטטיביות של שבעה מנהיגים דתיים יהודיים שפעלו מאז תחילת המאה העשרים-20 ועד ימינו, וזאת על רקע מגוון הטכניקות המדיטטיביות שהתפתחו במסורת היהודית לדורותיה. המחקר מראה כיצד תהליכים של "הפנמה של הפולחן הדתי"  הנם חלק מתזוזות עומק של התרבות המערבית, אשר בשדה הדת מתממשים כהתמקדות בתהליכים פסיכולוגיים ובחוויות נפשיות, וראיית תהליכים אלה כמוקד העיקרי של המעשה הדתי.

חלקו הראשון של הספר מוקדש למסורות המדיטטיביות השונות ששימשו יהודים כדרך להגיע למגע אינטימי עם האלוהות מאז ימי בית שני ועד החסידות. מדובר בסקירה המחקרית הראשונה של הזרמים המדיטטיביים העיקריים ביהדות, ואלו מנותחים בהתאם לטיפולוגיה חלוצית המסמנת הבדלים באופי התרגול וכן בחוויה המיסטית המסויימת אליה הוא נועד להוביל.

בחלקו השני הספר מתמקד בשבעה מנהיגים רוחניים יהודיים בני זמננו המלמדים מדיטציה: האדמו"ר מפיאסצנה, מנחם עקשטיין, אריה קפלן, זלמן שחטר-שלומי, ישראל יצחק בזאנסון, ארז משה דורון ויצחק גינזבורג. ניתוח שיטותיהם המדיטטיביות נעשה על רקע המסורות המדיטטיביות מן העבר, תוך בחינת מידות ההמשכיות והחידוש.

העיסוק הגובר והולך ב"מדיטציה יהודית" בזמננו, בין על ידי פיתוח מסורות תרגול יהודיות מהעבר, ובין על ידי אימוץ מסורות תרגול נאו-הינדואיסטיות ונאו-בודהיסטיות בהווה, הנו חלק משינוי מקיף שעוברים כיום החיים הדתיים במערב, שינוי שהוא מקרה פרטי של מהלך חברתי-תרבותי כולל. מהלך זה כולל עיסוק מועצם של הפרט בפנימיות נפשו, והתייחסות הולכת וגוברת של חיי הנפש שלנו כמקור למשמעות, לסמכות ולזהות. המחקר שלפנינו מבקש לארוג מסגרת תיאורטית שתסביר את הכיוונים שפנתה אליהם הרוחניות היהודית הפופולרית במאות ה-20 וה-21, ולהעריך כיצד התמורות בטכניקות המדיטטיביות שפותחו במסורת היהודית לאורך אלפיים השנים האחרונות ועד ימינו משקפות שינויים תרבותיים וחברתיים שהתחוללו בפרק זמן זה, כמו גם את הנחות היסוד המטפיזיות והאנתרופולוגיות בעבר ובהווה.

המלצות

"המחקר עשיר, חדשני ומקיף מאוד ומהווה תרומה חשובה ופורצת דרך למחקר הדתיות היהודית בת זמננו והחוויה הדתית היהודית המודרנית. פרסיקו מקדם מתודולוגיה חדשנית מתחום חקר הדתות העכשווי תוך שימוש במגוון רחב של כלים. מדובר במחקר פורץ דרך, שיטתי ומעמיק בזרמי מחשבה מודרניים שטרם נדונו בפירוט בספרות המחקר." – ד"ר אדם אפטרמן, אוניברסיטת תל אביב

"ניכרים האופקים התרבותיים, העיוניים והרוחניים הרחבים של החיבור. הדיון בתנועת 'העידן החדש' הוא הטוב ביותר שראיתי עד כה." – פרופ' יהונתן גארב, האוניברסיטה העברית

"ספרו של תומר פרסיקו מוכיח בצורה משכנעת את חיוניותן וגלגוליהן הרבים של טכניקות להשגת חוויה מיסטית במסורת היהודית." – פרופ' משה אידל, האוניברסיטה העברית

את הספר אפשר לרכוש בדף שלו באתר הוצאת אונ' תל אביב, בדוכני שבוע הספר, והחל מהשבוע הבא (אני מקווה) בחנויות.

קוראים יקרים, אנא סלחו לי על רשימה שבנויה לכאורה אך ורק מפרסום עצמי חסר בושה. פשוט, לאחרונה הצטברו כמה ראיונות עם עבדכם הנאמן בכלי תקשורת שונים, בעיקר בעקבות השקת רוח הארץ, ואני חושב שיש במילים שאני אומר, על כל קצרנותם (קשה להעמיק בראיונות) ואופיים האישי לעיתים, משום עניין לכם, גם כדי לקבל תמונה של דעות כותב הבלוג הזה לגבי ענייני דיומא, ובין אם עבור אלה ששואלים מדי פעם לגבי ההשקפות הדתיות שלי עצמי. אז הנה.

• ביום רביעי האחרון התארחתי באולפני ערוץ 10 יבלטו"א, בתוכנית 'לונדון את קירשנבאום'. דיברתי עם ירון לונדון קצת על מזרוח המערב, קצת על נאו-פגאניות, קצת על בודהיסטים יהודיים וגם קצת עלי עצמי. אני לא חושב שהייתי בשיאי, אבל היה נחמד מאוד. הנה הראיון:

• ראיון מאת עודד כרמלי פורסם בטיים-אאוט תל-אביב ב-12.9.12, על הדת והניו-אייג' בארץ ובעולם, ועוד כל מני קטנות. או בלינק לעיל או בעמ' 26 במהדורה הדיגיטלית.

• ב-6.9.12 התפרסם במוסף G של גלובס ראיון איתי מאת שחר סמוחה. קצת על מצב הדת במודרנה ומצב היהדות בארץ, קצת על הבלוג ועל עצמי כמובן.

• ולסיום, ראיון פייסבוקי קטן בדף של צו פיוס, כולל שאלות מהגולשים על הא ודא.

תודה על הסבלנות. מי שמשום מה עוד לא רכש לעצמו גיליון מעולה ומרתק של רוח הארץ מוזמן לעשות זאת כאן. מידע נוסף ניתן לקבל כאן. לקבלת טעימות והצעות למבצעים ניתן להירשם כאן.

ובאותה נימה של פרסום עצמי נלוז אציין גם שבשנה הקרובה אלמד קורס על מדיטציה עברית בנביעה – פרטים כאן; וכן אלמד קורס על משיחיות יהודית מודרנית בבית המדרש של בינה – פרטים כאן.