על כתות ותנועות דתיות חדשות – הסיינטולוגיה כמשל

לוגו הטור שלי במוסף 'ערב שבת'משחק הסופרבול שמתקיים מדי שנה בארה"ב אינו עוד "גמר גביע" פשוט, אלא מהווה בעשורים האחרונים לא פחות מהתגלמות גשמית של החלום האמריקאי: תחרות, מצוינות, ניצחון החזק, גאווה לאומית. כמעמד טקסי מרכזי במה שניתן לכנות "הדת האזרחית" האמריקאית, ההמנון שמושר בתחילתו חשוב לא פחות מהנפת ידי המנצחים בסופו. בין לבין אמנם יש משחק, אך את תשומת הלב תופסות גם הפסקות הפרסומת, עבורן מגישים משרדי הפרסום את מיטב תנובתם, דהיינו את הסרטונים היקרים והמושקעים ביותר.

במשחק שהתקיים לפני כחודש היו יכולים הצופים האמריקאים לשזוף עיניהם לא רק בפרסומות לבירה ולמכוניות, אלא גם בפרסומת לדת. כלומר, לדת מסויימת: הסיינטולוגיה. זאת במידה ונסכים עם הגדרתה העצמית כמובן, משום שכנסיית הסיינטולוגיה מתעקשת שהיא אכן דת, ולא שום דבר אחר. לא מועדון חברים אקסקלוסיבי, לא מיזם עסקי שמגלגל מיליארדים, ובטח שלא – וכאן יש להיזהר היטב מתביעות דיבה – כת. האם שושנה בשמות שונים היא עדיין שושנה? מסתבר שלא. הדרך שבה נכנה את התנועה הזאת תקבע את הצורה שבה היא תתגלה בפנינו, וממילא הרבה מהיחס שלנו כלפיה.

הפרסומת לסיינטולוגיה היתה חביבה למדי בסך הכל, והזמינה את "מי שרוצה לדעת על החיים, על היקום, על עצמך" להצטרף אל שורות התנועה הזאת, שמאז שנות החמישים עברה כמה וכמה גילגולי חיים. הכל התחיל כאשר סופר מדע בדיוני בשם ל. רון האברד החליט להקדיש את חייו למציאת פתרון יעיל לתסבוכות הנפשיות של האדם. הוא פרסם ספר המתאר שיטה פסיכולוגית פרי פיתוחו ("דיאנטיקה"), ובהמשך ייסד סביבה תנועה. תחילה התעקש האברד ששיטתו היא מדעית לחלוטין, אולם מאוחר יותר החליט שמדובר בכלל בדת, ככל הנראה משום שבדיקות מדעיות הפריכו את מסקנותיו. נכון: לא הזיק גם הפטור ממיסוי שזוכה לו דת על פי החוק האמריקאי. האברד עצמו מת ב-1986, אולם התנועה שהקים המשיכה באון, התרחבה והתעשרה, ובשנות התשעים אף גייסה סלבס למכביר (ג'ון טרבולטה, טום קרוז). נראה היה שפניה אל השמש העולה.

או לשקיעה נוגה. כיום הסיינטולוגיה במשבר חמור, וזאת בעיקר בגלל אויב שסופר מדע בדיוני היה דווקא אמור לצפות את בואו: האינטרנט. כארגון היררכי וממודר היטב תלויה הסיינטולוגיה לא מעט בסודיות: סודיות באשר למה שמתרחש בתוכה (ומה שמתרחש הוא לפעמים איום ונורא), סודיות באשר לחלקי תורתה הפסיכולוגית שאמורים להתגלות רק למי שמשתתף בתוכניותיה (ומשלם עבורן הון), וסודיות באשר לתיאולוגיה הפנטסטית שלה (עלילות זינו הקיסר הבין-גלקטי ושות').

בשנים האחרונות התפרסמו על התנועה כתבות תחקיר רבות, ואף ספרים שלמים, המתבססים לא פעם על ראיונות עם חברים בכירים לשעבר בהיררכיה הפנימית. התמונה שעולה מהם מציגה ארגון שנראה הרבה יותר כמו עסק מאשר דת, בו נדרשים חבריו להוציא עשרות אלפי דולרים כדי להעפיל במעלה מדרגותיו ודרגותיו. ביקורת חיצונית על הארגון נתקלת פעמים רבות בתביעות משפטיות, וביקורת פנימית בנידוי המבקרים ובהחרמתם על ידי חבריהם לשעבר, ואף באלימות פיזית. לתנועה מדיניות רשמית של התנתקות מוחלטת מהעוזבים אותה, ונידויָם אף על ידי בני משפחותיהם. המאבק של התנועה כנגד הפסיכיאטריה וההתעקשות שלה לטפל בחבריה בעצמה גרמו במקרה אחד, על פי החשד, למותה של חברת התנועה. ב-2009 קבע בית משפט בצרפת שהסיינטולוגיה משולה ל"אינקוויזיציה מודרנית" והאשים שישה מחבריה בהונאה.

כאשר כל החומרים הללו, בתוספת, כאמור, של סיפורי המדע הבדיוני שמרכיבים את התיאולוגיה הסיינטולוגית, נחשפים לעיני כל, המסכה נקרעת מפניה של הדת הצעירה, והיא מתקשה להחזיק בחבריה. הערכות המלומדים מספרות על יותר מעשרים אלף חברים שעזבו את התנועה בעשור האחרון, משאירים מאחוריהם כעשרים וחמישה אלף עקשנים. גם בארץ התנועה בצרות: לפני כחצי שנה פרסם 'מעריב' שהקהילה הסיינטולוגית הישראלית התפצלה. הפורשים הישראלים מהכנסייה מאשימים אותה ב"איומים, הכפשות, חרמות, ניצול כספי, הפצת תעמולה כוזבת, שליטה במידע, איסור על העברת ביקורת או חשיפה לתכנים שליליים". המידע באשר לצדדיה השליליים של התנועה, שמופץ באופן חסר תקדים ברשת, הוא שמנקב חורים בכיסוי ההרמטי בעזרתו היא מנסה לנתק את חבריה מהעובדות הקשות, ומוביל לכרסום מתמשך בכוחה.

מתוך אתר הסיינטולוגיה

דת או כת?

אז האם הסיינטולוגיה היא כת? נדמה לי שדווקא כאשר התשובה לכאורה כל כך ברורה, עלינו לשאול את עצמנו מה הרווח האנליטי שנזכה בו מהדבקת הכותרת הזאת לתופעה. בחודש שעבר התקיים יום עיון באוניברסיטת אריאל תחת הכותרת "תופעת הכתות המיסטיות בישראל". האירוע אורגן על ידי בית הספר לעבודה סוציאלית, והתופעה נידונה בו מתוך דגש טיפולי, דהיינו דובר בעיקר על הסיוע לנפגעי כתות למיניהם. אולם הכנס תקף את הנושא – והמילה הזאת בהחלט במקום – מתוך עמדה מאוד חד צדדית. ניתן להבין זאת לא רק מתוך הזווית שנבחרה להתייחסות אל העניין, אלא כבר מתוך הכותרת עצמה. המונח "כתות" מקובל אולי בפרסומים עיתונאיים, אולם איננו מקובל בשדה המחקר כיום.

