כשכל העיתונים החרדים עסוקים בלכסות ולהסתיר את השאלות האמיתיות, "ויהי אור" מוקם בעז"ה בכדי להאיר את הפינות האפלות, להיות למליץ יושר בעד השאלות ולשאת ברמה את דגלה של השפיות. אנו פונים לכל מי שעדיין מהבהב בקרבו ניצוץ של מחשבה עצמית. כל גַּחֶלֶת דּוֹעֶכֶת אִם אֵין מְלַבִּים אוֹתָהּ. גם גחלת השפיות זקוקה בימים אלו למי שילבה אותה.
כך נפתח דף ה'אודות' בבלוג-עיתון החרדי החדש, ויהי אור (ותודה רבה לעידן אורגד שהפנה אותי אליו). והנה ההמשך, חסר הרחמים:
העיתונות החרדית כיום היא עיתונות קוסמטית, המנסה להסתיר את הריקבון שפשה בחברה החרדית, ע"י אין ספור שכבות איפור. עיתונות שכזו, בנוסח פראבדה הקומוניסטי, יכולה לשגשג רק בתנאי שאין לה מתחרים החושפים את העובדות אותן היא מסתירה.
אחרי עוד כמה פסקאות בהן מהלל הכותב את סקרנותו של הציבור החרדי, הוא כותב שאין לחשוש מחרמות וגינויים, שכן
ככל שכלי התקשורת פתוח יותר, למרות שהוא מוחרם יותר, כך ההצלחה שלו גדולה יותר. זה עובד כבומרנג, ככל שהעסקנים מחרימים יותר, כך כלי התקשורת מצליח יותר. בתחילת דרכם של החינמונים, העסקנים החרדים פתחו כנגדם את מערכת קרב החרמות בדגלים מתנפנפים, בקול ענות גבורה ובתרועה גדולה וסיימו אותה בקול ענות חלושה וביבבה חרישית. היום החינמונים נכנסים בדלת הראשית כמעט לכל בית חרדי. כנ"ל עם מלחמת החרמות האחרונה כנגד אתרי האינטרנט החרדיים, גם איתם הם פתחו את מערכת הקרב בחרמות ובחרבות וסופם שחזרו כלעומת שבאו, מובסים, מבוישים ופרוקים מנשקם. האתרים לא מגלים שום סימני קריסה. אדרבה, לא רק שהחרם לא הצליח להפוך את הקערה על פיה, מאז החרם הם רק נוסקים. ככה זה כשמושכים את החבל יותר מדי, בסוף הוא נקרע.
העיתון החדש אמור גם למנוע, כך על פי הנביא המוכיח בשער הכותב את המניפסט הזה, קריסה כללית בחברה החרדית:
לאחרונה אני רואה יותר ויותר סימנים לכך שיש בציבור החרדי, מתחת לפני הקרקע, סערות אדירות, המלובות בתסיסה מתמדת זרמים תת קרקעיים והם מאיימים לקעקע הרבה מהמוסכמות והעוולות החברתיות המקובלות בחברה החרדית מקדמת דנא. אני קורא לכל בעלי התשובה והחרדים השפויים לדבר ה': אנו חייבים לקום ולעשות מעשה כי בנפשנו הדבר.
והנה הצהרת הכוונות:
עיתון "ויהי אור" מוקם כדי להיות מליץ יושר בעד השאלות. אנו נשאל את השאלות הקשות בלא כחל ושרק וללא מורא, בלי משוא פנים ומבלי שיהלכו עלינו אימים. […] בעיתון "ויהי אור", נאיר בזרקור את כל השחור בעיתונות החרדית. את ההיתממות האינסופית, את כל השקרים והסילופים, את כל העובדות שכולם מעלימים, את כל השאלות שכולם מסתירים. כשנחשוף נקודתית את כל מה שהם מסתירים, הקוראים ילגלגו עליהם בגלוי. הם יהיו ללעג וקלס ולחוכא ואיטלולא בעיני כל חרדי שפוי. הם יהיו חייבים להשתנות, לא תהיה להם ברירה. זה יהיה תהליך ארוך. אבל בסופו של דבר הוא חייב לקרות. והוא יהיה תהליך מאוד מעניין ומרתק בפני עצמו ובעיני הקוראים.
על פי האתר הכל התחיל בפרשת עמנואל, שם העיתונים החרדיים כנראה לא הצליחו לגמרי לשכנע חלק לא קטן מקוראיהם שמדובר אכן באפלייה על רקע דתי, ולא עדתי. הדיסוננס בין הבדיות שמפרסמים העיתונים החרדים הרשמיים לבין המציאות היה גדול מדי, והאמון שנשבר כבר לא יתוקן. כפי שכותב אחד העורכים של העיתון במאמר שעלה אתמול:
להיות חרדי בדורנו, זה בעיקר להיות חרד. לעבור את החיים בעולם הזה בחרדה יום יומית. להיות חרד לא לסטות מתו התקן של החברה, לחרוד ממשטרת המחשבות, לחרוד יותר מהשכנים מאשר מהשכינה. הם חרדים מכל דבר. הם חרדים לשאול שאלות, הם חרדים ללכת על פי צו מצפונם. […] וחוסר היכולת שלהם להבחין בין הרים לצל הרים, בין סכנות ממש להדים של סכנות, מביאים בסופו של דבר, את הספונים מאחורי חומות מבוצרות, לנוקשות מחשבתית, לחוסר בקרה ולניתוק מהמציאות. הם לא רואים מה באמת קורה מעבר לקצה חוטמם ולכן הם אינם חשים את התמורה והשינוי בעולם בחוץ. ולא שומעים את קול השעה שדורשת מאיתנו להרוס את החומות- היום אנשים יכולים להוציא את חוטמם מחוץ לגטו מבלי להוציא את נשמתם.
מדובר בקריאה למהפכה.
הכותבים מתכוונים [עדכון 19.7: מאז אתמול הדף הוסר מהרשת] להפיץ "עיתון כרומו של 64 עמודים שיימכר ב-10 ₪. בתחילה ירחון ואחרי שהוא יתבסס כלכלית הוא ישווק בתדירות שבועית." – אולם מתחילים באתר אינטרנט. הם מבהירים (שם) שהם מתכוונים לעשות זאת על ידי פרסום מאמרים "שאף עיתון [חרדי] לא מפרסם כמוהם", ושעל כן יזכו לתשומת הלב של העיתונות החילונית והחברה הכללית (אני מקווה שכרגע מדובר בחבלי לידה, מכיוון שהמאמרים שנמצאים כבר באתר אינם ראויים לתשומת לב – תיקון 16:00: לבד מסדרת המאמרים כשהחרדים יהיו לרוב). בינתיים הם זקוקים לעורכים, כותבים, מנויים ותרומות.
—
לא מזמן כתבתי על מאבק חרדי בין-עיתוני שבמסגרתו הוציאו ה"גדויילים" חרם על עיתון משפחה, כנראה כדי להציל את בטאונם המשמים, יתד נאמן. ניצלתי את האירוע הזה כדי לכתוב על המחשבות של ד"ר בנימין בראון אודות דמוקרטיזציה אפשרית בחברה החרדית. הדמוקרטיזציה הזו מתבטאת בין היתר בחוסר יראה הולך וגובר מצד החרדים כלפי אותם רבנים שאמורים להנהיג אותם ולפסוק על פי "דעת תורה" בכל דבר ועניין שבחייהם.
כאן יש אם כן דוגמה נוספת לחוסר המורא הזה, בשילוב רצון עז לחשוף אמיתות מוסתרות. קשה כמובן לדעת האם היוזמה הזו תוליד נפל או ולד בר-קיימא, אבל ברור שיש כאן עדות נוספת לערעור שליטתו של הממסד הרבני החרדי (ושימו לב שהאינטרנט מהווה תפקיד כה חשוב גם כאן, כמו במהפכות אחרות לאחרונה).
מה שמעניין ביותר בכל הסיפור הזה הוא שמדובר ביוזמה של בעלי תשובה. אלה, שלמזלם ילדותם לא כללה ניסיונות לסגירה כפוייה של תודעתם, אינם מסוגלים להיפרד מההרגל המגונה שבמסגרתו הם חושבים בצורה ביקורתית ומתעקשים שלא ישקרו להם.
בעבר כתבתי על קהילתו של הרב עודד ניצני, אותו פגשתי באומן לפני שנה. ניצני גיבש סביבו קהלה של חוזרים בתשובה שהגיעו למסקנה שהם לא יכולים, ולא רוצים, להשתלב בפשטות בחברה החרדית. הם גם מוציאים כתב-עת, אדרבה, המבטא את עמדתם. כתב העת, אגב, בדיוק יוצא לפגרה, כדי לשדד מערכות. על פי מכתב רשמי שהוציאו
השינוי יתבטא גם בלבוש החיצוני ובעיקר בתוכן: לא עוד התמקדות בעבר על טעויותיו אלא מבט המופנה קדימה ליצירה החדשה הזאת הקורמת עור וגידים לנגד עינינו. תנועת תשובה חיה ורלוונטית, תנועה אמיצה המישירה מבט אל האתגרים החברתיים העומדים הפניה ומייצרת פתרונות יצירתיים. תנועה שמפתחת דו-שיח עם העולם המשתנה שמסביבנו ולא נבהלת גם מהסוגיות המורכבות ביותר.
כלומר גם כאן מייחלים לעיתונות חרדית שמקיימת מגע הדוק, אפילו דו שיח(!), עם המציאות העובדתית וגם כאן יש שאיפה לתיקון חברתי שעיתונות כזאת יכולה לקדם.
—
החוזרים בתשובה מסמנים רענון רבתי לחברה הדתית, הן הסרוגה והן החרדית. הם מביאים איתם יצירתיות רבה, אומנותית ותורנית, ומסוגלים להטעין את המסורת בחיות ומעוף שאזלו ממנה. זה לא מקרה שרבנים בולטים בחשיבה יצירתית ומעמיקה (למשל הרבנים גינזבורג, פרומן, ברלנד) הם חוזרים בתשובה למיניהם.
והם גם מביאים איתם דרישה לאמת שנדמה לי שחרדים מבית מסוגלים בלעדיה. החוזרים בתשובה מרגישים שגילו את האור, שמצאו את האמת, אבל שלא כמו חרדים רבים מבית, תחת המונח אמת אצלם חבויות גם הדרישה לכנות, שקיפות, ובעיקר אותנטיות. סתירות פנימיות שחרדים מבית מפהקים מולן מעצבנות אותם. חוסר קונסיסטנטיות מפריע להם. ושימוש בהלכה או בסמכות רבנית כדי לדכא מחשבה או שאילת שאלות לא עובר אצלם בשקט. כפי ששמעתי לאחרונה מרב דתי-לאומי חשוב, ההלכה האורתודוקסית בכללה עדיין לא למדה להתמודד עם הדרישה המודרנית לאותנטיות. בחברה החרדית, מדובר בחוסר התמודדות עם אותה דרישה גם של הקהילה, על מבניה ומוסדותיה. אולי מסתמנת כאן התחלה של שינוי.
לולאת האל 
אני מוחה בזעזוע ובהלם נגד הקשר המופרך שעושה הכותב בין פעילותם של "שדה צופים" ו"אדרבה" , לבין "ויהי אור" שהוא עוד זירת קשקשנות שוליים סטייל ב"חדרי חרדים".
קראתי את האתר הזה ודי ברור לי שהוא הוקם על ידי טוקבקיסטים מתוסכלים של האתרים החרדיים הגדולים , לא נמצאו בו הבדלים משמעותיים מקודמיו , וכמוהם הוא נראה כראש גשר של "המודרניזציה" החרדית שיצרה עוד צאצא דיגיטלי למלחמות הפאשקווילים.
אנשי המכון לדמוקרטיה בע"מ ימצאו בו עוד הוכחה לתיאוריות הנלעגות שלהם על דמוקרטיזציה בחברה החרדית, וימלאו עוד כמה מחברות בקישקושים והבלים מחקריים לכאורה , שלא ילקחו ברצינות על ידי אף אדם בר דעת.
לעומת זאת הרב ניצני ושותפיו , עוסקים במלאכת קודש , בחרדת קודש , בסבלנות ובצניעות ואני מקווה שהפוסט המקומם הזה , לא ימשוך אליהם תשומת לב בלתי רצויה.
אהבתיאהבתי
חשוב מאד להצביע לסקר הזה:
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4098141,00.html
אהבתיאהבתי
תומר , הכן מהפכה בציבור החרדי בעיקר אצל הציבור הספרדי, לדעתי המגזין החדש הוא הוקם כפלטפורמה לקראת הבחירות הבאות אלו יהיו סוערות במיוחד בציבור החרדי בין הציבור הליטאי לציבור הספרדי .
אני גם לא אתפלא אם עורך ומקים המגזין 'ויהי אור' הוא לא פחות מאשר ח"כ הרב חיים אמסלם וקהילת מאמיניו המגיעים מהציבור הספרדי.
כדאי גם לשים לב שהמגזין מופץ על גבי האינטרנט , כאשר רוב הציבור החרדי לא מחזיק בבית אינטרנט, אלו שמחזיקים אלו הבתים ה'מסורתיים' יותר, כן יש גם ציבור חרדי מסורתי.
והשאלה הנשאלת מכאן היא מי קהל היעד של המגזין הזה ? אם רוב הציבור החרדי אינו יכול לקרוא אותו.
