ראוי להתעכב על גילויי ההערצה לתוקפנות של פוטין בקרב דוברים מהימין. לא כל הימין, ממש לא. מדובר בחלק מסויים, שהמשותף לדובריו הוא תמהיל של הערצת כוח, אמונה פשטנית בסגוליות יהודית ואיבה קמאית כלפי "המערב". הבה ניתן בה סימנים.
כזכור, מעט לפני ועם תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה זכינו לנהמות הערכה בקרב אנשים כמו אלוף במיל. גרשון הכהן, שקבע שפוטין לא מנהיג רודנות אלא משטר "אחר", לגיטימי, שהוא יכבוש את אוקראינה בקלות והעריך ש"אם פוטין מחליט הוא מגיע לברלין ככה"; או מדמויות כמו יגאל כנען ("רוסיה צודקת"), בועז העצני ("רוסיה אינה אויב ומה שהיה פעם העולם החופשי אינו בדיוק ידיד") ומגוון רבנים וביביסטים זוטרים.
גם כעת, חודש אחרי תחילת המלחמה, אל מול הכשלונות הרוסים לאורך הגזרה והאכזריות האדירה שהם מגלים כלפי האוכלוסייה האזרחית האוקראינית, כולל הפצצת בתי ספר ובתי חולים, אדם כמו משה פייגלין מספר לחסידיו שהמלחמה מציגה "בחירה בין עריצות פשיסטית לעריצות פרוגרסיבית. והשניה הרבה יותר מסוכנת" (ומעניין אם ילדי אוקראינה שמחים על בואה של העריצות הפשיסטית של פוטין לארצם מפני שהיא פחות מסוכנת).
עילוי נוסף, הרב שמואל אליהו, קובע רק לפני כמה ימים כי "מי שקורא את המפה מבין שפוטין הבין את הראש של אירופה ואמריקה […] הם יכשלו מולו ולא ילחמו כי סולם הערכים שלהם מבולבל. פוטין כובש כעת את המדינה השלישית ובעוד חודש או חודשיים כל אוקראינה תהיה בידיו. אחר כך הוא ימשיך לפולין ולעוד מדינות, והמערב ימשיך להיכנע".
כלומר על פי הרב אליהו פוטין אוטוטו כובש את כל מזרח אירופה. משפחת אליהו ידועה בתחזיותיה ונבואותיה, אבל אם יותר לי להעריך, היה לא תהיה.
יש לנו כאן אפוא קבוצת מומחים גיאופוליטיים מרשימים, כולם סרוגי כיפה (הכהן הוריד אותה וטוען שכיום הוא חובש "כיפה שקופה"), כולם "שמרנים" כלשון האופנה הרווחת במעגלים אלה כיום, וכולם מציגים, מעט מתחת למעטפת, את אותה תפיסת עולם. ומהי? הנה רשימה קצרה של היסודות המשתלבים על מנת ליצור את סלט הפירות הזה:
1. הערצת כוח. פשוטה ועירומה. אנשים שנדלקים מבריונות, ומזהים אותה משום מה עם עמוד שדרה ערכי. שילוב של פטריארכליות, פולחן עוצמה והתלהבות טינאייג'רית מאקשן. אולי לא מיותר לציין: אין דבר פחות יהודי מזה.
2. התפיסה שתוקפנות פירושה ערכים, עמידה על עקרונות. לכן אם רוסיה תוקפנית, היא ודאי יותר ערכית מהמערב. לא משנה שהחברה הרוסית מפורקת, ששיעורי האלימות, הגירושין וההתמכרות לאלכוהול (ואם זה באמת מעניין אותם, גם שיעורי ההפלות (זה לא באמת מעניין אותם)) גבוהים הרבה יותר מאשר במערב. כל זה לא חשוב, כי כוח = עקרונות מוצקים. אה, ופוטין גם שונא הומואים אז הוא בטח סבבה.
3. בלבול בין פלורליזם לחולשה, בין כבוד לזולת – לכניעה לו. ייתכן שהגברים-גברים שלנו לא מצליחים לתפוס שההכרה ההדדית והסובלנות שהמערב אימץ הם הפגנת עוצמה וביטחון עצמי, לא נרפות ותבוסה. נראה שעבורם, אם הדרך שלהם אינה מוכרת כעליונה או כיחידה האמיתית, הם הפסידו משהו, והפסד חייב להיות בעקבות חולשה. קבלת הזולת היא עבורם השפלה, הפצצתו: ניצחון ערכי ואמוני.