הסיבה לכך אמורה להיות ברורה. כאשר אנחנו מעלים בראשנו את המילה "כת" מתלווים אליה לא רק פריטי מידע שונים, אלא תחושות לא נעימות, לעיתים אף רגשות עזים. זו מילה שלילית בפירוש, והיא מכתימה את מושאה. מדובר למעשה בקללה יותר מאשר בהסבר, ובשדה המחקר אנחנו זקוקים להסברים, לא להשמצות. בכלל, איך בדיוק נגדיר "כת"? בשדה המחקר קיימות עשרות הגדרות שונות למונח, אולם אם כל שברצוננו הוא לומר על ארגון דתי מסויים שהוא מסוכן ומגונה, אין כל צורך בהגדרות מחקריות.

נחזור לסיינטולוגיה ונשתמש בה כדוגמא. ב-1993, אחרי מאבק משפטי ארוך ומתיש, אישר הממשל הפדרלי האמריקאי פטור ממס לסיינטולוגיה. הפטור, כאמור לעיל, ניתן בארה"ב לדתות. האם, אם כן, ניתן האישור הרשמי לכך שאכן מדובר בדת? הסיינטולוגים מתעקשים שכן. נפגעיהם ומתנגדיהם מתעקשים שמדובר לא בדת, אלא בכת. הפולמוס הזה מדגיש עד כמה התארים האלה משמעותיים, ומבהיר בבירור איזה מטען ערכי הם נושאים (בכלל, תארים הם עניין רציני. ראו כמה עניין עושים מהתואר "אוניברסיטה" באכסנייה המארחת).

הבחירה לערוך יום עיון תחת כותרת שכזו מעלה שאלה על תקפותו האקדמית של הכנס. מעבר לכך, לכנס לא הוזמן ולו חוקר רציני אחד של התחום שמציג עמדה שונה (רק אחרי שקבוצה של חוקרים של התחום, ביניהם הח"מ, פנתה אל המארגנים הם הסכימו להזמין אחד מאיתנו). יום עיון שכזה מצטייר כהמשך של מדיניות שמקדמות קבוצות שונות שנלחמות באותן תנועות, כגון 'יד לאחים' או 'המרכז לנפגעי כתות', המעוניינות גם לקדם חקיקה בנושא. יש לומר ש'המרכז לנפגעי כתות' מלא באנשים טובים המבקשים להזהיר את הציבור מתנועות דתיות שאכן עלולות להיות מסוכנות, כמו גם לסייע למי שנפגע מכאלה. אולם הגישה החד-צדדית גם כאן היא בעוכריו של העניין.

המונח "כתות", כמו המונחים "מתנחלים" או "לוחמי חירות", מוסיף לנו מידע בעיקר באשר לעמדתו של הדובר, ולא באשר למושא דיבורו. כדי לתאר את התופעה המוזכרת כאן משתמש מחקר הדתות בזמננו במונח "תנועות דתיות חדשות", דהיינו ארגונים בעלי אופי דתי, שיכולים לגלות מאפיינים חיוביים או שליליים. תאמינו או לא, גם מהסיינטולוגיה יוצאים אנשים שמרגישים שהארגון ואמונותיו עושים להם רק טוב. שלילה גורפת של התופעה לא תאפשר לנו להבין את מורכבותה, ותעוור אותנו למנגנוני הכוח המורכבים שלה, כמו גם לסוד הקסם שהיא מטילה ברבים כל כך.

הפרסומת לסיינטולוגיה מהסופרבול מסתיימת באחת הסיסמאות הידועות של התנועה: "האמת היא מה שאמיתי בשבילך". זה כמובן לא יותר מאשר קשקוש פוסטמודרני, המצביע יותר מכל על אופיו הסובייקטיבי והרלטיביסטי של שדה הרוחניות העכשווית. אם האקדמיה מעוניינת להיות יותר מריאקציה ריקה לתופעה הזאת, מן ההכרח שהיא תציג ותייצר מידע ממשי ומבוסס על התופעות אותן היא חוקרת.

נספח: על מכרז להקמת מרכז המטפל ב"נפגעי כתות"

לפני כמה שבועות פרסם משרד הרווחה "הודעה בדבר מטרות שעבורן ניתן לבקש תמיכה" (כאן באתר המשרד). אחת המטרות המוצעות עוסקת ב"בתחום הטיפול והסיוע לנפגעי כתות פוגעניות ובני משפחותיהם". יש טעם לשים לב להגדרות של התחום ולתנאי המכרז בהם אמור לעמוד המוסד הרוצה לקבל תמיכה ממשרד הרווחה.

באשר להגדרות, "כתות פוגעניות" מוגדרות כך:

קבוצות, הכוללות קטינים, בגירים או משפחות, המתלכדים סביב אדם או רעיון, תוך שימוש בשיטות של שליטה בתהליכי חשיבה ובדפוסי התנהגות לצורך יצירת זהות נבדלת מהחברה ותוך שימוש במצגי שווא. […]

ההגדרה הזו זהה בדיוק לזו שפורסמה ב"דו"ח לבחינת תופעת הכתות בישראל" במאי 2011 (כאן ב-doc), דו"ח שלשם גיבושו נועצו אנשי משרד הרווחה בין השאר בפעילי המרכז לנפגע כתות. הבעיה איתה, אז כהיום, היא שהיא אינה עומדת בסטנדרטים של המחקר העדכני לגבי תופעה של תנועות דתיות חדשות בהן מתרחש ניצול. התפיסה לפיה יש "שיטות של שליטה בתהליכי חשיבה" (שטיפת מוח, mind control) אינה מקובלת היום, ולמעשה הוכחה כשגויה. כבר כשיצא הדו"ח נשלח מכתב רשמי המוחה על ההגדרה הזו על ידי קבוצה של חוקרים ישראלים של התחום, ביניהם אני. כתבתי אז גם רשימה בבלוג כנגד הדו"ח והמנסה להסביר מה עומד מאחורי הצורך להשתמש במושגים שכאלה.

באשר לתנאים, אחרי שנקבע כי התמיכה תינתן "על-פי עקרונות של סבירות ושוויון" וש"כל שיקוליה של הוועדה יהיו ענייניים, תוך הפעלת אמות מידה מקצועיות", מפורטים אותם תנאים. לתמיכה "זכאי רק תאגיד שהוא מוסד ציבור", שהוא "מאוגד ורשום כעמותה לפי חוק העמותות", וש"פעל באופן ממשי בתחום הפעילות עבורו מתבקשת התמיכה במשך שתי השנים שקדמו לשנת בקשת התמיכה."

כמה מוסדות שהן עמותות רשומות ושפועלים בתחומי "הכתות הפוגעניות" כבר שנתיים לפחות יש בארץ? אגלה לכם: אחד בלבד. מדובר כמובן במרכז לנפגעי כתות. כן, זה שאנשיו גם עזרו להגדיר את מושא המכרז.