אהבתיאהבתי
רן,
אני אתפלא אם מדובר ברב אמסלם. הרשימות שם לא מתוחכמות מספיק.
ואני לא הייתי קובע שלרוב הציבור החרדי אין אינטרנט. הרבה תלוי בהגדרה שלנו לחרדים. האם ש"סניקים הם חרדים? לדעתי יש אינטרנט – או גישה לאינטרנט – לציבור חרדי גדול.
אהבתיאהבתי
תומר, אתה צודק שהכול תלוי בהגדרה שלנו לחרדים, לדעתי ש"סניקים הם חרדים מסורתיים , כאלו שלבושים כמו חרדים, מתנהגים כמו דתיים וחושבים כמו מסורתיים .
לגבי הרב אמסלם אל תתרשם מחוסר התחכום או אל תתרשם ממראה עיניים .
אהבתיאהבתי
רן.
רוב הציבור החרדי לא מחזיק אינטרנט ? מאיפה אתה שואב את המידע ? היום האינטרנט נמצא בבתים הכי חרדים שיש, והאחוזים רק הולכים וגדלים, אך טבעי שקבוצות שונות רוצות שקיפות ברמות שונות.
ובכלל רן, הייתי מציע לך להיות יותר זהיר בקביעות שלך לגבי הציבור החרדי. קראתי לא מזמן פוסט שלך לגבי ההפרדה החרדית על בסיס עדתי, שבו טענת דברים מופרכים לא פחות.
העולם החרדי מלא בשליחים מטעם שיסבירו לך בק"ן טעמים למה השרץ כשר. אבל תזכור תמיד שאם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, אז אכן מדובר בברווז.
אהבתיאהבתי
למישהו שלא יכול להזדהות בשמו, אני שואב את המידע מהכרות אישית עם הציבור החרדי, זה נכון שיש יותר ויותר בתים חרדים בהם יש אינטרנט אבל כפי שכתבתי אלו 'חרדים מסורתיים' וכאלו ב"ה יש הרבה היום.
לעניין הפוסט שלי בנושא חינוך בעמנואל דעותיי נשמעות כמופרכות למי שאינו מכיר את הציבור החרדי ואת חסידות סלונים וחצרות ליטאיות נוספות.
נכון שישנם שליחים שמסבירים ויכולים להכשיר את השרץ , אני גם יודע לזהות אותם אבל צריך גם לזהות את הכשר וזוהי כבר בעיה גדולה יותר.
אהבתיאהבתי
רן.
לעניין הפוסט שלך. אתה מניח שאין לי הכרויות עם הציבור החרדי, אך מכיוון שגדלתי כחרדי עד גיל עשרים, וזה כולל חיידר "תחובר" מגיל שלוש ועד לימודים בישיבת מיר, נראה לי שיהיה קשה לטעון על מידת ההכרות שלי עם החברה החרדית. אין לי כוונה להרחיב, מכיוון שזו לא מטרתה של האכסניה.
עניין ההזדהות שלי בשמי או לא אינו מן העניין, הטענה אינה לגופו של אדם, אלא לגופה של הטענה ומקורותיה.
אהבתיאהבתי
שים לב לכתבה הבאה- http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=19700.
92 חסידים (מתוך 1000 משפחות) מ*תולדות אהרן* *הודו* שיש להם אינטרנט *לא מסונן*. לא הייתי בונה על כך שלרוב החרדים אין אינטרנט.
אהבתיאהבתי
נטע תודה על הקישור שהבאת, אני אישית מכותב ומנוי על אימייל והמכתבים של שומרי החומות, אך זהו דרכם לפרוץ את החומות, וגם זהו מיעוט ממודר .
אין בין זה לשימוש ושוטטות באינטרנט ,כפי שאת ואני עושים, דבר ומבינים את המשמעות של המושג אינטרנט.
צריך לעשות הפרדה בין זה שיש לרוב הציבור החרדי מחשב בבית לבין זה שהוא עושה שימוש ולמטרות שהוא עושה בו שימוש במחשב ובאינטרנט .
אהבתיאהבתי
מעניין שהכותבים של המניפסט מייחסים את החרם לעסקנים ומתעלמים באלגנט מהחתימות של גדולי תורה על כל החרמות והגינויים לאינטרנט ולעיתונים שלא בהשגחת ועדה רוחנית מתאימה.
שנית, מעניין השימוש ב"ללא מורא וללא משוא פנים". מעניים אם הכותבים מכירים את השימוש שכבר נעשה בעיתון לוחמני אחר במוטו הזה.
אהבתיאהבתי
הם (וכל שאר החרדים) פשוט יודעים כיצד הושגו החתימות הללו. לכן גם הן לא נלקחו ברצינות.
אהבתיאהבתי
תודה על ההבאה, תומר!
אם הניצן הזה יפריח – מעבר לבחירות – ימים יגידו, אבל כבר עכשיו נראה לי להגיד: יופי, לכו על זה בכל הכוח! (-:
אהבתיאהבתי
שוב ושוב קשה לי להבין משהו פשוט תומר – מה הקשר בין שקיפות ואותנטיות לבין שינויים בהלכה – כפי שמשתקף מסוף דברייך?
אפשר להיות בשקיפות ואותנטיות ואפילו בקשר עם הנפש שלך ואפילו – השם ירחם – להרגיש את הכאב והבעיות שלך ושל הדור. ועדיין לקיים את ההלכה כפשוטה.
אשמח להבהרות.
דרול – לא נראה לי שהוא אומר שזה אותו הדבר – אותו בלוג ואדרבה אלא נראה שתומר פתח והרחיב את היריעה לסקר עוד תופעות.
מהיכרות אישית עם אנשי אדרבה – הם מקסימים ועושים דברים טובים בעולם. הם לגמרי לא בכיוון ובעניין של ניגוח מישהו את ויהי אור – אני לא מכיר ולא יודע מהי ה"אג'נדה" שלהם.
אהבתיאהבתי
רן שלום,
איפה מצאת בדברי מילים על שינויים בהלכה? אולי אתה מוסיף דברים מהרהורי לבך?
כתבתי על חוסר ההתמודדות של ההלכה עם הדרישה לאותנטיות. הדבר מגיע בשני מימדים עיקריים: חוסר הלימה בין דרישות ההלכה לבין מאוויו של הפרט, וחוסר הלימה בין דרישות ההלכה לבין ההגיון הפנימי שלה עצמה, או השכל הישר שאנחנו מצפים שבאמצעותו היא תיפסק.
באשר לעניין הראשון, אפשר בהחלט לומר שזה חלק אינהרנטיי מהמבנה של ההלכה: ההלכה היא חוק חיצוני, כפוי, ולכן לפעמים היא מתנגשת עם מה שבא לנו. במקרים כאלה אנחנו אמורים לעשות כפי שמורה ההלכה ולא כפי שבא לנו. כאשר מדובר בדרישה, למשל, לא לנאוף, לא אמורה להיות בעיה למי שהחליט לקבל על עצמו עול מצוות. כאשר מדובר בחוסר אפשרותן של נשים להעיד בבית דין, לפעמים יש בעיה למי שחושב שזה אבסורד, אבל אפשר לומר שזה עניין של התאמת ההלכה לשינויים שחלו בעולם, וזה נושא שלם.
אבל באשר לעניין השני, יש בעיה לא פחות גדולה. כי פעמים לא מעטות נראה שההלכה לא מחוברת לעצמה, או להגיון שאמור להנחות אותה (לא אותנו). למשל כאשר מוכרים חמץ לגוי, או עוד כל מני "פטנטים" הלכתיים שכאלה. אפילו אם הם כשרים מבחינה הלכתית, הם חורקים מבחינתנו, כי אנחנו מרגישים שיש כאן משהו לא אותנטי. זאת היתה כוונתי (וכוונתו של הרב איתו דיברתי). תוסיף לכאן כל מני טריקים הלכתיים שנועדו לאפשר חיים פחות או יותר נורמליים בעולם המודרני, וזאת על ידי עקיפת הבעיה במקום על ידי התמודדות איתה. יש הרגשה של חוסר נאמנות ליומרה ההלכתית להיות מערך חוקי שמטפל בבעיות האדם והעולם.
אהבתיאהבתי
כשקראתי את זה:
"כפי ששמעתי לאחרונה מרב דתי-לאומי חשוב, ההלכה האורתודוקסית בכללה עדיין לא למדה להתמודד עם הדרישה המודרנית לאותנטיות. בחברה החרדית, מדובר בחוסר התמודדות עם אותה דרישה גם של הקהילה, על מבניה ומוסדותיה. אולי מסתמנת כאן התחלה של שינוי." ומתוך היכרות ראשונית ושטחית עם דעותיך בסוגיות שונות של הלכה וחברה הסקתי את המסקנה – לפי התגובה שלך לא נראה שטעיתי בהרבה.
אותנטיות היא מילה מאוד טעונה ומורכבת. לא אכנס לזה עכשיו ברשותך.
שמעתי משהו מעניין מחבר לפני כמה ימים – הבחנה בין "אמת/שקר" לבין "טוב/רע". הוא אמר שאמת/שקר זה במוח. זה מוחלט. זה שחור לבן. ואילו מה טוב לי או רע לי (טוב רע יחסי כמובן) הוא בלב. ב"שכל של הלב" שהוא קרא לו "שכל הגוונים" – שמודד ורואה – האם אני יכול לעמוד באמת הזאת? או שאני צריך פה להקל מעט כדי שיפתח לי הלב? הוא דיבר בכל אופן במסגרת ההלכה רק אמר שיש הרבה שמחמירים ואז בלב סגור מוליכים את עצמם אל סוג של אבדון פנימי. (זה לא ציטוט רק פרשנות)
אהבתיאהבתי
רן, הרי שנינו מכירים את הקהילות ואנחנו יודעים שמדובר באנשים עדינים , ביישנים , צנועים ושואפי טוב.
צורם מאוד לאזכר אותם בכתבה על אתר חדשות שעוסק בין היתר בסנסציות ובמחלוקת שלא לשם שמיים.
נ.ב.
אני שמח שחזרת לאינטרנט. כבר חשבתי ששלמת מחיר יקר על ההתגרות שלך בג'ימייל.
אהבתיאהבתי
חחח… ג'ימייל הגיעו איתי להסדר.
מסכים איתך לגבי הקהילות. אני עדיין לא יודע בדיוק במה עוסק אותו אתר חדשות ומהן כוונותיו. הווי דן כל אדם לכף זכות – עד שיוכח לך אחרת, לי עדיין לא הוכח בכל אופן.
אהבתיאהבתי
תומר,
אנו בעידן 'הפרטת' החרדיות וסמכויותיה, וברור שהאינטרנט הוא המאיץ הגדול של תהליך זה. עם זאת, יש להזהר מלקשר תופעות שונות זו לזו, גם אם הכיוון הכללי נראה משותף.
אהבתיאהבתי
שלמה שלום,
אשמח אם תוכל להרחיב על מה אין לקשר אל מה, ולמה.
אהבתיאהבתי
כפי שכתבו קודמי, בעלי תשובה לחוד, 'מתפכחים חרדים' לחוד, פוליטיקאים מורדים נוסח אמסלם לחוד.. וכן הלאה. אפשר לדוג ברשת מאות דגים 'חרדים חדשים' ובקלות ניתן לערבב ביניהם. נדרשת עין בוחנת ביותר לענין זה, ואף אני הקטן מודה שלעתים קטונתי.
אהבתיאהבתי
תומר וחברים יקרים
שמי יוסי איתן, מו"ל העיתון " מנילה ת"א". ביחד עם חברים נוספים וטובים אנו פועלים במלוא המרץ להוציא לאור עיתון פרינט, כרומו , 64 עמודים שיימכר ב 10 ₪.
אני מודה לך על פרסום המאמר, אע"פ שקצת הקדמת את המאוחר ועדיין לא בירכנו על המוגמר. האתר כמעט מוכן, אבל עדיין לא סופית. אני מקווה שתוך יומיים נסיים את הלוגו ואת עיצוב החלק העליון. כתובת האתר נשלחה בשלב זה לתפוצה פנימית, כדי לקבל הצעות שיפור ולהתחיל לפרסם תגובות. אבל עדיף מקודם מאשר לעולם לא.
חברים יקרים, אני מבקש ומתחנן לפניכם, תן לעיתון שלנו צ'אנס. גם אתם כמוני יודעים שהמצב בחברה החרדית ובקרב ב"ת הולך ומדרדר אל עבר פי התהום. ועל כולנו החרדים השפויים להתאחד ולהתלכד ולצעוק בקול ברור ברמה שאי אפשר להמשיך להיות בת יענה ולטמון את הראש באדמה.
להיות ספקן בהצלחת העיתון זה דבר טוב ובריא, אבל אסור לתת לספקנות הזו לשתק אותנו. במיוחד לא בתחילת הדרך. כי כל ההתחלות קשות. ודווקא עכשיו אנו זקוקים לכם יותר מתמיד. עלינו לקבץ את כל הניצוצות החושבים למקום אחד כדי להפיח את גחלת ההצלחה. ובך ושאר המגיבים בבלוגך, אני רואה את מובילי הטון של השפיות בחברה החרדית.