4. שנאת המערב וחרדת זהות. הסדר הליברלי נתפס כאיום לזהות הפרטיקולרית. יש בזה אמת, אבל היא מנופחת לכדי חרדה תמידית מהתפרקות קהילתית וחוסר המשכיות, שני יסודות שחשובים מאוד לתודעה שמרנית. הוסיפו לזה את דחליל "הטרלול הפרוגרסיבי" שמעורר אצלם אימה (מזויפת לעיתים, לעיתים אמיתית), וכל כוח שמתייצב מול "המערב" הופך למושיע.
כל זה מתקיים על מצע של סכיזופרניה עמוקה. שהרי אותם אנשים מתגאים בשגשוג הישראלי, אף בדמוקרטיה הישראלית ("היחידה במזרח התיכון"), ואוהבים ללעוג למדינות ערב הנחשלות והרודניות. הם בזים לתיאוקרטיה האיראנית ולעולם לא היו מוכנים לחיות תחת הרודנות של פוטין. הם מחזיקים, בצדק מוחלט כמובן, שהאפליה והפוגרומים כלפי יהודים שחיו בעבר במדינות לא-ליברליות היו נוראיים, סבורים ששוויון הזכויות וחירויות הפרט שיהודים מקבלים כיום במערב הם נהדרים, מבינים היטב שרמת חיים של עולם ראשון לא יכולה להתקיים ברודנות של עולם שלישי, ובאופן כללי נהנים מהשגשוג הכלכלי, הרפואי והטכנולוגי המערבי – אבל מפני שהזהות הפונדמנטליסטים שלהם תלויה באנטגוניזם כלפי פלורליזם וקידמה הם לא מסוגלים לעשות אחד ועוד אחד ולהבין שאותם תנאים מחייבים את הסדר הליברלי, בעולם בכלל ובישראל בפרט.
נתרחק מעט כדי לקבל הקשר רחב יותר. שנאת המערב אינה דבר חדש. ביקורת עוינת על התודעה הרציונלית, התועלתנית, המטריאליסטית, המכניסטית, הקפיטליסטית, האינדיבידואליסטית, ההדוניסטית, החילונית, הטכנולוגית, האנטי-היררכית, האנטי-מסורתית, הרדודה, האנוכית – כולן יחד או כל אחת לחוד – היא מסורת פילוסופית וותיקה כימי הנאורות. האיבה הזאת בנויה משילוב של חשש מהעוצמה המערבית ורצון עז להגן על התרבות המקומית, כמו גם זלזול אמיתי ברדידות ובדקדנס שניתן למצוא מאז ומעולם בכל תרבות שמשגשגת כלכלית.
בספרם הקצר והמצוין Occidentalism: A Short History of Anti-Westernism מפרטים אבישי מרגלית ואיאן בורומה את ההיסטוריה של התופעה. לאורך מאות השנים האחרונות גרמנים שנאו את "המערב", שהיה עבורם צרפת ובריטניה; רוסים (למשל טולסטוי) שנאו את "המערב" שהיה עבורם מערב אירופה; יפנים שנאו את "המערב" שהיה עבורם אירופה וארה"ב; סינים שנאו את "המערב" שהיה כל מה שממערב להם; פרסים שנאו את "המערב" שהיה עבורם ארה"ב (ודאי אחרי שזו הציבה בראשם את השה הרודני); וכמובן שגם ערבים בפרט ומוסלמים בכלל שנאו את "המערב", שהיה העולם הנוצרי והמדינה היהודית.
לא מיותר לציין ששנאה זו באה פעמים רבות יחד עם אנטישמיות. זרם מובהק של אנטישמיות מודרנית באירופה פרץ אחרי המהפכה הצרפתית וכתגובה לה, תוך האשמת היהודים בערעור הסדר המלוכני הטבעי והפיכת צרפת לשוויונית וחילונית למען רווחיהם. כתב הפלסתר 'הפרוטוקולים של זקני ציון' נכתב ברוסיה והאשים את היהודים בקונספירציה שמטרתה שליטה עולמית, הרס הדת, עידוד כלכלה גלובלית (תוך יישום מדיניות מיסוי פרוגרסיבית, כן כן), ועידוד קידמה – כלומר אותם מוטיבים קבועים של שנאת המערב.
אך שנאה וקוץ בה. בורומה ומרגלית מראים באופן יפה כיצד מתעבי המערב מנסחים את איבתם בכליו הרעיוניים. הם יונקים מהפילוסופיה המערבית (הרומנטית, הלאומית, המרקסיסטית), מתאימים את המסורות שלהם לתבניות המודרניות-מערביות, ולבסוף משתמשים בטכנולוגיה שהמערב פיתח כדי להילחם בו. הם לא יכולים אחרת. זה העניין: הם כבר חלק מהמשחק ומהגיונו הפנימי. כל העולם כבר חלק מהמשחק.