קבוצה של חוקרים, ואני אחד הזוטרים שבהם, כתבה לפני כשבועיים כמה מכתבים רשמיים למשרד הרווחה במחאה על מה שעלול להתפס חלילה כמכרז תפור. מכתבים נשלחו על ידי פרופ' בועז הוס, ד"ר אדם קלין אורון, ד"ר מריאנה רוח מדבר ועל ידי (המכתב שלי כאן בקובץ docx). ד"ר מריאנה רוח מדבר גם דיברה טלפונית עם המשרד. מאז לא קיבלתי כל תגובה מאנשי המשרד, ונדמה לי שגם חברי עדיין ממתינים.

אומר בפירוש: אין לי דבר אישית כנגד אנשי המרכז לנפגעי כתות, שהם אנשים טובים ומלאי כוונות טובות. הבעיה היא שהם פועלים על פי תפיסה שהיא לכל הפחות לא מעודכנת בבואם לבחון את הנושא, תפיסה שלא רק שאינה עומדת במבחן המחקר האקדמי, אלא שעלולה, אם תיושם בשטח על ידי רשויות המדינה, לפגוע בחופש הדת בארץ. בעיה נוספת היא שגם לו תפיסה זו היתה מתוקפת על ידי המחקר הנוכחי, לא ברור מדוע רק היא נשמעת בפני אנשי משרד הרווחה, וכמו באותו כנס באוניברסיטת אריאל, יש לכאורה התעלמות מעמדות אחרות. לא כך אמור לפעול משרד ממשלתי האמון על רווחת הציבור.

פורסם (ללא הנספח) במוסף 'ערב שבת' של מעריב, 30.3.13.

ב-28-29 למאי השנה יתקיים הכנס הישראלי החמישי לחקר דת ורוחניות עכשווית באוניברסיטת תל-אביב. הכנס יציע מגוון גדול של הרצאות הנוגעות להתפתחויות האחרונות בשדה, תחת הכותרת הכללית של מסורות מומצאות. אני חבר בוועדה האקדמית של הכנס ומרצה בו (על "מדיטציה יהודית כמסורת מומצאת בהגותו של ר' אריה קפלן"), וישתתפו בו לבד מחוקרים ישראלים גם מגדולי חוקרי התחום בעולם. וכמובן ממליץ מאוד להגיע ולהנות מההרצאות. הנה אתר הכנס והנה תוכניית ולו"ז הכנס.

76 תגובות

  1. כמו בהרבה ענינים אחרים, מדינת ישראל משתמשת בלשון כפולה.
    כולנו מבינים מה עומד מאחורי מושגים נייטרלים כמו "עידוד ההתיישבות" או "מורשת".
    גם "מלחמה בכתות" היא כסות דקה לעידוד יהדות מסויימת.

    אהבתי

  2. עובדת קיומם של מנגנונים מתוחכמים ואפקטיביים לשליטה מוחית, יכולה להיות מופרכת על ידי מחקרים מגויסים, באותה מידה כמו שקיומה של אוסטרליה יכול להיות מופרך.
    אין לי ספק שקיומו של mind control נתפס בלתי הולם, אצל השוטים המדופלמים במכון הישראלי לדמוקרטיה, אבל אין סיבה שלא להוקיע , את דעתם זו כאחד מתוך כשלים רבים, גם אם מדובר באוטיסטים גמורים, שמתוקצבים ביד רחבה, כדי להפיץ התעלמות מהמציאות.

    גילוי נאות: מזה שלושים וארבע שנים , שאני מקורב מאוד לכנסייה הסיינטולוגית, עליה נמנים ונמנו חברים קרובים, כמו גם קרובים מדרגה ראשונה. חלקם הגיעו לתפקידים בכירים מאוד בארגון, בארץ או בחו"ל.
    המשך הגילוי הנאות הוא, שבמשך כל אותן שנים, איש מהם לא טרח להפנות אותי לספרות סייטולוגית, או לקורס סיינטולוגי, או אפעלו למבחן האישיות המפורסם. כנראה שלא חשבו שאני שווה את המאמץ.

    אהבתי

    1. לך תראה את ההצגה של ידידי ארז משולם, איך הוא איבד את אשתו והבנות את אמא שלהן. עוד לא ראיתי סיינטולוג אחד שהצליח מעבר ליכולתו הטבעית ודווקא ראיתי הרבה סיינטולוגים נכשלים, לגמרי לגמרי בהתאם ליכולתם הטבעית. ואני מדבר על אנשים שנמצאים שם 30 – 35 שנים. לא חכמה להתקדם בתוך ארגון כזה, חשוב יותר לבחון את התקדמותם דווקא מהבחינה הכספית והמעמדית שלא בתוך הארגון, דווקא בגלל הקורסים "הנהדרים" שלהם אלה שאתה קורה להם מתוחכמים לשליטה במוח ולהשגה של עושר ואושר. אף אחד מכל האנשים החביבים האלה שאני מכיר שם, לא התקדם ולא התפתח מילימטר מעבר לתנאי הפתיחה הראשוניים שלו מהבחינה הכלכלית, ולא הבחנתי גם במישהו אופטימי חלילה או מאושר.

      אהבתי

      1. דעתך השיטחית והמוטעה על הסינטולגיה אינה הנושא כאן.
        יש אנשים שהסינטולגיה השתלמה להם ובגדול, ויש כאלו שאתה מכיר, שזה לא הצליח להם.

        כל זה לא רלוונטי.
        הבעיה היא, שאנשים יוצאים מהסינטולוגיה בשלום, בדרך כלל ואז אם אתה מציג את הסינטולוגיה כדוגמא אופינית לכת מסוכנת, אתה מגיע למסקנה שלא צריך לטפל בכתות אלימות ומופרעות הרבה יותר ממנה.

        כאן הבעיה, כי בארץ פועלים ארגונים איומים ומופרעים, שבאמת כמעט לא מתמודדים מולם.

        אהבתי

  3. תומר, למה החרדים על חסידויותיהם (לא אלה ה"מוקצות", ה"מוטרפות", אלה ה"רגילות" לגמרי – ואף יושבות בממשלות), אינם מוגדרים ככת מסוכנת, המנתקת את מאמינה ממשפחתם, גוזלת מהם כספים להמשך קיומה, ועוד ועוד. זה נראה לי די דומה

    אהבתי

    1. שאלה טובה. זאת היתה אחת הסיבות להתפרקות הועדה של דו"ח תעסה גלזר לבדיקת נושא הכתות בישראל בשנות השמונים. כלומר, שם לא הסכימו להכיל את אותם הקריטריונים על קבוצות יהודיות. הבנתי מאנשי המרכז לנפגעי כתות שהם לא מבדילים בין אמונותיהן של התנועות הדתיות החדשות, ואני מקווה שגם משרד הרווחה נוהג כך, אם כי אני מסופק ביותר. בכ"א, כל זה עדיין לא מכשיר את השימוש הבלתי אחראי במונחים "כת" ו"שליטה בתהליכי חשיבה".