כל אחד ואחד מכם יוכל לסייע לנו רבות. בכתיבת מאמרים ותגובות לאתר ולעיתון ובהמלצה על האתר לכל חבריכם. אתם יכולים לקחת חלק אפילו יותר משמעותי ולהיות אחד מחברי המערכת. להירתם למשימה בתחושת שליחות של מי שחשוב לו להיות מעצב את פני החברה ולא רק לזרום עם הזרם ולהיגרר אחרי כל העוולות בתו התקן.
בתוך הערפל הכבד הסבוך מסובך וההולך ומסתבך, אנו זקוקים לחכמתכם ולעצותיכם כדי להתוות ביחד את הדרך והחזון והאמצעים להשגת היעדים.
מתחת לפני הקרקע האדמה רוחשת במירמור ובתסכול ורבים מהחרדים מתחילים להבין שדברים צריכים להשתנות. מספיק לקרוא את התגובות באתרים החרדים כדי להבין על מה אני מדבר.
הטרגדיה היא שהשיח התוסס והסוער הזה נעשה רק כשהם מסתתרים מאחורי ניק. הפחד מהאצבע המאשימה של החברה החרדית משתק את אומץ הלב לכל מי שרוצה להמשיך לגדל את ילדיו על פי ערכי התורה. ואת זה העיתון רוצה לשנות. אסור לנו לחיות כאנוסים ואסור לנו להידחק לקיר ולהתבייש בדעתנו השפויה. אדרבה עלינו להיות גאים ולשאת בגאון את הדגל שמותר לנו לחשוב אחרת. כשיותר ויותר אנשים יבינו זאת, במילא השוט המפחיד של החברה החרדית ילך ויתקצר.
ויהי אור, את החושך לא מגרשים לא במקלות ולא במלחמות, אלא בהבנה שקטה של אדם בתוך עצמו. אסור לנו לחיות כאנוסים. וכשעוד אדם ועוד אדם יסירו את מסכת הפחד השינוי אט אט בוא יבוא.
אהבתיאהבתי
יוסי שלום, ותודה רבה על התגובה.
לא ציינתי את שמך מכיוון ששיערתי שמדובר בשם בדוי, וטוב שהבהרת את הדברים.
אני מאחל לכם הצלחה רבה.
אהבתיאהבתי
יוסי שלום –
ניכר בדבריך שהם דברי אמת. מחזק ידיך וידי העושׂים (והעושׂות? חייבות להיות גם עושׂות) במלאכה.
לפני אי-אילו שנים הייתי מעורב בנסיון זהה כמעט, בצד השׂמאלי של המפה הפוליטית (שׂמאל בעיקר במובן החברתי-כלכלי, אך גם המדיני). כמו הרבה יוזמות אחרות לאורך ההיסטוריא, גם זו שלנו נכשלה כשלון חרוץ בשל מאבקי גאווה וכבוד (אגו, בלע"ז).
מאחל לכם/ן שתאזרו אומץ ותדעו לזנק מעל המכשול הזה.
אהבתיאהבתי
שאלה פשוטה, אם החברה החרדית תהפוך להיות כזאת שנוהגת בהגיון ולא טומנת את הראש בחול כבת יענה – היא עדיין תישאר 'חרדית' ?
אהבתיאהבתי
"כאן יש אם כן דוגמה נוספת לחוסר המורה הזה". אני מניח שצריך להיות "מורא".
אהבתיאהבתי
תודה, תוקן
אהבתיאהבתי
נכון, ו"בר קיימה" באותה פסקה צריך, כפי הנראה, להיות "בר קיימא".
אהבתיאהבתי
חן חן
אהבתיאהבתי
לדעתי קצת התמסמס כאן מהדיון המסר החשוב.
למי שאינו חי בתוך החרדים, לא קורא את העיתונות מטעם וחש את דממת ההשתקה, קל לראות את "ויהי אור" כהרפתקא של נערים מהשמאל.
העיתון יוכל לשפוך על התופעות הנלוזות, ולשמש ככלי מאזן לאיומים הקיימים בתוך חברה סגורה כלפי הפרט.
אם כי, לטעמי יש לכלול בעיתון גם את ריכוז הרעיונות כיצד יש ללבן ולפתור חלק מן האתגרים, ולא רק להציף אותם.
אהבתיאהבתי
באדרבה – להבדיל (אם יש צורך) – בשלב הראשון רק הציפו בעיות ואחר כך התחילו לדבר על הטוב :)
אהבתיאהבתי
האבסורד הוא שחלק לא מבוטל מאותם 'חוזרים בתשובה' גורמים נזק גדול לציבור החרדי ומקצינים אותו מעבר למה שהיה. כיום חוזר בתשובה הוא מילה נרדפת לבנאדם לא מאוזן. רבים מהילדים שלהם 'נושרים' מרוב לחץ. שלא לדבר על הדתיים לאומיים המתחרדים שזה הכי גרוע. פה מדובר בקיצונות אידאולוגית, שהרי אם החרדי הממוצע ניטרלי ביחסו למדינה, הרי שהדת"ל המתחרד שונא את המדינה בתכלית. אם כן יש כאן סגירת מעגל בנוסח הפה שאסר הוא הפה שהתיר. ואותם אנשים שדחפו את החברה החרדית לקיצוניות באים עכשיו ומחזירים אותה למוטב.
אהבתיאהבתי
טוב, חברים יקרים , אנסה לשפוך קצת אור על ויהי אור.
ונתחיל עם הערתו העוקצנית של תומר, שהחומרים המפורסמים עד עתה לא ראויים לפרסום.
תומר היקר,
אני לא יודע מה בדיוק קראת, אבל אנא כנס לסדרה כשהחרדים יהיו רוב ותאמר לי מה דעתך. ( ואודה לך אם תגיב גם שם) היה סמוך ובטוח שאף עיתון חרדי ואפילו לא אתר חרדי יפרסמו מאמרים כאלה.
בימים אלו אנו עושים תחקיר מקיף על פרשת תיפרח.מסתבר שהסיפור הרבה יותר גדול ממה שנחשף בתקשורת עד כה. הפרשה הזאת נושאה בקירבה מיטען רב עוצמה שיתפוצץ בקול רעש עצום.
שימו לב,
בימים אלו של מצוקת קרקעות לציבור החרדי, וכשראשי ערים כדוגמת קריית מלאכי ועוד מתנגדים בכל תוקף שחרדים יבנו ביישובם, מסתבר שיש בישוב החרדי תיפרח שטח של אדמה חקלאית הגדולה יותר מב"ב ב 20%. הפתרון האידיאלי למצוקת הדיור החרדי. אבל אף חבר כנסת לא מקדם את נושא הפשרת הקרקעות, כי כולם מפחדים להתעסק עם הרב פילץ.
ומה רוצה הרב פילץ? הרב פילץ רוצה שהישיבה שלו תהיה במדבר. השיקול הזה מאפיל על כל שאר השיקולים. וכן רצונו שהישוב ישאר קטן כדי שהוא יוכל להמשיך לשלוט בו ביד רמה.
אנו מפעילים לחץ מאסבי על נציגי הישיבה להתראיין לכתבה ולהתעמת עם טענותיו של אריאל. בתחילה הם לא רצו לשמוע, אבל עכשיו הם מתחילים להבין שאם הם ימשיכו להתעלם מהתקשורת הנזק לישיבה רק ילך ויחמיר. וכבר נגרם נזק גדול לתדמית הישיבה שנחשבה מס' 1 בעולם הליטאי, יותר מפונביז', מיר וחברון. בעקבות פרסום הפרשה ירד הביקוש לישיבה וכן התרומות באופן דרסטי.
אנו עדיין ממתינים לתשובת נציג הישיבה לראיון משותף עם אריאל, בתקווה שאולי בחשיפה לתקשורת כל צד ירצה להראות שהוא מוכן לעשות שלום. נוכל להגיע להבנות ופיוס בין הצדדים. שכן בסופו של יום מטרת העיתון, להרבות שלום ואהבה ואחדות ואור בעם ישראל. אבל צריך באותה נשימה לומר שהאמת והשלום אהבו. ולא יכול להיות שלום אמת מבלי שנשים את העוולות על השולחן. כבר נגמר המקום תחת השטיח שעד היום טאטאו לשם את כל העוולות והנגזרות שלהן.
בקרוב נעלה לאתר, את צילומי הבטחה בביתו. אלו צילומים שלא פורסמו בשום אתר, שבו רואים 3 רעולי פנים פורצים לביתו ומנפצים לרסיסים את כל הבא לידם. המשטרה אומרת שהם מזהים לפי התנועות את 3 הפעילים המרכזי של קומנדו הישיבה והפרקליטות שוקלת להגיש נגדם כתב אישום.
למי שלא יודע מהי הפרשה המדוברת, כנסו לחלק א כשהחרדים יהיו רוב.
וזו רק ההתחלה. בחברה החרדית, לאן שלא תיפול העין, תמיד תמצא סיפור, הנושא דינמיט בקרבו, שמסתתר מתחת לשטיח, ואף עיתון חרדי לא יעיז להתעסק איתו, פן החומר נפץ יתפוצץ בידיו. אין לאנשים את האומץ לב הבסיסי להתמודד כנגד העוולות בתו התקן. ולכן ויהי אור הוא כה חשוב.
ואם כבר הבאת מספר ציטוטים , חבל שלא הבאת את הציטוט הבא:
" לא ניתן לכלוא את הרוח. הצורך של האדם לדעת את האמת ושלא יסתירו ממנו את העובדות, הוא צורך בסיסי הטבוע עמוק בטבע האנושי. המהות של האדם היא לשאול, כפי שהגימטרייה של המילה אדם שווה למילה מה. הצורך הזה להמשיך לדעת, לחשוף, לגלות ולהבין לא נגמר, כל זמן שהחיים לא נגמרים. לכן, כמו שלטווח ארוך, "העט חזק יותר מן החרב," כך לטווח ארוך העיתון יהיה חזק יותר מהחרם.
אם העסקנים למיניהם ימשיכו לטמון את ראשם באדמה ובמקום להתמודד עם הבעיות שבמציאות, ימשיכו להאשים את המראה שמשקפת להם את המציאות הבעייתית, ואם הם יעוטו על הטרף הרך וינעצו בו את שיניהם, וינסו להחרים את העיתון, יתברר להם שוב, כי אלו שיני חלב לא חזקות ולא משוננות.
אותם עסקנים שלא די להם, שעל כל אלף עיתונאים הסותמים פיות וחוסמים מחשבות, יהיה עיתון אחד שיעודד דו שיח בין המחנות. הם רוצים אלף מול אפס. הם לא רוצים לשמוע שום צליל אחר ולא רעשי רקע. הם רוצים לנגן סולו. לא מתאים להם לשלוט רק ברוב מוחץ של עמדות ההשפעה. הם רוצים לשלוט בכולן. עד האחרונה."
אהבתיאהבתי
יוסי (אני משער),
תודה רבה על התגובה.
ראשית אומר שההערה שלי לא התכוונה לעקוץ, ויש לי רק טוב לאחל לכם. אני מבין שהאתר בתקופת הרצה, ולכן הרשימות עדיין לא מגיעות לרמה הרצוייה, זה הכל. את הסדרה ההיא באמת לא קראתי, כי התייחסתי לרשימות העיתונאיות יותר. אגש לקרוא אותה עכשיו.
באשר לסיפור הגדול שהבאת כאן, הוא אכן מרשים, ואני מקווה שלא יגנבו לכם אותו.
ובאשר לציטוט שלך, אני מסכים איתו מאוד מבחינה עובדתית, אבל, אם יותר לי, הוא בדיוק מראה על הרקע החילוני שלכם. וכי חרדי בן ימינו יביא לעזרתו את "הטבע האנושי"? ומה אם הטבע האנושי הוא לנאוף, האם כך ננהג? ומה אם "המהות של האדם היא לשאול" אבל התורה ציוותה עליו לשמוע בקול רבו? שים לב לזה…
ושוב: ישר כוח גדול, ובהצלחה רבה. הצלחתכם חשובה לכולנו. לכל היהודים בפרט ולכל לאזרחי המדינה בכלל. הגדילו תורה והאדירו, ואל תוותרו לעולם על האמת.
אהבתיאהבתי
יוסי,
קראתי את המאמרים. הם אכן טובים וחשובים.
אני ממליץ לכל קוראי לקרוא לפחות את החלק הראשון:
http://www.y-or.co.il/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94/%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90/
אהבתיאהבתי
חרדי הוא חרדי הוא חרדי. הוא לעולם יסתתר מאחרי שם בדוי, יאריך בדבריו מבלי לומר דבר ויפזר שגיאות כתיב איומות ("צילומי הבטחה בביתו", 2 שגיאות לפחות ב3 מילים) כיאה לבן תורה שהקדיש מיטב עתותיו לכתבי הקודש וללשון הקודש.
אהבתיאהבתי
לדרול היקר,
לפני הכול אני מציע שבוא נשאיר הנוסח של ההלם וזעזוע ותדהמה ללבלרי יתד, ובוא אנו נדבר בגובה העיניים אחד אל השני. וכשאדם נכנס להלם וזעזוע על כל חריגה של מישהו מתו התקן, זה כבר נושא כבד בפני עצמו שעלול להכניס אותנו להלם וזעזוע.
אני לא יודע אם אתה ב"ת או חרדי מבית. אבל אחי היקר, במקום להיכנס בכל פעם להלם וזעזוע, הגיע הזמן שתתחיל לחשוב, להפעיל את חוש הביקורת החלוד מחדש ולהתחיל לשאול. את אותן שאלות למאות ואלפים שביחד מהווים את הפסיפס האמיתי של החיים.