הדבר ניכר היטב אצל פייגלין, אליהו, הכהן, העצני ומעגליהם השונים. איש מהם אינו מציע לזנוח את הטכנולוגיה המערבית או להתנתק מהשוק הקפיטליסטי המערבי. רובם גם ינופפו ב"זכויות" שיש להם, ידרשו את חירויות הפרט שהם סבורים שמגיעות להם, ויהללו את המדע המערבי, לפחות בכל הנוגע למדעים המדוייקים, לשדות הרפואה וההיי-טק. וכמובן: יתנגדו בלהט לאנטישמיות, שמעוצבת בעידן המודרני בעצמה על תבנית שנאת המערב, הקידמה, הקוסמופוליטיות, החילון.
יש לנו כאן, אפוא, תופעה חברתית מתוסבכת משהו. אימה מהחילון שמביא המערב – תוך חוסר רצון לחזור לימי המיסיון; בוז לסובלנות המערבית – תוך גינוי חוסר-הסובלנות שהוא הפגין כלפי יהודים בעבר; לעג לשטחיות שמביא השגשוג הקפיטליסטי – בלי לחלום אפילו לדחות את הקפיטליזם; חרדה מתגליות ארכיאולוגיות או היסטוריות שלא מסתדרות עם לשון התנ"ך – תוך הערצת המתודה המדעית כשזו מיתרגמת לפיתוחים טכנולוגיים.
לבד מהערצה ילדותית של כוח, אם כן, לפנינו טיפוח דעות קדומות ואיבה פשטנית כלפי מה שנחשב "מערבי", אשר מתחתיהם מכרסמת היקסמות מאותו מערב עצמו – וחרדה עמוקה מההיקסמות הזו.
לולאת האל 
היהודים מעריצים כל מי שמחסל נאצים
מי שלא מעריץ את פוטין הוא אשפה גנטית
אנטישמית
שלא שייכת ליהודים
אהבתיאהבתי
נשמע אמין סך הכל
אהבתיאהבתי
היהודים מעריצים כל מי משמחסל…
אהבתיאהבתי
באוקראינה אין נאצים. בראשה עומד נשיא יהודי שמשפחתו הושמדה ע"י הנאצים בשואה.זלנסקי היהודי, נבחר ברוב קולות ע"י העם האוקראיני, שבוודאי אינו נאצי…
אהבתיאהבתי
זלנסקי לא יהודי . אמא שלו גויה . ואוקראינה היא מדינת האכזרים המפלצות מספר אחד בעולם
אהבתיאהבתי
זלנסקי לא יהודי . אמא שלו גויה . ואוקראינה היא מדינת האכזרים המפלצות מספר אחד בעולם
אהבתיאהבתי
למה השפה הדוחה הזו?
אהבתיאהבתי
עוד כשרוסיה הטרוריסטית (יש רוסיה אחרת?) כבשה את קרים ובצעה בו העברת רוסים להתיישבות בקרים, איחלתי הצלחה וברכות כל טוב גם לכובש וגם לנכבש. עתה, כשרוסיה כובשת ובדרך משמידה את אוקראינה, אין סוף לשמחתי. אני מאחל הצלחה לשני הצדדים. כששתי הנבלות האנטישמיות הרוצחות האלה משמידות או לפחות מנסות להשמיד זו את זו, זהו צדק היסטורי. יש לקוות שהצדק ההיסטורי הזה יביא כליה על ארצות ערב שהן יותר נאציות מנאציות.
אהבתיאהבתי
אגב . יש לנו כאן עוד כתבה שהיא ערימת הבל ושטויות של פריסקו
אהבתיאהבתי
הבה, ולא הבא
אהבתיLiked by 1 person
אני חושב שאתה יוצר כאן בלבול (מכוון או שלא) בין המודרניות לפוסט מודרניות, ובין ליברליזם לפרוגרסיביזם.
אותם שמרנים אכן נהנים מפירות המערביות אך זאת הגיעה על ידי המודרניות ונהרסת עכשיו (לשיטתם) על ידי הפוסט מודרניות.
זו הבחנה סכמטית וגסה מאוד, אבל זו הבחנה שיעשו כל המצוטטים במאמר זה.
אהבתיאהבתי
אני אוהב את המערב ומתעב פרוגרסיביות.
אהבתיאהבתי
נניח שאתה צודק: אותם שמרנים מכבדים הישגי הקידמה, אך טוענים שכעת הליברליזם הרסני; אבל "קידמה" – זה היום. מחר היא כבר… פיגור. והמציאות מוכיחה שכדי שתימשך הקידמה – נדרשות פתיחות, חופש מחשבה והבעה, ופלורליזם. כל מה שהדת במופעה המאובן ("ההלכה הקדושה" מלפני 300 שנה+), הלאומנות (בכל מופעיה, גם זו היהודית), והשמרנות – שוללים.