      אהבתי

  4. האינטרנט היה אמור לפגוע אנושות בדת היהודית אם כך. רק תראה את האתר של ירון ידען. בעצם.. אולי זאת הסיבה שבגללה האינטרנט מוקצה בעיני החרדים ולא בגלל הפורנוגרפיה שיש בו.

    אהבתי

    1. זו אולי הוכחה שהתפיסה של הכתות חרדיות לא מיצגת את התרבות היהודית תורנית?

      אהבתי

    2. האינטרנט נוצר מסיבה אחת, להפיץ את תורת רבי נחמן מברסלב בעולם.
      לגבי ירון ידען, בכלל לא ידעתי שלטמבל הזה יש אתר אינטרנט ואני מאוד מסופק, אם רבים מבין מיליוני הגולשים באלפי אתרי היהדות השונים, מודעים לקיומו של הנ"ל.

      אהבתי

      1. כן.אני בטוח שעל זה חשבו בפנטגון כשהקימו את האינטרנט לראשונה. דווקא נראה לי שכמה לובשי לבן שקופצים בלי הפסקה עושים פרסומת.הרבה יותר אפקטיבית לתורת ברסלב . לפחות הם משתלבים לא רע בנוף התל אביבי.

        אהבתי

          1. אם תורתו של הרב נחמן מברסלב כוללת הרבה בלונדיניות לא ממש לבושות אז כן, האינטרנט בהחלט מפיץ את משנתו בהצלחה (השחרחרות הן של חסידות גור, אתה רואה? אני כן מבין בחסידויות).

            אהבתי

            1. הגערעס לא שונות בהופעתן מחסידות אחרות.
              אולי כמה מהן, מחקות את הפאה של הרבעצען, אבל זה רחוק מלהיות מאפיין מהותי, כי יש רעבצען אחרות עם פאה דומה.

              אהבתי

  5. תומר,
    אני גדלתי על ספרי הרב קפלן והייתי מת לשמוע את ההרצאה שלך אבל יש לי מחויבויות. האם תוכל להעלות תקציר מפורט? אוכל לתת לך תמורה נאה. אני מכיר את בנו של הרב קפלן ואוכל לקשר ביניכם כדי שתשאל אותו עליו או על ספרייתו או על כל נושא אחר.

    אהבתי

  6. היי תומר, הייתי שמח אם היית מוסיף בפוסט כמה מילים או לינק לגבי הנושא של התפרקות הסיינטולוגיה בארץ לשתי דתות/כתות/אירגונים נפרדים. אני חושב שזה חשוב גם כהעשרה לפוסט וגם כדי שהשמות יופיעו קצת יותר באינטרנט.

    לגבי תוכן הפסוט, הוא מעלה הרבה בעיות אבל בלי פתרונות. עד היום לא נתקלתי בפתרונות מספיק מנומקים להגדרת "כת" ואיך להתייחס אליהן אחרת מאשר לדתות יותר פופולריות (יהדות). יכול מאוד להיות שגם יהדות תחשב כת לכל דבר אבל פשוט יצטרכו לקבל את זה שהיא מספיק ותיקה וחזקה בשביל שיקבלו אותה ככת לגטימית.

    אהבתי

    1. ההגדרה שאני מכיר היא שלכת יש שלושה מאפיינים הכרחיים: מנהיג כריזמטי שכולם חייבים לשמוע לו , שליטה על כל פרט בחייו של חבר כת ולבסוף ניתוק מהחברה שמחוץ לכת. לפי ההגדרה הזאת לא מעט חסידויות הן כת לכל דבר.

      אהבתי

  7. שלום תומר,
    אתה חושב באמת שההגדרות האלו יכולות לגרום לנזק? לכך שיילחמו בתנועות שהן לא בעייתיות?
    ובלשון אחרת, זה שקשה להגדיר כת, כמו שקשה להגדיר אהבה או אמונה או כל דבר משמעותי, לא בהכרח אומר שאנחנו לא יודעים מה זה, שלא ברור לנו מה זה, ושלא נסכים בינינו באילו דברים יש לטפל ובאילו דברים לא, אתה לא מסכים? אתה חושש לכך שהם יטפלו בדברים שבהם לדעתך אין לטפל?

    אהבתי

    1. ולגבי החרדיות, ששולחת אנשים לחיים בגיל עשרים וחמש ויותר עם כמה ילדים ובלי בגרות – היא אכן נורא בעייתיית, ממש, וחשוב מאוד לדבר על זה, על הסבל הבלתי מוצדק שנגזר על אנשים שפוגעים ביכולתם לבחור במה לעבוד, כיהודי אור' – לתפיסתי היהדות עצמה מחייבת את ההורים לדאוג לכך שילדם יהיה חופש בחירה במה לעבוד, זה חטא דתי
      אבל בשביל זה יש את לפיד ויש עתיד ובנט ועוד ועוד, אי אפשר לחשוב ברצינות שעו"ס יתעסקו עם זה, בסוף צריך להיות חכם ולא צודק, גם בהקשר הזה

      אהבתי

    2. אייל, הבעיה אינה ההגדרה, אלא המטען השלילי של המונח.
      וכן, ודאי שאני דואג שיטפלו בדברים שאינם אמורים להיות מטופלים על ידי המדינה. הרי אנחנורוצים שיהיה חופש דת, נכון? תאר לך שאלי ישי יהיה שר הרווחה, ויהיה אחראי על הטיפול ב"כתות פוגעניות", כלומר בתנועות דתיות חדשות. אתה חושב שהוא יפעל בצורה שתשמר את חופש הדת?

      אהבתי

      1. האמת שכן, באמת, אילו דברים אלי ישי יגדיר ככת פוגענית לדעתך? אם העלית בימים האחרונים את הרב שג"ר – הוא דיבר הרבה על כך שהחרדים שמחים בפוסטמודרניות שמאפשרת להם 'לקחת חלק בריקוד הזהויות', לא מאמין שהוא יפגע באיזו צורה בחופש הדת ויגדיר דברים שלא פוגעים באנשים ככת, אם כבר להפך,
        מסכים שיש בעיה פילוסופית וערכית עם ההגדרה של כת, אבל במציאות זה לא יפגע, צריך לטפל בנפגעי כתות, ויש, ויש מה לטפל בהם, וטוב שהמדינה תעשה זאת ותקצה לכך תקציבים והם יטופלו בע"ה…