זוכר את פרשת סקוורא, תיפרח, בתי ורשה. המכנה המשותף של כולם, שהם נעשים ע"י אנשים שמהר מאוד נכנסים להלם וזעזוע. ועל כך ראוי להביא את הציטוט הבא:
"זהו זה רבותי, זה בדיוק העניין. שבכלל לא צריך עניין כדי שיהיה עניין. עצם החריגה, עצם הסטייה, אפילו אם היא כמלוא הנימה, היא עצם העניין. כל עניין, אפילו של מה בכך, היא עילה מספיק עניינית למלחמת קודש בין בני האור לבני החושך.
הגחמה הופכת למגמה.
בימים כתיקונם ניתן היה לפטור את הפרשה הזו כלאחר יד, כעוד גחמה של עשב שוטה בְּעִדָּנָא דְרִתְחָא. אלא שהימים הם ימים כקלקולם, ובעיתות שכאלה, הגחמה היא בעצם מגמה. לא כלאחר יד, אלא יד מכוונת. זו אינה אפיזודה חד פעמית זוהי שיטה רב ערוצית".
ולגבי ההשוואה לאדרבה. לדעתי אנו שותפים למה וחלוקים על האיך. יש לנו אותו חזון משותף, אבל חלוקים על הדרך. יש לי הערכה רבה לאנשי אדרבה , שסוף סוף אחרי יותר מ 30 שנות תשובה הם קמו ועשו מעשה. ולא סתם, אלא עיתון שהעיז לחרוג במקצת מהמסגרת הנוקשה של העיתונות החרדית. ועל כל מגיע להם שאפו. יש לנו חילוקי דעות על האיך, אבל לא כאן המקום לרדת לפרטים. בזמנו אמרתי להם את כל הערותי, אבל לצערי לא הרבה נעשה בנושא.
אדרבה, אנו בהחלט בעד אדרבה, זהו עיתון חשוב, שעושים אותו חבורה של אנשים טובים, והמטרות והחזון שלו צודקים. ואדרבה, אנו נשאף ונשמח לשתף פעולה ביחד עם אדרבה כדי לקדם בכוחות משותפים את המטרות המשותפות.
יוסי איתן,
אהבתיאהבתי
לגולדן רן מיוסי איתן,
מכיוון שאנו דוגלים לדבר גלויות עם הקוראים, בלי פילטרים מסננים. הרשה לי לספר לך, שהמערכת המצומקת שלנו מכילה כרגע 7 אנשים, מתוכם רק 3 תומכים ברב אמסלם. ואני בהחלט בניהם. מי שמכיר היטב, כמוני, את מורא הלב של הרבנים מהאצבע המאשימה של החברה החרדית , ואת הפחד הגדול של האנשים להצהיר בריש גלי את מה שהם מודים בו בחדרי חדרים, לא יכול לא להביט בהשתהות ובהערצה לאומץ הלב של הרב אמסלם. גם אם לא הייתי מסכים ל 90% מהמסרים, ( ואני בהחלט מסכים ל 90% מהמסרים שלו ) רק בגלל אומץ הלב האדיר שיש לו, אנו חייבים לתת לו את הגב ומלוא התמיכה.
אבל כאמור מערכת העיתון היא פלורליסטית, וכל אחד יביע את דעתו באופן חופשי, כולל ביקורת על הרב אמסלם ללא מורא ובלי משוא פנים.
כמו כן הרשה לי לספר לך, שבשבוע שעבר ראיינו את הרב אמסלם ראיון מעמיק לאורך שלוש וחצי שעות, כולל צילומי וידיאו. למרות אהדתי הרבה אליו, היה סמוך ובטוח שלא עשינו לו שום הנחות. ושאלנו אותו שאלות נוקבות וקשות שעל פי דבריו, שום עיתונאי לא שאל אותו עד היום. הרב אמסלם נחשף בראיון זה, כפי שהוא מעולם לא נחשף. וכמה שחשבתי שהוא אמיץ, לא הבנתי עד כמה, עד שנפגשנו בראיון זה.
אהבתיאהבתי
יוסי איתן, תודה על התשובה והשקיפות שהבאת לכאן, כפי שטענתי מבלי לדעת מי העורך מאחורי האתר הבנתי מיד שרוחו של הרב אמסלם נושבת ונושמת את האתר.
אני חושב שהרב אמסלם הוא אדם אמיץ אם אמירה חשובה לציבור החרדי ספרדי וצריך רק להוריד את המגבעת בפניו.
אני אישית מעריך , תומך נלהב וקשור לציבור הליטאי .
אהבתיאהבתי
"ובאשר לציטוט שלך, אני מסכים איתו מאוד מבחינה עובדתית, אבל, אם יותר לי, הוא בדיוק מראה על הרקע החילוני שלכם. וכי חרדי בן ימינו יביא לעזרתו את "הטבע האנושי"? ומה אם הטבע האנושי הוא לנאוף, האם כך ננהג? ומה אם "המהות של האדם היא לשאול" אבל התורה ציוותה עליו לשמוע בקול רבו? שים לב לזה…
ושוב: ישר כוח גדול, ובהצלחה רבה. הצלחתכם חשובה לכולנו. לכל היהודים בפרט ולכל לאזרחי המדינה בכלל. הגדילו תורה והאדירו, ואל תוותרו לעולם על האמת."
למען השיח הגלוי לא אסתיר שהפתעת אותי בהשוואתך את האיסור הגדול בין לשאול שאלות, ולהאיר את העוולות לבין ניאוף. הרי זה בדיוק עצם העניין. שהתורה המקורית כפי שנמסרה לנו לאורך הדורות בספרי התלמוד הראשונים האחרונים החסידות והמוסר, התורה המקורית בלי הסרחים העודפים והחמורות והתקנות הרבות שהצטרפו בדורות האחרונים, תוצאה של מלחמת הישרדות מתישה. התורה כן מעודדת לשאול ולחשוב. והתורה כן מעודדת שיח פתוח ואנו בעיתון מביאים מקורות רבים לכך. כנס למאמר גבולות העיתון שם תראה על קצה המזלג מס' מקורות, ועוד הרבה בהמשך.
זה בדיוק מה שאנו טוענים, שכל השאיפות שהעיתון שואף אליהם מעוגנים בעקרונות התורה המקורית. בקרוב נפרסם מאמר המפרט את חזון העיתון לפרטי פרטים. ואשמח לדון אם תצליחו למצוא עקרון אחד בניגוד לרוח התורה המקורית.
אהבתיאהבתי
תודה יוסי. בסדר, בהצלחה רבה.
רק אומר שאנא אנא כתוב שם במקום שמתאים לכך כשאתה כותבת תגובה לפרסום (ואם אפשר גם תן לינק לאתר שלך איפה שצריך). שים לב שעכשיו הכנסתי את שמך למרות שלא כתבת אותו. תגובה ללא שם לא תתפרסם באופן רגיל – אני צריך לאשר אותה. והבעיה היא שאני הולך להיות מנותק מהרשת איזה יום עכשיו. אז אנא כתוב רק עם שם.
אהבתיאהבתי
בסדר גמור
אהבתיאהבתי
תומר ויוסי, נאה הפרגון בין שניכם.
יוסי, (איש ויהי אור אני מניח)
אכן, בקריאה ראשונית, ייתכן והייתי יכול לחשוב שמדובר שאתר אנטי חרדי המנוהל בידי חילוניים.
עלו והצליחו במשימה החשובה, אך, אל תהפכו למנגחים בעל מנת לנגח, היו שומרי ההמחנה והטוהר הנכונים והאמיתיים (שלא כמו אותם אלימים איומים השורפים ומנתצים כל מה שמאיים על מעמדם "הקדוש"), אבל זכרו, שסוף כל סוף, תפקידכם לשפר את החברה הזו, ולא רק לרפש את שמה.
אגב, נשאלה שאלה – אם העיתון מיועד לציבור החרדי – כיצד הם יוכלו להשיג אותו? מי ימכור כזה חומר אצל החרדים?
אהבתיאהבתי
טוב התפנה לי עוד קצת זמן ואנסה להשיב לעוד מס' תגובות.
שמוליק,
האם אחרי כל מה שצף באינטרנט, על המסחרה שמתנהלת סביב חתימות הגדולים, אתה עדיין חושב שנותר איזה ערך לחתימות. די לראות את החתימות בעד ליאור חן, פרשת אלקטרה, הנידוי על הרב אמסלם ועוד רבות כדי להבין שמשהו פה אינו כשורה. התופעה עתיקה עוד מימיי גיחזי. אבל קיבלה תאוצה בדורות האחרונים. כך הוא הדבר גם סביב מרן הגר"ש אלישיב, וסביב הגר"ע יוסף. וכך גם היה שנים רבות סביב הרב כדורי.
באיגרת משנת תרע"ט מסביר הגרצ"פ פראנק מדוע לא תמך בגרי"י דיסקין לרבנות ירושלים: "והוא לא ידע ואינו מרגיש כי לזקנותו רוב דבריו נחתכים ע"פ עצת סופריו הנערים הרוצים לפסוע על ראשי עם קודש". מסקנה ידועה ומפורסמת: לא כל מה שיוצא מסביבתו של מי מגדולינו, באמת נאמר על ידם. לענ"ד הכלי החשוב ביותר – הסברא – צריך להמשיך ולהיות המשקף: די לתת לנו ציטוטים של מסקנות, תנו גם את הדרך. אם אומרים שמרן אמר, שיגידו גם את הוכחותיו ההלכתיות ואת השקלא וטריא. בלי זה – זו סתם סיסמה.
אהבתיאהבתי
דרול
חבל שבנוסף לנטייה שלך להיכנס להלם וזעזוע בכל פעם שאתה ניתקל במישהו חצוף שמרשה לעצמו לחשוב בסטייה קלה מתו התקן העדרי, יש לך עוד נטייה, לפסול על הסף מישהו שכלל אינך מכירו, ואת העיתון עוד לפני שעמדת על קנקנו.
למה אתה כל כך מהיר חימה? סבלנות, אחי, שוויה שוייה, כנס לאתר קרא את המאמרים, תפעיל את חוש הבקורת מחדש ותגיב במקום עניינית על כל נקודה שנראית לך שגוייה. בוא נתעמת ביחד, כסכין המחדדת את חברתה, עד שנברר ביחד את האמת. אבל אנא בלי הלם וזעזוע ובלי פסילות אישיות לכל מי שלא חושב בדיוק כמוך. ניתן לעשות זאת בכבוד ובאהבה הדדית.
וזאת חובה עלינו בדור הזה להבין אחי היקר, שאחדות היא לא אחידות. כי אחרת לעולם לא תהיה אחדות. כי הא בהא תלייא. לעולם לא תהיה אחידות לכן לעולם לא תהיה אחדות. רק אם נלמד לכבד את השני על אף דעותיו השונות, רק אז יש סיכוי לאחדות. וכוחנו באחדותינו. המילה האחדות בגימטריא: משיח בן דוד.
אהבתיאהבתי
עדו, זאת בדיוק השאלה, ממש תפסת את השור בקרניו. האם ללכת לפי ערכי התורה במקור ללא הסרחים העודפים של הדורות האחרונים יכול להקרא חרדי. אדרבה אני חושב שכך ראוי ורצוי שיהיה.
אהבתיאהבתי
בני ברקי מבחירה,
אני מודה לע על תמיכתך.
לגבי הערתך האחרונה, זו טענה ששמעתי כבר ממספר אנשים חכמים, וממש איני מבין אותה. הרי מכלל לאו אתה שומע הן.
אם אנו נגד סתימת פיות ואטימת המחשבות ונגד האפליה והגזענות, מכלל לאו אתה לומד על ההן. אנו בעד פתיחת השאלות והפיות והרחבת המחשבות וכו' על זה הדרך.
אהבתיאהבתי
אריה, אתה מעלה בעיות קיימות ומוכרות. אכן רבים מאיתנו איבדו את האיזון.
אחרי שיותר מ 30 שנה ניסינו להתעלם מהמציאות הדינמית והתכחשנו לזהותנו האמיתית המושתת על דברים חיובים שכן היו לנו בעברנו. ובכל פעם שנתקלנו בבעיה סגרנו את עינינו, ונלחמנו עם המציאות ראש בראש, ודפקנו את ראשנו שוב ושוב בקיר, מסתבר כיום ליותר ויותר בע'ת אחרי שהתעייפנו לדפוק שוב את הראש בקיר, , שהקיר נעבך, ממש כמו המציאות, בסופו של יום הם, חזקים יותר מהראש.
ואם עדיין יש בנינו כאלה שמאמינים שמה שלא הלך בכוח ילך ביותר כוח, והם עדיין מנסים לדפוק את ראשם ביתר שאת בקיר, בסוף בלית ברירה, גם הם בסוף יבינו שהקיר, לעולם לא ישבר והמצוקות לא ייפתרו באורח פלא מאליהן . ושום אקמול מרגיע לא יעזור.
תנועת התשובה בדורנו היא תופעה מדהימה שלא הייתה כמותה בכל ההיסטוריה של העם היהודי. וככזאת אסור לה להתפשר ולחקות את הליקויים והחסרונות שכן ישנם בציבור החרדי שנובעים מתוך מלחמת ההישרדות המתישה וארוכת השנים.