אהבתיאהבתי
מי שמהלל את קישקושיו של בוגולובסקי השוטה , באמת יכול להגיע למסקנות על "כשלונות" ו"אכזריות" של צבא הפדרציה הרוסית.
אבל , ניקח לדוגמא את הפוסטמה הזאת , הבלוגרית ממליטופול שסיפרה שהגיעו אליה לדירה שלושה חיילים רוסים ועמדו ליד הדלת ורצו רק לדבר.
הרי מה היה קורה לאותה הפוסטמה אם הייתה גרה קלקיליה נניח?
קודם היו שוברים לה את הדלת , אחר כך שוברים לה את הפרצוף , אחר כך זורקים אותה לחודשיים למעצר מינהלי באיזה "מתקן" של השב"כ.
אני לא יודע למה קוראים להם "מתקנים" , זה מין ניוספיק כזה.
בכל מקרה , אני לא נגד שליטת ישראל בשטחים , אבל יש לשליטה הזו מחיר ולא הכל נכון ומוסרי וורוד כמו שאנשי הימין הקיצוני , ווטאבר , אוהבים להגיד.
זאת אומרת , מישהו משלם מחיר תמורת העותניאליות המפארת ואפילו על האוטופיה הוודסטוקית של בת עין , יש מחיר.
אז באותו אופן , יש כאן מצב מורכב ביחסים בין הפדרציה הרוסית לאוקראינה. אין כאן שחור ולבן , ואכן בגולובסקי האידיוט , השוטים שעוקבים אחריו , לא ממש מתיחסים לזה , כמו מרבית התקשורת הישראלית. אבל זה המצב.
אהבתיאהבתי
מאמר נהדר וחד.
בין לבין עלתה אצלי תהייה שמא דומה במשהו הדבר, לחרדה הדתית ההומו-אירוטית: החשש הקיומי (המגובה במקרה זה בציווי דאורייתא), לצד העיסוק המוגבר, הרתיעה החיצונית והעבריינות אשר המציאות מביאה עמה, בעיקר במקומות אשר הנשים נפקדות מהם. אשמח לשמוע דעתך בעניין.
אהבתיאהבתי
תודה :)
אנלוגיה נחמדה, אבל אני יודע עד כמה רבים באמת נמשכים-נדחים מאהבה הומוארוטית. הסיפור ההומופובי חזק בכל העניין הזה, בזה אין ספק. אבל נדמה לי שזה יותר בגלל ערעור הבינאריות הבסיסית של החיים הביולוגיים – זכר-נקבה – שגם מגיעה עם ערעור מה של הפטריארכיה.
אהבתיאהבתי
כל תוקפי המערב למיניהם-יש הרבה סוגים ומינים כפי שפירטת את חלקם-בסופו של דבר תוקפים ומגדירים את המערב מן הפוזיציה.
גם מה שכתבת בשבחי המערב הוא נכון אבל חלקי מאד. הביקורת על המערב של המזרח התיכון שאפקט אחד שלו אפשר לראות אצל אדווארד סעיד ויש מנקודת המבט של אמריקה הלטינית. לגבי מספר מדינות שם ארצות הברית לא הייתה שונה בהרבה מפוטין. למשל הפלישה לפנמה-לכאורה בשרות המלחמה בסמים, הייתה אכזרית מאד, נערכה עם כל העצמה האמריקאית והפילה הרבה חללים. כדי לראות את "המערב" בעיני אמריקה הלטינית, כדי לקרוא את הספר של גליינו: העורקים הפתוחים של אמריקה הלטינית.
גם אצלנו טעננו שאנחנו מביאים את המערב למזרח התיכון-לארץ ישראל.
אהבתיאהבתי
אדוארד סעיד היה שרלטן.
אהבתיאהבתי
אם כבר מישהו חוטא בפשטנות יתר – זה אתה !
אני רואה כשלים לוגיים בכל המבנה שלך , מתחילתו ועד סופו.
אנסה להסביר טיפה אחרת את הערכים שאתה מייחס "לימין" :
"הערצת כח" – אין כאן הערצת כח אלא הבנה שכח הוא חיוני. שלא ניתן להסתמך על "הסכמים" בלי שיש לך כח. שגם שלום איננו שווה מאומה בלי כח שיגבה אותו. הבדל ענק בין הערצת כח לבין זה.
"תוקפנות זה ערכים וזה שפוטין נלחם אומר שיש לו ערכים" – ממש לא. אבל אדם שלא מסוגל להילחם על ערכיו, מה הם שווים ?