        אהבתי

  8. אני מסכים שבעגה ובשיח היום יומי כל אחת מן המילים "דת" ו"כת" מלווה בעולם דימויים וקונוטציה בין אם חיובית ומקובלת ובין אם שלילית ומגונה, ושהשימוש בהן מעוגן בנקודת המבט של הדובר. עם זאת, חסרה לי בטור התייחסות אקדמית עניינית בהבדל המהותי
    בין "דת" לבין "כת". כתבת שיש עשרות הגדרות, אך מה לדעתך ההגדרה הקולעת ביותר?
    לפחות מההיכרות שטחית ועקיפה שלי עם כתות כסטודנט להיסטוריה, דווקא קיים הבדל מהותי בין שני המושגים: כת היא קבוצה אקסלוסיבית, בררנית, המציבה מבחני כניסה קשים בפני המתקבלים אליה. היא קטנה בד"כ, חתרנית, לרוב מסתעפת מזרם אמוני מרכזי, ונוטה לעשות פולחן אישיות לדמות נערצת. בעוד דת היא בד"כ זרם מרכזי וגדול יותר, הנוטה לאינקלוסיביות. ברור שיש חפיפה גדולה בין שני המושגים ושאפשר למצוא דוגמאות סותרות לכאן ולכאן, וברור שרציונליסטים קרים יגידו שההבדל הוא רק בקונוטציה של המילה, ובעובדה של"דת" יש מעמד מיוחס של קבוצה עם היסטוריה ומסורת, ואילו "כת" היא כל תנועה חדשה שבאה לערער על ההגמוניה הדתית, אבל האם אין שמץ של אמת באבחנה בין כת לדת. האם לדעתך יש הבדל? מהי בעצם כת? האין הסיינטולוגיה כת?

    אהבתי

    1. ודאי שאפשר להבחין בין דת למה שנקרא באנגלית sect (יש לשים לב ש-cult גם הוא מונח בעל מטען שלילי שאינו בשימוש במחקר, אלא רק במשמעותו הישנה, שהיא "(קהילת) פולחן") יש הרבה הגדרות והרבה מאפיינים שונים. אני אוהב במיוחד שני מאפיינים שטבע (נדמה לי) ארנסט טרולש, הסוציולוג המפורסם, בעקבות מקס ובר: לדת נולדים, ל-sect מצטרפים. בדת יש מנעד רחב של מחוייבות וגבולות גמישים. ב-sect יש מנעד צר מאוד: או שאתה מקבל את כל החוקים והאמונות, או שאתה עף החוצה.

      אהבתי

      1. האם התנתקות מהעולם הזה אינו אחד המאפיינים הבולטים של חלק מהכתות(sects)?
        לדעתי כיהודי חשוב מאוד להצביע על הכתות(sects) היהודיות ככאלה באינטרנט ובשאר אמצעי התקשורת המודרניים(שכתות אלה מתנגדים לשימוש בהם כפי שעידו כתב). ברור שצריך להציג את הסטיות של כתות אלה מהתרבות היהודית וכמובן, שאין להראות כתות אלה כמיצגים האותנטים של התרבות היהודית.
        שאלה נוספת מה לגבי קבוצות יותר מסוכנות, שרוצות לכפות בכוח מנעד צר מאוד של אמונות וחוקים וניתוק מהעולם הזה על האחרים?

        אהבתי

          1. זה קצת כמו להגיד שבשביל מי שרוצה לעשות סחר במידע פנימי יש את המשטרה אז לא צריך את הרשות לניירות ערך. מדובר בבעיה שהטיפול בה דורש התמחות מאד ייחודית שלמשטרה אין את הכלים לטפל בה, והמשטרה גם מודרת בקהילות בהן זה מתרחש. אני לא בא לטעון בעד הארגון הנדון כפי שהוקם, אבל ארגון כלשהו שיטפל בבעיית הכתות (ואני לא מבין את האיסטניסיות בשימוש בביטוי. יש פלגים וזרמים (יעני sects) שמונעים מאמונה, גם אם קיצונית ותמהונית, ויש ארגונים שהם קומבינה למטרות רווח כמו זו שמוזכרת כאן בכותרת ואחרות.

            אהבתי

            1. רחביה, יש הבדל חשוב בין הונאה פיננסית לבין אמונות דתיות שמנוצלות לרעה. ההבדל הוא שחופש השוק חשוב הרבה פחות מחופש הדת. האמונות שלנו הן לא משהו שהיינו רוצים שיוגבל באותה מידה שאנחנו מגבילים הסכמים כלכליים. כל זה לא אומר שלא צריך להיות ארגון שמתמחה בנושא. אבל הוא כן צריך להיות מקצועי, ולא, השימוש במונח "כת" אינו מקצועי.

              אהבתי

              1. אתה צודק ואני לא רוצה להוציא, לדוגמא, את הסיינטולוגיה מהחוק, אפילו שאני סבור שהיא הונאה טהורה – כי זו, כאילו, הדעה שלי, מאאאאן, כמו שאומרים. כל עוד אנחנו מסכימים שצריך להיות ארגון הכל סבבה. כאמור, אני לא טוען בעד הארגון שהוקם ומאמין לך שיש בו בעיות קשות.

                לגבי כתות – אתה בעצם אומר שאין דבר כזה? שאין ארגונים שמשתמשים באמונה כדי למצוץ את כספם של פתיים ולמשול ברוחם לצורך רווח אישי כספי ואחר? שאין הבדל בין פסיכים שבאמת מאמינים בשטויות שלהם כמו, נגיד, נשות הטאליבן, לבין חלאה כמו גואל רצון או לחילופין הבודהא מאוריון?

                אהבתי

                1. נו, אם אתה כבר מעלה את הבודהה מאוריון אז איך אתה יכול לחשוב שאני לא חושב שיש "משתמשים באמונה כדי למצוץ את כספם של פתיים ולמשול ברוחם לצורך רווח אישי כספי ואחר"? והאם לא כתבתי שהסיינטולוגיה היא ארגון מחורבן שכזה ממש ברשימה הזאת? אז ודאי שיש, אבל אם אתה קורא לכל התנועות הדתיות החדשות "כתות" אתה בדרך כלל לא מאמין שאין, כלומר אתה לא מאמין שיש ארגונים שמשתמשים באמונה (או וואטאבר) לטובתו של האדם. כלומר, אתה נגד הדת באופן כללי, או לפחות נגד כל מה שהוא לא דת ממוסדת.

                  אהבתי

                  1. חלילה. ודאי שיש. כמו שאמרתי – נשות טאליבן, למשל, עם כל החלחלה, לא עושה רושם שזה בשביל המסחרה אלא משריטה כנה. ויש אפילו תנועות דתיות לא ממוסדות שאינן מעוררות חלחלה. אז סבבה, אנחנו מסכימים בהכל חוץ מזה שאתה לא רוצה להשתמש במלה הנוחה "כת" לתיאור בודהות מאוריון וכיו"ב. :-)

                    אהבתי

  9. אתה מציג כאילו החוקרים כולם מחזיקים בעמדה הפוסלת שימוש במונח "כת".
    זה כמובן לא נכון. אמנם זה הצייטגייסט האקדמי, אבל אין להתעלם מהצד השני – גם כאלו שאינם חברים בעמותה לסיוע לנפגעי כתות – שכן רואים תוקף להפרדה בין הדתות ההגמוניות בחברה מסויימת, לבין קבוצות קטנות. סוציולוגית, ניתן בהחלט לצפות למוטיבים חוזרים וייחודיים לפעולתן של קבוצות כאלו. בין אם תקרא להן NRM. או "כתות".
    וכן, לא צריכה להיות ואכן אין הבחנה בטיפול זרועות המדינה בהתנהגות פוגענית בקרב קבוצות שכאלה, בין אלו שהן דתות חדשות ממש הזרות לחלוטין לדת ההגמונית (למשל סיינטולוגיה), לבין קבוצות מסוכנות המסונפות ליהדות (אליאור חן, נשות טאליבן, גואל רצון, ואפילו חסידות ברלנד). בעניין זה, אפילו החרדים עצמם עומדים בראש המכנים את כל הקבוצות הללו כ"כתות".
    גם – ואולי דוקא – חוקרים באקדמיה חוטאים בהתמוססות בדקות תוויות חסרות נפקות, תוך התעלמות מהתמונה עצמה.