אנו שהיינו חילונים ולא גדלנו מאחורי חומות של חרדה, ו" אהבת האדם באשר הוא אדם" היו הסיסמאות שלאורם הלכנו, לנו אסור ליפול למלכודת הזו. הסובלנות ואהבת חינם כלפי האחר שחושב ומאמין בעקרונות קצת שונים ממני, היו טבועים בנו מקדמא דנא. וזהו לעניות דעתי, אחד החידושים הגדולים שה' רוצה שתנועת התשובה תחדש בדורנו.
יש לנו הרבה דברים טובים ללמוד מהציבור החרדי. באמת הרבה ולא כאן המקום להאריך, וראוי לכתוב על כך מאמר בפני עצמו. אבל למרבה הפלא, יש לנו גם דברים טובים ללמד אותם, אבל מרוב בוץ שהם רגילים להטיח בנו, הם כבר לא מסוגלים לראות את הזהב שיש בנו. לו הם רק היו נותנים לנו את הצ'אנס לכך. ואם במקביל אנו הבע'ת ניענה לאתגר ונזקוף קומה, ונתכחש פחות לעברנו, ונמצא את האיזון הנכון בין העבר להווה, ונשמיע ברמה את קולנו אז נוכיח קבל עם ועדה את שנאמר בדניאל:
" ואתה דניאל סתם הדברים וחתום הספר עד אין קץ ישוטטו רבים ותרבה הדעת".
פרק אחרון בדניאל, פרק י"ב פסוק ד) ואתה דניאל בסופו של דבר תחתום את
הספר, שבזמן הקץ, ישוטטו רבים ותרבה הדעת- ע"י הטיולים ממקום למקום
תרבה הדעת. כי אדם שמטייל במקומות שונים, פוגש כל מיני תרבויות שונות, מכיר
סוגי אנשים שונים, נחשף לסגנונות שונים של חיים, עובר הרפתקאות, מתמודד
במצבי לחץ, האדם שעובר את כל זה, מפתח אינטואציה , חוש ביקורת, את חוש
החיפוש, את העצמיות. יש לו את היכולת להיכנס לעורם של אנשים שונים, מגוונים ואפילו רחוקים. אדם כזה רוכש לו נסיון של חיים בחיים, מכיר עוד דברים בחיים מלבד את האות
הכתובה. מוסיקה טבע וכו' מדברים אל רובד עמוק יותר בנפש שלו.הוא לא חי רק
בתיאוריה אלא גם במעשה.
שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גבורתי." (ישעיהו ל"ג י"ג) ומי הם
הקרובים ומי הם הרחוקים? רש"י מפרש "רחוקים המאמינים בי ועושים
רצוני מנעוריהם. קרובים בעלי תשובה שנתקרבו מחדש". ומהר"י קרא מפרש " שמעו
רחוקים שאי אפשר להם לראות שמעו אשר עשיתי, וקרובים שנתקרבו עכשיו כגון
בע"ת."
החרדים לא יכולים לראות הם צריכים לשמוע ממי שרואה ויודע, מכיון שהם חיו רק
בתיאוריה הם יכולים להבין אבל לא לדעת, כי לדעת זו לא הבנה שבשכל, כי אם
ברגשות בבשר, במעשה. -"והאדם ידע את חווה אשתו"
אהבתיאהבתי
נבנצאל,
הפעם טעית בגדול. למרות השגיאות הצורמניות אני ב"ת ולא חרדי. והשגיאות יקירי, הן בעיקר תוצאה של שליחת תגובות בקצב מהיר. קבל בהבנה את התנצולתי. ( הפעם זה בכוונה(
אהבתיאהבתי
שנוי שונה ומשונה, אני מאחל לך שכל הזמן תשתנה ותמיד לטובה. וגם תעזור לנו להשתנות לטובה. אנו זקוקים כמוך לאנשים מאוזניים שייסיעו לנו למצוא את האיזון הנכון. ואני חייב לומר לכם, שלמרות שלפעמים אני נשמע די נחרץ, גם לי לגמרי לא ברור מהו הגבול הנכון. אנו מהלכים פה על גשר דק מאוד, ובכל טעות קטנה ניתן למעוד. לכן אנו זקוקים לצוות מגוון, שע"י מגוון הדעות נימצא ביחד את שביל הזהב. כנסו למאמר גבולות העיתון.
אהבתיאהבתי
שלום וברכה.
אני לגמרי מקבל את הערתך , כמו גם את הארתו של מו"ר רן ובר , לגבי כף זכות.
אני מכבד ומוקיר את הניסיון שלך ושל מערכת "ויהי אור" לעצב את חייכם על פי הכרתכם ולחתור לשינויים במקומות בעייתיים , ופוגעניים.
אהבתיאהבתי
דרול היקר,
שינוי כזה קיצוני של 180 מעלות בבת אחד, מחייב איזשהו הסבר, שתף אותנו איך זה קרה.
אהבתיאהבתי
אני מוקסם מהעולם החרדי ואני מתעצבן על אנשים שמערערים על האידליות שלו. אולי גם על עיתונאים חילוניים שעושים את זה , צריך ללמד כף זכות , אבל על אנשים שכמותכם צריך ללמד כף זכות פי כמה וכמה.
הרי אתם לא חילונים , אתם חיים שם ואתם צריכים באמת מסירות נפש עצומה כדי לעשות את מה שאתם עושים.
אמר אורי ואחרים לפני "ניכרים דברי אמת" , אבל לנו שחיים בעולם החילוני קל מאוד עם "הדברי אמת" האלו.
למי שחי בבני ברק ועומד כל יום לדין אצל שכניו וקרוביו וההורים של החברים של ילדיו , קשה הרבה יותר לשחק במשחק העיתונות הלוחמת.
תשואות חן.
אהבתיאהבתי
תשמע אחי, אין לי אלא להוריד את הכובע לפניך, כל הכבוד. הפתעת אותי ואפילו פעמיים. לפי הטון שהגבת בתחילה הייתי בטוח שאתה מהסוג של הליטאי הקיצוני המצוי, שבטוח שיש לו מונפול על ההשקפה הנכונה, או ב"ת שמחקה את הליטאי לעיל. ועכשיו אתה אומר שאתה חילוני, שזה ממש הפוך על הפוך.
ובשנית הפתעת אותי, וזה הרבה יותר משמעותי, שיש לך את אומץ הלב לומר טעיתי. וזו תופעה נדירה כשלעצמה והלוואי שתרבה. כמה קל להגיע להבנה ושלום עם אנשים נדירים כמוך. וזו בדיוק מטרת העיתון, לא להתנצח לנצח כדי לנצח ולהראות ששלנו יותר גדול, אלא כדי לברר באמת את האמת. לעמוד על דעותינו אבל גם לשנותן כשצריך. וזו משימה לא קלה בכלל. הגאווה והאגו ברוב המקרים חזקים משכלנו וחזקים מאיתנו. לכן אין אלא להוריד את הכובע ולומר כל הכבוד.
אהבתיאהבתי
יוסי – דרול הוא בנאדם מאוד מיוחד. אני לא יודע איך אפשר להגדיר אותו חוץ מ – יהודי מיוחד מאוד. לא הייתי קורא לו חילוני, או בעל תשובה, או חרדי. הוא משהו אחר.. תאמין לי.
הצצה קטנה בבלוג שלו תראה לך על מה אני מדבר:
http://drall0.wordpress.com/category/%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91/
אהבתיאהבתי
לגבי שאר המגיבים, חברים איפה נעלמתם? כשפורסם הפוסט הזה, ומיד אחריו התגובות הרבות, הייתי משוכנע שתהיה פה זירת התגוששות מעניינת. לעיתים התגובות והתגובות שכנגד הופכים את הדיון להרבה יותר מעניין ופורה מאשר הפוסט כשלעצמו. והייתי משוכנע שאחרי שתקראו את תגובותיי, יהיה לכם הרבה מה לומר. ואחרי שתאמרו, אני שוב יאמר וכו' וכו' וככה תוכלו להכיר אותנו ואת עוצמת העיתון הרבה יותר. והנה דווקא, כשזה רק מתחיל להיות מעניין, לפתע נעלמתם כל אחד לחור שלו.
דווקא בגלל שרוב האנשים הקוראים את הפוסט הזה, הם האנשים היותר שפויים וחושבים בציבור שלנו, קשה לי להניח לעניין ולהרפות מבלי לשאול אתכם את השאלה שדי מטרידה את מוחי, די הרבה זמן ומאז אתמול רק העצימה.
הרי מי כמוכם, האנשים החושבים, מתענים וסובלים, מתו התקן החברתי, שלא מרשה לחשוב אחרת ויורדים לחייו של כל מי שמעיז לסטות מהתלם ולהביע דעות אחרות – ראו מקרה הרב אמסלם- והרי אתם יודעים שאם המצב ימשיך להידרדר, והשוליים הקיצונים והאטומים בחברה החרדית, ימשיכו להיות הקרון שגורר אחריו את כולם לעבר המדרון, הרי אתם תהיו הראשונים לסבול מכך. המחיר ששילמתם עד עתה, הוא כאין וכאפס לעומת המחיר שתשלמו בעוד עשור. כי מיום ליום ומשנה לשנה, הרכבת הדוהרת, נגררת אחר הקטר הקיצוני. וזה רק הולך ומחמיר.
כל מי שמעיז בחברה החרדית להיות קצת שונה, לחשוב קצת שונה, לדבר קצת שונה, כל אלה יודעים בדיוק על מה אני מדבר. ורוב האנשים הקוראים את הפוסט הזה, יודעים בדיוק על מה אני מדבר. והנה אחרי שהם קוראים את הפוסט ואת תגובותיי בפוסט, הם ממשיכים הלאה לפוסט הבא, כאילו לא קרה כלום וכאילו הם לא קראו כלום.
ואני פשוט לא מבין את האדישות הקרירה והמקררת אחרים הזו.
מלבד אדרבה היו מס' נסיונות של אנשים שונים להוציא עיתון כזה, אבל כולם כשלו מהסיבה העיקרית שלא היה להם מושג איך עושים ומנהלים עיתון. לכל מי שיש מינימום של אינטואיציה בריאה, הוא יכול להבין מתגובותיי, וממה שסיפרתי עד כה על העיתון, שהפעם קורה פה משהו אחר. משנת 2002 ועד היום הוצאתי לאור יותר מ 400 גיליונות, באותו פורמט של ויהי אור. הפעם יש לנו את הכלים לעשות במינימום עלויות, עיתון איכותי, מקצועי, בלעדי, השם את האצבע על הפצעים שכל האנשים השפויים נושאים בקרבם.
כולנו רוצים ומייחלים לשינוי, שמי כמונו החריגים המעיזים לחשוב בניגוד לתו התקן, יודעים עד כמה אנו זקוקים לו. זה נורא נוח ומפתה לרצות ולייחל לשינוי אבל לא לעשות כלום כדי שהוא יקרה. מלבד, כמובן איך לא, מדי פעם כשנוחתת ההשראה, לכתוב פוסט ולפרסם ולחכות שהשינוי יקרה. אני לא מזלזל בתרומה הגדולה של האינטרנט להיות הטריגר שפתח להרבה אנשים את הראש. השאלה עכשיו, אחרי שנפתח הראש מה עושים. ממשיכים להיות אנשים החיים רק ברמת התיאוריה, שרק כותבים כתיבה תיאורטית , כשבדרך כלל הם מסתתרים בעילום שם, או שהם מחליטים שהגיע הזמן לעשות מעשה. והפעם אין תירוצים ששוב זה ייכשל בגלל חוסר ניסיון.
הפעם זה קורה. ואם הפעם זה לא יקרה, זה כבר לעולם לא יקרה. אם הפעם, כשמנווטים את הספינה האנשים הנכונים עם הניסיון הנכון, זה ייכשל, זה יכשיל מראש כל ניסיון ליזום שוב הוצאה לאור של עיתון כזה בעתיד הקרוב. וההפסד האמיתי יהיה של האנשים השפויים והכואבים, שימשיכו לכאוב בסתר ובעוצמות הרבה יותר גבוהות.
איך אתם יכולים להמשיך לפוסט התיאורטי הבא, כשהפוסט הזה זועק לך, עצור!!! כאן מחליטים!!! האם ממשיכים להיות אדם תיאורטי, משותק ומסורס, או שאני מתחיל להיות אדם עם עמוד שידרה, התורם את חלקו למען האמונות שאני מאמין בהם ולמען אותם פצעים מדממים בנבכי נפשי.
כשאדם פועל למימוש החזון, הוא הופך להיות מאדם תיאורטי לאדם מעשי. כשאדם לא מוכן להתפשר עם האמת שלו והוא עושה משהו כדי לקדם אותה הוא הופך להיות מקרון שנגרר לקטר שגורר, מעלה נידף תיאורטי העף על פי כוון הרוח, לאדם עם עמוד שידרה וכבוד עצמי.
כשחבורה של אנשים החדורים תחושת שליחות קדושה!!! – כן כן אחי ממש כך וממ' אחד לא פחות- עובדים ביחד וכל אחד תורם את כישרונותיו ויתרונותיו, בכל פעם שמתקדמים עוד צעד על פי התוכנית ובכל פעם שמשיגים עוד הישג. תחושת הסיפוק היא עצומה. זה דבר שהאנשים האדישים והקרירים המהגיגים הגיגים מכורסותיהם, לעולם לא יבינו כי הם לעולם לא יחוו.