"בלבול בין פלורליזם לחולשה" – כאשר אין אסור ואין מותר, מה שנשאר בסוף זה הנאות ורדיפה אחר הכסף. כל אימפריה התפוררה בדיוק כך. כאשר משמעות הפלורליזם היא "הכל מותר" ריקבון מוסרי וחולשה הם הצעד הבא בשרשרת.
"שנאת המערב וחרדת זהות" – אינני מכיר ימנים ששונאים את המערב. אף אחד מאיתנו לא שונא את טראמפ, למשל. אנחנו כן שונאים חלקים במפלגה הדמוקרטית. אנחנו כן שונאים אנשים שאיבדו כל ערך לאומי , כל ערך מוסרי , שאיבדו את היכולת להבחין בין טוב לרע.
והכל בשם ה"גלובליזציה" וזכויות אזרח.
אז כולנו בימין היינו רוצים לראות מערב חזק , כזה עם חוט שדרה מוסרי.
לדוגמה: כאשר אסד הפציץ את סוריה בגז , טראמפ נתן לו מכה בחזרה וזה הפסיק. על איראן הוא הטיל סנקציות. בישראל הוא הזיז את השגרירות לירושלים.
לעומת זאת בימי אובאמה , איראן חטפה ספינות אמריקאיות צילמה מלחים אמריקאים מושפלים. ארצות הברית הושפלה מול איראן פעם אחר פעם – כי כולם ידעו שאובאמה לא ישתמש בכח. ארצות הברית גם איפשרה רצח עם בסוריה ובעיראק.
טראמפ מייצג את הרוח האמריקאית האמיתית והמקורית.
ביידן והדמוקרטים ? מייצגים חולשה ורפיסות. זו הסיבה שכרגע פוטין מרים את הראש , איראן מרימה את הראש , ישראל וסעודיה מבינות שאין על מי לסמוך.
ההמשך ? יתכן מאוד שנגיע למלחמה גרעינית.
הכל בגלל הרפיסות והחולשה האמריקאית.
אהבתיאהבתי
כך גם:
תקופת טראמפ? פוטין לא צייץ !
תקופת טראמפ ? צפון קוריאה יושבת לשולחן המשא ומתן !
תקופת טראמפ ? הסכמי שלום של ישראל ויחסים גלויים עם מדינות המפרץ.
איראן יושבת בשקט.
תקופת אובאמה? פוטין כבש את קרים.
תקופת ביידן ? איראן רצה לפצצה גרעינית. פוטין נלחם באוקראינה.
כולם יודעים שיש ממשל אמריקאי חלש ורופס.
התוצאה ? העולם בלהבות.
אהבתיאהבתי
פחחח. הימין האמריקאי חלקים ממנו הם כלל לא המערב בכלל. הם יותר דומים לדעאש.
אהבתיLiked by 1 person
קיצוניים הזויים בימין ובשמאל אינם מייצגים אף אחד.
אבל הזרם המרכזי בימין האמריקאי הוא אמריקה האמיתית , הוא מי שלא איבד עדיין את הערכים האמריקאים. הוא מי שמוכן להפעיל כח לטובת מה שנכון וצודק.
לעומתו הזרם המרכזי בשמאל האמריקאי די נסחף לכיוון השוליים הסהרוריים.
לכן כל העולם מרגיש שאין להם שום עיקרון אמיתי , הם לא ילחמו על כלום , אין אצלם צדק או נכון ואי אפשר לסמוך עליהם.
ביידן עוד מהדור הקודם, כשהוא יעלם ? נמצא שם את רשידה טאליב והחבורה שלה.
אהבתיאהבתי
טראמפ היה חייל של פוטין.
מרגע כניסתו לבית הלבן טרטמפ ניסה להחליש את נאט״ו ואת האיחוד האירופי (שתי מטרות אסטרטגיות של פוטין).
הסכם הגרעין של טראמפ והרודן הצפון קוריאני נזרק לפח רגע לאחר שנחתם.
איראן ישבה בשקט עד שטראמפ פרש מהסכם הגרעין.
מאז תוכנית הגרעין שלה מתקדמת בקצב מהיר ותודות לטראמפ (ונתניהו) היא קרובה כיום יותר מתמיד לפצצה.
הממשל האמריקני *הרופס* הצליח לאחד את המערב ומנחיל לפוטין תבוסה קשה וכואבת במערכה הכלכלית.
אהבתיLiked by 1 person
אני אדם פשוט , לא בוחן כליות ולב, אני רואה שבתקופת אובאמה , פוטין לוקח את קרים. בתקופת ביידן , אוטוטו לוקח את חבל דונבאס.