    אהבתי

  10. כנראה שהתכוונת ל"להתפש" ולא "להתפס" ול"תפישה" ולא ל"תפיסה".

    מלבד זאת, תודה על עוד פוסט מחכים!

    אהבתי

  11. ציטוט מלמעלה: "לדת נולדים, ל-sect מצטרפים. בדת יש מנעד רחב של מחוייבות וגבולות גמישים. ב-sect יש מנעד צר מאוד: או שאתה מקבל את כל החוקים והאמונות, או שאתה עף החוצה."
    אני מסכים שיש הבדל בין דת לבין sect, אבל ההגדרה הזו שמופיעה בציטוט לא ממצה ולא מספיקה בעיני. לפיה, גם דירקטוריון של חברה פרטית הוא סוג של sect. לא נולדים לתוכו בדרך כלל, ומי שלא מתאים עצמו אל החוקים מועף על ידי בעל הבית.
    כשדובר בהיבטים השליליים של sects, חסר לי בהגדרה שבציטוט את מרכיב הניצול, שיכול להיות כלכלי, גופני או פסיכולוגי או אולי אחר, שנראה לי שצריך להיות כלול בהגדרה, וחסר לי הפניה אל העל טבעי כחלק מהתוכן סביבו ובאמצעותו מתרחש הניצול הזה. אבל אני מודה שאני לא ממש יודע בעצמי איך להפריד באופן מספק בין sect לבין דת, כי ברור שגם בדת יש מקרים של ניצול כזה או אחר ופניה אל העל טבעי.
    אני גם מסכים שיש גם היבטים חיוביים בsects, אחרת אנשים לא היו נמשכים ונשארים. יש בהן משהו שעוזר להילחם בבדידות, ובחוסר אונים, כי יש גורו שיש לו תשובות ושהוא נותן אישור להרגיש טוב ויש אנשים שמקרינים חום ותיקוף וקבלה. גם אם משלמים עבור ההרגשה הטובה הזו מחיר של הכנעה והתבטלות, זה לפעמים עדיף על האלטרנטיבה שיש בה יותר בדידות, חוסר אונים, ייאוש ופחד.

    אהבתי

    1. אז זהו, בגלל זה מפריעה לי פסילת המלה כת. ב-sect לא חייב להיות מרכיב הניצול. sect הוא בסך הכל פלג קטן מדי, חדש מדי, "מוזר" מדי או כל השלושה מכדי להיחשב בעיני הרוב ל"דת". יש הרבה sects שאין בהם מימד הניצול. מימד זה הוא מה שמגדיר כת בעיניי. ותמוה בעיניי שתומר, שמודה שיש כאלה שמנצלים, מסרב להסכים לשימוש במלה מיוחדת לתיאורם. (אוהב אותך הרבה תומר, פשוט הנקודה הזו לא מובנת לי).

      אהבתי

      1. רחביה, אני באמת לא מבין מה לא מובן (ונכנס ללופ של חוסר הבנה הדדית). שים לב: שימוש במילה כת כולל בתוכו מטען שלילי. שימוש במילה הזאת כדי לתאר את כל ה-sects מכליל ממילא את אלה שאין בהם ניצול ואת אלא שיש, ולא מאפשר לנו לבחון את המצב בנייטרליות לטובת כולם. שימוש במילה "כת" גם לא מגיע סתם כך, אלא בדיוק *בשביל* לפסול כל התארגנות דתית-רוחנית חדשה, שבאופן כללי לא מוצאת חן בעיני הממסד. מבין? למדינה ולאורתודוקסיה יש עניין רב להשתמש במילה "כת" כדי לתאר בה כל תנועת שחורגת מהקונצנזוס או מה"מקובל". לכן עלינו להתעקש שלא יתשמשו בה, אלא יאמרו "תנועה דתית חדשה", ואז *ינמקו* למה התד"ח הזאת או הזאת הן נצלניות ופוגעניות.

        וזה בלי לדבר בכלל על ענייני "שליטה הכרתית", שאינם עומדים במבחן מחקרי מינימלי.

        אהבתי

        1. אני מבין מה אתה אומר. ולא רוצה להכליל את כל הסקטות, ובטח לא רוצה לאמץ את הטרמינולוגיה של הממסד הרבני. אני רוצה שאפשר יהיה לקרוא לבודהא מאוריון ולסיינטולוגים בשם שונה מזה שאני קורא לסקטה תמוהה שאינה נצלנית וצינית. בטח שזו תהיה מלה עם מטען שלילי. היא באה לתאר משהו שלילי. אני מסכים לגמרי שצריך להיזהר בשימוש בה ולא למהר וזה, אבל המלה צריכה להתקיים.

          אהבתי

            1. אני קוראת את הנכתב כאן. ותמהה ממש. אז אולי לא נקרא לכל מי שהורג מישהו בשם "רוצח"? וכך לא נכלול את כל האנשים במילה כל כך שלילית?
              תומר, למה המילה "כת" כוללת בעיניך את כל התנועות הדתיות החדשות? בעיני, המילה כת כוללת בתוכה את הקבוצות הדתיות שמתבססות על אמונה כל שהיא אך הן במובהק מנצלות את החברים בהם.
              בעקבות הפוסט המרתק שלך, פתחתי את האתר של המרכז לנפגעי כתות, שיש בו אכן הרבה קבוצות המכונות 'קבוצות בעלות מאפיינים כיתתיים', ואין לי מושג על מה הם מתבססים.. יחד עם זאת, ישנן קבוצות רבות שאני מכירה שהן תנועות דתיות חדשות, והן כלל לא נמצאות ברשימה של 'המרכז לנפגעי כתות', כמו: אנתרופוסופיה, הראלים, סאי באבא ועוד..
              אז אולי המהומה היא על לא מאומה?

              אהבתי

  12. אז מה אם המילה כת נושאת בחובה משמעות שיפוטית.
    זכותו של המחוקק להיות שיפוטי, ולהגן על האזרחים מפני ניצול.
    מה שייך לכאן המחקר האקדמי שניתפס להגדרות חדות, ואינו עוסק כלל בשיפוט ערכי? האם זה מחייב את המחוקק להיות ניטרלי?
    אתה חושש מפגיעה בחופש האמונה, אני מבין את החשש, אבל יש לשער שיינקטו צעדים רק כנגד כתות שנזקן ברור ומובהק, שכן מערכת המשפט בישראל מנסה לאפשר את חופש הדיבור ומחשבה כלכל שניתן ומעניקה תוקף מיוחד לחוקי היסוד.