כשאני מסתכל על מהפכות אחרות שנעשו בעולם, על דברים פחותי ערך, יחסית לבעיות שאנו מעלים בעיתון, ואני רואה את הלהט בעיניים ואת ההקרבה שהם שילמו למען האידיאל, אין לי אלא לתמוה, איך יכול להיות שדווקא אנשי האמת, שחיים על פי תורת אמת, הפכו להיות כה אדישים לאמת הפנימית שלהם, המציקה להם בנבכי התוך בלבבם. איך הפכנו לכאלה תיאורטיים, קרירים, משותקים ומסורסים? איך?
חברים יקרים כל אחד ואחד מכם יכול לסייע לנו רבות. תנו לנו יד וקחו איתנו חלק בתהליך. ותחוו ביחד איתנו את ההתמודדות עם הקשיים ותחגגו ביחד איתנו את ההישגים.
איפה אתם תומר וכל האנשים היקרים, איך זה שמאז הפוסם הפוסט חלפו כבר יומיים, ורק מספר אנשים ספורים, פחות ממנין, שלחו לי מייל שהם רוצים לסייע לעיתון ולעזור. אנו במערכת ויהי אור זקוקים לאנשים כמוכם. אסור לנו להמשיך להחריש בעת הזאת. אנו חייבים להתלכד. שלחו לי מייל בהמוניכם ובואו בכוחות משותפים נתחיל את המהפכה כדי לחיות בחברה שפוייה בריאה, סובלנית ומאוחדת.
אהבתיאהבתי
יוסי שלום ,
אני מאחל לך ולחבריך הרבה בהצלחה , ואם יהיה עניין שבו אוכל לעזור אני אשמח לעשות זאת , למרות שהצד שלי זה ביקורת קולנוע ואני בספק אם תצטרך כזו בעיתון שלך…..
אני רק רוצה להזכיר לך , דבר שאתה בוודאי יודע, והוא שכדי ליצור שינוי כלשהו צריך להצטייד במנה של אורך רוח ועקשנות.
גם קיבה מברזל ועור של פיל לא יזיקו.
יהללוך מלאכים ולא תאבד דרכך.
אהבתיאהבתי
דרול, רן ובר ויוסי איתן בהתאמה:
דרול: "אני מוקסם מהעולם החרדי ואני מתעצבן על אנשים שמערערים על האידליות שלו.." –
המרצע יצא מהשק והוא מביך ביותר. זה הכל בסופו של חשבון?! זה הטענות שלך?! יש לך פנטזיה על העולם החרדי שמאשררת את קיומך, וברגע שהיא נסדקת גם אתה נסדק. זה ילדותי.
רן וובר, מה הטיעון על ביקורתיות חוץ מהווי דן כל אדם לכף זכות?
יוסי איתן, להיות חוזר בתשובה בעולם החרדי זה לא פשוט אני מניח. עלו והצליחו
אהבתיאהבתי
לא מצליח להתלהב.
עד כמה שאני יודע לחזרה בתשובה יש שלבים:
חרטה, עזיבת החטא, וידוי ,קבלה לעתיד.
הציבוריות הישראלית פתוחה לרווחה בפניכם , אפשר היום לקיים מצוות יותר מאי פעם באין מפריע.
כל עוד אתם ממשיכים בשלכם, באלף ואחד תירוצים להשתמט מחובותיכם במדינה, לעשות את התורה קרדום לחפור בה, אני מתקשה להתרשם מה"עוז לשאול שאלות".
גם אמירות אינפנטיליות כמו:
"הצבא לא השכיל דיו לבנות מסגרות ראויות לשילובם של חיילים שומרי תורה ומצוות, אין ספק כי לאחרונה השתפר מעט המצב במסגרות מסוימות, וסביר להניח כי אילו היה הגרמ"י מודע לכך – אף היה מצהיר בגלוי על דעתו זו.", כאשר בני תורה ותלמידי חכמים משרתים בצבא יותר מ40 שנה,לא מוסיפים לכם כבוד אצלי.
העוז הוא לא רק לשאול שאלות אלא גם להודות בטעויות.ולתקן אותם.
אהבתיאהבתי
יוסי היקר!
שוב יישר כח על היוזמה הברוכה
לאחר העיון בחומרים שאתה מעלה וכן לאחר השיחות ביננו ולאחר שיחות עם אחרים לאחר מחשבות רבות
לאחר בקשת עיצה מה' יתברך
החלטתי שבוודאי אני על העגלה הזאת על עגלה טעונה מכל טוב הארץ הזאת .
הריני קןרא בזאת לכל האנשים הטובים שרוצים את מלכות ה' בעולם באמת .
כל אלו שמחפשים את טובת הזולת באמת
כל אלו שיש להם מה לומר , ומהססים עדיין
כל אלו שרוצים לקיים את כל מה שהם לומדים ולהוריד למעשה את תורת ה'
כל האנשים השמחים בחלקם.
כל אלו שבדרך לשמחה.
כל אלו שמבינים שצריך שינוי בתפיסת העולם.
כל אלו שרוצים את הטוב.
כל ילדי הפרחים שרצו עולם מתוקן ויצאו נגד הממסד דאז
וגם עכשיו, גם לאחר החזרה בתשובה עדיין הם מבקשים את האמת בבחינת גבוה מעל גבוה
ועדיין רוצים בתיקון העולם רק ע"פ התורה הקדושה.
כל המבקשים למיניהם
כל אלו שמחפשים אוזן קשבת
וכו' וכו'
כל הנ"ל ! אתם יכולים גם להצטרף.
העגלה אמנם עמוסה, אך רק מדברים של מעט מחזיר את המרובה,
וכאשר הסחורה היא כזאת, יש מקום לכולם! ולעולם לא יאמר אדם , צר לי המקום.
אדרבא ואדרבא ככל שירבו אנשי אמת על העגלה ירחב המקום.
כל עניינו של מכתב זה הוא על מנת לחזק את המגמה של מוביל השינוי, { יוסי איתן}
ולחזק את כל העושים במלאכה , יישר כוחכם.
אין ספר בליבי שככל שנקודת האמת תבער כן תגדל הסייעתא דשמיא.
אל תשכחו שהיצר הרע וכל סטרא דיליא יעמדו על הרגליים האחוריות ,
ע"מ למנוע את קול האמת מלהישמע. { ואגב הוא טוב מאוד בזה}
אחת מהגדרות השיגעון היא – " אם אתה רוצה להגיע לתוצאות שונות ממה שהגעת עד היום עליך לעשות מעשים שונים ממה שנהגת עד היום"
המשוגע ממשיך לעשות את אותם המעשים ומצפה לתוצאות שונות {איינשטיין}
ע"כ החלטתי לעלות ובגדול על העגלה . כאן זיהיתי מעשים שונים ממה שהיה נהוג עד עתה ,
ולכן תקוותי היא שיהיו תוצאות שונות ומוצלחות.
בידידות
הראל
תפרח
אהבתיאהבתי
עוד רציתי להוסיף שאע"פ שאני מזדהה עם הדברים , דעתי שאין זה נכון לפרסם עמדה טרם שהצד הנגדי נשאל לגבי עמדתו וגם דעתו הובאה.
ע"מ שהעיתון ישקף את האמת באמת. על שני הצדדים להישמע וזהו דבר ברור!!!
מקריאת המאמרים טרום השקת העיתון עולה תמונה חד צדדית. שכאמור אע"פ שאני מזדהה, אהבת היושר מצריכה שגם הצד הנטען יוכל להגיב לפני הפרסום . ומכיוון שזו טענה חזקה לכל בר דעת , מן הראוי להשהות את ההוצאה של העיתון עד שיתוקן הדבר.{בכל אופן בכתבות שהן חד צדדיות}
ועוד לענ"ד
צריך שתהיה דמות תורנית ברקע , שאותה שואלים ולוקחים עצה לגבי כל צעד.
{החברותא שלי טוען שהרב יעקב יוסף יוכל לענות על קריטריון של דמות תורנית}
אהבתיאהבתי
חברים יקרים,
תודות לפוסט של תומר, התקשרו אלי עכשיו מתוכנית הבוקר של אברי גלעד, ערוץ 2, ואני מתלבט בקול רם ביחד איתכם. האם כדאי לחכות עד שהאתר יהיה מוכן ויכיל את הראיון וידיאו שבו הרב אמסלם נחשף כפי שמעולם הוא לא נחשף, ואחרי שנפרסם על פרשת הקרקעות בתיפרח, כולל צילומי הוידיאו של מצלמות האבטחה בביתו של הקורבן.
מי שיכנס אז יבין בדוגמאות מוחשיות את עוצמת העיתון החדש. אבל מאידך, זה יקח עוד שבועיים וכפי שכתבתי בתגובתי הבוקר, אנו זקוקים לכותבים ותומכים בשלב זה כאוויר לנשימה.
לדעתי, גם אם נכנסים לאתר כמו שהוא, ומתחילים לקרוא את מאמרי, מתברר די מהר, שהפעם זה שונה.
אז מה דעתכם? לחכות או עכשיו?
אהבתיאהבתי
חשוב לשמוע את דעתך יוסי היקר . מה אתה אומר להמתין או להזדרז ואנא נמק.
אהבתיאהבתי
לך על זה היום.
עכשיו.
מחר כבר ישכחו את הפוסט הזה ואותך.
בהצלחה.
אהבתיאהבתי
לדרול היקר,
קנית את ליבי, ונראה לי שכמו בסרט קזבלנקה גם פה נוכל לומר: " נראה לו שזוהי תחילה של ידידות מופלאה". ציטוט חופשי.
כל אחד יכול לסייע לנו רבות ובוודאי שאתה. הפץ את דבר האתר לכל חבריך, כותב על זה פוסט, כנס לאתר קרא את המאמרים ושפוך נפשך בתגובות.
האופי של העיתון שלנו הוא באמת שונה. זו לא סתם סיסמא עבורנו, אלא אחד מעמודי היסוד של העיתון. כתבו בתגובותיכם בדיוק מה אתם חושבים. כולל ביקורת חריפה על כל פיסקה ונקודה. אנו כמו משפחה, אין אצלנו אחד בלב ואחד בפה. אחד מאחורי הקלעים ואחר לאור הזרקורים. שפכו את ליבכם בתגובות הפומביות וכתבו בדיוק את דעתכם – כשכולנו ביחד נשפוך את נפשנו ואמיתות חדרי ליבנו בפומבי, ביחד יתפתח שיח, שיכול להיות הרבה יותר מעניין מהמאמרים. בדיוק כפי שקרה בפוסט הזה של תומר. לפחות לדעתי, התגובות הרבה יותר מעניינות מהפוסט. רק לראות את כמויות החשד הלעג והבוז שהיו לכם לפני תגובותיי, ואת ההבנה המחלחלת מתגובה לתגובה שלי, שהפעם אתם מבינים שזה רציני ושונה.
וזה מה שאנו התומכים בחזון העיתון צריכים לעשות. לכתוב מאמרים מלוטשים. לחזור עליהם שוב ושוב ולחדד אותם יותר. וכן להגיב באתר באופן הכי פתוח וחופשי כאילו אתם מדברים איתי בטלפון. כשעוד אנשים יצטרפו לשיח הפומבי, הוא יהיה עוד יותר מעניין. ורק כך ביחד, בכוחות משותפים ובריבוי דעות, נוכל לפזר את מסך הערפל המבלבל ולמצוא כל אחד את הנתיב שלו, למצוא את עצמו, בתוך האוטוסטרדה הכללית.
בקשר לקיבה מברזל, אני חייב לספר לך, שתהליך הקמת העיתון ויהי אור, דומה להפליא להקמת העיתון מנילה ת"א, שהפכו בהמשך לרשת עיתונים גם לסינים, לתאיילנדים ולנאפלים. גם אז נכנסתי להרפתקה מתוך תחושת שליחות שנבעה מהבטן למרות הערפל העיסקי בראש. בכלל לא הייתי בטוח שעובדים זרים יקנו עיתונים, ןעןד יותר לא הייתי בטוח עם בעלי העסקים שעובדים איתם ירצו לפרסם. אבל כשנחשפתי לעוצמת העוולות והרשע וכשגיליתי את ממדי ההתעלות בחסרי ישע האלה, ואת חוסר האונים המוחלט, מה לעשות ולמי לפנות כשמתעללים בהם. אפילו שכבר אז היו ארגוני סיוע לעובדים הזרים , אף אחד לא הכיר אותם לפני הוצאת העיתונים. כשהבנתי שהקמת עיתון הוא ממש צורך קיומי עבור מאות אלפי האנשים האלה השיקול העיסקי פחות עניין איתי. וכל מי שאינו מכיר את ההיסטוריה של העיתונים, ואת המאבקים עם משטרת ההגירה בזמנו של גנות, שיגלגל בגוגל יוסי איתן בייג'ין ת"א. כמו במשטרים הכי אפלים על הפלנטה, משטרת ההגירה היתה פושטת עם עשרות בלשים על משרדנו. עוצרת עיתונאים ועורכים ומגרשת מהארץ, עד שהתערב שר הפנים בזמנו, אברהם פורז והציל אותנו מציפורני ההגירה.
גם עכשיו מבחינה עיסקית אני בכלל לא בטוח. לכן אני הולך צעד אחרי צעד, כנסו לאתר וקראו את התוכנית המעשית.