תקופת טראמפ , יושב בשקט.
אבל לדעתך טראמפ הוא החייל של פוטין.
נו, שוין.
אהבתיאהבתי
אני מזכיר שטראמפ:
1. ניסה לבטל סנקציות על רוסיה שהושמו בתקופת אובמה
2. ביטל סנקציות על אוליגרכים רוסים
3. עיכב סנקציות על רוסיה בנוגע לנשק כימי
4. סירב לשלוח לאוקראינה טילי ג'בלין אלא אם זלנסקי יביא לו לכלוכים על ביידן
5. שתק כשהתגלה שרוסיה שמה כופר על ראשי חיילים אמריקאים בסוריה
אהבתיאהבתי
הי תומר , אני לא זוכר את מה שהבאת כאן שטראמפ עשה.
גם אם נניח שעשה, אם פוטין מכבד אותך ואתה אותו, לגיטימי ללכת לקראתו !
בשורה תחתונה – פוטין לא היה מעז לפלוש לאוקראינה כשטראמפ בשלטון.
בניגוד לאובאמה שטען כי "אם אסד יזיז נשק כימי ארה"ב תתקוף" ובסוף לא עשה מאומה , טראמפ כן תקף כשאסד הפעיל נשק כימי. כנראה אלפי סורים חייבים לו את חייהם.
מה שהימין אומר זה:
הכח והמוכנות להפעיל אותו, הם הערובה לשלום ובטחון !
הימין לא שונא שלום, הימין לא אוהב מלחמות, הימין מבין מה שהבינו הרומאים לפני אלף ומשהו שנים – הרוצה בשלום , יכון למלחמה !
ולכן בתקופת טראמפ – איראן לא הרימה את הראש , סוריה נרגעה (גם בזכות הרוסים, יש לציין) , המפרציות חתמו הסכמים עם ישראל , צפון קוריאה התחילה משא ומתן (שלצערינו נתקע איפושהו).
איך שלא תראה את זה, העולם הלך לכיוון יציב ובטוח יותר, כי הבינו שיש מעצמה שמוכנה להפעיל כח נגד כל דיקטטור וטרוריסט.
כעת המצב הוא שארצות הברית נראית כמו המנהיג שלה – חלשה , מנוונת וסנילית , אז כולם יודעים שהם יכולים להתפרע בלי חשבון.
אהבתיאהבתי
אכן, אסור להתבלבל עם העובדות: בתקופת DT ולאחר ביטול ההסכם, איראן התקדמה לעבר הגרעין הרבה יותר מהר מאשר בתקופת אובמה, עם ההסכם הלא-מושלם שעליו חתם. צם' קוריאה 'שיחקה' בנשיא צהוב השיער: מו"מ לא היה שם, התקדמות לפצצה ולחיצוש – היו גם היו.
וכן .. נשבר לאמריקאים לשפוך דם ודמים כשוטר העולם. אתה מתנדב לתפוס מקומם? אולי נתחיל מזה שנאמר להם שאת הסיוע הבטחוני לישראל – ישמרו לשיקום כלכלתם וארצם (3.8 מיליארד. דולר. לשנה. וכעת עוד 1 מיליארד תוספת למילוי מחסני טילי כיפת ברזל)) הולך על זה? לא? קל לנדב את האמריקאים, הא?!
אהבתיאהבתי
הסיוע הכלכלי של ארצות הברית לישראל מותנה בתנאי בעייתי מאוד – רובו ככולו הולך כדי לקנות נשק אמריקאי.
מה שהופך אותנו לתלויים בו יותר ויותר , ותלויים בארצות הברית יותר ויותר , ומוגבלים ביצור נשק.
אתה יודע מה לייבוביץ אמר על הפרדת דת ממדינה ? שבן גוריון הוא זה שדחף בכל כוחו שהן לא תהיינה מופרדות.
למה ? כדי לשלוט בדת ! דווקא שונא הדת הוא זה שרוצה לממן אותה.
אותו הדבר "הסיוע" האמריקאי – הוא נועד כדי לשלוט בנו ושנתנהג יפה.
לכן אנחנו צריכים ממנו תהליך של גמילה , ויפה שעה אחת קודם.