    אהבתי

      1. מסתבר שאתה משער אחרת., ואתה ניצול לרעה בהקף נרחב של החוק המדובר.
        אני מסכים שייתכן ניצול לרעה של החוק במקרים גבוליים, ושאפשר להעלות על הדעת מקרים שבהם בית המשפט יאשר שימוש פסול ושלילי בחוק (כפי שבמקרים מעטים ניתן לראות ניצול לרעה של החוק נגד הסתה לביצוע פשע).
        אלא שאם אין דרך אחרת להגן על האומללים שנופלים קרבן למנהיגי הכתות, צריך לחשוב טוב טוב מה עדיף.

        אהבתי

        1. *ואתה ניצול> ואתה צופה ניצול

          ואוסיף שלפי מה שהבנתי מדובר בחוק שנועד לתמוך בנפגעי הכתות, לא להוציא את הכתות אל מחוץ לחוק (וגם את זה לא הייתי בהכרח שולל בנחרצות טוטאלית, אלא שבמקרה זה חייבים להוסיף הגדרות חתוכות וברורות).

          אהבתי

    1. יש לשער, כי עיקר ההתנגדות לפעילות התחיקתית למניעת ההשתוללות של הכתות , לא נועדה לצורך חופש הדת, או לשמירה על זכויות הפרט, אלא בעיקר כחלק מהמלחמה התקשורתית נגד אלי ישי ונגד המרכז לנפגעי כתות.

      אהבתי

      1. הבעיה עם חקיקה נגד כתות היא שלפי כל הגדרה סבירה של "כת" הרבה חסידויות הופכות לכתות וזה כאב ראש שאף אחד בכנסת לא רוצה להתעסק איתו. למען ההגינות "אלכוהול" עומד בכל הגדרה של סם אסור וברית מילה היא תקיפה פלילית. החוק לא באמת נאכף אף פעם כלשונו.

        אהבתי

        1. ההגדרה של תומר, אם תיקח אותה בתור תנאי נוסף לכתות, דווקא תמצא חן מאוד בעיני כמה חסידויות כמו גור, סאטמר וכיוצ"ב.
          זה גם ישאיר את אמנון יצחק בתור כת – שמחה לאיד גמורה מצד ש"ס.

          אהבתי

        1. אלו דברים שצריכים להאמר.
          יש אנשים בסכנה, יש ילדים שלא מקבלים טיפול רפואי בגלל שההורים שלהם חברים בכת .
          אז כשילד מת, המשטרה פותחת בחקירה נגד ההורים ואילו מנהיגי הכת ממשיכים בשלהם ומאות ילדים ממשיכים להיות במצוקה ואין שום כלי פורמאלי לעזור להם.
          מהמצב הזה, אתה וחבריך מתעלמים בציניות ובלבד שתשיגו נקודות באיזו קטטה פוליטית קטנונית.

          אהבתי

          1. ברור שיש כאלה, דרול. זו הרי הבעיה בכתות שכולם פה מסכימים (למקרה שלא קראת את כל הפתיל לעומק, והוא כבר די גדול אז לא בקטע של להתנשא אני אומר את זה). הטעות שלך היא לחשוב שאם נתייחס לזה בצורה שלי ישי לדוגמא היה רוצה אז לא יהיו מקרים כאלה, או יהיו פחות. להיפך. יהיו יותר כי זה יהיה יותר סודי ומוחבא. וזה ממש לא נכון שאין כלי פורמלי לעזור להם. יש פקידות סעד ורווחה וקציני נוער וכאלה ולפחות באזור שלי בארץ אם מישהו מדווח על ילד שיש מצב כלשהו שמוזנח או בעייתי ולא מקבל טיפול אז הם באים לרחרח.

            אהבתי

            1. אם תהפוך את זה לסודי ומוחבא, אתה מיד תשיג שני הישגים גדולים.
              ההישג הראשון יהיה שאתה תעצור במידה רבה את התפשטות התופעה.
              ההישג השני יהיה שהרבה מאוד משאבים של הכת , ינוצלו לצורך שמירה על חשאיות, מה שיהפוך את הכתות לפחות ריוחיות והלכך יוציא את הרוח מהרבה תופעות כאלו.

              לגבי פקידי הסעד, הם מסוגלים לטפל במשפחות הרוסות והורים נרקומנים, אבל כתות מאורגנות היא תןפעה חזקה ומורכבת הרבה יותר . לכן המצב הנוכחי הוא שהפקידים האלו לא אפקטיביים וגם במקרה הכי טוב, הם יכולים לפעול רק מול ההורים ולא מול פעילי הכת האחרים.

              מכל הסיבות האלו החקיקה נגד הכתות חיונית, דרושה ונכונה , אבל היא תתבצע בכל מקרה. שום מכתבים יומרניים לא יעצרו אותה , בסופו של דבר.

              פשוט עוד כמה סיפורי זועה יתרחשו עד אז.

              אהבתי

          2. דרול, אני מציע לך להתנצל על ההאשמה שלי בציניות ובאופרטוניזם לגבי העניין הזה. נדמה לי שאין לך שום ראיה לכך, ואתה משמיץ באופן מופקר. חזור בך והתנצל, ולא זו תהיה תגובתך האחרונה בבלוג הזה.

            אהבתי

            1. "ההישג הראשון יהיה שאתה תעצור במידה רבה את התפשטות התופעה.
              ההישג השני יהיה שהרבה מאוד משאבים של הכת , ינוצלו לצורך שמירה על חשאיות, מה שיהפוך את הכתות לפחות ריוחיות והלכך יוציא את הרוח מהרבה תופעות כאלו."

              ממש לא. מספיק שהשתלטת על הנשמה של מישהו אחד טחון בכסף והוא מיד משרה על כל הכת משהו שאתה לא רוצה להתעסק איתו לא כי מישהו יגן על זכויות "חופש הדת" שלו שבמקרה זה מנוצלות לרעה, אלא כי איש עשיר תמיד מצליח לשכנע הרבה יותר שהוא – ואם הוא שם את העו"ד היקר על ריטיינר לצורך העניין, גם את כל החברים שלו מהכת – אנשים מתפקדים שבלי קשר לכת אין סיבה להיכנס להם לתחתונים ושלום תודה. ואז עוד מליאן ועוד מליאן. תפסת חמישה מליאנים? זה בסיס לאימפריה שיכולה להגיע לשליטה עקיפה אך אפקטיבית של הכת במאות מיליוני שקלים או אפילו מאות מיליוני דולרים עם הגבירים המקומיים הרבים. אם זו כת שהתחילה בחו"ל אז בקלות שניים שלושה מביאים אותך לתשע ספרות בדולרים ואז בכל מקרה המאבק לשכנע את הרשויות שיש סיבה להתערב תלוי אך ורק בזה שההתעללות שעליה רצת לשופט תהיה חמורה מאד, ושהראיות יהיו חזקות מאד. לא או-או. גם וגם או אין צ'אנס וכאמור – כל זאת בלי קשר לאם נקטו כלפי כתות לשיטתך או שיטתי.