וחברים יקרים, אפשר לומר בוודאות, שתחושת השליחות הפעם סוחפת אף יותר מהפעם הראשונה, כשהקמנו את העיתונות לעובדים זרים. כי כאן אני מרגיש שזה לעצמי ובשרי. אני ממש ביחד איתכם באותה סירה. ואם אף אחד לא יהיה הנחשון לעצור את הסירה מההידרדרות לפי תהום, אז במקום שאין איש…
וכולי תקווה, שכמו בעיתונות לעובדים זרים, אחרי שרשת העיתונים הצליחה כלכלית וקמו לנו עד היום יותר מעשרה מתחרים ורובם נפלו כלעומת שקמו . כך גם יהיה בעיתון הזה. שהוא יהיה הצלחה כלכלית אדירה, והוא יהיה ראש ודגל לעוד עיתונים רבים אחרים שיפתחו במגמת חדשה של עיתונות בציבור החרדי. ואני לא חושש מהמתחרים. יש לי כבר הרבה ניסיון איתם. כי המתמטיקה היא פשוטה. מי שמתחיל לעלות על הגל כשהוא עדיין למטה יכול לעלות הכי גבוה ולהישאר עליו הכי הרבה זמן. .
אהבתיאהבתי
הראל היקר,
אין לך מושג עד כמה תגובות כמו שלך מחממות את הלב, ומשמשות כדלק המניע את מכונת המהפכה. אבל עדיין דרך ארוכה לפנינו ואנו זקוקים לעוד רבים וטובים. רק אם נתלכד ביחד נוכל לעשות זאת כי כוחנו באחדותינו.
אהבתיאהבתי
תודה רבה יוסי. אני שמח בעשיה זאת אני שמח על עצם השינוי. אך שוב קרא את ההסתייגות לעיל.
אהבתיאהבתי
דרול והראל,
אני לא כל כך חושש שהעיתון לא יקבל חשיפה רבה בתקשורת. אם עיתונות נישה לעובדים זרים קיבלה חשיפה גדולה בתחילה, אז קל וחומר העיתון ויהי אור שהשפעתו על החברה הישראלית כולה היא הרבה יותר קריטית מעיתון נישה לעובדים זרים. דומני, שאם נעמיק לחשוב על זה לרגע ונתבונן מסביב בכל נוף התקשורת הישראלית והכללית כולה, אין שום עיתון שיש לקהל היעד שלו צורך קיומי, כפי שהעיתון ויהי אור יכול להיות עבור אותם אנשים בחברה החרדית שעדיין חושבים בכוחות עצמם.
העיתון מאיץ תהליך שהוא הרבה יותר גדול מהעיתון. זהו תהליך שיכול להיות לו השפעה הרת גורל עם החברה הישראלית כולה בעוד כעשור שתיים. אם למישהו עדיין יש ספק, אם החברה החרדית תהיה הרוב, אז למען הסר ספק, כנסו דחוף לסדרת המאמרים כשהחרדים יהיו רוב, ותבינו מה יהיה פה, אם העיתון ויהי אור לא יצליח לשנות את מגמת הקיצוניות שמחריפה בציבור החרדי.
לכן אני משוכנע שהעיתון כזה, מעצם טבעו וטיבו, יקבל חשיפה עצומה בתקשורת, והשאלה אם לעשות זאת עכשיו, כשהאתר עדיין לא במיטבו, או להמתין עד שהוא ישתפר.
אהבתיאהבתי
יוסי,
אתה ממש שובה לב בלהט שלך וברצון שלך לעשות טוב. אני מאוד מקווה שאמרת "כן!" להופעה בתוכנית של אברי גלעד, כי זה בין השאר יכול להביא לך עוד כותבים ותורמים. ההתפתחויות האלה משמחות מאוד. וכשתפרסם את הכתבות הטובות שהזכרת שוב יהיה עניין, ושוב תעלה על גל קטן. קדימה. כל כך הרבה יכול להיות שונה אם עיתון כמו שלך יצליח.
אהבתיאהבתי
תומר היקר.
תודה יקירי, אבל נשאר לי עוד חוב קטן לסגור איתך, כמאמרו של אוסקר ויילד: , חברים אמיתים דוקרים זה את זה מקדימה".
אתה שוב ושוב, בהינף יד והבל פה חזרת ואמרת שרמת הכתיבה לעת עתה באתר אינה איכותית. יקירי, כנס למאמרים תחת שמי, ואנא תמצא פסקה אחת שהיא מיותרת, לא מעניינת, לא מחודדת וכו. אחת, ידידי אחת. אדרבה, אני בעד ביקורת ובעד שנחדד אחד את השני ונלמד אחד מהשני. תעלה אותה ונדון עם הקוראים ביחד אם רמת הכתיבה היא כדברך אינה איכותית. במאמר מוסגר, הרשו לי לספר שעל כל מאמר חזרתי עשרות פעמים.
כדי לעשות חומרים שיהיו כדינמיט המפוצץ הסלע ויפתחו את ראשו של הקורא. כל פיסקה וכל מאמר, חייבים להיות מנוסחים לעילא ולעילא, באיכות כתיבה שהציבור החרדי לא מכיר, כדי שיהיו כדלי מים על ראש קודח. לכן עלינו להשקיע זמן רב בכל מאמר ובכל פסקה. שוב ושוב לחזור למאמרים ולשפץ וללטש אותם, עד שיהיו מלוטשים וזוהרים לנצח כמו יהלומים. ונשלב הרבה " פתגמים שיהיו כמנורה המאירה את הדברים."
עלינו לגרום לקורא עונג מצמרר.
עונג – מכתיבתה ווירטואוזית וחדה הקורעת לגזרים, כנמר אחוז בולמוס הטורף את השקר, את כל המוסכמות החברתיות השקריות.
מצמרר – מהנושאים הנפיצים אותם נחשוף ונפוצץ לרסיסים ובקול ברעש גדול. אנו נפתיע את הקורא במסכת עובדות שעדיין לא רבים יודעים, בשילוב עם מאגר דימויים אין סופי, עד שבכל פעם שהקורא יחשוב כי תם מאגר הדימויים ושנגמר גם האוויר בריאותיו, אנו נוסיף עוד משפט ועוד דימוי, בתקווה לסחוט מהקורא עוד קריאת התפעלות.
אהבתיאהבתי
יוסי,
המאמרים שקראתי, ונכון ליום הפרסום של הפוסט קראתי את כל מה שהיה באתר הבית לבד משלושת המאמרים על "כשהחרדים יהיו רוב", אינם ברמה. למשל המאמר על שחר אילן. צר לי. החובה שלי – כמו שלך אני מתאר לעצמי – היא כלפי הקוראים שלי. אם הייתי חושב שהמאמרים טובים, הייתי אומר. לצערי, באמת לצערי, לא חשבתי כך. יחד עם זאת, כשהפנת אותי למאמריך על העתיד וכו', מיד תיקנתי את הפוסט (ראה למעלה), והפנתי את הקוראים אליהם, כי הם אכן טובים מאוד. יאללה, רד מקורבנות, וצא לעבודה. וכן, לך להתראיין.
אהבתיאהבתי
אני עדיין לא בטוח, אבל נטיית הלב אומרת להתראיין כבר עכשיו.
מה דעתכם?
אהבתיאהבתי
בטח שכן, הלא, זה רק יגביר עוד את הסקרנות של האנשים לשמוע, ואתה תהיה חכם, ותאמר להם שמצפה עוד בהמשך, כולל ראיון עם הרב אמסלם והחשיפה בתפרח.
לגבי תומר, מהיכרות עימו יוסי, אני יכול לומר לך שהוא ישר, ואם הוא נתן ביקורת, יש לקחתה כביקורת בונה.
אהבתיאהבתי
יוסי, להוציא עתון זו אחריות גדולה, ורוב העיתונאים לא תמיד מודעים לאחריותם. מדבריך ניכרת התלהבות גדולה לעשיה. התלהבות היא טובה רק אם נלווה אליה תוכן ייחודי, ואחריות מתמדת לשמירה על לשון הרע, כבוד הבריות, צניעות, וטעם טוב.
אהבתיאהבתי
כמובן התכוונתי שמירה על לשון מפני לשון הרע ואבק לשון הרע. אם תצליח לעשות עיתונות מכבדת ומכובדת, דיינו.
אהבתיאהבתי
גם אני הקטן מצטרף לאומרים – לך והתראיין עכשיו, אבל בענין אחד הייתי מציע להיות סבלני: אל תזכיר עדיין את הרב אמסלם. זה ייצור ציפיות ולחצים (עליכם ועליו) שאין בהם צורך כרגע, וה"אייטם" שאתה מציע לתקשורת חזק מספיק גם בלעדיו. ואז, וכאשר הראיון איתו יצא לאור, תאמין לי שתקבל חשיפה עצומה, נוספת. וזה יהיה סקופ כי אף אחד עוד לא ידע על זה (אלא אם כן הוא קרא על זה פה). אז כדאי להתאפק, לא לומר כלום, לא לרמוז אפילו, ואז לשחרר את הסקופ הגדול כשהוא יהיה מוכן בעוד שבועיים.
יש כלל עתיק בשיווק שלא כדאי לערבב מסרים. המסר הראשון שלכם הוא – יש חרדים שנמאס להם מהריקבון והם קמים ועושים מעשה. זה מסר מושך, והוא ייתן לכם תנופה ראשונית בציבור. המסר השני הוא, יהי אור הוא עיתון רציני, גוף תקשורת שראוי להתחשב בו, וזה יבוא עם פרסום הראיון עם הרב אמסלם, בדיוק כאשר ההדים מהסיבוב הראשון יתחילו לדעוך, ויצית מחדש את הענין. המסר הראשון יגרום לפעילים ומשקיעים פוטנציאליים לחשוב, אולי יש פה משהו, והשני כבר יהפוך אותם ממתנדנדים למשתתפים. אחרי השלב הראשון יבוא טפטוף, אחרי השני מבול.
הבעיה עם העצה שלי היא שצריך להתאפק, וזה קשה :) הנה כבר המיקרופון מול הפנים, ואיך לא נשפוך מיד את כל מה שיש לנו? ואני אומר לא. תשמור את הקלפים, ותשחרר בזמן.
בהצלחה!
אהבתיאהבתי
תומר
קראת המאמר "שאלות תמימות או מי מפחד משאלות?" ?
אהבתיאהבתי
האמת היא שאני לא זוכר. שמע, אני באמת רוצה לפרגן לכם עד כמה שאפשר. בוא נעזוב את זה, ונביט לעתיד.
אהבתיאהבתי
בהקשר לאשכול המדובר כשהחרדים יהיו:
הכותב יוסי איתן אולי בקיא בשלל ביטויים מן המקורות אבל ממש לא בהיסטוריה היהודית-חרדית וברור לכל שגדל בהוייה לא שורשית, ללא מסורת השקפתית ואף ללא תודעה חרדית אינסטיקטית.
גם בזמן שלפני חורבן הבית, בתקופה של תנאים ענקי עולם לכל הדעות (כך אני מקווה), הסתובבו, כשפגיונות תחת כותונתם, אנשים שהוגדרו ע"י עצמם ואף ע"י הסביבה אורטודטכסים. בפולין שלפני מאה שנה ידעו לספר על קברים בפולין של חסידי אלכסנדר שעל גבם נחקק הכיתוב: "נרצחו על ידי חסידי גור". כך שאין כאן שום מגמה, אנו לא במדרון חלקלק ולא על פי תהום. החברה החרדית יודעת ויכולה להכיל תופעות כגון אלה, אינה שוקלת התאבדות ואינה בסכנת התפוררות בשל כך.
החברה הזו שהיא העתיקה והותיקה בעולם כולו (!) אשר שורדת ומתפתחת (כחברה, ולא רק כעם) לאורך אלפי שנים רצופות, הינה ארוכת נסיון ומסורת, ונוסתה בכל מצבי הקיצון שנוכל לתאר, כולל מסירת הנפש והרוח למען עקרונותיה (בכל דברי ימיה), פיתחה ממכבר תנאי עמידות חסונים ועוצמתיים אינה בסכנת תזוזה ורעידה מכל משב רוח ארעי או זרם חולף. היא גדולה מזה. היא מורכבת מאד, קשיחה וגמישה בעת עונה אחת וכולה עשוייה רקמת מלאכת מחשבת של דעות, עדות, יחסי כוחות ושילוב של שיטות וזרמים -על פי רוב -בהרנמוניה מושלמת.
אכן נדמה ולפעמים צצים על פני השטח חיכוכים ותחכים ויחסי כוחות הלא המה כתזוזתם המילימטרית של שני לוחות טקטוניים הגורמת לרעידת אדמה מקומית ואולי אף לצלקת על פני הקרקע, אך בשום פנים ואופן אינם מעידה על חוסנו וחוזקו של הכדור עליו אנחנו חיים ובודאי שאינם מכניסים את תושביו לפאניקה של קץ העולם.
קלישאות מסוג של 'עשבים שוטים' וכו', נועדו אך ורק למשקיף מן הצד או לגרים אשר זה עתה מקרוב באו, הציצו ונפגעו. למתבונן מן המחנה פנימה אף אין צורך להשתמש בסיסמאות הללו, הוא נולד לתוך זה וזה נהיר לו. הוא כלל אינו צריך להסביר זאת לעצמו אף כאשר יודע שיקשה עליו להגדיר -וכ"ש להסביר- זאת לתייר שמבחוץ.