אהבתיאהבתי
ישעיהו ליבוביץ: היתה לי פעם שיחה ממושכת מאוד עם דוד בן-גוריון, היו ביננו הרבה שיחות במרוצת השנים. הן לא היו שיחות ידידותיות, אף פעם לא. ונתגלגלו הדברים בעניין בעיית הפרדת הדת והמדינה. הוא אמר לי: "אני מבין יפה מאוד למה אתה דורש בכל תוקף את הפרדת הדת מהמדינה. אתה מתכוון לכך שדת ישראל תחזור להיות גורם עצמאי, אשר כל שלטון מדיני יהודי יצטרך להתמודד עמו. לכן אני לעולם לא אסכים להפרדת הדת מהמדינה. אני רוצה", ועכשיו שימו לב יפה, אני זוכר את המילים האלה, אני גם פירסמתי את זה אחר-כך: "אני רוצה שהמדינה תחזיק את הדת בידה, וזהו מה שיש לנו היום. יש לנו רבנות ראשית הממונה על-ידי שלטון חילוני. משל למה הדבר דומה? לאליהו הנביא שהיה מתמנה לנביא על-ידי איזבל…"
אהבתיאהבתי
בתקופת טראמפ פוטין לא צייץ כי טראמפ היה בובה של פוטין. הוא לא היה צריך להשתלט על אוקראינה, כי נאט"ו היתה בדרך להתפרקות בגלל טראמפ.
שנים, שנים שצפון קוריאה (בחר לך את הקים התורן) רצתה להיפגש עם נשיא אמריקאי, ולא קיבלה את זה בגלל ההתנהגות שלה. בא טראמפ ונתן לה את זה במתנה. מה קיבל בסוף? נא בעין. קים חזר לירות טילים יום אחרי שטראמפ חזר הביתה.
הקשרים עם מדינות המפרץ התקיימו מתחת לשטח זמן רב. כאשר טראמפ רצה למכור להם F-35, הם הפכו לגלויים.
ביטול הסכם הגרעין תחת טראמפ היה אסון, שאפשר לאיראן לרוץ לפצצה גרעינית כפי שלא עשו תחת ההסכם ולא היו עושים עד תום התקופה שלו.
הממשל האמריקאי "הרופס" איחד את המערב לסנקציות הקשות ביותר שהוטלו על מדינה כלשהי, שיביאו את רוסיה לחדלות פירעון תוך כמה שבועות.
המציאות קוראת לך.
אהבתיאהבתי
אני לא יודע מאיזה כיוון להסתכל על התגובה שלך – או שלך יש בעיה בבוחן המציאות , או שלי יש בעיה.
איכשהו אתה הופך כל חיסרון ליתרון וכל יתרון לחיסרון.
אז באמת שאינני יודע לענות לך.
אהבתיאהבתי
לך יש…
אהבתיאהבתי
לא, הבעיה בבוחן המציאות היא שלך ושל אנשי השמאל.
הימים האחרונים רק הוכיחו זאת.
טראמפ העביר את השגרירות לירושלים ? הכיר בסיפוח הגולן ? ? הפלסטינים יושבים בשקט.
לעומת זאת בכל פעם כאשר קם ממשל רע שדורש מישראל הקפאת התנחלויות ? גל טרור.
הוא אשר אמרתי – העולם בלהבות בכל פעם שאנשי השלום והקידמה הדמוקרטים – פרוגרסיבים עולים לשלטון.
אהבתיאהבתי
אם המערב זה זבל מסוגה של אפרת ירדאי או אבישי בן חיים אני מוותר על המערב. פרוגרסיביות היא לא המערב אלא עויינת את המערב ואת היהודים.
אהבתיLiked by 1 person
מה שיש/קיים וכנראה לא ניתן להשתרר ממנו הוא הייצר החייתי הקיים בנו/ההומו ספיינס שהבסיס הם האינטואיציה של הצורך לשרוד ולהתרבות! לא יעזרו כל המושגים שייצרנו על מנת ״לקשת/להסדיר״ עובדה זאת. לכן לא פעם אני מתחבר להבנתו של תומס הובס…
אהבתיאהבתי
כן- בתור 'קצת ימני' אני צריך לבלום את עצמי, מלהזדהות עם כוחן רשע אלים ועלוב כמו פוטין- כי הוא ברמת כזה.
אבל מול מלל מתחסד בסגנון של " שנאת המערב אינה דבר חדש. ביקורת עוינת על התודעה הרציונלית, התועלתנית, המטריאליסטית, המכניסטית, הקפיטליסטית, האינדיבידואליסטית, ההדוניסטית, החילונית, הטכנולוגית, האנטי-היררכית, האנטי-מסורתית, הרדודה, האנוכית – כולן יחד או כל אחת לחוד" שכורך ברצף 'רציונליזם' וקפיטליזם' [מה הקשר- הקומניזם ראה עצמו כאפוטרופוס על החשיבה הרציונולית. קורס חובה לתואר ראשון באוניברסטאות של בריה"מ היה 'כפירה מדעית' ]. 'הדוניזם וחילוניות'- אני שומע חילונים רבים שמנסים לבדל עצמם בק"ן טעמים מההודניזם', ולהיפך הם מתגאים ב 'פרוגרסיביות של ערבות אוניברסלית ומשקיענית'. בקיצור סתם לשים 'סל/סלט של טענות מעורבבות' בפי מושא ביקורתך, ואז לטעון שהם נלעגים.