              הדבר היחיד שאכיפה נוסח אלי ישי תשיג זה שכל הכתות הבעייתיות שיהיו בארץ יתיימרו להיות יהודיות כשרות ולא יהיו גם בטעמי יהדות כוזבים וגם בטעמי חוכמת גויים כוזבת. אתה חושב שזה יוריד במשהו את המספרים? אתה טועה. א גיט שבעס לך רעב ייד. או ליתר דיוק א גיט ווך (שבוע טוב אם אתה לגמרי לא מהצד של היידיש).

              אהבתי

              1. הכתות שמחפשות את העשירים, לא מטרידות אותי וגם לא מטרידות את מקדמי החוק.
                גם העשירים למדו להזהר, ובכלל, התופעה הייתה בשלבי גסיסה מתקדמים , כבר בסוף שנות התשעים.
                לכן, כל מה שאמרת לא רלוונטי. אתה מדבר על תופעות שהן פאסה.
                לכן גם המשל של תומר, הוא משל גרוע. הסיינטולוגיה לא צריכה להיות מוטרדת מהחוק, גם לא האימן, הפורום, אחד, TM , פיזיקל אימורטליטי ויתר הארגונים הגדולים.
                נכון, החוק לא יוכל לעשות להן כלום ואין סיבה שיעשה. הן לא ממש מסוכנות.

                הקבוצות המסוכנות, הן אלו שמחפשות שליטה באדם ולא בכסף שמאחוריו. זאת כנופיית אליאור חן, כת אמבש, "שובו", "לב טהור" , "כתר מלכות" וכדומה.

                כאן החוק נדרש, וכאן הוא גם יכול להתממש.
                וד"א, המאפיינים היהודיים של כתות כאלו, לא ימנעו את אלי ישי לרדוף אותן, כי אלי ישי הוא רק פועל שחור בעניין הזה ומי שעומד מאחוריו הוא צבי ענבל ואנשים כמותו, שרואים ברב בן ארצי סכנה הרבה יותר גדולה מאשר בהארא קרשנא.

                הרא הרא.

                אהבתי

  13. עידו כתב: "לפי כל הגדרה סבירה של כת הרבה חסידויות הופכות לכתות" ובכך קלע לדעת גדול: הגאון מוילנה.
    האם יש ממשיכים לגאון מוילנה?

    אהבתי

    1. לעידו אין מושג בחסידויות ולכן אין לו יכולת להעריך את הדימיון שלהן לכתות.
      לגבי מה שטען הרב למדן, על החסידויות, נכון שהוא טען שהחסידות היא כת, אבל כוונתו הייתה זרם תיאולוגי ולאו דווקא אירגון.

      אהבתי

      1. נכון. גם לא קראתי את כל כתבי לנין ואני עדיין יודע שבריה"מ לשעבר הייתה דיקטטורה.

        אהבתי

      2. אם אתה מכחיש שיש כתות המתחזות לפלג חסידי תמוה או "שונה" במיוחד אתה הוא זה שלא מבין כלום בנושא וסתם יש לו דעה חזקה מאד. רק אומר לך. שבוע טוב דרול.

        אהבתי

          1. נו טוב. אני מודה שעד היום לא הבנתי שהאינטרנט נועד להפיץ את תורתו של רב נחמן מברסלב אז באמת שבחסידויות אני לא מבין כלום.

            אהבתי

    2. בדעה ובמעמד התורני יחסית לדורו ובהשקעת האנרגיה בלהסביר למה חסידות זה מסוכן וספק שטויות הזרות לרוח היהדות? ודאי. הרב ש"ך היה ממשיכו המובהק של הגר"א בכך ולא לחינם באמת נחשב לגדול הדור #1 בקרב הציבור המכונה "ליטאי" (שבכך הכוונה לא למוצא בגולת אירופה אלא בעמדה המתנגדת לחסידות, "מסנגדים" ביידיש מדוברת), כפי שהגר"א היה המנהיג *הראשון* של פלג זה ביהדות.

      שבוע טוב גם לך :-)

      אהבתי

  14. הדיון כאן מעניין מאוד.
    דעתי –
    יש מקום גם לכתות , וגם לארגונים שרודפים כתות . . .
    מצד אחד יש לכבד בחירה חופשית של אנשים בדרך רוחנית ולא להגיע למקארתיזם רוחני. מצד שני ברור שיהיו אנשים כריזמטיים שינצלו זאת לרעה.
    בעידן חופש המידע יש לפרסם ככל שאפשר את המידע על כל כת , ולהילחם ב"סודיות" של הכתות , שתחת חסותה נעשות רוב התופעות הפסולות.
    ככל שתהיה יותר שקיפות , תהיינה פחות תופעות פסולות.
    מעבר לכך יש לאפשר לכל כת \ דת לצמוח . . .

    אהבתי

  15. ידידי.
    קריאה קצרה של הספר הנ"ל:
    http://www.shalempress.org.il/download/Products/1037lewis.pdf

    יענה מעט על השאלה האם ראייה כה נייטרלית כשלך היא דבר אפשרי או בכלל רצוי?

    דבר שני, אכן הצדק איתך – דוגמת המתנחל\מתיישב היא דוגמה טובה לכך שישנו שיח של סמלים תחת מעטה השפה. ואכן שפה היא סמל.

    אולם השאלה היא האם יש סמל נייטרלי? האם קיים סמל שלא מכיל השקפה שהיא הנטועה כבר בעצם הגדרת המסמן שלו?
    מאחר ואין, מאחר וSECT זאת מילה בעלת מטען ערכי מסויים לעומת CULT גם בחירה בה מהווה עיוות זהה – או בשפה קאנטיאנית: החלפת פנומנה בפנומנה ואין שום דרך שתתקרב לנואומנה.

    לכן, בהנחה והחוקר ראוי, משתמש במתודות מקצועיות, האם, במיוחד בנושאים כאלה, לא חובה עלינו לדרוש במידה מה שישתמש במושג לדעתו?

    הרי גם שימוש במונח 'פוסט-קולוניאליזם' מכיל בתוכו משמעות ערכית וגם שימוש במושג ניאו-ליברלי מכיל משמעות מוסיימת…

    הקיצר, לא ניתן להמנע ממה שאתה משקיע פוסט שלם לבקרו – השימוש במילה.

    ובלי קשר, היומרה שלך לבוא לכנס בו נאמו מבינים בתחום, אנשי מקצוע ועוד בנושא ולטעון כך במחי יד שבגלל הכותרת בפוסטר זה "לא ראוי אקדמית" – אני חושב שאתה היית סלחן הרבה יותר אם כנס זהה היה נערך באוניב' תל אביב – שם האצבע שלך לא היתה קלה על המקלדת.

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s