משל למה הגבר דומה? לילד בן שנה היושב על ברכי אמו, מצביע לשמיים וצועק "מטוס, מטוס" עוד טרם ידע לבאר איך המטוס מצליח להחזיק עצמו בגובה רב כל כך והוא אף אינו מתפעל מכך. בעוד שבן אנוש ואף החכם שבהם מן העולם העתיק לו ייקלע לאזורינו ישתומם דווקא אל מול גודלה העצום של הציפור הנדירה והנוראית הזו, ולא יעלה בדעתו כלל אשר יוכל גוף דומם עצום כל כך לנצח את כוח הכבידה.
עם ישראל שרד מול כל עמי העולם רק בזכות אמונתו וציותו המוחלט והמדוייק למורי דרכו. ההצמדות למסורת זו שנמסרה והתקבלה דור מפי דור, איש מפי איש, היא בלבד שעיצבה אותו בדרכו הארוכה עד הלום. מסורת זו מעולם לא הושפעה 'מלמטה' אך ורק מלמעלה. למעלה בקודש בשרשרת מוסרי התורה עד משה רבינו ועד האלקים. אין כאן מקום לשינוי ספונטאני עיצוב ומתיחת פנים בודאי לא מכיוון מטה למעלה.
העם הנבחר שרד כל כך הרבה שנים רק משום שיועד לכך מראש. ומשום שתוכנן כראוי לדרך ארוכה ומלאת מהמורות, כיון שהוא נועד לנצח ולהגיע לקו הסיום בדיוק כפי שהתחיל אותו.
ובשל כך, עם ישראל נעוד לפעול במבנה של עדר ההולך אחר האייל שבראש, מתוך הבנה שהרועה האמיתי הוא כמובן האלוקים, ואם נציגו או נציגיו, האיילים שבראש העדר, טועים או מוטעים, זה אך ורק ברצון הא-ל בעצמו וכמו שמוזכר בחז"ל שבזמנים מסויימים כשרוצה להעניש את העדר מעמיד להם כבשה עיוורת בראש שאם תקפוץ לתהום יקפצו אחריה ולא יהרהרו אחריה ומי שלא יקפוץ יענש על שהתחכם ולא ציית ציות מושלם. המסקנה: אין בסמכותו של אף יחיד או ציבור לטעון לעיוורון המנהיג וכשלון השיטה ואף לא יוכל לזהות את העיוורון אם הקב"ה לא יחפוץ בכך ואף אם יזהה יהיה מנוע מלסטות לדרכים אחרות וכל שכן מלנסות 'לגרור' את כל העדר התוהה אחריו.
אז למה זה אתם עוברים את פי השם והיא לא תצלח?! כל ניסיונכם הוא בגדר קקיון שבן לילה היה ובין לילה יאבד, ותם לריק כוחכם. בכול דור ודור קמו כתות מתנגדים לגדולי התורה ולהנהגה הרוחנית של הדור ונעלמו כעשן נרגילה. גם אתם מובטח לכם שתעלמו עוד לפני שקיעת האבק מצעדי רגליכם הראשונות, לא תנצחו את התורה ולא את ההיסטוריה שאתם כ"כ רוצים 'לעשות' ולא תשנו סדרי עולם. החברה החרדית אינה צריכה ואינה יכולה לעבור שינוים ארגוניים ומבניים אם לא על ידי הקב"ה בלבד.
לא 'אור' אתם מבקשים להביא כי אם חשך וחושך-זו גלות יון שהחשיכה עינהם של ישראל ואח"כ ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור תשאירו משהו גם לאלוהים לעשות. בשביל זה הוא שם.
אהבתיאהבתי
גיבור, אתה מגוחך.
אהבתיאהבתי
תומר, הפתעת אותי קצת בתגובה הזאת. מישהו השקיע הרבה זמן וטרחה כדי לכתוב כאן את העמדה החרדית הרשמית, כמין תזכורת מול מה אנחנו עומדים. בהחלט אפשר היה לענות בקיצור ובנימוס (ובאמפטיה), ואם יש באיזה מקום מאמר קיים שמראה שהחרדיות צעירה בהרבה ממה שהמגיב חושב ואפשר להפנות אליו, אז מה טוב. נחמד לחזור לפעמים להנחות הבסיסיות, גם אם לא כדאי להשקיע הרבה זמן ולהכנס להתנצחויות ממושכות עם כל מגיב שלא מבין ענין.
אהבתיאהבתי
יש אמת בדבריך, אבל, אתה יודע, לא תמיד יש זמן, וגיבור הזה כל כך מנותק מכל צורה של שיח רציני, שלא ראיתי צורך מיוחד להשקיע זמן שאין לי. אבל אתה מוזמן לעשות זאת במקומי.
אהבתיאהבתי
תומר, חשוב מאד להצביע לסקר הזה:
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4098141,00.html
אהבתיאהבתי
תומריקו, כמובן שאני מגוחך בעיניך.
הרי אתה אתאיסט הדוגל כי רק מה שהשכל משיג והעיניים רואות שייך להאמין בו, ולא זו בלבד אלא רק אם יהיו אלו עיניך ושכלך אתה, אז הדבר יהיה אפשרי מבחינתך. הוא אשר אמרתי: זר לא יבין זאת! כשם שכל עמי העולם לא השכילו להבין זאת במהלך אלפי השנים. ההבדל הוא שלעומתך, עמי העולם האינטלגנטים הבינו שיש כאן משהו שהם לא מסוגלים 'לתפוס' ולהשיג. מתי תבין שלא כל מה שאתה לא מבין הוא בעיה שצריך לפתור, הבעיה היא אך ורק אצלך בראש, באי הבנתך את מוגבלות השכל.
עם ישראל תמיד היה חידה סתומה למתבונן שמבחוץ. לא ידיעות שכליות חסרות לו, כי אם כלי הבנה בסיסיים. לא נתונים וגרפים דרושים כאן כי אם פרספקטיבה. חסרון הבנתו נעוץ בהנחותיו המוקדמות והאינסטנקטיביות והבלתי מודעות שלו.
כשם שיעברו שעות ע"ג שעות בכדי שאוכל לתאר לך קטע נוף על כל גווניו,עומקיו, עליותיו ומורדותיו, משחקי האור והצל וכו' ועדיין אם לא יבין ואף אם אביא אותך אח"כ אל אותו מקום לא בטוח שתוכל לזהותו על נקלה. ומאידך, תמונה אחת תהיה טובה פי כמה מאותן אלף מילים. כך עליך להבין שיש דברים שא"א להסביר לך במילים.
נקח לדוגמא את הפרדוכס של הפילוסופים איך התחיל הזמן, (הרי אם הזמן החל בנקודה כלשהיא פירושו שרגע לפני עדיין לא היה. ואיך נתפוס את המושג 'החל' 'רגע' ו'לפני' טרם נברא הזמן?) בעיה שהובילה אותם לשלל תאוריות מופרכות ומגוחכות לא פחות. זאת משום שלא הסכימו שיתכן מושג שהם לא יכולים לתפוס בכלי שכלם, "אם אי אפשר לנסח זאת במילים משמע אינו קיים".
אכן מי שנולד לתוך מציאות של 'זמן' ובמערכת שפועלת על זמן לא מסוגל להבין את המושג 'לפני הזמן', 'אחרי הזמן', 'מעל הזמן', 'בריאת הזמן', ו'נצח'. מבחינתו הפרדוקס הזה הוא מתמטי. ומבחינתי זה כמו להסיק שהפירמדות לא היו ולא נבראו משום שלא מובן איך יכלו לבנות אותן.
ולעצם טענותי:
עם ישראל כשם שהוא הוא נצחי בעצם קיומו כך הוא נצחי באופן הוויתו והוא לא ניתן לשינוי לעריכה ולשיכתוב.
אפשר לסכים לאפשרות לשפר ולתקן את הדור וזו תהיה יוזמה מבורכת. אבל לא להסכים להנחה כי הדור כולו וההנהגה כולה טועה ושאם לא תתרחש כאן מהפכה ושינוי אנו על עברי פי פחת, ושאר הפחדות.
יתכן אף מצב שכל הדור טועה טעות רגעית אבל א. לא נוכל לדעת זאת כשזה קורה. ב. לא נוכל לשנות זאת אלא אלהים בכבודו ובעצמו. אין ביכולתינו ואין זה מחובתינו.
שבת שלום.
אהבתיאהבתי
לא מתאים למי שאמון על תרבות הדיון לפטור תגובה מנומקת בהינף יד מתנשא גם אם היא מגוחכת לדעתו.
כל מי שמתוכח יודע שכשזולתו יורד לקטנות ועובר ואינו מתמודד עם הדברים עצמם זהו הרגע בו הוא השיג את מטרתו. הוא הצליח לשכנע את שכנגדו ולפחות ליצור סדק של פקפוק בעמדתו הבצורה של זולתו.
אגב, תגובה זו הועתקה ככתבה וכלשונה לאתר ויהי אור וזו תגובת יוסי איתן:"תגובה יפה ומושקעת. אבקש ממנהל האתר שיעלה את זה כמאמר ואשיב לך שם".
זה רק מחזק את טענתי ככל שאתה רחוק יותר אתה יכול להבין פחות.
אהבתיאהבתי
I'll call back later
אהבתיאהבתי
It's serious http://kesiyykesos.blog.free.fr/ preteens in lingerie at the end when she just stares at the camera with her beautiful eyes and cum on her face licking ever last bit up till it's gone…..beyond words i think
אהבתיאהבתי
A jiffy bag
אהבתיאהבתי
Thanks for calling costo del diflucan not assess patient requires preceptor some preceptor points; sensitive to to treatment;
אהבתיאהבתי
Whereabouts in are you from? plublogs
i love this guy! he fucks so good
אהבתיאהבתי
אהבתי
אהבתיאהבתי
https://sikzabmirpst.wordpress.com/
Posted 10th May 2012 by
בעולמם של חרדים – שיקצה במרפסת ויהי אור
אודות יוסי איתן מנהל אתר ויהי אור וקבוצת שיקצה במרפסת
יוסי איתן חוזר בתשובה שסרח מהדרך עכב שלא הסכימו לו רבנים להתחתן עם גויה והחליט מאז להילחם ולהשמיץ את העולם החרדי.
מנהל את קבוצת ויהי אור אשר מונה חרדים שנפלו מהדרך. אחד מחסדיו שנפל מהדרך של יוסי מכיוון שלא יכל לסבול את השנאה יותר.
יצא מהכת והחליט לחשוף את כל האמת. יוסי איתן על פי דבריו מנהל בכיר וכותב קבוע באתר שיקצה במרפסת המזריע בצורה אנונימית שנאה רבה נגד
החרדים מכל הזרמים.
לאחר שהתחתן בשנית עשה חרם על משפחתו הקודמת וזרק את ילדיו מביתו ומאז שם לעצמו מטרה לפגוע בכל חרדי באשר הוא.
אחד התלמידים שסרח מספר- היינו מקבלים משימות ממנו לשים מצלמות נסתרות ולהקליט חרדים עושים חטאים כביכול או לגרום להם להיכנס לניסיון על מנת לתעד אותם
ולעלות זאת לרשת.
בעבר היו הרבה כתבות באתרו על גדולי ישראל חלקם ירדו בגלל תביעות משפטיות חלק נשארו.
אחד מחסדיו שסרח ועשה תשובה בחזרה לחברה החרדית מספר לטענתו שהם חסמו ליוסי את הגישה לאתר וכ6 חסידים מהקבוצה עזבו ביחד וזו הסיבה לנפלית האתר, בהמשך יוסי הקים קבוצת פייסבוק שיקצה במרפסת ומשמה המשיך את מפעלו חסדיו לשעבר שהריחוק ממשפחתם
והשנאה לעולם החרדי כבר היתה גדולה מידי והבינו שמשו פה מסריח.
בהתחלה שהתחלשו קצת בדת, ויוסי הציע להם שאפשר להיות חרדי וגם להיות חילוני ולשאול שאלות אפיקרוסיות ואף זה לא סותר אלא מצווה גדולה
נפלו לרשתו ופשוט שרפו את יהדותם ועברו על עברות דאורייתא של לשון הרע וביזוי גדולי ישראל וארור מכה רעהו בסתר ועוד המון מתוך אמונה שזו האמת.
מכיון שיוסי מכיר את המשפחה שלנו ואנחנו מפחדים שיפגע בנו לא נשחרר לבנתיים מסמכים או עדויות ולא נזדהה בפומבי למרות שקיבלנו הזמנה לתוכנית של אמנון לוי אבל לא החלטתנו עדיין מה לעשות איתה.
לכם עם קדוש אנו מציעים להתרחק ולהיזהר ולא להתקרב ליוסי וחבר מרעיו שהם עוקרים תורת ישראל מרחיקים מגדולי הדור מייצרים שנאה בעם וודאי לא
מייצגים את ה' ומשה עבדו
כמו כן לא לקרוא מאמרים באתרו שזורע שנאת חינם ובבקשה הורידו את כל הלייקם מקבוצה שיקצה במרפסת
זה אתרו:
http://www.y-or.co.il/
זאת קבוצת הפייסבוק שלו
https://he-il.facebook.com/Shikta.Bmrfst
הוא הוריד חלק מהכתבות בגלל תביעות משפטיות נגדו. אבל ממשיך מאחורי הקלעים לזרוע שנאה
אחד מחסדיו שסרח מהכת שלו לפני שנתיים החליט לחשוף את הדברים
אהבתיאהבתי