והאם התחושה שיש מאחורי ההתנגדות לפוטין גם קצת צביעות, משוללת יסוד ? האם כשטהרן רודה בעירק וסוריה, היה אכפת ? האם כשמליונים חיים עבדות בלוב, משהו מעניין את העולם המתקדם, חוץ מהמשך זרימת הסחורות? האם אין-סוף הטיסות לוועידות האקלים והצלת כדור-הארץ של יפי-הנפש, הם 'משמרת כדור הארץ' והם תורמים לסביבה יותר מהפרולטריון המרושע המעז להשתמש בחד-פעמי? .
אני מאחל לפוטין הרשע- רק רע. אני מייחל שהעולם הצבוע לא ינווט אותו לאסון וקטסטרופה עולמית של השמדה אטומית. ואני מקווה שבין לבין לא ימציאו 'חוקים חדשים' שכל מטרתם רק לפגוע בעמים חלשים או ב'מוסרניות מזוייפת' להטביע צדיקים.
בהצלחה.
אהבתיLiked by 3 אנשים
כתב מי שפרסם את הטור הבא שבו הוא חוזה את איתחול המערב בעזרת המלחמה:
https://tomerpersico.com/2022/03/01/liberal_order/
נדמה כי גם אתה קצת מזדהה עם הביקורת על המערב.
אהבתיאהבתי
כל תוקפי המערב למיניהם-יש הרבה סוגים ומינים כפי שפירטת את חלקם-בסופו של דבר תוקפים ומגדירים את המערב מן הפוזיציה.
גם מה שכתבת בשבחי המערב הוא נכון אבל חלקי מאד. יש את הביקורת על המערב של המזרח התיכון שאפקט אחד שלו אפשר לראות אצל אדווארד סעיד ויש מנקודת המבט של אמריקה הלטינית. לגבי מספר מדינות שם ארצות הברית לא הייתה שונה בהרבה מפוטין. למשל הפלישה לפנמה-לכאורה בשרות המלחמה בסמים, הייתה אכזרית מאד, נערכה עם כל העצמה האמריקאית והפילה הרבה חללים. כדי לראות את "המערב" בעיני אמריקה הלטינית,
אהבתיאהבתי
למשל אפשר לקרוא את הביקורת האנטי אמריקנית- מקרה ספציפי של ביקורת המערב,-בספר של גליינו: העורקים הפתוחים של אמריקה הלטינית. בארבע השנים של הנשיא הקודם, ראינו כמה שבירה המערכת של הפוליטית של ארה"ב, כמה היא נשלטת על ידי תאגידים ובית משפט עליון פוליטי שעדיין לא אמר את דברו האחרון.
משתמשים במשפט של "קידום הדמוקרטיה": בהרבה מקרים אין אחורי המשפט הזה יותר מדי. קידום הדמוקרטיה ברוסיה בשנות ה-90 הייתה דוגמה טובה לכשלים בתפיסת הדמוקרטיה האמריקנית שאולי הייתה מצליחה ברוסיה אם קידום האידאולוגיה הכלכלית לא הייתה כרוכה בריסוק המבנה הכלכלי הקודם. עשו לפרופסור האמריקאי שהיה היועץ בית ספר; הפריטו הכל, אך לפי דבריו, לא הזרימו את הכסף הנחוץ כדי לתחזק את שלב המעבר.
אהבתיאהבתי
שלום תומר, אשמח להתייחסות שלך לתמיכה בפוטין וברוסיה של חלקים מהשמאל הישראלי, למשל מפלגת חד"ש וחברי הכנסת שלה.
אהבתיאהבתי
אני חושב שזו חרפה, שזה ביזיון מוחלט, וכתבתי כך כמה פעמים בטוויטר. אני לא מבין איך האנשים האלה חושבים שהם יהנו מלגיטימציה לצאת נגד הכיבוש הישראלי בשטחים כשהם מגלים סלחנות לכיבוש הרוסי באוקראינה.
אהבתיאהבתי
לכל הימנונים העלק לוחמניים",דתיים"
עם החזה הנפוח שמגיבים כך בשרשור למעלה,
ישנם פיגועים בישראל כאשר השלטון אינו ימני/דתי ונחשל כי אויבי ישראל אינם רוצים שנתקדם להיות באמת מעצמה מערבית מתקדמת
ובכן , אני מציע שלא ניתן להם את התענוג
אהבתיאהבתי